כנסת פתוחה

חג הזמר העברי

9
ועדת החינוך, התרבות והספורט
07.06.05
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 452

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
מיום שלישי, כ"ט באייר, התשס"ה (7 ביוני, 2005) בשעה 10:00

חג הזמר העברי

חברי הוועדה: אברהם פורז – היו"ר
משולם נהרי
גילה פינקלשטיין
איוב קרא
משולם נה

שרת החינוך, התרבות והספורט לימור לבנת
אלעזר שטרום – יו"ר "אמנות לעם"
אברהם נתן – יו"ר החברה הממשלתית למדליות ומטבעות
יעקב מנדל – יו"ר אמ"י

מוני אמריליו
אהוד בנאי
ליקי גולדברג
בועז רנשרייבר
איה חיטמן
עידו חיטמן
מקהלת "עבר, הווה, עתיד"

יהודית גידלי

לאה קיקיון

רבותיי, בוקר טוב לכם. היום הוא יום שיר ישראלי בכנסת. שבוע השיר הישראלי מתקיים זו השנה השביעית ברציפות, וכמיטב המסורת מארחת ועדת החינוך, התרבות והספורט את יום השיר הישראלי – יום שכולו מוקדש ליצירה וליוצרים של המוזיקה שלנו. השירה העברית היא פס הקול של חיינו, השירים שלנו הם אנחנו. גיבורי הישיבה הזו לא יהיו הצעות חוק, למרות שאני מאד אוהב לטפל בהצעות חוק, וגם לא הצעות לסדר. הגיבורים של הישיבה הם השירים שלנו, היוצרים, להם אנחנו חייבים כל כך הרבה.

השנה האחרונה היתה שנה עצובה ביצירה העברית, ובה נפרדנו ממספר ענקי זמר: נתן יהונתן, נעמי שמר, אריק לביא, עוזי חיטמן, ולאחרונה גם אהוד מנור. דמיינו לרגע את פס הקול של חיינו בלי הענקים הללו, אלפי השירים שנתנו לנו ענקי הזמר שלנו, שירים שימשיכו ללוות את עם ישראל לדורי דורות. "אין לנו ארץ אחרת" כתב אהוד מנור, ואין לנו שפה אחרת, ואין לנו שיר אחר בהיר יותר, חי יותר ומאחד יותר מהשיר הישראלי. שימו לב, אגב, שמשתמשים במילה "ישראלי", "עברי" ולא "יהודי". באיזשהו מקום יש כאלה שאת המילה "יהודי" העבירו למקום אחר, למרות שכולנו, בסופו של דבר, גם יהודים.

עוזי חיטמן מסמל את אחד האומנים המאחדים ביותר בזמר העברי. הלחן שכתב לתפילה "אדון עולם" מהווה יותר מכל את אותו נצח, נצח ההופך את התפילה של כולנו לשיר, ואת השיר- לתפילה של כולנו.

בוקר טוב לגברתי השרה. אנחנו משתדלים להקפיד על הזמנים כחלק מהקניית ערכים נכונים של חינוך. היום, תאריך יום הולדתו של עוזי חיטמן, נציין בישיבה זו את מדלית עוזי חיטמן. כמיטב המסורת, יוענקו פרסי שרת החינוך, התרבות והספורט לזמר העברי, ליוצרים הנמצאים אתנו כאן. יום שיר ישראלי הוא ההזדמנות שלנו להודות לכולכם, יוצרים חשובים ויקרים, להודות על מנת הנצח שאתם מעניקים לכולנו. תודה רבה.

בוקר טוב לכולם. אני רוצה לברך אותך, אדוני היושב ראש, יושב ראש חדש של ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. אני רוצה גם לומר שאני מקבלת באהבה את נזיפתך על כך שאתם משתדלים לפתוח את הישיבות בזמן. אני הייתי למעלה, בחדרי ולא ידעתי שהתחלתם את הישיבה. אבל בסדר, אני מקבלת באהבה את נזיפתך, וטוב שאתם מתחילים בזמן. אני חושבת שזה ראוי ונכון.

הייתי רוצה לברך על הישיבה הזו, שמתקיימת, והטקס שיתקיים מיד בסופה. אני רוצה לומר כמה דברים על שבוע השיר הישראלי . אתמול בערב, אגב, ציינו אותו בבית נשיא המדינה בהצדעה לתיאטרון הקאמרי שזכה השנה בפרס ישראל. בשנה שעברה זה היה יהורם גאון שזכה. אז אמנם התיאטרון זה תיאטרון, אבל גם הוא, בתוכו, במהלך כל שנותיו, היו הרבה מאד שירים ישראלים.

אני רוצה לומר כמה מילים על היעדים העיקריים של המשרד בתחום הזמר העברי. ראשית, חינוך הדור הצעיר להכרת תרבות השירה של הזמר העברי, וזה, אולי, הדבר החשוב ביותר כדי שנבטיח את ההמשך של מורשת הזמר העברי. אנחנו קבענו תוכנית לימודים בתחום הזה. מורות למוזיקה עברו הדרכות כדי להבטיח שלכולן יהיה בסיס משותף. צריך להזכיר כאן שרבות מהן הן עולות חדשות ובאמת יש צורך להבטיח את זה. החל בשנה הבאה תופעל תוכנית של אומן אורח בתחום הזמר העברי. זה דומה לתוכנית שקיימת כבר שנים רבות בתחום הספרות. יוצרים ומבצעים יקיימו מדי חודש מפגשים עם תלמידים בכל רחבי הארץ.

הנושא השני שאני רוצה להתייחס אליו כאן הוא הגנה על זכויות יוצרים ומבצעים בתחום הזמר העברי. זה תחום שטעון תיקון חקיקה מאד מאד משמעותי. היום זכויות היוצרים והמבצעים – למעשה פרוצות לכל ילד שמוריד בבית שירים מהאינטרנט.

איך אנחנו - - לחקיקה הזו - - הקלטות, והדיסקים - - ?

בדיוק לזה אני רוצה כרגע להתייחס. אנחנו צריכים בעצם להבטיח כאן הגנה אמיתית על היוצרים ועל המבצעים, לתת להם פיצוי הולם בגין הפגיעה בזכויות שלהם, משום שהיום, באמת, אין כמעט הגנה. אין הגנה. אנחנו במו ידינו כורתים את הענף התרבותי האדיר של הזמר העברי. מדובר בהצעת חוק שמתגלגלת כבר תקופה אחכה במשרד המשפטים. תיקון החקיקה ממש נדרש. אני חושבת שהוא מתגלגל שנתיים, לפחות, במשרד המשפטים.

אני זוכר את זה עוד מהימים שהייתי יושב ראש ועדת הכלכלה, וזה שלוש שנים אחורה.

אני עוסקת בזה בטח שנתיים מאז שאני שרת תרבות, כי לפני כן לא הייתי שרת תרבות, זה היה בידי שר אחר. אז היה – משרד מדע, תרבות וספורט.

לפני שבוע אני קיימתי דיון בנושא הזה במשרד המשפטים. גם משרד המשפטים עבר מיד ליד. הוא קודם היה בידי השר לפיד והיום הוא בידי השרה ציפי לבני. אז גם כאן היו שינויים. לפני שבוע קיימתי דיון בנושא הזה עם השרה ציפי לבני, בהשתתפות יו"ר אמ"י ויו"ר שח"ם, נציגי היוצרים והמבצעים. הקושי הוא בזה שלמעשה היום החוק נוגע רק לאלמנטים מאד מיושנים שהיום כבר לא רלבנטיים לכלום: קלטות – אמצעים שהם לא רלבנטיים היום לאמצעים המאד מודרניים שקיימים היום. המודל שאנחנו הצענו הוא שיוטל מס מיוחד על כל התקני ההקלטה: דיסקים, MP3, צורבים, כל האמצעים שהם היום כל כך זמינים, לכל ילד בבית. החוק לא עוקב אחרי ההתקנים המודרניים האלה . כך אפשר יהיה להבטיח את הזכויות של היוצרים ושל המבצעים, למיניהם. הקושי של משרד המשפטים – איך אני אגדיר את זה? זה הולך קצת לאט. אנחנו דרשנו כאן להזדרז. כרגע זה נמצא להחלטתה והכרעתה של שרת המשפטים. כאמור, הדיון הזה התקיים לפני שבוע, ואני מאמינה ששרת המשפטים תקבל כאן הכרעה.

אני יכול לתת לך עצה?

מה זאת אומרת? ודאי.

אם תוך חודש את רואה שאין הצעת חוק – תפני אלינו כאן, ואנחנו נארגן הצעת חוק פרטית, ונעקוף את הליך החקיקה המסורבל הזה.

בסדר גמור. סוכם. מקובל עלי לחלוטין. אז בוא נעשה את זה ביחד, ונעקוב אחרי זה, עם הוועדה. אני מאמינה שהשרה לבני אכן תעשה את זה. אני כבר מציעה – אולי תיזום דיון משותף בוועדה, יחד אתנו ועם השרה למשפטים, ואז אפשר יהיה לראות איפה הדברים עומדים, כדי שניתן יהיה באמת לזרז את הטיפול בנושא?

הניסיון שלי מלמד שהליכי החקיקה של הממשלה הם מאד מסורבלים, ולפעמים הכנסת קצת יותר מהירה. אולי אפילו – יותר נחפזת, אבל יותר מהירה.

זה חוק מורכב אבל חייבים לקדם אותו. במשרד המשפטים זה מתנהל לאיטו.

תמיד מתחילות הבעיות - זכות הקניין, זכות היסוד, מדתיות – אני מכיר את העניין.

נכון. יש קושי במשרד המשפטים אצל אנשים מסוימים. אני לא מדברת על השרה ולא על השר הקודם, יש פקידים מסוימים במשרד המשפטים. לא נוח לי כרגע להיכנס מעבר לזה, אבל אני חושבת שבאמת יהיה טוב מאד אם הוועדה - -

אז אני מציע לך שתאמרי להם שאנחנו נותנים להם חודש, ואם לא – ניזום הצעת חוק פרטית. הרי כל הכלים האלה משמשים להעתקת מוזיקה באופן פיראטי. אז הדרך היחידה היא על ידי הטלת מס.

אין גם אפשרות, בשום פנים ואופן, לעקוב אחרי כל ילד בבית. אין דבר כזה. אין אפשרות למנוע את זה. אי אפשר גם לחסום בעניין הזה ילד בדישו. לכן, המיסוי צריך להיות מוטל על המתקנים עצמם. זה דבר שקל מאד לבצע, קל מאד לעשות. לא שאין כאן קשיים מסוימים בדרך לחקיקה.

יש – אם את מטילה את המס על מכשירי ההקלטה האלקטרוניים - אפשר להבריח אותם.

להבריח אפשר כל דבר. אז בגלל זה לא יהיה מיסוי?

את יודעת למה הורידו את המס על - - ? כי הסתבר שכולם קונים בחו"ל. ובכלל – אם זה עד 200 דולר אתה יכול להביא את זה בלי מס, כחוק.

אפשר למצוא לזה את הכלים ואת הפתרונות, צריך לעשות את זה. זה מתגלגל כבר מזה זמן רב, אז אפילו הדברים האלה כבר נבדקו ונבחנו. אני מקבלת את מה שאתה אומר, ואני חושבת שזה רעיון רצוי מאד, ראוי מאד, ונפעל ביחד בנושא הזה.

עוד נושא אחרון שאני רוצה להדגיש אותו, ולכך אתה התייחסת בדיוק כשנכנסתי – הנושא של מצוינות. עידוד מצוינות בזמר העברי. באמת, תפקידה של המדינה היא לעודד מצוינות – אני רואה שנכנס לכאן יושב ראש אמ"י, יעקב מנדל – התייחסתי זה עתה לנושא של הישיבה שהיתה בשבוע שעבר אצל שרת המשפטים בנושא של הגנת זכויות יוצרים ומבצעים. יושב ראש ועדת החינוך והתרבות הציע עכשיו שאם תוך חודש לא יהיה פתרון לחקיקה בנושא הזה, הוועדה תיזום הצעת חוק פרטית לנושא הטלת המיסוי. אני חושבת שזו הצעה מאד טובה של יושב ראש הוועדה.

עידוד מצוינות בזמר העברי. התפקיד של המדינה הוא, כמובן לעודד מצוינות בכל תחומי התרבות, והענקת פרסים ליוצרים ולמבצעים המצטיינים היא כמובן אחד האמצעים להשיג את המטרה הזו. לכן גם החלטתי להעניק, החל מהשנה הזו, פרסים בתחום הזמר העברי. אני מאד גאה שבשנת הפרס הראשונה זוכים לקבל את הפרס יוצרים ומבצעים שיש להם זכויות נכבדות בקידום הזמר העברי: מוני אמריליו, שזוכה בפרס על מפעל חיים, על עשייתו רבת השנים, שהותירה חותם על המורשת התרבותית שלנו, הזמר, המלחין והכותב – אהוד בנאי, שמוכיח כבר הרבה שנים שאין סתירה בין איכות לבין הצלחה מסחרית, מאיר גולדברג – שכתיבתו הנפלאה בולטת ברמה הגבוהה, בעולם שלא תמיד מקפידים בו על המילה הכתובה. לרשימה המאד מכובדת הזו מצטרף גם יוצר צעיר – בועז ריינשרייבר, שהפרס שניתן לו, יחס עם כל ענקי הזמר העברי, מטיל עליו אחריות לא קלה, והרבה ציפיות, אבל אני בטוחה שהוא יעמוד בהן בכבוד.

אני מאחלת הצלחה לכל הזוכים, ומברכת את כולנו בשבוע שיר ישראלי שמח.

תודה רבה.

לפי הסדר שלנו, גברתי השרה. לפני שאת תחלקי את הפרסים – נשמע את דברי יושב ראש "אמנות לעם", מר אלעזר שטרום.

בוקר טוב. ברכה קצרה ביותר – ברכות לזוכים, ברכות לעושים במשך כל השנה בתחום השיר והזמר הישראלי והעברי, ברכות לכל מי שנטל חלק השנה בערבים הללו, שנכון לרגע זה, ונקווה שכך זה יימשך עד סוף השבוע הזה – פשוט נפלא. תודה לכם, ותודה לך, אדוני יושב ראש הוועדה.

קודם כל, יישר כוח לאלה ששומרים על חשיבותו וערכו של הזמר לעברי. כידוע לכם, במבט לאחור – במקדש, העבודה העיקרית בו היתה המוזיקה, המוזיקה העברית שהיא טהורה ומביאה אותנו להתעלות. גם בחסידות אנחנו שומעים שהמוזיקה הטהורה מביאה להתעלות. הזמר העברי מראה לנו אירועים שונים בהיסטוריה הישראלית, והזמר הישראלי הוא בעצם מנכסי הברזל של הציונות, של הציונות שלנו, וזה מאד חשוב. אני זוכרת שכאשר היינו בבית הספר היסודי, בצעירותנו, מאד עודדו מקהלות וזמר עברי, והייתי רוצה שיחזרו למצב, למרות התקצוב שאנחנו יודעים שיש לנו בעיות אתו. לחזור שוב לזמר הישראלי ולתת דגש על הזמר הישראלי, כי פה ושם אנחנו רואים איזוהי התדרדרות בזמר הישראלי. אני רוצה להחמיא לאוניברסיטת בר אילן שבקרוב יתקיים שם ערב ייחודי של הזמר העברי – מה הוא הזמר העברי. אני מאד רוצה לצאת מפה במחאה על ההתדרדרות של הזמר העברי. שיחזרו חזרה, בעקבות שרת החינוך שמעודדת את הזמר העברי הטהור. שיחזרו לעסוק בו, בכל המגזרים ובכל הגילאים, וצריך לתת לזה תקציב, למרות בעיות התקציב שאנחנו יודעים שיש היום. בהחלט, לעודד אותו, כי כפי שאמרתי – אלה נכסי צאן הברזל של הציונות.

אני לא יכולה להתאפק, אני חייבת להעיר כאן, חברת הכנסת פינקלשטיין – אני דווקא רואה פריחה של הזמר העברי.

אנחנו שומעים חיקויים והתדרדרות של הזמר העברי. אנחנו, לדעתנו, צריכים גם לתת את הדעת על התפוצות. בישראל, בעקבות, בעקבות פעילותה והפרוייקטים השונים של שרת החינוך אנחנו רואים פריחה, אבל ברחבי תבל אנחנו שומעים על חיקויים שונים. אנחנו רוצים לשמר את זה גם בתפוצות, כי הרי יש לנו רצון ושאיפות לשמור על הקשר עם התפוצות, כאשר הדגש, ואחד הכלים לכך, הוא דווקא הזמר העברי.

גם אני חושב שאין התדרדרות, אבל זה כבר קטע אחר. זה השלב לחלוקת הפרסים .

אני מזמין את מוני אמריליו לקבל את הפרס על מפעל חיים.

אני אחזור אולי על הדברים שאמרתי קודם: אני לא חושבת שיש מי שיחלוק על כך שפרס מפעל חיים – אין מתאים לו ממך, על כל השנים שבהן אתה נעמת ותנעים עוד, בצורה כל כך מצוינת את חיינו ביצירותיך, ואני משוכנעת שאתה תזכה ואנחנו נזכה לעוד הרבה מאד שנים של יצירה מופלאה. תודה רבה לך.

אני מזמין את מר הזמר אהוד בנאי.

אני אחזור ואומר: אין סתירה בין איכות לבין הצלחה מסחרית. זהו. לא צריך להוסיף יותר מזה. שמך מדבר בעד עצמו.

איני יכול להזמין את מאיר גולדברג, יען כי הוא בחו"ל. ליקי, אשתו, נמצאת כאן.

בעולם שבו לא כל כך מקפידים על המילה הכתובה, כאן – הרמה הגבוהה, המילה הכתובה, ההקפדה. בימים שבהם הטקסטים לפעמים נמוכים ורדודים מכפי שהיינו כולנו רוצים, אנחנו מתגאים וניהנים מהמילה הכתובה של המילים של מאיר גולדברג שמלווים אותנו כל כך הרבה שנים. שימשיכו עוד. תודה רבה. תמסרי לו בשם כולנו.

אני מתכבד להזמין את בועז רנשרייבר.

דור העתיד. אם אנחנו משלבים כאן את אלה שכתבו, שכולנו כל כך נהננו מהם, ועוד ניהנה הרבה שנים – אז יש לנו הרבה שנים ליהנות ממך. אנחנו שמים בך את מבטחנו ואת תקוותנו. כולנו, אני מאמינה, עוד נשמע גדולות ונצורות. אז קדימה, לך לעבוד.

חבר, עמית, ידיד, מלחין, זמר, פזמונאי, משורר יקר – הלך לעולמו לעולמו השנה. עוזי חיטמן. החברה הממשלתית למדליות משיקה היום מדליה לזכרו, ואני מתכבד להזמין אותך, מר אברהם נתן, יושב ראש החברה הממשלתית למדליות. בבקשה.

כבוד שרת החינוך והתרבות לימור לבנת, יושב ראש ועדת החינוך, אברהם פורז, יוושב ראש "אמנות לעם" אלעזר שטרום, יושב ראש איגוד אומני ישראל, מנדל יעקב, משפחת חיטמן היקרה,
אורחים נכבדים. החברה הממשלתית למדליות ומטבעות – תפקידה העיקרי הוא להנציח מאורעות ואישים במורשת ישראל, בזיכרון ישראל ותרבות ישראל. לצערנו הרב, השנה הזו נלקח מאתנו עוזי חיטמן, שהיה יוצר ברמה לאומית, והנציח לנו כ- 700 שירים שאנחנו מתברכים בהם. החברה הממשלתית למדליות ומטבעות החליטה להנציח את זכרו בסדרה של מדליות – זהב, כסף וארד. את המדליות עיצב את האומן שנמצא אתנו, מר שבו, ואני מבקש להראות לכם: על צד אחד יש את דיוקנו של עוזי חיטמן, כאשר צורף לו המשפט: "עוזי וזמרת יה" – שלקוח משירת הים. מאחורי המטבע יש את השיר, התפילה, ההמנון, שכולנו התברכנו בו – מילות השיר, וסימני הלחן של השיר. מסביב למטבע מצוינים שמות שירים נוספים שכתב עוזי חיטמן.

הליכתו של עוזי חיטמן בטרם עת היוותה אבדה גדולה, לדעתנו, לכל עם ישראל, ואני מבקש להודות לכל אלה שעזרו בהנפקת המדליות הזו – לעובדי החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות, למנכ"ל, ליוסף פטאלי , אני מבקש להודות ל "אמנות לעם" על האירוע פה, היום. אני חושב שהיתה לנו שנה קשה שבה הלכו אומנים נוספים לעולמם. הייתי אומרת שאנחנו נמשיך, כחברה ממשלתית למדליות ומטבעות להנציח גם האומנים האלה כי כבר שמעתי שאלה בנושא הזה. אז תודה רבה לכל אלה שתרמו ועזרו לנו, ואני חושב שהמדליה הזו, שהינפקנו אותה בזהב, שיש ממנה 180 יחידות כאלה, אלה יחידות ממוספרות שניתנות למסחר בכל העולם. אני, בכל הכבוד הראוי, ארצה לתת את המטבע הראשונה לגברת איה חיטמן, שהיתה שותפה עם המשפחה לעיצוב המדליה.

לפני כן נראה את הסרט.

(מוקרן סרט)

השיר הוא שיר נפלא, איכות הקול פה לא ברמה גבוהה. אני מתנצל בפניכם. אני חושב שכשמשמיעים מוזיקה צריכים לדאוג שהמוזיקה תישמע סבירה. זה נשמע באיכות מאד ירודה, אני באמת מתנצל, אבל השיר הוא שיר נפלא.

אני מציע שנסיר את הלוט מעל המדליה.

ברשותכם, את המדליה הראשונה אתן לשרת החינוך, התרבות והספורט.

אני מבקשת להעניק את המדליה הראשונה למשפחה. עם כל הכבוד לך, המדליה צריכה להיות למשפחה. אני לא חושבת שהיא מגיעה לי.

אני מקבל, השרה צודקת.

המדליה היא למשפחה - לאיה חיטמן ולבנים.

יש עוד מדליה אחת והיא לברוריה . היא הכוח המניע והיא עזרה לנו בכל הפרויקט הזה של הפקת המדליה.

אני רוצה להגיד עוד משפט, בנימה אישית. השרה לימור לבנת מינתה אותי, לפני ארבע שנים, כיושב ראש המועצה לתרבות ואמנות בקהילה, ועוזי חיטמן היה חבר יחד אתי במועצה הזו. בתום שנה אמר לי עוזי : אני מבקש להשתחרר מהמועצה. למועצה יש הרבה פעילות, אבל היא מחלקת גם כספים, נותנת הקצבות, ואני רוצה להתעסק רק ביצירה, והוא פרש מהמועצה. לצערי הרב המשכנו בלעדיו.

נשמע את עידו חיטמן, מטעם המשפחה.

אני אגיד כמה מילים. האמת היא שניסיתי לכתוב משהו. היה לי מאד קשה. קודם כל – אודה לחברה הממשלתית למטבעות ולמדליות, למשרד החינוך, ובפרט לשרה לימור לבנת, שבאמת – לא פעם ראשונה מכבדת אותנו בנוכחותה, בכל מיני אירועים, לצערי, שאנחנו נאלצים לעשות. אני יודע שזה שבוע הזמר העברי, הישראלי, היהודי- אשלב את הכל יחד כדי למנוע מחלוקת על איך נגדיר את זה.
לא בכדי נאמר שהמוזיקה היא תרופה ללב שבו. זו שנה מאד קשה עבורנו. אני מרשה לעצמי לדבר בשם כל בני המשפחה, חברים קרובים, ציבור אוהב ועוד משפחות ועוד אמנים ואנשים שתרמו. אנחנו נאחזים במוזיקה, זה משהו שאנחנו מוצאים בו נחמה ואני לא מתבייש להגיד את זה, אפילו שזה עוד טרי. אני רוצה להודות לכל מי שבא ולכל מי שתורם לאפשרות שלנו, ליכולות שלנו להנציח את מה שנשאר, כי בלי זה לא היינו יכולים. אין לי ספק, באמת, שהלחן ל "אדון עולם" הוא לחן ששרים אותו בכל תפוצות תבל, בעם היהודי, העם העברי. שוב -תודה לכולכם, בתקווה שבשנה הבאה לא תצטרכו לחלק מדליות בנסיבות האלה. אני אומר את זה מכל הלב, ושוב – תודה רבה.

נשמע את שירת "אדון עולם" על ידי מקהלת "עבר, הווה, עתיד", פתח תקווה.

(נשמעת שירה)

יש להם עתיד.

שרתם נפלא, ואנחנו מודים לכם על השירה.

אנחנו, למעשה, מגיעים לסוף האירוע הזה. אני חושב שזו תחילת הדרך. הזמר העברי הוא אחד הדברים שבעיניי מוביל את האתוס הציוני. יש כאלה שלא שייכים לאתוס הזה. יש חלקים בחברה הישראלית שלא שייכים לאתוס הזה, אבל זה הדגל של הציונות. לא מזמן ציינו 100 שנים לפטירתו של תיאודור הרצל.

בכל מקרה, אני רוצה להודות לכולכם על ההשתתפות. ועדת החינוך והתרבו בתקופת כהונתי, שלא תהיה ארוכה מאד – הכל תלוי בעמדות שונות, כי בעוד שנה פלוס תהיינה לנו בחירות – מכל מקום, הוועדה תעקוב אחרי הנושאים האלה, נושאי תרבות וזמר, יצירה עברית מקורית, ונשתדל לתת כתף ולעזור בכל מה שאנו יכולים. אני מודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45