סכנת סגירת בית הספר לאמנות קמרה אובסקורה

17
ועדת החינוך, התרבות והספורט
07.06.05
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 453
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
מיום שלישי, כ"ט באייר, התשס"ה (7 ביוני, 2005) בשעה 11:15

סכנת סגירת בית הספר לאמנות קמרה אובסקורה

אברהם פורז – היו"ר
משה גפני
מלי פולישוק בלוך
יוסי שריד

משרד החינוך, התרבות והספורט: עידית עמיחי – מנהלת המחלקה למוזיאונים
מיכה יינון – מנהל מינהל התרבות
צח גרניט – יועץ השרה

אריה המר – מנהל בית הספר קמרה אובסקורה
עקיבא טבת – ראש המחלקה לקולנוע
אבי גנור - חבר הוועד המנהל
משה מזרחי – נציג המרצים
שחק פז – נציג הסטודנטים
שרון שמעוני – נציגת הסטודנטים

אביגדור לוין – עירית תל אביב

יהודית גידלי

לאה קיקיון









סכנת סגירת בית הספר לאמנות קמרה אובסקורה

שלום לכולם, אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר היום – הצעה לדיון מהיר של חבר הכנסת יוסי שריד בעניין סכנת סגירה לבית הספר לאמנות קמרה אובסקורה.

עוד לא הזדמן לי לברך את יושב הראש על כניסתו לתפקיד. תודה גם על כך שהסכמת לקיים את הדיון הזה בסדר דיון דחוף. מפעם לפעם אנחנו מזדמנים לכאן כדי לדון בגורלו של עוד מוסד שצפוי לסגירה, ואנחנו מנסים לעשות כמיטב יכולתנו, אם כי יכולתנו, לצערי, אינה מי יודע מה – כדי להעביר את רוע הגזירה. הפעם מדובר במוסד ותיק באופן יחסי, 30 שנה. אני לא יכול לומר שאני מכיר את המוסד מקרוב, אך מכל מה שאני שומע ויודע זה אכן מוסד ראוי לשמו. לומדים בו כ- 400 תלמידים במגמות שונות, והוא זכה למידה רבה של יוקרה גם בארץ וגם בחוץ לארץ. כמו במקרים אחרים, זה יהיה מאד חבל, בלשון המעטה, אם מוסד ראוי וחשוב באמת יצטרך לסגור את הדלתות בגלל העובדה שהוא הגיע למשבר ואין יכולת המשך.

אני מבין שעיקר הבעיה היא סביב מגמת קולנוע, אם הבנתי נכון. יש טענה, שאינני יודע לסתור אותה או לאשר אותה, ולכן אנו מתכנסים כאן, כדי לדון, שהמגמה הזו לקולנוע מקופחת יחסית למגמות אחרות בבתי ספר אחרים לקולנוע, ועל פי הנתונים שאני קיבלתי, ונדמה לי שגם מדובר בנתוני הכנסת, כפי שמרכז המידע אסף אותם, לא רק מדובר בקיפוח אלא מדובר בקיפוח משווע. אם התמיכה לתלמיד במוסד אחר היא כאלפי שקלים בשנה, כי אז, בקמרה אובסקורה מדובר בכמה מאות שקלים בשנה. הטענה של משרד החינוך היא שפורסמו תקנות ובית הספר או המגמה הזו באופן מיוחד אינה עומדת בתקנות האלה. אם הבנתי נכון, והדברים יובהרו במהלך הישיבה, המגמה אינה עומדת בתקנות האלה כי יש הבדל של אולי 4 או 5 שעות בין 85 שעות שנתיות לבין 90 שעות שנתיות. אני, מניסיוני המועט למדתי שאם זו הבעיה, אז במאמץ, מתוך הערכה לבית הספר - על פני הפער הזה בוודאי ניתן לגשר.

אני הייתי רוצה שהישיבה הזו תסתיים כאשר אנחנו קוראים למשרד החינוך לעשות ככל שלאל ידו שהמוסד לא יסגור את הדלתות. בכלל, לסגור דלתות זה דבר קל, ולפתוח דלתות ולקיים מוסד במשך כל כך הרבה שנים, ולקנות לו אחיזה ומעמד, זה דבר הרבה יותר מסובך. למען הגילוי הנאות, אני רוצה לומר- ראיתי שבאותן שתי שנות תקציב שאני הייתי במשרד החינוך, אילו לא היתה תמיכה, וייתכן מאד שזה נכון – אני רוצה לומר על זה שני דברים: האחד, מעולם, עניינה של קמרה אובסקורה לא הובא בפני. דבר שני – אני עסקתי רק כמה חודשים בענייני תרבות. לאחר מכן כל הסמכויות והתקציבים בענייני תרבות עברו למשרד התרבות. זה לא היה בתחום אחריותי, ואני לא יודע מה היה באותן השנים הללו, וזה גם לא כל כך משנה, לפחות מבחינתי, כי מה שמשנה כאן זו לא ההתחשבנות אלא באמת הסכנה שבית הספר ייסגר.

אני רוצה להעיר הערה – גם אני קיבלתי פניה מבית הספר, ובעקבות הפניה שלהם אני ביקשתי ממנהלת הוועדה לפנות למשרד, ואכן, בעקבות הפניה יש פה מכתב של מר מיכה יינון שתכף ידבר כאן, שהוא מסביר כמה דברים. אין טעם שאקרא את המכתב, כי הוא ממילא נמצא כאן אתנו.

אני צריך להיות בדיון מהיר על עניין האנטנות מעל "הבימה" בוועדת הפנים.

קודם כל, אנחנו, כמובן, לא רוצים לסגור שום מוסד. תפארתנו על כך שלא נסגרים מוסדות, למרות כל הקיצוצים וכל מה שנוחת עלינו. אנחנו מאד משתדלים שאף מוסד לא ייסגר, וזה מה שקורה. פה יש מקרה מיוחד שהרי כמה שנים המוסד הזה, כפי שתיאר חבר הכנסת שריד,
לא קיבל תמיכה ממשרד החינוך. אני לא רוצה להיכנס לסיבות ההיסטוריות האלה, שמוכרות לכם, כחברי כנסת, מהקשרים אחרים.

אתה אומר שעד 2002 הם לא קיבלו אישור ניהול תקין מרשם העמותות.

נכון, כי היתה פרשת דדי צוקר, וכן הלאה. לא ניכנס לזה עכשיו.לא רוצה להיכנס להיסטוריה, כי יותר מעניינים אותי 400 התלמידים שנמצאים שם עכשיו, כי מקצועית הוא נחשב בית ספר מוצלח ומצליח, אין לנו בעיה עם רמתו המקצועית. מה שקרה בשנים האלה – בית הספר כנראה לא היה מסוגל להתמודד עם זה שהוא לא מקבל תמיכה, והוא צבר גירעונות שהגיעו בימים אלה ל – 12 מיליון שקלים. זה סדר הגודל, אולי לא הסכום המדויק. זה מספיק גדול, איך שלא נסתכל על זה. גם אנחנו, כשחידשנו את ההקצבה, שבהתחלה היתה רק לתחום הצילום, כי זה בית ספר לאומנות פלסטית מבחינתנו, ועדיין לא קולנוע, ועכשיו אנחנו נכנסים גם לתחום הקולנוע, נסתדר על תוכנית הלימודים נניח, ואז אפילו נוסיף עוד מיליון שקל, אבל עדיין – אנחנו לא רואים תוכנית הבראה סבירה. הוגשו לנו תוכניות הבראה, רק שהן לא מתיישמות במציאות. זאת הבעיה האמיתית.

אבל אם לימודי הקולנוע יוכרו על ידכם - בכמה תגדל התמיכה השנתית?

היא תגדל באופן משמעותי. היום הם מקבלים כ- 600 אלף. נניח שהיא תגדל ב- 1,300,00 שקל, זה סדר הגודל - זה עדיין לא יכול להתמודד עם גירעון נצבר של 10 מיליון שקל. התוכניות שהוגשו לנו עד היום גם לא יושמו במלואן במציאות, ואנחנו לא רואים איך הכסף הזה יפתור את הבעיה.

מר המר, בשוטף- הייתם מתאזנים אם היה לכם עוד חצי מיליון שקל לשנה?

בשוטף, בית הספר מאוזן גם היום .

זאת אומרת, שכל מה שמעיק עליכם זה החובות, והריבית על החובות, בטח.

כן.

זאת אומרת שכל תקציב שיתווסף לכם בעצם יהיה לפתור את הבעיה של החובות, אם התקציב מאוזן היום.

ילך לבנקים.

לכן אנחנו פה באיזושהי פרשת דרכים – מצד אחד אנחנו לא רוצים שבית הספר ייסגר, אבל עדיין לא גיבשנו יחד עם בית הספר איזשהו פתרון ריאלי למשבר שאליו הם נקלעו בעקבות ההצטברות הזו. בהתחלה זה התגלגל, איך שהוא – עוד שנה ועוד שנה, ועכשיו זה הגיע לנקודת רתיחה, ואנחנו לא יודעים איך לפתור את זה.

גירעון בית הספר, מאזן 2003 – 8,85 מייון שקל. זה המספר, והוא לא השתנה מהותית בשנת 2004. זה, למען הדיוק.

מה זה מאזן, זה הגירעון?

גירעון, מאזן – התחייבויות וכו' וכו'. אני יודע לקרוא מאזנים. במאזן יש שורה שנקראת "גירעון" . זה מה שכתוב בה.

אנחנו הגשנו תוכנית הבראה למשרד החינוך בנובמבר, 2003, וואנחנו לא עמדנו בתוכנית ההבראה, כיוון שמשרד החינוך לא עמד בחלקו בתוכנית. בתוכנית ההבראה כתוב: גידול בתמיכה
על בסיס בית הספר לקולנוע.זה לא קרה.

האם הותנה אתכם שהתמיכה תינתן כנגד הגדלת שעות הלימודים בקולנוע כדי לעמוד ברף שהם קובעים?

הרף הזה פורסם לראשונה בפסח, השנה. לפני חודש.

למה קבעתם רף כזה?

הרף היה צריך להיות 100 שעות והוא ירד ל-90 כדי לאפשר לקמרה אובסקורה לעמוד בו.

מקובל עליך ש-90 שעות זה סביר?

ראשית, אני לא יודע מהיכן המספר 84.5 שעות או 85 שעות שאני מלמד. אנחנו מלמדים יותר.

דבר שני, אנחנו העברנו בשנה שעברה נתונים כלליים על המחלקה לקולנוע לשם עבודתה של הוועדה שמכינה את הקריטריונים. אנחנו לא יודעים בדיוק כיצד סופרת הוועדה את השעות. אנחנו לא יודעים כיצד בדיוק בתי ספר אחרים סופרים את השעות, ובסופו של יום מדובר בתוספת של שעת לימוד אחת לשנה, אין כל קושי להוסיף אותה.

הבעיה שלנו עכשיו היא כבר לא הוויכוח על השעות אלא מה יקרה אחרי שכבר יקבלו את הכסף לפי התקציב, איך אנחנו מתגברים. לפי מה שרואה החשבון שלנו בדק, הגירעון לסוף 2003 היה 12 מיליון . אז יש כאן הבדל של 4 מיליון.

יש פה שני שלבים - שלב ראשון: האם אתם מסכימים שבית הספר לקולנוע ראוי לתמיכה? וכי שלפי הדרישות האקדמיות מגיע להם הכסף? אחרי שהסכמת לדבר הזה, צריך לטפל בשאלה איך פותרים את חוב העבר. אם את שלב אל"ף לא פתרנו - - -

אבל בוא נצא מנקודת הנחה שהם יתגברו על הקריטריונים כי הם בסך הכל בית ספר רציני, אנחנו לא מזלזלים בהם.

אז ככה – אם הם מצליחים לעמוד ברף השעות, התוצאה היא שאתם מגדילים להם את התמיכה ב-חצי מיליון או 600 אלף שקל לשנה. ואז השאלה היא – מה עושה הסכום הזה, האם אתה יכול להתחיל אתו להתחיל להחזיר חובות? נניח – 300 אלף שקל לריבית, ו- 300 אלף ל - -

התשובה היא שבמצע הנוכחי – לא.

- - -

על אותם המספרים, על אותו גירעון, הגשנו תוכנית הבראה לבקשת משרד החינוך בסוף שנת 2003. התוכנית הזו אושרה על ידי אנשי משרד החינוך בסוף שנת 2003. אלא מאי? לא התקבלה תוספת תמיכה בקולנוע בשנת 2004 וגם לא התקבלה בשנת 2005. זה דבר אחד. התמיכה שכן התקבלה, התקבלה באיחורים בסדר גודל - כסף משמעותי ראשון בסוף יולי 2004, כלומר – אחרי 7 חודשים. מה שקרה היום לבית הספר יכול היה לקרות בהפרש של ימים ספורים בשנה שעברה, פעמיים. פעם אחת בסוף יולי, כשהיגיעה תמיכה, פעם אחת בסוף דצמבר, כאשר היגיעה תמיכה. אנשי משרד החינוך בסוף דצמבר שוחחו עם הבנק שלנו, ואמרו שהכסף בדרך, וביקשו שלא יחזירו צ'קים.

זה מראה לך שאנחנו מתכוונים לטובה, אם אנחנו מדברים עם הבנק שלהם.

השאלה היא האם יש דרך בשנה הנוכחית להגדיל את הסכום גם על חשבון מה שלא שולם בשנה שעברה?

המחוקק הסמיך אותנו לעשות דברים כאלה?

אתה לא נותן משפטית, פורמלית - - אבל אתה נותן על שנה יותר, תוך התחשבות במצוקות בית הספר.

אחרי שסוף סוף גיבשנו קריטריונים נגיד עכשיו שאנחנו שמים אותם בצד?

אין בקריטריונים משהו של מקרה מיוחד?

בדיוק הקריטריונים באו למנוע את זה שאנחנו, הפוליטיקאים, נעשה מקרים מיוחדים מכל מקרה.

אני חושב שאפשר באופן חד פעמי להסדיר משהו שהוא התחשבות בכל מיני מצבים מיוחדים. זה לא ממש מיטת סדום טוטלית.

אבל הבעיה היא שזה 8 מיליון שקל.

הוא מצפה שמהתמיכה שאתה נותן לו תהיה לו תוכנית הבראה, קרי – הוא יראה לבנקים אופק.

אני חייב להגיד משהו: קודם כל, בשנה שעברה, למרות שבית הספר עדיין לא קיבל הכרה רשמית על המגמה של הקולנוע, הוא כבר קיבל תקצוב עבורה. לכן היה גידול בסך כל התקצוב של בית הספר – מ- 320 אלף ל- 660 אלף. היה לו גידול של 340 אלף, בשנה שעברה. הטענה שלא ניתן כסף בשנה שעברה היא שגויה.

הוא קיבל בשנה שעברה את הכסף

כן. וגם לפי הקריטריונים, ומי שמכיר את שיטת הקריטריונים יודע זאת, התקציבים, בתחום הקריטריונים – לא ניתנים בשנה אחת, כולם בבת אחת, אלא יש תהליך שמי שמקבל בשנה הראשונה עובר מנגנונים שנקראים – מנגנוני הגנה, כי ברגע שרוצים לתת למישהו מיליון שקל בשנה אחת זה אומר לקחת ממישהו אחר מיליון שקל בשנה אחת.

עכשיו קיבלתם תוספת גדולה לתקציב התרבות, בשל הפעילות שלנו.

זו תוספת שעדיין לא מכסה את הקיצוץ. אתה ודאי זוכר. עדיין אנחנו בגירעון של 20 מיליון שקל .

אבל אני מניח שהודעתם לכולם כבר, עוד לפני שידעתם מה נעשה, שהתקציב קוצץ, אז לא היו להם ציפיות לקבל יותר מאשר הסכום המקוצץ. אז אם תגיד למישהו שהוא קוצץ, אבל בפחות, אז הוא יבכה, אבל לא נורא.

זה נכון, אבל כשאתה בא למישהו שאומר שאין לו ציפיות בכלל לקבל כסף ממשרד החינוך, ואומר: אוי, צברתי גירעון של 12 מיליון שקל - - אגב, אריה המר, אני מחזיק בידיי דו"ח ומכתב מרואה חשבון: "על פי הדו"חות הכספיים המבוקרים לשנת 2003, סיים המוסד את השנה בגירעון. את הגירעון בשנת 2003 ב-12 מיליון שקל, המהווים 133% ממחזור העמותה. אלה נתונים של רואה חשבון.

לא היתה לנו הזדמנות להגיב עליהם.

ברשותכם, יש עניין עקרוני בדיון הזה, של האם נותנים כסף ככסף ייחודי למוסד תרבות. מוסד תרבות צריך לקבל כסף לפי הקריטריונים. הוא לא יכול לחרוג מהשיטה הזו - -

אני רוצה להיות קונקרטי: אין אצלם דבר של תקציב לתוכניות הבראה?

אין.

היה לנו, ומשרד המשפטים ביטל לנו.

אם מוסד נקלע לקשיים ותזרים השוטף לא מספיק – שייסגר? אין דבר כזה, זה לא הגיוני. אני הייתי פעם באיזשהו משרד. היה כסף. יש תוכניות הבראה. הרי לא רוצים שמחר, לדוגמה, נניח שהקאמרי במשבר והולך להיסגר. אתה יכול להגיד לו – אותי לא מעניין כלום, תסגרו. זה לא הגיוני.

השאלה היא מאד ברורה. האם המטרה של מדיניות התמיכות של מדינת ישראל היא להגיד: מנהלים, תהיו מנהלים רעים , תבזבזו כספים, תקלעו לגירעונות, קחו הלוואות גדולות מהבנקים - -

זה המקרה הזה?

זה המקרה הזה. ואז, המדינה תיתן כסף. או להגיד: מנהלים, החובה שלכם להתנהל בצורה מאוזנת. החובה שלכם, גם כאשר אתם מגיעים לגרעונות, לעשות תוכניות הבראה. אני חייב להודות שאחרי 3 שבועות של התדיינות מול קמרה אובסקורה עוד לא ראיתי תוכנית הבראה אחת. פעם היתה תוכנית הבראה שאמרה שבנוסף לכספים מהמדינה הם יקבלו כל שנה עוד מיליון וחצי שקל, ופעם אחת פשוט העלימו את תוצאות המימון.

בהנחה שהם יעשו תוכנית הבראה. אתם לא מלווים ותאנו רק בייעוץ, תוכנית ההבראה בנויה על איזה סיוע מוג ר של המדינה כדי שיבריאו. יש אבני דרך של תוכנית ההבראה. אבני הדרך אומרות: אני בודק אותך בנקודות, וגם הכסף לא ניתן ביום אחד, ואם לא עומדים בתנאי ההבראה – נפסיק את הזרמת הכסף. אבל לפחות אתה יודע עם עצמך שעשית מאמץ. השאלה היא האם יש לך בכלל יכולת לעשות את זה, או שאתה אומר: אני לא יכול לתת להם כלום, חוץ מהשוטף.

הם יקבלו את הכסף שמגיע להם לפי הקריטריונים, ורק בתנאי אחד: שיובטח שהכסף הזה יגיע לטובת הסטודנטים ויכסה את החובות של בית הספר לסטודנטים, ויבטיח שבית הספר יוכל להמשיך לספק את הלימודים לסטודנטים, ושהכספים של המדינה לא ישמשו להחזיר הלוואות פרטיות שבית הספר לקח, חלק- ממלווים בשוק האפור, כנראה, וחלק מחברי ההנהלה. אולי, מאחר שלא מביאים לכם את כל הנתונים, כדאי שתדעו אותם - במסגרת מצבת החובות של בית הספר יש כמיליון וחצי שקלים של הלוואות חוץ בנקאיות, חלקן הלוואות שניתנו על ידי חברי ההנהלה של בית הספר, כאשר בדו"ח כלכלי שהוגש לנו - - -

· - -

עורך הדין צח, למה אתה נשמע לי כל כך להוט?

כי אני כאוב. שלושה שבועות אני לא ישן בלילה כי אני רואה איך פוגעים בסטודנטים ואיך, למרות כל בקשותינו להציג תוכנית הבראה אנחנו לא מצליחים לקבל אותה.

הדיון נפתח בצורה עניינית, רצינו לבדוק את הדברים. אתה נראה לי כל כך להוט, אני מקווה שאף אחד לא יצא מכאן דומע בסוף הישיבה.

אני אסביר לך - יש לי תחושה שנעשה עוול גדול לתלמידים. יש לי תחושה שכאשר בית הספר לקח 2.3 מיליון שקל מקדמות של שכר לימוד ובזבז את המקדמות של שכר הלימוד - -

תדבר בלי האצבע.

תפקידי הוא להגן על התלמידים.

· - -

זה לא יכול להתנהל ככה, רבותיי. אני אשאל אותך שאלה: יש נכונות ללכת לתוכנית הבראה?

כן.

יש דברים שאתה רואה אותם בשלילה, והם לא כל כך לשלילה. אני רוצה להסביר לך. כשהבנק לא מוכן לתת לך כסף ואתה נואש, אתה לוקח לפעמים הלוואה בשוק האפור. הריבית לא טובה, אבל אין מה לעשות. כשאתה רואה שעסק שאתה הקמת הולך להתמוטט, אתה לוקח כסף מהבנק ונותן הלוואה.

תלוי באיזו ריבית?

עזוב כרגע.

אבל אם בריבית גבוהה יותר מהרגיל - -

זו בעיה, אבל עצם ההלוואה עמה – אל תראה אותה בשלילה. ולכן השאלה היא כזו : האם אתה רוצים לתת לעסק הזה להתרסק, או שיש סיכוי להבראה. אם יש סיכוי, תעשו תוכנית הבראה. אם הם לא יעמדו בה - או שתגיד לי שאלה נוכלים, אין עם מי לדבר, חבל על הזמן ומבחינתכם – שזה ייסגר מחר.

אנחנו לא רוצים שזה ייסגר, אמרנו את זה בצורה הכי ברורה. אנחנו רוצים לעשות כל מה שאפרש כדי שבית הספר לא ייסגר. אבל לשם כך – אני אומר את זה בצער, אחרי שביקשתי לשבת עם בית הספר, שיציגו תוכנית הבראה, ואחרי 3 ישיבות, כל פעם בפורום אחר שבית הספר הביא – אני יכול להגיד שבית הספר לא הצליח להציג שום תוכנית הבראה, למרות שהוא בוכה על מצבו הקשה.

מי מטפל אצלכם במשרד בתוכנית ההבראה?

אני, יחד עם עדית עמיחי, מנהלת המחלקה למוזיאונים ולאמנות פלסטית, בליווי צמוד שלי, כשאני מקבל מחשבות המשרד - -

אין מישהו מתחום הכספים אצלכם, שיושב אתם על הנתונים?

יש רואה חשבון.

האם אין לכם כלכלן במשרד, שמול תוכנית ההבראה יושב - -

יש רואה חשבון שעשה את הביקורת האחרונה של תוכנית ההבראה, והוא אמר שיש נסיגה מיעדי תוכנית ההבראה . זה מה שאומר המכתב. יש נסיגה מתוכנית ההבראה שנעשתה עד עכשיו. הם צריכים להגיש תוכנית חדשה. במקום להגיש תוכנית חדשה, עד עכשיו הם עסקו בעיקר בלבוא ולהגיד: תנו לנו מענק. אז ביקשו 3 מיליון שקלים לקבל באופן חד פעמי. אני רוצה לנצל פה את הבמה ומבקש מהוועדה לקרוא להנהלת בית הספר לקחת אחריות, כלפי החובות שהם עשו וכלפי הסטודנטים ששילמו להם את הכסף, אחריות כלפי 10 מיליון שקלים של חובות שצריך לשלם אותם עכשיו.

מה זה אחריות? אין להם מאיפה לשלם.

כאשר מנהל או הנהלה מביאים מוסד לחובות של 10 מיליון שקלים, מישהו צריך להיות אחראי לזה.

מה אתה רוצה, שיתפטרו?

אני לא רוצה להגיד האם זה מישהו או מישהי שייקחו את האחריות ותהיה תוכנית הבראה.

העניין הוא כזה- מדובר בתאגיד. עמותה היא תאגיד. אין להם אחריות אישית והם לא יועמדו לדין פלילי. בסיטואציה הזו, אתם אומרים – שיפשטו את הרגל. זה מה שאתה אומר. אם אתה לא אומר את זה, זו המשמעות. מה זה "קחו אחריות". כל מי שנתן להם הלוואה, אם אין לו שיעבוד – יש לו חוב אבוד. זו אפשרות אחת, שאתם אומרים שלא מעניין אתכם כלום.

אפשרות שניה, שאתם עושים תוכנית הבראה, מישהו מהמשרד שלכם, מהתחום הכספי, לא מהתחום הערכי, לא אחד שמתמצא באמנות וצילום אלא אחד שיודע להסתכל על מספרים – יישב אתם על תוכנית הבראה, עם אבני דרך, אתם עוזרים להם, ואם בעוד איזה זמן הם לא עומדים בתוכנית ההבראה שהם חותמים עליה – אז תגידו שאתם מסירים את ידכם, כי עשיתם כמיטב יכולתכם.

יש עוד אפשרות אחת, וזו האפשרות ההכרחית, כנראה, וזה מה שהתכוונתי אליו כאשר דיברתי על לקיחת אחריות: זה לפנות לבית משפט, לבקש הקפאת הליכים, כי יש היום איום כלפי הסטודנטים שסוגרים את בית הספר. שבית המשפט ימנה נאמן ציבורי שמומחה בנושא הזה, שיבדוק את כל החובות, יגיע להסדר פריסת חובות, הסדר עם כל הנושים, לרבות ביטול חלק מהחובות, ויעלה את בית הספר על דרך המלך. זה chapter 11. זה תהליך שקיים. עובדה, זה עבד בתזמורת הסימפונית של רשות השידור.

זה למנות כונס נכסים לבית הספר, שיעבוד כמו מפעל שפשט את הרגל. יש בעיה בסוג כזה של פעילות. אם אני אב לילד שרוצה ללמוד שם, אני לא בטוח שאני ארשום אותו במקום כזה, כשאני לא יודע אם בעוד חודש לא יגידו לו ללכת משם.

זה המצב עכשיו, דווקא.

במצב הכספי הנוכחי של בית הספר, אם הם לא מוצאים מענק מיידי של 3-4 מיליון שקלים, הוא נסגר בכל מקרה. אז צריך לבוא ולעשות סדר בחובות. ממילא בית הספר לא גובה היום כסף לשנה הבאה, כי הוא כבר גבה 2.3 מליון שקל מהתלמידים על חשבון השנה הבאה ובזבז אותם. המטרה שלנו היום היא להכניס את בית הספר למצב - -

· - ללכת לבית משפט - -

לא, זה לא לפשוט את הרגל. כך התזמורת הסימפונית הישראלית ניצלה, כך ערוץ 10 ניצל, זה בדיוק מה שנעשה.

לערוץ 10 יש אבות רבים - -

התזמורת הסימפונית בדיוק באותו מצב – ביקשו את אותו הליך, והיום התזמורת נמצאת במצב של פריחה. גם לה היה קשה להביא מנויים.

- - העבירו כספי ניכויים למס הכנסה.

היה שם סיפור כזה. גם פה היו סיפורים, אז מה?

מה זה נקרא בזבזו? על מה הם בזבזו כספים?

הוציאו כספים. כספים שסטודנטים שילמו על השנה הבאה שהוצאו כבר השנה. זה אומר שאם, חלילה, בית הספר לא יוכל לספק להם את השירות בשנה הבאה, יש 2,3 מיליון שקלים של סטודנטים, שייעלמו להם. אני מודה שיותר מכל דבר אחר, יותר ממעמד בית הספר – זה הדבר שמדיר שינה מעיניי.

וזה דבר חדש בשבילך? זו פעם ראשונה שאתה שומע את זה?

אני רק מציע לכם להיות מינוריים, כי משרד החינוך לא חייב לכם כלום. אם אתם תהפכו אותם לאויבים הם לא יעזרו לכם.

אבל תראה את הכיוון פה.

לא משנה, אבל להם יש את הכסף ולכם יש את החובות. הדרך היחידה היא לשכנע אותם בטובות שיש לכם את היכולות לעשות תוכנית הבראה, ואתם רציניים. אם אתם תתלהמו ותשמיצו אותם הם יגידו לכם: בסדר, בזבזתם את הכסף.

אנחנו, כששמענו את הצרות נסענו כוועדת החינוך לבית הספר, כדי לשמוע. שמענו גם סטודנטים, לא רק את ההנהלה. אחרי כן היו גם פניות אלי, מסטודנטים, שלהם אתה דואג. יש לי הרגשה שיש כאן קצר תקשורתי. בית הספר הוא בצרות מכל מיני סיבות, גם משפטיות, צרות שתקעו אותו לעשור. יושב כאן מישהו שהיו ידידיו של דדי צוקר, שמתוך כוונות כאלה ואחרות תקע את המערכת.

אנחנו הוצאנו אותו מתוך הרשימה לאחר פרשת קמרה

היתה כוונה כזו או אחרת, לא משנה, היתה כאן תקלה. מה שאני מנסה לומר הוא שהיתה כאן תקלה מיוחדת במינה, שלא קורת לכל מוסד תרבותי כזה או אחר שאתם מטפלים בו. אנחנו צריכים להתייחס לזה כאל אירוע חריג. לכן, אין קריטריון שעונה על הבעיה. זו הבעיה שלנו.

מנימת דבריך אני מרגישה מאד לא נוח כי יש כאן עליהום על מי שמנסה להציל את המערכת. כשאני שמעתי את כל האנשים מהמערכת, וגם את הסטודנטים, שמעתי נסיונות מכל הלב, מכל הכיס, מכל הרצון הטוב של אנשים שבקושי, בציפורניים, מחזיקים את המערכת. הם אלה שעושים את המאמץ, ואם הם לקחו הלוואות – אני לא יכולה לקבל את הרמז הזה שכאילו הם לקחו הלוואות בריבית גדולה, כאילו הם רצו להתפרנס מזה. ככה זה נשמע.

לא, הוא אומר שבעלי השליטה נתנו הלוואות בריבית גבוהה.

אריה המר;

לא היה ולא נברא.

אני רק אומר: העמותה פנתה לערוץ יקר מאד של הלוואות מחוץ למערכת הבנקאית.

הוועד המנהל נתן הלוואות ללא ריבית.

מדבריך נשמע לי שהם לקחו הלוואות ורצו להתפרנס מזה. כך זה נשמע, לפחות על פניו. יש כאן ניסיון של קבוצה של אנשים שרוצים להציל את המוסד, אנשים שחלקם בנו אותו, וחלקם מובילים אותו, ובוודאי – אחת המטרות העיקריות שלהם היא להציל את המערכת, למען הסטודנטים, למען העתיד של הקולנוע. אז אני רוצה שנשים קודם כל את הדברים בפרופורציה, ולא תהיה התלהמות מצד כזה או אחר.
אמרת בדבריך שהיתה תוכנית הבראה, והם לא עמדו בה. אז יושבים הצדדים ורואים איך אפשר להגיע לזה שכן יעמדו בה, אבל אם לא עוזרים להם לעמוד בה, אין סיכוי שהם יעמדו בה, וזאת אחת הבעיות - -

במשך 3 שבועות אנחנו מנסים לשבת עם בית הספר, ולא מצליחים.

אני רוצה להציע לכם הצעה: אני מוכן לפנות למ.מ.מ שיעזרו לנו לממן רואה חשבון שישב אתכם ואתם וינסה לעשות תוכנית הבראה מוסכמת. באווירה שיש פה לא תגיעו לכלום. יש לי אוזן מוזיקלית די בינונית, אבל אני הבנתי פה שבלי גורם אובייקטיבי לא יזוז כלום. לכן הייתי מציע, אם אתם מסכימים, שאני אבקש מהמ.מ.מ שיקצו רואה חשבון שיישב על המספרים שלהם ויכין תוכנית, כשהמגמה צריכה להיות שמצד אחד צריכים להציל את בית הספר, ומצד שני, אתם צודקים: צריך לראות אור בקצה המנהרה. אם אתם לא רואים אור בקצה המנהרה, ואתם רואים ניהול כושל, תקבלו 100 אחוז גיבוי ממני, להתנער, כי עם כל הכבוד לסטודנטים, אין הצדקה להפקרות. מצד שני, אם עושים תוכנית הבראה, ועומדים בה, והיא צריכה להיות תוכנית הבראה סבירה, ריאלית, שיכולים לעמוד בה, ותאמינו לי, אני, לצערי הרב, מאד מנוסה בתוכניות הבראה – זאת הדרך.

אני מקבל את ההצעה שלך, ורק רוצה לומר בצורה ברורה: אני ניסיתי במשך 3 שבועות. אני מודה – נכשלתי.

· - -

הגישה היא שלילית.

אני חושב שאחרי 3 שבועות, ואני חייב להודות – קיבלתי נתונים שהם לא מדויקים, בלשון המעטה – אני מרגיש מאד מתוסכל מבחינת הניסיון של בית הספר - -

אני כבר הבנתי שתהיה כאן בעיה בלי גורם שלישי

לפי מסורת משרד החינוך – יש לכם כשרון ליצור נתק גמור עם הגורמים שאתם צריכים להידבר אתם, ואחר כך להגיד - -

לפחות - - כל גורם שיעזור, אנחנו נשמח.

לפיכך, מנהלת הוועדה תפנה למ.מ.מ – מחקר מידע ומחקר בכנסת, יש להם כלכלנים, רואי חשבון, שיישב שם מישהו עם הקצבת שעות, יבוא בדברים עם שני הצדדים וינסה לראות האם ניתן לעשות תוכנית הבראה שאתם תסכימו לה ושהם יוכלו לעמוד בה.

אני תומך בהתלהבות בהצעה שלך אבל אולי נתחום תחום של זמן - - -

כמה שיותר מהר. משעה שתיקבע תוכנית ההבראה, אתם תמצאו את הדרך איך מיישמים אותה. קורה, לפעמים, שמוסד תרבות או חינוך נוהל רע. נו, אז מה? נניח שהאוניברסיטאות נוהלו רע. מה נעשה, נסגור? הרשויות המקומיות נוהלו רע מאד. אז מה לעשות, לסגור?

פתחנו ואמרנו בהתחלה שאנחנו לא רוצים שהמוסד הזה ייסגר. זו אמירה ברורה וחד משמעית. רק צריך שההנהלה תשתף פעולה - -

ולכן אני רוצה להסביר לך שבאופן עקרוני, תוכנית ההבראה שונה מההזרמה השוטפת. בתוכנית הבראה אתה לא נותן את המנה הרגילה. כדי להוציא אותו מהמצב הקשה אתה נותן משהו "אקסטרה", במסגרת תוכנית ההבראה, ובתנאי שהפרטנרים שלך גם הם נותנים את חלקם. היה והפרטנרים לא נותנים את חלקם – ממני, לפחות, תקבל את כל הגיבוי להפנות להם עורף, עם כל הצער ודאבון הלב.

אז רק שתדע, שכבר אמרנו מראש, בהנחת היסוד לתוכנית ההבראה, מאחר שבשנה שעברה נאמר לנו שהם סיימו מאוזן, כבר אמרנו מראש – הנחת היסוד היא תוספת של 600 אלף שקלים כל שנה.

זה בשביל השוטף, זה לא בשביל להבריא.

השוטף כבר מאוזן. זו התוספת שמיועדת להבראה, לפריסת חובות. הגדרנו מראש.

אני רק רוצה להגיד שלמרות כל המתיחות, וכן הלאה, ושהחשבים לא אוהבים כשאין תוכנית הבראה, אנחנו כן הצלחנו להעביר להם השנה כ- 400 אלף שקל לשוטף - -

232 אלף שקל.

אם זה לא פותר את הבעיה – אני לא מציג אתכם כאויבי העם, אבל לפעמים ההזרמה השוטפת לא פותרת את הבעיה.

לכן אנחנו בבעיה.

יש בעיה נוספת שבהזדמנות הזו כדאי להעלות אותה, ואנחנו העלינו אותה כאן כבר כמה פעמים: מתי מעבירים כסף? כי גם כשמחליטים על ה- 600 אלף האלה, וזה לא בגללם, זה בגלל חשבות משרד החינוך - -

במקרה הזה גם יש התנגדות להגיש תוכנית הבראה.

אני בכוונה לא רוצה שתדברו יותר, כי ככל שתדברו זה יחמם את האווירה, וללא צורך.

אני מהוועד המנהל של בית הספר. אני, אישית, תרמתי כסף ללא ריבית וללא החזר.

לא תרמת – נתת הלוואה. אם תרמת לא תקבל את הכסף חזרה.

יכול להיות.

נתת הלוואה בלי ריבית.

כן. מה שאני רוצה להגיד על המטאפורה של רפואה,שמאד מוצאת חן בעניי – יש מצב ברפואה שנקרא "רפואה דחופה". אם אנחנו יוצרים פה פרוצדורות, זה יהיה מאד יפה ולפי הרוח שראית – כך יקרה. אני מאמין שהשרה יכולה לפתור את הבעיה.

היא לא יכולה לתת לכם כסף רק בגלל שהיא החליטה.

היא לא יכולה לשלוח חיל מצב, אלא לפתור את הבעיה.

ברגע שיהיה לנו משהו של תוכנית הבראה, ואני מציע לעשות את זה מהר - -

אדוני היושב ראש, אני מציע לשלב פה עוד גורם, שיושב כאן בשקט – אביגדור לוין, מנהל אגף התרבות בעירית תל אביב.

אגב, עירית תל אביב יכולה לתת להם כסף כמה שהיא רוצה.

עירית תל אביב תומכת בכל פתרון, אבל היא לא מוצאת את עצמה כ - -

אתם תומכים בבית הספר?

בוודאי, אין טענה כלפינו שאנחנו לא משלמים את מה שהבטחנו, ולכן עירית תל אביב היא לא צד בעניין.

רק שעירית תל אביב נותנת שליש ממה שהמדינה נתנה - -

אולי תמליץ לתת יותר?

עירית תל אביב לא רוצה להיכנס לנושא שהוא לא שלה.

למה הוא לא שלה?

זה דבר ידוע שצרות זה תמיד אצל מישהו אחר.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00