מחזור משכנתאות של חה"כ אתי לבני

2
ועדת הכלכלה
31/05/05
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 417
ישיבת ועדת הכלכלה
מיום שלישי, כ"ב אייר התשס"ה (31.05.2005) בשעה 11:30

הצעה לסדר היום (דיון מהיר): מחזור משכנתאות של חה"כ אתי לבני

חברי הוועדה: אמנון כהן – היו"ר
חה"כ עבד אלמאלכ דהאמשה
חה"כ משה כחלון
חה"כ דוד טל
חה"כ איוב קרא

מיכאלה גרזון סגנית מנהלת אגף איכלוס, משרד הבינוי והשיכון
דודו זקן הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל
גרמן קונסטנטינובסקי ע. סגן בכיר לחשכ"ל, משרד האוצר
יאיר צבאג מנכ"ל בנק לאומי למשכנתאות
אפרים הרמן בנק דיסקונט למשכנתאות
דרור פלדמן עוזר מנהלת החטיבה הקמעונאית, בנק טפחות
מרדכי הלחמי מנהל אגף אשראי, בנק משכן
הדס רחמים פועלים - משכן
ברכה ארגו'אני יו"ר הארגון לזכויות הדיור
ליזה דיין הארגון לזכויות האזרח
עידית הלמן רכזת הארגון לזכויות האזרח
רחל אייל ארגון לזכויות הדיור
יוכי יהל יו"ר הארגון היציג להגנת הדייר

לאה ורון

אתי אפלבוים

מחזור משכנתאות של חה"כ אתי לבני

שלום לכולם ולחברת הכנסת המציעה. הצעה לסדר היום מחזור משכנתאות של חברת הכנסת אתי לבני. בעקבות הריבית הנמוכה היום למשכנתאות, יש לאזרחי מדינת ישראל אופציה למחזר את המשכנתא ולזכות בריבית מאוד נמוכה. אנחנו שומעים שטכנית זה לא פשוט כל כך, ישנן קנסות ועושים קשיים. אם אתה עובר לבנק אחר כדי לקבל משכנתא חדשה, זאת עוד יותר בעיה.

רשות הדיבור למציעה, שבזכותה אנחנו מקיימים את הדיון. לאחר מכן יש לי הרבה שאלות שעליהן הייתי רוצה לקבל תשובות. עד שמגיעים לדירה, ישנם קשיים של החזר ותשלומים, ואם יש הזדמנות להחליף דירה או משכנתא למה לעשות את הקשיים האלה?

נשמע גם את הפיקוח על הבנקים, איך הוא נערך? איך הוא אוכף? איך הוא עושה את העבודה שלו?

אני שמחה שאתה פורס את הנושא בצורה רחבה יותר. מן הראוי שכל נושא המשכנתאות והדיור יועלה בדיוני וועדת הכלכלה. בתוך כל הרפורמות, אני מבינה שעניין הדיור לא קיבל את התנופה שהוא ראוי לקבל.

צפיתי בכתבה ששודרה בערוץ השני, לפני מספר שבועות, ונחשפתי למקרים הרבים שבהם אנשים רוצים למחזר את המשכנתא, לאור השינויים בריביות. אלו בדרך כלל אנשים מהשכבות הכלכליות הנמוכות מהעשירונים התחתונים. במקום לעזור להם, הבנקים מטילים עליהם קנסות ועמלות, והדבר הופך להיות ויאה דולורוזה, במקום להמקל על הנטל, כפי שצריך, לאור השינויים הכלכליים במדינת ישראל.

לגבי הנושאים האחרים, אשמח להרחיב להיות שותפה לרעיונות נוספים איך לתת זריקת מרץ לשוק הדיור. אז בואו נשמע קודם מה קורה בנושא המשכנתאות.

בנושא המשכנתאות הבנו שיש עמלת פרעון מוקדם. היינו רוצים לדעת כמה? לפי מה נקבע? האם לפי גודל המשכנתא? לפי שנים? האם זה פרטני לכל אחד? האם צריך לנהל משא ומתן או שיש כללים ברורים וכתובים. האם זאת עמלה רגילה או שזאת עמלה מוגזמת מידי? איך אתם נערכים ליידע את הציבור? זה חשוב לנו מאוד, כי אנחנו לא רואים נהירה לבנקים למחזר את המשכנתאות. כמו שאמרה חברת הכנסת, זה היה מקל על השכבות החלשות של החברה. בשקלים האלה שהיו חוסכים, היו יכולים לאפשר לעצמם דברים חיוניים אחרים.

איגוד הבנקים בבקשה.

אני מבנק טפחות מזרחי. בתקופה האחרונה יש הרבה פניות בנושא מחזור. זה לא מאפיין דווקא את השכבות החלשות, אלא זה פונה לכל שכבות הציבור שמזהים את ההזדמנות להוריד את הריבית.

נושא של מחזור הלוואות מוסדר בהוראות בנק ישראל בצורה ברורה. יש הוראות ברורות בנושא עמלת הפרעון.

האם ישנן הוראות ברורות שהציבור יודע אותן? האם הוא יודע אותן רק כשהוא בא לממש או שהוא יודע מראש?

העמלה המרכזית שעליה הציבור מלין בתהליך המחזור, זאת עמלת הפרעון המוקדם. עמלת הפרעון המוקדם גם נדונה בבית המשפט העליון בשנת 1993, בפסק דין בראשי, ובו בית הדין העליון עסק לעומק בסוגיה של העמלה הזאת ובצדק שבה. הוא מצא לנכון לומר שהעמלה היא פיצוי כלכלי לבנק כתוצאה מפרעון מוקדם של הלוואה.

צריכים להבין - הבנקים למשכנתאות מגייסים כספים ממקור מסויים ונותנים אותם למקור אחר. הם מתחייבים על תשלום לתקופה מסויימת. אם הלקוח רוצה לסלק את ההלוואה בתנאים טובים יותר, נוצר פער שצריך לגשר עליו. המחוקק, ובית המשפט קיבל את ההבנה שהצורך הזה הוא צורך הגיוני, הפתרון שנתן בנק ישראל איך לתמחר הוא סביר.

האם התמחור הוא לפי ההוצאה בפועל או שהוא כולל גם רווח, עלויות ותקורות?

עמלת פרעון מוקדם נקבעה על ידי הנגיד בצו הבנקאות, עמלות פרעון מוקדם, שתוקן לאחרונה ב-2002. הצו הוא בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.

הצו קובע במפורש כמה סוגים של עמלת פרעון מוקדם: יש עמלה תפעולית שהיא 60 שקלים. הבנק לא רשאי לקחת יותר מ-60 שקלים. אגב, הנגיד קובע בצו את העמלה המקסימלית. הבנק לא יכול לקחת שקל יותר ממה שכתוב בצו.

העמלה נוספת היא עמלת אי הודעה מראש. אם הלווה לא מודיע לבנק 10 ימים מראש, שהוא רוצה לפרוע את המשכנתא, זה 0.1% מהיתרה. אם הוא מודיע 10 ימים קודם אז אין עמלה. אגב, לפני 2002 זה היה 45 יום ו-1%.

אם הוא משלם בין 1 ל-15 לחודש או בין ה-15 ל-30 וזה מדד של חצי חודש על היתרה. אם אתה משלם אחרי ה-15 לחודש, אתה מאפס את המרכיב הזה והמרכיב הזה לא קיים. זה רק בהלוואות צמודות למדד.

הסוג העיקרי של הלוואת הפרעון המוקדם היא עמלת ההיוון: לוקחים את התזרים של כל ההלוואה, התזרים העתידי, ומהוונים אותו לפי הריבית המקורית של ההלוואה. מקבלים את היתרה של ההלוואה. עושים את אותו תרגיל על ריבית השוק. ההפרש ביניהן זאת העמלה. זאת דרך חישוב שהיא קבועה.

לשאלתך, הצו קובע לבנק שהוא צריך לתת ללקוח, בעת לקיחת ההלוואה, דף הסבר לגבי פרעון מוקדם. הוא צריך לתת דוגמאות שימחישו ללווה את שיעור עמלת הפרעון המוקדם כפונקציה של הזמן שנותר וכפונקציה של הפרשי הריבית.

אני לקוח אתה בנק. יש לי יתרה 200 אלף שקל לעוד עשר שנים ואני רוצה לפרוע עוד 10 ימים.

עכשיו בודקים את הריבית שיש לך בהסכם. נניח שיש לך הלוואה של 4.9%. מנגד משווים עמלה ממוצעת שמפרסם בנק ישראל. זה תלוי בתופת הפרעון, היא יכולה לנוע בין 4% ל-4.6%. הריבית להלוואות עד 5 שנים שונה מהריבית על הלוואות שבין 5 שנים ל-10 שנים. אנחנו מפרסמים טבלה באינטרנט.

אם נותרו לך עוד 10 שנים אז הולכים לתקופה של 10 שנים בטבלה כדי לקחת את הריבית הרלוונטית. עכשיו יש לך ריבית 4.9% ויש לך ריבית אחרת שהיא השוואתית. עכשיו עושים את אותו התהליך על ההפרש ביניהן. מהוונים את התזרים שנובע מה-4.9% שהבנק היה מקבל, מהוונים את ההפרש, וזאת עמלת ההיוון. זה בעצם בא לשקף את הפער בין מה שהבנק היה מקבל על פי הריבית 4.9% שלך. ככל שההפרש גדול יותר ותקופת ההלוואה גדולה יותר, הסכום יהיה גבוה יותר.

על איזה סדר גודל מדובר. קח מיליון שקל, קח חצי אחוז ירידה ל-20 שנה.

אם אני אשב אל אקסל אתן לך תשובה מדוייקת. זה תלוי בכמה זמן נשאר לפרעון וזה תלוי גם בהפרשי הריביות. אני צריך לשבת במחשב ולראות.

כמה זה אצל רוב הלווים?

זה יכול להגיע למאות שקלים, לאלפי שקלים וגם לעשרות אלפי שקלים בהלוואות גדולות. אם לקוח לקח הלוואה ב-7% בריבית קבועה ורוצה להיום למחזר את ההלוואה. במצב הריביות כיום יש פער גדול. מן הסתם שאם הוא לקח ב-7% בנקודת זמן מאוד חריגה, אז הפער גדול. יכול להיות לקוח שלקח חודשיים אחריו ב-5%.

כשבא לקוח להתייעץ אתם נותנים לו את הלוחות האלה? כמה יעלה ההחזר?

כשלקוח בא לקחת משכנתא הם חייבים לתת לו דוגמאות שימחישו לו את הפער הזה בשקלים. חייבים לתת לו דוגמאות.

האם יש לכם פרה-רולינג של הדברים האלה?

האם יש הבדל בין ריבית קבועה לריבית משתנה?

אם הריבית משתנה בתדירות של שנה ומטה, דהיינו כל חצי שנה או כל שנה, אין עמלת היוון. אם היא משתנה בתדירות קטנה יותר, פעם בשנתיים, שלוש או חמש שנים, עושים את אותו טריק עד למועד שינוי הריבית. כלומר, העמלה מן הסתם קטנה יותר. יתר הדברים קבועים.

אני רוצה להתייחס לדברים הטכנים ולמידע שהם לא פחות חשובים. נושא עמלת פרעון עמלה קבוע בחקיקה. יש נושאים אחרים שהמפקח על הבנקים מתייחס אליהם. אנחנו גם בשלבים של הסדרה. זה מחולק לשניים: מידע – להגביר את המודעות של הלקוחות ואת המידע שבידיהם, האם כדאי להם לעשות את אותו פרעון מוקדם. אגב, באותה כתבה בערוץ שתיים, הראו דוגמאות שלמרות עמלת הפרעון המוקדם, עדיין כדאי. אז צריך להגביר את הגילוי לציבור והשני להסיר חסמים טכנים.

אני יכול לומר בשם המפקח על הבנקים שאם ניתקל בחסמים טכנים או בירוקרטים שהבנקים עושים בנושא של מעבר מבנק לבנק או פרעון מוקדם אנחנו נטפל בהם ביד קשה. יש לנו כלים לטפל בבנק, יש לנו יחידה לפניות הציבור. אנחנו מטפלים באלפי פניות כל שנה.

מה הסנקציה שתוכלו להפעיל כנגד אותו בנק שעושה צרות לאזרחים שרוצים לעבור מבנק לבנק.

בתלונות ספציפיות נטפל באופן ספציפי. דבר שני אנחנו יכולים לחייב את הבנק לשנות אצלו הליכים. אם נראה הליכים פגומים אצל בנק, אנחנו נחייב אותו לשנות את ההליכים.

יש הרבה תלונות על בנק משכן.

הוועדה הזאת שהתכנסה ואתם שותפים - - -

אנחנו לא שותפים איתם. אנחנו שותפים עם עצמנו. יש בנקים ויש פיקוח על הבנקים. אנחנו כופים עליהם הסדרה שהם לא אוהבים.

את זה אני יודע. יש צוות הפועל לטיפול בכשלים בתחום המשכנתאות. זה צוות פנימי של הפיקוח על הבנק. הם נפגשים בימים אלה עם בנק ישראל והם הגישו הצעות לתיקון בענף, בין השאר הצוות הציע להעניק תו תקן למשכנתא בריבית צמודה קבועה למדד. על פי הצעת התקן, יאפשרו לגרור את המשכנתא או למכור נכס בתוספת משכנתא. יש להם הצעות ממש טובות. ריבית הפיגורים במשכנתא הזאת לא תעלה על 50% מהריבית על המשכנתא הרגילה.

האם ביכולתכם לעשות את זה בתקנות שלכם? לא שמעתי שמישהו התייחס אליהם.

זה נושא אחר לגמרי. הצוות ישב גם איתנו, אני מניח שהוא ישב עם אחרים. חלק מההצעות נבחנות. אני לא מטפל בהן באופן אישי, לכן אני לא יודע. למיטב ידיעתי זה לא צוות משותף איתנו. אני גם חושב שחלק מההמלצות שלהם בסדר.

כמחוקק אני שואל: האם ביכולתכם לעשות את זה בתקנות שלכם כאחראים לפיקוח על הבנקים. אם תגידו שקשה לכם, אז אנחנו יכולים לקבל פה חוקים, לחוקק חקיקה ולאלץ אתכם לעשות את הדברים האלה?

לא צריך לאלץ אותנו. אחד מהדברים שאמרת הם בידיים שלכם או בידיים של משרד האוצר. למשל, צו הריבית – ריבית הפיגורים. אבל לעשות תו תקן למשכנתא זה יותר קשה.

יש שם דברים טובים, אולי לא הכל, אבל צריך לראות מה מתאים למדינת ישראל. לפעמים צריך לשנות דברים ומה שטוב צריך לקחת.

הוראות בנק ישראל מחייבות את הבנקים בגילוי נאות כלפי הלקוחות. ולכן בכל פניה של לקוח לפרעון הלוואה, הבנק מחוייב למסור לו בית טופס גילוי נאות מאוד מפורט עם דוגמאות המפרט את כל מה שפורט פה. כמובן שבכל פניה של לקוח אנחנו מוסרים לו את יתרת הלוואה ומהו מרכיב הפרעון המוקדם.

נאמר כאן שיש הרבה תלונות על בנק הפועלים.

קשה לי להתייחס לתלונות. כשמדברים על פרעון מוקדם אין פה תהליך כמו של העברת חשבון מבנק לבנק. אדם יכול לתת שיק ולסגור את ההלוואות שלו.

כמה אנשים פנו אליכם בחודש מאי?

אין לי כאן נתונים. יש כאלה שמבצעים בתוך הבנק ויש כאלה שמבצעים בין הבנקים.

אני יושבת ראש ארגון לזכויות הדיור. רציתי לשאול: כשלקוח בא ומבקש את מחזור המשכנתא, גם הוא צריך לשלם 189 שקלים, או רק כשהוא מבקש להגיע לוועדה הבין-משרדית?

ישנם שני סוגים של מחזור. יש מחזור שפונה לוועדה הבין-משרדית כדי שיעשו לך פריסה או שיורידו לך את הריבית.

היינו בדיון אחר שעסק במקרה שבו לקוחות מתקשים לשלם את המשכנתא והם רוצים פריסה שונה של המשכנתא. משרד האוצר הקים ועדת חריגים שמטפלת באוכלוסיה שפונה ומנסה להקל עליהם. לצורך הפניה לוועדה יש 189 שקלים עמלת חקירה. לקוח שפונה אלינו בבקשה למחזור לא מבקשים את הסכום הזה.

האם בשלב הפרה-רולינג הבנקים גובים מהלקוח עמלה כלשהי?

לא.

הלקוח יכול להיכנס לאתר האינטרנט ולהוציא את היתרה שלו. יש אפשרות להוציא מדיע גם בבנקטים. הבירור לא עולה כסף.

למה אנשים הולכים לעשות מיחזור של המשכנתא? כי קשה להם לעמוד בתשלומים.

לא תמיד. יש שני סוגים: יש מחזור שאומר – קניתי דירה לפני 4-5 שנים, הריבית במשק היתה גבוהה ולקחתי משכנתא ב-7% ריבית. ראיתי שהיום מציעים ריבית ב-2.9%. לכן חודש בחודשו אני משלם יותר וגם הסכום הכולל אני משלם יותר. כדאי לי היום לבוא לבנק ולומר שיש לי עוד 10 שנים ואני רוצה לחסל את החוב הזה וללכת לבנק אחר ולקחת בריבית של היום.

אפשר לשאול למה יש בנקים שנותנים 2.9% ויש בנקים שמבקשים 3.5%? למה אין הסדרה? למה זה כמו שוק? בנק לא צריך להיות כמו שוק.

יש שוק חופשי.

אם אדם לקח משכנתא לפני 5 שנים, קנה דירת 3 חדרים ועכשיו הוא רוצה לקנות דירת 4 חדרים. הוא רוצה להגדיל את המשכנתא ובאותה הזדמנות להקטין את הריבית. גם זה יכול להיות מחזור.

יכול להיות גם מצב, כמו שאת מתארת: אדם לקח משכנתא, אחרי 10 שנים פיטרו אותו מהעבודה. הוא שילם כל פעם 2,500 ש"ח והיום הוא לא יכול לעמוד בזה. יש אנשים שפחדו להגיע לבנק, לא שילמו 3 חודשים, ואז מקבלים מכתב מעורך דין.

אם הוא רוצה להגיע לוועדה הבין-משרדית הוא צריך לשלם 190 שקלים.

עוד לפני הוועדה, עורך הדין שולח לו לשלם את כל הסכום שנותר עד תום ההלוואה. פתאום הוא מקבל לשלם 50,000 שקלים. זאת בעיה אחרת.

זה גם סוג של מחזור: אם הוא פונה לוועדה הבין-משרדית ומבקש להקל עליו את נושא הריביות, הפיגורים והמדדים. יש כמה בעיות בעניין זה: כדי שאגיע לוועדה שתדון בבקשה שלי להקלה אני צריכה לשלם 190 שקלים ואם אין לי את הכסף הזה אז הבקשה שלי לא תעלה לדיון בוועדה הבין-משרדית.

למה אני צריכה לשלם על זה שהבנק לא רוצה להאמין לי? למה אני צריכה לשלם לחוקר הזה?

תסביר בבקשה מהי הוועדה הבין-משרדית? למה היא נועדה? מי הפונים? איך מתנהל התהליך?

אני עוזר סגן בכיר לחשב ואני גם משמש כיושב-ראש הוועדה הבין-משרדית. הוועדה הוקמה מכוח חוק הלוואות לדיור. סעיף 5(א) מדבר על קיום אותה ועדה. הוועדה נועדה לעזור לאנשים המתקשים בהחזרי המשכנתא, לאו דווקא אם הם מפגרים.

כל אזרח במדינת ישראל שיש לו הלוואה תקציבית, זכאי לגשת לאותה ועדה. בוועדה שלושה נציגים: נציג האוצר, נציג משרד השיכון ונציג הבנק. נציג הבנק שממנו ניטלה המשכנתא מכין את כל החומר ואת כל המסמכים הנדרשים ונקבע דיון. יש נוהל מסודר מה צריך להיות החומר שצריך להיות מוצג לוועדה.

על מנת שהוועדה תוכל לקבל החלטות בהתאם לנתונים האמיתיים, צריכים להיות לה נתונים אמיתיים לגבי הלקוח. יכול להיות שאותו לקוח חושב שהוא מסכן ובעיני הוועדה הוא מיליונר. בשביל זה נועדה החקירה. החקירה עולה כסף כי החוקר הפרטי לא יעבוד בחינם. אוצר המדינה לא יכול לשלם בגין החקירה הזאת, הסיבה העיקרית היא שאם זה יהיה בחינם כל עם ישראל יבוא ויהיו לנו 5 מיליון תביעות. אף פעם זה לא היה בחינם. עד לפני 4 שנים החקירות היו על חשבון הבנק, החקירות עלו 700-800 שקלים והבנק השית את זה על הלקוחות.

משרד השיכון אמר שהדבר הזה לא יעלה על הדעת, עשה מכרז והמחיר ירד מ-700-800 שקל ל-189 שקל. הוועדה יכולה לקבל כל החלטה לגבי כספי הבנק והאוצר, כמובן שלנציג האוצר יש השפעה מסויימת על נציג הבנק אבל הוא לא יכול להכריח אותו לעשות בכספי הבנק כראות עיניו. כמובן שבכספי האוצר הוא יכול להגיע לכל החלטה כולל מחיקת היתרה.

בדרך כלל הבקשה לפריסה של יותר שנים בלי פגיעה בסכום או בריבית?

אם גיל הלקוח מאפשר, הוא לא בן 70, והתנאים הסביבתיים מאפשרים, בד"כ אין בעיה לעשות פריסה מעבר לתקופה. כשרואים שיש מצב סוציואקונומי ממש קשה, אני, כיושב-ראש הוועדה, מנסה להשפיע על הבנק עד כמה שאני יכול. לפעמים הבנק מוריד ריביות ללא קנסות והוא פורס הלוואה באותה ריבית או משאיר את ההלוואה ללא ריביות.

יש מקרים שדוחים החזר הלוואה?

יש מקרים שנותנים גרייס – מספר חודשים. זה נותנים במקרים שרואים שהבעיה היא זמנית.

כשהאדם פונה לוועדה הוא מצרף את כל המסמכים הרלוונטים המקוריים כדי לתמוך במצב שלו. אם האדם במצוקה אמיתית, איך יכול להיות שהם לא יעלו את התיק שלו לוועדה הבין-משרדית, אם הוא לא ישלם את ה-190 שקל. הרי הוא במצוקה. למה הוא צריך לשלם לחוקר פרטי?

בנוסף, אם יש לי טלוויזיה גדולה וקניתי אותה לפני 5 שנים ואז המצב שלי היה טוב. גם אם אני אמכור את הטלוויזיה לא אוכל לשלם את המשכנתא. מה שיש לי בבית כרגע זה לא קנה מידה. צריך לפטור את האנשים מהנטל של התשלום ושזאת לא תהיה עילה לא לפנות לוועדה הבין-משרדית.

הוועדה לא מסתכלת בגדול האם יש או אין טלוויזיה. הוועדה מסתכלת על המצב הכללי. בדרך כלל החוקר רושם: "מנהלים רמת חיים סבירה". או "מנהלים רמת חיים במצוקה או רמת חיים נמוכה מאוד". זאת ההתייחסות.

אתמול היה דיון בוועדת הקליטה ויושבת ראש הוועדה הנחתה אותנו להגיע להסדר עם הבנקים על כך שה-200 שקלים האלו יכנסו לתוך חשבון ההלוואה ויפרסו אותם בתשלומים או שבחודש חודשיים הראשונים ישלמו את העלות. הגענו כבר להסדר עם שני בנקים, נשאר לנו בנק שלישי גדול ואחרים כבר יקבלו את הגזרה.

רציתי לדעת לדעת כמה שנים בממוצע מוסיפים לפריסת המשכנתא?

לא מחשבים כזה ממוצע. כל מקרה לגופו. זה מקסימום 30 שנה וזה במקרים מאוד חריגים. ומבחינת הלקוח זה לא כדאי בגלל הריבית.

לגבי ה-189 שקלים, אנחנו אף פעם לא גבינו את זה. סליחה, גבינו את זה מהלקוח ישירות. חייבנו את חשבון הלקוח ב הוראת הקבע הראשונה ועל ידי כך איפשרנו לו באופן מיידי ללכת לוועדה בלי שהוא יעביר את ה- 189 שקלים. א בינו את זה מהלקוח ישירות.א גבינו את זה.המשכנתאזרהו או שבחודש חודשיים הראשונים ישלמו את העלות. ה-190 שקל. ום. פורט פה. _______

מה אתם עושים בעניין של מחזור משכנתאות? איך אתם מקבלים על הלקוחות.

אם הוא נשאר באותו בנק זה סיפור אחד - - -

לא, יש פיקוח על הבנקים. היום יש מודעות גדולה. אנחנו מעריכים שפונים כ-1% אחוז. מדובר על 700,000 משכנתאות ואם מגיעים 1% לחודש זאת כמות אדירה. יש כאלה שמגיעים, ואחרי שהם רואים את עמלת הפרעון הגבוהה הם מוותרים. כל לקוח צריך לעשות את החשבון לעצמו. אם לקוח חושב שאם יש לו עוד 15 שנים לפרעון הלוואה ויש לו מקור החזר בעוד 5 שנים להלוואה הזאת, והיום הוא משלם עמלת פרעון מוקדם, הוא למעשה מפסיד. מכיוון שעל אותה הלוואה ישלם את התשלומים רק בעוד 5 שנים, והוא ישלם אותם ממקורות עצמיים שלו והוא לא יודע מה תהיה הריבית. כל אחד עושה את החשבון שלו.

נכון שיש לחץ על המערכת הבנקאית מבחינה זאת. על מנת לעזור ללקוחות פנינו גם למפקח על הבנקים ובימים שאין פיצול בבנק אנחנו מזמינים לקוחות לשעות שהן לא שעות קבלה של הבנק ובאים לסגור את התיק.

גם אנחנו בבנק המזרחי מקבלים הרבה מאוד פניות. אנחנו עושים כל מאמץ לתת את השרות הטוב ביותר. אנחנו לא מערימים קשיים, להפך. הריביות הן תחרויות, אנחנו רוצים לקחת את הלקוחות של מר צבאג אלינו והוא רוצה לקחת את הלקוחות שלנו אליו, כך שהלקוח מקבל את השרות הטוב ביותר.

ישנם מצבים שאתם מפחיתים את הריביות מבלי למחזר את המשכנתא מפני שהלקוח אומר שהוא יילך לבנק אחר?

זה בדיוק מחזור. יש לנו הרבה מאוד לקוחות כאלה ועליהם חלים כל הכללים של המחזור, אין הבדל. הוא מסלק את ההלוואה ולוקח הלוואה אחרת.

אתה לא מכיר אותי, אבל אני משבח את מנכ"ל בנק לאומי למשכנתאות. אני מתעסק הרבה בחלק הפרטני של העניין. לפני שבוע הצעת החוק שלי למחזור משכנתאות הגיע לפרקה והייתי צריך לשבת עם האוצר וקיבלתי נתונים מהאוצר לגבי הוועדה הבין-משרדית, והם כמעט משכנעים אותי לרדת מהצעת החוק.

הצעת החוק שלי היא לגבי התקופה של הגרייס, פחות או יותר אותם דברים. משרד האוצר לקח אותה ברצינות, אבל הוא טוען שיש ועדה בין-משרדית. לשאלה שלי כמה אנשים הגיעו להסדר איתם והמשיכו את המגורים או הסתדרו בצורה כלשהי, הם אמרו שכמעט 95%.

עוד דבר מעודד ששמעתי שם הוא, שכל אדם שמקבל מכתב על פיגור במשכנתא יש בטופס שורה שאומרת לו שהוא יכול לפנות לוועדה הבין משרדית. הייתי רוצה שזה יהיה באותיות הכי גדולות שאפשר כי אנשים לא מכירים את הזכויות האלה. זה דבר חשוב. צריך לנסות להבליט את זה יותר. אני מוכן גם לוותר על הצעת החוק שלי.

לגבי הצעת החוק שלי, הנושא הזה בעייתי וכאוב. חשבתי שצריך לטפל בו. אני כמעט ומשתכנע שהוועדות הבין משרדיות עושות את העבודה שלהם ונותנות פתרון. אולי לא מספיק, גם הם אמרו שזה לא מספיק. צריך לנסות לשפר את העניין הזה של הוועדות הבין-משרדיות.

חשוב לי לומר שיש אטימות אצל הבנקים. מר צבאג לא ידעתי שאתה פה. באמת יישר כוח. אני לא מכיר אותך ולא נפגשתי אותך מעולם. אני פונה לכל הבנקים כי כל יום אנשים באים עם צרות. כולל זמרת מפורסמת שביקשה לפתור לה את הבעיה. אני באמת רוצה לשבח אותך על זה ויישר כוח.

אני העליתי לדיון מהיר את הנושא של מחזור משכנתאות.

אני רק הייתי רוצה לדעת כמה הסדרים נמנעו בגלל שכר הטרחה של עורכי-הדין?

היושב ראש דיבר על צרות. אני בא ממגזר שאין משכנתאות ואין בעיות.

אתה לא צריך משכנתא, אתה לוקח שטח, מתלבש עליו ובונה, לא צריך כלום. לא צריך אישור ולא צריך שום דבר. באמצע כביש, במקום של בית ספר, טיפת חלב. אתה בונה וזהו.

גם הורסים את הבתים, מנשלים את התושבים ואנחנו אשמים. אתה הורס את הבית, מנשל אותי ואני אשם.

אני אגיש דיון מהיר בנושא הזה בשבוע הבא.

אני רוצה לומר רק מילה אחת בנושא המחזור. אני לוקחת את ההמלצות של הצוות הנכבד בראשות פרופסור אקשטיין ולב-ארי ועזרא סדן. הם אומרים: "בישראל קשה למחזר משכנתאות, אין מספיק מודעות לכך, לכן על בנק ישראל לפעול להגברת המודעות ולהקלה על תהליך מחזור המשכנתא". אז קדימה. תודה רבה.

רציתי לדעת האם יש תשובה לנציגי הבנקים לגבי שכר הטרחה שגובים עורכי הדין. אני לא נכנס לכיסים של אף אחד ולא לפרנסה של אף אחד אבל לא פעם אני שומע מאנשים שקשה להם להגיע להסדרים עם הבנקים בגלל גובה שכר הטרחה.

זה הגיע למשל ל-16,000 שקלים.

הייתי מבקש לבדוק אפשרות אחת, שהבנק יספוג את זה.

גם את זה אפשר למנוע. ברגע שהבנק רואה שהוראת הקבע של הלקוח לא מכובדת, שיקרא לו מייד וינסה לעשות בירור.

הוא פוחד להגיע כי אין לו כסף.

רק בבנק טפחות זה קורה. זה לא קורה בשאר הבנקים. בבנק טפחות עובדים מצויין, יש לי למעלה מ-5,000 פניות, אבל שאר הבנקים לא עושים את זה.

משרד האוצר נתן את הדעת לכך לפני מספר שנים והוא מעמיד הלוואה מכספי האוצר לפריסת שכר הטרחה והבנק מעמיד את זה מהפקדון של האוצר, בתנאים מסויימים כמובן.

זה תלוי כמובן בגובה שכר הטרחה. אני לא זוכר את המספרים.

לדעתי הוצאות נלוות לעורכי דין צריכות להיות על חשבון הבנק ולא על חשבון הלקוח. ממילא הם מקבלים ריביות. הבנק צריך לממן את זה ולא הלקוח.

הצד היחידי שמרוויח זה הבנק.

הבנק חייב להרוויח כל הזמן, עיננו לא צרה. תודה רבה על ההשתתפות. אני נועל את הישיבה.

אני חושבת שמחובתו של המחוקק לעמוד לטובת האזרחים. אם המחוקק היה עומד עם הכוח שלו לטובת האזרח, ויש לו אפשרות לעשות את זה, ולא למרוח את הדברים. אין כזה דבר גוף שבאמת ייצג את האזרחים.

אנשים צריכים תשובות לבעיות שלהם.

נעשה עוד דיונים בנושאים האלה. אלה הנושאים הכי כאובים של החברה הישראלית.
הישיבה ננעלה בשעה 12:45.