הצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות (תיקון מס' 8)

16
ועדת הכספים
24.05.05
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים
מיום שלישי, ט"ו באייר, התשס"ה (24 במאי, 2005) בשעה 12:30

הצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות
(תיקון מס' 8), התשס"ה-2005

חברי הוועדה: יעקב ליצמן – היו"ר
חיים אורון
נסים דהן
אברהם בייגה שוחט

משה טרי
ליזה חימוביץ
דניאל רימון
שרה קנדלר
ליזה חימוביץ
כנרת רצון פיקובסקי
אשר ספיר
צבי פירון
נעמי לנדאו

שגית אפיק

סמדר אלחנני

טמיר כהן




הצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות
(תיקון מס' 8), התשס"ה-2005

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר היום - הצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות

הגענו לסעיף 11 –
"בסעיף 17 לחוק העיקרי –
(1) האמור בו יסומן "(א)", ובו, במקום "בעל רישיון" יבוא "בעל רישיון או מי מטעמו, וכן אדם אחר בעבור בעל הרישיון, במישרין או בעקיפין";
(2) (2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(ב) בסעיף זה, "בעל רישיון" – לרבות אדם השולט בבעל רישיון או הנשלט בידו, חברה בשליטה כאמור, דירקטור של בעל רישיון ואדם המועסק על ידי בעל הרישיון".

סעיף 17 עוסק באיסור מתן טובות הנאה בקשר עם ייעוץ לעסקה, וכאן מציעים שזה יחול גם לגבי אדם מטעם בעל הרישיון או אדם אחר, או חברה בשליטת האדם האחר.

אני ממשיכה בקריאה:
"12. בסעיף 18(ג) לחוק העיקרי, בפסקה (3), בסופה יבוא "או באופציה".

סעיף 18 עוסק בסיכונים מיוחדים. הוא קובע שעסקה שכרוכה בסיכון מיוחד, יועץ ההשקעות יודיע ללקוח מה הוא הסיכון. כאן מבקשים להוסיף שאופציה תיחשב סיכון מיוחד.

אני ממשיכה בקריאה:
"13. בסעיף 22 לחוק העיקרי, בפסקה (3), במקום "בבנק או אצל חבר בורסה יבוא "בתאגיד בנקאי, בבנק מחוץ לישראל, אצל חבר בורסה, או אצל מי שרשאי לפי דין במדינה שבה הוא פועל לנהל בעבור לקוח חשבון כספי, חשבון ניירות ערך ונכסים פיננסי".

14. בסעיף 25 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (ב), במקום "יועץ השקעות" יבוא "בעל רישיון";
(2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) בעל רישון ישמור רישומים כאמור בסעיף זה לתקופה של שבע שנים.
(ד) שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את הפרטים שיש לכלול ברישומים כאמור בסעיף זה, וכן את אופן עריכתם, שמירתם ומסירתם ללקוח".

סעיף 25 עוסק ברישום פעולות על ידי מנהל תיקים. מבוקש כאן שלא רק יועץ השקעות ינהל רישומים של כל פעולת ייעוץ שנתן ללקוח, אלא שנקבע כאן שאת הרישומים יעשה כל בעל רישיון, וישמור אותם לתקופה של 7 שנים.

אני ממשיכה בקריאה:
"תיקון סעיף 26
15. בסעיף 26 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א), במקום "ועל חיוב בשל שכר והוצאות" יבוא "ועל חיובו, במישרין או בעקיפין, בשל שכר והוצאות, לרבות בשל תשלום לאדם השולט במנהל התיקים או הנשלט בידו או לחברה בשליטת אדם כאמור";
(2) (בסעיף קטן (ד), בסופו יבוא "ודו"חות נוספים שעל מנהל תיקים להמציא ללקוח, וכן בדבר מקרים שבהם יהיה מנהל תיקים פטור מחובת הדיווח לפי סעיף זה, לגבי פרטים שמקבל הלקוח ממקור אחר, הכל כפי שיקבע שר האוצר כאמור."


16. בסעיף 27 לחוק העיקרי –
(1) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ג1) בעל רישיון ידווח לרשות על כתובת מקום עיסוקו כבעל רישיון ועל כל שינוי בה, בתוך שבעה ימים מהמועד שבו החל לעסוק כבעל רישיון באותה כתובת.

(ג2) תאגיד מורשה ותאגיד בנקאי ידווחו לרשות בלא דיחוי, על סיום העסקתו של בעל רישיון שהועסק אצלם.

(ג3) תאגיד מורשה ותאגיד בנקאי יגישו לרשות ביום ה-15 בחודשים ינואר, אפריל, יולי ואוקטובר בכל שנה, דין וחשבון שבו יפורטו שמות כל בעלי רישיון שהועסקו אצלם ביום האחרון בחודש שקדם למועד הגשת הדין וחשבון, וכן שמות בעלי רישיון שהעסקתם הסתיימה לאחר מועד הגשת הדין וחשבון הקודם לפי סעיף זה; בדין וחשבון לפי סעיף קטן זה יפורטו בנפרד בעלי רישיון יועץ ובעלי רישיון מנהל תיקים";

בסעיף ג(1) כשיש חובת דיווח – למה אין חובת דיווח ללקוחות? למה לרשות יש חובת דיווח, וללקוחות – אין?

אני מציע לך לקבל את זה, כי הוא צודק.

אני אגיד לך מדוע אין חובה - משום שהוא ממילא מודיע.

אז אם אין התנגדות – זה התקבל.

זה הרי האינטרס שלו.

אם כך, אין ויכוח.

אני ממשיכה בקריאה: "(2) אחרי סעיף קטן (ו) יבוא:
"(ז) שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן עריכתם, צורתם ומועדי הגשתם של דיווחים לפי סעיף זה, וכן לקבוע פרטים נוספים החשובים ללקוח סביר, שלגביהם ידווח בעל רישיון לרשות בדין וחשבון לפי סעיף זה או בדו"חות אחרים, הכל כפי שיקבע שר האוצר כאמור".

17. בסעיף 30(א) לחוק העיקרי – - " סעיף 30 עוסק בעבירת משמעת - -
(1) ברישה, אחרי "בעל רישיון" יבוא "או תאגיד בנקאי"; כלומר, מחילים את כל עבירות
המשמעת לא רק על בעל רישיון אלא על גם תאגידים בנקאיים –

תאגיד בנקאי לא צריך רשיון?

- - -

אני ממשיכה בקריאה:

(2) בפסקה (1), אחרי "סעיפים" יבוא "7(א)(6) או (ג)(5), 8(א)(6) או (ב)(1)" ובסופה יבוא "או התחייבות שניתנה לפי הוראות סעיפים 7(ג)(1) או (2) ו- 8(ב)(2) או (3)";
(3) אחרי פסקה (2) יבוא:
"(3) מעסיק בייעוץ השקעות או בניהול תיקים, אדם שאינו בעל רישיון".

אדם שאיננו בעל רישיון – זה ייחשב עבירת משמעת.


אני ממשיכה בקריאה:

"18. בסעיף 31(ב) לחוק העיקרי, במקום "תעביר" יבוא "יעביר יושב ראש הרשות" ואחרי "ליועץ המשפטי לממשלה יבוא "או למי שהוא הסמיכו לכך". זה העברת ראיות לכאורה להעברת משמעת. עד עכשיו הרשות היתה מעבירה את זה ליועץ המשפטי לממשלה. מבקשים פה תיקון טכני, שיושב ראש הרשות יעשה את ההעברה הזו.

לא צריך להיות משפטן, כדי לדון בעבירת משמעת?

היועץ המשפטי לממשלה דן בזה.

לא, הוא מעביר סמכות. הוא לא צריך להעביר סמכות למי שהוא משפטן? זה הליך מעין שיפוטי.

הסעיף קובע שאם התעורר חשד, יהיה מי שיושב ראש הרשות הסמיכו לכך בכתב, רשאי לחקור כל אדם שיש בידו, לדעתו, מידע על ה - -

למשל, - - שעל אף שאין לך רישיון עריכת דין - -

אתה רוצה שהיועץ המשפטי לממשלה יצטרך להעביר למישהו שהוא משפטן?

כן.

אם ההליך הוא מעין שיפוטי, אני חושב שצריך.

אבל זה לא ההליך. בוועדת משמעת יושב מי שכשיר להיות שופט. זה לא ההליך. זה ההליך שצריך להעביר לפני שזה מגיע לוועדת המשמעת. יש ליושב ראש הרשות חשדות, הוא מורה לפתוח בחקירה. יש ראיות שיש עבירה – אז

מי קובע שיש ראיות? - משפטן.

ואז הוא מעביר את זה ליועץ המשפטי, שהוא זה שקובע אם להגיש קובלנה או לא. היועץ המשפטי לממשלה קובע, או מי שהוא הסמיך לעניין. רק אחרי כל זה – זה מגיע לוועדת המשמעת.

בשביל להורות על פתיחה בחקירה לא צריך להיות משפטן, עם כל הכבוד. צריך להיות עם שכל בראש ולראות את העובדות. זהו.

אתה מקבל המלצה על ידי המשפטנים של הרשות .

ודאי, אבל ההחלטה - -

אני לא מסכים. לחקירה – צריך אדם שיש - -

· -

סעיף 35 עוסק בעונשים משמעתיים. אני קוראת: "תיקון סעיף 35
19. בסעיף 35(א)-
(1) ברישה, אחרי "בעל הרישיון" יבוא "על תאגיד בנקאי או על מי שאחראי לעבירה כאמור בסעיף 30(ג)";" – מחילים את העונשים שוועדת משמעת רשאית להטיל, גם על תאגיד בנקאי וגם על מי שאחראי לעבירה בתאגיד, שזה הדירקטור או המנהל הכללי.
(2) "בפסקה (5), אחרי "רישיון" יבוא "ולגבי מי שאינו בעל רישיון – פסילה מלקבל רישיון".

תיקון סעיף 39
20. בסעיף 39 לחוק העיקרי –
(1) במקום כותרת השוליים יבוא "עונשין" – כותרת השוליים היום היא: "עבירות".
(2) בסעיף קטן (א), אחרי "לפי חוק זה" יבוא "וכן תאגיד בנקאי שעסק בניהול תיקים, בניגוד להוראות סעיף 9(א), או שהעסיק בשמו בייעוץ השקעות מי שאינו בעל רישיון יועץ, בניגוד להוראות סעיף 9(ב)";
(3) סעיף קטן (ד)-בטל."

יש לי הערה שנוגעת לסעיף הזה - בהמלצות ועדת בכר, זה לא סתם שבדיון הקודם הם אמרו שהחוק הזה הוא בסיס או הכנת התשתית להמלצות ועדת בכר. אחת ההמלצות המרכזיות בוועדת בכר היא שיהיה הבדל בין יועץ השקעות לבין משווק. משווק יעשה את אותה פעולה, אבל הכל – בעזרת השם. קוראים לו "משווק" – מותר לו. הוא לא צריך אישור ייעוץ, שום דבר. אני חושב שכאשר אנחנו מכינים את התשתיות, הנושא הזה של משווק צריך לבוא גם היום. אתם מגישים הצעת חוק טובה, שמטילה זכויות וחובות על יועץ, והאכיפה שלו היא פשוטה : לקרוא לו "משווק". אז תשכחו מהחוב שלכם.

אני רוצה להגיד לך: אני מכיר את המטריה הזו. אני מכיר את המשווק ואת היועץ, את הכל. בתחומים האלה שאנחנו מדברים בהם, כמעט ואין משווק. איפה הדברים האלה תופסים? - בביטוח. שם יש משמעות למשווק. בתחום הזה, של ניירות ערך, מי שמשווק זה מי שיועץ.

- - בכובע של משווק - -

- --

מי שהוא יועץ השקעות גם יכול להיות משווק. מותר לו. יש לו את הרישיון, חלים עליו - -

אין רישיון לשיווק.

לא. אנחנו אומרים שמי שמנהל את התיקים ומי שעוסק בייעוץ השקעות יכול לעסוק גם בשיווק, כי חלים עליו כל הכללים. אבל לא יכול להיות משווק שלא חלים עליו הכללים האלה שדיברנו עליהם. אין דבר כזה.

אני מסכים אתך, אני רק מקווה שזה יהיה ברור בחוק.

זה ברור לחלוטין.

זה לא יהיה מחר.

זה לא יהיה מחר.

מחר זה הולך להשתנות. - -סוכני ביטוח.

מה שיהיה מחר - יהיה מחר. מה שיהיה בכר – יהיה בכר. כרגע אנחנו לפני כן, ומה שנכנס לכאן לא ייצא מכאן אותו הדבר.

אני ממשיכה בקריאה: "תיקון סעיף 41
21. בסעיף 41 לחוק העיקרי –

(1) האמור בו יסומן "(א)", ובו, בסופו יבוא "וכן לקבוע הוראות בדבר הפרשי הצמדה וריבית שישולמו בשל פיגור בתשלום אגרות לפי סעיף זה, ובדבר החלת פקודת המסים (גביה) על גביית אגרות והפרשי הצמדה וריבית כאמור".;
(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(ב) לא שילם בעל רישיון אגרה שהיה עליו לשלמה לפי הוראות סעיף קטן (א), בתוך שנה מהמועד שנקבע לתשלומה לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, יותלה רישיונו החל במועד שנקבע לכך לכך בהתראה שנמסרה לו מאת הרשות עד לתשלום האגרה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי הוראות אותו סעיף; בעל רישיון שרישיונו הותלה לפי הוראות סעיף קטן זה, יודיע על כך מיד בכתב ללקוחותיו.

אם יש לו ערעור על גובה האגרה, או על העבודה שהוא שילם או לא – גם מותלה הרשיון? אם יש לו ויכוח עם הרשות שטוענת שהוא לא שילם, והוא טוען שהוא שילם?

לא מתלים לו.

איפה זה כתוב בחוק? בינתיים הזמן עבר.

אם הוא בא ואומר לנו, אנחנו לא אטומים.

על כמה כסף מדובר?

זו אגרה של 380 שקל.

אני אומר שאם אוטומטית מותלה הרשיון, כאשר עובר זמן – ופה זה כתוב כך, אני אומר שזה נכון למקרים שהוא באמת לא שילם, אבל אם יש לו ויכוח עם הרשות, אם הוא חושב שהאגרה שהטילו עליו יותר מדי גבוהה, נניח.

זה קבוע בתקנות.

אז אולי נתתי דוגמה לא טובה, אבל אני רוצה ליצור מנגנון שכשיש ויכוח בין בעל הרשיון לרשות, לא מתלים לו את הרישיון כעונש.

קודם כל, לא עשינו את זה מיידית. נתנו לו שנה שלמה. דבר שני – כתבנו שתהיה התראה. אז כאשר הוא יקבל התראה.

· -

זה לא הולך ככה.

אל תגיד לי שזה לא הולך ככה. ככה זה הולך. -- - צרות שהמדינה הזו עושה לאזרחים שלה. תאמין לי.

שתדע – אני לא קובע מיידית שמי שלא שילם – מייד מתלים לו את הרישיון. גם אין לי סמכות לעשות את זה אני אגיד לך איך זה הולך ברשות. אני צריך להביא את זה למליאה, והמליאה צריכה לאשר את זה. אני לא מתלה רישיון ככה כלאחר יד.

לפי מה שכתוב בחוק – אין לך סמכות, ואם עברה שנה – הרישיון שלו יותלה, אוטומטית.

אני ממשיכה בקריאה: "(ג) חידוש רישיון שבוטל או שהותלה לפי חוק זה יותנה בתשלום חובותיו של בעל הרישיון בשל אי תשלום אגרה או בשל אי תשלום הפרשי הצמדה וריבית, שהיה חייב בתשלומם לפי הוראות סעיף קטן (א)".

22. בסעיף 48 לחוק העיקרי –
(1) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ג1) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו- (ג) יחולו על מי שהגיש בקשה לקבלת רישיון בפטור מבחינות כאמור באותם סעיפים קטנים, עד יום תחילתו של חוק הסדרת העיסוק (תיקון מס' 8), התשס"ה-2004";
(2) סעיף קטן (ה) – בטל".

אני אקרא את סעיף קטן (ה): "הרשות מוסמכת לתת רישיון לניהול תיקים או לייעוץ השקעות:
(1) מטעמים מיוחדים, למי שאינו ממלא אחר תנאי מהתנאים שבסעיפים קטנים (ב) ו-(ג9 או שבסעיפים 7 ו-8.
(2) למי שעסק בניהול תיקים או בייעוץ השקעות מחוץ לישראל אם שוכנע שלאור דיני ניירות הערך הקיימים במדינה שבה עסק כאמור ניתן – כשיר לפי חוק זה".

הסעיף הקטן הזה יבוטל, אבל קבענו בהצעת החוק, בסעיף 6 - אפשרות של מתן רישיון במקרים מיוחדים.

23. תחילתו של סעיף 27(ג3) לחוק העיקיר, כנוסחו בסעיף 16(1) לחוק זה, 60 ימים מיום תחילת פרסומו של חוק זה.

תחולה והוראות מעבר

24. (א) מי שערב יום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – יום התחילה) עסק בייעוץ השקעות או בניהול תיקי השקעות בלי שהיה בידו רישיון לכך, לפי הוראות סעיף 3(א)(3) לחוק העיקרי כנוסחו ערב יום התחילה, והמשיך לעסוק בייעוץ או בניהול כאמור לאחר יום התחילה לפי הוראות סעיף 3(א)(3) כנוסחו בסעיף 2(1)(ב) לחוק זה, יחולו עליו הוראות סעיף 3(א1) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 2(2) לחוק זה גם לגבי לקוחות שהיו לקוחותיו ערב יום התחילה, ואולם תחילת הוראות הסעיף האמור לגבי אותם לקוחות תהיה בתום 60 ימים מיום התחילה.

(ב) הוראות סעיף ב) הוראות סעיף 4(ג)(2) ו- (3) לחוק זה, יחולו, לגבי ניירות ערך שהיו בהחזקתו של בעל רישיון ערב יום התחילה לפי הוראות סעיף 4(ג)(2) או (3) כנוסחו ערב יום התחילה, בתום 60 ימים מיום התחילה; ואולם, אם חלה על בעל הרישיון חובה להעביר את ניירות הערך לנאמנות עיוורת לפי הוראות סעיף 4(ג)(2) כנוסחו בסעיף 3(1) לחוק זה, רשאי הוא להעבירם לנאמנות עיוורת כאמור בתוך 7 ימים מתום 60 הימים האמורים.

(ג) על אף הוראו סעיף 8()(5 לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 5(1)צ לחוק זה, מי שעסק כיועץ השקעות בהיותו בעל רישיון יועץ במשך שלוש שנים, מהן שנתיים רצופות לפחות בתכוף לפני יום התחילה, פטור מחובת התמחות לצורך קבלת רישיון מנהל תיקים כאמור באותו סעיף.

(ד) על אף הוראות סעיף 27 (ג1) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 16(1) לחוק זה, מי שביום התחילה היה בעל רישיון לפי הוראות החוק העיקרי כנוסחו ערב יום התחילה, ידווח לרשות, כהגדרתה בחוק העיקרי, על כתובת מקום עיסוקו כבעל רישיון, בתוך 60 ימים מיום התחילה. "

תם ולא נשלם. רבותיי, תודיעו לוועדה על הסכמות.

חילקנו לכם הסכמות שחשבנו שהן כבר סגורות, נכון ליום אתמול, בשעה 7 בערב - -

אנחנו ישבנו, אדוני היושב ראש, עם כולם. חלק מהדברים שהועלו - שוכנענו שיש מקום לעשות את השינויים. מה שמובא בפניכם זה באמת אחרי שמיצינו את הכל, ואנחנו - -

מה ההסכמות כאן?

גם מעבר למה שיושב הראש הורה לנו, ישבנו גם עם לשכת עורכי הדין, ודברים נוספים שעלו - אני גם אפנה את תשומת לבכם לשינויים נוספים שהוכנסו עוד הבוקר, ולא הספקנו להשלים.

לסעיף 1 לחוק שהוא סעיף 1 (1) (3) לתיקון הכחול שאצלכם – עניין ההרשעה בעבירה, הסכמנו שבמקום "..אחרת שיש עמה קלון" יבוא: "...אחרת, אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין אדם ראוי להיות בעל רשיון."

למה אתם - - ?

פשוט, - - ובית המשפט פירש בדרך שבה - -

· - -

זו הגדרה שבית משפט קובע.

אבל הם אמרו "שיש עמה קלון" לפעמים יכול להיות בנושא שלא שייך בכלל לתחום -- -תאונת דרכים, למשל.

זה ריכוך.

אחרי ההגדרה "ניירות ערך חוץ" תבוא הגדרה של "מוצר מובנה": השקעה, בין בפיקדון ובין בדרך אחרת, שהתשואה עליה או הסיכון הכרוך בה נקבעים על פי נוסחה המבוססת על שינויים באחד או יותר מאלה:
1. מדד – למעט מדדי הצמדה למחירים לצרכן או מספר מדדים.
2. מחיר של נייר ערך או של מספר ניירות ערך.
3. מחיר של סחורה או מספר סחורות.
4. מחיר של אופציות ושל חוזים עתידיים.
5. ריבית או הפרשים בין שערי ריבית שונים.

מה עם הפרשי מטבע? לא כתוב.

זה לא מוצר מובנה. זה פיקדון רגיל לגמרי.

אני מציע שאם זה הדבר האחרון שנשאר פתוח- תבוא בדברים אתם.

אני שואל שאלה, ויכול להיות שזו שאלת תם.

בנושא הזה, אם זה לא קריטי ומשמעותי – אני מוכן להכניס את זה גם כן, אם אתה מגיע אתם להסכמות?

בהגדרה "נכסים פיננסיים" – אחרי "חוזים עתידיים" יבוא: "מוצרים מובנים".

בסעיף 3 – בסעיף קטן (א), הוא סעיף 2 (1) לתיקון, אחרי פסקה (10) יבוא:
(11) השקעות או תאגיד הנמנה עם סוג שנקבע בתוספת הראשונה לחוק ניירות ערך..."
הכוונה היא שכאשר הייעוץ ניתן למי שמנוי בתוספת הראשונה כמי שנקרא "משקיע מסווג, משקיע מוסדי מתוחכם" – לא יידרש רישיון לשם כך.

אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
(א1) על אף הוראות סעיפים קטנים א (3) ו- (11) – מי שעוסק – זה מתחבר לנוסח שהיה כתוב קודם, בכחול.

(ג) בייעוץ השקעות של תאגיד כאמור בהוראת סעיף קטן (א)(11) בידי בעל רישיון – לא יחולו הוראות סעיפים 13, 14, 16 ו- 18.

יש לי הערה – לגבי מוצר מובנה כתוב: השקעה, בין בפיקדון - - את מתכוונת שיכול להיות מוצר =- - שערי מטבע הם חלק מהפיקדון.

אבל לא פיקדון רגיל, פיקדון מובנה.

בפיקדון רגיל - אתה צודק.

מבחינתנו, מבחינת האנשים שהחוק מסדיר את מקצועם לא מוסכם סעיף 15 בהצעת החוק. סעיף 15 משנה את סעיף 26 לחוק העיקרי, ולמעשה, מחייב את מנהל התיקים לתת דיווח ללקוח שלו על החלק היחסי של - - ב- - הניהול שקיבל מנהל התיקים מקרנות הנאמנות שמנהלות על ידי מנהל התיקים, בקשר לתקופה שהלקוח השקיע.

מה רע בזה?

אני אסביר. דהיינו – נניח שאתה הולך למנהל התיקים שלך ואומר לו: תשקיע לי חצי מהכסף במישרין באגרות חוב, וחצי מהכסף תשקיע לי בשלוש קרנות. והוא משקיע בחודש מסוים בשלוש קרנות, קרן אחת הוא השקיע - - 18 יום, קרן אחת – 22 יום, קרן שלישית הוא השקיע רק - - . כל קרן משלמת דמי ניהול שידועים, בשיעור מהנכסים שלה. את דמי הניהול מחשבים כל יום, מהנכסים. כמה שהקרן יותר רווחית, יותר מוצלחת – ככה דמי הניהול גדלים. עכשיו אתה נותן להם לעשות את החישוב כל יום, ולתת ללקוח בסוף החודש - - . לומר לו: שילמת למנהל הקרן 4,361 שקלים.

שילמת לי.

בסדר - שילמת לי, אתה שילמת דרך דמי הניהול, למנהל הקרן.

עמדתי הפרטית - אני בעד התיקון. אני לא רואה עם זה בעיה.

תקשיבו לי, אולי אוכל לשנות את דעתכם. אומר לך מה הבעיה: עם המספר הזה הלקוח לא יכול לעשות כלום. הלקוח לא יכול לדעת כמה הוא היה משלם.

· -

אני אומר לך מה הבעיה – עם המספר הזה, הלקוח - -. הלקוח לא יכול לומר – כמה הייתי משלם אם הייתי נמצא - -. המספר הזה הוא לא השוואתי כי הוא פונקציה של אירועים ספציפיים שקרו בתקופה הספציפית, חלוקת ההשקעות ומדיניות השקעות. אנחנו הצענו במקום זה, שכל מנהל תיקים ייתן לכל לקוח שלו, לגבי כל קרן נאמנות שהוא מנהל, יסביר לו כמה כסף נמצא שם, כמה זמן זה היה, כמה דמי ניהול הוא משלם, וכמה היתה התשואה, ואז הלקוח יראה את דמי הניהול בקונטקסט של התשואה.

אף אחד לא מעונין לעשות את זה. אתה מבקש שזה יהיה חובה. מי מונע מכם?

יצאת ברכוש גדול מכאן קודם - בכך ששלחתי אותם לעשות שיעורי בית אתך, לפני כן.

מה שאתם עושים לנו פה, רבותיי, זה שבתקופה של 4 וחצי השנים הבאות, שכאשר בא אדם - -

אתה מדבר עכשיו על כל החוק?

אני מדבר על הדבר הזה, ואני מדבר על הבנקים. זה שאתם לא מחילים את זה בעת ובעונה אחת - -

אני רוצה לחדד משהו: אדם קונה בבנק קרן, הבנק לא מתחייב לתת לו שום פירוט. אין פה מדתיות.

אני לא חוזר בי. אני חושב שבסך הכל זה די מאוזן. אני מציע דבר אחד: אם אתם רוצים להחיל את זה גם על הבנקים, תבואו לדיונים על ועדת בכר.

- - -

בבנקים - גם נדון על זה.

מדובר רק על תקופת המעבר.

· -

אני מציע שנקבל את דעתי - -

אני רוצה לשמוע את הרשות – למה אתם חושבים שהאבחנה הזו נכונה?

כי בנקים לא מנהלים תיקים. הבעיה פה היא שיש ניגוד עניינים, בעצם, ש- - לא מודע אליו, שבמקום לקנות את המניות באופן ישיר, קונים לו קרן נאמנות שהוא של - - של חברה קשורה, אז בעצם יש לו אינטרס לקנות לו את הקרן שלו. אנחנו רוצים שהלקוח יידע שהוא מרוויח מזה עוד כסף. בבנקים זה לא קורה, כי אם הם נותנים ייעוץ השקעות, הם לא מנהלים תיקים.

אז היועץ לא אומר לו – תקנה את ה- - של הבנק?

אם אתה רוצה להחיל עוד דברים על הבנקים – הכתובת היא שם, בעוד חודש.

אז שזה גם יחול עוד חודש. לא יכול להיות מצב כזה. זה לא מדתי.

אני חולק על כך.

- - -

- - כי יש לו 100 שקל. הוא לוקח 50 שקל למנהל תיקים, ולוקח 50 שקל לבנק. ב- 50 שקל מנהל התיקים קונה לו קרן נאמנות. הוא מחזיק את זה חודש, ומשלם 2%. ואז - - מודיע לו כמה כסף - - . בסוף החודש – בקרן הנאמנות, מנהל התיקים לקח 2 שקלים. הבנק לא לקח כלום. אבל האמת היא אחרת. מי שחושב שיש הבדל גדול בין יועץ השקעות בבנק למנהל תיקים - -

זה יהיה בדיונים על בכר. לא כאן.

מאחר שבכר מדבר היום על 4 וחצי שנים לתקופת המעבר - -

מיצינו את הדברים. אני חושב שמה שהציעו – צריך לקבל.

אבל למה שזה לא יהיה מדתי?

כי יש מצב לא סימטרי. אתה לא בנק.

מה שמסכם – החלטנו להסמיך את היועצת המשפטית לתקן את הניסוח פה ושם, כפי שהוסכם.

- -

אני מאיגוד הבנקים. לגבי המוצרים המובנים - -

אני חוזר: כל מה שהוסכם בהסכמות מקובל עלינו, ואנחנו, חברי הכנסת, מסמיכים את היועצת המשפטית שתנסח את הדברים כמו שהוסכם.

אני רק אמרתי שעל אופציות, חוזים אחידים, מוצרים מובנים – ובלבד שכל אלה בלתי סחירים, לא יחולו הוראות סעיף 16 לחוק בדבר איסור - -

היו הסכמות, דנתם, אני לא פותח שוב את הדיון. אין לי בעיה להצביע מחר, אבל אני לא מתכוון לפתוח עכשיו שום דיון. אני חושב שזה עוול.

אני נוטה לדעתך, אבל אני רוצה לשמוע את הצדדים באופן טיפה פחות לחוץ. אני רוצה להבין יותר את השוני המהותי בהקשר הזה.

אם אתה רוצה לשמוע – אני לא מזמין אף אחד למחר. מחר נצביע על זה. אני חושב שזה עוול, אבל אני לא מזמין אף אחד למחר - -

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:10