הצעת חוק היטלי סחר (תיקון מס' 3)(היטל היצף והיטל משווה)


2
ועדת הכלכלה
31.05.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 416
ישיבת ועדת הכלכלה
מיום שלישי כ"ב אייר, התשס"ה (31.05.2005) בשעה 09:30

הצעת חוק היטלי סחר (תיקון מס' 3)(היטל היצף והיטל משווה), התשס"ה-2004

חברי הוועדה: חה"כ דוד טל – מ"מ היו"ר
חה"כ דניאל בנלולו
חה"כ אבשלום וילן

ראובן פסח ממונה על היטל היצף, משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה
עו"ד דבי מילשטיין לשכה משפטית, משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה
עו"ד עקיבא באום יועמ"ש של היחידה להיטלים, משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה
בתיה פודרביטל רפרנטית תמ"ת אגף תקציבים, משרד התעשיה המסחר והתעסוקה
עו"ד תומר מוסקוביץ יועמ"ש, משרד התעשיה המסחר והתעסוקה
יוסף טמלר ראש אגף יבוא מכס תקינה, איגוד לשכות המסחר
סוזנה רבינוביץ לשכת משפטית, איגוד לשכות המסחר
עו"ד אביגדור דורות לשכת עורכי הדין
איה אביגדור, מזכירת חברה, נשר מפעלי מלט
עו"ד רונית פרל התאחדות התעשיינים
חזקיה ישראל התאחדות התעשיינים

שמרית שקד

לאה ורון

אתי אפלבוים


הצעת חוק היטלי סחר (תיקון מס' 3)(היטל היצף והיטל משווה), התשס"ה-2004

על סדר יומנו הצעת חוק היטלי סחר (תיקון מס' 3)(היטל היצף והיטל משווה), התשס"ה-2004.

אני רואה חשיבות גדולה מאוד להצעת החוק הזאת. אני רוצה להשתדל לעשות ככל אשר לעיל ידי כדי להעביר את הצעת החוק הזאת. הצעת החוק ארוכה עם הרבה סעיפים ואני מקווה שנתגבר עליהן.היות ויש הסכמות בין המשרדים השונים,זה ייקל עלינו.

אני חושב שלהצעת החוק הזאת יש חשיבות לאומית. הביקורת הבינלאומית על מדינת ישראל היא לפחות 4 שנים. אתמול נודע לי שעתידים להגיע לארץ בזמן הקרוב אנשים מהארגון הבינלאומי והמדינה תצטרך לתת תשובות למה החוק לא חוקק. אנחנו צריכים לעשות כמיטב יכולתנו. אני מקווה שנוכל להעביר את זה היום. אם לא נספיק נכניס את זה ליום אחר שהוא לא יום דיונים, כדי לא לפגוע בעבודת הוועדה. אהיה מוכן להמשיך עם זה ביום ראשון או חמישי בשבוע, בתאום עם מנהלת הוועדה.

כאמור, דנו בנושא הזה בפעם הקודמת. אני חושב שהנושא מוצה מבחינת ההסברים, למה צריך את החוק הזה וכדומה.

אשמע ברצון כל מי שיש לו ביקורת או השגות, אבל מה שלא מוכרחים לא צריך למשוך. אנחנו רוצים להיות תכליתיים ולנסות להעביר את זה במידת האפשר. אם תעזרו לי נוכל להעביר את זה היום, ואם לא נצטרך דיון נוסף.

אם מישהו שרוצה להוסיף, בבקשה.

שמענו מפי כבודו על הביקורת נגד מדינת ישראל על כך שאנחנו מתמהמהים ולא מאמצים את החוק בהתאם לכללים הבינלאומיים. באגוד לשכות המסחר היו מספר טיוטות של החוק והצבענו על בעיה גדולה: במקום להכניס בחוק את היטלי הביטחה אנחנו מתעלמים. בנוסף להיטלי המשווה והיטלי ההיצף ישנם היטלי ביטחה. אנחנו מחוייבים בחוק החדש להכניס את הנושא הזה. שליש מהביקורת תישאר בתוקף מבחינת הארגון הבינלאומי.

תודה על ההערה. כשנגיע למקום הרלוונטי תעלה את העניין.

זה לא מופיע בכלל.

אנחנו עושים היום היטלי ההיצף, רק לא עושים בהתאם לחוק, לכן יש להם ביקורת. היטלי ביטחה אנחנו לא מטילים בכלל אז על זה אין להם ביקורת. מבחינתם שלא נתקן את החוק לעולם.

הביטחה שאתה מדבר עליה מדברת על היטל שהוא מעבר לתביעה הבינלאומית של ישראל, שהיא לוקחת על עצמה. אנחנו אף פעם לא הפעלנו את הכלי הזה לכן לארגון אין שום ביקורת כלפינו. הביקורת היא שכשאנחנו מטילים היצף אנחנו מטילים את זה על פי חוק שאינו מותאם. אין להם שום בעיה שלא יהיה חוק.

מעבר לזה הכנו טיוטה לתיקון החוק גם בנושא והיא בצנרת. מבחינה בינלאומית אין לנו שום בעיה.

יש לי 3 הערות: אנחנו חשבנו שצריך להקים רשות לנושא הסחר - הממשלה החליטה שלא בכל מקרה צריך לתגבר בכוח אדם משמעותי את היחידה שאוכפת אחרת הדברים ימשכו.

כמו כל חוק במדינת ישראל גם זה לוקה באכיפה.

הנושא השני הוא הנושא של נטל ההוכחה. כפי שהחוק הקיים מנוסח ועל פי וההצעה כרגע, נטל ההוכחה היא על מי שמתלונן והוא זה שצריך לספק את הנתונים. אנחנו חושבים שנטל ההוכחה צריך לעבור לזה שעליו מתלוננים ולא על זה שמתלונן כי המשמעות היא התארכות לוחות הזמנים. עד שמגיעים לתוצאה עובר זמן ארוך.

45 יום לא מספיקים לך?

אם אתה עושה את החשבון לוחות הזמנים - - -

כשנגיע לסעיף הרלוונטי תאמר את דבריך. תאפשר לי להתקדם.

למען הסר ספק אני רוצה לאשר את כל הסעיפים עד סעיף 8. היו לנו כמה שאלות ביחס לטובין.

בעצם רציתם למנוע שמשרד החוץ יוכל להתערב בשלב הזה ונוסיף את המילה "טובין" לסעיף קטן ב'.

לעניין הטובין עלתה השאלה של נכסים בלתי מוחשיים.

זה היה בעניין: "תלונה שנושאה מצוי בתחום טיפולו", רצינו שזה יהיה "לעניין תלונה שהטובין מצוי בתחום טיפולה".

היועצת המשפטית של הוועדה, אתי בנדלר, ביקשה להבהיר שזה לא יחול על נכסים שהם בלתי מוחשיים.

ההגדרה של טובין מופיעה בסעיף 4.

אני מדבר על סעיף 4. יש כאן סימן שאלה ואני רוצה לדעת עם יישרתם את ההדורים עם היועצת המשפטית? באותו סעיף יש לנו ענף יצרנים מקומי.

בדקנו את זה שוב, וכרגע זה צריך להישאר ככה.

מה לגבי טובין?

כאן נוסיף את המילה "טובין" כדאי שיהיה ברור שזה נושא תלונה שהטובין נמצא בתחום טיפולו של אותו משרד ממשלתי.

מה יהיה נוסח ההגדרה של טובין?

בינתיים לא שינינו את נוסח ההגדרה של טובין.

בהגדרה טובין בסעיף ההגדרות אנחנו נכתוב "נכסים מוחשיים".

אז תגידו את זה לפרוטוקול וזה יתוקן כפי שהיועצת המשפטית שלנו ביקשה.

גמרנו עם הטובין.

ענף יצרני מקומי אני מאשר את זה כך.

אני עובר לסעיף 6(ב). "לעניין תלונה שנושאה מצוי בתחום טיפולו של משרד ממשלתי שאינו מיוצג בוועדה, או שיש לה השלכה על נושא שבתחום טיפולו". מה היתה הבעיה שם?

העלתם את העניין שרוצים למנוע מצב שמשרד החוץ ייחשב כמשרד הרלוונטי לנושא התלונה. בעצם הכוונה היתה לתחום את זה לנושא הטובין, שהוא נושא התלונה.

במקום לכתוב "לעניין תלונה שנושאה מצוי בתחום טיפולו" צריך לכתוב "לעניין תלונה הקשורה לטובין המצויים באחריותו של משרד ממשלתי".

גם את זה אישרנו.

אנחנו עוברים ל-(ג): "חברי הוועדה יהיו בעלי ידע ומומחיות בכלכלה או בסחר חוץ". עלתה השאלה אם הם יהיו חייבים בהשכלה בתחום כלכלה וסחר חוץ?

שהוא יבין בכלכלה, כדאי שהוא יבין בתחום.

שאלו אם גם המשפטנים צריכים השכלה בכלכלה ובסחר חוץ.

משום ששניים מהם צריכים חייבים להיות משפטנים.

לפי איך שזה מתנהל היום כדאי שזה יהיה כך.

אנחנו עוברים ל-(ה): "יושב ראש הוועדה ימנה מבין חברי הוועדה את מותבי הוועדה; לכל מותב ימונו שבעה חברים, ובהם אחד לפחות בעל מומחיות בסחר חוץ, ואלה הם".

אז אישרנו גם את זה.

"נתפנה מקומו של חבר הוועדה, ימנה השר חבר חדש לוועדה בתוך 30 יום".

לוועדה היתה הערה שימונה לוועדה חבר חדש כאמור בסעיף קטן (א).

האם הכוונה היא שאם זה חבר ששר האוצר מינה, שר התמ"ת הוא האיש שימנה את האיש שהתפנה מקומו?

אתם ביקשתם שזה יהיה בדרך המנויה בסעיף 6(א).

אם כך אני מאשר את כל הסעיפים עד סעיף 8 כולל. אנחנו עוברים לסימן ג' יבוא בהיצף,לסעיף 9.

"סימן ג': יבוא בהיצף
9. יבוא בהיצף הוא יבוא טובין כשמחיר היצוא שלהם נמוך ממחירם המקובל. 

מחיר מקובל וקביעתו

10. (א) המחיר המקובל של טובין מיובאים, הוא מחיר בר-השוואה של טובין דומים לטובין המיובאים, המיועדים לצריכה מקומית במדינת היצוא, והנמכרים בשוק המקומי של מדינת היצוא במהלך העסקים הרגיל."

אני רוצה לשאול פה שאלה: האם זה יהיה על בסיס אבסולוטי או על בסיס כוח קניה באותה מדינה? לדוגמא, אני הולך לייבא את הטלפון הזה. בקוריאה הוא עולה 10 דולר. האם אני משווה 10 דולר במדינת ישראל מול 10 דולר בקוריאה? או יעשו חישוב של כוח קניה של 10 דולר בקוריאה ו-10 דולר בישראל?

המחיר נקבע במונחי המטבע המקומי כאשר אנחנו מנסים לעשות מכנה משותף אחיד גם לגבי המחיר המקובל וגם לגבי מחיר היצוא.

ביפן יקבעו 1,000 ין, 1,000 ין בישראל זה 100 שקלים, לצורך העניין, אז זה יהיה המודד?

כן.

אם יש מכרז ויצרן זוכה במכרז על בסיס מחיר מסובסד או בהיצף. האם יש התייחסות למחיר הזה?

באותה צורה. המחיר שיופיע במכרז יושווה למחיר המקומי.

"(ב) לא היו בשוק המקומי של מדינת היצוא מכירות של טובין דומים לטובין המיובאים במהלך העסקים הרגיל, או שלא ניתן לערוך השוואה נאותה בין מחיר טובין מיובאים לבין מחיר טובין דומים להם במדינת היצוא, לפי הוראות סעיף קטן (א), בשל תנאי השוק במדינת היצוא או בשל היקף המכירות של הטובין הדומים באותה מדינה, ייקבע המחיר המקובל לפי אחד מאלה: 

(1) המחיר של הטובין הדומים כשהם מיוצאים למדינה שלישית התואמת מבחינת תנאי השוק למדינת היצוא, ובלבד שהמחיר האמור הוא מחיר מייצג;"

למה אדוני מתכוון כשאתה מדבר על "תואמת מבחינת תנאי השוק"?

אם אנחנו מדברים על קוריאה ואמרנו שהמכירות בקוריאה הן לא מייצגות ולכן אי אפשר להשתמש בהן, אז בוא נמצא מדינה שקוריאה מייצאת אליה ונשתמש במחיר הזה.

"(2) סך עלויות הייצור של הטובין הדומים, במדינת הייצור, בתוספת רווח סביר. 
 
(ג) יובאו טובין שלא במישרין ממדינת הייצור רשאי הממונה, על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), לקבוע כי המחיר המקובל של הטובין האמורים יהיה מחירם של טובין דומים במדינת הייצור ולא במדינת היצוא, בין השאר, בהתקיים אחד מאלה: 
 
(1) מדינת היצוא שימשה למעבר בלבד של הטובין;

(2) הטובין אינם מיוצרים במדינת היצוא;

(3) לא ניתן לקבוע לטובין מחיר מקובל במדינת היצוא לפי הוראות סעיף קטן (א). 
 
(ד) הממונה רשאי לקבוע לענין סעיף זה כי מכירה של טובין דומים לטובין המיובאים אינה במהלך העסקים הרגיל, בין השאר מהטעמים האלה: 
 
(1) המכירה היא בין צדדים שקיים ביניהם הסדר מפצה; לענין זה, "הסדר מפצה" - הסדר לענין תמורה בעד מכירת טובין שקבועה בו הטבה מעבר למחיר המכירה;

(2) המכירה היא בין צדדים שקיימים ביניהם יחסים מיוחדים."

הכוונה לעסקת ברטר?

כן, או שזאת עסקה שאינה קשורה למהלך העסקים הרגיל. אני מוכר לך את זה יותר בזול כי אתה תיתן לי משהו אחר. או שזה בין צדדים קשורים, בין חברה לחברת בת. ברור שהיא לא מוכרת לה במחיר רגיל.
 
"מכירות במחיר הנמוך מעלויות הייצור

11. לענין סעיף 10(א), היקף המכירות של טובין דומים לטובין המיובאים בשוק המקומי של מדינת היצוא, הנדרש לשם קביעת המחיר המקובל, הוא 5% לפחות ממכירות הטובין המיובאים לישראל, אלא אם כן הוכח, להנחת דעתו של הממונה, כי די בהיקף מכירות נמוך מזה כדי לערוך השוואה נאותה לשם קביעת המחיר המקובל, כאמור באותו סעיף. 
 
(1) המכירות נעשו במשך תקופה של שנה לפחות, ואולם רשאי הממונה לקבוע תקופה קצרה מזו ובלבד שלא תפחת משישה חודשים;

(2) המכירות הן בכמויות ממשיות; לענין זה יראו כמכירות בכמויות ממשיות מכירות שמתקיים לגביהן אחד מאלה: 
 
(א) הממוצע המשוקלל של מחיר המכירה של הטובין הדומים במכירות המובאות בחשבון לצורך קביעת המחיר המקובל, נמוך מהממוצע המשוקלל של עלויות הייצור ליחידה;

(ב) היקף המכירות במחיר הנמוך מעלויות הייצור ליחידה מהווה 20% לפחות מהיקף המכירות המובאות בחשבון לצורך קביעת המחיר המקובל; 
 
(3) המכירות הן במחיר שאין בו כדי לכסות את סך עלויות הייצור בתוך זמן סביר; לענין זה, יראו מחיר הנמוך מעלויות הייצור ליחידה בזמן המכירה, אך הגבוה מהממוצע המשוקלל של עלויות הייצור ליחידה בתקופה הנחקרת כמשמעותה בסעיף 25, כמחיר שיש בו כדי לכסות את עלויות הייצור בתוך זמן סביר. 
 
(ב) השר יקבע הוראות לענין חישובן של עלויות הייצור לפי הוראות סעיף זה.

13. (א) היתה מדינת היצוא של הטובין המיובאים מדינה שבה מחיר טובין לצריכה מקומית או ליצוא מושפע מהתערבות המדינה בסחר, בין על ידי סחר של המדינה עצמה ובין באמצעות תאגידים שעליהם יש 

למדינה השפעה, רשאי הממונה, על אף הוראות סעיף 10, לקבוע את המחיר המקובל של הטובין המיובאים, לפי אחד מאלה: 
 
(1) המחיר של טובין דומים לטובין המיובאים המיועדים לצריכה מקומית, והנמכרים במהלך העסקים הרגיל במדינה שלישית שבה אין מחיר הטובין מושפע כאמור ושמתקיימים בה תנאים כלכליים המאפשרים השוואה נאותה בין המחירים (בסעיף זה - מדינה שיש בה כלכלת שוק);

(2) מחיר היצוא של טובין דומים לטובין המיובאים במדינה שיש בה כלכלת שוק;

(3) סך עלויות הייצור של טובין דומים לטובין המיובאים, במדינה שיש בה כלכלת שוק, בתוספת רווח סביר. 
 
(ב) לא ניתן לקבוע את המחיר המקובל לפי הוראות סעיף קטן (א) בשל העדר נתונים על מחיר או עלויות ייצור כאמור באותו סעיף קטן, רשאי הממונה לקבוע את המחיר המקובל בכל דרך סבירה אחרת. 
 
מחיר יצוא וקביעתו
 
14. (א) מחיר היצוא של טובין מיובאים הוא המחיר ששולם בעדם בפועל, או שיש לשלמו, בעת מכירתם ליצוא ממדינת היצוא לישראל.

(ב) מצא הממונה, כי אין לטובין מיובאים מחיר יצוא כאמור בסעיף קטן (א) או כי מחיר היצוא אינו מהימן בשל קיומם של יחסים מיוחדים או הסדר מפצה כהגדרתו בסעיף 10(ד)(1), בין היצואן, לבין היבואן או צד שלישי, רשאי הוא לקבוע את מחיר היצוא לפי המחיר שבו נמכרו הטובין לראשונה לאחר מכירתם ליצוא כאמור בסעיף קטן (א), לקונה מרצון, ואם לא נמכרו הטובין כאמור או שנמכרו במצב השונה מכפי שיובאו, רשאי הממונה לקבוע את מחיר היצוא על בסיס סביר אחר."

זה לא שרירותי מידי שאני נותן לממונה - - -

יש עליו נטל גדול כי הוא צריך להראות שהוא לא יכול בשום דרך אחרת, והוא צריך להוכיח את הסבירות שלו. שוב, אלה סעיפי סל כי החיים יותר חזקים מאיתנו. גם אם נכניס פה עוד 12 אפשרויות אחרות, תהיה אפשרות 13.

"ג) התחייב יצואן במדינה זרה לשפות את היבואן, במישרין או בעקיפין, בשל היטל היצף , כולו או חלקו, שיחוב בו היבואן לפי הוראות חוק זה בשל הטובין המיובאים, ינוכה ממחיר היצוא שנקבע לפי הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) סכום השיפוי האמור."

איך זה נותן כאן תשובה לבעיה שהעליתי של המכרזים כאשר הגורם הזר הוא זה שנכנס למכרז?

זה לא משנה. זה מחיר יבוא. זה לא משנה לנו אם הוא מכר את זה ביבוא חופשי למדף או מכר את זה כתוצאה ממכרז. אם יצואן מביא לארץ, אז הוא יבואן לצורך העניין הזה. זה לא יבואן שקיבל תעודת יבואן. מי שמביא לארץ דברים הוא יבואן.

"15. (א) הממונה יערוך השוואה הוגנת לענין סעיף 9 בין מחיר היצוא לבין המחיר המקובל; ההשוואה תיערך באותו מישור מסחרי, בדרך כלל ברמה של שער המפעל, ולגבי מכירות שנעשו בפרק זמן קרוב ככל האפשר; לשם ההשוואה יובאו בחשבון, בשים לב לנסיבות המקרה, הבדלים המשפיעים על השוואת המחירים, ובין השאר הבדלים בתנאי המכר, במיסוי, במישור המסחרי, בכמויות ובתכונות פיסיות וכן הבדלים אחרים שהוכח, להנחת דעתו של הממונה, כי הם משפיעים על השוואת המחירים.

(ב) צד מיודע, כמשמעותו בסעיף 28(ג), הטוען לקיומם של הבדלים כאמור בסעיף קטן (א) המשפיעים על ההשוואה בין מחיר היצוא לבין המחיר המקובל, ימציא לממונה ראיות לכך.

(ג) השר רשאי לקבוע הוראות לענין אופן ביצוע ההשוואה ההוגנת בין מחיר היצוא לבין המחיר המקובל לפי הוראות סעיף זה."

עד כאן הצבענו פה אחד, לפי הפה שלי. עכשיו סימן ד'.

העליתי בהתחלה את הבעיה שנטל ההוכחה היא על הצד הנפגע.

כאן מדובר על הצד שעלול להיפגע כתוצאה מההיטל.

"סימן ד': יבוא במחיר נתמך
 
יבוא במחיר
נתמך
 
16. (א) יבוא במחיר נתמך הוא יבוא טובין כאשר היצרן או היצואן במדינת הייצור נהנה מתמיכה, במישרין או בעקיפין.

(ב) לענין פרק זה, יראו כתמיכה, השתתפות כספית של הממשלה או של גוף ציבורי במדינת הייצור (בפרק זה - הגוף התומך), כמפורט בפסקאות (1) עד (5), וכן כל השתתפות כספית או פעולה אחרת של הגוף התומך, שיש בה כדי להבטיח, במישרין או בעקיפין, את הכנסתו של היצרן או היצואן או את רמת מחירם של הטובין המיוצאים, ובלבד שיש בהשתתפות או בפעולה כאמור משום הטבה למקבל התמיכה: 
 
(1) העברה ישירה של כספים מאת הגוף התומך, לרבות מתן מענק, הלוואה או השקעה, וכן העברת כספים המותנית בהתקיימות תנאים מסוימים, לרבות בטוחה להבטחת הלוואה;

(2) ויתור על הכנסה המגיעה לגוף התומך או אי-גביה של הכנסה כאמור, בין השאר בדרך של מתן תמריץ כספי לרבות זיכוי ממס ולמעט פטור שניתן לגבי טובין מיוצאים מהיטל או ממס המוטלים על טובין דומים להם המיועדים לצריכה מקומית או הישבון של היטל או מס כאמור ששולמו לגבי הטובין המיוצאים;

(3) אספקה של טובין או מתן שירותים על ידי הגוף התומך, למעט שירותי תשתית המיועדים לכלל הציבור, וכן רכישת טובין על ידי הגוף התומך;

(4) העברת כספים מאת הגוף התומך לגורם מממן;

(5) ביצוע של פעולה מהפעולות האמורות בפסקאות (1)
עד (3) בידי גוף פרטי על פי הוראה מהגוף התומך ובהתאם להנחיותיו, ובלבד שהפעולות האמורות מבוצעות בדרך כלל בידי הגוף התומך. 
 
ייחודיות
 
17. (א) בסעיף זה - 
 
"מפעלים מסוימים" - מפעל או ענף תעשייה מסוימים או מסוג מסוים; 
 
"תמיכה ייחודית" - תמיכה הניתנת למפעלים מסוימים. 
 
(ב) הליכים לפי פרק זה לענין יבוא במחיר נתמך יינקטו רק כאשר התמיכה היא ייחודית, ויחולו לענין זה הוראות אלה: 
 
(1) הגביל הגוף התומך או החיקוק שמכוחו הוא פועל, במפורש, את מתן התמיכה למפעלים מסוימים, תיחשב התמיכה כתמיכה ייחודית;

(2) פעל הגוף התומך, לענין מתן התמיכה ושיעורה, על פי אמות מידה ותנאים אובייקטיבים, לא תיחשב התמיכה כתמיכה ייחודית, ובלבד שאמות המידה והתנאים האובייקטיבים האמורים נקבעו בחיקוק או בהוראת מינהל ושהתמיכה מוענקת לכל מי שממלא אחריהם; לענין זה, "אמות מידה ותנאים אובייקטיבים" - אמות מידה ותנאים, כלכליים במהותם, שהם עניניים, אחידים ושוויוניים ושאינם מעדיפים מפעלים מסוימים , ובין השאר אמות מידה ותנאים לענין מספר המועסקים במפעל או גודל המפעל; 
 
(3)(א) תמיכה שלפי פסקאות (1) ו-(2) אינה תמיכה ייחודית, רשאי הממונה לקבוע, על אף האמור
בפסקאות האמורות, כי היא תמיכה ייחודית, בין השאר משיקולים אלה:

(1) כל כספי התמיכה או שיעור משמעותי מהם ניתנו בפועל למפעלים מסוימים;
 
(2) אופן הפעלת שיקול הדעת בידי הגוף התומך בהחלטתו למתן התמיכה מעיד על כך שהתמיכה היא ייחודית.
 
(ב) קביעה כאמור בפסקת משנה (א) תיעשה בשים לב, בין השאר, למגוון הפעילויות הכלכליות בתחום שיפוטו של הגוף התומך, להיקפן, וכן למשך הזמן שבו הגוף התומך מפעיל את תכנית התמיכות שבמסגרתה ניתנה התמיכה האמורה; 
 
(4) תמיכה המוגבלת למפעלים מסוימים הממוקמים באזור גאוגרפי מוגדר שבתחום שיפוטו של הגוף התומך, תיחשב כתמיכה ייחודית; ואולם לענין זה קביעתם או שינויים של שיעורי מסים בעלי תחולה כללית על ידי הרשות המוסמכת על פי דין לעשות כן, לא ייחשבו כתמיכה ייחודית;

(5) תמיכה כמפורט להלן תיחשב כתמיכה ייחודית: 
 
(1) תמיכה שהענקתה מותנית, על פי חיקוק או בפועל, ביצוא, בין כתנאי יחיד ובין יחד עם תנאים אחרים;

(2) תמיכה שהענקתה מותנית בהעדפת השימוש בטובין מייצור מקומי על פני השימוש בטובין מיובאים, בין כתנאי יחיד ובין יחד עם תנאים אחרים. 
 
חישוב שיעור התמיכה
 
18. לענין פרק זה, יחושב שיעור התמיכה הניתנת למקבל התמיכה כאמור בסעיף 16, לפי גובה ההטבה שממנה נהנה מקבל התמיכה בשל התמיכה, ויחולו לענין זה הוראות אלה: 
 
(1) השקעה של הממשלה לשם החזקת אמצעי שליטה לא תיחשב כהטבה, אלא אם כן ההשקעה חורגת מנוהגי ההשקעה הרגילים;

(2) הלוואה מאת הגוף התומך לא תיחשב כהטבה למקבל ההלוואה, אלא אם כן הסכום שמקבל ההלוואה שילם בעדה נמוך מהסכום שהיה משלם בעד הלוואה מסחרית דומה בתנאי שוק; היה הסכום ששילם מקבל ההלוואה בעדה נמוך כאמור יחושב גובה ההטבה כהפרש שבין הסכום ששילם לבין הסכום שהיה משלם, כאמור בפסקה זו;

(3) בטוחה שנתן הגוף התומך להבטחת הלוואה לא תיחשב כהטבה למקבל ההלוואה, אלא אם כן הסכום שמקבל ההלוואה שילם בעדה, לרבות עמלות, נמוך מהסכום שהיה משלם בעד הלוואה מסחרית דומה בתנאי שוק, לרבות עמלות, שלהבטחתה ניתנה בטוחה שלא על ידי הגוף התומך; היה הסכום ששילם מקבל ההלוואה בעדה נמוך כאמור יחושב גובה ההטבה כהפרש שבין הסכום ששילם לסכום שהיה משלם, כאמור בפסקה זו;"

הסבר לסעיף 3.

אתה יצואן קוראני ואתה צריך אשראי. אם אתה הולך לבנק מסחרי רגיל אתה משלם 4% ריבית ועמלות גדולות. אתה הולך לממשלה והיא אומרת לך כך: "אנחנו רוצים לעזור לנו כי חשוב שתייצא. אנחנו ניתן לך את ההלוואה ב-2% ריבית. ההפרש בין ה-2% ל-4% זאת ההטבה שקיבלת".

זה כמו שיפוי.

"(4) הספקה של טובין או מתן שירותים על ידי הגוף התומך, או רכישת טובין על ידו לא ייחשבו כהטבה למקבל התמיכה, אלא אם כן התמורה שניתנה לגוף התומך בעד אספקת הטובין או מתן השירותים פחותה מתמורה ראויה, או שהתמורה שנתן הגוף התומך בעד רכישת הטובין גבוהה מתמורה ראויה; לענין זה, תיקבע התמורה הראויה בשים לב לתנאי השוק במדינה שבה סופקו או נרכשו הטובין או שבה ניתנו השירותים, לפי הענין, לרבות מחיר הטובין או השירותים, איכותם, זמינותם, אפשרויות שיווקם ותנאי הובלתם. 
 
יבוא שלא ממדינת הייצור
 
19. לענין יבוא טובין במחיר נתמך והטלת היטל משווה לפי פרק זה, יראו טובין כמיובאים במישרין ממדינת ייצורם אף אם יוצאו לישראל דרך מדינה אחרת. 
 
יבוא במחיר נתמך של מוצרי חקלאות
 
20. הליכים לפי פרק זה יינקטו לגבי יבוא במחיר נתמך של מוצרי חקלאות בהתאם להוראות סעיף 13 להסכם החקלאות."

עד כאן סימן ד' מצביעים פה אחד בעד.

"סימן ה': תלונות והטיפול בהן
 
תלונה על יבוא בהיצף או במחיר נתמך
 
21. (א) יצרן של טובין הדומים לטובין המיובאים לישראל או מי שמייצג אותו, רשאי להגיש לממונה תלונה, בכתב, על כך שהטובין יובאו בהיצף או במחיר נתמך, וכי כתוצאה מכך נגרם או עלול להיגרם נזק ממשי לענף היצרני המקומי או נמנעה התפתחות של מפעלים לייצור טובין דומים שהוחל בהקמתם.
(ב) תלונה כאמור בסעיף קטן (א) תכלול מידע וראיות לגבי כל אחד מהמפורטים להלן, וכן מידע נוסף שיקבע השר, ובלבד שניתן להשיגם במאמץ סביר: 
 
(1) קיומו של יבוא בהיצף או של יבוא במחיר נתמך, ובתלונה על יבוא במחיר נתמך - גם קיומה של תמיכה ייחודית, וכן שיעור ההיצף או שיעור התמיכה, הכל לפי הענין;

(2) קיומם של נזק ממשי או הסתברות לנזק ממשי לענף היצרני המקומי של הטובין הדומים, או מניעת התפתחות של מפעלים לייצור טובין דומים שהוחל בהקמתם (בפרק זה - נזק ממשי לענף היצרני המקומי);

(3) קיומו של קשר סיבתי בין היבוא בהיצף או היבוא במחיר נתמך, לפי הענין, לבין הנזק הממשי לענף היצרני המקומי.

איסור פרסום הגשת תלונה
 
22. בכפוף להוראות סעיף 23, הממונה או מי מטעמו לא יגלה ולא יפרסם את דבר הגשתה של תלונה כאמור בסעיף 21, אלא אם כן החליט, לפי הוראות סעיף 24, על פתיחה בחקירה. 
 
הודעה לרשות מוסמכת במדינת היצוא
 
23. (א) הוגשה תלונה לפי הוראות סעיף 21 לגבי יבוא בהיצף והתקיימו בה, לדעת הממונה, הוראות הסעיף האמור, ימסור הממונה לרשות המוסמכת במדינת היצוא הודעה על הגשת התלונה, לפני מתן החלטתו על פתיחה בחקירה לפי הוראות סעיף 24.

(ב) הוגשה תלונה לפי הוראות סעיף 21 לגבי יבוא במחיר נתמך, והתקיימו בה, לדעת הממונה, הוראות הסעיף האמור, ימסור הממונה הודעה כאמור בסעיף קטן (א) לכל רשות מוסמכת במדינה העשויה להיות צד להליך החקירה ויידע אותה על ההזדמנות הניתנת לה, בהתאם להוראות הסכם התמיכות, להגיע לפתרון מוסכם לפני המועד האמור בסעיף 24(ג) למתן החלטה על פתיחה בחקירה."

יש רשויות קבועות שצריך לדווח להן או שזה לפי העניין או לפי היבוא הספציפי?

בדרך כלל זה אותו משרד. כמו אצלנו במינהל סחר חוץ של התמ"ת אז יש את המקביל לזה בכל מדינה. יש רשימה שמתעדכנת או שכל מדינה מודיעה מי הרשות המוסמכת לצורך ההודעות.

זה לא שהיבואן המתלונן צריך לעשות מחקר לאיזה גופים צריך להודיע. אני מבין שאתה רוצה לעשות משהו קל. בשביל זה הוא פונה אלי. הממונה יודע, יש לו רשימה מעודכנת, הוא מתייעץ איתנו ואנחנו אומרים לו מי הגופים שאליהם צריך לפנות.

הנושא פה הוא נטל ההוכחה.

היו לכם תלונות על הצפה, חוץ מנשר רמלה, שהתלוננו על "דמפינג"?

פלדה, מלט, אמ.די.אף.

על היצף היו הרבה תלונות.

יש לך הערכה לגבי מספר התלונות?

משנת 1991 היו 58 תלונות. כרגע יש לנו 5 תלונות שאנחנו מטפלים.

הנושא של נטל ההוכחה יוצר בעיה. אם יש מפעל תעשייתי שיש נגדו היטל. הנושא של נטל ההוכחה שהוטל על המפעל הוא מאוד קשה. למה צריך להיות נטל ההוכחה על המפעל? המפעל צריך להגיש תלונה, ולאפשר למפקח לעשות בדיקה. אבל ברגע שמבקשים ממנו את הראייה יוצא - - -

אני בצד של התעשיינים, אבל יכול להיות שאם הדבר יהיה קל, אז כל אחד שיש לו פארנויה כזאת או אחרת שמתחרים בו יותר מידי חזק ונתח הרווחים שלו הצטמצם, יגיש כל הזמן תלונות. זה כאילו שאתה משלם אגרה לבית משפט ואתה תעשה חשבון פעמיים אם אתה מוכן לשלם אגרת בית משפט כדי לתבוע.

פה זה מעבר למעמד סביר. על פי הנוסח שקיים היום כי אנחנו לא אומרים שהוא לאיהיה חייב בנטל הוכחת נזק. זה יהיה חייב להיות נזק ממשי. אבל נטל במעמד סביר זה לא נטל לפי הפירוש.

לא יכול להיות שמישהו יבוא ויגיד: "אתה אשם, תוכיח שלא". זה לא יתכן. צריך להביא הוכחה כלשהי.

מה היקף ההוכחה ועומק ההוכחות ועומק הראיון?

אני מנשר מפעלי מלט. אני רוצה להצטרף ולומר מנסיון שנטל ההוכחה הוא ארוך יקר ומייגע.

הויכוח ביניהם זאת בדיוק התשובה שלנו. התעשיינים תמיד ירצו שכל אחד שיקרא שיש יבוא מתורכיה יגיש תלונה. איגוד לשכות המסחר ירצה שרק אם אתה מביא את הכתובה של הסבתא של היבואן, ומוכיח את זה מעבר לכל הוכחה, אז תהיה חקירה.

הלכנו על פתרון ביניים. פתרון הביניים הוא, שהוא צריך להביא ראיות כלשהן. הוא לא צריך להביא ראיות חלוטות. זה גם לרעת התעשיינים. מבחינת התעשיינים, הם יעדיפו שעל כל תלונה מייד יטילו היטל אפילו בלי להוכיח נזק.

מבחינת לשכות המסחר הם היו רוצים שבשום מקרה לא יטילו נזק. הפתרון מאזן. זה גם מה שקובע ארגון הסחר הבינלאומי. אתה חייב למצוא נקודה מאזנת.

"פתיחה בחקירה
 
24. (א) הוגשה תלונה לפי הוראות סעיף 21 והתקיימו כל אלה, יפתח הממונה בחקירת התלונה: 
 
(1) בתלונה תומכים יצרנים בישראל של טובין הדומים לטובין המיובאים, שתוצרתם הכוללת מהווה יותר מ-50% מתוצרתם הכוללת של יצרנים בישראל של הטובין הדומים שהביעו תמיכה בתלונה או שהתנגדו לה, ולא פחות מ-25% מהתוצרת הכוללת של הענף היצרני המקומי;
(2) הממונה מצא, לאחר שבחן את המידע והראיות שנכללו בתלונה לרבות דיוקם ומהימנותם, וכן מידע נוסף שהיה זמין לו, כי ישנן ראיות מספיקות לכאורה לקיום האמור בסעיף 21(ב);"

הממונה חייב להיות משפטן?

לא.

בסעיף 5 כתוב "מי שהשר מינה אותו".

בהגדרת המשרה תדרוש הנציבות את הכישורים הרלוונטים לתפקיד.

"(3) לגבי תלונה על יבוא במחיר נתמך - הרשויות המוסמכות שנמסרה להן הודעה לפי הוראות סעיף 23(ב) לא הגיעו לפתרון מוסכם כאמור באותו סעיף, לפני המועד לקבלת החלטה על פתיחה בחקירה כאמור בסעיף קטן (ג). 
 
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), מצא הממונה, לפני המועד למתן החלטה על פתיחה בחקירה כאמור בסעיף קטן (ג), כי מתקיימות הוראות סעיף 32ז, לא יפתח בחקירה.

(ג) הממונה יחליט על פתיחה בחקירה לפי סעיף זה בתוך 21 ימים מיום הגשת התלונה, ואולם רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים."

זאת אומרת סך הכל 51 יום?

סך הכל 51 יום גג, אבל זה מטעמים מיוחדים שיירשמו. כל דבר כזה כפוף כמובן לביקורת.

"(ד) הממונה רשאי, בנסיבות מיוחדות, לפתוח בחקירה מיזמתו אף בלא הגשת תלונה כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שמצא כי ישנן ראיות מספיקות לקיום האמור בסעיף 21(ב); על החקירה שנפתחה כאמור יחולו הוראות פרק זה, בשינויים המחויבים. 

התלונה עוזרת אבל גם אם לא הוגשה תלונה, עדיין יש את הסמכות לבצע את המהלך הזה.

(א) התקופה שלגביה יערוך הממונה את החקירה לפי הוראות פרק זה (בסעיף זה - התקופה הנחקרת) תיקבע על ידו, ובלבד - 
 
(1) שהתקופה הנחקרת לצורך קביעת שיעור ההיצף או שיעור התמיכה, לא תפחת משישה חודשים שבתכוף לפני מועד הגשת התלונה ולא תעלה על 12 חודשים שבתכוף לפני המועד האמור;

(2) שהתקופה הנחקרת לצורך קביעת קיומו של נזק ממשי לענף היצרני המקומי לא תעלה על שלוש שנים שבתכוף לפני מועד הגשת התלונה."

אם לוקחים את הצעת החוק ובודקים את שרשרת לוחות הזמנים מהגשת התלונה ועד שנפתחת החקירה, אנחנו יכולים להגיע לממדים של מעבר לשנה. 21 יום החלטה על פתיחה בחקירה, 240 יום חקירת הממונה, 45 יום החלטת הוועדה המייעצת. 15 יום להחלטת שר תמ"ת ושר האוצר.

זה קצת פחות משנה. השאלה אם זה נראה לכם סביר?

לגבי סעיף 21 אמרנו שאנחנו לא כל כך מסכימים לו ואם נעשה קיצור תקופה יעשה האיזון הנדרש. כמו שאמרה חברתנו, זה תהליך מאוד ארוך ומייגע. ברגע שניצור פה איזון בין שני הסעיפים יכול להיות שלגבי סעיף 21 הנטל יהיה יותר סביר. אם אנחנו מקצרים את התקופה פה זה יהיה אולי איזון.

בכמה התקופה תתקצר?

זה חייב להיות לפחות בחצי.

מבחינה מעשית, עד פתיחת החקירה הזמן תלוי במתלוננים ולא כל כך בממונה. גג של 51 יום או 25 יום, לא זאת הבעיה. הבעיה היא שצריך לקבל טיוטות לפני אישור פתיחת חקירה. מעבר לזה צריך לקחת בחשבון שההגנה על התעשייה המקומית כבר יכולה להינתן במהלך החקירה. יש את הנושא של הערובה הזמנית שנכנסת לתוקף בין 90 ל-120 יום מתחילת החקירה.

אחרי תחילת החקירה נותנים הזדמנות לצדדים שעלולים להיות נפגעים מההיטל - היבואנים והיצרנים הזרים - להשיב. אחרי שניתנה להם ההזדמנות והממונה קיבל חומר משני הצדדים הוא רשאי לקבוע ערובה זמנית. כבר משלב זה יש הגנה על התעשייה המקומית. השלב הזה נכנס לתוקף מ-90 יום עד 120 יום מתחילת החקירה.

הערובה הזמנית מוסדרת בהמשך. למעשה ההגנה על התעשייה המקומית, אם מתחילים לספור מהגשת התלונה, זה 4 עד 5 חודשים מהגשת התלונה.

איך זה בעולם?

זה דומה. זה גם מופיע ב-WTO גם בארצות הברית וגם באירופה.

שנה זה קנה מידה הגיוני.

ישראל לא דומה בכל הדברים לכל העולם אם אנחנו נמצאים באמצע ולא מגזימים אז אפשר לשאת בזה. הלאה.

"(ב) הממונה רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך או לקצר את התקופה הנחקרת האמורה בסעיף קטן (א)(1) או (2), ובלבד שהתקופה הנחקרת לא תימשך מעבר למועד הגשת התלונה.
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי הממונה, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לחקור, לצורך קביעת שיעור ההיצף או שיעור התמיכה, מידע המתייחס ליבוא של טובין שלגביהם מתנהלת החקירה, שנעשה לאחר מועד הגשת התלונה."

אני נציג לשכת עורכי הדין. לגבי סעיף קטן ג', במקום שיהיו כתוב "מטעמים מיוחדים שיירשמו" כתוב כאן "גם במקרים חריגים וגם מטעמים מיוחדים שיירשמו". זאת כפילות ואני לא חושב שצריך את זה.

אין כאן כפילות מבחינה נוסחית. אפשר לדון בזה מבחינה מהותית. הרעיון הוא שזה יהיה רק במקרים חריגים וגם שהטעמים לכך יירשמו. שניתן אחר יהיה לבקר את ההחלטה ולבחון אותה.

אני מסכים להוריד את המילה "מיוחדים" – שיהיה כתוב: "במקרים חריגים ומטעמים שיירשמו".

עוד הערה אחת: כתוב כאן שהאופציה הזאת קיימת רק לגבי קביעת שיעור ההיצף ושיעור התמיכה, ולא לגבי שיעור הנזק הממשי. צריך להוסיף את זה. אנחנו מדברים על מקרים חריגים אבל במקרים חריגים, התלונה מתייחסת לשנה שכבר חלפה ומדברים על נזק שקרה. בינתיים חלפה שנה, יכול להיות שהשתנו הנסיבות.

צריך להבחין בין נושא הנזק לנושא של ההיצף. אחרי הגשת התלונה אנחנו יודעים שהשוק מושפע מעצם חקירת ההיצף. לכן אנחנו אומרים שאחרי שפתחנו בחקירה התקופה הזאת היא תקופה שנתונה למניפולציות ולא תקופה יציבה שממנה אפשר להשליך לגבי המצב של התעשייה. לכן ההתייחסות היא מאוד שלילית לגבי הנזק לתעשייה אחרי הגשת התלונה.

לכן כתוב כאן "רשאי הממונה", הוא לא חייב, ורק במקרים חריגים.

בנושא של היצף מוכנים לעשות מחווה ולבדוק גם חשבון שיגיע אחרי. אבל לגבי הנזק, בגלל מה שאמרתי שזה בעצם התקופה שכבר החקירה התחילה, אז בעצם ממנה אי אפשר להסיק שום דבר כי היא כבר לא תקופה אמינה. לכן יש איסור או הגבלה חריפה.

לא צריך לאסור כזה איסור מדהוריתא. אם אתם כותבים שהממונה רשאי, הוא לא חייב. ובמקרים חריגים – אם הממונה יחשוב שהתקופה מושפעת ולא משקפת שום דבר אז הוא יתעלם מזה. אבל אם יצליחו להראות לו שזה נתון רלוונטי, למה לסגור אותו ולא לאפשר לו להסתכל על זה? אתם חוסמים את הממונה. אסור לו בחוק להסתכל על מה שקורה אחרי זה. תכתבו שמותר לו במקרים חריגים, מטעמים שירשום ושיפעיל שיקול דעת.

בסדר, אם זה לא סותר אז זה בסדר.

אחרי המילים "לצורך קביעת שיעור ההיצף ושיעור התמיכה" - - -

אני מציע לך לבדוק את זה בחצי השעה הקרובה, כי יש בנפשי לסיים את זה היום.

"או לצורך קביעת קיומו של נזק ממשי או הסתברות לנזק ממשי כאמור" - - -

זה בכפוף לבדיקה שאנחנו צריכים לעשות.

מבחינתי זה בסדר שיהיה כפוף, אבל הכדור אצלכם. בתום הדיון, אם נסיים היום, נחזור לזה.

משרד המשפטים, משרד התמ"ת, משרד האוצר, אי אפשר שכל תאוותכם תהיה בידכם. יש אנשים שמעלים פה דברים טובים. יכולים להיות תיקונים אלה ואחרים. אני מציע תמיד להתפשר על משהו.

אנחנו מקבלים.

"הודעות הממונה
לענין פתיחה
בחקירה
 
26. (א) החליט הממונה, לפי הוראות סעיף 24, שלא לפתוח בחקירה, יודיע על כך, בכתב, למתלונן בצירוף נימוקים.
(ב) החליט הממונה, לפי הוראות סעיף 24, לפתוח בחקירה, יודיע על כך, בכתב, בתוך חמישה ימים מיום החלטתו, למתלונן, ליצרן הטובין המיובאים ולרשויות המוסמכות במדינות שהן צד להליך החקירה, וכן ליצואן וליבואן, ככל שזהותם ידועה לו; ההודעה תכלול את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ג) ויצורף לה העתק מן התלונה ומהחלטת הממונה על פתיחה בחקירה; היה מספר רב של יצואנים, רשאי הממונה שלא לצרף להודעה, הנשלחת אליהם לפי הוראות פסקה זו, העתק מן התלונה ומהחלטת הממונה, והדבר יצוין בהודעה הנמסרת לרשות המוסמכת במדינת היצוא.
(ג) בהודעה כאמור בסעיף קטן (ב) יצוינו מהות התלונה, שם המתלונן, סוג הטובין המיובאים, מדינת הייצור, מדינת היצוא ומועד הפתיחה בחקירה.
(ד) ההודעה כאמור בסעיף קטן (ב) תפורסם, בתוך המועד האמור באותו סעיף קטן, בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה בישראל; הפרסום יכלול הזמנה לצד מעוניין לפנות לממונה, בתוך שבעה ימים מיום הפרסום בעיתונים כאמור, בבקשה לקבל, בדרך ובמועד שקבע השר, העתק מן התלונה ומהחלטת הממונה על פתיחה בחקירה. 
 
כתב תשובה
 
27. (א) צד מעוניין רשאי להגיש את תגובתו לתלונה, בכתב, בתוך 30 ימים מיום שהומצא לו העתק מן התלונה ומהחלטת הממונה, לפי הוראות סעיף 26(ב) או (ד), לפי הענין; התגובה תכלול מידע וראיות בכל ענין הנוגע לחקירה (בפרק זה - כתב תשובה).

(ב) הממונה רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים."

לגבי סעיף קטן ב'. ייצגתי הרבה מאוד גופים זרים בכתבי תשובה כאלה. אתם צריכים להבין, כתב התשובה הוא לא כמו כתב הגנה בבית משפט. כפי שכתוב בסעיף ג', היצרן הזר צריך לתת ראיות על שנה שלמה של עלויות יצור, על כל המכירות שלו, נתונים מאוד רחבים. כל מה שהוא נותן עכשיו יתקיים כל השנה הבאה.

יצרן זר כזה שמודיעים לו שבמדינת ישראל הגישו תלונה, מתחיל לברר מי ומה. עד שהוא מוצא מישהו שייצג אותו במדינת ישראל, באמצע יש חג ויוצאים לחופש. פרק הזמן של 30 יום ללא הארכה גורם לזה שלא מצליחים להתארגן ולספק את הנתונים. אי אפשר לתת נתונים חלקיים ואחר כך להשלים. מה שלא נתן הוא לא נתן. הוא מקבל שאלון, חוץ מכתב התשובה - - -

מה אדוני מבקש?

להוסיף מטעמים מיוחדים 45 יום במקום 30. זה קריטי כי לגופים יש הרבה זמן לבדוק. היצרן הזר בהלם. הוא מקבל תלונה, חוקרים אותו שנה שלמה אחורה, מבקשים ממנו לשלוף נתונים מאוד מסובכים וקשה לו להספיק.

אנחנו לא מסכימים. זה מתקשר בדיוק להערה הקודמת לגבי התקופה. זה גורם לשיבושים בלוח הזמנים וזה מתקשר לכל שלבי החקירה. לפי ההסכם כתוב, ובעצם ההסכם נכתב לכל המדינות בעולם ולא רק לישראל:
“Investigation held will leave 30 days for replies due to consideration for an extension of 30 days period”.

לא המצאנו את זה. אנחנו עומדים עם כל מדינות העולם בנושא הזה, והיבואנים שלנו לא שונים.

האם יש משהו בהצעת החוק שלנו שהוא קצת חריג ממה שמקובל בארצות אחרות? אם יש משהו חריג, אני מבקש שתאירי את עיני.

בגדול, הדברים ששונים הם בגלל המבנה שלנו ולא בגלל הליך החקירה. ההסכם בא להבטיח שיש אחידות בעולם בקשר להליך החקירה, גם לגבי מועדים וגם לגבי הפרוצדורה.

שיהיה כתוב שהממונה רשאי במקרים מיוחדים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, אבל שתהיה לו אפשרות לתת עוד כמה ימים.

זה אמנם מתן התשובה הראשונית אבל אל תשכח שאחרי ההחלטה המקדמית יש אפשרות להתייחס להחלטה המקדמית.

אבל לא להמציא ראיות חדשות שהממונה לא קיבל. חייבים ברגע הזה להמציא את כל הנתונים.

זה לא מסובך להביא את כל הנתונים. הבעיה היא להציג אותם בצורה הנכונה. צד שממלא את השאלון בתום לב, תינתן לו ההזדמנות להציג את הנתונים בצורה יותר ראויה, בתנאי שהוא הציג את כל הנתונים שהוא התבקש מלכתחילה. הבעיה היא שלפעמים מנסים להסתיר נתונים.

הבעיה היא שמכניסים לך סוסים טרויאנים ושואבים ממך את כל המידע ואתה בא ואין לך שום מידע לתת.

אני רוצה לומר לגבי משך התלונה: הגשנו תלונה באוגוסט 2001 וההיטל ניתן באפריל 2004. ביולי 2003 נחתמו התחייבויות על מחיר אבל התהליך הסתיים ב-2004. הצו ניתן לשנה וחצי. היום אנחנו עומדים בפני חידוש התהליך. מאוד חשוב שכל הסעיפים האלה יקשרו אחד בשני וכשנגיע לתכולה של הצו באמת ייקבע שהצו יהיה לחמש שנים.

נציג לשכת עורכי הדין, האם בדרך-כלל כשאתם מבקשים הארכה, אתם מקבלים?

היצרן הזר מתחיל לעבוד אחרי 30 יום כי זה לוקח לו 30 יום לעכל את העניין של התלונה, להבין מי נגד מי, ככה זה עובד.

אז כדבר שבשגרה יש 60 ימים.

נכון. אנחנו מבקשים עוד 15 יום.

אני לא מקבל את זה. אדוני לא שכנע אותי, זה לא אוכל שקשה לעיכול.

זאת מדינה זרה, מקבלים גם שאלון וגם כתב תשובה.

הלאה.

(ג) השר רשאי לקבוע פרטי מידע וראיות, שעל צד מעוניין לכלול בכתב התשובה.
28.
(א) הממונה יקבל, בתקופה שתחילתה 60 ימים מיום החלטתו על פתיחה בחקירה לפי הוראות סעיף 24, וסיומה 90 ימים מיום ההחלטה כאמור, החלטה מקדמית בענינים אלה (בפרק זה - החלטה מקדמית): 
 
(1) קיומם או אי-קיומם, לכאורה, של יבוא בהיצף או יבוא במחיר נתמך ותמיכה ייחודית, לפי הענין, של נזק ממשי לענף היצרני המקומי, ושל קשר סיבתי, כאמור בסעיף 21(ב);

(2) הצורך במתן ערובה למניעת נזק העלול להיגרם לענף היצרני המקומי במהלך החקירה. 
 
(ב) הממונה רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) ב-30 ימים נוספים, וכן בתקופה נוספת לפי הוראות סעיף 32כד.

(ג) הממונה יודיע על ההחלטה המקדמית שקיבל, בתוך חמישה ימים מיום קבלתה, לצד מעוניין שהגיש כתב תשובה לפי הוראות סעיף 27 ולמתלונן (בפרק זה - צד מיודע), וכן לרשות המוסמכת במדינה שהיא צד להליך החקירה אף אם לא הגישה כתב תשובה כאמור.

(ד) אין בקבלת ההחלטה המקדמית כדי להפסיק את חקירת התלונה לפי הוראות פרק זה.

(ה) עתירה על החלטה מקדמית של הממונה לפי הוראות סעיף זה תוגש לבית משפט לענינים מינהליים, בתוך 15 ימים מיום שנודע לעותר על ההחלטה או מיום פרסומה ברשומות, לפי המוקדם."

לגבי סעיף קטן ה': 15 יום להגיש פניה לבית המשפט זה נראה לי קצר מידי, בפרט כשזה לא עוצר שום דבר. אין בעיה אם יתנו להם יותר ימים. זה לא שבית המשפט עוצר את התהליך. מה אכפת למישהו אם זה יקח 30 ימים להגיש את העתירה המינהלית. ההחלטה המקדמית כבר התקבלה וממשיכים. עכשיו אני הולך לבית המשפט. מה זה משנה אם אני אגיש לבית המשפט תוך 15 יום או תוך 30 ימים? הכל ממשיך. אז למה לקצוב לי 15 יום?

הרעיון מאחורי קיצור התקופות היה שבעצם הערובה הזמנית ממשיכה, אבל בכל זאת החלטת בית המשפט יכולה להשליך על שאלות שהן חלק מהחקירה. הכוונה שלנו היתה כמה שיותר מהר. אם לדוגמא היבואנים תוקפים את שיעור ההיצף שהממונה מצא כדי להטיל את הערובה הזמנית, דבר כזה בהכרח יכול להשפיע על ההיטל הסופי.

אבל אנחנו לא מדברים פה על עתירה לערובה זמנית. אנחנו מדברים על החלטה מקדמית.

החלטה מקדמית היא זאת שמבססת ערובה זמנית, כי אי אפשר להטיל ערובה זמנית בלי שתהיה החלטה מקדמית. אז יש קשר בין ההחלטה המקדמית לבין מה שיקרה בהמשך.

"29. (א) קבע הממונה בהחלטה מקדמית כי קיים צורך במתן ערובה, יקבע בהחלטתו את שיעור הערובה והתקופה שבה תהיה מופקדת, ויודיע על כך למנהל סמוך ככל האפשר למתן החלטתו.


(ב) שיעור הערובה יהיה השיעור המשוער, לדעת הממונה, של היטל ההיצף או ההיטל המשווה, לפי הענין, שיחול לגבי אותם טובין לפי הוראות סעיפים 32יט או 32כ.
(ג) התקופה שבה תהיה מופקדת הערובה לא תעלה על התקופה כמפורט להלן: 
 
(1) לענין חקירה על יבוא בהיצף - שישה חודשים; ואולם רשאי הממונה, לפי בקשה של יצואנים של הטובין המיובאים המייצאים לישראל שיעור משמעותי מהטובין האמורים, להאריך את התקופה האמורה בשלושה חודשים נוספים;

(2) לענין חקירה על יבוא במחיר נתמך - ארבעה חודשים. 
 
(ד) לא יידרש יבואן להפקיד ערובה זמנית נוספת ביחס לטובין שהותרו מרשות פיקוח המכס לאחר התקופות האמורות בסעיף קטן (ג) במסגרת אותה חקירה.
(ה) מסר הממונה הודעה למנהל כאמור בסעיף קטן (א), ידרוש המנהל מכל יבואן של הטובין המיובאים ערובה בשיעור שעליו הודיע הממונה, ויורה לעכב את שחרור הטובין האמורים מפיקוח רשות המכס עד להפקדת הערובה. 
 
זכויות צד מיודע
 
30. (א) צד מיודע רשאי להגיש לממונה, בכתב, טענות, ראיות או מידע נוספים הנוגעים לחקירה, שלא היו לפני הממונה בעת קבלת ההחלטה המקדמית, בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה האמורה, ורשאי הממונה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

(ב) הממונה רשאי לזמן צד מיודע להשמיע את טענותיו כפי שהוגשו בכתב, גם בעל פה.

(ג) הממונה יאפשר לצד מיודע, לפי בקשתו, לעיין בכל מידע המצוי ברשותו והנוגע לחקירה, ובלבד שאינו מידע חסוי כמשמעותו בסעיף 32ב. 
 
מסירת מידע על ידי יצרן וארגון צרכנים
 
31. הממונה ייתן הזדמנות למפורטים להלן למסור בכתב, בתוך המועד שיורה, מידע וראיות הנוגעים לחקירה:

(1) לענין טובין מיובאים המשמשים כתשומה בתהליך ייצורם של טובין אחרים בישראל - ליצרן בישראל של הטובין האחרים;

(2) לענין טובין מיובאים הנמכרים בישראל בקמעונאות - לארגון הצרכנים. 
 
סמכויות הממונה בחקירתו
 
32. (א) בסעיף זה - 
 
"חומר מחשב" ו"פלט" - כהגדרתם בחוק המחשבים, התשנ"ה -1995(3); 
 
"מסמך" - לרבות פנקס, תעודה, תחשיב, חומר מחשב ופלט.

(ב) הממונה או מי שהוא הסמיך לכך בכתב, רשאי לדרוש המצאת מסמך הנוגע למחיר יבוא או למחיר יצוא וכן מתן תשובה לשאלון, בתוך המועד שיורה, מכל אחד מאלה, אף אם מקום מושבו מחוץ לישראל: 
 
(1) המתלונן;
(2) היצרן, היצואן או היבואן של הטובין המיובאים;
(3) אדם אחר, או רשות מרשויות המדינה או גוף אחר לרבות הגוף התומך, שיש לגביהם יסוד סביר להניח כי בידיהם מידע או ראיות הנוגעים לחקירה."

ביחס לסעיף קטן (ב): כתוב שהממונה רשאי לדרוש מתן תשובה לשאלון בתוך המועד שיורה. בפרקטיקה השאלון הזה נשלח כמו שנשלחת התלונה וכמו שאומרים להגיש כתב תשובה, תוך 30 יום עם אפשרות להאריך בעוד 30 יום. אבל צריך לכתוב את זה.

כאן מדובר על שאלות השלמה שיכולות לעלות במהלך החקירה.

איפה כתוב את השאלון המקורי שאתם שולחים תמיד?

השאלון המקורי הוא בעצם כתב התשובה. זה השאלון שהממונה יכול להזדקק לו בכל שלב של החקירה.

זה הסעיף היחיד בחוק שמקנה לממונה סמכות לדרוש מגורם זר מתן תשובה לשאלון. אין סעיף אחר.

השאלון זה רק בפתיחת החקירה. אחרי פתיחת החקירה יש שאלות נוספות.

אני מסכים להוסיף "תוך מועד סביר עליו יורה".

"(ג) הממונה או מי שהוא הסמיך לכך בכתב, רשאי להיכנס לחצרים המוחזקים על ידי צד מיודע, או המוחזקים על ידי מי שהמציא מסמך או שהגיש תשובה לשאלון לפי הוראות סעיף זה, בהסכמת המחזיק, כדי לאמת מידע או ראיות שנמסרו לו.

אי-שיתוף פעולה בהליכי הטיפול בתלונה
 
32א. (א) לא הגיש צד מעוניין לממונה לפי דרישתו בהתאם להוראות פרק זה ובמועד שקבע, מידע או ראיות הנוגעים לחקירה, או שהגישם באופן חלקי, או לא שיתף פעולה לשם קידום החקירה בדרך אחרת, באופן מלא או חלקי, רשאי הממונה לקבוע ממצאים ולקבל החלטות לפי הוראות פרק זה, על סמך המידע והראיות שהיו זמינים לו באותה עת; השר רשאי לקבוע נסיבות שבהן רשאי הממונה להסתמך על מידע וראיות הזמינים לו לפי הוראות סעיף קטן זה.

(ב) לא הגיש מתלונן לממונה מסמך או תשובה לשאלון, שנדרש להגישו לפי הוראות סעיף 32, או לא נתן את הסכמתו לכניסת הממונה לחצריו לפי הוראות הסעיף האמור, רשאי הממונה, בהתייעצות עם יושב ראש הוועדה המייעצת, להפסיק את הטיפול בתלונה."

יש היום מידע חסוי או שהכל חשוף?

כאן יש נתונים מאוד רגישים של המפעלים שלא רוצים לחשוף למתחרים?

אמרתי את זה לתפארת המליצה.

"32ב. (א) הממונה רשאי לקבוע, לגבי מידע שנמסר לפי הוראות פרק זה, לפי בקשה בכתב מאת מוסר המידע או מיזמתו, כי המידע הוא חסוי מחמת שגילויו עלול לגרום נזק למי שמסר אותו או לאדם אחר.

(ב) ביקש מוסר המידע לקבוע כי מידע הוא חסוי לפי הוראות סעיף קטן (א), יצרף לבקשתו את תמצית המידע שלגביו הוא מבקש חיסיון; תמצית המידע כאמור תכלול פרטים שאינם חסויים לענין מהות המידע שלגביו מתבקש החיסיון, ככל שניתן לעשות כן בלי שייגרם נזק למוסר המידע או לאדם אחר; סבר מוסר המידע כי לא ניתן לתמצת את המידע בלי לגרום לנזק כאמור, יפרט בכתב את הטעמים לכך.

(ג) קבע הממונה, לפי הוראות סעיף קטן (א), כי המידע אינו חסוי, יודיע על כך למוסר המידע; לא הסכים מוסר המידע לאפשר את גילוי המידע בתוך המועד שקבע לכך הממונה, לא יובא המידע האמור בחשבון על ידי הממונה לצורך קביעת ממצאיו וקבלת החלטותיו לפי הוראות פרק זה.

(ד) אדם שהגיע אליו, תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, מידע שנקבע לגביו לפי הוראות סעיף קטן (א) כי הוא מידע חסוי, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו שימוש אלא לפי הוראות חוק זה או כל דין אחר או על פי הרשאה מפורשת בכתב ממי שביקש את חיסיון המידע."

איך יודע אדם מן השורה שהמידע חסוי? יהיה רשום למעלה "סודי"?

מופיע סימן מיוחד בסוגריים מרובעים.

לגבי המידע החסוי, לשכת עורכי הדין הציעה שיאפשרו למייצגים שמייצגים את הצדדים לראות את המידע החסוי תחת התחייבות שלא לגלות אותו כשמדובר במייצגים חיצוניים , כך זה בארצות הברית. קשה לעבוד כי אתה מקבל עותק של תלונה או תגובה וכתוב למעלה חסוי. כל דבר שמתייחס למשהו מהותי הוא חסוי ומוסתר ממך. זה כמו מתאגרף שעובד עם עיניים קשורות.

קנדה וארצות הברית הן הארצות היחידות בעולם שיש להן את זה. בכל הקהילה האירופית אין את הסידור הזה.

עורכי הדין שם מתחייבים לסנקציות מאוד חמורות אם הם יגלו. יש עונשים כבדים. זה לא מנותק מהחוק במדינת ישראל. בית המשפט החליט כבר בנושא של הגבלים עסקיים על פרוצדורה כזאת. בפסיקה החליטה, למה צריך להשאיר את זה לבית המשפט.

זה היה רק בתיק אחד. זה היה מקרה ספציפי.

באמצע החקירה אני לא אגיש עתירה לבג"ץ לאפשר לי לראות את המידע. שם מסדירים את החוק הזה. אפשר להכניס הוראה כזאת שתגן על סודיות המידע.

אנחנו מתנגדים לתת את המידע החסוי הסודי לבא כוחו של מי שזה לא יהיה.

כנ"ל.

תודה רבה, אנחנו ממשיכים הלאה.

"32ג. (א) הממונה יבחן, במהלך החקירה, את מהימנותם ואת מידת דיוקם של המידע והראיות שנמסרו לו לפי הוראות פרק זה ושעליהם יבוססו ממצאיו והחלטותיו; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 32א.
(ב) הממונה או מי שהוא הסמיך לכך רשאי, כדי לאמת מידע או לאסוף מידע נוסף הנוגע לחקירה, לנהל חקירה בתחומה של מדינה אחרתשהיא צד להליך החקירה, ובלבד שהרשות המוסמכת באותה מדינה קיבלה הודעה על החקירה בתחומה זמן סביר מראש ולא התנגדה לכך, ולגבי חקירה של יצרן הטובין המיובאים או היצואן באותה מדינה - ניתנה גם הסכמתם לחקירה."

ומה עם מדינה שלא מסכימה שנחקור?

אם הם לא מסכימים זה לרעתם כי אז הממונה משתמש במידע שיש לו. יש להם אינטרס לשתף פעולה.

"(ג) ניהל הממונה או מי שהוא הסמיך לכך חקירה לפי הוראות סעיף קטן (ב), יערוך דוח בדבר החקירה וימסור העתק ממנו, בכפוף להוראות סעיף 32ב, ליצרן וליצואן של הטובין המיובאים שלגביהם התנהלה החקירה.

(ד) לא נתן יצרן או יצואן של טובין מיובאים את הסכמתו לחקירה לפי סעיף זה לשם אימות המידע שמסר, רשאי הממונה שלא להביא מידע זה בחשבון בקביעת ממצאיו והחלטותיו.
(ה) השר רשאי לקבוע הוראות לענין ניהול חקירה לפי סעיף זה, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לגבי חקירה על יבוא בהיצף ולגבי חקירה על יבוא במחיר נתמך. 
 
שיעור היצף ושיעור תמיכה לכל יצרן ויצואן בנפרד
 
32ד. (א) לכל יצרן ויצואן של הטובין המיובאים ייקבע שיעור היצף או שיעור תמיכה, לפי הענין, בנפרד, ואולם במקרים שבהם מעורבים יצרנים, יצואנים או יבואנים רבים של טובין כאמור כך שקביעת שיעור ההיצף או שיעור התמיכה בנפרד אינה מעשית, רשאי הממונה להגביל את הבדיקה, לצורך קביעת שיעור ההיצף או שיעור התמיכה, לאחת מאלה: 
 
(1) בדיקה מדגמית, התקפה מבחינה סטטיסטית, של מספר סביר של יצרנים, יצואנים או יבואנים כאמור או של סוגי טובין מיובאים כאמור, לפי הענין, בהסתמך על מידע שהיה זמין לממונה באותה עת;

(2) בדיקה של טובין מיובאים מסוג מסוים, המהווים את האחוז הגבוה ביותר מהיקף היצוא הכולל של הטובין המיובאים ממדינת היצוא לישראל, ושניתן, באופן סביר, לנהל לגביהם חקירה."

לגבי סעיף 32 (ד): "לכל יצרן ויצואן של הטובין המיובאים יקבע שיעור היצף או שיעור תמיכה לפי העניין". אני לא שואלת אם זאת דרישה מכבידה מידי?

היא מכבידה לכן יש את הסנקציה ואת החריג. בגלל זה כתבנו שאם זה לא סביר יש את אחד ושניים.

מה זה אומר תקפה מבחינה סטטיסטית?

בדיקה של טובין ידועין מסוג מסויים המהווים את האחוז הגבוה ביותר. אם יש לך משהו שהוא 80% זה ודאי תקף מבחינה סטטיסטית. אם לא, אז אתה הולך על האחוז הגבוה ביותר.

קיבלנו, הלאה.

"(ב) בחירת היצרנים, היצואנים, היבואנים או סוגי הטובין המיובאים, לפי הענין, לצורך עריכת בדיקה לפי הוראות פסקאות (1) ו-(2) של סעיף קטן (א), תיעשה, במידת האפשר, לאחר התייעצות עם כל היצרנים, היצואנים והיבואנים שהם צדדים מיודעים, ובהסכמתם.
(ג) הגביל הממונה את בדיקתו לפי הוראות סעיף קטן (א) והגיש לו יצרן או יצואן של הטובין המיובאים, מיזמתו ובתוך זמן סביר, את המידע הנחוץ לו לשם קביעת שיעור היצף או שיעור התמיכה, לפי הענין, בנפרד, יקבע הממונה לאותו יצרן או יצואן שיעור היצף נפרד או שיעור תמיכה נפרד, אלא אם כן מספר היצרנים והיצואנים כה רב עד שעריכת בדיקות נפרדות כאמור תהווה נטל כבד על הממונה ותמנע את השלמת החקירה במועדה.

מי הכין את החוק הזה, דבי?

כן, תאמין לי זה מפעל חיים.

קביעת קיומו של נזק ממשי
 
"32ה. (א) הממונה, בבואו לקבוע קיומו של נזק ממשי לענף יצרני מקומי לפי הוראות פרק זה, ישקול את אלה: 
 
(1) היקף היבוא בהיצף או במחיר נתמך לפי הענין; לענין זה יבחן הממונה, בין השאר, אם בתקופה הנחקרת, כמשמעותה בסעיף 25, חל גידול משמעותי בהיקף היבוא כאמור, במונחים מוחלטים או ביחס לייצור או לצריכה בישראל של טובין הדומים לטובין המיובאים;

(2) ההשפעה של יבוא בהיצף או במחיר נתמך, לפי הענין, על מחירם בישראל של טובין הדומים לטובין המיובאים, שיוצרו בישראל; לענין זה יבחן הממונה, בין השאר, אם מחיר הטובין המיובאים נמוך באופן משמעותי בהשוואה למחיר הטובין הדומים, אם יבוא כאמור הביא להורדה משמעותית במחירם של הטובין הדומים או אם יבוא כאמור מנע באופן משמעותי עליה במחירם שהיתה מתרחשת אילולא היבוא;

(3) ההשפעה של יבוא בהיצף או במחיר נתמך, לפי הענין, על הענף היצרני המקומי; לענין זה יבחן הממונה את כל הגורמים הכלכליים והמדדים הנוגעים למצב הענף היצרני המקומי, ובין השאר את אלה: 
 
(א) ירידה, בפועל או בכוח, במכירות, ברווחים, בתפוקה, בנתח שוק, בפריון, בתשואה על השקעות ובכושר הייצור;

(ב) גורמים המשפיעים על מחירם של הטובין הדומים לטובין המיובאים בישראל;

(ג) השפעה שלילית, בפועל או בכוח, על תזרים מזומנים, מלאי, תעסוקה, שכר, צמיחה, והיכולת לגייס הון או השקעות;

(ד) לענין חקירה על יבוא בהיצף - שיעור ההיצף;

(ה) לענין חקירה על יבוא במחיר נתמך של מוצרי חקלאות - הגדלת הסיוע הממשלתי לענף היצרני המקומי. 
 
(ב) הממונה יעריך את ההשפעה של יבוא בהיצף או במחיר נתמך, בהתאם להוראות סעיף זה, בהתייחס לטובין הדומים לטובין המיובאים, המיוצרים בישראל, ובלבד שקיימים נתונים זמינים המאפשרים את זיהוים הנפרד של הטובין הדומים לרבות לענין תהליך הייצור, מכירות היצרנים ורווחיהם; לא ניתן לזהות בנפרד את הטובין הדומים, יעריך הממונה את השפעת היבוא כאמור בהתייחס לקבוצת הטובין המצומצמת ביותר הכוללת את הטובין הדומים, שקיימים לגביה נתונים זמינים כאמור המאפשרים את זיהויה בנפרד.

(ג) הממונה יבסס את קביעתו לענין קיומה של הסתברות לנזק ממשי כאמור בסעיף 21(ב)(2) על עובדות, ולא על השערות בלבד או על אפשרות רחוקה, ושינוי הנסיבות שיביא לגרימת הנזק הממשי צריך שיהיה חזוי מראש וקרוב; בבואו לקבוע את קיומה של הסתברות לנזק ממשי ישקול הממונה, בין השאר, את אלה: 
 
(1) עליה משמעותית בהיקף היבוא בהיצף או במחיר נתמך, לפי הענין, המצביעה על אפשרות ממשית שעליה כאמור תימשך;

(2) עליה משמעותית בכושר הייצור של הטובין המיובאים, שהתרחשה או שצפויה להתרחש בעתיד הקרוב, המצביעה על אפשרות ממשית לעליה משמעותית בהיקף היבוא בהיצף או במחיר נתמך, לפי הענין; לענין זה יביא הממונה בחשבון את יכולתן של מדינות אחרות לייבא את הטובין האמורים;

(3) אם מחיר הטובין המיובאים יביא להורדה משמעותית במחירם של טובין הדומים לטובין המיובאים או ימנע באופן משמעותי עליה במחירם, כך שקיימת אפשרות ממשית לעליית הביקוש לטובין המיובאים;

(4) כמות המלאי של הטובין המיובאים;

(5) לענין חקירה על יבוא במחיר נתמך - טיב התמיכה והשפעתה האפשרית על הסחר עם ישראל. 
 
(ד) התנהלה חקירה לפי פרק זה לגבי טובין מיובאים שיובאו משתי מדינות לפחות, רשאי הממונה, לענין סעיף זה, להעריך במצטבר את ההשפעה של היבוא כאמור, אם מצא כי התקיימו שניים אלה:

(1) לגבי כל אחת מהמדינות, שיעור ההיצף או שיעור התמיכה, לפי הענין, אינו מזערי והיקף היבוא בהיצף או היבוא במחיר נתמך, לפי הענין, אינו זניח, כאמור בסעיף 32ז;

(2) ההערכה המצטברת מתאימה לאור תנאי התחרות שבין הטובין המיובאים לבין עצמם ובינם לבין טובין דומים להם המיוצרים בישראל. 
 
קביעת קיומו של קשר סיבתי
 
32ו. הממונה, בבואו לקבוע קיומו של קשר סיבתי בין היבוא בהיצף או במחיר נתמך, לפי הענין, לבין הנזק הממשי לענף היצרני המקומי, יבחן את כל הראיות הנוגעות לענין הנמצאות לפניו; כן יבחן הממונה כל גורם ידוע אחר, מלבד היבוא כאמור, שגרם באותה עת לנזק לענף היצרני המקומי, ובין השאר את אלה: 
 
(1) היקף היבוא של טובין הדומים לטובין המיובאים שלא יובאו בהיצף או במחיר נתמך, ומחירם;

(2) ירידה בביקוש לטובין הדומים לטובין המיובאים או שינוי בדפוסי הצריכה שלהם;

(3) הסדר בין יצרנים זרים לבין יצרנים בישראל להגבלת התחרות ביניהם;

(4) התפתחויות טכנולוגיות;

(5) ירידה בהיקף היצוא או בפריון של הענף היצרני המקומי. 
 
הפסקת חקירה בשל קלות ערך
 
32ז. (א) בסעיף זה, "מדינה מפותחת" (developed country), "מדינה מתפתחת" (developing country) ו"מדינה מפותחת פחות" (least developed country) - כמשמעותן בסעיף 27 להסכם התמיכות.

(ב) מצא הממונה, בכל שלב משלבי חקירתו, כי שיעור ההיצף או שיעור התמיכה, לפי הענין, הוא מזערי, כי היקף היבוא בהיצף או במחיר נתמך, לפי הענין, הוא זניח או עשוי להיות זניח, או כי הנזק הממשי הוא זניח, יפסיק את החקירה. 
 
(ג) (1) לענין סעיף קטן (ב), לגבי חקירה על יבוא בהיצף - 
 
(א) שיעור ההיצף ייחשב מזערי אם הוא נמוך מ-2% ממחיר היצוא;

(ב) היקף היבוא בהיצף ייחשב זניח אם היקף היבוא ממדינת היצוא נמוך מ-3% מהיקף היבוא הכולל של הטובין המיובאים לישראל, אלא אם כן היקף היבוא מכמה מדינות יצוא שמתקיים לגביהן האמור בפסקת משנה זו, יחד, עולה על 7% מהיקף היבוא הכולל של הטובין המיובאים לישראל או אם קבע הממונה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי על אף הוראות פסקת משנה זו, היקף היבוא אינו זניח. 
 
(2) לענין סעיף קטן (ב) לגבי חקירה על יבוא במחיר נתמך - 

(א) שיעור התמיכה ייחשב מזערי, לגבי תמיכה שניתנה במדינה מפותחת - אם הוא נמוך מ-1% ממחיר היצוא, 
לגבי תמיכה שניתנה במדינה מתפתחת - אם הוא נמוך מ-2% ממחיר היצוא, ולגבי תמיכה שניתנה במדינה מפותחת פחות - אם הוא נמוך מ-3% ממחיר היצוא;

(ב) היקף היבוא במחיר נתמך, לגבי תמיכה שניתנה במדינה מתפתחת, ייחשב זניח, אם היקף היבוא מאותה מדינה נמוך מ-4% מהיקף היבוא הכולל של הטובין המיובאים לישראל, אלא אם כן היקף היבוא מכמה מדינות מתפתחות שמתקיים לגביהן האמור בפסקת משנה זו, יחד, עולה על 9% מהיקף היבוא הכולל של הטובין המיובאים לישראל. 
 
(ד) החלטת הממונה להפסיק חקירה, לפי הוראות סעיף זה, תינתן בכתב, בצירוף נימוקים, ותישלח לצד מיודע בתוך חמישה ימים מיום קבלתה. 
 
סיום חקירת הממונה ומסירת ממצאיה
 
32ח. (א) הממונה יסיים את חקירת התלונה ויעביר את ממצאי חקירתו לוועדה המייעצת לא יאוחר מתום 240 ימים מיום הפתיחה בחקירה, ורשאי הוא להאריך את המועד האמור ב-30 ימים נוספים, מטעמים שיירשמו, וכן בתקופה נוספת לפי הוראות סעיף 32כד.

(ב) עם העברת ממצאי החקירה לוועדה המייעצת, לפי הוראות סעיף קטן (א), ימסור הממונה למתלונן ולצד מיודע את הממצאים האמורים, בכפוף להוראות סעיף 32ב, ויודיע להם כי באפשרותם להגיש את טענותיהם לוועדה המייעצת, בכתב, ולבקש מהוועדה להשמיען לפניה גם בעל פה, כאמור בסעיף 32ט."

עד כאן.

לוחות הזמנים ארוכים מידי. אנחנו חוששים ממצב שיצרנים מקומיים, שיש להם בעיה של היצף יכולים להתמוטט בפרקי זמן כאלה.

יש להם ערובה זמנית. בדיוק בשביל זה יש את הערובה. ברגע ששמת את הערובה זה כאילו שהחלטת כבר לטובתו. אחר כך זה רק יכול להתבטל. כתבנו שהערובה היא בשיעור ההיטל שיהיה. בעצם הוא כבר קיבל את כל מה שהוא רוצה רק אחר כך אני יכול לבטל את זה. ברגע שהיטלתי את הערובה, מבחינתו שזה יימשך כמה שנים.

אם היית מקצר את לוחות הזמנים, כפי שביקשנו, היה איזון מסויים. אנחנו חוששים מהתארכות לוחות זמנים.

זה יועיל להתאחדות אם זה יהיה כמה ימים פחות? אם היית אומר שאפשר לעשות את זה בחצי שנה זה מהותי, אבל אם זה במקום 330 יום או 340 יהיה רק 320 יום זה לא מהותי.

פה זה מאפשר להאריך את המועד ב-30 ימים נוספים או בחצי שנה נוספת לפי סעיף 32(כד), זה כבר לא שנה, זה שנה וחצי. אנחנו צריכים לחשוב על האפשרות, כמו במקרה של נשר שמוכיח
- - -

כמה שצריכים את החוק הזה.

הם לא נגד החוק, הם רק מדברים על פרקי הזמנים שיראה סביר כדי שבאותו פרק זמן אותו יצרן לא יקרוס עד אז.

אנחנו מאוד רוצים להתאים את החוק ולהיות ככל העולם אבל צריך לקחת את זה באופן יחסי לתעשייה בארץ ולהתאים לתעשייה בארץ.

כשיש ערובה זמנית אין לכם בעיה.

מה קורה כשלא מקבלים ערובה זמנית?

היה רק מקרה אחד שבו לא היתה ערובה זמנית מהסיבה היחידה שהיצרנים הזרים חתמו והסכימו וקיימו בפועל התחייבות מחיר כבר מאותה תקופה שלגביה היתה צריכה להינתן ערובה זמנית. זה המקרה היחידי שלא ניתנה ערובה זמנית.

האם אי אפשר לצמצם את סעיף 32(כד) שבעצם מאפשר לממונה להאריך משנה לשנה וחצי, האם אפשר שם לצמצם? כל לוחות הזמנים נקבעו, אחר כך זה שיקול דעת נוסף. האם אפשר לצמצם את שיקול הדעת הזה.

השנה כוללת את כל ההארכות. השנה וחצי זה במקרים מאוד חריגים יוצאים מהכלל שגם בהסכם נותנים למדינות את השנה וחצי.

אנחנו מוכנים להוסיף "מטעמים מיוחדים וחריגים שיירשמו".

בסדר.

צריך לקחת בחשבון שגם הערובה הזמנית וגם מטעמים מיוחדים זה שיקול דעת מאוד חד צדדי.

אני רוצה לקוות שהממונה יהיה אדם, נקי כפיים, ובר לבב אשר לנגד עיניו תהיה התעשייה במדינת ישראל. והוא יראה את זה לפחות כפי שנשיא בית משפט העליון רואה את זה.

אולי במקום שנה וחצי נעשה שנה וחודשיים?

מוסקוביץ, יש הצעה של היועצת המשפטית שלנו שבמקום 18 חודשים זה יהיה רק 16 חודשים. במקום עוד חצי שנה זה יהיה עוד 4 חודשים. מה אתה אומר?

במקרה זה אני חושב שהתעשיינים תוקעים גול לעצמם. ההארכה הזאת מתקיימת רק כאשר ברור לשני הצדדים, גם לתעשיינים וגם ליצואנים, כדאי להאריך מסיבות אלה ואחרות. למשל, יש התחייבות מחיר ושני הצדדים מרוצים מהמצב, אז מאריכים את התהליכים. במקרה זה נשר יצאה נשכרת כי למעשה היא זכתה לתקופה הרבה יותר ארוכה מאשר האוצר התכוונה לתת לה.

ואם בכל אופן הם לא מעוניינים לקבל את המתנה הזאת ממך?

עלולה להיות בעיה. ישנם מצבים מורכבים, יש מדינות שונות וזה יוצר לחצים.

השאלה האם זה סד שאתה לא יכול לעמוד בו? אנחנו רוצים להיות מעשיים ופרקטיים.

יש לי הצעה: להאריך לשלושה חודשים במקרים מיוחדים ובמקרים חריגים במיוחד עוד שלושה חודשים. כלומר שהוא יצטרך כל פעם לתת החלטה שהוא מאריך את זה.

בסדר, אני מסמיך את היועצת המשפטית שלנו לנסח.

"32ט. צד מיודע שקיבל מהממונה את ממצאי חקירתו לפי הוראות סעיף 32ח רשאי, בתוך 14 ימים מיום קבלת הממצאים האמורים, להגיש לוועדה 32ט. צד מיודע שקיבל מהממונה את ממצאי חקירתו לפי הוראות סעיף 32ח רשאי, בתוך 14 ימים מיום המייעצת, בכתב, את טענותיו, וכן לבקש מהוועדה להשמיע לפניה בעל פה את טענותיו כפי שהוגשו בכתב, ובלבד שלא יוגשו לוועדה ראיות או טענות חדשות שלא הוגשו לממונה במהלך החקירה לפי הוראות פרק זה, אלא אם כן סברה הוועדה כי ישנם טעמים מיוחדים שיירשמו המצדיקים זאת.

 
תפקידי הוועדה המייעצת
 
32י. (א) הוועדה המייעצת תדון בממצאי החקירה שהעביר לה הממונה לפי הוראות סעיף 32ח ובטענות שהוגשו לפי הוראות סעיף 32ט, וכן תזמין את הצדדים המיודעים שביקשו זאת לפי הוראות אותו סעיף, להשמיע את טענותיהם לפניה; הוועדה רשאית להזמין כל אדם אחר אשר יכול, לדעתה, לסייע לה בגיבוש מסקנותיה והמלצותיה.

(ב) הוראות סימנים ג' וד' וכן הוראות סעיפים 25, 32א, 32ב, 32ד עד 32ו ו-32ז, החלות על הממונה ועל חקירתו, והסמכויות הנתונות לו במהלך החקירה לפי הוראות אלה, יחולו גם על הוועדה המייעצת ודיוניה, בשינויים המחויבים, לפי הענין. 
 
מסקנות הוועדה המייעצת והמלצותיה
 
32יא. (א) הוועדה המייעצת תגיש לשר, לא יאוחר מתום 45 ימים מהמועד שהעביר לה הממונה את ממצאי חקירתו כאמור בסעיף 32ח או עד המועד שנקבע לפי הוראות סעיף 32כד, את מסקנותיה והמלצותיה המנומקות, ובין השאר -  

(1) מסקנות בדבר קיומם של יבוא בהיצף או במחיר נתמך ותמיכה ייחודית, לפי הענין, בדבר שיעורו של ההיצף או שיעורה של התמיכה, ובדבר קיומם של נזק ממשי לענף היצרני המקומי וקשר סיבתי, כאמור בסעיף 21(ב);

(2) המלצות לענין הטלת היטל היצף או היטל משווה, שיעורו, תחולתו ותקופת תוקפו. 
 
(ב) הגיעה הוועדה המייעצת למסקנות שלפיהן לא התקיים האמור בפסקה (1) של סעיף קטן (א), תעביר את מסקנותיה כאמור גם לצד מיודע ולרשות המוסמכת במדינה שהיתה צד להליך החקירה."

אנחנו מאשרים את סעיף ה' ועוברים לסעיף ו', כפוף לתיקון של היועצת המשפטית שלנו בסעיף כד'.

"סימן ו': התחייבות
 
קבלת התחייבות
 
32יב. (א) הממונה, לאחר שנתן למתלונן הזדמנות להשמיע את טענותיו ובהסכמת המנהל הכללי של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, ישעה או יפסיק את הטיפול בתלונה אם התקבלה התחייבות, להנחת דעתו, כמפורט להלן:

(1) לגבי חקירה על יבוא בהיצף - מאת יצואן הטובין המיובאים, לשינוי מחיר הטובין או להפסקת יצואם לישראל בהיצף, כך שיימנע הנזק הממשי לענף היצרני המקומי הנגרם כתוצאה מהיבוא בהיצף;

(2) לגבי חקירה על יבוא במחיר נתמך - מאת אחד מאלה: 
 
(א) מאת הגוף התומך, ולענין גוף תומך שהוא גוף ציבורי כאמור בסעיף 16 - גם מאת הממשלה במדינת הייצור, להפסיק את התמיכה, לצמצמה או לנקוט אמצעים אחרים כך שתתבטל השפעת התמיכה;"

לגבי ההתחייבות מאת יצואן הטובין, האם אין מקום להכניס את היבואן כצד להסכם? זאת שאלה שעולה מהתחייבות המחיר שלנו. ההתחייבות היא למכור את הסחורה. מחיר המטרה בעצם מופנה ליבואן שמוכר את הסחורה ללקוח. ההסכם הוא בעצם בין היצרן בתורכיה לבין המשרד פה. השאלה, אם אין מקום להכניס את היבואן כצד להסכם, או שיקח על עצמו איזה סוג של התחייבות.

ההתחייבות באה במקום היטל. התחייבות מחיר מייתר את הצורך בהטלת היטל. ההסכם רואה את המהלך הזה כחריג מהכלל שהמדינה יכולה להגביל את היצוא שלה. הגבלת יצוא במסגרת הסכמית אסור לפי ה-WTO ההוראה הזאת בהסכם ההיצף הוא בעצם חריג מהכלל הזה. ברגע שאנחנו נצמיד את היבואן להתחייבות הזאת אנחנו מפרים את ההסכם. התייעצתי בנושא הזה כי כתבו לנו על זה וזה נשלל לחלוטין ב-WTO.

יש קושי אמיתי באכיפה.

קיבלתי את המכתב שלכם, בדקתי את השאלה והתשובה שקיבלתי היא שיבואן לא יכול להיות צד.

"(ב) מאת יצואן הטובין המיובאים, לשינוי מחיר הטובין כך שיימנע הנזק הממשי לענף היצרני המקומי הנגרם כתוצאה מהיבוא במחיר נתמך. 
 
(ב) שיעור השינוי במחיר הטובין המיובאים לפי התחייבות היצואן כאמור בסעיף קטן (א), לא יעלה על שיעור ההיצף או שיעור התמיכה, לפי הענין, ויהיה נמוך מהשיעור האמור, אם מצא הממונה כי די בשיעור נמוך כאמור כדי למנוע את הנזק הממשי לענף היצרני המקומי.

(ג) הממונה רשאי, מיזמתו, להציע ליצואן או לגוף תומך, לפי הענין, לתת התחייבות לפי הוראות סעיף קטן (א); לא נענו היצואן או הגוף התומך כאמור, אין בכך כדי להשפיע, בכל צורה שהיא, על ממצאיו או החלטותיו של הממונה, ואולם הוא רשאי לקבוע כי ההסתברות לכך שייגרם נזק ממשי לענף היצרני המקומי גבוהה יותר אם יימשך היבוא בהיצף.

(ד) לא יקבל הממונה התחייבות לפי הוראות סעיף קטן (א) ולא יציע מתן התחייבות לפי הוראות סעיף קטן (ג), אלא אם כן קיבל, לפי הוראות סעיף 28, החלטה מקדמית על קיומם לכאורה של יבוא בהיצף או של יבוא במחיר נתמך ותמיכה ייחודית, לפי הענין, של נזק ממשי לענף היצרני המקומי ושל קשר סיבתי, כאמור בסעיף 21(ב).

(ה) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי הממונה שלא לקבל התחייבות כאמור בסעיף זה, אם לדעתו קבלת התחייבות כאמור אינה מעשית בשל מספרם הרב של היצואנים, בפועל או בכוח, משיקולי מדיניות או מטעמים אחרים; הממונה ימסור ליצואן או לגוף התומך, לפי הענין, את נימוקי החלטתו שלא לקבל את ההתחייבות, וייתן להם, במידת האפשר, הזדמנות להגיש את טענותיהם בכתב. 
 
הודעה על קבלת התחייבות
 
32יג. (א) החליט הממונה לפי הוראות סעיף 32יב לקבל התחייבות, ימסור על כך הודעה, בתוך חמישה ימים מיום קבלת ההחלטה, לצד מיודע ולרשות מוסמכת במדינה שהיא צד להליך החקירה.
(ב) התקבלה התחייבות לפי הוראות סעיף זה, והופקדה ערובה זמנית לפי הוראות סעיף 29, יודיע על כך הממונה למנהל והערובה תוחזר בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בסעיף 93 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976.

תקופת ההתחייבות
 
32יד. התחייבות לפי סעיף זה תהיה לתקופה של חמש שנים מיום שניתנה, אלא אם כן קבע הממונה תקופה קצרה יותר או שהתקופה קוצרה או הוארכה לפי הוראות סימן ט'. 
 
המשך הטיפול בתלונה
 
32טו. התקבלה התחייבות לפי הוראות סעיף 32יב, רשאי הממונה, על אף הוראות אותו סעיף, להמשיך בטיפול תלונה מיזמתו או לפי בקשת הגוף התומך, היצואן או המתלונן; המשיך הממונה בטיפול בתלונה ולפי מסקנות הוועדה המייעצת לא התקיים האמור בפסקאות (1) עד (3) של סעיף 21(ב) תפקע ההתחייבות, אלא אם כן קבלת ההתחייבות היא שהביאה למסקנות האמורות; הגיעה הוועדה המייעצת למסקנות שלפיהן התקיים האמור באותן פסקאות, תעמוד ההתחייבות בתוקפה לפי הוראות פרק זה. 

בסעיף 32טו צריך להיות כתוב "טיפול בתלונה" ולא "טיפול תלונה".

32טז. (א) הממונה רשאי - - - "

למה כתוב "רשאי" ולא "חייב"? אם יש ליצואן התחייבות שהוא חתם עליה, אין מקום לבקש ממנו בכל מקרה?

בסדר, זה בסעיף סמכות. סביר להניח שהוא יבקש את זה, אבל את לא יכולה להכריח אותו.

"32טז. (א) הממונה רשאי, בכל עת, לדרוש מהגוף התומך או מהיצואן שנתן התחייבות לפי הוראות סעיף 32יב, כל מידע הנוגע לעמידה בתנאי ההתחייבות, וכן לדרוש ממנו לאפשר את אימות המידע כאמור; לא מילא הגוף התומך או היצואן אחר דרישה כאמור יראו אותו כמפר את תנאי ההתחייבות.
(ב) מצא הממונה כי הופרה התחייבות שניתנה לפי סעיף 32יב, רשאי הוא, בהסתמך על המידע הזמין לו, לדרוש, על אף הוראות סעיף 29(ד), הפקדת ערובה זמנית, ויחולו לענין זה הוראות סעיף 29(ב), (ג) ו-(ה); נדרשה הפקדת ערובה זמנית כאמור רשאי השר, על אף הוראות סעיף 32כב, להטיל היטל היצף או היטל משווה, לפי הענין, לפי הוראות סעיף 32יח, גם על טובין ששוחררו מפיקוח רשות המכס החל במועד שבו הופרה ההתחייבות או 90 ימים לפני המועד שבו הופקדה הערובה הזמנית, לפי המאוחר מביניהם. 
 
קבלת התחייבות לאחר העברת ממצאי החקירה לוועדה המייעצת
 
32יז. התקבלה התחייבות לפי הוראות סעיף 32יב לגבי תלונה שהממונה העביר את ממצאי חקירתו לגביה לוועדה המייעצת לפי הוראות סעיף 32ח, תפסיק הוועדה המייעצת את הטיפול בתלונה, אלא אם כן הורה הממונה על המשך הטיפול בתלונה לפי הוראות סעיף 32טו."

סימן ו' אישרנו פה אחד.

פרט לתיקון הקטן של ה-"ב".

היטל היצף והיטל משווה

הטלת היטל היצף או היטל משווה
32יח. (א) הגישה הוועדה המייעצת לשר את המלצותיה ומסקנותיה לפי סעיף 32יא ולפיהן קיימים יבוא בהיצף או יבוא במחיר נתמך ותמיכה ייחודית, לפי הענין, נזק ממשי לענף היצרני המקומי וקשר סיבתי כאמור בסעיף 21(ב), יעביר השר את המלצות הוועדה ומסקנותיה לשר האוצר ויחליט, בתוך 15 ימים מיום שנמסרו לו המלצות הוועדה, אם להטיל היטל היצף או היטל משווה, לפי הענין, או שלא להטילו, בהתחשב, בין השאר, ביחסי הסחר של ישראל עם מדינות חוץ ובנימוקים הנוגעים למשק בכללו.

(ב) החליט השר לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל היטל היצף או היטל משווה, יעביר את החלטתו לאישור שר האוצר.

(ג) אישר שר האוצר את ההחלטה כאמור בסעיף קטן (ב) או לא מסר לשר הודעה על הסירוב לאשרה בתוך 15 ימים מיום העברת ההחלטה אליו, יטיל השר, בצו, בתוך חמישה ימים, היטל היצף או היטל משווה. 
 
(ד)(1) הודעה על הטלת היטל היצף או היטל משווה בצו לפי סעיף זה, תימסר לרשות מוסמכת במדינה שהיתה צד להליך החקירה ולצד מיודע, בצירוף מסקנות הוועדה המייעצת והמלצותיה; הודעה על אי-הטלת היטל כאמור או על הטלתו בצו שלא לפי המלצות הוועדה המייעצת, תימסר, נוסף על כך, גם לוועדה המייעצת, בצירוף נימוקים.

(2) הודעה כאמור בפסקה (1) תימסר בתוך חמישה ימים מיום מתן הצו או מיום ההחלטה על אי הטלת ההיטל, לפי הענין. 
 
היטל היצף - תחולה ושיעור
 
32יט. (א) היטל היצף יחול על סוג מסוים של טובין שיובאו בהיצף ממדינת הייצור או ממדינת היצוא כפי שנקבע בצו כאמור בסעיף 32יח, שיוצרו בידי יצרנים או שיוצאו בידי יצואנים שצוינו בצו, ובשיעורים שנקבעו בצו לגבי כל אחד מהם; היה מספר רב של יצרנים או של יצואנים כך שציון השמות של כולם אינו מעשי, תצוין מדינת הייצור או מדינת היצוא, בלבד.

(ב) היטל היצף יהיה בשיעור ההיצף, ויכול שיהיה בסכום קצוב, באחוזים או לפי חישוב אחר; ואולם אם מצאו הממונה או הוועדה המייעצת, לפי הענין, כי די בהיטל הנמוך משיעור ההיצף כדי למנוע את הנזק הממשי לענף היצרני המקומי, יהיה היטל ההיצף בשיעור הנדרש לשם מניעת הנזק כאמור."

רציתי לשאול אם גם בעולם הסמכות של הוועדה המייעצת היא יעוץ? בארצות הברית זה לפי החלטה של השר.

זה חייב להיות לפי החוק.

להם יש רשות עצמאית שמנהלת את נושא הנזק. יש גוף שהוא חלק ממשרד הסחר שלהם שקובע את גובה ההיצף.

אי אפשר פה להפוך את הסמכויות כך שהוועדה היא שתקבל את ההחלטה והשר יהיה כסמכות מערערת?

לא.

"(ג) הוגבלה הבדיקה לצורך קביעת שיעור ההיצף כאמור בסעיף 32ד, לא יעלה שיעורו של היטל ההיצף המוטל על יבוא הטובין מיצואנים או מיצרנים שלא נכללו בבדיקה, על הממוצע המשוקלל של שיעור ההיצף שנקבע לגבי היצואנים או היצרנים שנכללו בבדיקה, ובלבד שבקביעת הממוצע המשוקלל לענין זה לא יובאו בחשבון שיעור היצף מזערי כאמור בסעיף 32ז ושיעור היצף שנקבע בנסיבות כאמור בסעיף 32א; ואולם ליצרן או ליצואן שנקבע שיעור היצף נפרד לפי הוראות סעיף 32ד(ג) ייקבע גם שיעור ההיטל בנפרד. 
 
היטל משווה - תחולה ושיעור
 
32כ. (א) היטל משווה יחול על סוג מסוים של טובין שיובאו במחיר נתמך ממדינת הייצור שבה ניתנה התמיכה, כפי שנקבע בצו כאמור בסעיף 32יח.
(ב) היטל משווה יהיה בשיעור התמיכה, שיחושב במונחים של תמיכה ליחידה של הטובין שיובאו במחיר נתמך; ואולם אם מצאו הממונה או הוועדה המייעצת, לפי הענין, כי די בהיטל הנמוך משיעור התמיכה כאמור כדי למנוע את הנזק הממשי לענף היצרני המקומי, יהיה ההיטל המשווה בשיעור הנדרש לשם מניעת הנזק כאמור.
(ג) הוגבלה הבדיקה לצורך קביעת שיעור התמיכה כאמור בסעיף 32ד, יחולו הוראות סעיף 32יט(ג), בשינויים המחויבים. 
 
תקופת תוקפו של צו היטל
 
32כא. צו המטיל היטל לפי סעיף 32יח יהיה לתקופה של חמש שנים מיום תחילתו, אלא אם כן נקבעה בצו תקופה קצרה יותר, או שהתקופה קוצרה או הוארכה לפי הוראות סימן ט'."

לפי ההסכם הבינלאומי זה לא נקבע שזה 5 שנים אלא אם כן פחות, אלא אפשר להטיל לתקופה לתקופה שלא תעלה על 5 שנים.

זה עד חמש שנים.

יש הבדל אם אתה כותב שההיטל יהיה ל-5 שנים אלא אם כן קבוע מועד קצר יותר.

לא כתוב פה שהוא יכול תקופה קצרה יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו. למעשה מה שכתוב פה זה עד 5 שנים.

אני רוצה לשמוע את דעתה של היועצת המשפטית.

זה משתמע שברירת המחדל היא 5 שנים, אלא אם כן נקבעה תקופה קצרה או ארוכה יותר.

לאור המאמצים שצריך להשקיע, הן של התעשייה והן של הממונה על הגבלי סחר כדי להגיע להיטל מסוג זה, אני מדברת מנסיון של 4 שנים, בסופו של דבר יקבל היטל של שנה וחצי כשבחוק עוד מעט נראה שכדי לחדש אותו אנחנו צריכים לפנות 12 חודשים לפני שפג התוקף. זה אומר שאם קיבלת לשנה וחצי, חצי שנה אחר כך אתה צריך להתחיל עוד פעם את כל התהליך הזה שהוא יקר וארוך וגורם המון נזק לתעשייה. לדעתי מן הראוי לקבוע את זה לתקופה של חמש שנים.

אנחנו המדינה היחידה שמאפשרת פחות מ-5 שנים, כל השאר זה קשיח.

זה צריך להיות קשיח מכיוון שהתהליך הוא באמת ארוך. בתהליך של 4 שנים אתה לא יכול לקבל היטל לפחות 5 שנים.

אני חושב שאפשר להשאיר את זה ככה כי למדינות אחרות אסור בכלל לקצר ואנחנו נותנים את האפשרות לקצר אז זה בסדר.

אנחנו הרבה יותר ליברלים בקטע הזה מאשר במדינות אחרות שהחמש שנים הוא הכלל שאין לסטות ממנו.

זה בסדר, אני רואה שיש איזון. אני מבין שכל אחד צועק מאיפה שכואב לו, אבל זה נראה סביר.

"הטובין שלגביהם ישולם ההיטל
 
32כב. (א) צו המטיל היטל כאמור בסעיף 32יח יחול על הטובין כמפורט בו שישוחררו מפיקוח רשות המכס החל ביום תחילת הצו ובמהלך תוקפו.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), היתה מופקדת ביום תחילת הצו ערובה זמנית כאמור בסעיף 29, יחול הצו גם על טובין ששוחררו מפיקוח רשות המכס לפני יום תחילתו של הצו אך לאחר הפקדת הערובה, והערובה תחולט בהתאם לצו, ובלבד שלפי מסקנות הוועדה המייעצת כאמור בסעיף 32יא נגרם נזק ממשי לענף היצרני המקומי, שאינו מניעת התפתחות של מפעלים לייצור טובין דומים לטובין המיובאים שהוחל בהקמתם, או שלפי מסקנותיה קיימת הסתברות לנזק ממשי כאמור שהיה נגרם אילולא הופקדה הערובה.

(ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), רשאי השר להחיל את ההיטל גם על טובין כמפורט בצו ששוחררו מפיקוח רשות המכס לפני מועד הפקדת הערובה הזמנית אך לאחר המועד הקובע, ובלבד שהמלצת הוועדה המייעצת לפי סעיף 32יא היתה כמפורט להלן: 
 
(1) לגבי יבוא במחיר נתמך - כי הנזק הממשי לענף היצרני המקומי נגרם בשל יבוא בהיקף רב של הטובין המיובאים במהלך תקופה קצרה יחסית, וכי לאור העיתוי וההיקף של היבוא במחיר נתמך ונסיבות אחרות, כגון הצטברות מלאי של הטובין המיובאים, הטלת ההיטל לא תביא בהכרח למניעת הנזק לענף היצרני המקומי;

(2) לגבי יבוא בהיצף - כי התקיים האמור בפסקה (1), בשינויים המחויבים, וכן כי הטובין המיובאים יובאו בעבר בהיצף לישראל ונגרם נזק ממשי לענף היצרני המקומי, או שהיבואן ידע או שהיה עליו לדעת כי היצואן נוהג לייצא את הטובין האמורים בהיצף וכי ההיצף יגרום לנזק ממשי לענף היצרני המקומי. 
 
(ד) בסעיף זה, "המועד הקובע" - 90 ימים לפני מועד הפקדת הערובה הזמנית, או מועד החלטת הממונה על פתיחה בחקירה לפי סעיף 24, לפי המאוחר מביניהם. 
 
חילוט ערובה זמנית
 
32כג. (א) ערובה זמנית המופקדת לגבי טובין שעליהם חל צו כאמור בסעיף 32כב תחולט בהתאם להוראות הצו, ואולם אם פחת שיעור ההיטל מסכום הערובה הזמנית המופקדת, תחולט הערובה בגובה סכום ההיטל וההפרש יוחזר בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בסעיף 93 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 (בסעיף זה - הפרשי הצמדה וריבית), ואם עלה שיעור ההיטל על סכום הערובה הזמנית המופקדת, תחולט הערובה אך לא ייגבה ההפרש.

(ב) לא הוטל היטל היצף או היטל משווה לפי הוראות סעיף 32יח, יודיע על כך הממונה למנהל והערובה הזמנית שהופקדה לפי הוראות סעיף 29 תוחזר בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

משך הליכי הטיפול בתלונה
 
משך הליכי הטיפול בתלונה והארכת מועדים
 
32כד. הליכי הטיפול בתלונה לפי הוראות פרק זה יסתיימו בתוך שנה מיום החלטת הממונה על פתיחה בחקירה לפי הוראות סעיף 24, ואולם רשאי הממונה או יושב ראש הוועדה המייעצת, לפי הענין, להאריך את המועדים הקבועים בסעיפים 28(ב), 32ח ו-32יא, ובלבד שהליכי הטיפול בתלונה יסתיימו בתוך 18 חודשים מיום ההחלטה על פתיחה בחקירה כאמור.

בחינה מחדש והארכת תוקף
 
בקשה לבחינה מחדש
 
32כה. (א) צד מעוניין רשאי להגיש לממונה בקשה מנומקת, בכתב, לבחון מחדש ענין מהענינים המפורטים להלן, ולבקש את שינוי הצו המטיל את ההיטל או את ביטולו: 
 
(1) אם המשך הטלתו של היטל היצף או היטל משווה בצו נחוץ כדי למנוע את היבוא בהיצף או את היבוא במחיר נתמך, לפי הענין;

(2) אם הנזק הממשי לענף היצרני המקומי עלול להימשך או להישנות אם ההיטל ישונה או יבוטל;

(3) אם ההיטל שהוטל אינו מספיק כדי למנוע נזק לענף היצרני המקומי. 
 
(ב) לא תידון בקשה כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן חלפה שנה לפחות מהמועד שבו הוטל ההיטל, ואולם רשאי הממונה להחליט על דיון בבקשה קודם לכן אם נוכח כי מתקיימות נסיבות מיוחדת המצדיקות זאת."

האם אפשר להוסיף שהצד שמגיש בקשה לבחינה מחדש, יתאר את שינוי הנסיבות בצורה מפורטת כי אנחנו נתקלנו במצב - - -

כתוב "בקשה מפורטת בכתב".

שיתן תאור לפירוט הנסיבות. צריך להקשות כי נתקלנו בתחזוקה שוטפת בעצם של ההיטל שלנו בגלל בקשות לבחינה מחדש שהתעוררו במשך התקופה הקצרה הזאת של הצו.

עצם ההנמקה לא מספיקה?

זה ינוצל לרעה על ידי יבואנים. במהלך תקופת הצו מגישים בקשה. למשל נושא אבו ג'ובה לא היה מספיק עם בשר כדי לפתוח מחדש.

המילים "בקשה מנומקת" על פי טיבן מחייבות את הממונה להפעיל את שיקול דעתו. חזקה על הממונה כשהוא מפעיל את שיקול דעתו שהוא עושה את זה בצורה שכוללת את כל מה שבפניו, כל מה שהוא יודע, והוא עושה את זה בתום לב וביושר. המילים "בקשה מבוססת" נראים לי ערטילאיות.

בקשה מנומקת הנתמכת במסמכים, כדי שיהיה קצה חוט.

עצם הגשת הבקשה זה לא מה שחשוב. הרעיון הוא מתי הממונה יכול לאשר את זה והוא ידון רק אם מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

"(ג) בחינה מחדש של צו המטיל היטל היצף או היטל משווה לפי סעיף זה יכול שתיערך גם מיזמתו של הממונה. 
 
בקשה להארכת צו
 
32כו. (א) מי שרשאי להגיש תלונה לפי הוראות סעיף 21, רשאי להגיש לממונה בקשה מנומקת, בכתב, להאריך את תוקפו של צו המטיל היטל היצף או היטל משווה בשל כך שפקיעת הצו עלולה להביא להמשכם או להישנותם של יבוא בהיצף או יבוא במחיר נתמך, לפי הענין, ושל נזק ממשי לענף היצרני המקומי.
(ב) הארכת תוקפו של צו כאמור בסעיף קטן (א) יכול שתיעשה גם מיזמתו של הממונה.
(ג) בקשה להארכת תוקפו של צו כאמור בסעיף קטן (א) תוגש לממונה 12 חודשים לפחות לפני מועד פקיעתו של הצו, ואולם רשאי הממונה, מטעמים מיוחדים, לאשר הגשת בקשה כאמור במועד מאוחר יותר, ובלבד שלא יהיה מאוחר משישה חודשים לפני מועד פקיעתו של הצו.

(ד) לא תידון בקשה לפי סעיף זה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף 24(א)(1).

(ה) הוגשה בקשה לממונה לפי סעיף זה, יעמוד הצו המטיל את ההיטל בתוקפו עד לקבלת החלטה על ידי השר לפי הוראות סעיף 32כט(ג).


בקשה לקביעת היטל היצף בנפרד ליצואנים או ליצרנים חדשים
 
32כז. (א) הוטל בצו היטל היצף על טובין מיובאים, רשאי יצואן או יצרן של אותם טובין במדינת היצוא, שלא לייצא את הטובין האמורים לישראל בתקופה הנחקרת כמשמעותה בסעיף 25, להגיש לממונה בקשה מנומקת, בכתב, לקביעת שיעור היצף ושיעור היטל נפרד, ובלבד שאותו יצואן או יצרן הוכיח, להנחת דעתו של הממונה, כי אין בינו ובין יצואן או יצרן אחר של טובין כאמור במדינת היצוא, שההיטל חל לגביהם יחסים מיוחדים כאמור בפסקאות משנה (1) עד (3) להגדרה "יחסים מיוחדים".

יש פה טעות סופר. בתחילת הסעיף כתוב "שלא לייצא" וצריך להיות כתוב "שלא ייצא".

נכון, הלמ"ד מיותרת. תודה רבה.

"(ב) היטל היצף לא ייגבה לגבי טובין מיובאים של יצרן או של יצואן שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (א), כל עוד לא ניתנה החלטת השר בבקשה לפי הוראות סעיף 32כט(ג); ואולם רשאי הממונה לדרוש מיבואן של טובין כאמור להפקיד ערובה זמנית, בהתאם להוראות סעיף 29, להבטחת תשלום ההיטל למפרע ממועד החלטת הממונה לפי הוראות סעיף 32כח, אם לפי ממצאי בדיקתו לפי הוראות אותו סעיף יובאו הטובין האמורים בהיצף ויש לשנות את הצו המטיל את היטל ההיצף.
 
טיפול הממונה בבקשה
 
32כח. (א) הוגשה בקשה לפי הוראות סעיפים 32כה, 32כו, או 32כז (בסעיף זה - בקשה), יחליט הממונה, בתוך 21 ימים מיום הגשת הבקשה, אם יש לכאורה יסוד לבקשה; הממונה רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן זה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

(ב) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) כי אין לכאורה יסוד לבקשה, יודיע על כך, בכתב, למבקש, בצירוף נימוקיו.

(ג) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) כי יש לכאורה יסוד לבקשה, יחולו הוראות אלה: 
 
(1) הממונה יודיע על כך, בכתב, בתוך חמישה ימים מיום החלטתו, למבקש, לצד מיודע, לכל צד מעוניין שצוין בבקשה ולרשות מוסמכת במדינה שהיתה צד להליך החקירה, והעתק מהבקשה ומהחלטת הממונה יצורף להודעה, ורשאי הוא לפרסם הודעה כאמור בסעיף 26(ד) הכוללת הזמנה לצד מעוניין שלא צוין בבקשה לפנות לממונה, בתוך שבעה ימים מיום הפרסום, בבקשה לקבל, בדרך ובמועד שקבע השר, העתק מהבקשה ומהחלטת הממונה;

(2) מי שקיבל, לפי הוראות פסקה (1), העתק מהבקשה ומהחלטת הממונה, רשאי להגיש את תגובתו, בכתב, לבקשה, בתוך 30 ימים מיום שהומצא לו ההעתק כאמור, ורשאי הממונה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים;

(3) הממונה יבדוק את הבקשה ויעביר את ממצאי בדיקתו, בצירוף הבקשה וכל מסמך שהוגש לו, לדיון בוועדה המייעצת בתוך 170 ימים מיום החלטתו כאמור בסעיף קטן זה, ורשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 60 ימים; הממונה יעביר את ממצאי בדיקתו לכל מי שהגיש את תגובתו, בכתב, לפי הוראות פסקה (2). 
 
דיוני הועדה המייעצת והחלטת השר בבקשה
 
32כט. (א) העביר הממונה לוועדה המייעצת את ממצאי בדיקתו לפי הוראות סעיף 32כח, תדון בהם הוועדה המייעצת.

(ב) הוועדה המייעצת תגיש לשר, לא יאוחר מתום 45 ימים מהמועד שהעביר לה הממונה את ממצאי בדיקתו, את מסקנותיה והמלצותיה לענין שינוי הצו המטיל את ההיטל, ביטולו או הארכתו, לפי הענין. 
 
(ג)(1) השר יחליט, בתוך 15 ימים מיום שנמסרו לו מסקנות הוועדה המייעצת והמלצותיה, בהתחשב בשיקולים ובתנאים האמורים בסעיף 32יח, אם להשאיר את הצו על כנו, לשנותו, לבטלו או להאריך את תוקפו.

(2) הודעה על החלטת השר לפי פסקה (1) תימסר, בתוך חמישה ימים מיום קבלתה, לרשות מוסמכת במדינה שהיתה צד להליך החקירה, למבקש ולצד מיודע, בצירוף מסקנות הוועדה המייעצת והמלצותיה; החליט השר שלא בהתאם לבקשה או שלא בהתאם להמלצות הוועדה המייעצת, יודיע על כך גם לוועדה המייעצת ולמבקש, בצירוף נימוקיו. 
 
תחולת הוראות
 
32ל. הסמכויות הנתונות לממונה לפי הוראות פרק זה לרבות לענין הטלת ערובה זמנית, וכן הסמכויות הנתונות לוועדה המייעצת לפי פרק זה, יהיו נתונות להם גם לגבי בקשות שהוגשו לפי סימן זה, ויחולו לגבי הדיון בבקשות כאמור הוראות פרק זה לענין ראיות, נהלים וסדרי דין, בשינויים המחויבים. 
 
בחינה מחדש והארכת תוקף של התחייבות
 
32לא. הוראות סימן זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי בקשה לבחינה מחדש של התחייבות שניתנה לפי הוראות סעיף 32יב או בקשה להארכת תוקפה."

במצב המקורי, אחרי שהשר מחליט, הוא צריך להעביר את זה לשר האוצר. פה הוא לא מעביר את זה לשר האוצר? הוא מאריך את זה בעוד 5 שנים, או שהוא מבטל או שהוא מאריך. לפי חוק יסודות התקציב שר האוצר חייב להיות מעורב.

מה זה קשור לחוק יסודות התקציב?

הסיבה שמעבירים את זה לשר האוצר זה מפני ששר האוצר על פי חוק יסודות התקציב חייב לאשר את ההיטל.

אני לא משפטנית, אבל ברגע שלשר האוצר יש את הסמכות לסרב להיצף או לקבל אותו זה בסדר.

לא כתוב שיעבירו את זה לשר, כמו שכתוב בצו המקורי.

סעיף 32 יח זה הסעיף של התאמת ההיטל. זה חל כאן. סעיף 32 כט(ג): השר יחליט ויתחשב ובתנאים האמורים בסעיף 32יח, זה גם כולל את שר האוצר.

בסופו של דבר מי שמפרסם את ההיטל זה שר התמ"ת הוא רק צריך אישור של שר האוצר. הסעיף הזה קבוע בסעיף 32 יח' שחל גם פה.

התנאים לפי 32יח' זה גם העברה לשר האוצר.

הצבענו עד סימן י'. הלאה.

"סימן י': החזר היטל היצף או היטל משווה

החזר היטל
 
היצף או היטל משווה
 
32לב. (א) יבואן של טובין מיובאים ששילם בעבורם היטל היצף או היטל משווה, רשאי להגיש לממונה בקשה מנומקת, בכתב, להחזר סכום ההיטל ששילם בתקופה מסוימת, בשל כך ששיעור ההיצף או שיעור התמיכה, לפי הענין, באותה תקופה, היה נמוך משיעור ההיצף או משיעור התמיכה שלפיו נקבע שיעור ההיטל. 
 
(ב)(1) בקשה כאמור בסעיף קטן (א) תוגש בתוך שישה חודשים מיום ששולם סכום ההיטל שלגביו מתבקש ההחזר, והיא תכלול מידע מפורט הנתמך בראיות מבוססות לענין סכום ההחזר המבוקש, לרבות הרשימונים לצריכה בישראל שהותרו לפי פקודת המכס, חשבונות המכר וכל מסמך אחר שהוגש לרשות המכס או שהונפק על ידה, המתייחסים לחישוב הסכום האמור ולתשלומו, וכן לענין המחיר המקובל ומחיר היצוא של הטובין המיובאים שלגביהם שולם היטל ההיצף, או שיעור התמיכה לענין הטובין המיובאים שלגביהם שולם ההיטל המשווה, לפי הענין.

(2) יבואן, שאין בידו, בעת הגשת הבקשה כאמור בסעיף קטן (א), ראיות מבוססות כאמור בפסקה (1), רשאי לצרף לבקשה תצהיר מאת היצרן או היצואן, על כך ששיעור ההיצף או שיעור התמיכה שלפיו נקבע שיעור ההיטל הופחת בתקופה שלגביה מתבקש ההחזר, וכי ראיות מבוססות כאמור יצורפו בהמשך; לא סיפק היצרן או היצואן ראיות כאמור בתוך זמן סביר, תידחה הבקשה.

(ג) הממונה יחליט בבקשה בתוך 12 חודשים ממועד הגשתה, והוא רשאי להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על שישה חודשים; הממונה יודיע לוועדה המייעצת על החלטתו.

(ד) החליט הממונה להיעתר לבקשה, יודיע על כך למנהל וההחזר ישולם למבקש בתוך 90 ימים ממועד קבלת ההחלטה.
 
(ג) הממונה יחליט בבקשה בתוך 12 חודשים ממועד הגשתה, והוא רשאי להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על שישה חודשים; הממונה יודיע לוועדה המייעצת על החלטתו.

(ד) החליט הממונה להיעתר לבקשה, יודיע על כך למנהל וההחזר ישולם למבקש בתוך 90 ימים ממועד קבלת ההחלטה.

הוראות שונות
 
פרסום ברשומות
 
32לג. (א) על כל אלה תפורסם הודעה ברשומות: 
 
(1) החלטת הממונה על פתיחה בחקירה לפי הוראות סעיף 26;
(2) החלטה מקדמית של הממונה לפי הוראות סעיף 28;
(3) החלטת הממונה לקבל התחייבות לפי הוראות סעיף 32יב;
(4) החלטת השר להטיל בצו היטל היצף או היטל משווה לפי הוראות סעיף 32יח, או החלטה שלא להטיל היטל כאמור לפי הוראות אותו סעיף;
(5) פקיעת תוקפם של התחייבות או של צו המטיל היטל היצף או היטל משווה;
(6) החלטת הממונה, לפי הוראות סעיף 32כח, על בדיקת בקשה שהוגשה לו לפי הוראות סעיפים 32כה, 32כו או 32כז, והחלטת השר בבקשה כאמור לפי הוראות סעיף 32כט. 
 
(ב) בהודעה על החלטה כאמור בסעיף קטן (א) יצוין המקום שבו מופקד העתק ההחלטה הפתוח לעיון הציבור. 
 
ביסוס על חומר כתוב
 
32לד. כל החלטה של הממונה או של הוועדה המייעצת תתבסס רק על מידע וטיעונים שהיו לפניהם בכתב ושעמדו לעיון הצדדים המיודעים, לפי הוראות פרק זה בכפוף להוראות סעיף 32ב. 
 
עזרה לצד מעוניין
 
32לה. בעת הפעלת סמכויותיהם לפי הוראות פרק זה, יושיטו הממונה והוועדה המייעצת, במידת האפשר, עזרה סבירה לצד מעוניין, לשם מילוי הדרישות החלות עליו לפי הוראות פרק זה.

אי-עיכוב הליכי מכס
 
32לו. ההליכים לפי הוראות פרק זה לא יעכבו שחרור של טובין מרשות פיקוח המכס לפי פקודת המכס; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 29(ה). 
 
מסירת הודעות
 
32לז. הודעה שנשלחה לפי הוראות פרק זה בדואר רשום, חזקה שהגיעה למענה, אם נשלחה למען בישראל - בתוך שלושה ימים ממועד מסירתה למשלוח, ואם נשלחה למען מחוץ לישראל - בתום עשרה ימים מהמועד האמור." 

3.פרק ד' לחוק העיקרי - בטל.
 
ביטול פרק ד'
 

4. בסעיף 44 לחוק העיקרי, במקום הסיפה החל במילים "או המבקש בחינה מחדש" יבוא "לפי הוראות סימן ה' לפרק ג', או המגיש בקשה לפי הוראות סימן ט' לפרק האמור".


5.בסעיף 45 לחוק העיקרי, בפסקה (1) במקום "27(ב) או (ג)" יבוא "32כב(ב) או (ג)".
 

6.בסעיף 47 לחוק העיקרי, הרישה עד המילים "כאמור בסעיף 34, או," - תימחק.


7.בסעיף 49 לחוק העיקרי -
(1) במקום כותרת השוליים יבוא "עיון חוזר";

(2) סעיף קטן (א) - בטל;

(3) במקום סעיף קטן (ב) יבוא: 
"(ב) החולק על החלטת המנהל לענין היות טובין מסוימים מהסוג שסווגו בו או מסוג שעליו הוטל היטל, על שומת המנהל לפי סעיף 48 או על החלטת המנהל לגבי ערכם של הטובין שנקבע לענין ההיטל, רשאי לפנות למנהל, בכתב, בתוך 15 ימים מיום הטלת ההיטל או מיום מתן ההחלטה, לפי הענין, בבקשה לעיון חוזר בהחלטה; ורשאי המנהל, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה להגשת בקשה לעיון חוזר לפי סעיף קטן זה.";

(4) בסעיף קטן (ג), המילים "יושב ראש הוועדה או" - יימחקו, ובמקום "ההשגה" יבוא "הבקשה". 

8.סעיף 50 לחוק העיקרי - בטל.

9.בסעיף 52(א) לחוק העיקרי, בפסקה (2), במקום "לפי סעיף 19" יבוא "לפי סעיף 32".

10.בסעיף 56 לחוק העיקרי, במקום "על היטל בטחה ועל היטל מחקר" יבוא "על היטל לפי חוק זה".

11.בסעיף 58 לחוק העיקרי, אחרי "145" יבוא "148".

12.בסעיף 59 לחוק העיקרי, בסופו יבוא "ואולם סעיפים 3 ו-6 לחוק האמור לא יחולו לענין היטל היצף והיטל משווה".

13.בסעיף 63 לחוק העיקרי בסופו יבוא:
"(ג) תקנות לביצוע הוראות פרק ג', בכל ענין שיש לגביו הוראות אמנה בין-לאומית שישראל צד לה, יותקנו בהתאם להוראות האמנה כאמור." 

14. בחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000(5), בתוספת הראשונה, בסופה יבוא:
"20. היטלי סחר - החלטה של רשות לפי חוק היטלי סחר, התשנ"א-1991; בפרט זה, "החלטה" - למעט התקנת תקנות." 
 
 15. (א) תחילתו של חוק זה ב-1 לחודש שלאחר תום חודשיים מיום פרסומו (בסעיף זה - יום התחילה).
(ב) הוראות פרק ג' לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה, יחולו על תלונות שהוגשו לפני יום התחילה ובלבד שביום האמור טרם התקבלה לגביהם החלטת הממונה לפי סעיף 18(א) לחוק העיקרי כנוסחו ערב יום התחילה."

תודה רבה.

לסיכום, לפני שנצביע על כל החוק, אני רוצה לומר שרק הזמן יוכיח אם סגרנו את כל הפרצות ואם יש סעיפים הטעונים תיקון. אם יהיו דברים כאלה, כל חבר כנסת שתפנו אליו יבדוק את זה ויתקן את הטעון תיקון. אני מודה לכם.

אנחנו מצביעים על הצעת החוק. מי בעד?

כולם בעד, אין מתנגדים. אשר על כן הצעת החוק עוברת למליאת הכנסת לאישור לקריאה שניה ושלישית.

הישיבה ננעלה בשעה 11:40