הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי, (מעצר וחיפוש) (מס' 11) (חיפוש ותפישת חומר מחשב), התשס"ה -2005 של חה"כ מלי פולישוק-בלוך. (פ/1005)

4
ועדת החוקה, חוק ומשפט
5.6.2005
הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי



פרוטוקול מס' 494
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
יום ראשון, כ"ז אייר התשס"ה (5 ביוני 2005), שעה 13:50

הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי, (מעצר וחיפוש) (מס' 11) (חיפוש ותפישת חומר מחשב), התשס"ה -2005 של חה"כ מלי פולישוק-בלוך. (פ/1005)
הכנה לקריאה שנייה ושלישית – דיון והצבעות

חברי הוועדה: מיכאל איתן – היו"ר
מלי פולישוק –בלוך

עו"ד גבי פיסמן - משרד המשפטים
סנ"צ חגי בן אריה - המשרד לביטחון פנים
פקד יצחק סבאג - הלשכה המשפטית, משטרת ישראל
עו"ד עודד ברוק - הלשכה המשפטית, משטרת ישראל
ארנה שנן - אגף המכס, משרד האוצר
אורי קלינר - רשות המיסים, משרד האוצר
אביטל מולב

קרן ויינשל

דורית ואג

חבר המתרגמים בע"מ







הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי, (מעצר וחיפוש) (מס' 11) (חיפוש ותפישת חומר מחשב), התשס"ה -2005) של חה"כ מלי פולישוק-בלוך. (פ/1005)
הכנה לקריאה שנייה ושלישית – דיון והצבעות

איפה אנחנו עומדים כעת מבחינת ההערות? נקרא את החוק,

בישיבה הקודמת היה נוסח עם כל מיני אופציות של הממשלה, והכרענו בהם והגענו להצעת החוק הזאת, אין לנו סוגיות שהן ממש פתוחות, מלבד הסתייגויות של הממשלה שבזמנו היו.

למה הם התנגדו?

הם התנגדו לכל מיני תקופות, בעיקר,

עכשיו המשטרה הולכת לקבל שני מיליארד שקלים, לא תהיה לכם בעיה של כוח אדם.

אם משינוי הם יקבלו את הכסף,

שינוי הקדישה לתאונות דרכים עשרים וחמישה מיליון,

בפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר חיפוש) (נוסח חדש) להלן – בסעיף 23 א במקום "ואת תנאי החיפוש ומטרותיו" יבוא – "והמפרט את מטרות החיפוש ותנאיו שייקבעו באופן שלא יפגע בפרטיותו של אדם מעבר לנדרש".

היו לנו שתי מטרות בתיקון הזה שהוא מינורי מאוד, אחד זה היה בעצם להבטיח –

איפה זה –

סעיף 23א

סעיף 23א(ב),

כן, אחד היה להכריח את בית המשפט בעצם לפרט ממש, ולא לעשות סתם מבצעי חיפוש,
ואחד היה להכריח את בית המשפט להתייחס בפועל למחשב והשני זה לקבוע משהו לשקילת בית המשפט, שזה לא יפגע בפרטיות האדם מעל לנדרש. זה התיקון המינורי כאן.

- - בין צו חיפוש שלא קיים לגבי צווי תפישה למשל, או צווים אחרים שניתנים מכוח החסד"פ וחשבנו שזה יכול לעורר איזה שהיא בעיה מבחינת –

אז אולי יש צורך לתקן יש לנו באמת איזה תיקון בדרך, שמעגן את העיקרון הזה של פגיעה בפרטיות, לגבי כל –

זה לא סותר,

זה לא סותר את המגמה,

לא, זה לא סותר את המגמה, זה יכול לעורר –

אבל יכול להיות שהחנות- -

אז אין התנגדות לזה או יש?

אין,

אין התנגדות, סעיף 2 – תיקון סעיף 26 לפקודה האמור בו יהיה סעיף קטן (א) ואחריו יבוא:
"(ב) מבלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף קטן (א), המפקח הכלי של המשטרה יקבע הוראות נוספות לעניין חדירה לחומר מחשב לצורך שמירה על הפרטיות ועל שלמותו של חומר המחשב; קביעה לפי סעיף קטן זה יכול שתיעשה בפקודות משטרת ישראל כהגדרתן בפקודת המשטרה (נוסח חדש) התשל"א-1971 , ויכול שתיעשה בנהלים בידי המפקח הכללי של המשטרה או בידי קצין משטרה שהוא הסמיכו לכך."

למה אנחנו משתמשים בביטוי – לעניין חדירה לחומר מחשב, שזה ביטוי מצמצם יותר בחוק המחשבים מביטוים אחרים? תסתכלי שם, יש בהגדרות, חדירה לחומר מחשב, בחוק המחשבים, זאת הגדרה מצמצמת.

ההגדרה בכל הפקודה, מפנה להגדרה בחוק המחשבים, אתה רוצה לשנות את ההגדרה?

אז לכן אני שואל, המילה חדירה לחומר מחשב, כאן כתוב – נקבע הוראות נוספות לעניין חדירה לחומר מחשב,

נכון,

השאלה אם זה מקיף מספיק את מה שאנחנו רוצים,

כן, אני אתן לך, חומר מחשב תוכנה –

לא, אבל יש שם גם הגדרה של המילה חדירה לחומר מחשב,

חדירה לחומר מחשב, זה פשוט החיפוש עצמו בתוך המחשב, אין הגדרה אחרת.

אין הגדרה כאן לביטוי חדירה לחומר מחשב?

סעיף 4 לחוק המחשבים, סעיף 23א לחסד"פ, מפנה לסעיף 4 לחוק המחשבים, ואנחנו פשוט נצמדים להגדרה.

הכוונה לחדירה באמצעות התקשרות או התחברות עם מחשב או על ידי הפעלתו, אך למעט חדירה לחומר מחשב שהיא האזנה לפי חוק האזנות סתר.

את רואה? זכרתי, לא זכרתי איפה,

אתה רוצה להפעיל כן האזנות סתר, זה משהו –

אני מסתכל כרגע איך לפרש את הביטוי - חדירה למחשב, למשל כאן יש לזה הקשר לקביעה כאן.

זה נזכר בסעיף 23 לחסד"פ,

בוודאי, זה המטרה, מה הבעיה בזה שיהיה כתוב שזה קשור –

השאלה אם זה מספיק רחב,

זה לא מצמצם,

זה נראה לי הגדרה טובה של חדירה לחומר מחשב, אתה יכול אולי – חדירה באמצעות התקשרות, או התחברות עם מחשב, או על ידי הפעלתו ברגע שאתה מפעיל, אתה מפעיל את המחשב –

אבל אנחנו מדברים כאן על כל מיני פעילויות נוספות, לא רק חדירה,

גם לקיחה, האם זה כולל גם לקיחה מהמחשב?

זה לא כולל את התפישה של המחשב, התפישה אנחנו מדברים אחר כך, התפישה זה פשוט על ידי צו, אחרי שיש – זה הרבה יותר קבוע מאשר נהלים שקובע.

אם כך זה בסדר,

אני פשוט לא מבינה את הבעיה,

הבעיה היא שאנחנו מדברים פה על – יקבע הוראות כלליות רק לעניין החדירה לחומר מחשב,

נכון, לא לעניין תפישה,

אבל החוק שלנו כן, החוק שלנו מטפל בהרבה דברים,

נכון, החוק שלנו מטפל בחדירה, שזה בעצם שם אחר לחיפוש, ולתפישה, בסעיפים אחרים אנחנו מטפלים בתפישה, ואנחנו נוקטים בפרוצדורה בהליך שהוא שונה לחלוטין מאשר נהלים שקובע שוטר, אנחנו אומרים לזה צריך צו של בית משפט, זה הרבה יותר חמור בעניין תפישה.

זה בסדר,

כלומר זה משהו שונה, אנחנו מתייחסים לזה בצורה שונה. מה שנראה לי הגיוני, זה שני דברים שונים. חיפוש זה פרטיות והתפישה זה פגיעה במהלך החיים.

יש איזה שהן הערות? סעיף שלוש, תיקון סעיף 32-

כאן יש הגבלה של זמן,

כאן אנחנו מדברים על תפישה,

בסעיף 32 לפקודה, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב1) נתפס מחשב שאינו בשימושו של מוסד כמשמעותו בסעיף קטן (ב) וניתן להפרידו מדבר המגלם חומר מחשב, והמחשב אינו דרוש לצורך חילוטו או הגשתו כראיה לבית המשפט, תחזיר המשטרה את המחשב לאדם שממנו נלקח בתוך 30 ימים מיום תפיסתו ואולם רשאי בית משפט שלום לצוות על הארכת התקופה האמורה לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, ולחזור ולצוות כך מעת לעת."

מה זה מוסד?

מוסד מוגדר בצורה מאוד רחבה, כעסק, כרשות מקומית, ככל דבר –

כל מה שהוא לא אדם פרטי,

כל מה שנותן שירות לציבור, זה הגדרה מאוד רחבה,

זה מה שהחוק הזה בא לתקן, להכפיף לזה גם את האדם הפרטי,

כלומר במוסד , כן, עדיין נשאר מדרג שאצל מוסד זה יותר חמור מאשר אצל אדם פרטי, אז כאן אנחנו מתייחסים לתפישה של אדם פרטי, כמשהו שהוא חמור.

אפשרות להאריך היא כל פעם בשלושים יום,

זה לא הרבה שלושים יום?

המשטרה אומרת שזה פחות מדי, אני חושבת שזה מידתי , אם המשטרה נעשית יותר יעילה ואפשר פחות, אז אפשר לשנות את זה, אבל לפי שעה, כשזה דבר חדש, יש מגבלה למשטרה. זה לא –

זה כמויות עצומות של חומר, תראו מה שקורה עם סוס טרויאני, תראה כמה חומר, סוס טרויאני זה חדרים,

לכן אני אומרת שזה לא מוגזם שלושים יום,

לא,

שבעים ושתיים יום זה רק להעתיק –

רציתי להתייחס לסמכות הארכה של בית משפט, לפי הוראה פה לפנות לבית המשפט לחזור ולצוות כך מעת לעת, שהניסוח שמשתמשים פה בחסד"פ לגבי נושאים אחרים, לא מגדיר את זה מעת לעת, אלא רשאי בית משפט שלום להאריך את התקופה כפי שיקבע.

דיברנו על זה בישיבה שעברה, רצינו לעשות –

אולי כדאי לציין שזה יהיה דיון במעמד הצדדים,

גם על זה דיברנו בישיבה הקודמת והוחלט שלא.

"העתקת 32א.(א) לבקשת אדם המשתמש במחשב שנתפס לפי הוראת חוק זה או שיש לו חומר מחשב במחשב כאמור, תאפשר לו המשטרה לקבל העתק מחומר המחשב הדרוש לו, בתוך 72 שעות ממועד התפיסה; קצין בדרגת ניצב משנה או בדרגה הגבוהה מזאת, רשאי להורות שמסירת ההעתק תידחה ב72 שעות, ולחזור ולהורות על כך מעת לעת, ובלבד סך כל התקופות לא יעלה על 12 ימים. "

כאן יש לנו איזה שהיא בעיה שהתעוררה, אני מציע שחגי יתייחס.

אולי לטענתו, כי יש שלושה –

השאר אין לנו בעיה, חגי,

הבעיה היא כאן מאוד פשוטה, יש למשל חקירה במפלג חקירות הונאה בתל אביב, בשיחה שלי עם אחד מהחוקרים נמצאים שם היום קרוב למאה עשרים מחשבים. הבוקר בדרכי לכאן שמעתי שתפסו עוד עשרים מחשבים בעוד איזה משרד.

אני אומר לכם בצורה ברורה שהתקנות האלה, העניין של ה -12 ימים זה לא דבר בכלל שמשטרת ישראל יכולה לעמוד בו, ואני הייתי מציע לכם –

איפה?

שנים עשר ימים,

שנים עשר ימים, אני מדבר על סעיף ארבע,

על איזה סעיף?

סעיף 4א,

סעיף 4, ולכן אני הייתי מציע פה, בחוק, לחזור שהתקופה פה של החזקת המשטרה פה, תהיה בסך הכול כולל של שלושים יום, ואפילו לאפשר אפשרות, אם תהיה איזה בעיה מיוחדת, ואני חושב שברמות כאלה של חקירות כאלו, גם אפשרות ללכת לבית משפט במקרה הצורך, כמו בסעיף 3.

זה בוא נאמר לצורך זה יקבל איזון מתאים.

למה סעיף ב' לא –

הצורה זאת, רק שנייה אחת, בואו תנו לי לומר כאן, המשמעות כאן במונחים, בהנחה שהחוק הזה היה תקף היום, אני חושב שהחקירה בהונאות תל אביב הייתה צריכה להיפסק, כי אפשר היה –

למה סעיף ב' לא פותר את הבעיה הזאת?

כי אנחנו לא חושבים שיש מניעה לתת לו את הדברים, זה רק לוקח זמן, שיש מאה עשרים מחשבים וצריך להעתיק את כולם.

יש לי הצעה,

אפשר להוסיף סייג נוסף,

בואו נחשוב, אז אם כך אני מוכן לעשות אתכם עסקה, נחשוב,ננסח את זה בצורה של איזה שהוא מדרג, שבמסגרתו לאדם תהיה זכות לקבל את אחד המחשבים, בפרק זמן קצר מאוד, אבל אם זה יותר, אנחנו ניתן לכם ארכה נוספת. אבל הוא יוכל לבחור עצמו איזה הוא רוצה להרחיק במהירות המירבית. נגיד שאתם לוקחים מאה עשרים, הם אומרים תראו יש לנו אחד שמרכז את מרבית האינפורמציה, את זה אנחנו רוצים בדחיפות.

אנחנו מדברים על מחשב של אדם פרטי, יש לו רק את המחשב הזה,

לא יש מאה עשרים מחשבים,

יש מאה עשרים, למשטרה יש עוד מאה עשרים מחשבים, מה שמעניין את אותו אדם, זה המחשב הספציפי שלו.

לא, הם לא מדברים על המצב הזה, הם מדברים על מצב שהם מחרימים במכה אחת מאיזה חברה או מעסק,

לא, זה לא –

אבל זה כן נכון- הסעיף לא יחול על מוסד ועסק,

ברשותכם שאלה אחת, בסעיף 4 בעוד שסעיף 3 מתייחס רק למחשב פרטי, לפחות כפי שאני קורא את סעיף 4 הוא מתייחס לכל סוג –

לכן אני צודק,

עכשיו מה שאני בא לומר, בהינתן מצב, כמו שא' אנחנו תופשים הרבה מאוד מחשבים, בהרבה מאוד מקומות, ויכול להיות מאה עשרים מחשבים מאה עשרים איש, מאה עשרים מחשבים מעשרה אנשים וכן הלאה, האילוץ פה שנקבע, לדעתי הוא בלתי ישים מבחינת המשטרה. עכשיו אני לא חושב, ההצעה שאדוני הציע, אני לא חושב שצריך להיכנס לרמה הזאת של הפירוט, בטווח חקיקה ראשית. אני חושב שצריך, והמשטרה דרך אגב, ככל שהיא יכולה, ומגיעים בחקירה שאנחנו תפסנו מחשב אחד ואין בעיות ועומסים, זה לא שמישהו רוצה להחזיק במחשבים סתם ככה, אבל לדוגמא כמו החקירה במפלג הונאה תל אביב, כמו החקירה שהייתה אצלנו ביחידה הארצית לחקירות הונאה, מה שנקרא פרשת – שגם כן הסתובבו מחשבים ברמות האלה, אז-

תשמע, אני אתן לך עצה מה תעשו, שזה הכול יהיה בסדר. כתוב כאן העתקת חומר מחשב, אתם תפרסמו מכרז לעסקים פרטיים, ושם יבצעו לכם את כל ההעתקה תוך אפילו בלילה, יעבדו ויכינו לכם את זה, לא תהיה לכם שום בעיה, אנשים יעשו את זה, זה רק עניין של התארגנות אין בזה שום בעיה לעשות את ההעתקות האלה.

זה כמו בסעיף שלוש, לאפשר לבית משפט אפשרות להאריך במידת הצורך.

אין צורך –

יש כן בעיה,

יש שם שנים עשר ימים,

לעבור על החומר שבמחשב, לדעת אם זה ישבש להם את החקירה או לא, זו הבעיה שלהם, לא - -

זה חייב להיעשות לגבי המשטרה,

מנגנון דחייה לבית משפט –

לא, אני לא רוצה, זה הכול שלושה שבועות,

מה עם לפנות לבית המשפט? כמו בסעיף 3? ולהאריך את זה בעוד 12 יום,

זה יהיה אוטומטי, מה שתכתבי עכשיו, זה יהיה אוטומטי,

זה רק יעיק יותר על בתי המשפט, וזה אנחנו לא –

זה יעיק על בתי המשפט, זה נכון,

אז חבל,

מצד שני, בדרך של מאה עשרים מחשבים, עכשיו לבדוק אותם לאפשר - ואז אחרי זה להתחיל להעתיק אותם, שזה גם לוקח כמה שעות לכל מחשב,

כמו שאמר לך היושב ראש, ההעתקה עצה גופא, אפשר לתת לגוף חיצוני לעשות את זה.

זה אפשר לעשות, אבל מה שהיא אומרת זה משהו אחר,

אנחנו לא מדברים על ההעתקה עצמה, אלא על עצם האפשרות לאפשר העתקה.

כדי לאפשר, מה שהמשטרה אצלנו, ביחידה הקודמת, שכדי לאפשר לאדם להעתיק, היא חייבת – על זה מדובר, ולא על עצם ההעתקה,

אז אמרתי –

תראו רבותיי, בדרך כלל הצעות חוק, כתוב גם יש סיפא, העלות התקציבית, זה לא קיים פה. אז הכול אפשר להגיד אין בעיה, בהינתן שני מיליארד שקלים שהמשטרה תקבל, אתם כבר חילקתם, בהינתן זה שמתוך המיליארד שקל ילכו למערך המחשבים, הכול טוב, אז אפשר לקצר גם לשבעים ושבע שעות.

אני מציע שנהיה קצת יותר ממוקדים במציאות ולא נבצע כאן חקיקה על סמך כספים שהמשטרה עוד לא קיבלה.

לא, לא, זה ברור שלא,

לכן אני חוזר ואומר,

מאחר ואנחנו חוזרים למציאות, אנחנו יודעים שכל מה שנכתוב פה, אז המשטרה לא תעשה את זה דקה לפני הזמן, אז זה גם המציאות.

אני רוצה לשאול אותך, אם זה לא יהיה על עסק, יהיה רק על אדם פרטי, זאת אומרת הצעת החוק מלכתחילה הייתה להתייחס לאדם הפרטי שלוקחים לו את המחשב, לא לעסקים. עכשיו אם גם הסעיף הזה מיועד לאנשים פרטיים,

הוא לא מיועד, סעיף ארבע לא מיועד לאנשים פרטיים,

ליצור את ההפרדה,

אמרתי אם, שאלתי אם, גם הסעיף הזה יהיה מיועד אך ורק לאנשים פרטיים, ואז לא מדובר על מאה עשרים מחשבים, לכל אחד יש את המחשב הפרטי שלו.

אז יש את סעיף שלוש, בשביל מה צריך גם את ארבע?

כי סעיף שלוש מדבר על תפישה, ולכן למה אני הכנסתי את זה, את ההעתקה, כי אני מדברת על אנשים פרטיים, לא מדברת על עסקים, ואז אדם פרטי, שיש לו את המחשב הפרטי שלו, זה לא דבר שבשמיים להעתיק.

הבעיה במשטרה למרבה הצער לא חוקר אדם פרטי אחד, הבעיה היא תמיד בעיה של טיפול בכמויות, ובפרשות כאלה, יכול להיות מחשבים גם עסקיים, גם פרטיים, מה שתרצה, לא בגלל שזה מחשב פרטי, אלא כל, סך הכול הכמות שיש אצלי.

אבל לפי מה שאתה אומר עכשיו - -

לכן אני חוזר ואומר, נראה לי הכי נבון –

תמיד יהיה לך לחץ, תמיד יהיה לך לחץ של עבודה ,

תמיד יהיה לי לחץ, אבל –

לפי זה גם שלושים יום לא יספיקו,

בסעיף כמו סעיף 3, יש לי איזה שסתום ביטחון, מה שאין בסעיף 4, ולכן לגבי סעיף ארבע, מה שאני מציע לכם – א' – לשדרג את הכמות בהצעת הממשלה, דיברו גם כאן על שלושים יום לעשרים וארבע,

שלושים יום לנטרל בן אדם, שהמחשב הוא – זה לא הגיוני,

שלושים יום –

אני חושבת על עצמי, ייקחו לי את המחשב לשלושים יום, בלי אפשרות להעתיק אפילו, - שלא קשורות בכלל לחקירה.

תבינו העניין של השלושים, עוד פעם עלה כאן, העניין שיש נניח אפשרות להחזיק שלושים יום, לא אומר שאני חייב למנוע או רשאי למנוע. לא זו אף זו –

אבל סליחה, עד היום, אני כקצין מהשטח, עד היום אנחנו לא מחוויבים על פי חוק, ואנחנו נותנים ואנחנו מעתיקים, גם לעסקים, גם לפרטיים,

לא בכל המקרים,

לא בכל המקרים , אותם מקרים ספציפיים, הם מקרים של סעיף ב', שמשבש את החקירה, או של עצם החזקת החומר עצמו.

עוד הערה אחת, מה שאני הייתי מציע בסעיף ארבע, שיינתן פה שוב סעיף 3, העניין של שלושים יום, פלוס האפשרות להאריך. אבל, רוצה העניין שאני טועה בהערכת הבעיה שיש לבן אדם, כמו למשל שאני חושד שהמחשב, אני לא רוצה לאפשר את ההעתקה בגלל בעיה של שיבוש בחקירה, אז צריך לאפשר לאדם, לדעתי זה קיים ואפשר היה מכוח ממילא הוראות החוק לאפשר לאדם ללכת מיד לבית משפט, שמא טעיתי אז הוא הולך אחרי עשרים וארבע שעות לבית משפט, ויבקש דיון בבית משפט, לבחון את העניין ונראה אם השיקולים שלי או הלחצים שלי. זה סוג של הסדר שהשטח יכול לחיות איתו, אני לא חושב שצריך כאן להיכנס ברמה של – יש לו מחשב אחד או לא מחשב, זה לא דבר שהייתי עושה בחקיקה ראשית.
לכן באותו עניין, למעשה יכול להיות שסעיף ד, דחיית בקשה להעתקת חומר מחשב לפי סעיף זה, רשאי לערור לבית משפט שלום, כוחו יפה גם לדחיית העתקה לפי סעיף 4א וזה בעצם חל על הכול.

זה חל על שניהם,

זה בעצם חל על הכול, או.קי. , זה חל על הכול, אז אני גם פה, בהנחה שנניח ההתנהלות שלי היא שרירותית, יכול להיות שיש בזה –

אז אתה רוצה שלא נגביל במספר הימים –

שלא, כן,

תשתדלו לשבעים ושתיים, אפשר יהיה להאריך מעת לעת ולא נגביל בזמן, זה מה שאתה אומר?

כן,

ומי שמתלונן על זה, יש לו –

הכול בדיוק לפי סעיף ה, אני חוזר ואומר, על פי סעיף 4 –

צריך למצוא את האיזון, אין מה לעשות,

על פי סעיף 4, כפי שמנוסח, אחרי 12 יום גמרנו,

תסגור את העסק,

אז זה אני לא רואה,

חייבים כאן איזה שהוא שסתום ביטחון,

אנחנו צריכים איזה שסתום,

שיהיה בפיקוח של בית משפט,

לא יכולים פה כבר לחלק כספים שמעולם לא הגיעו.

שבית משפט יאשר הארכה מעבר לשתים עשרה יום . אם צריך יותר משנים עשר יום,

צריך לאפשר למשטרה לעשות את תפקידה,

אבל אם ה-12 יום, זה זמן הוא לא ריאלי,

אני מוכנה לוותר על ה-12, אני מוכנה לוותר,

אני רק מציע משהו אחר, למה המשטרה לא יכולה – באמצעות צו של בית משפט,

אני באה בהצעה,

ובית המשפט ייתן להם הארכה,

בסדר, אני בעד, ובלבד שסך הכול התקופות לא יעלה על 12 יום ואז נעשה את אותו מנגנון הארכה כמו בסעיף 3, אם רוצים להאריך את זה עוד יותר.

מטעמים מיוחדים,

ההצעה שלכם, אני רוצה להבין, מאפשרת לנו פנייה לבית משפט?

כן,

כן, אבל גם פנייה לבית משפט תהיה מוגבלת בזמן,

לכמה?

כלומר כמו שעשינו –

בסדר, זה יוצא מעת לעת, העתקה משלוש,

מעת לעת, או.קי. ,

תוך שלושים יום אתם צריכים להחזיר, אז יכול להחליט אחרת גם שם,

אז יש אפשרות להאריך מעת לעת,

כמה זמן מעת לעת?

עד שלושים יום,

עם אפשרות מיוחדת של בית המשפט להאריך עד לשלושים יום,

ולאחר מכן?

לאחר מכן יש את סעיף 3,

למה? לא חל סעיף שלוש,

כן, אם זה מחשב של אדם פרטי, חל סעיף שלוש, אם זה מחשב של מוסד מלכתחילה הייתם צריכים צו של שופט, אז לאחר מכן רוב הסיכויים, אם הרי זה נדרש כראייה, הסעיף לא חל עליו.

לא, בית משפט יאריך את התפיסה בעוד שלושים יום, עדיין אני לא יודע מה קורה עם סעיף ארבע,

יש אפשרות שבית המשפט לא יחזיר את המחשב בגלל שזה נדרש כראייה, אבל האדם עדיין ירצה להעתיק,

נכון, אבל אז בית המשפט –

אבל אז יש סעיף ב',

אבל יש לך סעיף ב' שמונע,

יש סיטואציה שזה נדרש, יכול לשבש הליך, אבל נניח שזה לא המצב, יש פשוט בעיה של לחץ שאמרתי שמונעת ממני –

אז אתם צריכים ללכת –

מה שאנחנו דיברנו פה,

אני אגיד לך מה הבעיה המרכזית לדעתי, אני יש לי עשרים מחשבים, כל מחשב יש לי היום עשרים ג'יגה של חומר, עכשיו אני יודע שבתוך העשרים מחשבים, עשרים גי'גה של חומר, באחד המחשבים שיש שם חומרים מאוד חשובים, רשימות קודים שמאפשרים לי לכתוב בשפות ולהוציא משם חומרים שעלולים לשבש את החקירה.
אני מבקש להעתיק את הכול, ותוך שנייה אני מגיע אני יודע איפה זה נמצא ואני מוציא את זה ומשתמש. המשטרה בכדי להגיע למסקנה שהיא יכולה לטעון בבית המשפט שיש שם חומרים, היא צריכה לעבור על כל החומר.

לעבור ואז לראות אם אני מוכן בגלל לתת לו להעתיק את הכול,

אז לכן הם אומרים ששבעים ושתיים לא מספיק, אפשר להבין אותם.

זה הצד שלהם, בעיה היא, אני מפחד שברגע שאני אתן להם את הארכה, מחשב אחד עם תוכנה של שלושה מגה, שיש לו את זה ממחשב 286, והם יגידו לו יש שלושים יום, תבוא בעוד שלושים יום, זה הבעיה שלי, איך אני מייצר –

אז הם פונים לבית משפט, מקבלים הארכה,

זה מה שאני מבקש,

הם הסכימו לזה,

אז אני מבקש שזה יהיה בביקורת,

נניח את הדוגמא שאתה אומר, על פניו זה נשמע כאילו התנהגות המשטרה לא הגיונית, יש את החלופה, הם יכולים ללכת לבית משפט , תוך חמש שעות אחרי שתפסו לו את המחשב, זה האיזון הנכון להגיד שאני לא תקוע – סתם קצין משטרה שהחליט להתעלק על מישהו.

זה נשמע יותר קל,

אז יש פה את האיזון המתאים, אני לא חושב שצריך להיכנס ליותר מזה בחור, אם נניח הסירוב שלי לא הגיוני, בנסיבות העניין, אפשר ללכת לבית משפט, אותה דוגמא שתפסו לי עשרים מחשבים, ואחד מאוד חשוב, השאר פחות חשוב, או אם אני לא אשכנע – מדברים ורואים אם מגיעים להסדר, אבל נגיד שלא שכנענו את קצין המשטרה –

הגבול הנכון הוא שלמשטרה יותר קל ללכת לבית משפט מאשר לאדם הפרטי,

פה אני גם לא יכול ללכת לבית משפט,

יש מנגנון, בסדר, זה הסכמנו כבר,

שתהיה לי אפשרות ללכת מעת לעת,

על זה הסכמנו,

אם על זה הסמכנו, אז –

שבעים ושתיים שעות למשטרה עם כל העומס שיש עליה, זה מעט מאוד, עכשיו מה שהוא אומר זה נכון, זה יחייב את המשטרה, בגלל שהם לא יצליחו לעמוד ב -72 שעות האלה, בדרך כלל, הם ירוצו תמיד לסעיף ב' ויגידו זה משבש את החקירה , לך תוכיח, אתה מבין, אז זאת אומרת –

הם לא יכולים –

מה זה לא יכולים, הם יגידו שיש חשד, מה בעיה להגיד? יגידו,

הם לא יכולים בכל מקרה –

הם ישכנעו את השופט, לכן אני אומרת צריך שזה יהיה פרק זמן הגיוני, לא ארוך מדי כמובן כי זו המטרה של החוק, מצד שני –

לא, לא, אני לא מסכים –

שבעים ושתיים שעות,

אני לא מסכים, אם יש בן אדם, יש לו מחשב אחד הוא צריך את זה, שיתאמצו בשבעים ושתיים שעות, ויסתכלו מה יש שם, ואם אין שם, הוא יאמר להם תשמעו, אני רוצה להעתיק רק, הוא יכול להגיד להם אני אעתיק רק חלק,

אתה נתת את הדוגמא שיש לו –

אבל לכן אני אמרתי לך, אני צריך לחוקק, להסתכל , אני צריך למצוא את שני הצדדים, לכן ההצעה שלי להשאיר את זה איך שזה, ולתת אפשרות למשטרה ללכת לבית המשפט ולהגיד אנחנו לא עומדים במגבלות החוק, יש כאן נסיבות מיוחדות, ומה הן הנסיבות המיוחדות, תשמע, הם דיברו, המחוקק בא לפניו היו מחשב אחד של אדם, פה תפסו חברה עם מאה עשרים, עם מאה שלושים מחשבים, אנחנו צריכים פרק זמן, אז יהיה תהליך של התמקחות והם יקבלו הארכה, עוד 15 יום ועוד 15 יום, כל פעם כמה שהם צריכים.

אני חושבת שבמקום זה שנים עשר יום –

יכול להיות שאז החברה, או אותו אדם, יבואו יגידו למשטרה, ב -72 שעות, יבוא הבן אדם, ויגיד למשטרה תשמעו, אתם יודעים מה, אני לא רוצה להעתיק את הכול, כי אני מבין שלוקח לכם זמן לבדוק, בואו אני אעתיק את הדברים הכי חשובים לי, תעברו, תסתכלו מה אני מעתיק, ואני הולך, את השאר תשחררו לי בעוד שבוע. אבל תראי, יש כאן מסר מאוד חשוב, שגם בית המשפט צריך לדעת אותו, שבשבילנו לקחת מחשב, -

זה כמו חלק מהבן אדם,

כן, זה בעיה של חוסר יכולת לתפקד, אז אני אומר שבעים ושתיים שעות –

גם עציר, גם מי שלוקחים לחקירה, לא נחזיק אותו יותר –

נכון, עד לצו של שופט, עד לצו של שופט, עכשיו אם אני אכתוב פה עשרה ימים, אז השופט יגיד, אה, הם התכוונו רק עשרה ימים עד שזה יגיע אלי, אז לי מותר לתת עוד מאתיים יום, אם הוא יגיד שבעים ושתיים שעות, אז הוא יגיד לי מותר לתת יותר. השיקול שלו – זה מספיק, אם בא בן אדם, יגיד לקחו לי מחשב, אני אומר להם אני רוצה להעתיק, זה הכול נשאר אצלכם, אז הם אומרים זה עלול לשבש חקירה.

ומה עם 72 שעות שאין עבודה, מה עם שבת, חגים,

משטרה עובדת גם בחגים, לא?

אבל השופט לא עובד,

יש הערה שיש בסעיף הקודם,

אתם רוצים להוסיף? נוסיף להם עוד יום וגמרנו, שבעים ושתיים ועוד עשרים וארבע, תשעים ושש,

אני אקריא את הנוסח,

15 יום,

15 יום הארכת שופט –

הארכה מעת לעת, ל -15 יום,

על ידי שופט,

בית משפט, בנסיבות מיוחדות בית משפט יוכל להאריך את התקופה האמורה, בחמש עשרה יום ולחזור ולצוות על כך מעת לעת, והתקופה, מסירת העתקה תדחה ב-96 שעות ואז אני אעדכן גם את ה-12 ימים שיהיה כפולה –

חמישה עשר, חמישה עשר ימים,

אין לי בעיה עם התשעים ושש, יש לי בעיה עם התשעים ושש ועם החמישה עשר ימים,

מאיזה בחינה?

זה יוצא שלושה עשר ימים,

מה זה משנה?

זה משנה שאם פוסק 96 שעות, ואז הוא אומר אני דוחה לעוד 96 שעות, ואז הוא אומר פעם אחרונה אני דוחה לעוד 96 ואז –

עד 96,

הוא יכול לחזור ולהורות מעת לעת, ובלבד –

חמישה עשר ימים,

על שש עשרה, שיהיה כפולה של תשעים ושש,

את רוצה, שש עשרה בסדר, כאן יש חמש עשרה, כל פעם, במקום מספר – חמש עשרה יום זה-

בסדר, זה סביר,

בסדר, זה לא יהיה כפולה,

יש לו עד תשעים ושש, אז באחרונים הוא לא יכול,

זה מצחיק, כי אני אומרת לחזור ולהורות על כך מעת לעת, אז זה אומר שהוא יכול-

ובלבד,

אבל אין לו מעת לעת, יש לו רק עת אחת לחזור על 96, שעות,

למה?

כי זה פעמיים ושני שליש, זה לא שלוש פעמים,

נכון, השתים עשרה יום האלה לא צריך אותו בכלל,

לא, צריך 96 איפה שהוא, אחרת בעברית - - זה צריך 16 ימים, אחרת זה מצחיק המעת לעת.

יש מועד כזה 16 בעוד איזה שהוא מקום בחוק?

ב-12 יש?

12 יש, אני לא זוכרת,

מה זה משנה, לפני שנים בודדות עברתי את המבחן, זה כל סעיף יש שם הוראות אחרות, אין שום אחידות, אז יהיה 16.

יש לי בקשה אחת, - בקשר לסגן ניצב,

קצין בכיר באותה מידה,

במקום מה?

ניצב משנה, ראש היחידה, מהו?

אתה מדבר על סעיף ב?

קצין בדרגת ניצב משנה,

ב-4א כתוב ניצב משנה,

אתה רוצה להסתפק בתת ניצב?

יש לי שאלה, האם אין מצב שמישהו שיש לו אינטרסים במידע שעל המחשב, יכול לבקש להיות צד על מנת למנוע העתקה ודברים מהסוג הזה? תחשבו –

אם לא יכול להיות מצב, כי כאן מי שאנחנו מתייחסים אליו, זה בעל המחשב,

זה לא רק בעל המחשב, זה אדם המשתמש במחשב, זה לא בעל המחשב, או שיש לו חומר מחשב, יש לו חומר במחשב, את הבקשה יכול להגיש לא רק בעל המחשב, אלא גם מישהו אחר שיש לו שם –

גם אשתו,

גם אשתו, הילד שמשתמשים במחשב, אבל אתה אומר משהו אחר, אתה רוצה להתנגד לבקשה, מישהו אחר,

זה מה שאני מדבר,

נכון זה משהו אחר, לא חשבנו ,

על זה אני מדבר, אבל כתוב כאן, כתוב כאן על דחיית בקשה להעתקת חומר מחשב, לפי סעיף זה, רשאי מי שיש לו במחשב, לערור, זה לא מקביל להגדרה שלכם שמה, אתם אומרים לעתור יכול בעל חומר מחשב או מי שיש לו מחשב,

כאן אתה מתכוון שהגעתי למשרד של חוקר פרטי הבוקר, מפני שהוא אצלו יש לו עכשיו מחשבים של חברות והוא בא להעתיק, אז נגיד חברת בזק לצורך העניין, שמסמכים שלה נמצאים אצל החוקר הפרטי, רוצה למנוע את העניין, ויש לזה –

זה לא יביא לשיבוש החקירה?

אפשרות לנושא הזה שאותו אדם רשאי לפנות לבית משפט,

אתם שוללים את הדחייה של הבקשה להעתקת חומר, רשאי – למה אנחנו לא שומרים על אותה זהות, אנחנו כתבנו, -

לפי פקודת סדר הדין הפלילי, סעיף 34, אדם שתובע זכות וחפץ יכול לפנות לבית משפט ובית משפט יכול לקבוע הוראות מה יעשה בחפץ.

כך שאין בעיה,

אתה רוצה שסעיף ד' – על דחיית בקשה להעתקת חומר מחשב לפי סעיף זה רשאי מי שביקש בעצם, השאלה אם אתה רוצה שמישהו אחד יבקש ומישהו אחר יוכל –

לא, אני רק הסתכלתי שיש כמה אנשים כאן, שהם גורמים כאן ואתם נותנים זכות, בקשה רק לאחד אין אחידות,

זה מרחיב,

אתה צודק,

כל אחד יכול לבוא, אז תעשה את זה אותו דבר,

מאיפה לקחנו את הסעיף הזה, מי שרשאי -?

מי שרשאי, בא'?

כן, יש לנו – נתפס מחשב – לבקשת אדם המשתמש במחשב,

זה מעל ומעבר רחב, כל אחד יכול,

זה זכות במחשב ובחומר גם,

אני חושבת שנעשה הקבלה, שמי שרשאי לערור, זה רק מי שביקש ולא אדם שלא ביקש, כלומר הגשת בקשה להעתקת חומר מחשב, לפי סעיף זה, רשאי מי שהגיש בקשה לפי סעיף א',

כן בסדר, אני לא יודע, אם מבחינת קרן זה בסדר,

מבחינתי זה בסדר, רק אני רוצה, סגן ניצב שינינו, ושינינו תשעים ושש שעות ושינינו שישה עשר ימים, ובית המשפט יכול להאריך.

כולנו רוצים,

מתי נגיש את זה להצבעה?

אתה יכול להצביע,

מי בעד העברת החוק לקריאה שנייה ושלישית?

בשעה טובה.

את מביא את זה ישר להצבעה במליאה, בשבוע הבא?

שיהיה בהצלחה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:35
4