כנסת פתוחה

תקנות התעבורה (תיקון מס' ...), התשס"ה-2005, בדבר ביטול תקנה 84(ז), שעניינה הסעת תלמידים במושב של אוטובוס

ועדת הכלכלה (411) 2
24/5/2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 411
מישיבת ועדת הכלכלה
‏יום שלישי, ט"ו באייר התשס"ה (‏24 במאי, 2005), שעה 11:30

1. תקנות התעבורה (תיקון מס' ...), התשס"ה-2005, בדבר ביטול תקנה 84(ז), שעניינה הסעת תלמידים במושב של אוטובוס

חברי הוועדה: אמנון כהן – היו"ר
יצחק וקנין
דוד טל
אילן ליבוביץ

חה"כ משה גפני
ישי דון יחיא - עוזר השר, מרכז נושא ההתנתקות, משרד התחבורה
עו"ד עדה וייס - סגן היועמ"ש, משרד התחבורה
עו"ד שרית זוכוביצקי - לשכה משפטית, משרד התחבורה
יהודה אלבז - מנהל אגף בכיר תחבורה ציבורית, משרד התחבורה
יונתן בקר - מנהל אגף תחבורה ציבורית, משרד התחבורה
אבנר עובדיה - משרד התחבורה
יונתן רגב - רפרנט חינוך, אגף התקציבים, משרד האוצר
פקד רוני לוינגר - קצין תביעות, אגף התנועה, המשרד לביטחון פנים
עו"ד יעל נבון - יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים
שושנה ימין - מנהלת אגף הסעות והצטיידות, משרד החינוך, התרבות והספורט
רותם זהבי - מנהל אגף בטיחות מוסדות חינוך, ביטחון ושעת חירום, משרד החינוך, התרבות והספורט
עו"ד יבינה זכאי-בראונר - לשכה משפטית, מש' החינוך, התרבות והספורט
חיים תורקי - אגף התקציבים, משרד החינוך, התרבות והספורט
מאיר ברכה - סמנכ"ל אגף המשק, דן
אהרון גורל - מנהל מחלקת ארגון והפעלה, דן
ניסים יחזקאל - מנהל מחלקת רכב, דן
אבינועם טלבי - מנכ"ל עמותת אוטובוסים זעירים ציבוריים
ישראל נדיבי - סמנכ"ל מרכז המועצות האזוריות
שמעון בוסקילה - קצין בטיחות, מועצה אזורית מטה יהודה, מרכז המועצות האזוריות
יוסי מרגלית - מנהל מח' תחבורה, מועצה אזורית גליל תחתון, מרכז המועצות האזוריות
יוסף (ספי) דיין - מזכיר איגוד קציני הבטיחות והתעבורה
אייל הדר - חבר הנהלה, איגוד קציני הבטיחות והתעבורה
שרה דיין - איגוד קציני הבטיחות והתעבורה
יהודה רודד - מנכ"ל נכנס, איגוד יבואני הרכב
עו"ד אביבית אהרונוב - המועצה לשלום הילד
לירי אנדי - סמנכ"ל ארגון בטרם

שמרית שקד
איתי עצמון (מתמחה)

לאה ורון
רשמה: אירית שלהבת



תקנות התעבורה (תיקון מס' ...), התשס"ה-2005, בדבר ביטול תקנה 84(ז), שעניינה הסעת תלמידים במושב של אוטובוס

אני מבקש לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום תקנות התעבורה (תיקון מס' ...), התשס"ה-2005, בדבר ביטול תקנה 84(ז), שעניינה הסעת תלמידים במושב של אוטובוס.

אני רוצה להזכיר לכם, כי קיימנו דיון משותף של ועדת הכלכלה וועדת החינוך, התרבות והספורט, על הסעת תלמידים. בתום אותו דיון תבענו משר התחבורה לבטל תקנה המתירה הסעת תלמידים ללא חגורות בטיחות, וכן לחייב מלווה מבוגר בהסעות. אנחנו מברכים על כי השר קיבל את בקשתנו והיום הוא מבקש לבטל את תקנה 84(ז).

לפני הדיון קיבלנו מכתבים ופניות, ביניהם מנציגי הרשויות המקומיות, שהתייחסו לעלות התקציבית. ביטול תקנה 84(ז) כרוך בעלות תקציבית – למשל לצורך התקנת חגורות בטיחות באוטובוסים.

הם כתבו שזה כרוך בעלות תקציבית של 100 מיליון שקלים.

אני לא יודע מה הסכום, אבל יש עלות תקציבית. אנחנו פנינו כבר למשרד התחבורה. משרד התחבורה השיב מהר ואמר שהנושא נמצא בטיפול משרד החינוך. משרד החינוך השיב מהר ואמר שהנושא צריך להיות מתוקצב על-ידי משרד האוצר. משרד האוצר לא הספיק להשיב, אבל שלח נציג שישיב כאן.

אבל הודענו בטלפון לנציג משרד האוצר שיידרש על-ידי הוועדה להשיב.

אנחנו נאשר את ביטול התקנה בכל מקרה, כי אנחנו רוצים לדאוג לשלום הילדים, אבל משרדי הממשלה יואילו בטובם לשבת ביחד – משרד האוצר, כל המשרדים הרלוונטיים, הרשויות המקומיות – וימצאו דרך נאותה – מתוך מעטפת התקציב הקיימת, או מתוך תגבור, או מתוך התקציב הנוסף של 400 מיליון שקל שמשרד החינוך קיבל לאחרונה, אני לא יודע מתוך מה.

מתוך 5 מיליארד שקלים שיישארו כתוצאה מן הצמיחה.

מחיסכון שיווצר מפיטורי 4,500 מורים. אני לא יודע מאין.

אפשר מה-700 מיליון שקל של "שינוי".

לא נשאר שם כבר שום דבר. הכול הלך לבית-הקברות.

חבר הכנסת גפני, גיליתי כל-כך הרבה חברים מאז ה-700 מיליון. לא ידעתי שאני כל-כך פופולרי.

חשבתי שה-700 מיליון – זה היה נחלה רק של חרדים, אבל ראיתי שגם לאחרים יש כספים יעודיים.

נשמע את משרד התחבורה ונלמד מה קובעת התקנה.

תקנה 1 – תיקון תקנה 84

"בתקנה 84 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, תקנת משנה (ז) – בטלה.

תקנה 2 - תחילה

תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ז באב התשס"ה (1 בספטמבר 2005)."

מי יממן את זה?

עמדת הממשלה היתה שהכסף יבוא מתקציב משרד החינוך. משרד החינוך, שתקציבו 124 מיליארד שקלים, יכול להקצות את הכסף הזה ויכול להחליט איך לעשות את זה, אם על-ידי הסטה פנימית, שינוי שיעור ההשתתפות או שינוי הקריטריונים.

אתה רוצה שהשרה לימור לבנת תצטרף עכשיו למורים לשביתה?

כלומר, אתה אומר שלא תהיה תוספת תקציבית ממשרד האוצר, אלא זה יבוא מתוך מעטפת התקציב הקיימת.

נכון. ההסעות מתוקצבות היום על-ידי משרד האוצר בכ-600 מיליון שקלים. התקציב הזה יישאר, אולם לא יגדל. את ההפרשים ישיג משרד החינוך ממקורותיו.

אני סמנכ"ל מרכז המועצות האזוריות. המכתב שקיבלתם נשלח על-ידינו.

אני לא חולק על חשיבות הבטיחות בהסעות, אולם אני חושב שיש די זמן להתנות את ביצוע התקנה בתקציב. מה שנציג משרד האוצר עושה כעת קורה לנו לאורך כל הדרך בנושא ההסעות. זה עשרות מיליוני שקלים שמדי שנה בשנה, על-ידי החלטות כאלה, מפילים על המועצות האזוריות.

לא מפילים על המועצות האזוריות אלא על משרד החינוך.

משרד החינוך גם יודע את הפטנט. הוא לא יכול לתת, כי משרד האוצר לא נותן. היום למעלה מ-50% מתקצוב ההסעות, כ-370 מיליון שקל משלמות מועצות אזוריות. לפעמים נופלת על מועצה אזורית עלות של עשרות מיליוני שקלים בגין ההסעות. העלות הכספית הנוספת בגין הסעת 50 תלמידים באוטובוס לעומת 70, היא בין 80-100 מיליון שקל, כ-20% תוספת על הקיים. זה לא רק חגורות, אלא גם אוטובוסים נוספים, נהגים נוספים, ולכל אלה עוד רוצים להוסיף מלווה. תסלחו לי, אומר מילה נורא לא פרלמנטרית, מה שעושים הוא מריחה. משרד התחבורה בעד שהוא ישלם, והיא בעד שזה ישלם. בסוף זה נופל על הרשויות המקומיות. אי אפשר להפיל את זה על ההורים. אני חושב שאתם חייבים להתנות את ביצוע התקנה בהצעה כספית. לצורך כך יש לנו מספיק זמן, עד 1 בספטמבר. שיישבו ביחד ויחליטו משרדי הממשלה מאין יבוא התקציב.

אדוני היושב-ראש, קודם כול אני רוצה להזכיר לכולנו, ב-14 בפברואר היתה ישיבה משותפת של ועדת הכלכלה וועדת החינוך, התרבות והספורט. באותה ישיבה מר אלכס לנגר ממשרד התחבורה ניסה להסביר לנו למה אסור לבטל את התקנה הזאת. זה היה אחרי שהשר עצמו התראיין בתוכנית טלוויזיה ואמר כמה התקנה בסדר ושאסור לבטל את התקנה הזאת.

הוא חזר בו, חזר בתשובה עכשיו.

טוב מאוד שלפעמים יש לחץ ציבורי וביקורת של הכנסת, שמביאים לשינוי החלטות כאלה, כי בסופו של דבר מדובר בבטיחות הילדים.

אם נאשר את ביטול התקנה – ואני חושב שצריך לאשר את ביטול התקנה – נדמה לי שעושים מאתנו צחוק. בסופו של דבר, ב-1 בספטמבר ימשיכו לנסוע באותו אופן, כי לא יימצא הכסף, אלא אם נפעיל איזה מנוף ממנופי הלחץ שיש לנו על משרד האוצר ומשרד החינוך כדי שימצאו את הפתרון. אני לא מאמין להערכה במכתב, שהעלות 100 מיליון שקל. בישיבה הקודמת ישבו כאן אנשי מועצת המובילים ואמרו שמדובר ב-4 מיליון שקלים בשנה.

אנחנו מעריכים את זה ב-70 מיליון שקלים.

צריך לאשר את ביטול התקנה הזאת, אין ספק, אבל למצוא כיצד לממן את זה. לולא כן, נמצא עצמנו ב-1 בספטמבר כאשר עדיין נוסעים 3 תלמידים במושב.

כחברי כנסת אנחנו נקלעים שוב לאותה סיטואציה בלתי אפשרית, כאשר אנחנו סבורים שאכן בשביל בטיחות הילדים משרד התחבורה עושה נכון בביטול התקנה, אבל אנחנו יודעים שזה לא בר-ביצוע. האמירה של משרד האוצר היא אמירה מוכרת: למשרד החינוך יש 24 מיליארד שקלים, ומתוך התקציב הזה מה זה 50 או 100 מיליון שקל? אין לזה כמעט שום משמעות. הדברים אינם כך, ומשרד האוצר יודע שהדברים אינם כך.

משרד החינוך נמצא במצב כמעט בלתי אפשרי מבחינה ציבורית, במאבק שלו על תקצוב משרד החינוך לאחר הקיצוצים שמשרד האוצר השית עליו. משרד האוצר השית על משרד החינוך בשנתיים האחרונות כמדומני 16-17 קיצוצים וכתוצאה מכך מערכת החינוך קרסה לחלוטין. אי אפשר שהיום נבטל את התקנה ונאמר שמשרד החינוך ייקח מתקציבו. מה זה "מתקציבו"? להוריד עוד שעות לתלמידים? מה זה לקחת מתקציב משרד החינוך? מאיפה? מאיזה כסף? כאילו משרד האוצר הוא מהאו"ם? הוא קבע את המסגרת ובכך נגמר הסיפור? הסיפור לא נגמר. משרד החינוך, למיטב ידיעתי, לא יקציב לעניין הזה ולו שקל אחד, בואו נאמר את האמת. אנחנו חייבים לומר את זה.

נכון שבין חברי הכנסת יש כאלה שאינם אינטליגנטיים, כמוני למשל, אני באמת לא מבין, אני לא יודע, אבל בכל אופן אני מבקש שתקחו בחשבון שיש חברי כנסת שכן מבינים, שהאמירה הזאת משמעותה להמשיך הלאה בקריסת מערכת החינוך, כדי שנבוא בשנה הבאה ונגיד שבסקר פיזה, הסקר הבין-לאומי, תלמידי ישראל נמצאים במצב קטסטרופלי ביחס לכל מדינות המערב.

מה זה "להשית על משרד החינוך"? תגידו את האמת, האם יש כסף או אין כסף? יש משרדי ממשלה שונים, אבל בשבילי הממשלה אחת. לכל הממשלה אני אופוזיציה, אבל בשבילי הממשלה אחת. האם יש כסף לביטול התקנה? אנחנו לא נמצאים כאן באוטונומיות. משרד התחבורה קובע דבר מה, משרד החינוך צריך לשלם, משרד האוצר צריך לתקצב. האם יש לעניין הזה פתרון? אם אין, אז תלכו הביתה ותחזרו אלינו כאשר תהיה תשובה, עם כל הכבוד לכם. מה האמירה הזאת? אדוני היושב-ראש, תשאל את משרד החינוך האם הוא מתקצב את זה.

אני מעמותת אוטובוסים ציבוריים זעירים. יש תופעה שחוזרת על עצמה בוועדת הכלכלה כאשר מדברים על אוטובוסים. אנשים לא מודעים לכך שיש ענף שלם של אוטובוסים זעירים, ושם נושא כמות תלמידים על מושב כלל לא רלוונטי כי במילא כאשר כתוב 14 מקומות יושבים 14 ילדים.

אבל שם אין ויכוח בכלל, אין בעיה.

באוטובוס זעיר אין את הבעיה הזאת.

לא הבנתי מה מפריע לך כאן.

280,000 תלמידים מוסעים מדי יום, זה המספר הרווח. מתוך ה-280,000 האלה, כ-60%-70% מוסעים באוטובוסים הזעירים. כלומר, נשארים לנו 30% באוטובוסים הגדולים.

מה פתאום.

אני מבקש לא להפריע, גם אם אתם לא מסכימים אתו במאה אחוז.

כלומר, עבור 60%-70% מהתלמידים הנושא הזה כלל לא רלוונטי. נשארים 30%-40% באוטובוסים הגדולים. אולם לא כל האוטובוסים הגדולים נוסעים מלאים, חלקם נוסעים מלאים רק בחציים או פחות מזה.

אולם בחלק מהם מוסעים 100 תלמידים.

לכן לא מדובר על 100 מיליון שקל, זה מספר מופרז מאוד.

דבר נוסף, משרד האוצר כבר 3 שנים לא משלם לרשויות המקומיות עבור התייקרויות.

משרד האוצר לא משלם לאף אחד. משרד הפנים אמור לשלם.

משרד האוצר מעביר למשרד החינוך.

יש במילא "בור" ענק בין משרד האוצר למשרד החינוך, של 200-300 מיליון שקל על חשבון התייקרויות, שלא שולם, וזה נוגע גם לנו.

אני מנהלת אגף הסעות והצטיידות במשרד החינוך. עמדת משרד החינוך הובאה גם בישיבה הקודמת של הוועדה, שאנחנו תומכים בביטול התקנה.

אני רוצה להרחיב קצת על עניין הנטל התקציבי של ביטול התקנה. הוא נטל גם על הממשלה וגם על השלטון המקומי, כפי שאמר מר ישראל נדיבי.

זה יושת גם על ההורים?

יש מערך הסעות שלם שמשרד החינוך תומך בו, למוסדות החינוך ובחזרה, אבל יש עוד נתח הסעות שאם התקנה תבוטל יחול או על השלטון המקומי או על ההורים. ברגע שמבטלים אפשרות להסיע 70 ילדים באוטובוס, יש מערך שלם של הסעות של חינוך בלתי פורמלי, של פעילות שהרשות המקומית מקיימת של ספורט, אמנות, תרבות, קהילה וכולי, שמשרד החינוך בכלל לא בתמונה. התקנה הזאת תהיה תקפה על כל מערך ההסעות הזה, שבוודאי ייפול כנטל, ללא קשר למשרד החינוך, על השלטון המקומי ועל ההורים. אני חושבת שהנטל על השלטון המקומי היום, אם נהיה מציאותיים, הוא בלתי אפשרי, כפי שמר ישראל נדיבי אמר.

סלחי לי, יש הסכמה בין השלטון המקומי לבין משרד האוצר, שכל חוק שתהיה לו עלות כזאת או אחרת משרד האוצר יתקצב. אם זה לא מבוצע, זה משהו אחר.

חבר הכנסת טל צודק.

לכן אי אפשר להתייחס רק לתוספת שמתייחסת למה שמשרד החינוך מתקצב. יש כאן תוספת תקציבית כבדה. לפי הערכות כלכליות שעשינו בעבר, חלקו של משרד החינוך בשינוי התקנה מסתכם בכ-70 מיליון שקל. זה אומר שכל אוטובוס שיש עליו היום 52 תלמידים מחייב תוספת כלי רכב נוסף, זה יכול להיות טרנזיט, או מיניבוס, בהתאם לאמצעי הרכב באותו אזור.

אנחנו כבר ספגנו מספר קיצוצים גם בהסעות. ב-2003 נדרשנו לקיצוץ של 60 מיליון שקל, כשהמשמעות היתה שמשרד החינוך אכן השית את הקיצוץ הזה על השלטון המקומי, הפחתנו בשיעורי ההשתתפות.

ב-2001 או 2002 הכנסת חוקקה חוק להסעה בטיחותית לילדים נכים. החוק שינה את תנאי ההסעה של כל ילד נכה, פיזית או נפשית. עברנו לרכבים ייעודיים ונדרשנו להוסיף מלווה מבוגר להסעה. דינו של התיקון לחוק הזה כדין החוק להסעה בטיחותית. בשנים הראשונות למעשה הפרו את הוראות החוק, גם המסיעים וגם הרשויות המקומיות, כי לא היה תקציב לממן את השינוי בעלות ההסעה. במקום מונית היה צריך לקחת רכב עם מעלון, עם התקני ריסון, עם חגורות כאלה ואחרות, והקבלנים אמרו, בצדק, שזה עולה להם יותר ולכן הם תובעים שעלות ההסעה תהיה גבוהה יותר. המשמעות של החוק הזה היתה שהוצאות משרד החינוך עלו, הוצאות הרשויות המקומיות עלו ונדרשנו לסוגייה חדשה של מלווים שלא היתה מעולם קודם לכן, וספגנו את העלויות. לא קיבלנו תוספת תקציבית בגין שינוי החוק הזה. בשנים הראשונות לחוק, אני מעידה כאן שהרשויות לא עמדו וגם המסיעים לא עמדו בו, עד שבמאמץ משותף של משרד החינוך ושל משרד האוצר במהלך השנים קיבלנו תוספת תקציבית עבור המלווים.

אני חושבת שאם הנושא הזה לא ייפתר היום ולא תינתן התוספת התקציבית המתאימה, אז יהיה שינוי בחוק אבל לא יהיה ביצוע בשטח. או שקבלנים לא יוכלו להסיע, או שרשויות מקומיות יירדו מהעניין.

מייד אחרי הדיון שלנו בוועדה המשותפת ראיתי את שר התחבורה מתבטא בתקשורת ואומר באופן נחרץ שהוא מבטל את תקנה 84(ז). אנחנו מכירים את שר התחבורה כאדם רציני, שלא רק מצהיר הצהרות אלא גם עומד מאחוריהן. אני חושב שאנחנו חייבים כחברי כנסת, לצורך בטיחות הילדים, לאשר את התקנה. יש לכם זמן להיערך, עד ספטמבר. אני חושב ששר התחבורה צריך לא רק לצאת בהצהרות אלא גם לעשות מעשה, לכנס דיון בהשתתפות שרת החינוך, התרבות והספורט, משרד האוצר, מרכז השלטון המקומי, אולי גם נציגי ארגון ההורים הארצי, לשבת ולראות כיצד ניתן לפתור את הבעיה, כי חייבים למצוא פתרון עד 1 בספטמבר, שהכול ייעשה כמו שצריך.

לפני 1 בספטמבר הוועדה תקיים דיון לעדכון, לראות איך נערכתם לפתור את הבעיה הזאת.

אדוני היושב-ראש, מה אם יתברר לך לפני 1 בספטמבר שהבעיה לא נפתרה? אני אומר לך מראש שהבעיה לא תיפתר. מה יקרה אז?

כאשר הכנסת מחוקקת חוקים היא צריכה לראות שהם מתבצעים. אם לא, יש לנו כלים משלנו, גם בוועדת הכלכלה, מגיעים אלינו נושאים שונים לאישור לבקשת משרד התחבורה.

לכן אני מציע, בהמשך למה שאמר חבר הכנסת הרב גפני, שוועדת הכלכלה תעשה את זה כבר עכשיו. ועדת הכלכלה תשית על משרד כזה או משרד אחר את החובה להיערך. ועדת הכלכלה היא ועדה חשובה, אבל היא לא כותל מערבי. משרדי הממשלה הם רשות מבצעת אחת. שמשרד החינוך, משרד התחבורה ומשרד האוצר ישברו את הראש ביניהם ויגיעו להחלטה מאין יגיע התקציב. אנחנו רוצים שזה יתבצע, אבל אני גם לא רוצה, כפי שאמר חבר הכנסת גפני, שזה יהפוך להיות אות מתה בספר החוקים, תקנה לא ישימה. בסוף הרי הרשויות המקומיות יצטרכו לספוג את זה, ואני יודע שלרשויות המקומיות אין תקציב לממן כל מיני תחומים. אנחנו בסך הכול דוחקים את הקץ, עד שנגיע לשוקת שבורה.

אנחנו נאשר את התקנה היום. נקיים דיון נוסף לפני שנצא לפגרה. יש להם זמן להיערך. אם נראה שדברים לא זזו, נפעיל סנקציות למיניהן בוועדת הכספים ובוועדת הכלכלה ובוועדות אחרות.

כל ענייני משרד התחבורה נמצאים באחריות ועדת הכלכלה.

האחריות היא על משרד התחבורה, משרד החינוך ומשרד האוצר. לא רק משרד התחבורה.

את בעיית התקציב שר התחבורה לא יכול לפתור.

אבל הוא לא יכול לצאת בהצהרות, שיש לבטל תקנה, ואחר-כך לא לפעול למימוש הצהרתו.

משרד התחבורה נותן מסגרת מקצועית משפטית לביצוע ההסעה, כאשר מארגן ההסעה, מממן ההסעה והאחראי על ההסעה אינו משרד התחבורה. בעקבות שינוי עמדת משרד החינוך, כאשר שרת החינוך החליטה לתמוך בביטול התקנה, שר התחבורה הסכים לבטל את התקנה. העניין הוא סדרי העדיפויות הפנימיים של משרד החינוך ושל משרד האוצר. משרד התחבורה אינו יכול להיכנס במערכת היחסים שבין משרד האוצר, משרד החינוך והרשויות המקומיות. עם כל הרצון הטוב לעזור, אני חושב שהמעורבות שלנו לא תוכל לתרום דבר למערכת היחסים הזאת.

אדוני היושב-ראש, כולנו מסכימים שחשוב לבטל וצריך לבטל את התקנה הזאת. אולם הייתי ממליץ, שנודיע למשרדי הממשלה שאת התקנה הזאת נבטל בעוד חודש. תוך חודש יבואו לכאן השרים ויגידו איך הם פתרו את בעיית המימון. יש מספיק זמן לבטל את התקנה עד 1 ביולי, וניתן בחודשים יולי-אוגוסט להיערך. הם יודעים את הכוונה, וגם הרשויות המקומיות יודעות.

יש בעיה בהצעה הזאת.

אני מארגון "בטרם". אני מברכת על ביטול התקנה הזאת. אני מבקשת מאוד מחברי הכנסת, שלא ירפו, כדי שהתקנה הזאת אכן תבוטל.

מה התרומה שלכם, לעזור אולי לרשויות המקומיות?

יש מושג במחקר, willingness to pay. המשמעות היא שלהצהרות על חשיבות בטיחות ילדים אין שום משמעות אם אין הפרט והממשל עושים אכן מאמץ ועושים שינוי סדרי עדיפויות ומשקיעים את הכסף הנדרש על מנת לעמוד מאחורי ההצהרות.

לא אוכל לקבל את הצעת חבר הכנסת אילן ליבוביץ. אני חייב לאשר, שלא יגידו שאני דוחה את התקנות. אנחנו נאשר את התקנות, אלה תקנות חשובות. אני מברך את שר התחבורה, שקיבל את המלצת ועדת הכלכלה וועדת החינוך, התרבות והספורט. יחד עם זה, בצד ההצהרות צריך לעמוד בצורה אחראית, לגבש פתרון, אולי אפילו תקציב מסוים ממשרד התחבורה לצד תקציב מסוים ממשרד החינוך ותקציב מסוים ממשרד האוצר ותקציב מסוים של השלטון המקומי.

זה לא יתבצע.

נצביע כעת על אישור התקנות.

בעוד חודש וחצי הוועדה תקיים דיון נוסף. ניתן למשרדי הממשלה זמן להיערך ונבקש לשמוע פתרונות. נתכתב קצת גם לפני כן ונעדכן את חברי הוועדה מה עלה בסופו של יום.

הצבעה

בעד תקנות התעבורה (תיקון מס' ...), התשס"ה-2005 – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
התקנות נתקבלו.

התקנות אושרו פה אחד. אושר ביטול תקנה 84(ז) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:55