הצעת חוק הרשות הלאומית לתרבות יהדות לוב

2
ועדת הכלכלה
15.06.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 428
ישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, ח' סיוון התשס"ה (15.06.2005) בשעה 09:30

הצעת חוק הרשות הלאומית לתרבות יהדות לוב, התשס"ה-2004
של חה"כ משה כחלון

חברי הוועדה: אמנון כהן – היו"ר
חה"כ דוד טל
חה"כ משה כחלון

עו"ד שירלי אבנר - משרד המשפטים
עו"ד שנית פנחס-הראל - משרד החינוך, התרבות והספורט
יונתן רגב - רפרנט חינוך, אגף התקציבים
עו"ד אופיר לוי - לשכה משפטית, מינהל הכנסות המדינה, משרד האוצר
מיקי מירו - מנהל חדשות רדיו, רשות השידור
שלומי גולדברג - מנהל המח' למורשת ישראל, ערוץ 1, רשות השידור
רמי כחלון - יו"ר הארגון העולמי של יהודים יוצאי לוב
מאיר כחלון - מ"מ ומנכ"ל הארגון העולמי של יהודים יוצאי לוב
ד"ר מוריס רומני - חברת הנהלת הארגון העולמי של יהודים יוצאי לוב
מיכאל גנצר - מזכיר אקדמי, יד בן-צבי

שמרית שקד

מ"מ עידית חנוכה

אתי אפלבוים


הצעת חוק הרשות הלאומית לתרבות יהדות לוב, התשס"ה-2004
של חה"כ משה כחלון

בוקר טוב. אני פותח את הדיון של ועדת הכלכלה. הנושא: חוק הרשות הלאומית לתרבות יהדות לוב, התשס"ה-2004 של חה"כ משה כחלון, פ/2926.

מדינת ישראל היא מדינה קולטת עליה. כל אחת מהעדות שהגיעו לארץ הביאו איתן תרבות חיונית ויפה. אין ספק שכמדינה חשוב לנו, מצד אחד, לשלב אותם בחברה הישראלית, ליצור אינטגרציה ומצד שני, כמובן, לשמר את התרבות היפה והעשירה שכל אחת מהתרבויות הביאה איתה.

חבר הכנסת כחלון, אני מברך אותך על הצעת החוק. בעקבותיה עולה היום בקריאה טרומית הצעת החוק לעולי בוכרה. אני חושב שיהיו הרבה עדות, ואתה תהיה פיילוט ראשון שתוביל את זה. כל העדות האלה שהגיעו לארץ תרמו מעצמן לעיצוב החברה ותדמיתה של המדינה.

למשל, העליה האחרונה של חבר המדינות עיצבה את המדינה בצורה אחרת. כל עדה מביאה איתה את הדברים היפים שלה. לכן אנחנו צריכים למצוא דרך לשמר את הדברים היפים כדי שגם הדורות הבאים ילמדו על ההיסטוריה של כל עדות.

צר לי שלפעמים אני שומע שתלמידים בבתי הספר לא זוכרים את המנהיגים של מדינת ישראל. אני חושב שזה ליקוי בחינוך ואנחנו צריכים לבנות את המערכת הזאת לפחות לאותה עדה וגם למדינת ישראל.

לפני שנעבור לפתיח של חבר הכנסת כחלון, הצעה לסדר של חבר הכנסת דוד טל.

אדוני היושב ראש, מאחר וזאת הצעה של ידידי חבר הכנסת כחלון, אני מסיר את הצעה לסדר מפני כבודו של חברי.

תגיד שהיית אתמול היית נוכח בערב העדה הבוכרית והיה יפה.

אם היה לנו לב לביוב לא היינו צריכים את ההצעה לסדר היום.

אולי הפוך, אם היה לנו את זה אז היה לנו גם את לב לביוב.

לכל עדה יש את הלב לביוב שלה. המטרה היא אחת – גם אתמול שהיה יום מיוחד לקהילת יוצאי בוכרה, המטרה היתה לאחד את כל העדה ואת כל עם ישראל. המטרה שלך היא להקים קונגרס עולמי של יוצאי לוב ותוניסיה, לאחד אותם ביחד ואפשר לעשות פעילויות רבות.

בוקר טוב אדוני היושב ראש, תודה על המילים החמות. אני מתנצל על האיחור. ההצעה הזאת הגיעה בדיוק על רקע סיום הדברים שלך. אני מכבד את כל אנשי העסקים וכל אלה שעשו חייל בתחום הפוליטי, העסקי, התרבותי, אבל אני חושב שאם אנחנו רוצים לשמר את התרבות אנחנו לא צריכים להיות תלויים בחסדים של איש עסקים, עם כל הכבוד לו. אני לא מכיר אדם שנותן כסף ולא מתערב בתכנים. אני חושב שהתכנים פה הם של כולם ואסור שהם יהיו של אדם מסויים או קבוצה מסויימת. התכנים הם של כולם, גם של אלה שהגיעו מכפרים נידחים וגם אלה שהגיעו מערי הבירה, לכן אני לא מצדד בכל מיני פילנטרופים. אני גם לא חושב שזה נכון בנושא הזה.

אני חושב שהמדינה יכולה לעמוד בסכומים המצחיקים האלה. המטרה חשובה וקדושה. הנושא של יהדות לוב התעורר לאחר שהבנו שמדינת ישראל לא ידעה, לא רוצה להגיד התעלמה, שיהודי לוב נפגעו מהשואה. רק בשנים האחרונות בזכות העבודה הברוכה - - -

יוצאי יהדות לוב אשמים בכך שלא העלו את הבעיה.

אנחנו לא מחפשים אשמים. אני פשוט מציג את הדברים. אני מבקש לתת את רשות הדיבור למיקי מירו, שהוא אדם חשוב מאוד במערכת התרבות של ישראל, כיוון שהוא צריך לעזוב.

אני אתן לך עכשיו לדבר ובדיון הבא על יהדות בוכרה גם תאמר דברים.

חשוב לציין שחוקקו חוקים כאלה בעבר, יש תרבות הלדינו, יש תרבות האידיש ועוד תרבויות. אני מקווה ושנסייע שיהיו עוד תרבויות. אני חושב שזה חשוב.

הדיון שאני הולך אליו הוא גישור והרעיון הזה הוא בדיוק עניין של גישור: אנחנו היום בעידן של חברה רב תרבותית. אתה צודק, כולנו הגענו מהרבה קצוות ותרבויות. כל החלום של כור היתוך שבאו ואמרו שיבואו הלובים, ההונגרים והרומנים, יכנסו לבלנדר ויצאו צבר, החלום הזה הוא לא ריאלי, הוא לא רציני. כל אחד בא עם המטענים שלו ועם התרבות שלו והשפה שלו, עם מה שהוא גדל בבית אבא.

הגיע הזמן שהמדינה תכיר בזה בצורה רשמית. להגיד שהייתי רוצה שכולם יהיו ברשויות נפרדות? אני לא בטוח שזה מודל נכון. זה תפקידה של המדינה להגיד: "אני מכירה בצרכים שלך, באת ממקום מסויים, תשמר את התרבות שלך, התרבות הזאת רק תתרום לחברה". צריך לעשות את זה במקומות שבאמת יפתחו את העניין התרבותי אבל יהיו פתוחים לציבור הכללי. זאת אומרת, לצורך ההמשלה, זה שבא מלוב יוכל להראות את התרבות שלו לזה שבא מבוכרה, להפך, ואותו דבר במקומות אחרים.

אתה רומז שבעקבות חוק הרשות לתרבות יהדות לוב תבוא הצעה של יהדות בוכרה ואחר כך תבוא הצעה של יהדות צרפת, ויהדות הונגריה. יכול להיות שצריך לחשוב על רשות כוללת.

דיברתי עם גדעון סער והם אישרו את ההצעה שלי בוועדת השרים. הכוונה של הממשלה להקים רשות שתייצג את כל העדות. זה הכיוון הסופי. יש 14 חוקים של כל מיני עדות.

החוקים האלה מעידים על צורך חזק מאוד. זה צורך אזרחי שצריך לתת לו את ההזדמנות. לכן, כעיתונאי שמסקר את זה, מברך את זה, אבל חשוב לחשוב איך לעשות את זה ולראות את זה כרגע המעבר זמני לבית של מורשת ישראל או של תרבות ישראל. זה מה שמייחד אותנו ממקומות אחרים - שאנחנו יודעים לקבץ את כולם. לא מבקשים מהם להיטמע אחד בשני, כל אחד ישמור על היחודיות שלו, אבל במסגרת כזאת שנוכל ללמוד אחד מהשני.

למשל, כשיבואו תלמידי בית ספר אז הם יוכלו להתרשם. יכול להיות שיהיה מוזאון שבו כל אחד יוכל להתרשם מהתרבות העשירה של האחר. ברגע שנכיר אחד את השני, אני חושב שנצעד הרבה קדימה.

בתגובה לדברי מיקי מירו ברצוני לומר שב-1976 הייתי נוכח בכנסת כשהכריזו על הקמת מרכז למורשת יהדות המזרח. קם מרכז כזה במסגרת משרד החינוך, העבירו כספים לאוניברסיטאות, אני ריכזתי את כל הנושא של מורשת יהדות המזרח באוניברסיטת בן גוריון מאז ועד היום. בתקופה מסויימת היו לנו 22 קורסים על יהדות תוניסיה ויהדות לוב, על יהדויות שונות אלג'יריה, תוניסיה, מרוקו. על בוכרה לא היו לנו מרצים.

איפה היום המרכז הזה? נבלע ונמצא במשרד החינוך במרכז החינוך במרכז הפדגוגי.

פה מדובר על רשות עצמאית, על גוף סטטוטורי ואתה לא יכול לבלוע אותו. יש לו דירקטוריון ולא יתנו לזה להתמסמס.

אני מקווה שלא.

אני יושב ראש הארגון של יוצאי לוב. הקמנו מרכז מורשת עם מוזאון. אנחנו פועלים כמעט 20 שנה ללא סיוע ממשלתי. רק לאחרונה הכיר בנו משרד החינוך לעניין המורשת. אני חושב שההצעה של חבר הכנסת כחלון היא בזמנה ובמקומה, וטוב שתעשה כמה שיותר מוקדם. אנחנו עובדים בצוות של 20 איש, כולם בהתנדבות מלאה. לא מקבלים משכורת והוצאות, הכל על חשבוננו. תודה לאל הקמנו את הבית הזה בעזרתו של ראש עירית אור יהודה, שגם הוא לובי. הוא נתן לנו מבנה שהיה עזוב והפכנו אותו לפנינה. אני קורא לכל הנוכחים לבוא ולבקר.

הייתי שם במרכז ליהודי בבל.

אני מזמין את כולם לבוא ולבקר. המרכז שלנו נמצא לא רחוק מהמרכז ליהודי בבל ואנחנו בשיתוף פעולה איתם. יקום שם גם מרכז לבוכרים, יש כבר שטח. אור יהודה תהיה מרכז מוזאונים למורשת.

באתי לארץ בשנת 1948 כנער ולא חשבתי על קיפוח ולא הרגשתי בזה. בכל אופן, הרגשתי צורך, יחד עם החברים, לתת משהו לדורות הבאים. יש לי נכדים מרוסיה ומכל מיני מדינות אחרות. הם באים אלינו הביתה ונהנים מהאוכל שלנו, הם אוהבים את האוכל שלי. כל מי שהתחתן עם הבנות שלי רוצה להיות לובי בגלל כל מיני דברים.

אני חושב שזה טוב לדורות הבית לדעת מי היו הלובים שבאו לארץ ב-1948-1950, איך הם חיו ומה הם עשו. אני חושב שזה דבר מאוד מכובד.

אמר מיקי מירו, שההיכרות אחד עם השני יכולה לגרום להתקרבות. זה חשוב מאוד לגרום להתקרבות בין הפלגים השונים של העם. עם ישראל נולד מ-12 שבטים וחיו כולם יחד. אני חושב שצריך לעשות כל מאמץ שהרשות הזאת תקום ובמהירות האפשרית על מנת שנוכל להמשיך ולהתקדם. שיבה זרקה בשערותינו ואולי לפנות את המקום.

יש לך עוד זמן. קודם כל צריך להנחיל את זה, יש לך משימה לסיים.

אני שמח על הדיון. סוף כל סוף אנחנו מעלים את הנושא על השולחן בצורה מכובדת ואני שמח בקינאת הסופרים של בוכרה שגם הם הגישו את הבקשה להיות מוכרים.

לעניות דעתי, הצעתו של מירו מאוד חכמה ומאוד טובה, אבל יש בה חיסרון אחד - ברגע שאתה עושה דבר כזה גדול, הדברים הקטנים נעלמים. הקמנו בכוחות של מתנדבים מרכז מורשת במבנה ישן נושן והפכנו אותו לפנינה יפה. יש לנו מוזאון, מפגשים, פעולות תרבות, מפגשי חברים. אנחנו פועלים גם בנושא הספר והשירה ועוד, אבל בתקציב מאוד זעום שקשה לנו להתמודד עם זה.

משה דיבר על כך שלא ניפול בידיים של בעלי הון. זה נכון, יש לנו כמה בעלי הון ופנינו אליהם, זה לא סוד, אבל הם לא כל כך מהר מכניסים לכיס. אבל בבית הכנסת שלהם, בשכונה שהם גרים, הם מסוגלים להוציא את הכסף. ברגע שאתה מדבר על חינוך, תרבות, שירה, מוסיקה ואתה צריך לזה כסף, אין לך.

נכון שהוכרנו על ידי משרד החינוך ומינהל התרבות ואנחנו מקבלים את העזרה. זאת השנה השניה שתוקצבנו על ידי מינהל התרבות. אנחנו מבוקרים על ידם. העמותה רשומה, מבוקרת, מנוהלת כדת וכדין. פנינו לנציבות מס הכנסה לבקש אישור פטור בנושא של תרומות על פי סעיף 46, ואני מקווה שנקבל אותו בקרוב, זה יעזור לנו.

אבל זאת לא המאסה.

כמה זמן הארגון שלכם קיים?

הארגון שלנו נרשם לפני 20 שנה. זה ארגון עולמי. יש התאחדות ארגון יוצאי לוב שאני יושב בראשה. אחדנו את כל הארגונים שעוסקים ביוצאי לוב לאגודה אחת, שנקראת "הארגון העולמי" כולל אנשים שלנו באיטליה, בקנדה ובארצות הברית שהם חברים בארגון הזה. הארגון הזה מייצג את הקהילה הלובית בכל הנושאים, אם זה בנושא השואה - - -

כואב לי לשמוע את דברי חבר הכנסת כחלון שאמר שמדינת ישראל לא הכירה בהם. עכשיו, אחרי שיודעים, הם קיבלו את מה שמגיע להם?

עוד לא.

יש הצעה לסדר והבקשה של משה להכיר כי האוצר מחזיק את הכסף שלנו אצלנו. האנשים שלנו מוכנים ומחכים לכסף ועוד לא אישרו להם.

חבר הכנסת כחלון, אני מוכן להילחם יחד איתך ולטפל בנושא הזה.

לכן אנחנו מטפלים בנושא השואה. הנושא השני שאנחנו מטפלים בו הוא נושא המסורת. כל מה שקשור למסורת בבית אבא. יש לנו 23 מושבים של בני הקהילה הלובית, שמהווים 80% אחוז מהקהילה הלובית, הם הקימו מושבים לתפארת אבל הם מפוזרים בכל מדינת ישראל מקרית שמונה בצפון וכלה באילת בדרום. אנחנו מנסים לאסוף אותם לפעילות משותפת.

אנחנו רוצים להשקיע עבור הדור הצעיר. אנחנו עושים פעולות גדולות עם משרד החינוך ועם בתי הספר. זה לא הולך לנו כל כך קל. אנחנו לא לוקחים דמי כניסה למוזאון כדי שאנשים יבואו לבקר ולא יראו את זה כמשהו שמפריע להם. לידנו קיים מרכז מורשת יהדות בבל. באים לשם בתי ספר ומשלמים דמי כניסה. אנחנו לא יכולנו לקבל החלטה לתשלום דמי כניסה כי אז לא יגיעו אלינו.

אנחנו עושים פעולות תרבות גדולות הקשורות לחיבורים שונים. יש לנו קשרים עם שגרירות איטליה שמהווה לנו שלטון קודם. הם מבקרים אצלנו, השגריר נמצא אצלנו בבית, אנחנו אצלו בבית ואנחנו עושים פעולות משותפות.

לכן הנושא שנקרא הקמת המרכז, כפי שמשה מציע, אני מציע לקבל קודם כל החלטה שהולכים להקים את זה. צריך לבדוק את ההצעה של מירו ולראות בגדול אם זה טוב.

אם לא מתקצבים את זה בכספים אז שמדינת ישראל תיתן לכל קהילות ישראל שישנן בארץ ושרוצות בכך. קהילה שלא רוצה לפעול, זאת בעיה שלה. אבל יש לנו מה לעשות ואני חושב שצריך לעשות וצריך לחזק את זה.

אני מברך את משה על היוזמה והדחיפה ואת היושב ראש שהוא תומך נלהב.

בלי שום קשר, צריך לטפל בחקיקה הזאת ולקדם אותה כמה שיותר מהר.

אני שמח על היושב ראש שיש לנו היום מכיוון שהוא מעריך. היום לצערי, אחרי 6 חודשים שאני בשבתון מהאוניברסיטה וכותב ספר על יהדות לוב ממלחמת העולם השניה ועד ימנו, עד ימי קדאפי. נתקלתי בבעיות יחד עם עוזרי המחקר שלי למצוא חומר. למשל, מה קרה ליהדות לוב בין 1949 עד 1952, כאשר עלו ארצה. אחד אומר לי שארכיון הקליטה נשרף. השני אמר לי שיש הצפה. אמרתי שזה לא יום כיפור, באש ובמים. תחליטו איפה נמצא הארכיון הזה?

אנחנו מלקטים ליקוטים וראיונות ממי שעדיין חי היום ויכול לספר לנו מה היה במעברות. איך נקלטו היהודים האלה? מה עבר עליהם? אנחנו צריכים לעשות עבודת נמלים, ולצערנו, כפי שדובר כאן גם על נושא השואה, אנשים הולכים לעולמם ולא מקבלים את הכסף, והכסף נשאר במדינת ישראל.

קדאפי אמר שהוא מוכן לתת כל סכום.

בתנאי שיחזרו חזרה., אבל אף אחד לא התנדב לחזור לשם.

אני מקווה שהמחקר הזה, שאמנם יתפרסם באנגלית, תהיה לו גם תהודה בעברית. הבאתי דוגמא מ-8 קרטונים שיש לי על יהדות לוב מארכיונים שונים בארץ ובחוץ לארץ. רק להראות כדוגמא כמה מהתעודות שיש לנו וניתן לפרסם אותן.

אם לא נשמר עכשיו, אין עוד זמן. לדעתי אנחנו כבר באיחור רב. אנחנו במאה העשרים ואם לא נעשה משהו היום, נהיה בצרה צרורה, לא רק בשימור יהדות לוב, אלא גם את היהדויות השונות. למשל קהילת בוכרה, קהילה לתפארת. מה שראינו אתמול בטלוויזיה אתמול זה היה על קצה המזלג.

אם מדברים על יהדות לוב, אומרים שכבר מימי שלמה המלך היתה יהדות קיימת בלוב. כל הדברים האלה הולכים ונעלמים. למה? כי הארכיונים הולכים ונעלמים ולא משמרים אותם כפי ששימרו בחמישים שבעים השנים האחרונות, וגם לפני בואם ארצה. בנוסף, אנשים גם הולכים לעולמם.

משרד החינוך והתרבות רואה חשיבות רבה בשימור בהנחלה ובהנצחה של מורשות שונות, בוכרה, לוב, אתיופיה ועוד. אנחנו עושים את זה באמצעות תמיכות. יש עמותות עצמאיות שפועלות בשטח ללא התערבות של משרד החינוך. אנחנו לא מממנים אנשים, אנחנו לא מתערבים בתכנים ובפעילות. אחד מהגופים האלה הוא ארגון יוצאי לוב. אנחנו רק מפקחים על הפעילות מבחינה פרוצדורלית אבל לא מתערבים בתכנים. עד עכשיו סברנו שזאת דרך טובה, מפני שזאת דרך שמאפשרת פלורליזם, וכל עדה יכולה לעשות כרצונה ובעזרת חבריה ולשמר את התכנים שהיא רואה לנכון לשמר.

הראיה לכך שהשרה הביעה עמדה תומכת, גם בוועדת שרים לענייני חקיקה. השאלה היא מהי הדרך הנכונה לקדם את הנושא? האם הדרך הנכונה היא באמצעות הקמת רשות או שהדרך הנכונה היא באמצעות רשות אחת כוללת. אני רוצה להפנות את תשומת הלב שקיים כבר חוק - המועצה להנצחת מורשת יהדות ספרד והמזרח שהוזכרה קודם. זה חוק שמקים מועצה מייעצת ולא רשות סטטוטורית, יש הבדל. זאת מועצה מייעצת שאמורה לייעץ לשרים לעניין קידום סיוע ועידוד פעילות שקשורה - - -

ממתי החקיקה הזאת?

החקיקה הזאת ממש חדשה והיא משנת 2002.

היא עובדת כבר?

לדעתי המינויים עדיין לא התחילו.

עוד 20 שנה גם לא יהיה.

השאלה אם לא כדאי להשתמש בכלי שכבר קיים?

לא כדאי. אם זה לא קרם עור וגידים מ-2002 אז זה דבר מבוטל. את מדברת על ועדה מייעצת. אנחנו לא רוצים יעוץ, אנחנו רוצים לעבוד.

זה לא רק לייעץ, זה גם לקדם שיתופי פעולה. יש דברים שהם מעבר ליעוץ. הרעיון הוא באמת לקדם את הנושא.

השאלה היא למה לא קידמתם מאז 2002?

השאלה היא האם הדרך של הקמת רשויות עצמאיות לכל עדה - - -

אפשר בשלב מסויים להכניס את כולם תחת מטריה אחת.

השאלה האם לא צריך לחשוב לטווח ולחשוב על הקמת רשות מאוחדת כבר היום.

אני מסכים איתך, אבל צריך להתחיל מהיסודות. את רוצה להתחיל מהגג, אנחנו רוצים מהיסודות. נבנה לוב, ובוכרה ואחר כך נכניס את כולם תחת אוהל אחד.

אחר כך יהיה קשה יותר לרכז את זה מאשר מלכתחילה להקים גוף משותף, כי כשיש גופים נפרדים, קשה לשכנע אותם להתאחד.

אלה גופים שכפופים לממשלה. אומרים להם שאם הם לא מתאחדים הם לא מקבלים תקציב, ואז מייד הם יתאחדו.

אנחנו לא רוצים שהם יתאחדו. דווקא הפלורליזם בכל אחד ואחד מהתחומים - - -

אז שיישאר ככה והם ילכו לקבץ נדבות?

כדאי להקדיש מחשבה לשאלה האם לא כדאי להכניס את המורשות השונות תחת כנפי חוק המועצה למורשת יהדות ספרד. לחלופין, גם אם חושבים שהרעיון הנכון הוא להקים כרגע גופים נפרדים למורשות השונות, האם באמת הקמת רשות סטטוטורית זאת הדרך המתאימה?

כרגע השרה תמכה, נכון?

השרה תמכה בוועדת השרים. אני רוצה להזכיר שזה היה כפוף לתאומים גם עם משרד המשפטים וגם עם משרד האוצר. גם עכשיו אנחנו תומכים ברעיון וחושבים שהוא חשוב. השאלה היא הדרך המתאימה לקדם את הנושא.

משרד המשפטים מתנגד להקמת תאגידים סטוטורים בתחום הזה של תרבות.

מה היתה עמדת השרה?

השרה נמנעה. אנחנו לא מתנגדים לחשיבות התרבות של לוב או בוכרה. אנחנו מתנגדים להקמת הרשות כתאגיד סטטוטורי. כאן נכנס התאום עם שר המשפטים. במשרד המשפטים קיימת מועצה לתאגידים סטטוטורים, שהיא מועצה שמייעצת לשרת המשפטים בנושא של תאגידים ציבוריים. במועצה יש מספר חברים, ביניהם נציגים של משרד המשפטים, נציגים של הממונה על השכר, נציבות שירות המדינה.

המועצה בחנה את התאגידים הסטטורים שקיימים היום, ביניהם תרבות האידיש ותרבות הלדינו והצביעה על הבעייתיות שבמבנה הזה של תאגידים סטוטורים. למעשה מכניסים התערבות ממשלתית ופוליטית לתוך תחומים כאלה ומביאים לקושי ביישום בגלל שזה גוף סטטוטורי וגוף מפוקח. במקום לאפשר את הפעילות של מספר גופים.

בדקתי היום באינטרנט מי הגופים שפעילים בנושא תרבות לוב. ראיתי שיש לפחות 5 ארגונים. לפחות לפי האתרים שלהם, כל אחד ואחד הוא גוף רציני. יש להם אתר באינטרנט, לשניים מהם יש מוזאון וארכיון וכיוצא בזה. הקמת רשות שתהיה מורכבת מגורמים פוליטים ובירוקרטים תביא לפגיעה.

לפי מה את אומרת את זה?

זה הנסיון שלנו מתרבות האידיש ותרבות הלדינו.

אז איך את קובעת?

למה אישרתם את מרכז פרס לשלום? זה לא פוליטיקה?

זה לא אותו דבר. אני מתנצלת, שלא ישמע מדברי שאני לא תומכת בתרבות לוב או בוכרה.

זאת השרה שלך. אם זה לא קשור להתנתקות, היא לא תומכת. היית אומרת לה שזה יקדם את ההתנתקות אז היא היתה תומכת.

זה לא מה שנאמר על ידי. אני אומרת שזה לא מתאים להיות תאגיד סטוטורי.

זה יבוא עכשיו לקריאה ראשונה.

אנחנו נגיד שאנחנו מתנגדים למבנה של תאגיד סטוטורי ושזה לא היה בתאום איתנו כמו שהוחלט בוועדת השרים.

הרעיון הוא לא להתנגח אלא למצוא את הדרך ביחד.

נציגת משרד החינוך, לגבי התכנים בבתי הספר: כשאני בודק, אין שום פן של עדה שהגיעה מחו"ל בתכנית הלימודים חוץ מהאשכנזים שהגיעו מכל מיני - - - כן, אני לא גזען כרגע. מי בודק? מי מבקר? מי אומר רגע רגע, למה ילדים לא ילמדו את זה או ילמדו את זה?

למה קמים הארגונים והמועצות האלה? כי יש קיפוח. כאשר ספרדים עלו ולא נתנו להם את המיקרופון לשיר. מתי הנושא הזה עלה? עלה לפני 10 או 15 שנה. אבל לפני כן אף אחד לא זכה. כל הפוטנציאל האדיר שהגיע מתימן, עם הקול הנפלא והחזני, שרצו להופיעו, לא נתנו להם.

מתי עולים כל הדברים האלה? כאשר המדינה לא מטפלת. אם המדינה לא מטפלת, יש אנשים שיטפלו.

נכון, ואז נכנסים גופים אחרים.

בשביל זה קמה המועצה להנצחת מורשת יהדות ספרד והמזרח.

איפה היא?

אם אנחנו היום כאן בדיון, סימן שזה לא עשה את העבודה שלו.

הבעיה היא בעיה במינויים.

איזה מינויים תעשו? מינויים פוליטיים? אנחנו מדברים על שנת 2002. אז למה זה לא קם אם זה כל כך חשוב לכם?

ואם נחוקק את חוק הרשות, אז תוך כמה זמן? יש 21 מינויים.

עוד 20 שנה יהיו לכם 21 אנשים?

בואי תגידי מה עשיתם מאז 2002. אם כחלון לא היה מעלה את ההצעה זה היה שוכב עוד 20 שנה. תגידי לי, מה עשית, ומה תכנית העבודה שלך. 2005 עומדת להסתיים.

צריך לכוון את המאמצים ליישם את הצעת החוק הזאת ולא לקדם הצעות חוק נוספות.

שיהיה לך ברור, יש לנו 12 הצעות חוק על כל העדות שהגיעו למדינת ישראל, את כולן נעביר אחת אחת. כולם יעברו על אפכם ועל חמתכם.

אדוני היושב ראש, אתה יודע למה זה לא התקדם? כי שני השרים שנוגעים בדבר כבר לא קיימים. המדע, התרבות והספורט כבר אין דבר כזה כי זה בנפרד, וגם אין שר דתות, ואתה מחכה ל-31 בפברואר.

אם את רוצה את שר הדתות, אז או שאת מביאה את זבולון המר מהקבר או שאת משנה חוק.

אפשר לשנות את החוק.

אתם רוצים אולי דיווח ממשרד החינוך, התרבות והספורט איפה הטיפול בחוק המועצה להנצחת מורשת המזרח עומד?

כדי לדפוק את העסק היו צריכים לצייד אתכם בטיעונים יותר רציניים. אני ממש מתנצל שאני מדבר בצורה הזאת. הטיעונים שלכם שיטחיים. באתם לפה להכניס מקלות בגלגלים של החוק. אתם לא יודעים איך להסביר את זה שהשרים שלכם, אחד נמנע ואחת תמכה, וראש הממשלה תמך ושר האוצר תמך בהצעת החוק הזאת, ועכשיו אתם לא יודעים איך לחזור אחורנית, ואתם באים עם טיעונים שטחיים לחלוטין.

אתם מעלים לנו מהאוב כל מיני חוקים, אחד משנת 1976 והשני משנת 2002.

זה משנת 1996 ולא 1976.

ההחלטה על הקמת מרכז מורשת היא משנת 1976.

למה אישרתם אותם? למה אישרתם בשנת 1996? כי זה יידיש?

לא. קודם כל זה היה לפני הדוח של המועצה לתאגידים ציבוריים שסקרתי לפני דקה.

מעבירים את מה שרוצים ואחר כך עושים דוח.

ממש לא. אני יכולה להעביר לכם את אותו דוח שיצא.

לא צריכים. אנחנו שמענו אתכם, אני לא רוצה לשמוע יותר כלום. חבר הכנסת כחלון תיכנס לחוק. מי שיש לו התנגדות או הערה שירים יד.

אני מייצג את יד בן-צבי. אנחנו מופקדים על הנושא הזה לפי חוק הכנסת מ-1969. מטרות יד יצחק בן צבי לקדם את חקר תולדות ישראל מארצות המזרח. אנחנו בדעה שאנחנו מקיימים את המשימה הזאת. אנחנו עוסקים בכל העדות, עסקנו גם ביהדות לוב. מוציאים ספרים ומאמרים רבים בכתב העת "פעמים". יש לנו סדרה חדשה של תולדות ישראל במאות ה-19 וה-20 שהוצאנו כבר 4 כרכים: מרוקו, תימן, עיראק ותוניסיה. אחד הכרכים שבהכנה הוא הכרך על יהודי לוב, בשיתוף עם העמותות של יוצאי העדות. אנחנו חושבים שאין צורך בהקמת גוף סטטוטורי לכל עדה ועדה, החקיקה שקיימת מספיקה, התקציבים לא מספיקים.

למה מספיקה החקיקה?

זה יכול לייתר את יד בן צבי. זה יכול להפוך אתכם למיותרים.

אנחנו חושבים שאנחנו מקיימים את הדבר ואפשר לקיים אותו עוד יותר טוב אבל אין צורך להקים גוף סטטוטורי לכל עדה ועדה.

העלתם נושא כמו משוררים שהגיעו מלוב? לומדים עליהם בבתי הספר?

עניין בית הספר זה עניין של משרד החינוך.

אבל אתם כגוף העלתם נושא?

למשל רבנים ופוסקי הלכות?

זה רק אם אנחנו באים אליהם בהצעה שיש לנו חומר אז הם מוכנים.

מר גלצר, מה אומרת החקיקה לגביכם? מה אתם אמורים לעשות? רק מחקרים?

יש לנו מחקרים, יש לנו ספריה, יש לנו ארכיון ויש לנו הוצאה לאור ויש פעילות לציבור.

השאלה שלי, מי יכול להגיש למשרד חומר? למשל על לוב, שהיו משוררים, אנשים מלומדים ושעל זה ילמדו ילדי ישראל, שיכירו את מורשת יהדות לוב. שיכניסו את זה לספרי ההיסטוריה.

כמה זמן אתם קיימים?

החוק הוא מ-1969.

כמה פעמים באתם עם יוזמה למשרד החינוך שעשיתם מחקר על נושא יהדות לוב וחשוב שהנושא הזה יילמד בבתי הספר. יש דבר כזה?

אנחנו עוסקים בכל העדות. הסדרה שאני מתאר אותה, בעריכת ד"ר חיים סעדון, היא במשותף עם משרד החינוך. הרעיון הוא לתת חומר למורים ולתלמידים בצורה הכי נגישה בעולם על כל עדה ועדה. בסוף יהיו 20 כרכים. אחד הכרכים יהיה על יהודי לוב. זאת דוגמה לדרך הנכונה לטפל בדברים האלה.

אנחנו מדברים על משהו אחר לגמרי, לא רק מחקר. יש פה חוק נרחב ביותר.

זה לא מחקר, זאת בדיוק הנחלה, זה בדיוק זה.

אם הייתם עושים את עבודתכם נאמנה על הצד הטוב ביותר כלפי כל העדות, אז לא היו צריכים לקיים רשויות כאלה.

אולי זאת בעיה של תקציב.

עכשיו יהיה תקציב.

את יודעת מה הבעיה? השולחים שלכם חייבים להבין שהם חייבים להחליף דיסקט. הסיפורים האלה נגמרים. זה כבר מתחיל להעליב. כשהוא מספר לי שיש יד בן צבי, שלא ידעתי בכלל על הקיום שלו ולא ידעתי שיד בן צבי מטפל בכלל ביהדות לוב. היום הוא מספר לי שבשנת 1948 עלו יהודי לוב לארץ ובעוד 4 שנים יהיה כרך על יהודי לב. את מבינה על מה אנחנו מדברים? אנחנו מדברים על זה שמתייחסים פה לאנשים, לקבוצות אוכלוסיה - - -

הם חושבים שעדיין סאלח שבתי משחק, אבל זה נגמר. אני מבקש מכם, תשנו דיסקט. הגיעו לפה אנשים שמבינים מה אתם אומרים ויודעים גם להקשיב למה שאתם לא אומרים. אז תתייחסו אלינו ברצינות. אתם לא עשיתם את העבודה שלכם, או שעשיתם אותה במסגרות הקיימות, במגבלות שלכם. אין לי טענה. אנחנו באנו לכאן לתקן ולא לקלקל.

אני חושב שאתה, מר גלצר, היית צריך לומר בשיא היושר: "רבותי, נכשלנו. אם הגענו לכאן לדיון אז נכשלנו וצריך להרחיב את זה". לא לבוא ולומר שזה מספיק ואין צורך כי אני בטוח שגם אתה בתוך תוכך לא מאמין בהם, כי אתה יודע שזה לא מספיק. אתה לא יכול לבוא לתרבות כמו תרבות לוב, מרוקו או תימן ולהגיד אחרי 55 שנים אתם מקבלים ספר. אתה מבין על מה אתה מדבר? יש רב אחד ביהדות לוב, רבי יעקב רקה, שהרב עובדיה יוסף שכשהוא צריך לקבל החלטות הוא נעזר בפסיקות שלו. אתה מדבר איתי על ספר.

יש לי הרבה כבוד לתרבות יהדות אירופה, אבל אתה רואה מה שקורה שם. הרבי מוילנה ומליטא, שיהיו בריאים, אין לי טענות לאף אחד. אבל בואו נתייחס ברצינות.

משה, לדוגמא תיקון ליל שבועות, יש לנו סידורים. הילדים שלי הולכים לשמוע הרצאות. בסדר, תרשמו הרצאות בימים אחרים. זה מדורי דורות, איפה זה כתוב? איפה זה רשום? למה יש דבר כזה? התיקון של ליל שבועות ליהודי המזרח זה ידוע ומפורסם. הולכים רק לשמוע הרצאות שאפשר לשמוע בימים אחרים. דבר כזה של "אל תיטוש תורת אמך", אין בנמצא.

עם כל הכבוד ליד בן צבי, ואני מאוד מוקיר אותם ומעריך אותם, הם עושים עבודה. אנחנו מדברים על דבר שונה לחלוטין. אנחנו מדברים על מורשת - לשמר מורשת זה לא ספר שכותבים, זה דבר אחר לגמרי. אני מציע לאדון שיבוא לבקר אלינו ולראת מה אנחנו עושים. אז אולי יפתח סניף חדש. איך חיו בלוב? איזו מסורת היתה להם מבחינת תפילות, המאכלים, הסידורים שהם התפללו.

מיכאל, היית אצלם במוזאון?

עוד לא הייתי שם.

זה שהצעת החוק עברה בועדת שרים אז היא עברה במפורש עם תאום.

אני לא מבין מה זה בתאום.

מותר להעיר הערות. שרת המשפטים לא אומרת שהיא לא תומכת אבל מותר להעיר הערות. עמדתנו היא כעמדת משרד המשפטים, לגבי לעשות תיקוני חקיקה נדרשים.

אנחנו נקרא את החוק ואתה תגיד איפה יבואו תיקוני החקיקה.

התכוונתי לחוק מורשת יהדות ספרד.

תקשיבו טוב טוב כולכם. אני דן בהצעת החוק הרשות הלאומית לתרבות יהדות לוב, התשס"ה-2004. כל מה שאתם רוצים להכניס זה יבוא בסעיפים האלה. אני לא דן בהצעה שאתם מביאים לי. אתם רוצים להביא משהו זה יכנס לתוך זה. ככה זה יהיה. אני לא דן בחקיקות שאתם הבאתם. אני דן עכשיו במה שמונח פה, שהוא באישור ועדת שרים לענייני חקיקה אחרי קריאה טרומית. הוועדה דנה רק במה שפה. אם אתם רוצים תיקונים, הם יבואו לכאן.

מבחינתי מה שיש לכם, מת לגבי, כי זה לא אצלנו על השולחן. תתקדם חבר הכנסת כחלון.

"הצעת חוק הרשות הלאומית לתרבות יהדות לוב, התשס"ה-2004
1. חוק זה –
"הועד המנהל" – הועד המנהל של הרשות כאמור בסעיף 9;

סעיף 9 מדבר על מינוי ועד מנהל.

"המועצה" – מועצת הרשות כאמור בסעיף 6;
"המנהל" – המנהל הכללי של הרשות שמונה לפי סעיף 11;
"הרשות" – הרשות הלאומית לתרבות יהדות לוב שהוקמה לפי חוק זה;
"תרבות יהדות לוב" – לרבות שירה ולשון, פילוסופיה, ספרות, אמנויות ופולקלור של יהדות לוב;
"השר" – שר החינוך, התרבות והספורט.

2. מוקמת בזה הרשות הלאומית לתרבות יהדות לוב בישראל.
3. מטרות הרשות הן –
(1) להעמיק בעם את הכרת תרבות יהדות לוב על כל צורותיה ולטפח לשם כך את חקר התרבות האמורה ווהוראתה, לרבות באמצעי התקשורת למיניהם;
(2) לקדם, לסייע ולעודד היכרות עם משוררים וסופרים גדולים נוספים מתרבות ישראל שקמו ויצרו במזרח;
(3) לסייע בהקמה ו בשימור של מוסדות שבהם מתנהלת פעילות המתייחסת לתרבות יהדות לוב;
(4) לקדם, לסייע ולעודד את האיסוף, התיעוד והקיטלוג של אוצרות התרבות העממית שבעל פה והתרבות הכתובה של תרבות יהדות לוב;
(5) לקדם, לסייע ולעודד הוצאה לאור של יצירות נבחרות מתרבות יהדות לוב, כולל תרגום לעברית, וכן לחקור את השפעתה על תרבות עם ישראל בעת החדשה בשירה, במחול, באומנויות וביצירה תרבותית.

4. הרשות היא תאגיד.

למישהו יש הערות לסעיפים 1 – 4?

כפי שאמרתי, אנחנו מתנגדים לכך שזה יהיה תאגיד סטטוטורי. אנחנו מציעים שתוקם מועצה מייעצת. בין המטרות שלה יכולות להיות המטרות המנויות בסעיף 3. אנחנו מציעים גם שהיא תייעץ למשרד החינוך התרבות והספורט ולמועצה להנצחת מורשת יהדות ספרד והמזרח לכשתוקם. גם כדי להבטיח קידום של מוסדות שונים העוסקים בתחום של שימור המורשת של יהדות ותוניסיה ולשתף פעולה בין הגופים והארגונים השונים שעוסקים בתחום.

איפה זה יבוא?

קודם כל סעיף 4 אנחנו מציעים למחוק. במקום ראשות ומועצה להקים אך ורק מועצה מייעצת.

מועצה מייעצת כמו המועצה המיותרת שלכם?

אנחנו מאוד מקווים שזאת לא תהיה המייעצת המיותרת שלנו ואני אסביר: כמו שאמרתי, ושוב אני יכולה להעביר את הדוח של הוועדה המייעצת לשר המשפטים, בעניין הזה. פעילות של תאגידים סטוטורים בתחום כזה מורכב וחשוב ראוי שתבוא על ידי גופים וולונטריים כמו שיש כאן. אם אתם רוצים להבטיח תקציב ומודעות של הציבור לפעילות של אותם גופים, לדעתנו ולנסיוננו, הכי טוב זה מועצה מייעצת ולא תאגיד סטטוטורי.

לאידיש זה גם מייעצת?

לאידיש זה לא. האידיש והלדינו זה תאגידים.

אז קודם תפרקו אותו, תגידו שזאת ועדה מייעצת, אחר כך נעשה את זה פה.

הלוואי שיכולנו, אבל דווקא הם ממחישים את הבעייתיות שממחישים את הבעייתיות בתאגידים כאלה.

אצל הלובים לא יהיו בעיות, הם כולם מאוחדים.

מה הבעייתיות באידיש?

יש התערבות של גופים פוליטיים, יש מעורבות מאוד חזקה בתחום מהכיוון הזה.

למה זה גורם?

יש להם מחלוקות בינם לבין עצמם.

למה נציגים של האידיש לא נמצאים כאן? נשמע מה הבעיות שלהם ונגיד להם שאנחנו רוצים לפרק אותם שיעברו להיות רשות מייעצת, כי יש להם ויכוחים ביניהם. לאחר מכן נראה מה אנחנו עושים פה.

העובדה שאתה לא מכיר את פועלם מעידה כאלף עדים - - -

שמעתי דווקא על האידיש. הם עושים עבודה טובה מאוד. יש שירה באידיש, תאטראות, יש קתדרה באוניברסיטה.

התאטרון לאידיש זאת עמותה עצמאית, הוא פועל באופן עצמאי וולונטרי.

מה היתה עמדתכם כאשר דנו בתאגיד לאידיש?

עד כמה שידוע לי, אני צעירה מידי, אבל המשרד גם אז התנגד. אנחנו רואים את הבעיות, ובעקבות הבעיות האלה יצא הדוח.

יש מחלוקות קשות בינם לבין עצמם. זה מגיע לבגצים. עד לפני חצי שנה התנהל מאבק בבית המשפט העליון לגבי הניהול בתוך הרשות.

בחוק שלי זה מוסדר.

החוק לרשות הלאומית לאידיש הוא משנת 1996, זה לא חוק כל כך ישן ובכל זאת מאז הקמתה היו קשיים וזה הגיע לדיונים משפטיים. זה לא קורה כאשר זה בגופים שפועלים באופן עצמאי, כמו שפועל הארגון של יוצאי לוב.

זה היה על רקע מינוי חברים המועצה?

היו ויכוחים לגבי מי צריך להתמנות, מה צריך לעשות.

אבל פה זה מוסדר.

גם באידיש זה מוסדר, וכשבאים ליישם את זה בפועל מגלים שהמחלוקות רבות על ההסכמות.

יהיו מחלוקות, מתגברים עליהם.

הרעיון הוא לנסות לסייע לגופים שכבר פועלים באופן עצמאי בשטח. לחזק את הגופים האלה ולא להקים גוף חדש. אלא שכבר קיימים, ושמענו עכשיו על העבודה החשובה שהם עושים, אותם לחזק. לא צריך להמציא את הגלגל מחדש.

אז למה לא חיזקתם אותם עד היום? אז אנחנו נצא מפה, כל אחד יילך לדרכו, והם ימשיכו לשבור את הראש ולעבוד כמו חמורים, ואף אחד לא יתייחס אליהם. עוד 25 שנה יוציאו להם עוד ספר.

הבעיה שלהם היא תקציבית, צריך לגייס לעניין תקציבים, לא לחוקק הצעת חוק.

זה לא יפתור את הבעיה שאתה מעלה. הקמת רשות לא תעזור לפתור את הבעיה הזאת. הכסף יילך לאותם מינויים ולמגנון. אני אומרת את זה מנסיון, אני לא מנסה לתקוע מקלות בגלגלים. אני מנסה לעזור ולסייע מתוך הכרה בחשיבות של תרבות לוב והעמקת ההיכרות איתם. כמו גם כל עדה אחרת בארץ. דווקא תמיכה בגופים וולונטרים בעלי שיקול דעת עצמאי מבחינת הפעילות שלהם, דווקא זה יקדם יותר את ההכרה מאשר להקים רשות שהיא גם גוף מפוקח כאן.

אנחנו מעוניינים ברגולציה.

אבל זה יוצר יותר בעיות, זה מגביל את שיקול הדעת של אותם גופים וולונטרים. במקום להעביר את הכסף לאותם גופים אתה תעביר את הכסף לרשות שאתה תקים עם כל הבעיות שצויינו כאן. צריך חתימות, תקציבים וכו'.

למועצה מייעצת יהיו תקציבים? אם זה בלי תקציב אז לא צריך.

התקציבים יישארו בתחום התמיכות.

חבר הכנסת כחלון, החקיקה שלך תלויה בתמיכות?

לא.

תמיכות לא יהיה - כי מחר מקצצים תקציבים ואז מקצצים את תקציב התמיכות.

הם תלויים בחסדים של משרד החינוך ואתה לא יכול לומר לי שאתה יכול לבנות תכנית עסקית.

אי אפשר להקים דבר כזה וולונטרי. לוולנטרי יש זמן מוגבל ויכולת מוגבלת.

התקציב היחיד שאתם משריינים כאן זה תקציב לרשות, זה לא תקציב לפעילות שלכם. אין פה תקציב לפעילות שלכם.

אולי יש פה משהו לא ברור. המועצה הזאת לא באה במקום הארגון. הארגון ימשיך לעבוד, יש לו גב והוא פועל גם בעולם. המועצה שאת מדברת תטפל בתרבות ובמורשת שלנו בשיתוף פעולה איתם. היא לא באה במקומם.

אתם מנסים למשוך את הדיון לכיוון כסף. אני רוצה דקלרציה, לא כסף.

הרשות ללדינו מעבירה כספים לאוניברסיטאות. הודות לרשות ללדינו יש פעילות תרבותית, חינוכית ומעבירים גם קורסים של שפה באוניברסיטה שלנו מזה 20 שנה. בתחילה משרד החינוך תמך, אחרי זה קמה רשות ללדינו ומשרד החינוך התנער מהתקציב לאוניברסיטאות. ואז הוקמה הרשות ללדינו שבראשה עומד יצחק נבון. תודות לרשות ללדינו אנחנו עושים פעילות נהדרת. אתם יכולים לראות את זה בכל מקום ומקום, אם זה הדפסת ספרים, הוצאה לאור, ימי עיון, הוראה של תרבות לדינו ושפה.

בעניין משרד המשפטים, באמת אין לי עסק עם שרת המשפטים, אבל עכשיו אני עם הכובע של הארגון הלאומי של יהודים יוצאי ארצות ערב – ווג'אק. ווג'אק, שאני ומרדכי בן פורת הקמנו לפני 25 שנה, התפרק לפני כמה חודשים. למה? כי שרת המשפטים אמרה: "אנחנו לא מוכנים לתמוך בווג'אק. ווג'אק זה לא ארגון רשות אלא ארגון מייעץ - - -

זה לא בשיקול דעתה של שרת המשפטים.

היא גרמה לפירוקו. אני מתקן את עצמי – גרמה לפירוק של ווג'אק. היתה לנו אספה ואמרו שאין תמיכה כי היא לא רצתה שאנחנו נעלה את יהודי המזרח שבאו לכאן כפליטים ולרשום אותם, על מנת שיום אחד כאשר הפליטים יבואו לידי איתור מהצד השני, נוכל לרשום אותם וגם מה שהשאירו מאחוריהם בארצות האלה. אין רישום על דבר כזה. חוץ רישום של מר עידן ממשרד המשפטים שרושם כמה אנשים השאירו רכוש קהילתי ופרטי. היא לא רצתה לתמוך גם ב-50,000 דולר.
יש לנו בעיה, אני מאוד מצטער, אנחנו ב-2005 ועדיין יש לנו בעיה במדינת ישראל. אני כחוקר, ואין לי שום עניין פוליטי, עדיין לא עיכלנו ולא הפנמנו את העליה של עדות המזרח.

הקמת רשות לא תסייע לך. הקמת רשות, מנסיון, כפי שאפשר לראות בדוח של הוועדה המייעצת לשרת המשפטים, זה לא הדרך לעשות את זה.

חבר הכנסת כחלון, בכותרת "הצעת חוק הרשות הלאומית לתרבות יהדות לוב", במקום ל"תרבות יהדות לוב" נכתוב "למורשת יהדות לוב". היועצת המשפטית האירה את תשומת לבנו.

בסעיף 3 להוסיף עוד סעיף קטן, תקראי מה הוספנו.

היו"ר ביקש ממני לנסח: "לקדם ולסייע ולעודד היכרות עם רבנים ופוסקי הלכה ממורשת יהדות לוב".

בסדר. כל הסופרים בלוב הם סופרי סת"ם לכן הם גם רבנים, מן הסתם.

יש לכם תיעוד על הרבנים?

אנחנו מזמינים אותך למרכז המורשת.

"להוציא לאור כתבי יד".

זה נמצא בסעיף 3.

אנחנו מתנגדים לסעיפים 3-5 "להוציא כתבי יד, לעשות ארכיון" וכו'. לדעתנו זה לא צריך להיות.

למה? אז במה הוא יתעסק?

להעמיק את ההיכרות זה כן, אבל ברגע שאתה רושם "להוציא" זה הופך להיות גם הוצאה לאור וגם ארכיון, דבר שמבחינתנו אנחנו לא רואים - - -

איזה סעיף מפריע לך ? "לסייע בהקמת"?

כן, "לסייע בהקמת מוסדות".

סעיף 3, כפי שהוא, טוב בעיניך?

3, 4 ו-5 נותן תפקיד ביצועי של הקמה, הפעלת ארכיון, של הוצאת ספרים. אנחנו לא בעד ארגון סטוטורי, כפי שאמר משרד המשפטים. המטרה היא יותר לקדם היכרות ושימור המורשת ולא תפקיד ביצועי שידרוש תקציב הרבה יותר גדול, אם זה הופך להיות ארכיון, הוצאה לאור וכו'.

אבל שר האוצר ידע שהסעיפים 3, 4, ו-5 יבואו לדיונים.

לכן הוא אמר בתאום עם אגף תקציבים, כדי שאני אבוא ואגיד את זה.

אז תוריד פה כל מה שקשור לכסף.

אנחנו נריץ את זה זה כפי שזה ובהסתייגויות בשניה ושלישית, נחלץ את מה שצריך כדי לקדם את זה.

זה לא נקרא בתאום.

במרכז המורשת יש מכון ללימודים ומחקר של יהדות לוב. פה צריך לחזק אותו בכל המערכת של ספרים, פיתוח ושל הכל.

אדוני היושב ראש, אנחנו צריכים להתחשב גם באוצר, נריץ את זה כפי שזה. בשניה ושלישית יהיו הסתייגויות של האוצר ונכבד אותם.

רציתי להעיר לגבי סעיף 21.

עוד לא הגענו לסעיף הזה. אנחנו נותנים לצדדים עוד לדבר קצת. נביא את ארגון האידיש כדי לשמוע אותם. אנחנו רוצים ללמוד ולראות מה הבעיה. אנחנו לא רוצים ליצור בעיות חדשות. אני אומר שמדינת ישראל כמדינה נכשלה בקליטת העולים האלה, בעיקר מהמזרח. אנחנו גם בין המקופחים. מזל שלא עלינו בשנות ה-40' וה-50.

הוותיקים של הבוכרים עלו לפני 150 שנה כך שהם בנו את שכונות הבוכרים לתפארת ולא היו צריכים את מדינת ישראל. הם תרמו למדינה, הם באו כציונים כדי לבנות את המדינה. אבל אני חושב שאנחנו עושים עכשיו דבר חשוב מאוד, מחזירים עטרה לישנה. אני מברך את חבר הכנסת כחלון, ואנחנו ממשיכים את הדיון.
תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:50.