כנסת פתוחה

תקנות שירות המדינה (מינויים) (קביעת בעלי תפקידים שהנציב רשאי לאצול להם סמכותו לפי סעיף 40 לחוק) (תיקון)

5
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
23.5.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 412
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
שהתקיימה ביום שני י"ד באייר התשס"ה (23 במאי 2005) בשעה 11:45

תקנות שירות המדינה (מינויים) (קביעת בעלי תפקידים שהנציב רשאי לאצול להם
סמכותו לפי סעיף 40 לחוק) (תיקון).

חברי הוועדה: שאול יהלום – היו"ר
יגאל יאסינוב

מוטי אהרוני – נציבות שירות המדינה
עו"ד דפנה גוטנברג-אבני – נציבות שירות המדינה
אורי כהן – נציבות שירות המדינה
בת-שבע ראובני – סמנכ"ל בכיר למנהל ומשאבי אנוש, משרד הקליטה
מרגלית ימיני – מנהלת משאבי אנוש, משרד הקליטה

ג'ודי וסרמן

וילמה מאור

שרון רפאלי



















תקנות שירות המדינה (מינויים) (קביעת בעלי תפקידים שהנציב רשאי לאצול להם
סמכותו לפי סעיף 40 לחוק) (תיקון)

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הנושא: תקנות שירות המדינה (מינויים) (קביעת בעלי תפקידים שהנציב רשאי לאצול להם סמכותו לפי סעיף 40 לחוק) (תיקון). מי מציג לנו את הנושא?

חוק שירות המדינה סעיף 40 בחוק שירות המדינה (מינויים) קובע את סמכותו של נציב שירות המדינה להתקשר בחוזים מיוחדים עם העובדים. ואכן נתקנו תקנות שנקראות תקנות שירות המדינה (מינויים) שקובעות באילו סוגי חוזים אפשר להתקשר עם העובדים. בד בבד יש בסעיף 48 לחוק שירות המדינה (מינויים) שקובע שלנציב יש סמכות לאצול מסמכויותיו להתקשר בחוזים לבעלי תפקידים שונים, ומכוח סעיף 48 הותקנו תקנות שנעשו באישור ועדת העבודה של הכנסת ב- 1967.

ברבות הימים גם בעלי התפקידים השתנו וגם האצילה השתנתה כי ישנם סוגי חוזים והתקשרויות שמסרבלים את המערכת כי כל חוזה כזה יצטרך לבוא לנציבות שירות המדינה ולא נוכל לאצול מסמכויותינו לאותם משרדים בגלל מגבלה משפטית. מדובר על עובדים בשכר שעה, על סוקרים, על מאבטחים.

זאת אומרת שלפי התקנות האלה ניתנו יותר סמכויות ביזוריות.

לפי התקנות המוצעות.

הם זה גם הפוך – לקחו משהו מבוזר וביטלו אותו?

לא.

מה סמכויותיהם של עוזרים?

מי אמר שיש לנציב עוזרים?

בטוח יש לו עוזרים.

בתקנות כתוב מי העוזרים שהוא יכול לאצול מסמכויותיו: המשנה ושני הסגנים. הצורך לסוג שכר כולל התעורר לפי תקנה 1.3 לאצול למשרדים לבעלי תפקידים שונים שהבהרנו - -

הנוסח עבר במשרד המשפטים. מכיוון שהתקנות בשנת 1967 נעשו באישור ועדת העבודה אנחנו חוזרים לקבל את האישור כדי לתקן.

אתם מציעים בפסקה 3(א)(א) – "לגבי העסקה בעבודה מעל גיל 55 שנה עד גיל 65"; לדעתי צריך להיות "עד גיל 65 או גיל הפרישה המאוחר מביניהם", כי היום אנחנו עובדים עד גיל מאוחר יותר מגיל 65.

מסכימים?

בהחלט.

אולי אנחנו צריכים להגיד להם לפי חוק גיל הפרישה.

אולי רוצים להעסיק אדם עד גיל 65 שזה בסדר, אבל לאפשר גם עד גיל הפרישה, שיכול להיות מאוחר יותר.

מה ההיגיון שאם פורשים בגיל 50, זה אין, צריך להיות למעלה? אני מבין נכון?

סוגי התפקידים האלה, זה רחב יותר. גם המנהל הכללי, סגן המנהל – כל בעלי הסמכויות האלה רשאים להאריך את ההעסקה של האנשים שלמעלה מגיל 55 עד גיל 65.

ואם הוא בן 50?

זה מה שמציעים.

אם הוא בן 50, זה רק הנציב או סגן נציב שירות המדינה.

זה סוג של חוזה שנקרא "חוזה גיל". בעבר כשעוד הייתה פנסיה תקציבית אי-אפשר היה למנות אנשים שגילם למעלה מ- 55 מכיוון שלא הייתה להם זכאות לפנסיה תקציבית, אלא אם היא משלימה 10 שנות שירות בפנסיה תקציבית. לכן נוצר חוזה שמופיע בתקנות שירות המדינה לענייני חוזה מיוחד, שנקרא "חוזה גיל". מאז שעברנו לפנסיה צוברת כבר לא עושים שימוש בסוג החוזה הזה מכיוון שאין היום מניעה להשיג כתב מינוי לעובדים שגילם עד 55 משום שממילא הפנסיה צוברת. בעבר, אחת התקנות פירטה סוג מסוים שהוא "חוזה גיל", לאנשים למעלה מגיל 55.

אתם רוצים לבטל את זה?

אפשר לבטל את זה, בפנסיה הצוברת אין לזה משמעות.

למה לבטל? אולי יש מקרים יוצאים מן הכלל?

נשאיר למקרים בודדים שיתעוררו.

אני רק לא מבין למה לא 54?

הייתה בעיה שנבעה מחוק הגמלאות; כדי שאדם יהיה זכאי לגמלאות הוא היה צריך להיות 10 שנים בשירות. בן 54 לא הייתה בעיה לקלוט, ואם הוא בן 55 ויום אתה פחות מ- 10 שנים - -

ולכן?

ולכן היו צריכים סמכות מיוחדת כדי להתקשר- -

אבל עכשיו גיל הפרישה הוא 67, זה השתנה.

זה השתנה, והמשק גם עבר לפנסיה צוברת, לכן אני לא רואה משמעות מעשית להשאיר את הפסקה.

אבל לפי תקנות שירות המדינה (מינויים) (קביעת בעלי תפקידים שהנציב רשאי לאצול להם מסמכותו), יש גם סמכות למי שגילו למטה מ- 55.

ההבחנה היא לא לגבי גיל צעיר יותר או מבוגר יותר.

מי שגילו למטה מ- 55 יועסק לא בחוזה גיל, אלא בכתב מינוי, ויש סמכות לאותם בעלי סמכויות להאריך את ההתקשרות?

חוזה גיל הוא סוג חוזה מיוחד. בתקנות שירות המדינה לענייני חוזה מיוחד מפורטים כל מיני מקרים של חוזים שחוק שירות המדינה (מינויים) הסמיך את הנציב לחתום. כאן סוגי החוזים הם חוזה גיל. זהו חוזה שמאחר שאי-אפשר היה להעסיק - -

היושב ראש שואל מה קורה למי שגילו למטה מגיל 55.

הוא לא יועסק בחוזה גיל, אלא בכתב מינוי. אלא אם כן זה חוזה מסיבה אחרת. הגיל שלו לא יהיה רלוונטי.

מי יאשר את ההעסקה שלו, אותם בעלי תפקידים שאתם מציעים פה לגבי - - -

זה לא רלוונטי לעניין הזה כי אין צורך בחוזה גיל. חוזה גיל הוא חוזה מאוד ספציפי.

אנחנו לא קיבלנו שום התנגדות על העניין, וכאן שינינו.

הערה נוספת לגבי סעיף 3(א)(ג): "לגבי העסקת מאבטחים בהנהלת בתי המשפט ובמשרד ראש הממשלה, סוקרים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ולגבי עובדים נוספים בשירות המדינה המועסקים בחוזים מסוג זה ששכרם משולם לפי שעות, על-פי החלטת נציב שירות המדינה". כאן נותנים לבעלי תפקידים, כאמור ברישא של אותה פסקה ב- 3(א): "המנהל הכללי, סגן המנהל הכללי", ביזור לרמת שטח של אותו משרד, לאשר את ההתקשרות עם סוגי האנשים האלה. ככל שמדובר במאבטחים, בעובדים לפי שעות – כמו עובדי שמירה וניקיון – אולי זה ברור. אבל אני יכולה לחשוב על סוג התקשרות שזה לפי שעות, זה יכול להיות דווקא היועצים הבכירים ביותר, שר או מנכ"ל, שגם ההתקשרות היא לפי שעות. השאלה היא האם כוונתכם גם לסוגי עובדים כאלה.

למה לא? זה הסעיף המבזר. אנחנו רוצים להוריד מסמכותם של מנהל כללי או סגן מנהל? נניח שזה נכון, מה זה משנה לי? הסעיף המבזר הוא טוב.

אם עושים בו שימוש טוב.

כל עוד שמבזרים ונותנים למשרדים רשות להיות גמישים, מה אכפת לי למי? אם הם מגבילים אותנו- - -

מבזרים, השאלה היא מה התכוונו לבזר.

למה יש דווקא התייחסות למערכת הבריאות? מה עם סגן נציב השירות?

צריך לראות את המכלול. נציבות שירות המדינה הולכת לשאלה הבאה אחרי שעשתה עבודת מטה לנסות לבזר סמכויות למטה, בדיוק ההפך מהמדיניות שקיימת בהרבה מאוד ארגונים – לשמור אצלם. אחרי שעשינו בחינה על אצילת סמכויות כוללת יחד עם המשרדים, הגענו למסקנה שיש תחלופה בסוג של חוזים שהדגם שלהם נמצא בתוך המערכת, אבל צריך לתת את זה למשרד כי אנחנו בהחלט יכולים לסמוך עליהם, גם על המנכ"ל וגם על הסמנכ"ל. לדוגמה, מאבטחים. יש 700 מאבטחים בבתי-המשפט, ולי כסגן שירות המדינה או סגן נציב מערכת הבריאות- -

כמה סגנים יש לנציב?

יש לו שניים שרשומים פה

רק השניים האלה?

כן. לתחום חוזים.

זאת אומרת, אחד לבריאות ואחד לכל השאר?

יש משנה שאחראי על מערכת הביטחון.

איפה זה?

הוא מופיע בתקנה 5. תיקַנו את 2 ו- 3 בלבד. וחוץ מזה, תקנות 4, 5, 6 שמופיעות במקום - -

ליועצת המשפטית נראה משונה שיש סגן מיוחד למערכת הבריאות.

יש.

ולמערכת הביטחון?

יש.

למי עוד יש?

אין, רק אלה המוסמכים.

זאת אומרת, ביטחון, בריאות וכל השאר - -

עכשיו יש יישור קו עם כולם.

כן. המדיניות שלנו היא לאצול. זה מקל ומפשט.

אתה מסכים לעשות את זה?

כן.

בשינוי גיל הפרישה בפסקה אחת אישרנו את התקנות. ברגע שתגישו לנו, אנחנו נחתום ונגיש. תודה רבה.



הישיבה ננעלה ב- 12:05