חולי מחלת הבסט

5
ועדת העבודה הרווחה והבריאות
30/05/2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 419
מישיבת ועדת העבודה הרווחה והבריאות
יום שני כ"א אייר התשס"ה (30 במאי 2005), שעה 11:05

1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר) חולי מחלת הבסט של חבר הכנסת אילן שלגי
2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר) מימון מחקרים למאבק בחולי הבסט
של חבר הכנסת דניאל בנלולו

חברי הוועדה: שאול יהלום - היו"ר
אריה אלדד
אילן שלגי

ד"ר בני לשם - לשכת המדען הראשי, משרד הבריאות
פרופ' רמי רחמימוב - המדען הראשי
אורנה טל - משרד הבריאות
יובל פרידמן - משרד האוצר
רינת שקד - משרד האוצר
אוהד להב - יו"ר העמותה למאבק במחלת הבסט
פרופ' ענת לוינשטיין- מנהלת מחלקת עיניים, בית חולים איכילוב
ד"ר דרור שרון - מומחה למחלות גנטיות בעיניים, בית חולים הדסה
ד"ר אריה סלומון - חוקר ורופא עיניים
ברק עדיאל - מחלקת עיניים, מרכז רפואי סוראסקי
ד"ר מרדכי הוכברג
ד"ר ניר ויצמן - חוקר
אורי ליליאן
מידד גיסין - צב"י

וילמה מאור

איה לינצ'בסקי


הצעה לסדר היום (דיון מהיר) חולי מחלת הבסט ומימון מחקרים למאבק במחלת הבסט

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא מחלת הבסט. שני חברי כנסת, אילן שלגי ודניאל בנלולו, הגישו הצעה לנשיאות הכנסת לדיון מהיר לגבי המחלה ומימון מחקרים למאבק במחלה. כפי שאני רואה חבר הכנסת בנלולו לא נמצא.

קבעתי שנשב שעה בישיבה, אבל יו"ר העמותה מוסר לי שאנשים שהיו צריכים לבוא מתעכבים בפקק בלתי צפוי. אני מצטער שלא נוכל לחרוג ממסגרת הזמן לכן אני מציע שנתחיל והיה ונראה שאיננו מסיימים נערוך המשך לישיבה. יפתח בבקשה חבר הכנת שלגי.

תודה רבה שנאותת לקיים את הישיבה, ואני שמח לראות את חבר הכנסת פרופ' אריה אלדד שהוא רופא, אמנם לא רופא עיניים אבל בוודאי יבין את הנושא יותר מחבר כנסת שאינו רופא וגם אני כידוע לכם אינני רופא.

בעקבות פניות שהגיעו אלי מצאתי לנכון, ואני מקווה שישנם נציגים של משרד הבריאות, לתת לאותם אנשים טובים שמובילים את העמותה הזו הזדמנות להביא את דבריהם גם בפני הוועדה הנכבדה וגם בפני הרשות המבצעת, אנשי משרד הבריאות שיוכלו להתייחס גם הם לנושא.

אינני יודע אם המחלה שמדובר בה, שהיא מחלה שעל פיה אנשים ובעיקר ילדים מאבדים את מאור עיניהם, מאופיינת עם סוג מסוים של אוכלוסיה או מגזרים מסוימים. אני מבין שיש בארץ 600 חולים שמחציתם ילדים. הסיוע להם מצומצם ביותר, גם המחקר שקיים בנושא די בתחילתו ואני מצפה מהאורחים שיציגו את המצוקה ויחד עם זה את הסיכוי למצוא מזור למחלה או לפחות להקלה ולשיפור תנאיהם של החולים.

לדעתי בנוסף למאמץ לביצוע המחקרים צריך לחשוב באיזה אופן אפשר לסייע לחולים באמצעות הכנסת, בין אם בתרופות או אביזרים שיתווספו לסל הבריאות ובין בדרכים אחרות.

מר להב, יו"ר העמותה, בבקשה.

משתתפים נכבדים, פרויקט מזור התחיל לפני כשלושה חודשים, הטריגר לפרויקט היה אבחנה של בתי מעין החולה במחלה חשוכת מרפא וזו מחלת הבסט. הסובלים ממחלה זו עוברים תהליך הפוגע באיכות הראיה שבסופו של דבר מתבטא בעיוורון פונקציונאלי.

במסגרת המאמץ האינטנסיבי למציאת טיפול במחלה גזרנו חבריי ואני מודל אסטרטגי בינלאומי למציאת מזור למחלות נדירות. אחד האנשים שיזם את זה הוא שי שריגר, שאמור להגיע לוועדה וכרגע מאחר, שהוא נשיא העמותה לניהול פרויקטים ומנכ"ל פיל"ת.

בעולם אין התייחסות למחלה מבחינת הקצאת משאבים למחקר וטיפול בחולים, מחלת הבסט תהווה אב טיפוס במודל הנבנה כרגע ושם הפרויקט הוא פרויקט מזור. בשלב זה הצטרפו לעמותה מגוון אנשים בכירים ממקצועות הרפואה המשפטים והניהול, שותפים לפרויקט מיטב החוקרים במחלת הבסט בארצות הברית ובאנגליה ובקרוב אנו מקווים גם בגרמניה וצרפת. מסתמנת גם תמיכה מצומצמת מגורמי המפלגות בשלטון בארצות הברית.

אני פונה אליכם בבקשה להירתם לפרויקט כשהצלחתו תביא למזור למחלת הבסט, הצלחתנו תביא לשיקום חייהם של מאות אלפי ילדים בעולם והחזרתם למסלול החיים הנורמאליים, הפרויקט יתרום להעלות קרנה של ישראל ויביא לגאווה לאומית על מציאת מודל בינלאומי למציאת תרופה למחלות חשוכות מרפא שמרכז פיתוחו בישראל.

אני רוצה להבין מה הבעיה. אתם מציינים שבמחלה הקשה הזו יש שלוש קבוצות שחוקרות מרפא למחלה. אחת בבית חולים הדסה ברשות פרופ' מרין, השנייה בבית חולים סורוקה ואוניברסיטת בן גוריון ברשות פרופסור טובה ליפשיץ וקבוצה נוספת באוניברסיטת תל-אביב, אם זה נכון ששלושת העמותות האלה עוסקות בזה, אז מה חסר? מימון?

יש לנו ועדה מדעית שחוקרת עם 13 מדענים ונקבע שדרוש כ- 100,000 דולר לפרויקט לשנה כדי לממש את זה. הסכום הזה הוא לפרויקט אחד, כפול שלושה פרויקטים ולשלוש שנים, מדובר ב- 900,000 דולר. המטרה שלנו היא להשיג את התקציב הזה אבל מעבר לזה למצוא את המודעות וליצור בעזרתכם ובעזרת כבוד השר דני נווה יחד עם המתאם בחוץ לארץ מודל האסטרטגי שיביא לכך שתהיה הכרה בעולם שצריך להתמודד עם מחלות עם תסמונות נדירות ועל ידי זה ליצור לובי בינלאומי ותקציב בינלאומי לטיפול במחלות האלה.

אני רוצה לשאול שאלה ותסלח לי אם היא קנטרנית, כמה ילדים חולים במחלה בארץ?

600

יש 45,000 שנפגעים מכוויות, האם אתה מציע שנבוא לוועדה ואציע לעשות ערך משולש ולבקש סכום למחקרים בנושא כוויות? אני לא מבין את המנגנון, אם הוועדה אמורה לתקצב או לפעול אצל שר הבריאות לתקצוב אז למה דווקא לזה ולא למשהו אחר.

אסור להתעלם מאף ילד, כל ילד הוא עולם ומלואו והכדאיות הכלכלית לא עומדת לנושא הזה.

אתה צריך להחליט איך אתה מחלק את העוגה באופן שווה למספר האנשים.

יש כדאיות כלכלית לטפל ב- 45,000 חולים, כולם ירוויחו מזה, דווקא למחלות הנדירות האלה אין תקציב וככה נוהג ה- FDA והממשל האמריקאי הם דואגים דווקא לאלה עם התסמונות הנדירות כי אלה שהם רבים, כמו למשל עם מחלת הסרטן, להם כמעט לא צריך לדאוג לתקציב כי יש עשרות ומאות מיליונים. המחלה הזו לא נחקרת לא רק בארץ, יש מספר קבוצות מאד מצומצם בעולם שחוקרת את הנושא הזה עם כספים מצומצמים.

לכן אני חושב שאם נצא מישראל עם מודל אסטרטגי שבונים אותו אנשים ברמה בינלאומית כמו מוטי גרוס ושי שריגר, ואחר כך יעברו ועדה מדעית עם הרבה מאד מדענים, וכולם עובדים בהתנדבות מלאה ואף אחד לא מקבל שכר ורובם בצמרת העסקית והרפואית של מדינת ישראל יש אצלנו חמישה מנהלי מחלקות בעמותה, שניים צריכים להגיע לוועדה.

הנקודה המרכזית שניוון הרשתית הוא דבר שכיח בצורה בלתי רגילה, מעל לגיל 65 18% מהאוכלוסייה לוקים בניוון השרירים. לכן אם אנשי עמותת בסט היו מסתכלים על זה בצורה יותר רחבה של ניוון רשתית, זה דבר שהיה עוזר לאוכלוסיה עצומה במדינת ישראל. 18% מעל גיל 65 וקרוב ל- 30% מעל גיל 75 אלה מספרים שקבלתי אתמול בערב מד"ר איל בנין, ולמען הגילוי הנאות הוא עשה דוקטורט במחלקה שלי אז אני משוחד ואני מאמין לו.

למה גורם ניוון הרשתית? 18% מעל גיל 65 לא רואים?

זה התחלת התהליך, את הצבע והחדות רואים בנקודה קטנה שקוראים לה מאקולה, בתוך העין. אצל 18% מעל גיל 65 מתחיל ניוון בתוך המאקולה. זה תהליך רציף שנמשך שנים עד שכ- 4% מהאנשים מאבדים את הראיה לגמרי. אין ספק שבארץ אנחנו בחזית המחקר של תאי גזע, מתכוונים לכוון תאי גזע שיתפתחו לתאים שיוכלו להיכנס לתוך המאקולה, אם זה יצליח או לא אני לא יודע, גם כמה זמן זה ייקח אני גם לא יודע.

שלושת קבוצות המחקר עוסקות לא רק בבסט? אלא בכל הנושא של ניוון הרשתית?

כל הדבר הזה הובא לתשומת ליבי לפני 48 שעות. דברתי עם חלק מהקבוצות והם מתכוננים לטפל באופן כללי בבעיה של ניוון הרשתית שזו בעיה בכל העולם.

ולכן הסיכוי להשיג לזה תקציבי מחקר מקרנות בינלאומיות גדולות הוא לא גדול.

איך בדרך כלל מערכת הבריאות במדינת ישראל פועלת? האם יש לך כמדען ראשי קרן למחקרים והשאלה היא האם הוקצבו כספים לזה?

זו הייתה צריכה להיות הנקודה הרביעית ואני אקדים אותה. בארצות הברית, הכסף שהוקצב למחקר רפואי זה בערך מאה דולר לתושב של ארצות הברית לשנה ממקור ממשלתי ויש גם מקורות אחרים. במדינת ישראל, הכסף שמוקצב למחקר רפואי זה בערך דולר וחצי לתושב לשנה ויש אין סוף ועדות.

מה שאנחנו צריכים להקציב למחקר רפואי זה כמו בארצות מפותחות אחרות כמו ארצות ה- OECD שם מוקצב סכום מסוים מתוך התקציב שמוקצב למחקר אזרחי, בין 6% ל- 8% מוקצב למחקר בבריאות. בארץ, תלוי מי עושה את החשבון, זה 0.4%. מדינת ישראל לא מעוניינת במחקר רפואי.

והמחקר שבכל זאת נותנים לך לטפל בו?

הסכום הוא כמו של כוס קפה לאדם בשנה. יש לזה תחרות עצומה, יש לנו כמה מאות בקשות ואנחנו יכולים לממן משהו כמו 4% מהן. גם התחום הזה נכנס לתחום הכללי אבל היכולת שלנו לממן את זה היא אפסית. לכן אני מאד שמח אם תצליחו להעלות מתוך הוועדה לתשומת לב המחוקק את העובדה שמדינת ישראל איננה מממנת מחקר רפואי עם כל הנזק הכלכלי שישנו. מחקר רפואי מביא גם רווחה כלכלית בלתי רגילה.

מה אומרים על זה אנשי האוצר? אומרים לכם שאתם נותנים את הגרועה בתמיכות ואומרים לכם גם שכל הקצבה כזו, מעבר לזה שהם מעסיקים אנשים, אחר כך במשך הזמן ניתן ליצור מצב של מפעלים וייצוא וייצור ורווחה, כל מה שמושקע במחקר הוא מסוג הדברים שנושאים את פירותיהם מאוחר יותר.

אי אפשר להתווכח עם הנתונים אבל הייתי מצפה ממשרד הבריאות במסגרת הדיונים התקציביים אתנו להעלות דרישות מכיוון המדען הראשי. אני לא זוכר מסיכומים אחרונים שזה היה מספיק חזק, אני רוצה להזכיר שמהוועדה הזו יצאו קריאות לתקציב 2005 ואין סיבה שזה לא יהיה אחד מהם.

שמעת מה הוא אומר, כאשר יושבים על תקציב 2006 עם אנשי אגף התקציבים הם שומעים על פגיות הקרנות וכל מיני דברים שאנחנו חפצים בהם ולא מציגים בפניהם מחקרים קריטיים, הוא אומר שתתן להם להתמודד עם זה אחרי שתגישו את הבקשה. אני חושב שהכי חשוב שתופיעו בפני הנהלת המשרד ונשלח לשר את הפרוטוקול ותגידו שזו הייתה עמדת האוצר וננסה אותם. המדען הראשי יגיש הצעה לשנה הבאה למחקרים חשובים ואני מניח שגם המחקר על מחלת הבסט יהיה בתוכם.

בשנה שעברה עשינו כעצת היו"ר והתוצאה הייתה שאמרו שזה באמת מאד נכון אבל יש מאבק מתמיד בין החשוב לדחוף ובמאבק הזה הדחוף מנצח, ולכן תקציב המדען הראשי לא תוקצב.

מה זה דחוף?

פגיות זה דחוף.

600 ילדים זה לא דחוף? ועוד אתה מרחיב ואומר שאותה תרופה ייתכן ותשפר את ניוון המאקולה גם באוכלוסיה המזדקנת. מדוע אין נחישות לבוא מצד המשרד ולהגיד שאיבוד ראיה זה לא פחות חשוב, נכון שיש היום הרבה דברים שמשפרים אבל אי אפשר לתאר את סבלו של הילד שחולה במחלה. לכן אנחנו מבקשים קודם כל שיוצגו בפני האוצר מחקרים על העניין ואני מבקש לפנות אלינו אם לא תהיה היענות, אז נקיים ישיבה עם כל צמרת המשרד.

לגבי המחלות האחרות שדברת, יש מספר מחקרים ולבסט יש אפס מחקרים. דברתי אתמול עם ד"ר בנין שאמר שבהחלט כדאי לקדם את הנושא הזה כי להערכתו דרך התסמונות הנדירות במחלת המאקולה קיימת אופציה שהם יעזרו לפתרונות לניוון המאקולה.

הוא אמר בדיוק מה צריך לעשות, לגדל תאי גזע שייכנסו לתוך המאקולה וישפצו את המאקולה.

היות והזמן קצר, אולי ידבר אחד החוקרים שבא אתך.

פרופסור לוינשטיין, מנהלת מחלקת עיניים באיכילוב. רציתי להתייחס לדברי פרופסור רחמימוב וזה כולל גם את דברי עו"ד להט. הנקודה היא שיש בפנינו מודל מאד ממוקם וקל יהיה לבדוק לגביו השפעה של התפתחויות שונות, טיפולים שונים עבודות שונות ומחקרים שונים. זו שיטה מצוינת לחקור את המודל שהוא מודל נקי ויש בהמשך פוטנציאל לאוכלוסיה הענקית הזו שכוללת מאקולה וג'נריישן הקשורה לגיל. זה נכון להשקיע דווקא בדבר הזה שהוא ממוקם מבודד וניתן למחקר.

אצלכם עוסקים בזה?

אנחנו לא עושים את המחקר הבסיסי הזה, זה משהו מאד ספציפי וצריך להקים את מעבדת המחקר הזו אבל אנחנו מרכז גדול למאקולה וג'נריישן ואנחנו מטפלים קלינית בחולים ובהחלט נשתתף במחקר הזה בכל צורה.

מה התרופה שנמצאת היום לילדים האלה?

אין להם שום תרופה למעט עזרים לראיה לקויה שיכולים לעזור להם. העזרים עוקפים את האזור החולה ומאפשרים להשתמש באזורים סמוכים שאין להם כזו חדות ראיה טובה.

מה הוא רואה? זה עיוורון מוחלט?

המחלה הזו לא גורמת לעיוורון מוחלט, היא פוגעת רק במרכז. המחלה גורמת לאזור מרכז הראיה, שאחראי על ראיית פנים קריאה וכתיבה והוא לא מתפקד, מסביב הם יכולים לראות. העזרים לראיה לקויה עוקפים את האזור הרגיש נותנים לך חפץ יותר גדול ורואים אותו עם האזורים הפחות רגישים אתה רואה אותו אמנם פחות טוב אבל רואה אותו.

כמה הם עולים?

הם מאד יקרים. האביזרים הפשוטים עולים בין 5,000 ל- 10,000 ₪ אלו סוגים של מגדלות שמורכבים על העדשה של המשקפים וגם של טלוויזיות במעגל סגור שהילד שם את החומר ורואה בטלוויזיה בצורה יותר מוגדלת. הם לא רק מאד יקרים, זה דורש המון תרגול גם למבוגרים וגם לילדים.

כמה ילדים בטיפול אצלכם במרפאה?

אצלנו יש כעשרה ילדים עם מחלת הבסט. חלקם נקלטים במסגרות רגילות עם כל העזרים האלה. בבית החולים יש מרכז לילדים עם ראיה לקויה שפעם בחודש הילדים נפגשים עם עובדת סוציאלית, מורה, פסיכולוגית של ילדים, רופא עיניים והם מפנים את אותם ילדים לטיפולים המתאימים.

האם יושב כאן מישהו שעוסק במחקר או יודע על מחקר ויכול לתת לנו תקווה?

לא לגבי בסט אלא לגבי כל נושא ניוון הרשתית. כרגע נוסף מחקר שנמצא בשלבים ראשוניים, יש מחקרים שהמטרה שלהם היא להכניס על הרשתית החולה צ'יפ חשמלי ובעזרת הצ'יפ החשמלי משפרים את הראיה לאותם אנשים. אבל אלה מחקרים שמתנהלים כרגע בארצות הברית והם בשלבים מתקדמים.

אני שואל את רופאי העיניים שנמצאים כאן, האם אתם מרגישים בשדה שלנו מחדל מול זעקת הבעייתיות, האם אתם אומרים שהעולם חוקר ואין טעם שנוציא על העניין הזה כי בסוף נקבל את הפירות מארצות הברית, או שאתם אומרים שאנחנו המומחים בעניין אם היו משקיעים בנו עוד 100,000 דולר היינו מוצאים את הפתרון. אני שואל אתכם כאנשי המקצוע האם אתם יכולים לשים את האצבע ולומר דברים ספציפיים?

המחקר בשלבים מאד התחלתים בנוגע לבסט. יחד עם זאת יש בישראל גם את הכלים גם את האנשים וגם את המעבדות שבהם ניתן לעשות את המחקר בצורה שיש לו סיכוי סביר להצליח, וגם את המודל.

אני מודה לכולם שבאתם ולכל אלה שעוסקים בנושא, אנחנו מסכמים שמה שנעשה נעשה וברוכים העושים, אנחנו מצפים מאנשי משרד הבריאות שלקראת שנה הבאה בתקציב 2006 יבררו בשטח איזה עזרה ספציפית צריכות קבוצות המחקר שעוסקות בנושא, כמו שאומרת פרופסור לוינשטיין שזה הטוב ביותר ללא גורמי הזקנה שהתווספו, או אלה שעוסקים ברשתית בכלל. מה צריך להעלות את זה בפני משרד האוצר, לכמת את זה, ובמידה ולא תהיה נכונות להביא בפנינו, ואם יהיה צורך ניפגש פעם שנייה.

האם יש דרך לסייע בעלות המכשור? אני משער שבין 600 המשפחות שנפגעו בזה, יש משפחות שלא יכולות לעמוד בזה. האם משרד הבריאות יכול לסייע לאותן משפחות?

האם זה כלול בסל הבריאות?

זה מחוץ לסל הבריאות.

אביזרי שיקום מוגדרים בסל, אני לא בטוחה אם האביזרים הספציפיים האלה נכללים בהגדרה הזו, אני מוכנה לבדוק את זה.

אני יכולה להגיד לך בביטחון שזה לא כלול בסל הבריאות.

האם נכון לומר שהוצאה של משפחה בשל המחלה היא מעבר למחלה היא מעבר לציוד עצמו? האם יש סיוע שמתקבל?

אני עוסק בהתנדבות מזה עשרים שנה בנושא ילדים נפגעי ראיה. במסגרת הזו אני גם עובד מול משרד החינוך ואני רוצה לחדד שלושה דברים שנאמרו פה, דבר ראשון, מאז 1975 משרד החינוך בנה מערכת של אינטגרציה לילדים עם לקויי ראיה בתוך מערכות של בתי ספר רגילים, אין יותר מוסדות מיוחדים לילדים עיוורים.

הילדים מוכנסים לכיתות רגילות ויש מה שנקרא אגף החינוך המיוחד שבתוכו ישנו אגף לנפגעי ראיה שמי שיושב בראש המחלקה היא ד"ר ברכה ומערכת החינוך מחנכת מורות לתואר ראשון במכללת לווינסקי, איך ללמד ילדים עיוורים. ברגע שהם מסיימים את שעות הלימוד הרגילות המורות, בהתאם לחומרת הפגיעה, מחנכות אותן שעות נוספות מחוץ לכיתה. המרכז הנפלא ביותר שנבנה נבנה בתל-אביב, ואני לקחתי חלק בפרויקט הזה שנבנה לפני שנתיים, ואתם מוזמנים לראות את הכיתה המיוחדת הזו נמצא בבית ספר לדוגמא בתל-אביב.

לגבי הנושא של מחשוב, יש הסכם של שתי קופות, קופה הכללית ומכבי שכאשר ילד זקוק לאביזרים כל כך יקרים, שליש ימומן על ידי המשפחה, שליש על ידי הקופה ושליש מאחת האגודות למען העיוורים ונפגעי הראיה בארץ. מאחר והקמתי אגודה למען ילדים לפני עשרים שנה אני כבר לא פעיל בה, היא מקבלת את הבקשה עוברת על הנושא התקציבי וככה רוכשים את הדברים היקרים האלה

אני חושבת שקופת חולים כללית לא עושה את זה.

המדיניות הזו הייתה נכונה לפני עשר שנים, יכול להיות שהיא השתנתה עקב הצמצומים. אני רוצה להסתכל מעבר לזה ולהעלות רעיון בקשר למימון, אני מציע פרויקט לאומי, יש מקום לבנות תכנית לאומית של רפואה מונעת שהחלק של חקר בסט הוא בזה שנמנע מחלות שפוגעות בנו, גורמות לנכויות ועולות כסף במחשוב בשיקום ובטיפול. הרפואה הזולה ביותר היא הרפואה המונעת שיכולה להיות בשני מישורים, האחד מחקר ויישום, בכך שאני מונע הופעת מחלות והשנייה הזולה יותר היא העניין של רפואה מונעת הסברתית שמגיל הרך מלמדים תרבות של אכילה פעילות פיזית ואז נמנע מהילדים את הסוכרת, עודף כולסטרול, השמנת יתר שנופלים מאוחר יותר על כל סל הבריאות הלאומי.

לכן אני חושב שתכנית לאומית כזו של רפואה מונעת יכולה להיות מתוך אינטרס של כמה משרדים, גם הביטוח הלאומי יהיה מעוניין שלא יהיו לו נכים וברמה גבוהה יותר שהסברה וחינוך של התנהגות מידע של בטיחות וגהות. אני בונה רעיון לארבעת המשרדים, שמעוניינים שיהיו פחות הקצבות לשלם לנכויות, שיתחברו יחד לבניית הקרן הלאומית לרפואה מונעת שבתוכה תהיה ההסברה, ומשרד החינוך ירים את הכפפה ויתחיל ללמד את הילדים מכיתה א' לא לשבת מול הטלוויזיה ולאכול 18 קילו במבה ולא לאכול מול המחשב.

יש מרכז כזה במדינות אחרות?

לא ידוע לי, אבל בבוקר חשבתי שיש כאן הרבה דברים מהותיים לאומיים שאם היינו מתחילים אותם עכשיו בעוד עשרים שנה לא יהיה מצב של עודף משקל ונוכל להוריד מכמות המחלות שאוכלות לנו את רוב התקציב שישנו פלוס המגבלות הרבות שישנן.

שמי ד"ר מרדכי הוכברג Phd בתזונה, זה בדיוק התחום שאני עוסק בו מזה 25 שנה, חינוך לתזונה יותר נכונה. בין השאר פיתחתי שיטה שבשטח של 10-15 מטרים מרובעים משפחה יכולה לגדל את רוב הירקות בצורה אורגנית. ישבתי עם ד"ר ניצן קולובסקי שבא אלי לחצר וראה את זה.

אחד הדברים המרכזיים בעניין הזה שכדי להאט גידול מקולארי, לשיפור וריפוי צריך לאכול הרבה מאד ירקות עלים שמכילים לוטאין שנמצאים במזון טרי וככל שהוא טרי יותר המצב טוב יותר.עשו מחקר באיטליה וראו שירקות עלים שקוטפים אותם, אחרי שלושה ימים 50% מהויטמינים החיוניים הולכים לאיבוד ואחרי שבוע נשאר רבע ופחות מזה. הנושא של אכילת שפע ירקות לא מרוססים זה אולי המפתח מספר אחד לבריאות במדינה הזו.

הנושא השני שבוער בעצמותיי, בארץ התחילו להפליר מים בו בזמן שבכל העולם מפסיקים. הוצאתי מחקרים משנת 2004 ויש לי פה מחקר עם צילומים מה קורה לכדוריות דם אדומות כששותים מים מופלרים. כל בעיה בריאותית במדינה קשורה להפלרה, ובעניין הזה צריך לעשות ישיבה לחוד.

אנחנו עוסקים עכשיו בהכנת ההצעות לסל השירותים 2006 כלומר לשנה הבאה מבחינת היערכות תקציבית. אני מציעה לעמותה או לרופאים להגיש הצעה להכללת האביזרים או הסיוע הנדרש וכמובן שאני מוכנה לסייע מילוי הפרטים הטכניים ואני מאד אשמח אם ההצעה הזו תעלה. אנחנו נגיש אותה לדיון במסגרת כלל ההצעות שיועלו.

הזכירו את הנושא של רפואה מונעת טיפול או הקצאת משאבים למניעה. לצערי, זה כמעט שלא קיים במערכת הבריאות, אולי רק השנה ועדת הסל התייחסה לעניין הזה במימון ארבעת המשרדים שצריכים להיות מעוניינים. אני חושב שמשרד האוצר הוא הראשון שצריך להיות מעוניין במניעה כדי לחסוך בעוד שנה או בעוד חמש שנים.

לצערנו לא עושים את השיקול הזה בכלל כאשר דנים בתקציב הבריאות ומהניסיון שלי כשאני משתתף בדיונים האלה התשובה של האוצר על כל מיני הצעות שמציעים לפרופסור רחמימוב להגשת הצעות, התשובה תהיה שמשרד הבריאות במסגרת תקציבו ימצא את התקציב לפתרון הדברים האלה.

אתה צודק, כולנו יודעים שההשקעה הנבונה ביותר במערכת הבריאות היא ברפואה מונעת. ברור שחיסונים היא אחת ההשקעות היותר מוצלחות במערכת בריאות, אבל ועדת השרים לענייני חקיקה התנגדה והפילה את הצעת החוק שלי שחיסונים במדינת ישראל עד גיל 18 יהיו חינם ברור שזה אינטרס של המערכת מטעמים ברורים הייתה התנגדות לתקצוב שלם של החיסונים במדינת ישראל.

מעבר לסיכום של יו"ר הוועדה נוצר פה, כמו בהרבה מדיוני הוועדה, מפגש בין העוסקים בכך, שיכול להיות שגם בעזרתו נעשה מספר צעדים בכיוון שיפור היכולת שלנו להתמודד גם עם מחלת הבסט וגם עם מחלות נדירות אחרות. נדמה לי שההצעה של ד"ר טל לוועדה לשנה הבאה יכולה לקדם כי זה חור שחור שלא עסקנו בו עד עכשיו.

אני מצטער שיצאתי למספר דקות בגלל ראיון דחוף, כפי שאני מבין נוסיף לסיכום שלי את המישור של סל הבריאות. במסגרת המאבק של התקציב לסל הבריאות לשנה הבאה מתבקשת ד"ר טל להגיש לאנשי משרד הבריאות, ד"ר לוכסנבורג ופרופסור גולדמן, ראשי ועדת הסל את הדברים שנובעים מהמחלה לאותם אנשים שצריכים את האביזרים לשיקום.

כידוע לך בסל הבריאות יש בהרבה תחומים הגדרה של דיפרנציאציה, גם בגילאים, כמצב ראשוני אפשר להתחיל עם הילדים, הם ישתמשו בזה עשרות שנים וזה ישפיע על נכונותם לשרת בחברה. אני מצטער שלא שמעתי את דברי ד"ר סלומון, אני אקרא אותם בפרוטוקול.

לנושא הראשון שדברת עליו בנושא המרכזים, גם באותם מרכזים משוכללים למיטב ידיעתי יש בעיה עם הילדים שחוזרים הביתה. אין להם אפשרות לעשות את שיעורי הבית באותם אמצעים משוכללים שנמצאים בבתי הספר, וגם כאן יש בעיה קשה שהם באים הביתה ולא יכולים לעשות את שיעורי הבית, ובית ספר מסיבות תקציביות לא יכול לפתוח את דלתו עד שעות מאוחרות לילדים האלה לשימוש באותם מתקנים. גם זה צריך לבוא לידי ביטוי.

לגבי המאמץ הבינלאומי, יש ליצור מודל ולהיעזר בו בתחום הזה.

אני יכול לעודד את זה כוועדה ואם יש צורך נשמח לסייע בנושא. תודה לכולם שבאתם. הישיבה נעולה.

הישיבה נעלה בשעה 12:00