הצעת חוק להפצה לציבור של מניות בנק לאומי שבידי המדינה; תקנות מס הכנסה, תיקונים בתקנון הבורסה

5
ועדת הכספים
31.05.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"ב באייר התשס"ה (31 במאי 2005), שעה 10:30

1. הצעת חוק להפצה לציבור של מניות בנק לאומי שבידי המדינה, התשס"ה-2005.
2. תקנות מס הכנסה (זכאותו של פורש מחמת נכות לפטור ממס), התשס"ה-2005.
3. תיקונים בתקנון הבורסה – כללי שימור ורישום כפול (מכתב מיום 1.3.05).
4. תיקונים בתקנון הבורסה (מכתב מיום 16.1.05).
5. תיקונים בתקנון הבורסה (תעודות סל) (מכתב מיום 7.4.05).

חברי הוועדה: היו"ר יעקב ליצמן
חיים אורון
גלעד ארדן
דני בנלולו
אבשלום וילן
דני יתום
ניסן סלומינסקי
איוב קרא
אהוד רצאבי
אברהם שוחט
יולי תמיר

ציון שמע - מזכיר חטיבת הבנקים, ההסתדרות החדשה
לואי רוט - יו"ר ועד בנק לאומי לישראל
עו"ד נירה להב - מ.י. נכסים
עו"ד ימימה מזוז - משרד האוצר
יובל ברונשטיין - סגן החשכ"ל, משרד האוצר
עדי שחף - אגף החשכ"ל, משרד האוצר
יוסי בהיר - אגף החשכ"ל, משרד האוצר
שמואל אברמזון - משרד האוצר
יצחק קליין - משרד האוצר
שירי פרידמן-אקוניס
בועז רדי - נציג איגוד הבנקים
רונית דהאן-רמתי - נציגת בנק דיסקונט
אריה כהן - נציג בנק דיסקונט
אברהם מנחם - נציג בנק המזרחי
רות צפירה - בנק לעאומי
רס"ן איריס דנון - רמ"ד מילואים בענף תשו"ג, מחלקת פרט, משרד הביטחון
ארז גוריון - קצין ייעוץ ביעח"ק
ניר רייס - רכז ביטחון באגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד אלעזר אמיר-הימל - רשות לניירות ערך
עו"ד יורם נווה - רשות לניירות ערך
עו"ד חגית נאמן - יועצת משפטית ומזכירת הבורסה לניירות ערך
גד סואן - מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות
עו"ד נתי שילה - יועץ משפטי, איגוד החברות הציבוריות

סמדר אלחנני

עו"ד מירי פרנקל-שור

טמיר כהן

שלומית כהן
1.
הצעת חוק להפצה לציבור של מניות בנק לאומי שבידי המדינה, התשס"ה-2005

אני פותח את ישיבת הוועדה. אנחנו דנים בהצעת חוק להפצה לציבור של מניות בנק לאומי שבידי המדינה, התשס"ה-2005.

אני מבקש הצעה לסדר. לפני יומיים היה סיור של ועדת החוץ והביטחון בצפון השומרון ונפגשנו עם תושבים, חלקם אנשים שרוצים להתפנות מרצון. הם פנו לקבל תעודת זכאות, עם כל מה שכרוך בזה, וחלקם גם קיבלו. אבל מסתבר שהתהליך של קבלת הפיצוי עדיין לא עובד. פנה אלי מישהו שהיה לו חומר שמסביר, היה לו כינוס נכסים בשעתו על 30,000 שקלים ורצו לקזז לו, והבנק סוחב אותו ובית-המשפט סוחב אותו.

אתמול בלילה התקשרתי לדידי לחמן-מסר. רציתי שהיא תבוא לכאן, אבל היא לא יכולה. מסתבר ששורה של תקנות שהיו צריכות להיות מבוצעות בעניין הפיצוי וקיזוזים עדיין לא נחתמו, עדיין לא יצאו. כלומר, אותם אנשים שמוכנים ללכת וקיבלו תעודת זכאות, לא יכולים לבצע את זה.

דבר שני, התברר לי בשיחה טלפונית, שבסיכומו של דבר הקיזוז גם יכול להיעשות על המחיר של הבית. אני לא מדבר על גרירת משכנתא, שזה חובת החברה המשכנת לעשות וזה היה בחוק וזה בסדר גמור. אבל המנהלת דורשת מהם להביא הוכחה שהם נקיים מחובות.

זה לא מה שהעברנו בחוק.

אבל זה מה שעושים. זה לא בסדר.

היה ברור לנו שלגבי עסקים יש קיזוז, כי אם יש מפעל ששווי הפינוי שלו הוא מיליון דולר אבל האיש חייב לספקים, אי-אפשר לתת לו מיליון דולר בלי שיש התייחסות לחוק. אמרנו שלגבי הנכסים האישיים, קרי הבית, דמי הפיצוי על השהות במקום, דמי העברה – שהאיש יהיה מוגן. כי אם מפנים, רוצים לתת לו אפשרות לבנות בית.

זה מופיע בחוק?

הכול בחוק, אבל אני מוכרח להגיד שזה מאוד מורכב. דידי הסבירה את זה פה שלושה ימים שלמים, ואני לא בטוח אם מישהו הבין עד הסוף למה הולכים.

אדוני היושב-ראש, אני מבקש לזמן לישיבה את משרד המשפטים ואת המנהלת, לדעת מה קורה באותם דברים שהם לכאורה קטנים. דידי אמרה שעדיין אין תקנות, אבל אנשים רוצים לצאת.

היות שאנחנו נכנסים עכשיו לעידן של דיונים רצופים על ועדת בכר, אני צריך למצוא את הדרך לא לעשות את זה במסגרת מליאת הוועדה, כי הבעיות יצוצו כאן כל הזמן. לכן צריך למצוא דרך, באמצעות ועדת משנה או ועדה מסוג אחר, בכדי שכל הבעיות שיעלו ילובנו. לכן כרגע לא אתן לך תשובה, אני אחליט בתוך יום או יומיים.

בעקבות ההערה שלך, והנושא הזה גם עלה אתמול במליאת הכנסת בדיון על ועדת בכר, יש הרגשה שלממשלה היה כל הזמן שבעולם, 4-5 שנים של דיונים ושנה של ועדת בכר עצמה. לוועדת הכספים יש חודש וחצי, ויש לי הרגשה שאתה נותן לזה יד שחייבים לסיים את העניין במושב הזה.

אני מודיע לכם שאני מתכוון לקיים דיון רצוף, ארוך. אני שוקל לקחת יועץ מיוחד לוועדה, יועץ חיצוני, על חשבון הכנסת, שייעץ בנושא ועדת בכר. אני לא רוצה לעשות מחטפים, אני רוצה לקחת אדם שלא הבנקים מציעים ולא האוצר מציע.

צריך לבדוק היטב אם הוא לא קשור לבנק כלשהו.

אני לא יכול להגיד לך שאני נקי מפניות, כי גם לי יש חשבון בנק. אני לא מתכוון לעשות מחטפים, אני רוצה לקיים דיון רציני. אם נסיים את הדיון, נסיים.

אני חושב שההודעה שלך היא טובה וטוב שזה יתפרסם, כי יש הרגשה אצל הרבה מאוד קבוצות שעכשיו הבעיה היא להעביר את החבילה בנוסח הכחול, כפי שהיא.

כמה ראשי בנקים נפגשו אתי, ואמרתי להם שההרגשה שלי היא שחוק ועדת בכר יעבור בוועדת הכספים. אבל הבטחתי שזה לא יעבור כפי שזה הגיע לפה, ואני אומר את זה בצורה חד-משמעית. גם אני מבין שצריכים להיות שינויים, וגם שר האוצר מבין. לכן אני לא צעצוע של אף אחד.

הוא מוכן לשנות את סעיף התחולה בשבועיים.

אני מתכוון לקיים דיון רציני. נשב הרבה זמן, הרבה ישיבות, גם בימי חמישי, אבל זה לא סתירה לתוכן הדברים.

זה לא תקציב, לא צריך לשבת מחוץ לזמן הרגיל.

בייגה, מזל שאתה לא שר האוצר. אם היית שר האוצר, היית מבקש שיישבו על זה 24 שעות.

אני לא אומר כלום בעניין.

מזל שהאופוזיציה אחראית, כי כאשר בייגה כשר האוצר העביר רפורמות נכונות, במצח נחושה תקעתם את זה רק בגלל האופוזיציה, ושנה לאחר מכן עשיתם את התיקון.

חסר משפט אחד שעוד לא אמרת אותו. בוועדת בכר אין חברי מרכז.

לכן ההתייחסות שלנו היא עניינית ורצינית.

עד סוף המושב הזה יש לנו שני דברים כבדים. בנושא המסים נשב הרבה שעות.

בהמשך להצעה לסדר של ידידי חבר הכנסת שוחט, ישבנו בוועדת המשנה לנושא חוק פינוי-פיצוי והבאנו פה הסכמות, הקלות, על-מנת שאותו מתיישב שרוצה לצאת משם – שינסו לבוא לקראתו ולעזרתו. אנחנו שומעים את הדברים שאמר חבר הכנסת שוחט, וגם אלי מגיעים אנשים שאומרים שהם נמצאים בבעיה, מטרטרים אותם גם כשהם רוצים לצאת. אני מציע או להחזיר את הוועדה, על-מנת שיופיעו בפניה, או לבטל את הגזירה הזאת של ההתנתקות. לזה יש רוב בוועדת הכספים, לבטל את הגזירה.

אני חוזר ואומר שאני אשקול תוך יום-יומיים איך לעשות את זה, כי לדעתי הבעיות יצוצו כל הזמן ויכול להיות שצריך מעקב על כל הדברים כל הזמן. לכן יכול להיות שאקבע ועדת משנה שתדון בכל הבעיות שיצוצו.

אנחנו עוברים לסעיף הבא, הצעת חוק להפצה לציבור של מניות בנק לאומי שבידי המדינה, התשס"ה-2005. אני רוצה להדגיש שהיום תהיה רק ראשית הדיון, לא מעבר לכך.

אני חושב שיש פה הליך משובש, ואמרתי אותו בדיון במליאה. קיים בינינו לבין משרד האוצר שאנחנו מדברים לקיר, אז מבחינה זאת אין שום הבדל. מונח פה תיקון לחוק הבנקאות, שעניינו בנק ללא גרעין שליטה. הנושא הזה עורר פה שורה ארוכה מאוד של שאלות, בלי שום קשר לחברי מרכז או לעמדה מסוימת, של אנשי מקצוע. השאלות ממשיכות להיות באוויר לפחות לטעמי, ואני חושב שלא רק לטעמי. המהלך הזה מותנה בדבר ההוא. אם הדבר ההוא לא מתקיים, המהלך הזה נראה לגמרי אחרת. יש הצעת חוק שמונחת על שולחן הוועדה, נידונה ולא הסתיים בה הדיון.

הדיון בה הסתיים. זה חוק שאני העברתי לפני שנה, תיקון מס' 13.

נסתתמו טענותיי.

אגב, יש עמדה אחידה לממשלה בנושא הזה?

זאת הצעת חוק ממשלתית.

נאמר לי אחרת.

לשר האוצר יש שתי עמדות. אם הוא ימצא קונה, הוא לא רוצה את זה. אם הוא לא ימצא קונה, הוא רוצה את זה. הוא אמר את זה בגלוי. אתה צריך להחליט אם אתה רוצה להיות אישה שנייה.

אני חושב שהוא צודק. אם זה איום, הוא רוצה להוציא יותר כסף מהקונה. למה לא? מה רע בזה? הוא סוחר ממולח.

לפי בנק דיסקונט, אני לא בטוח בעניין טיב המסחר. אבל נראה. מתי יגיע לפה בנק דיסקונט, חצי שנה אחרי המכירה?

עוד לא התבצעה המכירה, הקונה עוד לא קיבל את כל האישורים.

הצפי הוא שהוא יקבל את האישורים ביולי-אוגוסט.

סגן החשב הכללי יסביר לנו בדיוק מה מוכרים לנו. בבקשה.

במצגת שנציג עכשיו נציג מה יתרת המניות שלנו בבנק לאומי, מה הן האלטרנטיבות להמשך ההפרטה, למה אנחנו זקוקים לחלופה נוספת להפרטה, עקרונות החקיקה והמסקנה שלנו על המשך הפעולה בעתיד.

המטרה שלנו היא להשלים את הפרטת בנק לאומי, ככל שניתן, עד לסוף שנת 2005. יתרת המניות שבידי המדינה היא 28.2%, ו-3.5% מהם מיועדים לעובדים. הם מיועדים על-פי ההסכמה שאושרה בעבר בוועדת הכספים לגבי פיצוי עובדי המערכת הבנקאית בהליך הפרטה. על-פי התוכנית הזאת, 3.5% ממניות בנק לאומי כרגע מיועדים לעובדי הבנק.

מה האלטרנטיבות שקיימות לנו להשלמת תהליך ההפרטה? חלופה ראשונה, מכירת גרעין שליטה. מדובר ב-20%-25%. חלופה שנייה, שימוש בשוק ההון או באמצעות מכירה של חבילות מניות, כפי שלמשל עשינו לפני כשלושה חודשים, או הנפקות גדולות מאוד בשוק ההון הישראלי. חלופה שלישית היא חלוקת המניות לציבור.

מכירת גרעין שליטה. למעשה שנים רבות אנחנו מנסים לאתר קונים פוטנציאליים לגרעין השליטה בבנק לאומי.

כמה השווי של ה-25%, מיליארד דולר?

כמיליארד דולר. שווי השוק משתנה כל הזמן, אבל זה בסדרי הגודל האלה.

הם כותבים 4.3 מיליארד.

בתחילת שנות ה-2000 עשינו הליך שלא הסתיים בסופו של דבר. כרגע, בחצי השנה האחרונה, ובעיקר לאחר המומנטום שנוצר בעקבות קביעת העסקה עם בנק דיסקונט, יש התעניינות גדולה יותר מאשר בעבר בגרעין השליטה בבנק לאומי. אבל עד עכשיו כל המתעניינים שהיו, להערכתנו מצפים לקנות את הבנק לא במחירי השוק שבהם הוא נסחר כיום.

ראיתי פרסום שלמרות מה שנאמר כאן בישיבה, בדיסקונט הפחתם ב-16%-17%.

אני לא זוכר בדיוק מה שאמרנו בישיבה. אני חושב שאת אותה אינפורמציה שראית בעיתון הבאנו לידי ביטוי גם בישיבות בוועדת הכספים.

היה דיון מהיר על-פי בקשתי, והתעקשתם שהמספרים שהלכתם אליהם היו מספרים אופטימליים.

מבחינתנו מספרים אופטימליים.

הבעיה השנייה בכל מה שנוגע למכירת גרעין שליטה היא המגבלות של בנק ישראל בכל מה שנוגע להרכב ולתנאים שבהם רוכש פוטנציאלי ירכוש את גרעין השליטה בבנק במדינת ישראל, ובבנק לאומי בפרט. התנאים האלה הם תנאים שנקבעו בעבר, עדיין לא השתנו. התנאים האלה מגבילים את כמות המתמודדים הפוטנציאליים בתהליך כזה של מכירת גרעין שליטה. למשל במכירת בנק דיסקונט, כמה ימים לפני המכירה הסופית אחת הקבוצות ביקשה בכל זאת אישור לשינוי בתנאים של בנק ישראל, על אף שהיא ידעה אותם לאורך כל הדרך, בנק ישראל סירב והקבוצה הזאת פרשה. יכול להיות שבהמשך, אם תרצו, ניכנס לפרטים בכל מה שנוגע לתנאים שמגבילים התמודדות של מספר רב של קבוצות ברכישת בנק.

כל הקבוצות שהתעניינו דורשות בדיקות נאותות.

בנק ישראל ממליץ באיזו דרך למכור את הבנק?

בעבר גרעיני השליטה במערכת הבנקאית נמכרו במכירה פרטית לבעל שליטה. תיקון 13, אותו תיקון שחבר הכנסת אורון דיבר עליו, מאפשר קיומו של בנק במדינת ישראל ללא גרעין שליטה מזוהה. כלומר, למעשה בנק ישראל מאפשר למדינת ישראל לעשות אחת משתי הפעולות, או למכור את זה לגרעין שליטה מזוהה, או למכור את זה ללא גרעין שליטה. לכן אין דרך נוספת, פרט לשתי הדרכים האלה, בכל מה שנוגע למבנה הבעלות על בנק במדינת ישראל. מזה נגזרת פעולת המכירה. היא יכולה להיות או בפיזור מלא דרך שוק ההון או בחלוקת מניות, או במכירת גרעין שליטה.

למען הצדק ההיסטורי, עמדתו המסורתית של בנק ישראל היתה שיהיה גרעין שליטה ברור ומוגדר, ולא צריך למכור את הבנק. זאת היתה המדיניות לאורך כל השנים. אפשר למכור חלקים לציבור, אבל הרעיון היה תמיד למכור גרעין שליטה לגוף מזוהה, שיהיה בעל-בית שינהל את הבנק. זאת היתה העמדה של בנק ישראל לאורך כל השנים. בתיקון מס' 13 ישב הנגיד והממונה על הבנקים ואמר שאם מדברים על משהו כזה, כי קשה למצוא קונה, הוא רוצה את תנאים מסוימים, ולאור זה נולד אותו תיקון של חוק שמתאים את עצמו למקרה כזה. גם בדיון פה לפני חצי שנה הוא אמר שהוא מעדיף באופן בסיסי מכירה עם גרעין שליטה למישהו, אבל אם לא הוא מוכן ללכת למהלך הזה בתנאים מסוימים.

מה התנאים לדוגמה?

פיקוח צמוד יותר על ההחזקות.

בכדי להתחיל בהליך של מכירת גרעין שליטה, דבר ראשון אנחנו רוצים להבטיח, ככל שניתן, לפחות שני מתמודדים רציניים בתוך התהליך. למדנו מהעבר, וידענו את זה תמיד, אבל אנחנו עושים מאמצים ככל שניתן להבטיח שיהיו לפחות שני מתמודדים בכל תהליך של מכירה של נכס כל כך גדול במדינת ישראל. עצם קיומה של התחרות מביא לתוצאות הרבה יותר טובות.

דבר שני, אנחנו יודעים שבבנק ישראל בוחנים מחדש את הדרישות או את המגבלות שהם קבעו בעבר לצורך רכישת גרעין שליטה בבנק במדינת ישראל. מבחינתנו יש חשיבות רבה מאוד למכירה בעסקה, אם וכאשר נמכור את זה לגרעין שליטה, ולכן אנחנו לא רוצים להתחיל בתהליך שבו המתמודדים הפוטנציאליים יחשבו שמדינת ישראל הולכת למכור את הנכס הזה במחיר מציאה.

מנקודת מבטנו, אם ישתנו התקנות של בנק ישראל אנחנו לא רואים מניעה, אם ייווצרו שתי קבוצות רציניות בתהליך הזה, לפרסם PQ ולקדם את האפשרות של מכירת גרעין שליטה.

מה זה PQ?

PQ זה תהליך של מיון מוגדר, שבו אנחנו בוחנים האם יש מספיק קבוצות שמתעניינות ברכישת בנק במדינת ישראל והן כאלה שעומדות בדרישות המינימליות של בנק ישראל ושלנו.

המטרה של המהלך הפומבי היא לתת באמת פומבי לכך שמתקיים הליך, כי היום מגיעות קבוצות מבררות, אבל לא כל מי שאולי רוצה יודע שקיים תהליך להניע את המהלך.

חלופה נוספת, כמו שאמרנו, היא חלופת שוק ההון. חלופת שוק ההון יכולה להתבצע בשתי חלופות משנה. האחת, מכירה של חבילת מניות. לוקחים 2%-6%, במקרה האחרון זה היה 6.5% ממניות הבנק, עושים מכרז בין בתי השקעות בין-לאומיים, משום שמדובר פה בסכומי עתק, ומוכרים את כל חבילת המניות לבית השקעות שבדרך-כלל מפיץ את המניות האלה מיד אחרי הרכישה מהממשלה. זה מה שעשינו בעבר, ומיד אתייחס לדרך הביצוע בעתיד.

בחלוקה לציבור יש הבדל לגבי תאריך? האם אתם מחכים לעיתוי מסוים?

לא לעיתוי ספציפי, אבל בהחלט יש משמעות לשוק ההון.

סעיף התחולה הוא עדיף.

האפשרות השנייה בשוק ההון היא לבצע הנפקה בשוק ההון, הנפקה לציבור, פרסום תשקיף, מכירה של המניות. עשינו את זה בעבר, אפשר לעשות את זה גם בהווה. בכדי להשלים הנפקה מהסוג הזה צריך לפרסם תשקיף. בשביל לפרסם תשקיף צריך שיתוף פעולה של עובדי הבנק, ולכן יש קשר בין השלמת המשא-ומתן עם עובדי הבנק לפעולה מהסוג הזה בשוק ההון.

אמרת קודם שיש קבוצות שדורשות בדיקת ניידות שהיא לא אפשרית בלוח זמנים סביר. למה הכוונה?

בכדי להתחיל תהליך של בדיקת נאותות יש לעבור שלב מקדמי מאוד בבנק ישראל. בכדי לעבור שלב מקדמי בבנק ישראל, צריך שיהיו שתי קבוצות לפחות מנקודת מבטנו, שהן מסוגלות לעבור את השלב הזה. כלומר, בכדי להגיע לבדיקת הנאותות צריך שיהיו שתי קבוצות, הן צריכות לעבור שלב מקדמי בבנק ישראל ואז יש להן אישור מבנק ישראל לעשות בתהליך כזה או אחר בדיקת נאותות. כל התהליך הזה הוא תהליך לא קצר. לוח הזמנים שעומד לפנינו על-פי החלטת שר האוצר הוא לסיים את ההפרטה הזאת, ככל שניתן, עד סוף 2005.

אבל יש פה סתירה, כי מצד אחד שר האוצר אומר שזה לא מחייב שבאמת כך יחולקו המניות, מצד שני אתה אומר שגם אם תבוא קבוצה אחרי שהחוק יעבור ואפילו אם היא תדבר על מחירים גבוהים, עד שהבנק יאשר את התהליך שאתה מדבר עליו זה לא יהיה ב-2005, זה ברור.

ככל שעובר הזמן, היכולת להשלים תהליך של הפרטה דרך מכרז של גרעין שליטה עד סוף 2005 פוחתת, על אף שאנחנו מנסים לחפש מתעניינים רציניים בבנק לאומי. יושב פה יצחק קליין, הוא נפגש לפחות פעם בשבוע עם מתעניין פוטנציאלי בכדי לראות אם באמת יש כאלה מתמודדים רציניים. ככל שעובר הזמן בהחלט זה מקשה יותר על התהליך הזה, על אף שאני חושב שעדיין יש זמן מספיק. בכל מקרה, מנקודת מבטנו גם חלופת שוק ההון היא חלופה ראויה, חלופה טובה, חלופה נכונה, ואם תהיה לנו אפשרות, ואנחנו כל הזמן בוחנים אם יש אפשרות כזאת, גם בימים האלה וגם בשעות האלה, אנחנו לא נהסס ונמכור גם דרך שוק ההון.

חלוקת המניות לציבור. עקרונות התוכנית: המדינה תחלק מניות בשתי מנות לכל אזרח תושב מעל גיל 18, ללא תמורה. כל זכאי שיקבל את המניות יוכל לממש את המניות שהגיעו לידיו דרך שוק ההון באופן מיידי, או להחזיק במניות האלה לתקופת זמן נוספת ואז למעשה לקבל מנה נוספת של מניות.

בעולם היה ניסיון דומה בשנות ה-80 ובשנות ה-90, אם כי בבריטניה ובגרמניה הוא בוצע בצורה שונה. העקרונות שהיו בבריטניה ובגרמניה הם גם החזקת נכסי המדינה לציבור, חלוקה בפיזור ככל שניתן גדול יותר, במחירי הנחה, אלא ששם עשו את זה דרך מנגנון שוק ההון. אמרו שיש נתח בחברות האלה שמחלקים לציבור בהנחה, כל מי שרוצה שיבוא וישלם וייקח בהנחה מניה מהחברות הגדולות במשק הבריטי ובמשק הגרמני. זה בוצע במהלך שנות ה-80 בשתי המדינות הללו.

בסינגפור, במהלך שנות ה-90, זה בוצע בצורה דומה לצורה שהצגתי הרגע במדינת ישראל. למעשה חילקו מניות של "סינגפור טלקום", חברה ממשלתית, לציבור, ונתנו לציבור מניות נוספות ככל שהוא החזיק במניות הקודמות לאורך זמן רב יותר.

מה קנה המידה אם זה מוצלח או לא?

בהיבט של הפרטה יש הרבה ממדים לבחון הצלחה. ממד ראשון הוא עצם זה שהסתיימה ההפרטה והחברה הזאת עברה לסקטור הפרטי. זה כשלעצמו קנה מידה ראשון להצלחה.

כלומר, התהליך הטכני הסתיים וזה נקרא הצלחה.

דבר שני, מנקודת מבטם היה רצון לשלב בתהליך הזה כמות גדולה מאוד של אזרחים. בבריטניה ובגרמניה זה בוצע, בסינגפור זה בוצע.

נניח שהייתם נותנים לי את כל המניות, לפי הקריטריון שלך תוך חמש דקות זה היה מבוצע בהצלחה. צריך להיות קריטריון הרבה יותר רציני של הצלחה. אם אתה מדבר על חברות, יכול להיות שיתברר לדוגמה שרק בעלי ממון יכולים לקנות, כי הרי אתם צריכים לקנות מניות ולתת, ואילו הציבור הרחב והפשוט שאין לו גם לא נהנה מזה. האם זה נקרא הצלחה?

זה היה בתוכנית הקודמת.

מדובר בבנק ישראלי, בבנק שהוא שני בגודלו. לא נכנסנו ליתרונות ולחסרונות של כל אחת מהחלופות. לא התייחסנו, למשל, לדוגמה שלך שאולי בשיטת מכירת גרעין השליטה, מי שיכול להתמודד זה רק בעלי ממון וכו'.

זאת רק דוגמה. רציתי לראות מה אתם מגדירים כהצלחה. האם בגין זה שאנשים בשכונת התקווה יכולים להיכנס לחנות ולקנות אוכל לפסח, זאת הצלחה? תגדירו משהו שנדע.

מנקודת מבטנו הצלחה בהפרטת בנק לאומי זה השלמת ההפרטה והעברתו לידיים פרטיות.

תן לי את זה, תוך חמש דקות עשית הכול ותחסוך לך מיליונים של כל המהלך הזה.

דבר שני, לעשות את זה בדרך ראויה, לגיטימית, שוויונית, בחלופות מסוימות תחרותית, בחלופות אחרות בשיתוף הציבור.

האם באחת המדינות קרה מצב שבו כתוצאה מכך שהמניות הפכו להיות סחירות בשוק ההון, גורמים בעלי הון הוסיפו להשתלט על גרעיני שליטה?

אנחנו מניחים שבסופו של דבר ייווצר גרעין שליטה, ומי שייהנה מעצם היווצרותו של גרעין שליטה דרך שוק ההון אלה אותם אזרחים שיחזיקו במניות האלה ויוכלו ליהנות מעליית ערך המניה כתוצאה ממאבקי השוק.

מאיפה אני בטוח שכל אחד באמת יקבל?

יש מנגנון.

כמה יעלה המנגנון של החלוקה?

יש פנקס בוחרים.

יש הרבה טעויות בפנקס הבוחרים. בפנקס הבוחרים יש 200 אנשים שהם בגיל 108.

בשלוש המדינות שהצגת אמרת שהניסיון היה מוצלח, אבל בשונה מישראל זאת לא היתה חלוקה ללא תמורה, אלא במחיר מופחת לציבור. האם בחנתם אפשרות לעשות גם בארץ במחיר מופחת במקום לחלק?

זאת היתה ההצעה הקודמת.

ההצעה הראשונה שלנו היתה שהציבור ישלם חלק קטן מערך המניה. לאחר מחשבות רבות החלטנו שחבל לדרוש מהציבור לשלם בעבור הנכס הזה, וניתן לחלק אותו ללא תמורה.

חבל גם לגבות מס הכנסה גבוה.

אתם מעריכים פה את העלות של הביצוע ב-180 מיליון שקלים. זה נראה לי לא ריאלי בצורה חד-משמעית, זה נראה מעט מאוד, כי אפילו אם רק תשלחו מכתב לכל אזרח כדי ליידע אותם, רק הבול יעלה כמה שקלים. מעניין אותי לדעת מה מנגנון החלוקה, איך הוא עובד.

בתוכנית הזאת, לפי מה שמופיע בדברי ההסבר, מדובר ב-700-900 שקלים, למשפחה כ-2,000 שקלים. זה לא הרבה, אבל פסיכולוגית זה עושה משהו. בארצות-הברית מושל ניו-ג'רסי בשנת 1994 שלח בדואר לכל אחד כ-200 דולר החזר מסים, וראיתי את האפקט הפסיכולוגי האדיר שזה עשה. האם האוצר מודע לפוליטיזציה שיכולה להיות למהלך כזה בבחירות? מה עושים כדי למנוע שמהלך כזה יהפוך לסגנון הטלוויזיות של ארידור?

אתם לא מריצים מועמד לראשות הממשלה.

אני נגד ארידור שהוא חילק טלוויזיות, כי אין לי טלוויזיה, אבל אני בעד שיחלקו דברים אחרים. למה לא?

זה מהלך שיש לו היבט פופוליסטי, ומכיוון שזה ניסיון כלכלי ראשון, אני מקווה שזה לא ייכנס לתוך אילוצי בחירות ויקבל טעם רע. זה עלול לקלקל.

בסיבוב הקודם שההצעה הזאת עלתה היא נגנזה מכיוון שהיא הגיעה ערב בחירות.

זה היה שישה חודשים לפני הבחירות. היה חוק, ולא בחינם, רק עם 25% הנחה. בא אלי דוד ליבאי, שהיה שר המשפטים, והוא אמר שמכיוון שמדובר שישה חודשים לפני בחירות הוא מבקש לא לעשות את הדבר, ולא עשינו.

ההבדל הוא שעכשיו לא תדעי מתי הבחירות, רק חודשיים לפני כן.

אמרתי את הדברים כעובדות.

שהחוק הזה יהיה כמו החוקים לבחירות לכנסת, שעושים שינוי, כך שהחוק נכנס לתוקפו בזמן כהונתה של הכנסת הבאה. לפי דעתי הרבה אוויר ייצא אז.

גם הרפורמה וכך כל הטבה שהיא לעם תתחיל ברגע שמפלגת העבודה תעלה לשלטון. מרגע שמרצ בקואליציה, כל חוק שמיטיב עם הציבור יתקבל.

אני מבין שעל עצם החוק אין שום ויכוח, כל הוויכוח יהיה על תחולת החוק, האם זה יהיה שבועיים לפני הבחירות או שבועיים אחרי הבחירות.

מכיוון שגם לדעתו של שר האוצר, כפי שהוא מבטא אותה בפומבי, הבחירות תהיינה בחודשים מרס-אפריל לכל המאוחר.

אבל אתם חתומים על הסכם שאתם נשארים עד הסוף.

הסכמים לא מקיימים. שמעת את ראש הממשלה.

דרך אגב, זה תרתי דסתרי. אם תוך כמה שנים אנחנו בין עשר המדינות המרכזיות בעולם מבחינה כלכלית, לדעתי יעמדו בתור לקנות את בנק לאומי, אז אין מה לדאוג.

בעניין הבחירות, יבוא היועץ המשפטי לממשלה, כמו שעשה שר המשפטים בשעתו, ויגיד שיש לעצור את העניין כי מדובר כמה חודשים לפני בחירות. גם התאריך של 31 בדצמבר לא כתוב בעשרת הדיברות.

שר האוצר השתמש במטבע לשונית, כיכולתו הרבה בשיווק, ואמר: אני מחזיר את הכסף לתושבים. אני רוצה להגיד גם לשר האוצר באמצעות העובדים של משרד האוצר, שאם מוכרים גרעין שליטה, אז גם מחזירים את הכסף לתושבים, כי אז הגירעון נהיה יותר קטן ועומס המלוות יותר קטן והתושבים נהנים מהמכירה בדיוק כפי שמחלקים להם. אלא שאז זה מחולק דרך התקציב ואז יש היגיון, יש פרוגרסיביות.

אז באה שינוי ודורשת להעביר לשחמט את הכסף.

פה זאת החלוקה הכי רגרסיבית שאפשר, וכל אחד מבין אותה, כי נותנים שיק שווה לכל אחד מהאזרחים, לא חשוב מה הכנסתו.

מי שיוכל להחזיק במניות ולא ינצל מיד את הכסף ירוויח יותר.

כשחסר כסף הוא מבקר את הממשלה, וכשנותנים כסף גם הוא מבקר. פעם אחת תגידו מלה טובה, מה יש?

קודם כל, יש עוד כמה ארצות שבהן עשו את המהלך הזה ולא במקרה הן לא מופיעות ברשימה. מזרח אירופה עשו את זה במיליונים, בהיקפים ענקיים.

גם היהודים התעשרו שם?

למשל בצ'כיה.

אבל שם יושב-ראש ועדת הכספים גמר בבית-סוהר.

אם כך, אני לא רוצה את הדוגמה של צ'כיה.

בכל זאת יש שאלה על-פי הניסיון, מעבר לעניין של תאריכים, מה קורה עם המניות אחרי שהן מחולקות לציבור. איזה אחוז שומר על ערכן, איזה אחוז מוכן להיפטר מהן תמורת חצי מערכן.

זה בהסבר לחוק. אני מניח שיובל יציג את זה.

אני רוצה להתייחס.

היום נשמע רק את המצגת של האוצר. המשך הדיון יהיה בישיבה הבאה, בימים הקרובים. אתם תוכלו להעיר בישיבות הבאות.

לא ייתכן שנציגי העובדים לא יכולים להביע את עמדתם.

תתקיים ישיבה נוספת בעוד כמה ימים, ואז תוכלו לדבר.

יתרונות התוכנית, כפי שאנחנו רואים אותם. עצם העובדה שיחוקק חוק כזה ותתאפשר חלופה כזאת תאפשר לדעתנו להשלים את הפרטת בנק לאומי בדרכים אחרות בסיכויים גדולים יותר. משום שאם למשל חלופה כזאת היתה קיימת כאשר ניהלנו את המשא-ומתן עם הרוכש של בנק דיסקונט. האפשרות שהיינו אומרים לו שזאת לא הדרך היחידה למכור לו את המניות, יש גם דרכים אחרות, למשל לחלק אותן לציבור.

כלומר, זה חוק שוט?

זה לא רק חוק שוט. אני סוקר את כל היתרונות. אני אומר שעצם העובדה שנחוקק את החוק הזה תעזור לנו להשלים את תהליך ההפרטה בחלופות האחרות. דבר שני, החוק הזה יאפשר לציבור להשתתף בהכנסות ההפרטה. סך הכול ההכנסות הצפויות למשפחה הן כ-1,700 שקלים. אנחנו חושבים שהעברת סכומים כאלה לציבור בתקופה הזאת תאפשר האצת הצמיחה במשק הישראלי. העברת הכסף תגדיל את הצריכה הפרטית של האזרחים. הגדלת הצריכה הפרטית תגדיל את התוצר, תגדיל את הכנסות המדינה ממסים, וזה בעצם יהיה מחולל להגדלת צמיחה.

יתרון נוסף הוא כמובן השלמת ההפרטה, השלמה מהירה של ההפרטה. מהרגע שמתחילים בתוכנית הזאת, בעצם לא ניתן להפסיק אותה, והיא בוודאות מביאה להעברת כל המניות שבידי המדינה לאזרחי מדינת ישראל.

יתרון נוסף הוא הגדלת מעורבות הציבור בשוק ההון. הציבור הישראלי כשלעצמו אינו מעורב בשוק ההון, הוא מעורב דרך קרנות, דרך קופות גמל, דרך תוכניות כאלה או אחרות. עצם העובדה שהוא יחזיק מניות תגדיל את המעורבות שלו בשוק ההון.

ב-1,700 שקלים?

גם זה כשלעצמו. ותביא להעמקת שוק ההון, משום ששוק ההון משווע לסחורה כמו מניות בנק לאומי.

מה עקרונות התוכנית ועקרונות החקיקה? הזרמת המניות ישירות לחשבונות הזכאים במערכת הבנקאית הישראלית. שמירה על המניות לאורך תקופה מסוימת תזכה את מחזיקי המניות במניות נוספות. חלוקת המניות תהיה ללא תמורה, ואני אענה על השאלה של חבר הכנסת ארדן. לאזרחים תהיה זכות לסרב ולא לקבל את המניות.

מי שיש לו עיקול או חוב לביטוח לאומי, יקזזו לו?

הוא ישלם עם זה. זה יחזור מהר מאוד לציבור. כל החובות יתקזזו, והביטוח הלאומי ישלוט.

זה יקוזז או יעוקל.

לא יקוזז ולא יעוקל.

בכדי לאפשר חלוקת המניות לציבור לחשבונות הבנקים אנחנו עושים שימוש במאגרי מידע מינימליים. לכל אזרח תהיה זכות ערעור להגיד שהוא לא רוצה את המניות האלה לחשבון שאנחנו מתכוונים להעביר לו, אלא הוא רוצה שנעביר את זה לחשבון אחר. תהיה לו זכות לשינוי חשבון.

זה חידוש מעניין, שהמדינה תעזור לאנשים לעבור על החוק.

זאת זכותו של האזרח לקבל את ההטבה הזאת במקום שבו הוא רוצה לקבל אותה. התוכנית כולה תהיה פטורה מתשקיף.

בשלב הזה אני רוצה להשיב לשלוש שאלות שעלו פה ולעבור למסקנות הסופיות. שאלה ראשונה, של חבר הכנסת ארדן, לגבי העלות לאזרח. בתחילת הדרך, לפני כשנה או שנה וחצי, תכננו לחלק את יתרת המניות שבידי המדינה לאזרחים, והאזרח יחויב בתשלום של 20%-25% מערך המניות. זאת היתה התוכנית המקורית. ערך ההטבה לציבור היה כ-3.5 מיליארד שקלים, על כך דיברנו. מה קרה מאז ועד היום? ערך המניות של בנק לאומי עלה להערכתי בכ-50%, ולכן ערך ההטבה לציבור עלה בצורה משמעותית. אבל אנחנו הגבלנו את זה, משום שיש פה מערכת של איזונים בין ההטבה לאזרח לבין החוב של מדינת ישראל לבין הסיכון שביישום התוכנית הזאת, ולאור כלל הסיכונים וכלל השיקולים החלטנו לקחת חלק מהמניות ולמכור אותן ישירות בשוק ההון, כפי שעשינו. כפי שאמרתי, בכל רגע נתון שתהיה לנו האפשרות נמשיך ונעשה, ואז בעצם בצורה הזאת נממן את הסכום שבזמנו רצינו לגבות מהאזרח ועדיין לא נפגע בסכום המקורי שרצינו בעבר לחלק לאזרחי ישראל. בצורה הזאת גם הקטנו את הבעיות הביצועיות שבביצוע התוכנית הזאת והבאנו ליעילות ולהפחתת העלויות.

זה מוביל אותי לשאלה של חברת הכנסת תמיר, לגבי העלות של התוכנית. העלות של התוכנית, כפי שרשומה פה, היא 180 מיליון שקלים. להערכתנו בנתונים שקיימים היום העלות הזאת תהיה עוד נמוכה יותר.

לגבי השאלה של חבר הכנסת חיים אורון לגבי מזרח אירופה. במזרח אירופה התוכנית בוצעה בדרך שונה, בשני שינויים עיקריים. האחד, מה שחולק במזרח אירופה זה חבילת מניות של חברות שונות. בדרך הזאת היה קשה מאוד לזהות את הערך של החבילה, משום שזה מורכב מהרבה מאוד חברות. הבדל נוסף הוא שהמניות האלה, כולן או חלקן, לא נסחרו בשוק ההון במזרח אירופה, כך שאף פעם לא היה מחיר שקוף לאזרח שבו הוא ידע כמה המניה שלו שווה. יכול היה לבוא אליו בעל הון ולהגיד לו שזה שווה 10 שקלים, לא 50 שקלים. לא היה מקום שבו המניה הזאת נסחרה. דבר שלישי, בגלל שהחבילה הזאת היתה חבילה של כמה חברות, וזה לא נסחר בשוק ההון המקומי, לא היתה דרך להעביר את החבילה הזאת למישהו אחר, אלא בדרך שהיא לא שקופה ולא פתוחה ולא קלה. בשוק ההון הישראלי, כל אחד שמקבל את המניה יכול למכור. אם זה לא נסחר בשוק ההון, יכולים לפנות אליך ולעשות את זה בלי שיש לך מחיר אינדקטיבי, ובלי שיש לך פלטפורמה שעל גביה אתה יכול לבצע את המכירה.

המסקנות שלנו לגבי המשך הפרטת בנק לאומי, כפי שבא לידי ביטוי במצגת הזאת. האחת, להמשיך ולקדם את מכירת גרעין השליטה, ולצורך כך לפנות לבנק ישראל להגמיש את המגבלות של בנק ישראל הן בנוגע להיקף ההשקעות של גוף מוסדי, הן לגבי ההון העצמי הנדרש, הן לגבי הגודל המינימלי של גרעין השליטה, שעבוד גרעין השליטה לצורך מימון הרכישה ומגבלות על מכירה או העברת מניות לאחר רכישת גרעין השליטה.

אם יוגמשו התנאים של בנק ישראל ויהיו שני מתמודדים רציניים, יפורסם הליך של מיון מוקדם למכירת גרעין השליטה.

אתם מפעילים גם גורמים חיצוניים כמו בתי השקעות לחפש קונים פוטנציאליים?

במקרה של בנק לאומי, בעבר עשינו את זה. בשנת 2000 או 2001 הפעלנו את מרי לינץ. זה נכשל. הפעם בכל דרך אפשרית פומבית פרסמנו שאנחנו מתכוונים ורוצים ומוכנים למכור את גרעין השליטה ומחכים שיבואו מתמודדים פוטנציאליים רציניים בכדי שנוכל להתחיל בתהליך. אתה יודע, וכך זה גם היה בעבר, שבלי שיש לנו אינדיקציות ראשוניות שיש לנו גורמים רציניים לא נפרסם הליך מכירה. ברמה הבלתי פורמלית יש פניות גם לבתי השקעות.

במקביל אנחנו בוחנים ומנסים בכל רגע נתון, גם בימים אלה וגם בשעות הללו, למכור חבילות מניות של בנק לאומי. אנחנו רוצים להשלים את הליך החקיקה הזה בכדי לאפשר את ערוץ ההפרטה הנוסף, וכך בעצם לפעול בשלושת הערוצים בכדי להשלים את ההפרטה ככל שניתן מהר יותר, ואם ניתן עד סוף שנת 2005.

תודה רבה.



2.
תקנות מס הכנסה (זכאותו של פורש מחמת נכות לפטור ממס), התשס"ה-2005

אנחנו דנים בתקנות מס הכנסה (זכאותו של פורש מחמת נכות לפטור ממס), התשס"ה-2005. מי מייצג את מס הכנסה?

אני מייצג את האוצר. נציגי מס הכנסה לא יכלו להגיע.

אני לא בטוח שהם לא יכולים. במבצע של "מס וחלילה" היו 1,400 פקידים. האם אין אחד שיתנדב לבוא ולהציג?

אני רוצה להגן על ניר, כי הוא עזר לנו אתמול עד מאוחר בלילה כדי שנקיים את הדיון היום. היתה בעיה עם אגף הכנסות המדינה, ושוחחתי עם ליאת אתמול כדי למצוא נציג אוצר שיבוא כדי לא לדחות את התקנות.

גם אני לא הייתי דוחה, ואני מוכן להצביע. אני מביע מורת רוח מזה שאין נציג של מס הכנסה. בבקשה.

בחוק ההסדרים לשנת 2004 תוקנו הטבות המס לגבי היוון קצבאות, ולמעשה בוטלו חלק מההטבות. כמו כן נקבעה במקביל הטבה ייחודית לאנשי קבע שמייצרת דור מעבר שכן ייהנה מהטבות שהולכות ויורדות על פני זמן, וההטבות האלה יורדות על פני זמן בהתאם לשנת הלידה של משרת הקבע.

נוצרה בעיה עם אנשי קבע שפורשים מחמת נכות, כי הם פורשים שלא על-פי גיל הפרישה המיועד להם, אלא בתקופה יותר מוקדמת.

אתה מדבר רק על נכות?

התיקון שנעשה פה נועד בעצם להקביל את ההטבה שיזכו מי שפורש מחמת נכות.

מי יכול להתנגד להטבה?

משרד האוצר לא התנגד בסופו של דבר.

זה לא להפעיל החמרה עליהם.

האם הצבא מתנגד?

ממש לא.

אף אחד לא מתנגד. תתפלאו לשמוע שזה יעבור פה אחד, רק אני מצביע.

מי בעד תקנות מס הכנסה (זכאותו של פורש מחמת נכות לפטור ממס), התשס"ה-2005? מי נגד?

ה צ ב ע ה
בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין

אושר פה אחד.

יש משהו של פרישה מחמת נכות בקופות הפנסיה. יש תיקון רטרואקטיבי עכשיו לזה, וזה הגיע אלי מפניות הציבור.

אני לא מתעסק עם קופות הפנסיה, אני מתעסק עם אנשי הקבע ופנסיה תקציבית.

תודה רבה.
3.
תיקונים בתקנון הבורסה – כללי שימור וכללי רישום כפול (מכתב מיום 1.3.05)

תיקונים בתקנון הבורסה – כללי שימור וכללי רישום כפול.

לבורסה יש כללים לרישום ניירות ערך וכללי שימור לחברות שרשומות. במסגרת הכללים האלה הדרישות העיקריות שיש זה שווי ושיעור החזקות ציבור מזעריים והון עצמי מזערי. התיקון העיקרי שאנחנו רוצים להכניס הוא שבמקרה שחברה נמצאת ברשימת השימור ורוצים לחדש בה את המסחר ברשימה הרגילה, או שהיא נמצאת בהשעיה ורוצים לחדש ברשימה הרגילה, צריך דרישות הון מינימליות. היום מסתכלים על הדרישות בדוחות הכספיים, פלוס תקבולים על חשבון הון מניות. התיקון שאנחנו רוצים להכניס הוא, שאפשר יהיה לקחת בחשבון תקבולים על חשבון הון מניות כהון עצמי רק בתנאי שזה אכן בגין מניות שכבר הופצו.

במה זה פוגע?

בסך הכול זה מקל על החברה שהיא לא צריכה לחכות עד הדוח הבא, אלא היא יכולה לשים הון על חשבון הון מניות ולהגדיל את ההון. אבל אנחנו דורשים שלפחות תהיה גם הקצאת מניות בגין ההון, כי אנחנו לא רוצים שיהיה מצב שחברה תשים תקבולים על חשבון הון מניות ולא נדע כמה מניות מקצים בגין ההון הזה, מה המחיר של המניות, אילו עסקים מכניסים לחברה בגין ההון הזה. לכן אם מראש אתה רוצה להשתמש בזה, תקצה גם את המניות.

אני רוצה להדגיש שאין לנו כוונה להכניס את התיקון הזה במקרה שבו חברה מועמדת לעבור מהרשימה הרגילה לרשימת השימור. אם לחברה יש הון עצמי נמוך והיא בסכנה לרדת לרשימת השימור, היא יכולה לבוא ממש עד הדיון בדירקטוריון הבורסה ולשים תקבולים על חשבון הון מניות, כיוון שאנחנו יודעים שהיא עושה את זה הרבה פעמים בלחץ של זמן אז לתת לה את האפשרות להתארגן ולעשות את כל הסידורים אחר-כך. ללא צורך בהקצאת מניות.

יש התנגדות?

לא, להיפך.

בעניין הרישום הכפול, בהמשך לתקנות שאושרו לאחרונה ותיקון החוק והתיקון של התוספת השלישית, שמאפשר גם רישום כפול של מניות שנסחרות בנאסד"ק SC ובלונדון, אנחנו רוצים לתקן גם לנו. לבורסה יש גם תקנות רישום מיוחדות לחברות כאלה, שיש להן הקלות על-פי החוק והן יכולות להירשם בתקנון הבורסה על-פי הליך.

מה זה חלק שני?

חלק שני זה החלק של רישום ניירות ערך למסחר. אנחנו רוצים לתקן גם את התקנות שלנו. התיקון הזה אומר שכל חברה שרשומה בנאסד"ק SC ושווי השוק המינימלי שלה...

למה צריך שוק מינימלי?

הכוונה היא שדרך ההליך המזורז הזה, שבעצם כמעט ואין דרישות רישום מיוחדות, רישום אוטומטי, תבואנה חברות שיש להן שווי שוק מזערי. צריך לזכור שהחברות האלה לא יוצאות עם הנפקה, הן רושמות את ההון שיש להן בארצות-הברית, ולכן ההנחה היא שככל ששווי השוק יותר גדול, יש סיכויים יותר טובים לסחירות כאן. כמובן שחברות שאין להן שווי שוק של 30 מיליון דולר עדיין יכולות לבוא ולהירשם פה בהליך הרגיל, כמו שהן נרשמו עד היום, כמו כל חברה אחרת. המחשבה שהיתה בין אם להכניס את הנאסד"ק SC ובין אם לא לתת לו הקלות הוחלט כן לאפשר הקלות לנאסד"ק SC, אבל משווי מסוים שייקבע.

האם יש הערות? הכול בסדר.

מי בעד תיקונים בתקנות הבורסה, כללי שימור וכללי רישום כפול? מי נגד?

ה צ ב ע ה
בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין

התיקונים אושרו.
4.
תיקונים בתקנון הבורסה (מכתב מיום 16.1.2005)

תיקונים בתקנון הבורסה, מכתב שר האוצר מיום 16.1.2005. אנחנו מדברים על ארבעה סעיפים: חידוש מסחר לאחר ביטול עילת השעיה; הרחבת ההגדרה של "נכסים פיננסיים"; שינוי הכללים החלים על "חברה בפיקוח" ותחומי עיסוק המותרים לחש"ב.

האם יש ויכוח על זה?

לא.

נמצאים כאן אנשי רשות ניירות ערך. זה על דעת הבורסה בשוק ניירות ערך ועל דעת משרד האוצר, שכמובן העביר לכם את המכתב.

התיקון הראשון שנוגע לחידוש מסחר לאחר ביטול עילת השעיה – יש לנו שתי רשימות מסחר, רשימה רגילה, רשימת השימור, ויש חברות שנמצאות בהשעיה, בפירוק, בכינוס או שלא פרסמו את הדוחות שלהן. הכוונה פה היא לאפשר לחברות שהיו ברשימת השימור, זאת אומרת שהיו להן בעיות סחירות, ונוספה להן עילה של השעיה כמו כינוס נכסים או אי פרסום דוחות כספיים, והן נמצאות כבר בשנה השנייה של השימור. היום יכולים לחדש להן את המסחר רק אם הן עומדות בתנאים של חידוש המסחר ברשימה הרגילה, שאלה תנאים יחסית יותר קשים מאשר חידוש המסחר ברשימת השימור. אנחנו רוצים לאפשר לחברות כאלה, אם היתה להן עילת השעיה וביטלו את עילת ההשעיה במשך 12 חודשים, לא מעבר לזה, אם הן מגדילות את שווי החזקות הציבור או את ההון העצמי שלהן, שנוכל לחדש להן את המסחר ברשימת השימור, ולאו דווקא ברשימה הרגילה, אם הן עומדות ברשימת השימור ולא מצליחות לעמוד ברשימה הרגילה.

בעניין הרחבת ההגדרה של "נכסים פיננסיים" – חברי בורסה שאינם בנקים צריכים הון עצמי מזערי בסכום שקבוע בתקנון. 50% מההון הזה צריך להיות בנכסים נזילים. נכסים נזילים על-פי התקנון מוגדרים כניירות ערך בפקדונות בבנקים. כיוון שזאת הוראה שנקבעה כבר לפני הרבה מאוד שנים, נקבע שפקדונות ותאגיד בנקאי בבנק ישראלי, וזה רק תאגיד ישראלי, וכמובן אנחנו רוצים לאפשר שגם פקדונות שמופקדים בבנקים זרים ייחשבו כנכסים נזילים.

שינוי הכללים החלים על "חברה בפיקוח" – הבורסה מפקחת גם על חברות-בנות של חברי בורסה שעוסקות בייעוץ השקעות, ניהול תיקים ועסקי ברוקרים. עשינו פה שני תיקונים עיקריים. החברות בפיקוח מוגדרות היום כחברות שנשלטות על-ידי החבר או על-ידי בעלי השליטה בו. שליטה היום בתקנון זה החזקה בהון של למעלה מ-50%. אנחנו רוצים להרחיב את ההגדרה ולהחיל אותה גם על שליטה, בדומה להגדרה של שליטה בחוק ניירות ערך, בכל רגע שיש לך יכולת להשפיע על פעילות החברה. תיקון נוסף שאנחנו מציעים לתקן – היום אנחנו מפקחים על חברות-בנות גם של תאגידים בנקאיים שעוסקות בייעוץ השקעות וניהול תיקים. זאת הוראה שקיימת מזה הרבה מאוד שנים, עוד לפני שהיה חוק הייעוץ. היום, כיוון שקיים חוק הייעוץ והחברות-בנות של הבנקים שעוסקות בייעוץ ובניהול תיקים מפוקחות גם על-ידי המפקח על הבנקים, גם על-ידי רשות ניירות ערך בכובע שלה כמפקחת על יועצי השקעות ומנהלי תיקים וגם בגלל העובדה שהבורסה למעשה לא מפקחת על היציבות של הבנקים, אלא מי שמפקח זה בנק ישראל – החברות-בנות האלה לא יהיו עוד בפיקוח של הבורסה. תיקון נוסף, אם מדובר בחברה בשליטה של בעל השליטה וחבר בורסה, שכל העיסוק שלה הוא ניירות ערך שלא נסחרים בבורסה, גם אלה לא יהיו יותר חברות בפיקוח.

האם יש הערות? לא.

מי בעד המכתב של שר האוצר מ-16.1.2005, בקשר לתיקונים בתקנון הבורסה? מי נגד?

ה צ ב ע ה
בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין

אושר פה אחד.
5.
תיקונים בתקנון הבורסה (תעודות סל) (מכתב מיום 07.04.2005)

הנושא הבא הוא מכתב של שר האוצר מיום 07.04.2005, תיקונים בתקנון הבורסה: תעודות סל, הצמדת ערכים כספיים, חברה בפיקוח, חובות של חבר בורסה שאינו בנק, חש"ב.

חלק מהדברים הם באותם הנושאים.

נכון. היתה התלבטות.

תעודות סל – למעשה התיקון העיקרי הוא לעשות הסמכה לתקנון הבורסה לדירקטוריון הבורסה לקבוע דרישה מינימלית לחברה שמנפיקה תעודות סל. הדירקטוריון החליט שחברות שמנפיקות תעודות סל יידרשו להון עצמי של שמונה מיליון שקלים. בנוסף הוספנו הגדרה של מדד, והכוונה היא בעיקר לתעודות סל על מדד שהבורסה מפרסמת או מדד שמתפרסם במערכות בלומברג או רויטרס או כל מדד אחר שדירקטוריון הבורסה יקבע ויחליט. הכוונה היא למדדים גדולים ובין-לאומיים שיש להם תפוצה רחבה.

הצמדת ערכים כספיים – בתקנון שלנו היום יש הצמדה של סכומים, בחלק הראשון שזה החלק של החברות הון עצמי שנדרש מהחבר, במקום פעם בשלושה חודשים פעם בשנה.

חברה בפיקוח – זה משהו פורמלי, להתקין חלק מההנחיות טופס לחברה בפיקוח.

בהצמדה לא אמרת שזה שינוי במקום עלייה, זאת אומרת שאפשר יהיה גם כלפי מטה.

את צודקת.

צריך לברך על זה. זה יפה שאנחנו מגיעים לימים האלה.

אני מברך אותם כל הזמן. אני מצטרף לכל מלה.

חובות של חבר בורסה שאינו בנק, חש"ב – חברה בורסה שאינם בנקים, חלקם חברות ציבוריות רשומות וחלות עליהן כל החובות של חברה ציבורית על-פי חוק החברות. יש מספר קטן של חברים שהם לא חברות ציבוריות, ועל תקנון הבורסה כבר מזה זמן החלנו חלק מהחובות שחלות על חברה ציבורית. התיקון הזה נועד להחיל את כל אותם כללים שחלים מכוח חוק החברות על חברה שהמניות שלה נסחרות בבורסה, גם על חברי בורסה שהן חברות פרטיות שלא נסחרות בבורסה. בגדול הנושאים העיקריים הם חובה למנות יושב-ראש דירקטוריון, שהמנכ"ל לא יכהן גם כיושב-ראש דירקטוריון, הגבלת תקופת הכהונה של דח"צ. יש להם היום חובה למינוי דח"צים. כללים לגבי הרכב של ועדת הביקורת. למעשה יישור קו חבר בורסה שאינו בנק מבחינת חברה ציבורית.

מי בעד מכתב שר האוצר מיום 07.04.2005, תיקונים לתקנון הבורסה, תעודות סל, הצמדת ערכים כספיים, חברה בפיקוח וחברות של חבר בורסה שאינו בנק, חש"ב? מי נגד?

ה צ ב ע ה
בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין

אושר פה אחד.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:45