קיצוץ בתקציב מט"י

2
ועדת הכלכלה
14.6.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 426
מישיבת ועדת הכלכלה
מיום שני, ז' בסיוון התשס"ה (14 ביוני, 2005), שעה: 11:30

1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): קיצוץ בתקציב מט"י של חברת הכנסת אתי לבני.
2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): קיצוץ בתקציב מט"י של חברת הכנסת לאה נס.

חברי הוועדה: היו"ר אמנון כהן
דוד טל

אתי לבני
לאה נס

ביתיה פודרביטל – רפרנטית תמ"ת, אגף תקציבים, משרד האוצר
יעל ורסנו-ברזילי – סגנית מנהל מינהל המימון, משרד התמ"ת

עמירם בוקשפן – מנכ"ל הרשות לעסקים קטנים ובינוניים
אלי בנטאטה – סמנכ"ל הרשות לעסקים קטנים ובינוניים
ניצן אבירם – יו"ר פורום מט"י ליזמות עסקית ומנכ"ל מט"י בית שאן

עו"ד שמרית שקד

לאה ורון

רשמה: שושנה מקובר



1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): קיצוץ בתקציב מט"י של חברת הכנסת אתי לבני

2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): קיצוץ בתקציב מט"י של חברת הכנסת לאה נס

שלום לכולם, אני פותח את הדיון של ועדת הכלכלה בנושאים: (1) הצעה לסדר היום (דיון מהיר): קיצוץ בתקציב מט"י של חברת הכנסת אתי לבני; (2) הצעה לסדר היום (דיון מהיר): קיצוץ בתקציב מט"י של חברת הכנסת לאה נס.

כחברי הוועדה, ראינו לנכון לקיים את הדיון מהר ככל האפשר, ושיבצנו את הדיון בסדר היום בתיאום עם המציעות. אציג קצת נתונים בנושא: היום יש בארץ 415 אלף עסקים, 97% מתוכם הם עסקים קטנים ובינוניים, דהיינו 403 אלף עסקים קטנים ובינוניים. אותם עסקים קטנים ובינוניים מעסיקים היום במדינת ישראל כ-45% מכלל המועסקים במשק. בשנת 2004 נוצרו כ-17 אלף מקומות עבודה באמצעות 25 המט"ים הפועלים היום בארץ. זאת בהשוואה ל-15 אלף מקומות עבודה שנוצרו בשנת 2003. בשנת 2004 חלה עליה של 19% במספר הפונים למט"ים לייעוץ ולליווי עסקי בהשוואה ל-2003. מספרם עומד היום על 19.9 אלף איש.

בשנת 2002 עמד הסכום על 23 מיליוני ש"ח--

זה תקציב הרשות לעסקים קטנים, ולא תקציב המט"י.

מה ההבדל?

מצד שני, הרשות היא הגוף העיקרי המממן את מט"י.

אם מקצצים, לא חייבים לקצץ בהכרח במט"י; זה ענין של סדר עדיפות. אם יקבעו ברשות שלא נוגעים במט"י, יקצצו - - -

מתוך התקציב הכללי שעמד על 23 מיליוני ש"ח, כמה אחוזים מוקצים למט"י?

בשנת 2002 הוקצו כ-11 מיליוני ש"ח הועברו למט"ים ישירות.

כלומר, כמחצית. כעת, בשנת 2005 יש לרשות לעסקים קטנים ובינוניים תקציב שעומד על 9.5 מיליוני ש"ח, כאשר עדיין לא קיבלתם תוספת. יש הבטחה של עד 18 מיליוני ש"ח.

17.7 מיליוני ש"ח או 17.8 מיליוני ש"ח – לא ברור לנו.

כלומר, היחס יעמוד שוב על כמחצית.

מעבר לעובדה שיש קיצוץ, הרי תוכנית העבודה נבנית באופן שנתי. כאשר הרשות לעסקים קטנים רוצה לבנות תוכנית עבודה, אתה רוצה לדעת מה התקציב שלך מחודש ינואר ועד חודש דצמבר. אתה לא רוצה לחיות מחסדים – יעלו לי באמצע השנה או לא. כך גם במט"י, שהיא נגזרת שלך, רוצים לדעת בתחילת השנה מהו הסכום שיוקצה להם. לכן, מעבר לדיון היום, נצטרך כחברי כנסת לדאוג לכך שבבסיס התקציב של הרשות לעסקים קטנים ובינוניים לא יהיה סכום קטן שיאלץ אותם לבקש חסדים של הרגע האחרון; נתחיל לעבוד על זה שמתחילת תקציב 2006 זה יהיה משוריין כתקציב צבוע. אך נרצה, נצבע גם מה שיילך למט"י.

משרד האוצר לא יהיה מוכן לצבוע שום תקציב לשום גוף.

זה תלוי בחברי הכנסת.

זה תלוי מאוד בחסדי הקואליציה.

נדרשתי לנושא הזה כאשר ראיתי ידיעה בעיתון, לפיה התקציב של השנה - עם כל ההשלמות וכל ההבטחות – מקוצץ בסופו של דבר ב-15% בהשוואה לשנה הקודמת. מצד אחד, אני שומעת משר האוצר ומכל העוסקים בנושא הכלכלה שצריך להגדיל מקומות עבודה ולהשקיע כספים בתעסוקה, בהכשרה מקצועית ובחונכות. לעומת זאת, בצד השני חותכים את התקציבים. הרשות לעסקים קטנים היא המודל היותר נכון - כמעט 50% מהמועסקים במשק מועסקים דרך העסקים הקטנים: 1.2 מיליוני איש מועסקים בעסקים קטנים ובינוניים. זה לא מתיישב מבחינתי עם המגמה להגדיל את התעסוקה. דיבורים לחוד ומעשים לחוד.

אדוני היושב ראש, הערה קטנה לעמיתתי הנכבדה: אני לא יודע למה מתוך 700 מיליוני ש"ח שקיבלה סיעת שינוי לא מצאו לנכון להפריש 20 מיליוני ש"ח למט"י, ושלום על ישראל.

את השאלה הזאת תפנה לחברת הכנסת נס, לא אליי.

אני לא קיבלתי 700 מיליוני ש"ח.

לכם יש 250 מיליארדי ש"ח. בכל אופן, ההערה נרשמה. הרוב הועבר לחינוך פלורליסטי-יהודי, לחינוך לשיוויון בין המינים.

גם לשחמט עבר.

השחמט בוטל.

אני רוצה להפנות את תשומת הלב לפער הבלתי נסבל בין הרטוריקה והדיבורים, הכוונות וההצהרות על כך שנהפוך תוך מספר שנים למדינה בעלת כלכלה מובילה, הנמנית על העשיריה הראשונה, לבין הקיצוץ בפועל בתקציבים.

אני מצטרפת לדבריו של יושב ראש הוועדה על כך שאי אפשר לתכנן את השנה בתחילת השנה ולדעת מהם התקציבים והיכן להשקיע. זהו דבר בלתי נסבל, שאנחנו חברי הכנסת צריכים להידרש לו, ויפה שעה אחת קודם.

אני רואה חשיבות ברשות לעסקים קטנים בהרבה מאוד מובנים, אבל מנקודת המבט של הוועדה למעמד האישה, 37% מהנשים פותחות עסקים קטנים, והמספר הולך וגדל. יש הרבה מאוד נשים שעבורן זו הדרך היחידה להתפרנס. יושבת כאן קבוצת נשים מהיישוב לקיה, שנכחה אצלי בוועדה בדיון. הן פתחו בכוחות עצמן עסקים קטנים בלקיה. מדובר בצעד שמשנה את החיים באותם יישובים, כך שלא מדובר באפשרות אחת מתוך מספר אפשרויות; זהו המוצא היחיד. הכלל הזה תקף לגבי מיעוטים, נשים, חרדים, שכבות חלשות – מבחינתם זו אחת הדרכים העיקריות להשתלב בשוק העבודה. אין דרך אחרת.

אני קוראת לוועדה לדון בענין, לצאת עם מסקנות ולקרוא להשלמת התקציב כפי שהוא היה בשנה שעברה, ויותר, לרכז את הכל תחת קורת גג אחת, לתת את התקציב בתחילת השנה כך שיוכלו לתכנן באופן ראוי את הפעילות, לחזור לפרוייקט החונכות - נושא חשוב ממדרגה ראשונה - שבוטל לגמרי, ובאופן כללי לתת לעסקים הקטנים והבינוניים את המקום הראוי להם היום בכלכלה הישראלית.

לא אחזור על דברים אותם פרטה חברתי. המסמך שחובר על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת מציג בצורה מקיפה את חשיבותם של העסקים הקטנים. כפי שנאמר כאן, מדובר במעסיק הגדול ביותר. גם אני תמהה על כך ששר האוצר, שמדבר על תוכנית צמיחה ומקצץ דווקא באותם מקומות בהם יש צמיחה – אני אומרת את הדברים גם ביחס למו"פ וגם ביחס לעסקים הקטנים. במקום להוסיף לכאן, לסעיף צמיחה, נעשים כאן קיצוצים. לא מדובר כאן בשאלה של חמלה; זהו נושא עסקי. זה הסעיף שמעלה צמיחה. קשה לי להבין את זה גם בתחומים אחרים. כפי שציינתי, מורידים בתחומי המו"פ והמחקר, התורמים באופן משמעותי לצמיחה, כמו גם בתחום הזה.

כפי שציינה חברת הכנסת לבני, מט"י שמסייע במגוון רחב של הדרכה, ייעוץ והפניה – שורה רחבה של נושאים, שבהיעדרם העסקים הללו לא יכולים להתרומם. אני חושבת שהתקציב שלהם צריך להיות ברור וידוע מראש. לדעתי, הוא צריך להיות רב-שנתי ולא חד-שנתי. אף אחד לא מבצעהתקשרויות וחוזים – בוודאי לא בחצי השנה וזה אפשרי בקושי בתחילת השנה. צריך להגדיר כאן סמכויות. אני מפנה את הדברים לנציגת משרד התמ"ת, כיוון שהמשרד הזה הוא מי שלמעשה צריך להקצות את התקציב הזה. הרי כאן אחד נותן לשני – משרד התמ"ת נותן לרשות, ולכן העסקים הקטנים יוצאים ניזוקים בסופו של דבר.

זה מתחיל באוצר.

אני פונה כעת למשרד התמ"ת, כיוון שהכל מצוי תחת סמכותו. הוא צריך להחליט מהו הסכום שהוא מקצה לתחום הזה, ולתת את הסכום מראש כתקציב רב שנתי. אני חושבת שצריך לנצל את העיתוי ולדרוש תקציב רב שנתי, ולא תקציב שנתי. יש להגדיל את התקציב וכמובן שלא לצמצמו.

אם תוכלי לדאוג לסולחה בין שר התמ"ת לבין שר האוצר, אני מניח שאפשר יהיה ליישב את הבעיה.

הסולחות הן דבר חשוב מאוד, ותמיד חשוב לשמור על יחסים טובים בין כולם, אבל כאן מדובר בתקציב של משרד התמ"ת – הוא צריך להחליט והוא זה שנותן את התקציב.

צהריים טובים. רציתי לפתוח ולספר שאני מייצגת יחידה המהווה לובי לא קטן לנושא של עסקים קטנים ובינוניים. לכן, מהבחינה הזאת הזעקה שאתם משמיעים כאן היום משותפת גם לזעקה המקצועית שלנו. אני אומרת זאת כסגן מנהל מינהל המימון, שאחראי על סדרת כלים לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים, במסגרתם פועלת גם החונכות וכלים נוספים כמו תוכניות חדשנות. אם כן, אני בהחלט סימפתטית לחלוטין לנושא שעלה, וגם מחזקת את ידי הוועדה המכובדת. גם במשרד שלנו אנחנו אמונים על הנושא הזה, רואים בו חשיבות אדירה ובהחלט מנסים לקדם אותו – זה למעשה החזון שלנו.

במשך כל השנים התקציבים של הרשות לעסקיםק טנים נעו סביב ה-20 מיליוני ש"ח לשנה, כמו גם השנה. האיחור בתקציב המדינה השפיע על כל הגופים המתוקצבים, ולכן היה אצלנו איחור של כשלושה חודשים באפשרות לתקצב כיוון שלא יכולנו להעביר את הכסף כל עוד הוא לא עבר. עם זאת, ברגע שהוא עבר הדברים עולים על פסים נכונים.

נכון הוא שספגנו במשרד שני קיצוצים רוחביים, כמו כל משרדי הממשלה. הקיצוצים הללו נגעו גם לתקצוב שלנו בנושא העסקים הקטנים והבינוניים. אם כן, אי אפשר לנתק את העובדה שאנחנו פועלים בתוך חלל קיים ובתוך מצב קיים. גם הקיצוצים הללו השפיעו על תקציבי הרשות.

כיוון שנושא העסקים הקטנים והבינוניים הוא בעל משמעות אצלנו, החילונו ביוזמה ראשונית מאוד של מהלך דומה לזה שקיים במדינות מתוקנות אחרות, כמו ארצות הברית, צרפת ויפן. במדינות הללו קיים חוק לעסקים קטנים ובינוניים, ואחד הביטויים שלו הוא הסדרה של הסטטוס של הרשות לעסקים קטנים ותקצוב קבוע יותר.

אין חוק, אבל זה נמצא בהליכי חקיקה.

זה עדיין בתולי מאוד, אבל זה בהחלט - - -

זה אצלכם במשרד?

כאן.

יש את היוזמה של חברי כנסת--

נכון – היוזמה של חברת הכנסת רוחמה אברהם.

אבל היא כבר לא תוכל לקדם אותו.

אני מדברת על היוזמה שלנו – אנחנו הרמנו את נס הדגל.

מתי אתם עומדים להגיש אותה?

את זה תשאלי את השר שלנו – קטונתי להחליט בשבילו. מבחינת העבודה המקצועית, אנחנו מתקדמים--

אני לקחתי מרוחמה כשהיא יצאה - - -

גם חברת הכנסת לאה נס רוצה להיות חתומה על זה.

אני חושבת שזה לטובת המשק בכלל. לכן אני רוצה לציין שזו בהחלט חשיבה מוסדרת יותר, ברמה של החזון והאסטרטגיה--

היכן עומד התקציב היום?

התקציב עומד על 17.6 מיליוני ש"ח.

זה כבר עומד על הסכום הזה?

לא, זה התקציב שהובטח על ידי המנכ"ל מר רענן דינור.

זה החזון.

לא, לשמחתנו החזון במרחק של יום אחד: הם אמרו לנו שהתוספות--

מתי זה אמור לעבור אליהם, כדי שהם יידעו לתכנן?

התוספות אמורות להכנס למשרד מחר. לדעתי, מדובר בענין של ימים.

מה עם החונכות?

בשנה שעברה סיימנו את החונכות בתקציב שנתי של 17.7 מיליוני ש"ח – זהו תקציב מכובד בהחלט, עם תוספות אמצע השנה. השנה, כשפותחים את ספר התקציב אנחנו רואים תקציב של 7 מיליוני ש"ח, עם הקיצוצים וכולי. את אותו תקציב של 7 מיליוני ש"ח כבר ניצלו, כיוון שזו תוכנית בעלת ביקוש אדיר; יש לנו הרבה מאוד משווקים דרך המט"ים, דרך שלושה רכזים פרטיים שזכו במכרז, אותם המשרד שלנו מעסיק. לכן תוכנית החונכות ניצלה את התקציב הראשוני שהיה, ומקבלת 7 מיליוני ש"ח תוספות.

מעבר לעובדה שיש לו שם טוב, הוא גם עושה משהו בשטח?

מדהים.

לא הבנתי: בשנה שעברה התקציב עמד על 17.7 מיליוני ש"ח.

עם כל התוספות – לא ספר התקציב.

כמה יצא כבר השנה?

7.5 מיליוני ש"ח.

אתם מחכים ל-7 מיליוני ש"ח נוספים?

אנחנו מצפים לתוספת שתביא את התקציב השנתי לסך של 15 מיליוני ש"ח. 2 מיליוני ש"ח נוספים מובטחים לעיריית חיפה. כך שבסיכומו של דבר מדובר ב-17 מיליוני ש"ח – קצת פחות מהתקציב של השנה שעברה.

עם כל הכבוד לנתונים שמסרת לנו, גברתי, בסופו של יום הנושא נמצא באחריותכם. השר יכול למצוא לנכון לקבוע את המדיניות כך שלא ייגעו בכספים של מט"י - גם לאור הקיצוצים הרוחביים פעם, פעמיים ושלוש. הוא יכול לקצץ במקום אחר, ולהשאיר את התקציב של מט"י, או אפילו להעלות אותו. כלומר, זה תלוי מאוד בסדר העדיפות שהמשרד עצמו קובע.

אני לא מדברת בשם השר, כמובן, אבל אני יכולה לומר לך שמהדברים שאני שומעת אצל השר ואצל המנכ"ל נושא החונכות לפחות קרוב מאוד ללבם. המנכ"ל אמר כי לאחר שנקבל את התוספת השניה – כ-7 מיליוני ש"ח – הוא בהחלט רוצה לנסות ולראות אם הוא יכול לגרד מתקציבים אחרים של המשרד תוספת נוספת בשל המצוקה והביקוש הגדול. אם כן, הכיוון הוא כיוון נכון - הזמירות הן זמירות יפות.

גב' נעמה אלסאנע קיבלה את פרס היזמות הבינלאומי בארגון העולמי של עסקים קטנים. היא היחידה שקבלה את הפרס. ב-7 ביולי אנחנו עורכים לכבודה טקס ברשות לעסקים קטנים כיוון שהיא לא יכולה היתה לנסוע לכנס הבינלאומי, שנערך לפני כשלושה שבועות. הנציגה שלנו הביאה את הפרס לארץ, והיא תקבל אותו בטקס ברשות. כל הכבוד לה על כל מה שהיא עשתה.

ראשית, ברכותינו. אנחנו רוצים שכל הנשים במדינת ישראל יאמצו אותך כמודל לחיקוי. הבאת כבוד למגזר לעסקים קטנים – ובמיוחד לנשים.

מדובר בשני פרוייקטים ביישוב לקיה: "רקמת המדבר" ו"אריגת הנגב". פרוייקט רקמת המדבר נפתח לפני שש שנים עם שש נשים. היום אנחנו מעסיקות בשתי המסגרות כ-300 נשים בתוך הכפר, יותר מ-18% מכוחות דורשי העבודה מתוך היישוב. אנחנו מייצאים דרך אתרי האינטרנט לכל העולם. ל"רקמת המדבר" בלקיה נכנסים מדי שנה כ-5,070 תיירים מהארץ ומחו"ל כדי לקנות את הרקמות. הנשים המועסקות הן לרוב נשים חד-הוריות, נשים שבעלן נשא אישה שניה, גרושות או אלמנות. אם כן, רוב הנשים המעוסקות הן אכן נשים במצוקה, שהן המפרנס היחיד של המשפחות שלהן.

פנינו לגם למשרד התמ"ת, למשנה למנכ"ל. המלחמה באבטלה היא האג'נדה של המדינה, ולא רק של האזרחים. כאזרחיות קמנו ועשינו, ואנחנו רוצות שהמדינה תכיר בשני המפעלים האלה כמפעלים שנתמכים על ידי מדינת ישראל. לא יכול להיות שנרוץ כל הזמן לסן פרנציסקו כדי לגייס עוד 10 אלפים דולר כאן ועוד 10 אלפים דולר שם כדי לשרוד.

אנחנו בקשר יומיומי עם מט"י ונתקלות במצוקות שלהם. אני יכולה להרים טלפון למט"י בבאר שבע ולבקש חונכות ל-20 צלמות שזה עתה סיימו, ויגידו לי: אין לנו שעות, קיצצו לנו. אני לא יכולה לקדם כמעט אף פרוייקט בנושא של יזמות עסקית וקידום עסקים קטנים אם הסניף היחיד בבאר שבע לא יכול לתת לי את המענה הזה. היום אין שם אף אחד מלבד המזכירה - אני מתקשרת, ורק המזכירה עונה לי שם.

הכשרנו 26 צלמות בדואיות, והיום כולן עובדות ומצלמות. הייתי מוכנה לעשות הסבה מקצועית ולקבל את הכסף שהן יכולות להכניס. הכשרנו 12 די-ג'יות בשיתוף עם מט"י. ב-20 ביוני מתקיים טקס הסיום של 20 ספריות, שאף הן קיבלו הכשרה בעזרת מט"י והרשות לעסקים קטנים. יש לנו באג'נדה עשרה פרוייקטים, אך בלי שעות היזמות העסקית ושעות החונכות של מט"י באר שבע, גם את זה לא יהיה לנו. אנחנו מוצאים את עצמנו הולכים עם מט"י לתורמים פרטיים ומבקשים כסף לשעות חונכות שהמדינה צריכה לתת.

מדובר ב-300 נשים. אם תכפילו את המספר הזה בממוצע של 8 נפשות במשפחה בדואית, אתם יכולים לתאר לעצמכם כמה נפשות מתפרנסות משתי היוזמות האלה.

הן מקבלות שכר מינימום?

הן מקבלות שכר לפי פיסת העבודה. הן עובדות על פי שעות – אנחנו מאורגנים עם מס ההכנסה ועם הביטוח הלאומי. בדקנו מגוון אפשרויות כדי לראות איך אנחנו יכולות לשלם לאותן נשים. אבל הנשים האלה יושבות היום ולא עובדות בעקבות שריפת המרכז בתוך היישוב. המרכז אומנם נשרף בידי חבר'ה מהקהילה שלנו – קובץ אנשים עבריינים, גם הם מובטלים. אבל אנחנו פועלות היום כדי לדחוף את זה קדימה ולעמוד בצורה חזקה יותר.

לא היה ביטוח?

אתה יודע מה זה ביטוח – האותיות הקטנות האלה הן שמשחקות תפקיד. הם אמרו לנו שהם נותנים כסף רק עבור חלק מהתכולה – לא כולל קירות ומכונות. מדובר ב-150 אלף ש"ח שנדרשים רק לשיקום המקום, וב-50 אלף ש"ח לייצור מחזור חדש של רקמה. הנשים האלה יושבות בבית. האישה שלידי מפרנסת את הבת שלה, שלומדת באוניברסיטה, מהכסף שהיא מקבלת בעבודה שלה. אני מודה מאוד לחברת הכנסת אתי לבני על יוזמתה, ואנחנו רואים בכם, חברי הכנסת, כוח שיכול לקדם ולסייע לנו. אם אנחנו כאזרחים עמדנו ואמרנו שאנחנו לא רוצות להיות חלק ממעגל האבטלה, אנחנו רוצות גם את העזרה שלכם.

תודה לך, ויישר כוח. אני בטוח שמדינת ישראל גם תעזור בעזרת השם לסייע, לשפץ ולבנות מחדש את המקום שלכן. אבקש מחברת הכנסת אתי לבני לעדכן אותנו איפה הנושא עומד כרגע בדיונים, ואיפה את רוצה את סיועה של ועדת הכלכלה של הכנסת. אנחנו נסייע בידכן, כמובן.

אני מבקשת לציין שבדיון השתתפה גם סגנית השר אורית נוקד, שמטפלת בנושא הנגב. היא הבטיחה שהיא תעזור.

ראשית, אני גאה מאוד להיות כאן עם הגב' אלסאנע.

התקציב הפורמלי של הרשות לעסקים קטנים בשנת 2005 עומד כרגע על פחות מ-10 מיליוני ש"ח. אנחנו במהלך דיונים מתקדמים מאוד, ואני מקווה שתוך שיומיים-שלושה יאושר התקציב ע"ס 17.8 מיליוני ש"ח, שמשמעותו 15% פחות מהשנה שעברה. זה עדיין לא אושר, וכרגע נציגי האוצר חייבים לאשר אותו.

אבקש לשמוע מנציגת משרד האוצר בנושא הזה: האם זה עומד לקבל תשובה חיובית?

קיימנו בשבוע שעבר ישיבה ארוכה. אני מקווה מאוד ש-17.8 מיליוני השקלים יעברו השבוע בוועדת הכספים.

אם נשווה את גודל התקציב, בשנת 2004 עמד התקציב שלנו על 20.5 מיליוני ש"ח, וגם הוא עבר את אותה טלטלה שהתקציב עובר השנה: בתחילה היו 10 מיליוני ש"ח, היו הבטחות שאכן הוגשמו בסופו של דבר. עם זאת, הכסף התחיל להגיע אלינו בסביבות מאי-יוני.

אבקש לשאול את נציגת משרד האוצר מדוע אי אפשר לשריין בבסיס התקציב את אותם 17.8 מיליוני ש"ח? אם תהיה אחר כך העלאה או תוספת, זו יכולה להיות תוספת. מדובר בקיצוץ הרוחבי שעמדה על 15%. בשנת 2006 היינו רוצים לראות תקציב אחד. למה שזה לא יהיה בבסיס התקציב?

כמו כן, אבקש לשאול אם אתם אכן רואים בכך גורם המביא לצמצום באבטלה ולצמיחה באותו אזור.

אתייחס לכל הדברים שעלו כאן, ובסיום דבריי אתייחס לשאלת הבסיס.

ברור לכולנו, וידוע גם בעולם, שהעסקים הקטנים הם אכן מנוע צמיחה. יותר מ-98% עסקים בישראל הם עסקים קטנים ובינוניים. הם באמת מהווים 45% מהתעסוקה בישראל, ואלו הם עסקים שחשובים מאוד למדינה.

מחקרים כלכליים בנושא עסקים קטנים וכשלי שוק של עסקים קטנים מצביעים על כך שהבעיה המרכזית של עסקים קטנים היא כשל בנושא אשראי. לשם כך הוקמה קרן לסיוע לעסקים קטנים. הוספה לה תוספת תקציב של 20 מיליוני ש"ח, שהופכת בשנת 2005 ל-100 מיליוני ש"ח עם המצ'ינג של הבנק. מעבר לכך, אנחנו פועלים לסדרה של שינויים מבניים במשק, שייקלו על העסקים הקטנים. כל הכבלים, דוגמת מסים גבוהים ובעיות בנקאות, משפיעים הרבה יותר על עסקים קטנים בהשוואה לעסקים גדולים.

כאן מדובר בהקמה. את מדלגת כבר לעסק קיים, ומציינת את הכשלים שלו.

אשראי קשור גם להקמה.

הרי אם עסק גדול יבקש להתרחב, ויבקש סכום רציני מאוד תמורת בטחונות כאלה ואחרים, אחוזי הריבית שהוא מקבל שונים לגמרי מעסק קטן. לגבי עסק קטן רק הריבית שיקחו ממנו לא כדאית מבחינתו, כי הוא ייפול מהר.

זה במקרה הטוב, כי בדרך כלל הוא לא יקבל בכלל.

גם אחוזי הריבית על האשראי גבוהים מאוד. למה אי אפשר שוועדת הכלכלה, הפיקוח על הבנקים והממונה על ההגבלים העסקיים ייכנסו לתחום הזה, ויפעלו כדי שהמעסיק הגדול במדינת ישראל – כפי שציינו, מדובר ב-45% - יוכל לפרוח.

היושב ראש צודק לחלוטין. אין ספק שהריבית היא פונקציה של הסיכון, והלוואה לעסק קטן מסוכנת יותר.

אני לא מסכים אתך – יש חובות אבודים של חברות גדולות מאוד. כל החובות האבודים בבנקים הם של החברות הגדולות ביותר במשק.

על כן מטרת הקרן בערבות מדינה היא להוריד את הסיכון כדי לאפשר את ההלוואה. מעבר לכך, מטרתה של רפורמת ועדת בכר, למשל, שרוצה להגביר את התחרות בשוק הבנקאות, היא באמת להוריד ריביות.

שנית, בדיון יש ערבוב קטן בין תקציב המט"ים לבין תקציב הרשות לעסקים קטנים ובינוניים. תקציב המט"ים אכן ספג ירידה. אם בשנת 2001 הוא עמד על 8 מיליוני ש"ח, בשנת 2002 הוא עדיין עמד על 8.5 מיליוני ש"ח, בשנת 2003 – 3 מיליוני ש"ח, ובשנת 2004 - 6 מיליוני ש"ח. לעומת זאת, תקציב הרשות לעסקים קטנים גדל – אומנם לא בבסיס - - - בשנת 2004 הוא עמד על 20 מיליוני ש"ח, ובשנת 2005 הוא יעמוד על 17.8 מיליוני ש"ח. עם זאת, החלטת הרשות לעסקים קטנים – על פי סדרי עדיפויות שהיא קבעה – היתה להמשיך להעביר למט"ים באותן שנים 4 מיליוני ש"ח. זוהי החלטה של הרשות לעסקים קטנים במצב שבו תקציב הרשות יותר מהוכפל – כמעט משולש. הרשות החליטה לפתוח בפעילויות חדשות, לפעול בכיוונים אחרים, לקיים פעולות הדרכה, להגביר קשרים בינלאומיים – ודברים רבים מן הסוג הזה. זוהי החלטת הרשות לעסקים קטנים והחלטת משרד התמ"ת. אנחנו עוברים על תוכנית העבודה, אבל אם מדברים על תקציב המט"ים, צריך להבהיר שזוהי עבודה של הרשות, שתקציבה עלה בהרבה.

התקציב של הרשות לא עלה; אם אני מסתכל על שנת 2002 – הוא רק ירד.

ב"על שינוייו".

בבסיס: מ-23 מיליוני ש"ח ל-17.8 מיליוני ש"ח.

תסתכלי על הדוח של מרכז המחקר והמידע.

לא קיבלתי אותו.

את לא צריכה לקבל; הם קבלו את הנתונים ממך.

עם זאת, בשנים שעברו סדרי העדיפות של הרשות לעסקים קטנים בשנתיים האחרונות השתנו מאוד. הם החליטו לקחת יותר עובדים, להפעיל יותר תוכניות-פנים בתוך הרשות ולהעביר פחות כספים למט"י.

בכך שהם לקחו יותר עובדים הם קבעו למעשה שכתוצאה מכך הם גורעים כסף מתקציב מט"י?

כן, אבל הם עושים בו פעילויות שונות בהתאם להחלטה שלהם. סך העובדים בשנתיים האחרונות עלה מ-300 ל- - - שוב, אלו הן פעולות טובות ומבורכות למען העסקים הקטנים.

אני חושבת שהמט"ים הם באמת דבר חשוב מאוד. אני סבורה שצריך להתייחס באופן נפרד למט"ים במגזרי המיעוטים - חרדים וערבים – שהם ברמת חשיבות עליונה, ויש להם השפעה גדולה מאוד. ביחס למט"ים האחרים, אני לא בטוחה – ואני חושבת שצריך לבדוק את זה ; הרשות לעסקים קטנים עובדת על כך – שיש מקום ל23 מט"ים, באשקלון, שדרות, אופקים והרבה מאוד מקומות קרובים זה לזה. אני סבורה שהדרך לתמוך בעסקים קטנים היא באמצעות השינויים הרחבים, ולא על ידי התקציבים הספציפיים.

כמו כל המשרדים, משרד התמ"ת ספג המון קיצוצים רוחביים בשנים האחרונות. בכפוף לסיכומים קואליציונים כאלה ואחרים, משרד התמ"ת קבל תוספת תקציב של 110 מיליוני ש"ח בשנתיים האחרונות, שלא על הבסיס. זו התוספת התקציבית שהוא הצליח להשיג – אני לא יודעת אם בשנה הבאה הוא יצליח להשיג את אותה תוספת. במסגרת התוספת הזאת, זה הסכום שמשרד התמ"ת בחר להקצות לעסקים הקטנים. על כן, מאחר שהתוספת עצמה אינה בבסיס, אני לא יכולה לשים את הכסף בבסיס. אם משרד התמ"ת יגיד שהוא רוצה לקחת 10 מיליוני ש"ח מאחת הפעילויות בתקציב הנוכחי שיש לו בבסיס, ולשים לעסקים קטנים בשנה הבאה – אלו הם סדרי העדיפויות של משרד התמ"ת.

אומר מספר מילים, ולאחר מכן אבקש להעביר את רשות הדיבור לסגני, האחראי על המט"ים.

אבקש שתציין גם את הפעילויות הנוספות שאתם עושים בתקציבכם, מעבר למט"ים.

בשנתיים האחרונות התחלנו בפעילויות חדשות, כמו עידוד יזמות באוכלוסיה חרדית.

מה התקציב של הפעילות הזאת?

או עידוד פעילות בקרב מגזר המיעוטים, או פעילות בקרב יזמות אצל אוכלוסית מוגבלים.

זה דבר שלא היה קודם?

זה לא דבר חדש, עמירם.

היו קורסים בהיקף כזה? יש היום פרוייקט מיוחד לאוכלוסיה חרדית ולמיעוטים, שלא היה קיים בעבר.

כל זה לא היה בשנת ב-2002?

לא. הוא רק התחיל ב-2004, ובשנת 2005 נגביר אותו אם נוכל.

מאיזה תקציב?

רשום אצלי בטיוטת התקציב שלהם: 110 אלף ש"ח לשנת 2005.

270 אלף ש"ח בשנת 2004.

זה כל הסיפור? איפה המיליונים?

אדוני, לפי הנתונים שמציינת נציגת האוצר, ירדתם - - - ירדתם ל-110 אלף ש"ח. זה לא שהגדלתם את נפח הפעילות; הורדתם אותו.

לפני 2004 זה לא היה קיים. בשנת 2004 התחלנו לפעול בקרב אוכלוסיות מיוחדות: חרדים, מיעוטים ומוגבלים. גם הפעילות הזאת ברובה מתרכזת בסופו של דבר במט"י. הכסף זורם למט"י אבל תחת סעיף אחר.

אדוני אמר שהגדלתם את נפח הפעילות, ושהעליתם את הפעילות בשנה הזאת. אומרת נציגת האוצר שזה היה 270 אלף ש"ח, וירדתם ל-110 אלף ש"ח. מבחינתי זאת ירידה.

אמרתי שהגדלנו פעילות בשנת 2004 בהשוואה לשנים הקודמות. בשנת 2005 אני עם 15% פחות בתקציב.

אז תגיד לי איפה הגדלת את הפעילות.

ראשית, היתה פעילות בסיס שנעשתה וכעת תהיה פעילות המשך: קורסים מיוחדים וכנסים מיוחדים לאוכלוסיה חרדית. אלו הם דברים שהיו בשנת 2004, שימשיכו השנה. יהיו פעילויות במסגרת מט"י ירושלים, שמרכזת את הפעילות גם בבני ברק. כך גם לגבי אוכלוסית הנכים. יש לנו בעיה קשה מאוד: אנחנו רוצים לעודד נכים ליזמות--

אלו פעילויות נוספות אתם עושים מלבד מט"י?

כל ההדרכה – התחלנו פרוייקט חדש של הדרכה מרחוק. כך שבמט"ים--

ביקשתי פירוט לגבי תחומים אחרים, ולא לגבי המט"ים.

אבל זו פעילות שהיא על תקציב הרשות, ופירותיה נעשים במט"ים. תקציב ההדרכה הוא אחד התקציבים החשובים ביותר שלנו. כך למשל, ארגון קורסים והדרכה מרחוק – הקמנו מרכזי הדרכה. בעבר התקיימו קורסים בכל מט"י. כתוצאה מכך, למספר גדול של קורסים לא היתה הצדקה לקיומם בשל מספר המשתתפים הקטן. הקמנו 4-5 מרכזי הדרכה במט"ים. כל תקציב ההדרכה לא מופיע כאן. תקציב ההדרכה הוא תקציב נפרד, והוא אחד התקציבים הגדולים ביותר שלנו.

זה לא כלול ב-17.8 מיליוני ש"ח?

כן, אבל הוא לא מופיע בסעיף מט"י אלא בסעיף הדרכה. אחד הדברים שייתן לנו קידום גדול הוא הדרכה מרחוק. הדרכה מרחוק היא הדרכה בעזרת שידורים למט"ים.

אלו פעילויות נוספות יש מלבד ההדרכה והמט"ים?

אולי תוכל להסביר לנו בנוסף את הגידול בכוח אדם שלכם בשנה שעברה.

אתן סקירה - - -

אבקש שתשיב תחילה לשאלות ששאלתי: מה אתה עושה היום מעבר למט"י?

התחומים העיקריים בהם אנחנו עוסקים, שלא עסקנו בהם כמעט משנת 2003 ואחורנית: נושא ההסברה ברמה ארצית כמעט לא היה קיים. בשנת 2004 הקצינו מיליון ש"ח לנושא ההסברה. השנה קיצצנו אותו יותר מחלקו היחסי בשל הבעיות התקציביות. תחום נוסף הוא נושא המחקרים. זהו אחד התחומים הבעייתיים ביותר, לכל הפחות מהזווית שלנו. אין מחקרים כלל, ואנחנו רואים מה קורה בשוק האירופי. אתן דוגמה: הרשות לעסקים קטנים יכולה להתפאר בביצועים שלה בתחום העשיה, ובאירופה יודעים להעריך מאוד את התוצרים ואת התפוקות של המערכת שלנו – בין אם מדובר במספר העסקים המוכרים ובין אם מדובר בבעלות של המדינה ליצירת מקום תעסוקה, שעומדת היום על פחות מ-5,000 ש"ח. עם זאת, יש דברים בסיסיים בהם טמון הנתון החשוב ביותר. כאשר מבקשים לברר מה המערכת הזאת מייצרת, אתה דורש לדעת ברמת הטווח הקצר כמה עסקים הוקמו וכמה שרדו.

אם פתחתם מספר מסוים של עסקים משנת 2002 עד 2005, כמה מתוכם שרדו וכמה מתוכם נפלו? אבקש ממט"י להכין תשובה בענין.

מבחינתי, מט"י והרשות הן אותו הדבר ברמה הזאת. זה אותו רצף; אנחנו לא מתקיימים בנפרד. אחת לשנה גם אנחנו נדרשים לדווח על מספר העסקים שיצרנו ועל מספר מקומות התעסוקה שנוצרו. עם זאת, אני אומר מראש שמדובר בנתון חשוב מאוד מבחינת תפוקות בטווח הקצר. הנתון החשוב יותר הוא הטווח הבינוני, זאת משום שאנחנו מסייעים להקמת כ-4,500 עסקים בשנה. בשנה קמים 40 אלף עסקים במדינת ישראל. כלומר, כל הפעילות הענפה שלנו מהווה 10% מכלל העסקים. אם כן, יכולה לעלות שאלה אמיתית: לשם מה יש צורך בכל המערכת הזאת שמסייעת ל-10%? 90% עושים זאת בכוחות עצמם. אבל אז הולכים לטווח הבינוני, וכל המדינות נשענות עליו ובדוקות אותו – השרידות של עסק על פני חמש שנים כאשר הוא לא קבל שום סיוע בהשוואה לשרידות בתוך המערכות שלנו. לצערנו, אנחנו לא מסוגלים לבצע מחקר כזה בתקציבים שלנו. לפיכך, לקחנו מחקרים של מדינות באירופה, כמו בלגיה וצרפת, ביחס לכלל האוכלוסיה. הנחת העבודה היתה שאנחנו דומים להם. ביחס לכלל האוכלוסיה, השרידות באירופה ובארצות הברית עומדת על כ-43%. לגבי עצמנו ערכנו מחקר פעם אחת על חמש שנים אחורה של עסקים שנפתחו, והגענו לכך ש-64% שורדים. זה הרווח האמיתי למדינת ישראל. זו התרומה האמיתית – הקמת עסקים ושרידותם הגבוהה יותר.

בניגוד לנתונים שהועלו כאן לגבי הכשל: הכשל הוא לא באשראי. האשראי הוא בסיס וכורח, ובלעדיו אי אפשר להתקדם, ונכון הוא שבמדינת ישראל יש לנו בעיה אמיתית בנושא האשראי, שבחו"ל לא עומד על הפרק באותה מידה. עם זאת, מלבד העובדה שהמדינה יוזמת הקמת קרנות, גוף פיננסי בארצות הברית, למשל, שלא מפריש כספים להלוואות לעסקים לא כדאיים כביכול לבנק, לא יכול לקבל היום אישור לפתיחת סניפים חדשים. אתן דוגמה אחת: סניף ניו יורקי של אחד הבנקים במדינת ישראל תרם לפני ארבע שנים מיליון דולר לנושא הזה. בישראל באותה שנה, ברשות לעסקים קטנים, הוא השתתף בכנס ב-4,000 ש"ח. אלו הם הפערים.

עם זאת, הבעיה האמיתית איננה באשראי אלא במיומנויות הניהול. כסף לא חסר בעולם. פרוייקט טוב מביא כסף. פרוייקט טוב הוא רעיון טוב וצוות שמסוגל ליישם את אותו רעיון. אם לא, אף אחד לא שם על זה כסף. אם יש את שני הדברים האלה הכסף יימצא. מה מט"י עושה ברמת המקרו? שתי פעולות: (א) מערכת סינון: מגיעים יזמים צעירים רבים, שרוצים לפתוח עסקים. מגיע חייל משוחרר, ואומר שהוא רוצה לפתוח פאב. אתה רואה איך הוא כבר סופר את הדולרים. צריך לאפס אדם כזה. מתוך 11 אלף אנשים שבאים לפתוח עסקים כיזמים בתוך המט"ים, כ-4,500 בלבד פותחים עסק בסופו של דבר. כלומר, מט"י סינן כ-7,000 איש והביא אותם למסקנה שלא לעשות את השטות הזאת. זו פעולה חשובה מאוד, כי מדובר לפעמים בנזק שגורם להרס משפחות. יש אנשים שרוצים לצאת ממצב של שכירים, או להשקיע את כל ההון שלהם, לשעבד את הבית שלהם ולצאת להרפתקה מטורפת; (ב) הוראת מיומנויות הניהול: את אותם אנשים אתם אנחנו מתקדמים אנחנו מלמדים מיומנויות ניהול. כלומר, מתן הכלים כדי לשים לב למתחולל בסביבתך כדי שלא תופתע וכדי שללא תהיה מסוגל להתקיים אחר כך.

איך הפרוייקטים בלקיה הגיעו לשיווק באינטרנט? אתם למדתם אותן?

לא אקח לעצמי קבלות שלא שייכות לי – ייתכן שהן פעלו בכוחות עצמן, וזה נהדר: מבחינתנו יזם צריך לפעול גם בכוחות עצמו, ולא רק לבוא אלינו.

יש לכם את הכלים לשם כך?

יש לנו את הכלים ואתרים אינטרנטיים. יש לנו היום אתרים שמפגישים בין כסף לבין פרוייקטים.

האם חונכות נכנס לזה?

אני מיד מגיע לחונכות.

הבנתי שמעבר למט"י, הרשות לעסקים קטנים מתעסקת בהדרכה, הסברה ומחקרים.

בתפיסת העולם שלה, הרשות לעסקים קטנים לא עובדת מול הלקוח - - -

השאלה שלי היא מי קובע אלו סכומים מתוך הסכום הכולל יוקצבו למט"י, למחקרים ולהדרכה?

הוועד המנהל של הרשות. בוועד המנהל יושב נציג התמ"ת, נציג האוצר, נציג משרד ראש הממשלה ונציג גופים כלכליים - - -

אדוני, האם זה נראה לך סביר שאתם מקצים מיליון ש"ח להסברה - - -

כשמדובר ב-4 מיליוני ש"ח, צריך להבין במה מדובר: מדובר בכסף לא צבוע - - - ונותן בסיס קיום למט"י. זה אפילו לא פר פעילות. זה מה שנקרא צ'ק פתוח מלכתחילה. על התשתית הבסיסית הזאת אנחנו באים ואומרים - אתה עושה הדרכה, אתה מקבל סבסוד; אתה עושה פרוייקטים שקיבלו את האישור שלנו – אתה מקבל תקציבים לביצוע הקורסים. צריך לזכור שסך כל התקציב של המט"ים הוא 32 מיליוני ש"ח – אם מאחדים את כל המאזנים שלו. מתוך הסכום הזה - - -

אני שב ומברך את האורחות מהיישוב לקיה. אנחנו נעקוב ונעזור לכן ככל שאפשר. נעשה זאת יחד עם חברי הכנסת לבני, נוקד, נס וטל. המטרה שלנו היא לטפח אתכם כמה שיותר.

שאלתי אם הפרופורציה הזאת נראית סבירה – בין הוצאת הכספים עבור הסברה לבין הקצאת סכום מזערי של 110 אלף ש"ח לחרדים, למשל.

כשאומרים 110 אלף ש"ח לחרדים, מדובר על סכום שהוא נוסף לדברים בסיסיים שקיימים. כך למשל, במט"י בני ברק 100% מהפעילות היא לחרדים.

אבל אמרתם שאין מט"י בני ברק.

זאת שלוחה של מט"י ירושלים, אבל - - - זה מוזיל רק את עלויות התקורה. כל הפעילות של מט"י בני ברק היא 100% חרדים. בירושלים זה 50% חרדים.

שמי ניצן אבירם, מנהל מט"י בית שאן ויושב ראש פורום מט"י ליזמות עסקית, שמאחד את כל המט"ים.

שם המשחק הוא יצירת מקומות עבודה על ידי הקמת עסקים חדשים ועל ידי הרחבתם של עסקים קיימים. בסופו של דבר, כל התקציבים עליהם מדובר – בין אם מדובר באלו של התמ"ת, של הרשות לעסקים קטנים או של המט"ים – נמדדים במספר העסקים ובמקומות העבודה שנוצרו באמצעותנו, ובשרידותם. בכך אנחנו נבחנים.

אלי בנטאטה הזכיר כאן 32 מיליוני ש"ח. צריך לדעת שמדובר ב-27 מרכזים בסך הכל, כולל שתי שלוחות, אותן הזכיר כרגע חבר הכנסת טל. מתוך זה, כ-30% מתקציבי המט"י באים מהרשות לעסקים קטנים. היו לנו שותפים נוספים שתמכו בנו, והם נעלמים היום מהתמונה בהדרגה: הסוכנות היהודית היתה גורם משמעותי מאוד, בעיקר בבפריפריה. התמיכה של משרד הקליטה יורדת בעקבות הירידה במספר העולים. כמו כן, הרוב המוחלט של הרשויות המקומיות, שנהנות מאוד מהענין הזה - בין אם על ידי צמצום האבטלה ובין אם על ידי המסים – בסופו של דבר לא שותף בתקציבי ההפעלה.

איך אתה רוצה שהרשות המקומית תהיה שותפה?

בתקציבי ההפעלה. הם יודעים לקבל – שיידעו גם לתת.

בהתנדבות אף אחד לא ייתן לך שום דבר.

זאת המציאות, ואני חושב שהיכולת לשנות את הדבר הזה צריכה לבוא מהבית הזה. המט"ים הם יחידות השטח. האפשרות של אותה גברת מלקיה לצמוח ולהגיע למקום שאליו היא הגיעה לא מגיעה מיחידות מטה שנמצאות בירושלים, בתל אביב או בכל מקום אחר; היא מגיעה מהמט"ים, מהאנשים שעושים את העבודה שלהם. יש מט"ים שפועלים עם אותו סגל ועם אותו ניהול במשך 15 שנה. יש הרבה מאוד מיומנויות וניסיון שבאים מהשטח. בלי המט"ים ובלי היחידות האלה אי אפשר להגיע ללקיה, לקרית שמונה או לרמת הגולן.

מהו התקציב שלך לשנת 2005, כולל התוספות?

התקציב שלי לא ידוע.

עדיין לא אישרו לנו.

אם יאושרו 17.8 מיליוני ש"ח, מה יהיה תקציב מט"י לשנת 2005?

תקציב המט"ים יעמוד בסך הכל על כ-9 מיליוני ש"ח.

כפי שהזכירה כאן נציגת האוצר, יש להבדיל בין תקציבים שמאפשרים את קיומן את היחידות ובין כל מני פרוייקטים שמפעילה הרשות.

אני מדבר על מט"י נטו.

צריך לדעת, כי גם ביחס לנציגי הדרכה – לא ניתן יהיה לעשות נציגי הדרכה אם לא תהיה הישרדות של המרכזים האלה, בצורה כזאת או אחרת. אם התקציבים יישארו בהיקף כזה של 30% פחות-או-יותר, לא ניתן יהיה לעשות את היחידות האלה. זה יהיה יפה מאוד אם יהיה in learning וכל מני - - - דברים אחרים, אבל לבית לקיה, בית שאן ומקומות אחרים הבשורה לא תגיע.

מה היה התקציב שלך בשנת 2004?

התקציב הספציפי שלי עמד על כ-700 אלף ש"ח.

כמה היה תקציב מט"י בשנת 2004?

התקציב המאזני של כל המט"י עמד על כ-32 מיליוני ש"ח. מבחינתנו, מתוכם יש כ-14 מיליוני ש"ח לחונכות - זה לא כסף שמגיע למט"י אבל זה שווה-כסף וכלי עבודה למט"ים. כך אנחנו מגיעים למצב שכל המערכת הזאת מתפקדת ופועלת עם 46-47 מיליוני ש"ח בשנה, בהערכה גסה. כך המערכת מתפקדת לאורך השנים.

אני רוצה להתייחס לנושא החונכות: אומנם דנים בתקציב, אבל מזה שלושה חודשים אין חונכות, ומדובר בפרק זמן שאין לזלזל בו. כתוצאה מכך, העסקים לא מקבלים את מה שהם ראויים לו.

שנית, אנחנו נמצאים היום בחודש יוני. הרשות קיבלה עד עכשיו על חשבון התקציב שלה 2.5 מיליוני ש"ח בלבד.

שלישית, המועצות המקומיות נהנות מהמט"י. המט"י מכניס כסף על ידי הלוואות לבעלי עסקים ועל ידי פתיחת עסקים חדשים. להוציא עירית אשקלון, המועצות המקומיות כמעט ולא עוזרות למט"ים.

איך אתה רוצה שהן יעזרו? עיריה לא יכולה להוציא כסף למט"ים.

חלק מהרשויות המקומיות מקבלות, אבל מדובר בסכומים אפסיים. כך למשל, באר שבע - - -

אולי משרדים - - -

לא, כסף.

מר בוקשפן, אומר לך את האמת: אם הייתי ראש עיר לא הייתי נותן לכם אגורה שחוקה אחת. זאת משום שמדובר בדבר נהדר, אבל אם אתם לא מייחסים לו חשיבות ולא נותנים לו את התקציב הראוי לו, ואם במסגרת הרשות אין לו מרכז רציני, למה שאני אייחס לו חשיבות כראש עיר? אתם הראיתם לכל ראש עיר שאתם יכולים לקצץ לו את התקציב בצורה כזאת - - -

אתה יכול להביא בקשה בחקיקה, אם תרצה, כך שיהיו יחסי גומלין בין רשות מקומית למט"י. אני לא רוצה לחייב אותם סתם כך. צריך לתת הסבר נאות לראש העיר מדוע כדאי לו שמט"י יפעל בעירו, ולפרט את היתרונות ואת השותפות שלו באחוזים. תנסח את הנושא - אנחנו עומדים לרשותך ונקדם את זה.

על פי רוח הדברים שנאמרו כאן על ידי חברי הכנסת המציעים, במסקנות שיונחו במליאת הכנסת נבקש ממשרד התמ"ת וממשרד האוצר להפוך את התקציב של כל הרשות לעסקים קטנים ובינוניים לתקציב רב שנתי, כבקשתכם. מתוך זה, כמובן, נגזר כל שנה. כך תוכלו להיערך בתוכנית עבודה.

בנוסף, אנחנו מבקשים כמובן לשקול בחיוב את הגדלת התקציבים בתחומים הללו. האם המציעות מעונינות להוסיף?

אולי לקרוא גם לרשויות המקומיות להכיר בערך התעסוקתי של המט"ים, ולהשתתף בתקציבם. בנוסף, הדגש על נשים, חרדים ומיעוטים הוא דגש חשוב מאוד, כיוון שאלה הן האוכלוסיות הפגועות ביותר בנושא התעסוקה. אשמח מאוד יוקדשו סכום הולמים מהמשאבים האלה לעידוד תעסוקה לאוכלוסיות האלה, ולא סכומים זניחים כמו 270 אלף ש"ח או 110 אלף ש"ח.

תודה רבה לכולכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:33