הצעת חוק שילוב סטודנטים במערכת החינוך

ועדת החינוך, התרבות והספורט (448) 15
31/5/2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 448
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
‏יום שלישי, כ"ב באייר התשס"ה (‏31 במאי, 2005), שעה 11:00

1. הצעת חוק שילוב סטודנטים במערכת החינוך, התשס"ה-2005, פ/2093, של חה"כ אהוד רצאבי

חברי הוועדה: אברהם פורז – היו"ר
משולם נהרי

חה"כ אהוד רצאבי
ד"ר אילנה זיילר - מנהלת אגף א' מוסדות חינוך, המינהל הפדגוגי, משרד החינוך, התרבות והספורט
עו"ד דורית מורג - יועמ"שית, משרד החינוך, התרבות והספורט
תמי ויצמן - מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך, התרבות והספורט
יואל לוי - מנהל אגף שח"ר, משרד החינוך, התרבות והספורט
יעל פרבר - יועצת השרה, משרד החינוך, התרבות והספורט
עו"ד שירלי אבנר - משרד המשפטים
עו"ד יעל טור-כספא - ע' מנכ"ל לעניינים משפטיים, המועצה להשכלה גבוהה
רבקה בן-דיין - רכזת היחידה למעורבות חברתית, אוניברסיטת בר-אילן
יעל אנדרמן - ראש לשכת דיקן הסטודנטים, הטכניון, ועד ראשי האוניברסיטאות
נעמי ריפתין - יו"ר המזכירות הפדגוגית, הסתדרות המורים
תלמה מרגלית - חברת הנהלה, מכללת דוד ילין
גדעון בן-ישראל - יועץ לוועדת החינוך, התרבות והספורט

מירב ישראלי

יהודית גידלי

רשמה: אירית שלהבת



הצעת חוק שילוב סטודנטים במערכת החינוך, התשס"ה-2005, פ/2093

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר יומנו הצעת חוק שילוב סטודנטים במערכת החינוך, התשס"ה-2005, של חבר הכנסת רצאבי.

אני יוצא מתוך הנחה שהצעת חוק שעברה כבר קריאה ראשונה בכנסת ועברה קריאה מוקדמת ונדונה בוועדה כבר נמצאת במסננת, ולכן תפקידנו לבדוק רק האם קרה משהו דרמטי שמחייב אותנו לשנות את מה שנקבע.

אדוני המציע, אולי תחזור למעני ולמען ההיסטוריה ולמען חברי הכנסת, תסביר לנו במה מדובר.

הרעיון מאחורי הצעת החוק לעודד סטודנטים להיות מעורבים בפעילות חברתית. בישיבה הקודמת דיברנו על כך הרבה מאוד, ואנשים תמכו בהחלט ברעיון, לעודד סטודנטים לפעילות חברתית. הרעיון היה לתת להם אפשרות להשתלב בלימודים בבתי-ספר תיכוניים ויסודיים, כאשר בתמורה לעזרה שלהם – ואני לא נכנס כרגע לכל הניואנסים, שהרי הכול כבר נאמר והכול כתוב בפרוטוקולים – יישקל מתן נקודות קרדיט לתואר שלהם. אנחנו כמובן שומרים על עצמאות הוות"ת ועצמאות המוסדות. לפני כמה חודשים התעוררה בעיה של מוסדות מוכרים ולא מוכרים, אבל גם את זה כבר פתרנו.

למה סטודנטים? קודם כול, בלי חס ושלום להגיד מילה אחת לא טובה על מורים - - -

חס וחלילה.

חס ושלום, ובוודאי לא בימים האלה.

סייגנו את זה מפעולת הוראה, אם אתה זוכר.

אמרנו שהם בוודאי לא מחליפים את המורים, אלא מהווים כוח-עזר שיכול להכניס רוח רעננה וצעירה לבתי-הספר. הם יכולים לתרום. כאשר היתה כאן היושבת-ראש הקודמת שמנו את הדגש על נושא ההיי-טק, אבל בד בבד אמרנו שזה לא רק היי-טק, לא כל העולם הוא היי-טק. בבית-הספר היה לי למשל מורה למוזיקה, שמכיוון שכעס עלינו לא לימד איך קוראים פרטיטורה, ועד היום אני לא יודע איך קוראים פרטיטורה. מתישהו אשלים את זה. את הדברים האלה אותם סטודנטים שיש להם מומחיות כזאת או אחרת בוודאי יוכלו להשלים. מכאן נובעת הצעת החוק.

בדיון הקודם העלינו את הצעת החוק של חברת הכנסת קולט אביטל ודיברנו על ההבדל בין שתי ההצעות. יש בפנינו את הנוסח שהוסכם, והצביעו עליו כבר בקריאה ראשונה, ואני מצפה, אדוני היושב-ראש, שהיום נוכל להגיע להסכמות ולהכין את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית.

תודה. מה עמדת המועצה להשכלה גבוהה?

כפי שהבהרנו בעבר, מבחינתנו הצעת החוק לא משנה את המצב החוקי הקיים היום, לפיו מוסדות להשכלה גבוהה רשאים כבר היום להכיר בנקודות זכות עבור פעילות חברתית, לרבות פעילות במוסדות חינוך. אנחנו סבורים שלא נחוצה חקיקה בנושא. יחד עם זה, לא נתנגד לחקיקה כזאת. כבר היום יש החלטת מועצה שמעודדת הכרה ב-2 נקודות זכות אקדמיות עבור פעילות חברתית, ויש ועדה בראשות מנכ"לית המועצה להשכלה גבוהה שדנה בכך.

כמה נקודות זה תואר ראשון? אני רוצה לדעת איזה אחוז מהוות 2 הנקודות הללו. אם זה 2 נקודות מתוך 4 נקודות זה בעייתי, אבל אם זה מתוך 1,000 האחוז קטן בהרבה.

תלוי באיזה תחום. זה לפחות 120 נקודות, למיטב ידיעתי.

זה כל מה שאתם נותנים לפעילות חברתית, כ-1.5%?

כמה נקודות נדרשות להשלמת תואר במשפטים?

142 נקודות.

צריך לתרגם את זה לשעות שבועיות ולא לנקודות.

הצעת החוק לא מדברת על נקודות אלא על שעות שנתיות.

אני יושבת-ראש המזכירות הפדגוגית בהסתדרות המורים. הסתדרות המורים מברכת על ההליך הזה, לטובת הסטודנטים ולטובת המערכת. חשוב כמובן – וראיתי שזה כתוב, לכן אני שקטה – שסטודנטים לא יחליפו מורים. אולי צריך לציין במפורש, כדי שלא תהיה פרצה, במיוחד בצוק העתים הנוכחי, שהם לא יחליפו מורים בשום תנאי, לא בימי שביתה ולא בימים אחרים. אני מקווה שזה ברור בהצעת החוק.

התוכנית תיקבע על-ידי שר החינוך. השר יקבע את הצורה בה זה ייעשה.

החוק הזה למיטב הבנתי לא מונע לקחת מישהו ולהגיד לו: אתה מורה זמני. אפשר לקחת גם מציל ולשים אותו כמורה זמני.

אנחנו בהסתדרות המורים עומדים על כך שיהיה ברור שזה לא תחליף למורים בשום אופן. זה דבר שני.

דבר שלישי, כתוב בחוזר מנכ"ל שבית-הספר יצמיד לכל סטודנט מורה שילווה אותו.

את מערבבת בין שני חוקים, בין החוק של חברת הכנסת קולט אביטל, שכבר מיושם, על יום חינוך ארוך, לבין הצעת החוק של חבר הכנסת אהוד רצאבי. אין שום קשר בין שני החוקים. כאן דנים בהצעת חוק חדשה שעוד לא הצביעו עליה.

אני מנהל אגף שח"ר (שירותי חינוך ורווחה) במשרד החינוך, התרבות והספורט. מאחר ואנחנו עובדים עם כ-28,000 סטודנטים בפר"ח, רציתי להדגיש שבמקומות מסוימים ברחבי הארץ אי אפשר להעסיק סטודנטים בחונכות וכדאי לשקול הגדלת המלגות באותם אזורים.

דבר שני, הדרכה לסטודנטים היא מחויבת המציאות, כיוון שהם מגיעים ללמד את הילדים ללא רקע פדגוגי-דידקטי. זה חייב להיות חלק מן העסקה.

אני מהמינהל הפדגוגי במשרד החינוך, התרבות והספורט. ראשית, אנחנו תומכים ותמכנו גם בישיבה הקודמת בהצעת החוק, והצענו כמה הסתייגויות שנתקבלו. בין היתר, שונתה הצעת החוק ומדברת על "פעילות חינוכית" ולא על "פעילות הוראה", כדי שיהיה ברור שסטודנטים לא מחליפים מורים. בהצעה המקורית היה כתוב "פעילות הוראה", והתיקון התקבל.

נקודה שנייה שאני רוצה להבהיר, כיוון שאנחנו רואים את זה בחיוב רב, אנחנו צריכים לעשות בתוך משרד החינוך הבחנה בין פעילויות שהמשרד מממן באמצעות מלגות כאלה או אחרות ובין הפעולה הזאת שאינה כרוכה בהקצאת משאבים מטעם משרד החינוך, ואני מקווה שזה ברור לגמרי. זאת אומרת, משרד החינוך לא מממן כאן מלגות לימוד ולא מסבסד אף אחת מן הפעילויות הללו. לכן כל הקשור בהדרכה וכולי, בתקנות שייקבע השר יוחלט אם כן או לא וכולי. אני מציעה לא להיסחף כרגע לנושאים שהם עניינו הפנימי של משרד החינוך.

אם כבר מדברים על שילוב סטודנטים, או בכלל אנשים שיכולים לתרום לפעילות החברתית-חינוכית במערכת החינוך, קודם כול, כל פעולה כזאת מבורכת. היום מערכת החינוך זקוקה מאוד לסיוע, בפרט כשמקצרים את שעות הלימודים והילדים ילכו מוקדם יותר הביתה. כדי שיוכלו להישאר חשוב שיהיה כוח-אדם שיפעיל אותם ויתרום לשהות שלהם בבית-הספר.

בלי קשר להצעת החוק, אני חושב שלמשרד החינוך כדאי לאמץ את הרעיון שגם מורים שירצו לתרום לפעילות החברתית-חינוכית יוכלו להשתלב ולתרום, ולצורך זה הפעילות תוכר להם כגמול השתלמות. אני חושב שזה יהיה חשוב מאוד.

בסעיף 1 בהצעת החוק כתוב "לשילוב סטודנטים בפעילות חינוכית במוסדות חינוך מוכרים". "מוכרים" במושגים של משרד החינוך זה המוכר שאינו רשמי. אולי מתכוונים לבתי-ספר ממלכתיים.

בסעיף קטן 1(ג) יש הגדרה של "מוסד חינוך מוכר": "כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949". "מוסד חינוך מוכר" כהגדרתו בחוק לימוד חובה זה רשמי ומוכר שאינו רשמי. רשמי זה ממלכתי וממלכתי-דתי.

רצית להיות בטוח שב"אל המעיין" אפשר יהיה לשלב סטודנטים?

המושג "מוכר" קיים היום בחוק ומשמעותו אחרת.

לא. בחוק לימוד חובה, "מוכר" כולל את החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי, שזה הרשמי, ואת המוכר שאינו רשמי.

רציתי להבהיר לחבר הכנסת, מדובר על כניסת סטודנטים במהלך יום הלימודים. אם הוא ארוך, אז הם נמצאים לאורך כל היום. אם הוא קצר, הם נמצאים ביום הקצר. לא יכולים סטודנטים להחליף מורים בשעות אחר-הצהרים.

אני מתכוון על-פי דוח דברת.

אין עוד דוח דברת.

למה לא? מתשס"ו זה יהיה חד-צדדי, כך הודיעה השרה. אז בוודאי יצטרכו סטודנטים.

זה לא יהיה חד-צדדי.

לא תתנו. אני אתכם.

כאשר שוהים תלמידים בבית-הספר חייב להיות בבית-הספר מנהל וחייבים להיות מורים. לכן לא מדובר כאן בסטודנטים שיחליפו מורים ויאריכו את יום הלימודים, אלא במהלך יום הלימודים, יהא אורכו אשר יהא, הסטודנטים ישתלבו.

לא נותר לנו אלא להתחיל לקרוא את סעיפי הצעת החוק, בבקשה.

הצעת חוק שילוב סטודנטים במערכת החינוך, התשס"ה-2005

סעיף 1 – שילוב סטודנטים במערכת החינוך

"(א) השר, בהתייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה, ובאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, יקבע תכנית לשילוב סטודנטים בפעילות חינוכית במוסדות חינוך מוכרים, בהתנדבות (בחוק זה – התכנית).

(ב) מבלי לגרוע מהוראות סעיף 15 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, מוסד להשכלה גבוהה רשאי לקבוע כי בתכנית לימודים לתואר אקדמי יוקצו לסטודנט, במסגרת מכסת קורסי הבחירה, מספר שעות שנתיות, כפי שיקבע המוסד, לפעילות חינוכית לפי התכנית.

(ג) בסעיף זה –

"חוק המועצה להשכלה גבוהה" – חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958.

"מוסד להשכלה גבוהה" – מוסד שהוא אחד מאלה:

(1) מוסד שקיבל הכרה לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה;

(2) מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;

(3) מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;"

זה כולל את כל המוסדות הישראלים.

""מוסד חינוך מוכר" – כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949;

"סטודנט" – תלמיד במוסד להשכלה גבוהה;

"תואר אקדמי" – תואר אקדמי ראשון או תואר אקדמי שני;

"השר" – שר החינוך, התרבות והספורט.

סעיף 2 – תחילה

תחילתו של חוק זה ביום ______ ."

צריך עוד לקבוע את תאריך התחילה.

סעיף 3 – תכנית ראשונה

"השר יקבע תכנית ראשונה לפי סעיף 1, בתוך ששה חודשים מיום פרסומו של חוק זה."

סעיף 3 התווסף כדי שביום התחילה כבר תהיה תוכנית, זאת הכוונה.

בדרך כלל עושים אחרת, החוק נכנס לתוקף ועד שהשר לא קובע את התוכנית החוק לא חל.

בחוקים בהם נקבעות תקנות ראשונות קובעים שהתקנות ייקבעו לפני תחילתו של החוק, והחוק נכנס אחרי שהתקנות מותקנות. זאת הכוונה לפחות.

יש הערה קטנה לגבי הגדרת "סטודנט". בחוק עידוד מעורבות סטודנטים ביום חינוך ארוך, שהוזכר כאן קודם, "סטודנט" הוגדר: "תושב ישראל או אזרח ישראלי הלומד תוכנית לימודים מלאה לקראת קבלת תואר אקדמי ראשון במוסד להשכלה גבוהה". בהצעת החוק שלפנינו אפשר לרשום: "תואר אקדמי ראשון או תואר אקדמי שני", אולם - - -

למה הוא צריך להיות תושב ישראל או אזרח ישראלי? ואם הוא סטודנט מאמריקה? סטודנט הוא סטודנט. אם הוא יהודי אזרח ארצות-הברית, למה לא?

עדיף להשאיר את זה פתוח.

אז הנוסח נשאר כמו שהוא.

צריך לקבוע את תאריך התחילה.

אולי נקבע שהתחילה בעוד 6 חודשים.

השר צריך להביא את התוכנית על-פי סעיף 1 לאישור הוועדה.

אני מבין שהשר קובע תוכנית ומביא אותה לאישור הוועדה – זה כל עוד החוק עדיין לא בתוקף. ביום כניסתו של החוק לתוקף, התוכנית מאושרת.

אנחנו צריכים אכן לתקן את סעיף 3 ולכתוב ש"השר יביא את התוכנית לאישור הוועדה בתוך שישה חודשים".

ואז תחילתו של חוק זה בעוד 9 חודשים, למשל.

עכשיו עולה השאלה לגבי תחילת שנת לימודים.

למה השר לא יכול להביא את התוכנית בתוך 3 חודשים?

אולי כן. נתנו להם חצי שנה על-פי בקשתם.

אמנם למשרד החינוך יש היום צרות צרורות. האם יש בעיה תוך 3 חודשים להביא תוכנית כזאת? לא צריכה להיות בעיה. הם בטח יגיד: הסטודנט צריך לעשות את זה וזה. מה הבעיה?

השאלה איזו תוכנית בדיוק משרד החינוך רשאי לקבוע כאן.

אנחנו שואלים רק תוך כמה זמן השר יכין את התוכנית. אנחנו לא יודעים מה הוא צריך לעשות, אבל אנחנו רוצים לקבוע תוך כמה זמן.

בואו נמקד קודם כול את השאלה, מה בדיוק השר נדרש לעשות כאן, איזה שיתוף הוא צריך עם המועצה להשכלה גבוהה. אחר-כך נראה כמה זמן זה ייקח.

בואו נתחיל מהסוף. ספרי לי את, לדעתך כמה זמן השר צריך בשביל זה.

יש כאן הרבה שאלות. הוא צריך להתייעץ עם המועצה להשכלה גבוהה, וכאן אנחנו רוצים להבהיר מה בדיוק יהיה הקשר בין משרד החינוך לבין המועצה להשכלה גבוהה.

אתם רוצים להשאיר אותי במתח? תגידו לי כמה זמן לדעתכם השר צריך.

יש לנו הערה מקדמית לפני כן.

נתחיל עם משהו שהוא קצת יותר מהותי ממשך הזמן. אתייחס גם לנושא הזמן עוד רגע. בזמנו כאשר הצעת החוק עלתה התנגדנו לה, בטענה שהיא מיותרת, כי כבר היום המוסדות להשכלה גבוהה רשאים לתת נקודות זכות עבור פעילות חברתית.

אחת משתיים, או שנצליח להפעיל את זה משנת הלימודים הבאה, קרי באוקטובר, או שזה יופעל כבר שנה לאחר מכן. כלומר, או תוך 5 חודשים או תוך שנה ו-5 חודשים.

אני רוצה להתייחס לעניין קצת יותר מהותי. בזמנו בסופו של דבר לא התנגדנו, כי הבנו שהשרה תומכת בהצעת החוק. יחד עם זאת, במכתבה כותבת שרת החינוך, התרבות והספורט שהיא תומכת בהצעת החוק בתנאי שההצעה תקודם בתיאום עם משרד החינוך, והיא מציעה לדון בסוגיית התמורה במקום נקודות זכות אקדמיות.

אבל זה דורש חוק אחר. בהצעת החוק שלפנינו אין כסף, אלא קרדיט אקדמי.

זאת היתה עמדת השרה.

הדבר נדון.

האם אתם מוכנים לתת מלגות? יש כאן שתי אופציות: האחת, שמשרד החינוך ייתן מלגות; והשנייה, שיינתנו נקודות זכות אקדמיות.

אני לא יכולה לענות בשם שרת החינוך, היא שהחליטה לתמוך בהצעת החוק.

אם משרד החינוך היה מוכן לתת מלגות ולתקצב את זה, היה נקבע הסדר כמו על יום חינוך ארוך, שם ניתנות מלגות. מכיוון שלא, הלכו בוועדה לכיוון של נקודות זכות אקדמיות.

השאלה האם נכתוב בחוק רשות לקביעת נקודות זכות אקדמיות, והשאלה גם איך נראית הרשות הזאת.

כל מוסד קובע לעצמו. מוסד להשכלה גבוהה יכול להגיד: זה לא מעניין אותי, מצדי שתלמיד יתנדב כרצונו, אצלנו הוא לא יקבל שום קרדיט ללימודים, ומוסד להשכלה גבוהה אחר יגיד: הסטודנט עושה עבודה חינוכית, ניתן לו 2 נקודות מתוך 120.

לא צריך חקיקה בשביל זה.

אם כך, איך תיראה התוכנית?

קיבלת על זה תשובה בישיבה הקודמת.

שרת החינוך הרי אחראית גם על המועצה להשכלה גבוהה. היא יכולה להוביל את זה גם מפה וגם משם.

אחד הרעיונות שהעלינו בזמנו, גם בפני השרה, שלמעשה בחקיקה לא קובעים נקודות זכות אקדמיות.

לא קבעו כאן נקודות זכות אקדמיות. קבעו שאפשר. לא קבעו שצריך.

זאת באמת שאלה, כאשר כתוב "רשאי" אם זה לא יכול להשתמע כ"צריך".

זה "רשאי" במובן רשאי.

כתוב בסעיף 1(ב): "מבלי לגרוע מהוראות סעיף 15 לחוק המועצה להשכלה גבוהה ...". על-פי הנוסח ברור שזה זכות של המוסד להשכלה גבוהה ולא מחייבים אותו לעשות כן.

ובתוכנית שתיושם על-ידכם.

בישיבה הקודמת דיברנו על שתי האופציות האלה. משרד החינוך לא נטה להגיד שהוא מתכוון לתת מלגות על פעילות כזאת.

השאלה העקרונית לא פתוחה לדיון. הצעת החוק הזאת אושרה על-ידי מליאת הכנסת בקריאה ראשונה וחובתנו לסיים את החקיקה בה. השאלה היחידה שנותרה פתוחה, כמה זמן צריך. אנחנו לא פותחים את כל הסוגייה מחדש. אם אתם חושבים שהחוק רע, תגייסו רוב בכנסת להפיל אותו.

כדי שנדע כמה זמן צריך, עלינו לחשוב מה נדרש ממשרד החינוך לתאם עם המוסדות להשכלה גבוהה. ברור שמשרד החינוך לא יקבע נקודות זכות אקדמיות, אין לו סמכות כזאת, ואנחנו גם לא מבקשים סמכות כזאת.

אבל משרד החינוך יכול לומר: הסטודנט יהיה מעין עוזר למורה, יישב בכיתה או בשיעורים פרטניים ויעזור לתלמידים להכין שיעורים. אתם צריכים להגיד מה עושה אותו סטודנט שבא לבית-ספר, כדי שלא יגידו לו לעמוד בשער ולעזור למאבטח.

או ללמד מתמטיקה במקום המורה.

מה אתם חושבים שסטודנט כזה צריך לעשות? לעזור למורה, לעזור בניקוי החצר, להפעיל את הילדים בהתעמלות? אני לא יודע. זה מה שאתם צריכים לקבוע. האוניברסיטה תחליט האם על דבר כזה שעושה סטודנט היא צריכה לתת לו קרדיט או לא, זה הכול.

אין לי כוונה לגלגל כאן כל דבר 50 פעמים. הרי ברור לנו, אם לא נצליח לסגור את זה עד תחילת שנת הלימודים האקדמית זה לא יהיה בשנה הבאה אלא יידחה בשנה וחצי ואז אין טעם לדבר על מועדים.

צריך לזכור שזה דורש גם אישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת.

אל תדאגו, ועדת החינוך, התרבות והספורט תאשר את זה במהירות. הבעיה לא תהיה בוועדה.

3 חודשים נראה לי לא סביר, בהתחשב בכך שזה צריך לעבור את משרד החינוך ואחר-כך להגיע למועצה להשכלה גבוהה.

אבל המועד המרבי שאנחנו יכולים לקבוע הוא עד תחילת שנת הלימודים. אחרת, התלמיד עושה לעצמו תוכנית לימודים וכבר לא ירשום את זה. מתי תתחיל שנת הלימודים הקרובה?

בנובמבר.

במילים אחרות, עד סוף ספטמבר אנחנו צריכים לגמור את כל הסיפור, כדי שבאוקטובר התלמידים יוכלו להירשם לפעילות הזאת. כלומר, עד 15 בספטמבר משרד החינוך צריך להגיש את התוכנית.

במכללות הייעוץ לקביעת תוכנית הלימודים ייעשה כבר בעוד שבועיים.

אבל תמיד הסטודנט יכול לבקש להחליף איזה קורס חובה מעצבן שמאוס עליו ובמקומו לבקש להשתלב בבית-ספר.

או במקום קורס בחירה כלשהו.

אני מציעה שבכל זאת ניתן למשרד החינוך זמן לקבוע קריטריונים, זמן לשבת עם המועצה להשכלה גבוהה. אני רוצה להציע שהתוכנית תיכנס לתוקף בסמסטר השני, שיתחיל בינואר.

זה סביר.

אני רוצה לשאול שאלת הדיוט. אני לא מבינה שום דבר בחקיקה. זה כל החוק, או יש לו עוד תוספת?

זה כל החוק.

איך אני כנציגת מורי מדינת ישראל יכולה להיות שקטה שהסטודנטים לא ימלאו את מקום המורים?

איך תוכלי להיות שקטה? תתייעצי עם משפטן והוא ייתן לך חוות-דעת משפטית.

תראי את התוכנית שמשרד החינוך יגיש.

התוכנית מובאת לאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט ויתקיים עליה דיון בוועדה. זאת הסיבה שהתוכנית מובאת לאישור הוועדה, בניגוד למקרים אחרים שהשר קובע תוכנית ללא אישור ועדת החינוך. יש עוד שלב לפני שהתוכנית נכנסת לתוקף.

גברת ריפתין, אין מניעה למשרד החינוך לקחת מחר לעבודה אלף סטודנטים ולתת להם להיות מורים.

יש מניעה, כי אנחנו נתנגד.

אתם תשביתו את המדינה, אבל אין בעיה משפטית במובן הזה.

אני חושב שהרעיון לעשות את זה לקראת הסמסטר השני נכון. הואיל והסמסטר השני מתחיל בינואר, משמע שאנחנו צריכים לסיים את כל הסיפור הזה עד סוף חודש אוקטובר.

בסוף אוקטובר להביא את התוכנית, או בסוף אוקטובר שהחוק ייכנס לתוקף?

הכול ביחד.

אבל יש פגרת כנסת, זאת תהיה בעיה. משרד החינוך יביא את התוכנית עד 1 בנובמבר והוועדה תאשר אותה עד 15 בנובמבר. אני מתחייב, אם אהיה כאן עד אז, להביא את התוכנית לדיון בוועדה מיד.

איפה משרד החינוך רוצה לראות את הסטודנטים במערכת החינוך – נדמה לי שזה החלק הקל.

חבר הכנסת נהרי, הערת שאפשר להכין את התוכנית הזאת גם תוך חודש ימים. תסביר למה.

מפני שהמשרד שוכר שירותים של חברות ייעוץ. קריטריונים לוקח פחות זמן לקבוע, על אף שהם מורכבים מאוד.

רבותי, עד סוף אוקטובר משרד החינוך יביא את התוכנית לאישור. הוועדה בכנסת תאשר אותה עד 15 בנובמבר ואז החוק ייכנס לתוקף.

אני מניחה שהבעיה הפחותה יותר למשרד החינוך היא להביא את התוכנית מטעמו. דרך אגב, אנחנו לא שוכרים חברות ייעוץ. אנחנו מטילים את זה על גברת זיילר. אבל יש כאן צורך בתיאום עם המועצה להשכלה גבוהה.

יש לכם זמן עד סוף אוקטובר לתאם.

כבר היום יש ועדה שבוחנת את הנושא.

אולי באמת תגמרו את העבודה כבר.

אני לא יודעת אם יישבו בחודשי הקיץ, אני רוצה להתייעץ.

כידוע לכם, יש כלל האומר: כל עבודה נעשית בזמן המוקדש לביצועה.

זה יוצא 5 חודשים.

אבל אלה חודשי הקיץ.

תתחילו כבר עכשיו. חבר הכנסת נהרי הציע תוך חודש, והוא מכיר את משרד החינוך טוב בהרבה ממני. הייתי רך-לב כלפיכם ונתתי לכם תקופה ארוכה.

הוא יודע כמה זמן לוקח לקבוע קריטריונים.

לא כל הקריטריונים, רק מה שרוצים. כשרוצים לקבל החלטות מהר עושים את זה תוך 24 שעות.

אנחנו מאשרים לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שילוב סטודנטים במערכת החינוך, התשס"ה-2005.

חברי הכנסת בשארה, זחאלקה וטאהא מציעים בסעיף 3 לקבוע "3 חודשים". אני מציע שנדחה את הצעתם והיא תהפוך להסתייגות.

האם יש עלות להצעת החוק?

לא.

מכיוון שאני עובדת עם הסטודנטים, אם הסטודנטים צריכים לבחור קורס או לעשות פעילות התנדבותית ואין להם תמורה כמו החזר נסיעות, מישהו צריך לרכז את זה מטעם האוניברסיטאות.

למה מטעם האוניברסיטאות? הסטודנט מביא ממנהל בית-הספר תעודה שהוא עשה כך וכך וניתן לו קרדיט.

זה קיים כבר היום בחלק מן המוסדות.

מה שאת אומרת הוא חוק אחר. כאן מדובר על סטודנט שגם מטעמים של ציונות ואהבת האדם אומר: אני רוצה שעתיים בשבוע, במקום לשבת בעוד הרצאה לעשות משהו בבית-ספר. אני יודע שבבתי-ספר תיכוניים מקובל ללכת לפעילויות למען הקהילה במכבי-אש ובכל מיני מקומות.

יש לי הערה לניסוח. נראה לי שבמקום "מספר שעות שנתיות" נכון יותר לומר "נקודות זכות לקראת תואר אקדמי".

אנחנו לא יודעים מה זה "נקודות זכות". אני מסמיך את היועצת המשפטית של הוועדה לתאם את הניסוח.

תודה רבה לכם. הצעת חוק שילוב סטודנטים במערכת החינוך, התשס"ה-2005, מאושרת פה אחד לקריאה שנייה ושלישית.


הישיבה ננעלה בשעה 11:35