ישיבה מיוחדת לרגל היום הבין-לאומי ללא עישון; הצעת חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים (תיקון – סמכויות סדרן בית חולים)

5
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
31/05/2005

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 422
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, כ"ב באייר התשס"ה (31 במאי 2005), שעה 10:00

1. ישיבה מיוחדת לרגל היום הבין-לאומי ללא עישון: ברכות למנצחים
בתחרות לבחירת הכרזה המוצלחת והמתאימה ביותר להעברת מסר נגד
עישון בקרב צעירים
2. הצעת חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים (תיקון – סמכויות סדרן
בית חולים), התשס"ד-2004

חברי הוועדה: שאול יהלום – היו"ר

חה"כ אילן שלגי
סא"ל ד"ר סלמאן זרקא רע"ן בריאות הצבא באט"ל, משרד הביטחון
סרן ד"ר יעל בר זאב צבא הגנה לישראל, משרד הביטחון
סרן אפרת שרייר רמ"ד קידום בריאות, צבא הגנה לישראל,
משרד הביטחון
עו"ד אילנה מישר הלשכה המשפטית, משרד הבריאות
עו"ד הילה מנור הלשכה המשפטית, משרד הבריאות
ענת שבתאי מנהלת המחלקה לחינוך ובריאות, משרד
הבריאות
טלי שמואל מתמחה, משרד המשפטים
גבי פיזמן משרד המשפטים
עו"ד קרן גלאון הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון פנים
נתן צילקובסקי קרפ"ר, משטרת ישראל, המשרד לביטחון
פנים
שרון ניסן מתמחה, ההסתדרות הרפואית
שוש גן נוי מנהלת מדור, המחלקה לחינוך וקידום
בריאות, קופת חולים כללית
ליאורה וילנסקי מקדמת בריאות ארצית, קופת חולים מכבי
מירי זיו האגודה למלחמה בסרטן
אורטל חלאג האגודה למלחמה בסרטן
עו"ד קארין רמות
לילה מרגלית האגודה לזכויות האזרח
אתי לנצ'נר מורה, בית הספר "אורט שפירא"
דניאלה קארו תלמידה, בית הספר "אורט שפירא"
רועי דוד תלמיד, בית הספר "אורט שפירא"
אירינה גרוסמן סגנית מועצת נוער
אסף שמחה מועצת התלמידים והנוער הארצית

גיל שבתאי

וילמה מאור

דקלה אברבנאל

1. ישיבה מיוחדת לרגל היום הבין-לאומי ללא עישון: ברכות למנצחים בתחרות לבחירת הכרזה המוצלחת והמתאימה ביותר להעברת מסר נגד עישון בקרב צעירים

שלום, אני פותח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. יש לנו שני נושאים. קודם כול נדון בנושא הכללי. אנחנו נמצאים ביום ללא עישון, שבו אנחנו משתדלים להעמיק את התודעה האנטי-עישונית, על כל סכנותיו של העישון. הסכנה הראשונה היא הסרטן, אבל לפי כל המחקרים יש עוד הרבה סכנות. ביום ללא עישון אנחנו באים להדגיש את המטרה – גם מה שפחות לעשן, גם להגביר את התודעה, גם להוסיף כל מיני אמצעים, איך פחות אנשים יעשנו. זה יכול להיות על-ידי ההסבר לאנשים עצמם, או על-ידי הפיכת מוצר הסיגריה למוצר יותר קשה להשגה, או על-ידי העלאת המסים והעלאת מחיר המוצר, או על-ידי אזהרות שממוקמות על המודעה, על הקופסה, על סרטון הפרסומת – שנדמה לי שהוא כבר אסור. את כל הדברים האלה אנחנו עושים היום. כך נפתח את הישיבה.

אנחנו, עם מפקדת קצין רפואה ראשי, ענף בריאות הצבא, עם האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות נותנים היום תעודת הוקרה לבתי ספר על שהם משתתפים בקמפיין "צה"ל נלחם בעישון – כבר בתיכון". נשמע מילה או שתיים מהאנשים שעוסקים בעניין. אחרי שנקדיש לזה כמה דקות, ניתן תעודות הוקרה לבית ספר מסוים ולתלמידה מסוימת.

אני ראש ענף בריאות הצבא. אנחנו מבינים שלעישון אין גבולות, הוא כן עובר את הש"ג, זה לא מתחיל בצבא. יש לו פנים גם במערכת הצבאית וגם במערכת האזרחית. כולנו, כל העוסקים במלאכה, שילבנו ידיים. גם משרד הבריאות היה מעורב, ענת שבתאי שותפה אתנו לפעילות זו השנה השנייה. גם מירי זיו מהאגודה למלחמה בסרטן ונאוה, שלא נמצאת כאן, פעלו אתנו. גם במערכת הצבאית עסקו בנושא וקידמו אותו אפרת שרייר – מקדמת הבריאות הראשית של צה"ל, וכן ד"ר יעל בר זאב שעוסקת רבות נושא העישון והגמילה מעישון.

יצאנו לנסות ולהילחם בעישון גם במערכת התיכונית, לשלב ידיים כולנו יחד. פנינו למערכת בת הספר של "אורט", ואחד מבתי הספר שהתחבר אלינו ונענה לאתגר היה בית הספר "אורט שפירא" בכפר סבא. הרעיון הוא שהמגמה של בית הספר עוסקת בעישון, מטמיעה את הנושא. התוצר הסופי שהיא מייצרת הוא כרזה שמתאימה להעביר מסר גם לנוער במערכת התיכונית וגם לחיילים במערכת הצבאית. תלמידי בתי הספר מופיעים בצה"ל עם החולצות ועם הכרזה הבולטת, החדה, בשחור-לבן, שמנסה גם להניע את החיילים שלא לעשן או להפסיק לעשן. יותר קל לא לעשן מלהפסיק לעשן. זה נכון כנראה לגבי כל הרגלי הבריאות.

אנחנו מודים על כך שגם במסגרת הוועדה ניתנה לזה במה. התלמידה דניאלה קרו-רויטמן עיצבה את הכרזה שזכתה בתחרות של כל בתי הספר שהשתתפו. זה מה שילווה את צה"ל בשנה הקרובה, וישמש את צה"ל בהסברה על העישון בין כותלי המחנה הצבאי.

אקרא לפרוטוקול את הכתוב בכרזה: "סיגריות, ריח רע מהפה, שיניים צהובות, ריאות שחורות, סרטן.. מוות. אתה באמת רוצה תמונה של זה?" ראינו שיש גם חולצות כאלה.

קודם כול, אני רוצה לברך אותך על שעשית כרזה כזאת יפה. היא יפה במירכאות, כמובן, היא יפה מבחינה אומנותית אבל היא לא יפה מבחינת התוכן שאת רוצה להזהיר מפניו. עשית את זה בצורה מאוד חודרת. אנחנו רוצים להעניק לך תעודת הוקרה. תעודת הוקרה מוענקת בזאת לתלמידה דניאלה קרו-רויטמן על עיצוב כרזה זוכה במסגרת קמפיין "צה"ל נלחם בעישון כבר בתיכון". ד"ר זרקא, סגן אלוף, ראש ענף הצבא, אפרת שרייר, ראש מדור קידום בריאות. נצלם.

באותה הזדמנות ניתן לכל בית הספר "אורט כפר סבא ע"ש שפירא" תעודה על ההשתתפות בקמפיין "צה"ל נלחם בעישון כבר בתיכון". ניתן אותה לרועי דוד, מכיתה י'. הוא המנהל?

והמורה, המחנכת, גם היא נמצאת כאן. יפה מאוד. אני רואה שעושים דברים טובים גם בבתי הספר התיכוניים, לא צריך את דוח דברת. פיטרו אצלכם מורים?

לא ממש.

טוב, לא מגיע לכם, זה בית ספר מצטיין, שלא יפטרו. נמצא כאן יושב-ראש ועדת חינוך לשעבר, והוא מודע לעניין. נשמע כמה דברים ממנו כיושב-ראש ועדת חינוך לשעבר וכמגיש חוקים בנושא.

ראשית, אני מברך אותך, אדוני היושב-ראש, על שיזמת את הדיון בשיתוף עם האגודה למלחמה בסרטן.

חשבתי שאתה מברך אותי על שהצלחתי להיכנס לחולצה.

זה דיון חשוב, והיום הזה יום חשוב מאוד. אני מתכוון להתייחס לכך גם במליאת הכנסת אחרי הצהריים. אני כבר מתנצל, משום שבשל סיבה חשובה אצטרך לעזוב בעוד כמה דקות.

לא כדי לעשן סיגריה.

חלילה. בוועדת הפנים ואיכות הסביבה יש דיון בנושא חוק אוויר נקי, שהוא נושא משיק כמובן. אני אחד מיוזמי החוק הזה, ואצטרך להיות שם. היה לי חשוב מאוד להשתתף כאן בתחילת הדיון לפחות, כדי לחזק את ידי כל העוסקים בנושא החשוב הזה. שמחתי לשמוע ששיעור המעשנים בישראל ירד ל-24%, וזה רווח יותר בין הגברים. חבל שצעירים מתחילים לעשן, בעיקר במשך השירות הצבאי. אינני סבור שזה רק בגלל הגיל, אולי זה גם בגלל ההשפעה הסביבתית, אולי הריחוק מהבית, אולי המחשבה וההרגשה של יציאה לעצמאות. זה לא ראוי. אני אומר את זה בתור אחד שהתחיל לעשן כשהיה חייל, ואפילו כתלמיד. בימים ההם זה בכלל היה חמור מאוד. אבל אחרי כחמש שנים, בתום השירות הצבאי, ידעתי להפסיק לעשן, והיום אני בין המטיפים נגד הסכנות שבעישון.

אגב, מה שמוסדר אצלנו בחוק בכל הנוגע להגבלת עישון בעצם אינו מתייחס לצבא. הוא מדבר על מקומות עבודה. צה"ל אינו מקום עבודה והצבא אינו מקום עבודה. אני יודע שבצה"ל יש הנחיות ופקודות מטכ"ל, אבל מצאתי לנכון להגיש הצעת חוק שאומרת שצה"ל ייחשב מקום עבודה לצורך החוק הזה. אני סבור שכשחייל או חיילת צעירים נמצאים בקרבת מפקד או מפקדת שמעשנים, הם יהססו להעיר. אבל אם יהיה ברור בצה"ל שאסור לעשן, על-פי חוק, אלא באזורים שמוקצים לעישון, לא יהיה עישון במשרדים, ולא יהיה עישון בדיונים ובישיבות. אני סבלתי מזה בצה"ל הרבה שנים, גם כאיש מילואים. אני מאמין שזה רצוי.

אני לא רוצה להאריך. אומר רק שחשוב ביותר שנקרא בעיקר לבני הנוער. היום נוטים להדגיש את הסכנה שבסמים, שכמובן היא סכנה נוראה. אבל גם העישון מסוכן. גם להורים צריך לומר: אל תתייחסו לעניין הזה בקלות דעת. אל תאמרו "למזלי הילד מעשן, אני יודע שהוא לא נוגע בסמים". זה לא טוב, זה רע. שלא לדבר על כך שאנשים נפגעים מעישון פסיבי. אני שומע שמדי שנה בשנה מתים כ-10,000 איש מעישון. כ-1,500 מתים מנזקי העישון הפסיבי, הם אלו שנמצאים בקרבת מעשנים. זה מזעזע. אנחנו זועקים על כך שבשנה יש לנו 500 הרוגים בתאונות דרכים. זה איום ונורא, וכל מקרה הוא אסון. אבל מה לגבי פי עשרים מזה שבכל שנה מתים מנזקי העישון? צריך להביא את זה לתודעת הציבור, ולא רק פעם אחת בשנה.

מייד אתן את רשות הדיבור לגב' מירי זיו. אני רוצה לומר שקיבלתי מכתב ממנה ומפרופ' רובינזון, היושב-ראש של האגודה. גב' זיו תפרט את עיקריו. בסוף המכתב יש לכם עוד כמה רעיונות איך לעבוד, נוסף על הדברים שנעשו עד עכשיו. את כאן ואת ברשות דיבור, ולכן אני רואה את עצמי פטור מלקרוא את המכתב שהפניתם לכל חברי הכנסת.

תודה. נשיא ארגון הסרטן הבין לאומי, שהיה אורח שלנו ונפגש עם הפורום הישראלי למניעת עישון אצלנו, קרא לחברות הטבק טרוריסטים. הוא אמר שסיגריה זה הדבר היחיד שאם משתמשים בו לפי הוראות היצרן, 50% מהמשתמשים מתים מהמוצר. אין ספק, גם מהנתונים שהוא דיבר עליהם, שמדובר בפצצה מתקתקת. אני בהחלט מברכת את חבר הכנסת שלגי על חוק אוויר נקי. אני חושבת שכבר ראוי שיהיה חוק כזה. אבל כשמדברים על סרטן, חשוב לדעת שעישון גורם ל-30% ממקרי התמותה מסרטן בכלל, ול-80% ממקרי סרטן הריאה. זיהום אוויר, מים ומזון גורמים ל-1%-5% ממקרי התמותה. זיהום האוויר גורם למחלות בדרכי הנשימה ולחולאים אחרים, וכאזרחית אני בעד החוק החשוב. אבל כפי שנאמר צריך להבין שבנגע העישון האדם עצמו מטיל על עצמו ועל אחרים חפים מפשע עונש. השינוי כאן יכול להוריד בשיעור עצום את מספר הנפטרים מסרטן, מחלות לב, דרכי נשימה וכדומה. הנתון על תמותה מעישון עולה על נתוני התמותה האחרים, שהם נוראיים כשלעצמם, כמו תמותה מתאונות דרכים, מפעולות איבה ועוד.

לכן פנינו, גם בעקבות יוזמה של ארגון הסרטן הבין-לאומי, לחזק את ידם של חברי הכנסת, ולצאת ביוזמות חקיקה נוספות, משום שהוכח בעולם שחקיקה של איסור על פרסום, של העלאה משמעותית יותר של המיסוי על הסיגריות משפיעה מאוד. בחלק מהמדינות יש גם הפניה לקרן לקידום בריאות בנושא עישון ובנושאים אחרים – וגם זה ישנו בהצעת החוק.

חבר הכנסת שלגי, אתה כלב שמירה טוב, וגם אתה, כבוד-היושב ראש.

אני לא כלב.

תודה רבה.

כלב שמירה זה מונח בסדר, ואני אוהבת בעלי חיים. עו"ד מישר ממשרד הבריאות יושבת כאן. שר הבריאות היה מהראשונים שחתם על אמנה של ארגון הבריאות העולמי במלחמה נגד העישון. אבל המדינה עדיין לא אישררה את האמנה. כאן אנחנו מפגרים אחרי למעלה מ-40 מדינות. למדינת ישראל יש כל מיני תירוצים משפטיים לא קבילים – אני אומרת את זה חד-משמעית – וזה עדיין לא אושרר.

אני רוצה לומר לך, בקריאת ביניים: לפני חודשיים השיב לי השר על שאילתא בנושא הזה. הוא כתב שבימים אלו מטפלים באישור.

לצערי "ימים אלה" מתארכים מדים. אני חושבת שצריך לעקוב אחרי זה ולא להרפות. לפי כל המדינות, צריך לחתום, ובתוך חמש שנים צריך לחוקק את כל החוקים האחרים. אין מה לעשות, החקיקה היא שפעלה. בשנת 1983 הצלחנו להביא לראשונה לחקיקה, אחרי הרבה מאבקים, כשהרגשנו ממש כמו דוד מול גלית. שר המשפטים לשעבר צדוק, היה נציג חברות הטבק, "דובק". והנה, אז היו 42% מעשנים והיום יש 24%.

כל החקיקות למיניהן, כמו שחבר הכנסת שלגי יזם, וגם חבר הכנסת קרא,

גם חבר הכנסת יהלום. היום אנחנו מקדמים הצעה שלו.

נכון. חשוב מאוד לעבור על זה, כולם יחד. זה באמת נושא ברמה הלאומית. מקלים בו ראש למרות הקטל העצום שהוא גורם לו. אני כבר לא רוצה לדבר, כי לחיי האדם אין מחיר, אבל יש גם מחיר כבד לכלכלה, למשל, בגין היעדרויות מהעבודה, ויש עלויות גבוהות למערכת הבריאות. חבר הכנסת יהלום עוזר הרבה בנושא עדכון סל התרופות. אבל לטפל בחולי סרטן ריאה או בחולי סרטן כליה יקר בהרבה מהמניעה.

תודה. אולי המחנכת יכולה לספר לנו מה המצב, מעבר להסברה שאתם עושים, שזה יפה מאוד. בכיתה שלך כמה מעשנים? איך מתמודדים עם נער בכיתה י' שמעשן? זה בכלל עוזר? אתם חושבים שההשתתפות בקמפיין צמצמה את המעשנים?

אני חושבת שנהיה תמימים אם נחשוב שבעקבות פעילות נקודתית נמנע עישון או נצמצם עישון. ד"ר זרקא ואני שוחחנו נושא לפני הישיבה. בבתי הספר מעשנים, ומעשנים לא מעט, אף שאסור לעשן. יש הוראה שאוסרת עישון במוסדות חינוך, אבל כמעט בכל בתי הספר יש פינות עישון. דיברנו על זה. אם בית הספר יחרות על דגלו שהוא בית ספר ללא עישון, התלמידים בוודאי יירשמו לבית הספר האחר. זו גזרה שהציבור לא רוצה להתמודד אתה, הוא די טומן את ראשו בחול בנושא זה. בני הנוער מעשנים.

מהניסיון שיש לי, הגיל שבו הכי הרבה מעשנים הוא גיל התיכון. היתה לי שיחה בדרך עם תלמידה. היא הסבירה לי שזה חלק מהמרד שלה בהורים. ההורים כל כך מתנגדים, ולכן היא בעד לעשן. היא לא כל כך אוהבת לעשן, אבל בעקבות התנגדות המבוגרים הדרך שלה היא הדרך למרוד.

המורים לא מעשנים?

מאוד נדיר לראות מורים מעשנים.

אבל מהניסיון שלך, האם לעצם ההשתתפות בקמפיין ההסברה יש תועלת עצמית?

אין ספק שזה מביא למודעות. כל הזמן צריך להמשיך לדבר, להמשיך להתריע על הסכנות. יש להביא בחשבון שלא תמיד ההשפעה תהיה מיידית. אבל אין ספק, ככל שמדברים יותר, זה יחלחל ויגיע למודעות. אולי זה לא יקרה מייד, אבל בסופו של דבר זה ישפיע.

אני פונה לאנשי צה"ל, לסא"ל ד"ר זרקא ולסרן שרייר, האם יש לכם סטטיסטיקה כלשהי? אתם יכולים לספר על קבוצה שהתחלתם לעבוד אתה, בתיכון, או בצה"ל – גדוד כלשהו – וראיתם תוצאות? האם להסברה, לכל הפעולות, יש בכלל השפעה? גב' זיו אומרת שהנתון ירד ל-24%, שזה ודאי משפיע. האם אפשר בעיניים ובידיים להעיד על תוצאות?

מבחינת הבנים, כ-32% מהם מעשנים כשהם מתגייסים. כשהם משתחררים כ-42% מהם מעשנים. בשלוש שנות השירות הצבאי יש תרומה של 10% מעשנים למשק הלאומי. זה לאו דווקא בגלל השירות הצבאי, אם כי אנחנו מבינים את השפעת השירות הצבאי, אלא זה קורה בקבוצת הגיל הזאת גם כשלא מתגייסים לצה"ל. זה קורה גם מחוץ למסגרת הצבאית בגיל הזה.

בשנה שעברה עשינו פיילוט בבית ספר אחד בלבד. לא בדקנו לפני ואחרי אם חל שינוי, לפחות מבחינת הידע העמדה וההתנהגות. השנה אנחנו כן בודקים, בבתי הספר האחרים שמשתתפים בפרויקט. טרם סיימנו את הבדיקה. אנחנו בודקים את המצב לפני ואחרי, ואנחנו מקווים שנוכל להראות שינוי מספרי. אנחנו מקווים שבסוף נוכיח, גם מבחינה מדעית, שזה משתלם.

עם זאת, צריך לייצר אווירה חיובית נגד עישון. אנחנו רוצים שהלא מעשן יהיה הנורמטיבי, ולא המעשן. אני חושב שכל מה שעושים בתחום החוקים והאיסורים בא בהחלט לענות על המסגרת הזאת, שמי שרוצה לעשן, שירד מבניין הרמטכ"ל, מהקומה ה-16, ויעשן בחניה למטה, בפינת העישון. לא להיפך, שמי שרוצה לנשום אוויר נקי ירד למטה. צריך להפוך את האיזון. צריך לייצר אווירה מסוימת. להבדיל מסוגיות של ביטחון שדה, בנושא העישון כל המרבה לדבר ולהסביר רק תורם ליצירת האווירה החיובית.

כאיש בריאות הציבור אני מקווה שאולי בעוד 20 שנה יהיה אפשר לומר שיש גן שאם נוגעים בו אנשים לא יעשנו. אני כנראה אופטימי מדי, וזה לא יקרה. ההסברה היא לחם חוקנו, וזה מה שצריך לעשות. חיילים בגיל 18, עוד לא נופל להם האסימון שיש להיגמל מעישון. המוטיב הזה איננו. חייל בן 18 לא ירצה להיגמל מעישון. להבדיל, אנשי הקבע, שנשארים במערכת הצבאית, כן עוברים את השלב הזה בגילים המאוחרים יותר. ד"ר בר זאב יכולה לספר על כך.

אמרת שכשנכנסים לצבא יש 32% מעשנים וכשיוצאים יש 42% מעשנים. האם פילחתם את האוכלוסייה לחוגרים ולקצינים? אפשר לפלח גם לפי מקומות מגורים, למשל, אבל אני שואל בעיקר על הפילוח הזה. כי אם גם קצינים מעשנים, הרי יש לכם בצבא קודים צבאיים לקצינים, ואולי צריך לומר שמצפים מקצין שייתן דוגמה, מבחינת ההתנהגות וגם מהבחינה הזאת. כמו שמצפים מקצין שלבושו יהיה מסודר יותר ושהשפה שלו תהיה אחרת, שגם לא יעשן, שיוכיח לפקודיו שלא מעשנים. גם בעניין הזה השתמשתם?

זו נקודה מאוד מהותית וחשובה. אנחנו רואים בקצין מרכיב מחנך וערכי. להבנתי, בחברה הישראלית טרם שמנו את דגל הערכיות בנושא זה. טרם הסברנו שמי שמחזיק סיגריה הוא פחות ערכי. כפי שציין חבר הכנסת שלגי, העמדה שמתגבשת בחיל רפואה היא שאנחנו תומכים במלחמה במרכיב הזה. היום מספיק שיושב-ראש הישיבה מחליט שמעשנים, ואיש לא יתנגד. כולם יעשנו בישיבה, ואין בעיה. כך עולה כמות המעשנים הפסיביים או הביישנים.

גם במערכת האזרחית טרם שמנו על זה את הדגל הערכי, אבל אנחנו רוצים להניף את דגל הכשירות. כלובשי מדים אנחנו רוצים לבוא לתיכונים ולומר שאנחנו רוצים שהמתגייסים ליחידות המיוחדות יהיו בלי סיגריה. אנחנו רוצים לעשות את זה, אולי בשנה הבאה נבוא לכאן ונציג מרכיבים נוספים של העשייה.

רוצה לומר משהו על גמילה מעישון: במקומות שזה כבר בשל, כשהאסימון כבר יורד, בקרב אנשי הקבע, אנחנו מקיימים סדנאות גמילה. בשנתיים האחרונות גמלנו 120 איש. בטווח הקצר יש לנו הצלחה של כ-90% אחוז. בטווח של שנה מדובר בכ-50%, כנראה. טרם סיכמנו את הנתונים. ידנו נטויה.

בהקשר של השקעת משאבים בנושא של מניעת עישון, מכל העבודות שנעשו בעולם אין ספק שהכיוון המתחייב הוא דווקא המניעה. כמו שהזכירה גב' זיו, הטיפול במחלות ובנזקים של העישון בשלבים המאוחרים מצריך הרבה מאוד משאבים, ואם משקיעים אותם נכון, אפשר לקצור את הפירות דווקא בשלבים של המניעה.

בהקשר של פעילויות בתי הספר, רציתי להוסיף שמכל העבודות שנעשו בעולם, וחלקן גם הצליחו להוכיח יעילות, בלי ספק מדובר על שילוב של כמה אסטרטגיות, לאו דווקא אסטרטגיות חינוכיות. יש צורך בחבירה יחד של חקיקה, יצירת סביבות בריאות, הפיכה של בתי ספר לנקיים מעישון. זה נושא שצריך לעבוד עליו ולפתח אותו. יש ועדה שבה נציגים של משרד החינוך ומשרד הבריאות, שפיתחה יוזמה בכיוון זה – הפיכת בתי הספר לנקיים מעישון.

בעיקר יש לשים את הנושא על סדר היום, ולעשות אותו למרכיב שגם בתי הספר יתחייבו לטפל בו.

יש לכם סקר כמה רופאים מעשנים, כמה אחיות מעשנות?

יש כמה סקרים שנעשו לאורך השנים. אני לא זוכרת לצטט את הנתונים המדויקים, יש כמה עבודות.

אנחנו רוצים לשמוע.

אצל רופאים זה כ-20%.

זה מחקר מלפני 20 שנה.

אצל אחיות זה יותר גבוה.

זה גבוה מהממוצע. לגבי היעילות, כמו שגב' שבתאי אמרה, צריך שילוב וצריך גם פרסום. זה דבר מאוד חשוב, זה גורם משמעותי בהפחתת עישון.

לגבי ממדי העישון בקרב בני נוער, הסקר של הראל הראה לראשונה שיש ירידה במעשנים הקבועים בקרב בנים מכיתות ו'-י"א. אבל בקרב נערות אנחנו רואים עלייה, במיוחד בכיתות י'. אפשר להתמקד בקבוצות יעד בעייתיות.

אולי זאת הסיבה לירידה בקרב הבנים: כבר לא היו סיגריות בקיוסק, כי הבנות קנו.

אגב, זו מגמה בעולם: יותר נשים ונערות מעשנות. יש מדינות שבהן יש יותר נשים מעשנות מגברים.

לא במקרה. יצא מחקר שהראה שחברות הסיגריות, כמו תמיד, בצורה מתוחכמת, עובדות על הדימויים שמדברים לנשים: סיגריות דקיקות, כי הנשים רוצות לרדת במשקל. נותנים את הדימוי שזאת הדרך היחידה לרדת במשקל.

זה לא היה לפני חמש שנים?

זה היה, זה מתמשך ומתרחב.

הן עושות זאת כי הן חושבות שהן ירזו, אבל מחקרים שיצאו בחודש האחרון מראים שזה ממש לא נכון. לכן הפרסום הוא אמצעי רב עוצמה, וצריך להפחית אותו. אם ישראל תאשרר את האמנה, אנחנו מקווים שנוכל להשלים איסור פרסום מוחלט של סיגריות, וגם איסור של שיטות שיווק מתוחכמות.

בהחלט צריך לפעל יותר בבתי הספר, יש מחקרים שמראים שהתוצאות הן כשיש שילוב. היום הנושא אינו נושא חובה במערכת הלימודים. ברגע שזה לא נושא שמתמשך, זה לא מצליח. אי-אפשר לעשות כאן "זבנג וגמרנו". צריך להתמיד בנושא לאורך השנים.

אולי ככל שהעניין אינו חובה, אלא התנדבותי יותר, הוא יותר חזק?

נכון, אבל אז זה מתרכז בכמה בתי ספר, ששם עושים, מי שאכפת לו. אם זה היה חובה, זה אחר. זה צריך להיות רחב היקף.

זו המלצתך למערכת החינוך.

רציתי להוסיף: יותר ויותר אנחנו רואים בספרות שכל האמצעים של גמילה ומניעה בשלבים מאוחרים יותר לא עובדים במיוחד בקרב בני נוער. ההמלצה החד-משמעית היא לעשות שינוי בראייה החברתית של העישון, כפי שהוזכר. השינוי בראייה החברתית יכול לבוא רק אם תהיה אמירה חברתית ברחבי הארץ שעישון הוא דבר לא טוב ולא מקובל, לא בבית ספרנו. אחת הדרכים לעשות זאת היא המסר שבאכיפת החוק בנושא עישון. כל עוד רואים שיש חוקים ולא אוכפים אותם, כל עוד בני נוער יכולים לקנות סיגריה בודדת ליד בית הספר, זה כמו הורה שאומר שאסור לעשות משהו, אבל לא עושה כלום אם מפרים את דבריו. זה מסר חברתי חזק מאוד.

עוד עניין אחד, לגבי בתי הספר. היום בארגונים רפואיים ברחבי העולם ממליצים לשאול בני 9-10 אם הם מעשנים. הראייה צריכה להיות רחבה, ולאו דווקא בבתי הספר תיכוניים. הם מתחילים לעשן בגיל הזה.

מה אכפת לי? אני מנהל בית ספר, אז אני שואל, אז מה?

ההנחיה היא שרופא צריך לשאול ילד בן 10 אם הוא מעשן. זה הגיל שמתחילים לעשן.

אם אני הרופא ואני שומע שהילד מעשן, מה זה יעזור? צריך גם להגיב.

המחקרים מראים שגם רופא יכול להשפיע. המחקרים מראים שגם תגובות והערות של הרופאים עוזרות, לא רק מבתי הספר. זה יכול להשפיע על עישון צעירים, לא רק מסרים מבתי הספר, אלא גם מאנשי בריאות וחינוך.

לתדהמתי נכנסתי לכנסת וקצינת משמר הכנסת, נדמה לי שבדרגת פקד, ישבה בתא ועישנה. וזה יום ללא עישון.

היא מעשנת פה ולא במשרד שלה.

טוב, אני חושב שהנושא מוצה. אנחנו מברכים את כל העוסקים בנושא, מוקירים את כל מי שעוסקים בעניין בהתנדבות, כמו בתי הספר ומערכת החינוך. אנחנו מאחלים לכל מי שעוסק בעניין שימשיכו בחוזק, באמונה, בנחישות – שנזכה להורדה גדולה יותר של השיעור ולהצלת חיים. תודה רבה. נצא לשלוש דקות הפסקה.

(הפסקה).


2. הצעת חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים (תיקון – סמכויות סדרן בית חולים), התשס"ד-2004 (פ/2662)

אני מחדש את הישיבה. יש החוק עם שתי המחלוקות. אני לא יודע אם נגיע להסדר היום. העניין האחד הוא מי יכול להיות סדרן עישון בבתי חולים. העניין השני הוא יצירת הקרן שתעזור לכל הנושאים האלה.

מאחר שאנחנו באווירה טובה של יום ללא עישון, אני מציע שנאשר את החוק, וכל המחלוקות יידונו לעומק, לקראת הקריאה השנייה והשלישית. אני מצהיר על כך. אז נוכל לדון בעניין. אני מניח שלא נגמור את העניין היום. צריך לשבת על זה בצורה מאוד רצינית, גם על נושא עובדי המדינה וגם על נושא הקרן.

אם יש לנו הערות לנוסח, הן יידונו בישיבה הבאה?

האם מדובר בטעות במילה או באות? אם לא, נדון בכך לפני קריאה שנייה ושלישית. עוד מישהו רוצה להעיר?

אם כן, נאשר את החוק לקריאה ראשונה. אני מודיע בזה שכל המחלוקות ילובנו בצורה עמוקה מאוד, פרטנית, בדיון לפני קריאה שנייה ושלישית.

הייתי מציעה שייעשה דיון מהותי בסוגיית עובד ציבור. אנחנו רואים בזה סוגייה מאוד מהותית וחשובה ביישום החוק, וגם פתח לתקדימים אחרים.

אני מקבל. אני מאשר את החוק לקריאה ראשונה. לקראת קריאה שנייה שלישית נדון בכל הבעיות כולל בקשת נציגת המשרד לביטחון פנים. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10.