תקנות כלי הירייה (אגרות רשיון)

5
ועדת הכספים
25.5.2005

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, ט"ז באייר התשס"ה (25 במאי 2005), שעה 09:10

תקנות כלי הירייה (אגרות רשיון), התשס"ה-2004.

חברי הוועדה: יעקב ליצמן - היו"ר
חיים אורון
ניסן סלומינסקי
אברהם שוחט

משרד הפנים:
יהודה מירון - יועמ"ש
עמית יעקב
עמוס בן-שאול - חשב

דוידוביץ יאיר - מנכ"ל התאחדות הקליעה בישראל

רס"ן מורן יואש
סרן גלית בנון
סרן רוני לב
סגן חן כהן

שגית אפיק

טמיר כהן

חנה כהן


תקנות כלי הירייה (אגרות רשיון), התשס"ה-2004

שלום לכולם. הנושא הבא על סדר היום – תקנות כלי הירייה (אגרות רשיון). למען הגילוי הנאות, חבר הכנסת ארדן רצה לבוא לישיבה ולהתנגד לתקנות.

בדיון הקודם אמרתי שאני מוכן לאשר שינויים בתנאי שלא מדובר בהעלאות מחירים מאחורי הגב. אם זה מאחורי הגב אני מתנגד לזה, משום שאיני חושב שצריך לפגוע בספורט וכו'. אם בסך הכל זה אותו הדבר ויש רק שינויים חיצוניים, אני מוכן לאשר את זה.

עשינו תחשיב מסודר והשינוי הממוצע באגרות הוא 7%. השינוי הזה נובע בעיקר מביטול הפטורים ולא מהשינוי באגרה.

התקנות שלפניכם באות לטפל בשלושה נושאים: 1. עדכון אגרות – העלאה או הורדה. 2. ביטול פטורים. 3. מנגנון כלכלי לתמרוץ עשרות אלפי מחזיקי רשיון שלא כדין לחזור למעגל הרשיון.

מטרת החוק היא פיקוח על כלי הירייה. אין לאף אחד זכות להחזיק את הרשיון בזכות. לכן כל הדיבורים על זכויות, זה לא המקום. הרשיון לקבל כלי ירייה אינה זכות קנויה לכל אזרח. הרשות המרכזית מחליטה למי לתת, אבל זו לא זכות קנויה, כמו למשל הזכות לקבל את סל התרופות.

משרד הפנים, המשטרה ומשרד הבריאות מקימים עתה מערכת גדולה של פיקוח. בשנים האחרונות זלגו הרבה נשקים החוצה למטרות פיגועים ולעבריינות בתוך המדינה. יש ברדק גדול וחלק מהחזרת השיטה היא כדי לפקח לאן הנשק עובר.

על כך אין עוררין.

מכאן נגזרת התשובה מדוע צריך עוד כסף. מה שעד היום לא טופל כמו שצריך, יש לטפל בו.

כך היה עד היום?

לא. בעבר, הנשק אצל הסוחרים בכלל לא נרשם. רק מ-97' התחילו לרשום את הנשק שיש אצל הסוחרים.

מ-97' ועד היום עברו שמונה שנים. מה קרה בשנים האלה?

היו להם למשל כלי ירייה ב-1,000 שקלים והם שילמו עליו 2%. מוצע כאן מחיר אחיד של 25 שקלים.

אין לי עם זה בעיה. השינוי הזה לא מפריע לי, אבל אם זה בעקיפין העלאה בדרך האחורית, זה לא מקובל עליי. אני טוען שאולי צריך להוריד אחוז מסוים ולאזן את זה.

יש למשל סעיף של העברת כלי ירייה בין חברות שמירה. האגרה לזה היתה 145 ועתה זה יורד ל-50. האגרה להקמת מטווח היתה 470 ועתה הם מציעים לעלות את זה.

עברנו לחישוב דיפרנציאלי.

לא אכפת לי שתעשו כך, אבל אינני רוצה שתעלו את האגרות יותר מכפי שהיה עד כה.

השינוי נובע מביטול הפטורים. אנחנו עושים כאן ביטול פטורים גורף.

לפי השינוי הזה ארגונים משלמים 230% יותר.

זה בגלל ביטול הפטורים.

זה נורמלי?

לגבי נושא של ייבוא למשל - 25 שקלים לכל כלי שנכנס לישראל.

זו הפחתה.

לכן צריך להסתכל באופן סקטוריאלי ולא על כל החבילה.

אני בעד שיעשו סדר, כי יש הפקרות.

אני בעד שיעשו סדר, אבל לא שינצלו את זה להעלאת מחירים.

בייצוא – ממוצע להעלות מ-2% ל-12.5%. הצעתנו הראשונה היתה 25 שקלים ובעקבות הדיונים שקיימנו לפי המלצת הוועדה, הורדנו את זה לחצי, כדי לעודד את הייצוא.

לגבי הוספת כלי לא רשום - זה כדי לפקח היכן הכלי מטייל ברחבי הארץ. לדוגמה, יבואן מוביל לישראל 2,000 כלים, חלק הוא מוכר בעצמו וחלק אחר הוא מעביר לסוחרים אחרים, לקבלני משנה. צריך לעקוב אחר הכלים האלה והפעולות הללו עולות כסף.

כלי לא רשום לא מופיע במערכת משרד הפנים. זה הרישום הראשון שלו.

ההצעה הראשונה היתה אגרה של 25 שקלים להוספת כלי לא רשום. ישבנו עם נציגי הסוחרים ולאחר דיון גם זה ירד לחצי.

לגבי חברות שמירה פרטיות הורדנו את המחיר מ-145 שקלים ל-50. ההיגיון בזה הוא שאם מעבירים כלי מוכר למקום אחר, אין סיבה לשלם את כל הסכום מההתחלה.

לגבי מטווחים - הטיפול בהקמת מטווח דומה לטיפול בהקמת עסק.

כמה מטווחים יש בארץ?

יש בארץ 130 מטווחים, אבל האגרה המשולמת היא חד-פעמית.

למה העלאה דרסטית כזאת?

כי זה משקף מצב של חזרה לשוויון, תקרא לזה אפליה מתקנת. זו לא אגרה שנתית, אלא אגרה חד-פעמית.

אני מקווה שאתם בטוחים שאין לי אינטרס בזה. אני חושש שבהזדמנות זו החליטו להכניס עוד כמה אגרות. אני בעד שינויים ואפילו משתדל לדחוף לזה, אבל אני חושש שמנצלים את ההזדמנות הזאת להעלאת תעריפים. עד לרגע זה לא שוכנעתי שזה לא כך.

היום משלמים על כל העתק ראשון מחצית האגרה וזה הוקטן. לכן אי אפשר לומר שיש פה משהו מגמתי של העלאת תעריפים.

לגבי הפטורים – זו חבילה גדולה שלמדינת ישראל יש עד היום צרות ממנה. פטור גרם לחוסר אחריות גדול של מחזיקי הרשיון, כי נשקים הלכו לאיבוד, נגנבו, טיילו בין אנשים ולנו אין מעקב. ארגונים פרטיים לא חדשו רשיונות, כי ידעו שהם לא צריכים לשלם.

אז צריך למתן קצת.

איזה פטורים יש?

אגודות ספורט למשל, חיילים ועוד. חייל שיש ברשותו נשק פרטי ורוצה להוציא רשיון או לחדשו, לא משלם שום אגרה. מתוך 19,000 רשיונות של חיילים, 7,000 בכלל לא חידשו.

למה זה אכפת לך?

אין לנו בקרה על זה. אם אין רשיון, אין אגרה, אין אחריות.

אתה סבור שזה יכריח אותם לחדש?

אני בטוח שכן.

כמה מאלה שהיו אמורים לשלם אגרה לא חדשו? אני מניח שזה בדיוק אותו הדבר.

למשרדי הממשלה יש הרבה פעילות סביב הפטורים. עבור 50 השקלים שפוטרים אותם מהם יש לנו היקף פעילות נוסף בגלל הטיפול בפטור.

חשוב לי לומר שוב שאין הצדקה לפטור. בגלל שאחזקת נשק היא לא זכות יסוד לכל אזרח, זה לא מוצדק.

אתמול למשל גילינו שתע"ש ייצרה כלי ירייה והוציאה כלים לחוץ לארץ ללא תשלום אגרה וללא רשיון. כל הכלים האלה לא נרשמו בישראל. היה צריך לרשום אותם במשרד הפנים ללא אגרה ורק אחר כך להוציאם לחוץ לארץ.

למי אכפת שתע"ש מוכרת לגרוזיה 5,000 אקדחים?

אני רוצה להקדים ולומר שנודע לנו על הדיון הזה רק אתמול ולכן ניסינו עד מהרה לגבש איזושהי עמדה ראשונית. לטענת נציגי משרד הפנים הם היו בקשר עם גורמים כאלה ואחרים בתוך הצבא, אבל הדרך הנכונה היא לפנות לגורם המתכלל את הדברים בצבא, באמצעות משרד הביטחון, כי יש כאן כמה גורמים בצבא שצריכים לתת את דעתם על העניין הזה.

אנחנו ננסה להסביר כאן למה בעצם הסיבות שטוען משרד הפנים לביטול הפטור, לראייתנו הן לא רלוונטיות ולמה הפטור הזה בעצם חשוב לנו ברמה המבצעית. הטענות שעלו כאן נגד המשטרה הצבאית והארגון שלהם נודעו לנו כאן לראשונה. זו הפעם הראשונה שהיועצת המשפטית של הקמצ"ר שומעת את זה. דווקא לגבי כל העניין של הפיקוח והבקרה יש מדור מיוחד במשטרה הצבאית שאחראי על זה, כדי שלא יהיו מקרים כאלה.

אני מבקשת לאפשר לראש מדור אבטחה בחטיבת מבצעים לדבר על החשיבות המבצעית והאבטחתית של הפטורים האלה.

על איזה סעיף אתם מדברים?

על ביטול הפטורים לארגונים.

ביטול הפטור מתייחס אך ורק לנשק פרטי.

אכן, לא מדובר בנשק צבאי, אבל אלה חיילים שמחויבים מבחינת הוראות הצבא לשאת נשק.

בדיון הקודם שאל חבר הכנסת אורון מה הדין לגבי חיילים שחייבים לשאת נשק והם לא מקבלים את הנשק מהצבא.

אין דבר כזה, ואם זה קיים – צה"ל צריך לתקן את זה. כנראה שיש כאלה שנוח להם יותר לשאת אקדח מאשר נשק ארוך אחר.

ולמה לא להקל עליו?

אני מייצגת את מדור אבטחה. אנחנו אחראים על הפקודות המבצעיות הקשורות לנשיאת נשק. נכון שיש היום פקודה בצבא שמחייבת את כלל הקצינים והנגדים לשאת נשק. אין הפרדה בין נשק לבין אקדח פרטי, אבל ברור שזה הגיע מאיזשהו צורך ביטחוני בעקבות האירועים האחרונים ואנחנו רואים בזה צורך ביטחוני-לאומי. אנשי קבע רכשו אקדחים כחליף לנשק צבאי, גם בהתבסס על זה שהם היו פטורים מאגרה, שזה תורם לביטחון הציבור והביטחון האישי שלהם וגם מתוקף זה שהתפעול של הנשק הארוך יותר בעייתי מאשר התפעול של אקדחים. אנחנו רואים את המשימה הזאת כמשימה שתורמת לביטחון הציבור.

אפשר להמשיך את הפטור רק לסקטור הזה?

למה? שהצבא ישלם את הרשיון.

לצבא אין כסף.

אם הבעיה של משרד הפנים היא פיקוח ובקרה – ויש בעיה נקודתית עם אותו מדור שאחראי על הפיקוח והבקרה - אפשר לפתור את זה בצורה נקודתית ולשפר את ההתנהלות. אני לא רוצה לומר את זה בצורה חד-משמעית, כי אנחנו צריכים לחקור את הטענות שמעלים כאן. אם באמת הבעיה היא בזה, נמצא לזה פתרון בתוך הצבא.

מדובר ב-50 שקלים לשנה וצה"ל יכול לשלם את זה. אם הצבא מכוון וממריץ את אנשי הקבע לקנות אקדחים מכספם, כי הוא רוצה שהם יהיו עם נשק ולא יישאו נשק צה"לי גדול, עם כל מה שכרוך בזה, יואיל הצבא - אם הוא חושב שכך צריך להיות - לשלם לקצין את האגרה כאות הוקרה על זה שהוא קנה מכספו אקדח.

כל ההבדל ביני לבינך הוא שאני טוען שיואיל משרד הפנים להמשיך את הפטור. לדעתי העלאה של 230% זה דבר לא מוצדק, לפחות לגבי הצבא. יש גבול לאטימות – אדם שמחויב לשאת נשק ומוכן לרכוש על חשבונו אקדח קטן, צריך לעזור לו. בסך הכל מחייבים אותו לשאת נשק ולכן צריך לעזור לו.

מי שמעסיק אותו, שיעזור לו.

הצבא לא יעזור לו. חבר הכנסת שוחט, אתה מוכן לאשר את זה ולכתוב שביטול הפטור הוא בתנאי שהצבא ישלם לו?

לא.

יחד עם הפטור לצה"ל יש גם פטורים לשב"ס ולמשטרה. כשוילנאי היה סגן רמטכ"ל נפגשנו עמו והסתבר לנו שאנשים ביקשו גם פטור ממטווחים. כמחצית מכלל מחזיקי הנשק בצה"ל לא חידשו את הרשיון. שאלנו למשל את אנשי השב"ס למה הם צריכים נשק פרטי כאשר הארגון נותן להם נשק. הם ענו לנו שבביקורות לא בודקים להם את הנשק הפרטי, אלא רק את הנשק של השב"ס.

מאוד קשה לי להגיב לטענות האלה מעכשיו לעכשיו. לכן אני מבקשת לא לדון בזה היום.

אני מבקש לתקן את הסעיף הזה. כל מי שמחייבים אותו לשאת נשק, אין שום סיבה לבטל לו את הפטור, גם אם מדובר בנוחיות של נושא הנשק. אם זה לא יתוקן, אני אצביע נגד.

או שייאמר לנו שצה"ל מתחייב לשלם את האגרה.

אני מציע שנצביע בעד אישור התקנות למעט הסעיף הזה, ונשאיר למשרד הפנים ולצה"ל לנהל משא ומתן על תשלום האגרה. כלומר, בינתיים יישאר הפטור לאנשי הקבע כפי שהיה, אבל יתקיים משא ומתן בין הצדדים ולאחריו יחזרו לוועדה. את כל השאר אני מציע לאשר.

זה מקובל עליי.

לצערה של התאחדות הקליעה בישראל היא משתמשת בכלי נשק לקליעה ספורטיבית. לכדורגל אין שום אגרה וכך לא לתחומי ספורט אחרים, רק לספורט הקליעה. אני מסכים לעיקרון שצריך להטיל אגרה, אבל לא כפי שאנחנו מתבקשים. משרד הפנים מבקש על רשיון בודד 50 שקלים לשנה, אבל על גיליון כמו שאני מחזיק בידי הוא מבקש 2,500 שקל לשנה. על כל שורה בגיליון הוא מבקש 50 שקל לשנה. מדובר ברשימת כלי הנשק של מועדון הקליעה הספורטיבי. במקרה של המועדון הזה יש בו 50 כלי נשק ויש מועדונים אחרים שיש בהם 20 או 100 כלי נשק. כעבור שנה או שנתיים, בלחיצת כפתור, כל הטופס הזה עובר כמו שהוא ומבקשים מאתנו אגרה על כל שורה. כלי הנשק הם בבעלות המועדון, הוא אחראי על הנשק ויש עליו ביקורת שנתית של המשטרה ומשרד הפנים. לצערנו אנחנו נאלצים להשתמש בכלי נשק לקליעה ספורטיבית של מועדוני הקליעה, אבל יש לנו הצלחות. ביקשנו לשלם על כל הגיליון הזה אגרה של 50 שקל, כמו שמשלמים על רשיון בודד. אני מסכים שצריכה להיות אגרה, אבל כל הגיליון, שיוצא כל שנה באותו נוסח, עובר בלחיצת כפתור.

כמה לדעתך צריך לשלם?

50 שקל לגיליון.

כמה חברים יש במועדון קליעה?

במועדון קליעה ממוצע יש בין 30 ל-50 חברים.

יש סיבה שהם לא ישלמו אגרה?

אני לא רוצה לומר לך שגם הוא צודק.

פעם היה ויכוח דומה. בעלי בתי המלון ביקשו לשלם אגרה על טלוויזיה אחת. זה שיש 200 חדרים ו-200 טלוויזיות בחדרים לא משנה ולדעתם הם צריכים לשלם אגרה אחת.

זה לא דומה. אם הנימוק של משרד הפנים הוא בקרה על כלי הנשק, להערכתי זה המקום הכי מבוקר, משום שהוא אחראי על 50 כלי נשק ואם חסר כלי נשק, אפשר לבדוק את זה בלחיצת כפתור. המניע שלי לתמוך בתקנות הוא עשרות אלפי כלי נשק שמפוזרים בארץ. זה גם המניע שלכם, שצריך יותר בקרה ושליטה. מלבד שמדובר פה בספורט, הרי מבחינתכם יש בעל בית אחד ואין לחייב את המועדון לשלם עבור כל כלי נשק בנפרד.

כמה מועדוני קליעה יש?

יש כ-30 מועדונים. צריך לומר שהתמיכה של המדינה במועדוני הקליעה היא 154,000 שקל לשנה ובתהליך הזה שאתם מתבקשים לאשר המדינה רוצה לגבות מאתנו מראש 130,000 שקל לשנתיים. מצד אחד המדינה נותנת לנו תמיכה כמועדון ספורט ומצד אחר היא גובה אגרה.

על פי חישובנו, בעקבות השינוי באגרה, דמי החבר לכל ספורטאי יעלו ב-3-4 שקלים לשנה.

אני מציע שנעשה הפסקה בדיון ונציגי משרד הפנים ידונו כבר עתה עם נציגי צה"ל ומועדוני הקליעה, כדי להגיע להסכמות.

אדוני היושב ראש, אנחנו לא יכולים לדון בזה עתה, כי חסרים לנו פרטים.

אני מציע לתת הנחה של 50% למועדוני הקליעה.

אני מבין שההצעה הזאת מקובלת גם על משרד הפנים. זה אומר שהפטור לגורמי הביטחון, למי שמחויב לשאת נשק, יישאר בעינו ויתקיים על כך דיון בין הצדדים. מה שיסוכם ביניהם יהיה מקובל גם עלינו.

אני רוצה להעיר את תשומת לבכם שבטיוטה שהועברה אליכם היו תקלות טכניות במספרי הסעיפים. העברתי תיקון לוועדה.

בנוסף, בטיוטה נכתב שמועד התחולה יהיה 90 ימים מיום פרסום התקנות. אנחנו מבקשים לקצר את זה ל-30 יום ממועד הפרסום.

הייתם צריכים להעביר את התקנות למשרד המשפטים לפני ועדת הכספים.

מקובל עלי.

מי בעד אישור תקנות כלי הירייה (אגרות רשיון), התשס"ה-2004, עם ההסתייגויות שהצענו?

הצבעה

בעד - הרוב

תקנות כלי הירייה (אגרות רשיון), התשס"ה-2004, עם ההסתייגויות הנ"ל, אושרו.

אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.