כנסת פתוחה

תקנות מכוני כושר (רישוי ופיקוח) (אימון קטינים במכון כושר)

ועדת החינוך, התרבות והספורט (455) 13
14/6/2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 455
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
‏יום שלישי, ז' בסיון התשס"ה (‏14 ביוני, 2005), שעה 10:00

1. תקנות מכוני כושר (רישוי ופיקוח) (אימון קטינים במכון כושר), התשס"ה-2005

חברי הוועדה: אברהם פורז – היו"ר

עו"ד רינת שפרן - לשכה משפטית, מש' החינוך, התרבות והספורט
שלמה סביה - מפקח במינהל הספורט, משרד החינוך, התרבות והספורט
ד"ר דרור גוברמן - מנהל המחלקה לרפואה קהילתית, משרד הבריאות
ד"ר רותי פילץ-בורשטיין - מכון וינגייט
ד"ר ירוחם ברק - סגן מנהל הספורט, אוניברסיטת תל-אביב, ויו"ר הוועדה לשינוי חוק הספורט
ד"ר נעמה קונסטנטיני - יו"ר הוועדה הרפואית, הוועד האולימפי
עו"ד נעם צבי - יו"ר איגוד השחייה
אביבית ברקאי-אהרונוב - המועצה לשלום הילד
אורי אפק - יועץ הוועדה
גדעון בן-דרור - יועץ הוועדה

מירב ישראלי

יהודית גידלי

רשמה: אירית שלהבת



תקנות מכוני כושר (רישוי ופיקוח) (אימון קטינים במכון כושר), התשס"ה-2005

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. על סדר היום תקנות מכוני כושר (רישוי ופיקוח) (אימון קטינים במכון כושר), התשס"ה-2005.

התקנות האלה הותקנו על-פי תיקון שנעשה כאן בוועדה לחוק מכוני כושר, לגבי אימון של קטינים במכון כושר. בעבר היה איסור מוחלט אולם הוועדה אפשרה שקטינים יתאמנו, אבל במגבלות.

אני מציע שנקפוץ לעת עתה על סעיף ההגדרות ואחר-כך נחזור אליו. מי שיש לו הערות תוך כדי קריאת התקנות ירים את היד. בהיעדר תגובה נניח שכולם מסכימים ונעבור הלאה.

תקנה 2 – הכשרת מדריך לאימון קטינים

"בעל הכשרה מתאימה להדרכת קטינים במכון כושר הרשאי לקבל תעודת הסמכה לאימון קטינים, הוא מי שעומד בכל התנאים המפורטים להלן:

(1) הוא בעל תעודת הסמכה של מדריך כושר גופני (ובריאות), כאמור בתקנה 2(36) לתקנות הספורט (חיוב בתעודת הסמכה), התשנ"ז-1997 (להלן – תקנות הספורט);

(2) הוא עבר הכשרה לאימון קטינים במכון כושר, לפי תכנית לימודים שהיקפה לא פחת מ-22 שעות, שהתקיימה בבית-ספר שהכיר בו השר, לפי תקנות הספורט, לענין מתן תעודות הסמכה;"

כאן היתה לי הערה, שההסמכה לא ניתנת לפי תקנות הספורט, אלא ההסמכה לבית-הספר ניתנת על-פי חוק הספורט. הערתי את זה למשרד החינוך.

"(3) הוא עמד בהצלחה במבחן המעשי ובמבחן העיוני של תכנית ההכשרה לאימון קטינים במכון כושר של בית-הספר שבו למד."

אולי כדאי להוסיף גם שהוא קיבל אישור על-פי חוק למניעת העסקת עברייני מין. חוק מניעת העסקת עברייני מין חל על כל המוסדות שעובדים עם קטינים.

גם אם זה לא יוזכר, עדיין תהיה חובה על-פי החוק.

ואם יש לו הרשעה ברצח או באונס? יתכן שיש עוד כל מיני חוקים שמגבילים. לא הייתי מכניס את זה כרגע.

אני רואה חשיבות רבה לומר את זה במפורש, במיוחד לאור העובדה שהיום החוק הזה לא מיושם כמעט בכלל.

מי יבדוק את זה? בעל המכון?

בעל המכון. האחריות הפלילית היא עליו.

בית-ספר למאמנים לא יקבל אותו לקורס.

אבל אם זה אחרי שאדם עבר את הקורס הוא למעשה לא נבדק.

אם החוק מונע מאדם שהורשע לעשות פעילות מסוימת, אז הוא מונע. אם החוק לא מונע, תקנות לא יכולות להגביל את העיסוק. אם יש חוק עיקרי שמונע ממנו לעסוק בעיסוק מסוים, ניתן להגביל גם כאן. כאשר עבריין מין הורשע וריצה עוונו, אם אין חוק שאוסר עליו לעשות פעילות א' ב' או ג' אין לנו סמכות משפטית בתקנות לשים עליו מגבלות.

בוודאי שלא. אבל על-פי החוק יש היום איסור כזה, יש איסור על עבריין מין שמוגדר על-פי החוק למניעת העסקת עברייני מין.

זה כמו כשיש לך רשיון נהיגה, זה לא אומר שאתה יכול לגנוב רכב ולנסוע בו. אתה צריך לנסוע ברכב שלך.

יש כאן קריטריונים מי יכול להכשיר קטינים ולכן אני חושבת שראוי להכניס גם איסור כזה.

כרגע נאשר את התקנה כפי שהיא. נבדוק אם יש טעם לעניין. אני לא יודע. אני גם לא יכול לכפות על משרד החינוך לשנות את התקנות, אלא בהסכמתם.

דרך אגב, יש למשרד החינוך חובת היוועצות עם הוועדה אך אין צורך באישורה.



תקנה 3 – מגבלות גיל לענין אימון קטינים במכון כושר

"(א) מדריך לאימון קטינים לא יאמן במכון כושר קטינים עד גיל 6;

(ב) קטין שלא מלאו לו 6 שנים לא יתאמן במכון כושר;"

הערתי שלדעתי בעייתי לכתוב כך, כי זה כאילו איסור על הקטין: "לא יתאמן קטין במכון כושר". אני חושבת שצריך לקבוע שבעל מכון כושר לא יאפשר לקטין מתחת לגיל 6 להתאמן.

נכון, תשנו את הנוסח. הערה נכונה.

"הוראה זו לא תחול על קטין העובר טיפול שיקומי עם פיזיותרפיסט, ובתנאי שאימונו במכון הכושר נערך בלווית הפיזיותרפיסט המטפל בו.

תקנה 4 – מגבלות לענין מספר מתאמנים קטינים

"המספר המרבי של מתאמנים קטינים שמדריך אחד לאימון קטינים רשאי להדריך בעת ובעונה אחת יהיה –

(1) באימון באמצעות מכשירי התנגדות ומכשירים אירוביים:

(א) קטינים מגיל 6 עד גיל 14 – 8 מתאמנים;

(ב) מגיל 14 עד גיל 18 – 15 מתאמנים;

(2) באימון באמצעות משקולות חופשיות:

(ג) קטינים מגיל 6 עד גיל 14 – 5 מתאמנים;

(ד) מגיל 14 עד גיל 18 – 10 מתאמנים."

יש הגדרה ל"מכשירי התנגדות" ול"מכשירים אירוביים", ואנחנו נחזור עוד לסעיף ההגדרות.

בפעם הבאה שתהיה חובת התייעצות, אני מבקש שתפיצי את הנוסח בין חברי הוועדה ותשאלי אם למישהו יש הערות, ואם לא – לא נקיים דיון. אני לא מתכוון לעשות דיונים על חובת התייעצות.

אני לא בטוחה שיש אפשרות לעשות את זה. חייבים לקיים דיון.

אז נעשה אותו קצר יותר. נשלח את הנוסח לכל חברי הוועדה ונשאל האם למישהו יש הערה, כי במילא אין לנו כאן שום שיניים.

בדרך כלל נדרש אישור הוועדה ולא רק היוועצות בה.

אם נדרש אישור, זה משהו אחר. אבל כשזה חובת התייעצות – טוב, שמעתי אותך.

אעשה את שני הדברים, אפיץ את זה לחברי הוועדה, ונוכל גם לקצר את זמן הישיבה.

תקנה 5 – מכשיר לאימון קטינים

"קטין לא יתאמן באמצעות מכשיר אירובי, מכשיר התנגדות ומשקולת חופשית אלא אם כן –

(1) המכשיר נבנה, תוכנן והותאם גם לאימונם של קטינים;

(2) המכשיר מתאים או מותאם למימדיו של הקטין המתאמן.

תקנה 6 – קשר עין עם מתאמנים

במהלך כל האימון יהיה המדריך בקשר עין רציף עם הקטינים המתאמנים."

הוא לא יכול לקנח את האף כי אז הוא מאבד קשר עין עם המתאמנים. זה נראה לי מצחיק. נוריד את המילה "רציף". נאמר: "יהיה בקשר עין עם הקטינים המתאמנים". "רציף" – משמע שהוא לא יכול להסיר את עיניו מהם לשנייה, זה לא הגיוני.

תקנה 7 – כללי בטיחות

"בחדר כושר שמתאמנים בו קטינים יתקיימו כללי בטיחות אלה:

(1) כל המכשירים יהיו במרחק סביר האחד מן השני, בהתאם לאופיו של כל מכשיר ובשים לב לשימוש בו על-ידי קטינים;"

אני לעולם לא הייתי מאשר תקנה כזאת. מה זה "סביר"? כמה חליפות צריך יתום?

השאלה מי יבדוק את זה. הנוסח הזה ממש עמום.

נשאיר את זה. לא משנה. זאת במילא חובת התייעצות.

יכולות להיות שתי קורות למשל שדי שיונחו במרחק 2 מטר זו מזו, אבל אם זה "חמור" שמצריך גם שטח ריצה המרחק צריך להיות גדול יותר.

אין קורה בחדר כושר, אלא באולם התעמלות. זה דבר אחר.

ברגע שכותבים "סביר" אין לזה משמעות, כי אצל כל אחד הסבירות אחרת. כל אחד חושב שהסבירות נמצאת במקום אחר.

"(2) אזור המשקולות החופשיות יהיה מופרד מיתר מכשירי האימון;

(3) המעברים בין המכשירים יהיו פנויים ממכשולים;

(4) מכשירי ההתנגדות והמכשירים האירוביים יהיו מקובעים לקרקע באופן סביר המבטיח את יציבותם בעת השימוש, בשים לב להוראות היצרן והתקנים הקיימים לגביהם;"

השאלה אם צריך לומר כאן "מקובעים לקרקע באופן סביר", האם לא די לומר "המבטיח את יציבותם בעת השימוש". למה צריך לומר "באופן סביר"?

המילים "באופן סביר" מיותרות לחלוטין.

נוריד את המילים "באופן סביר". אדם יוכל להגיד: אמנם שמתי ברגים דקים אבל קיוויתי שיחזיקו מעמד ...

"(5) כל מכשירי ההתנגדות, המכשירים האירוביים והמשקולות החופשיות יעברו, אחת ל-6 חודשים, בדיקה תקופתית של תקינותם;"

זה לא יותר מדי, כל 6 חודשים?

ועל-ידי מי?

גם היום עושים את זה כל 6 חודשים.

זה פרנסה למי שבודק מכשירים.

"(6) מכון הכושר יהיה מאוורר ומואר;

(7) במכון כושר יימצאו בכל עת –

(א) תיק עזרה ראשונה שיכיל פריטים כמפורט להלן:"

לא נעבור על כל הרשימה.

יש לי הערה אחת, לא הסתייגות מהרשימה, אבל יש כאן כמה שמות של מוצרים של יצרן מסוים. אני לא יודע אם דבר כזה מקובל בתקנות.

לא, זה לא מקובל. כדאי היה לעשות משהו גנרי.

"פולידין" זה בסדר פחות או יותר, אבל למשל "משחת בן-גיי" היא של יצרן ספציפי. זאת משחה שמכילה סליציל להפגת כאבי שרירים.

צריך להעיר שיתקנו את זה באופן אוניברסלי, שיכללו את הגדרת התרופה ולא הגדרת היצרן. נדמה לי שגם "פולידין" הוא מותג של חברה מסחרית כלשהי. אם זה שם מסחרי – צריך להגדיר את המהות של התרופה ולא את המותג שלה.

נתייעץ עם משרד הבריאות.

"(ב) מִתקן למי שתיה;

(ג) מכשיר טלפון אחד לפחות."

מה זה "מִתקן למי שתייה"? ברז לא מספיק?

כל מתקן, גם ברז, העיקר שאפשר יהיה לשתות ממנו.

לגבי המוצרים למיניהם, אני מציע שנסמן היכן יש בעיה.

משרד החינוך יעשה את זה. אני לא עוסק בזה. תחליטו ביניכם מה אתם רוצים.

מה ההבדל בכל כללי הבטיחות האלה בין בגיר ובין קטין? כל הכללים האלה מוגדרים לגבי בגיר בלאו הכי. למה צריך לחזור עליהם לגבי קטין? ולהיפך, לגבי בגיר כל מה שכתוב כאן הרבה יותר מסוכן והרבה יותר בעייתי מאשר עבור קטין שמשקלו בלאו הכי נמוך בהרבה והסכנה שהוא נמצא בה קטנה בהרבה. אם המכשיר לא מחובר לקרקע כמו שצריך, לגבי בגיר זה מסוכן יותר פי עשר. מה ההבדל כאן? בשביל מה הוסיפו את זה?

בשנת 2001, כאשר שינו את כל נושא הקטינים בתקנות, כתבו שהשר רשאי לקבוע כללי בטיחות.

אבל הכללים האלה קיימים לגבי בגירים.

אתן לך תשובה שהיא ניחוש. יתכן שזה אותו דבר לכולם, אבל הואיל וחייבו אותם באיזה חוק לעשות תקנות לקטינים אז הם העתיקו מהתקנות של המבוגרים.

הכללים לגבי בגירים קבועים בתקנות אחרות?

לא. לגבי בגירים אין תקנות.

זאת התשובה. אין תקנות. היא אומרת שאין כללי בטיחות לגבי בגירים.

רשות הרישוי בודקת את זה כאשר היא נותנת רשיון עסק, כי רשיון העסק ניתן על-ידי הרשות המקומית. אבל כללי בטיחות נכתבים רק עכשיו.

תקנה 1 – הגדרות

"בתקנות אלה –

"התנגדות" – לרבות לחץ אויר, לחץ שמן, לחץ מים או משקולות;

"מכשיר אירובי" – מכשיר לפיתוח יכולת אווירנית לרבות מסילת כושר, אופני כושר, מדרגה או מכשיר חתירה;

"מכשיר התנגדות" – מכשיר לפיתוח כח, הפועל בכיוון תנועה המוכתב מראש ושאינו ניתן לשינוי או הניתן לשינוי מוגבל, הכל בהתאם לסוג המכשיר והוראות היצרן;"

המשפט "הכל בהתאם לסוג המכשיר והוראות היצרן" מוזר במקצת, כי זאת הגדרה, ומשהו נשאר כאן קצת פתוח.

יש הרבה מאוד מכשירים וקשה להגדיר את כולם.

צריך להגדיר מה זה, ואז כל מה שזה נכנס בהגדרה. כאן את משאירה משהו פתוח.

אני משאירה משהו פתוח, שאם יהיה שינוי מוגבל ינהגו בהתאם לסוג המכשיר, כי כל מכשיר אפשר להפעיל באופן שונה.

אם כך, תורידי את המילה "הכל".

בסדר, מקובל.

השינוי המוגבל הוא בהתאם לסוג המכשיר והוראות היצרן. גם זה קצת מוזר.

האם כדור כוח נכלל בהגדרת "מכשיר התנגדות"?

לא. לדעתי על-פי ההגדרה ב"מכשיר התנגדות" נכללים דברים הקבועים במקום. אולי זה ייכנס כ"משקולת חופשית".

אין לזה סוף, כי אז זה גם גומיות וכדורים ואלף דברים שונים. כל מה שלא מקובע.

""משקולת חופשית" – משקולת לפיתוח כח, הפועלת באופן חופשי על-פי רצון המתאמן, ללא מגבלה מכנית של היצרן או מבנה המשקולת;

"תעודת הסמכה" – כהגדרתה בחוק הספורט, התשמ"ח-1988."

אני קובע בזה שחובת ההתייעצות אתנו קוימה.

יש לי עוד שאלה, ברשותך. האם מורה לספורט בבית-ספר שעושה שיעור לכיתה עם 20 כדורי כוח צריך לעצור את האימון?

אני לא בטוח שהוא נחשב למכון כושר. כאן כתוב "אימון קטינים במכון כושר".

כלומר, אם יש מכון כושר בבית-ספר – אסור, ואם זה באולם ספורט – מותר? משהו כאן לחלוטין לא ברור. כדאי להבהיר את הנושא, אחרת הכול ייהפך להיות מסורבל, מסובך ובלתי מובן.

אחת סיבות ששינו את החוק והחילו אותו גם על הקטינים, כי ההגדרה "מכון כושר" היא כללית.

האם התקנות האלה יחולו גם על חדר התעמלות בבית-ספר?

לשר יש אפשרות לפטור, עד כמה שאני יודעת, חדרי כושר מסוימים מכוח החוק.

אבל מכוח ההגדרה זה חל גם על חדר התעמלות בבית-ספר?

ההגדרה כאן כללית ולדעתי זה יחול.

זאת אומרת, נגמרו שיעורי הספורט בבתי-הספר.

אנחנו הרי משפרים עכשיו את מעמד המורה ומעמד החינוך, אז גם חדרי הכושר ישודרגו ... אתה מעלה על דעתך אחרת?

אני מעלה על דעתי, כן. כל מורה התעמלות מתחיל שעושה שיעורים עם משקולות של 1 קילוגרם יצטרך לעצור את השיעורים. אגב, שכיבות סמיכה הרבה יותר מסוכנות, כי על הילד יש לחץ של משקל גוף, כ-40 קילוגרם, וזה הרבה יותר מסוכן. גם לזה צריך לדאוג.

אנחנו מניחים שהתקנות האלה משפרות את המצב הקודם, כשלא היה כלום. קבעו כאן כמה מגבלות.

לדעתי זה גרוע יותר מכלום.

הואיל ואני חבר הכנסת היחיד, בנסיבות האלה אני קובע שחובת ההתייעצות קוימה. בכפוף להערות שהושמעו כאן, אני מבקש שתרכזי הכול במכתב, שאנחנו מייעצים לשרה לשנות את התקנות בנקודות שהערנו קודם. בכפוף לכך, אני מודה לכם על השתתפותכם.

אני באה ממקצוע הרפואה. אין כאן שום התייחסות לנושא הבדיקות הרפואיות שקטינים אולי צריכים לעבור.

התקנות הללו לא עוסקות בקטין אלא בפיקוח על מכון הכושר. כאן מדובר לדעתי על המכון ולא על המתאמן.

זה מופיע בחוק עצמו. כאשר עשו את התיקון ב-2001 קראו לקבל תעודה רפואית.

בתיקון שנעשה בשנת התשס"ג אכן תוקן גם סעיף 4 לחוק מכוני כושר, שמדבר על כשירות רפואית. גם על-פי הסעיף הזה יש לשר החינוך, התרבות והספורט סמכות לקבוע תקנות לעניין תעודות רפואיות. התקנות האלה לא מתייחסות לסעיף 4. כפי שאת רואה למעלה, התקנות מתייחסות לסעיפים 1, 3 ו-8 בחוק מכוני כושר וסעיף 4 לא נכלל. אני משערת שמשרד החינוך עובד על תקנות אחרות בעניין סעיף 4, או שאולי אין צורך בכך.

היום יש דיונים במשרד החינוך ובמשרד הבריאות על כל הבדיקות הרפואיות, גם על-פי חוק הספורט וגם על-פי חוק מכוני כושר.

האם היום מישהו בודק בכלל תלמיד בבית-ספר שהולך לשיעור התעמלות?

לא.

אני זוכר שבבית-הספר רצנו פעם 3 קילומטרים. אני במקרה לא התאמצתי יותר מדי, אבל תלמיד עשוי לקבל דום לב.

לכן הנושא הזה נמצא בדיונים.

לכן היום יש מחשבה להוריד את הבדיקות הרפואיות בכלל. גם משרד הבריאות דוגל בקו הזה.

יש היום חשש שעצם המגבלה גורמת לכך שאנשים נמנעים מלעשות את הפעילות הרצויה.

זה התירוץ היום.

זה מתחיל להיות כמו בצבא, תלמידים יוציאו תעודת כושר לקוי ואפילו לא יילכו לשיעורי התעמלות.

אני חושבת שהוועדה הזאת צריכה לדון בזה ולפתור את זה במסגרת חוק מכוני כושר.

אם משרד הבריאות רוצה ליזום תיקוני חקיקה - - -

אני לא שייכת למשרד הבריאות. אני רופאת ספורט, יושבת-ראש הוועדה הרפואית בוועד האולימפי, שהוא עמותה.

חשבתי שאת נציגת משרד הבריאות. סליחה שהאשמתי אותך בהאשמת-שווא. אם את רואה בזה עלבון, אני מתנצל. הוועד האולימפי מקבל תמיכה ממשרד החינוך?

לא.

אם אתם בוועד האולימפי, כמי שנושא הספורט קרוב ללבכם, חושבים שיש תקלה אני מציע שתפנו לשרת החינוך, התרבות והספורט, שיכולה להתקין תקנות. כאן אנחנו בסך הכול גוף מאשר. אנחנו נגררים אחרי הממשלה. כאשר מוגשות לנו תקנות אנחנו יכולים לדון בהן ולהחליט אם לאשר או לא לאשר. אם הממשלה לא מגישה ידינו קצרו מלהושיע.

תודה רבה לכם.


הישיבה ננעלה בשעה 10:20