הצעת חוק סימון כלי רכב (מניעת גניבות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3)

2
ועדת הכלכלה
24.05.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 410
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ט"ו באייר התשס"ה (24.05.2005), בשעה 10:00

הצעת חוק סימון כלי רכב (מניעת גניבות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשס"ד-2004

חברי הוועדה: נסים כהן -היו"ר
דוד טל
משה כחלון
אליעזר כהן

אבי גונן -מהנדס ראשי לרכב, משרד התחבורה
עו"ד עדה וייס -סגן היועמ"ש, משרד התחבורה
שאול מרידור -משרד האוצר
עו"ד עודד ברוק -סגן יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים
יעל נבון -יועמ"ש בט"פ, המשרד לביטחון פנים
פקד רוני לוינגר -קצין תביעות באגף התנועה, המשרד לביטחון פנים
נצ"מ אמיר גור -קצין חטיבת מודיעין, המשרד לביטחון פנים
חיים מלאך -מנכ"ל איגוד המוסכים
יהודה צרפתי -איגוד המוסכים
מקסים אלאלוף -איגוד המוסכים
שמואל מלכיס -מנהל המחלקה הכלכלית, איגוד חברות הביטוח
דוד הררי -אחראי תחום, איגוד חברות הביטוח

שמרית שקד

לאה ורון

מיטל בר-שלום






הצעת חוק סימון כלי רכב (מניעת גניבות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשס"ד-2004

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה בנושא הצעת חוק סימון כלי רכב (מניעת גניבות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשס"ד-2004. אני מבקש להציג את הנושא.

לפני שנציג את הנושא אנחנו רוצים לתת סקירה של מצב גניבות הרכב כיום.

למה כתוב שזו הוראת שעה?

זו היתה הוראת שעה משנת 1999.

האם כל פעם האריכו את הוראת השעה?

היא היתה ל-5 שנים והאריכו לעוד שנה. אנחנו עכשיו מבקשים לבטל את הוראת השעה ולקבוע את זה בחוק קבוע.

בשנת 1997-1998 היה השיא של גניבות רכב. היו כ-46,000 גניבות כלי רכב, היתה צעקה ציבורית, והוקמה יחידה משטרתית לפי אותה הוראת שעה שקראו לה אתגר. עד שנת 2004 הצליחה היחידה הזו להוריד את מספר גניבות הרכב למידה נורמלית של 25,000 מקרים בשנה.

בשנת 2004 לעומת 2003 עלינו ב-20% וסיימנו את שנת 2004 עם 30,000 גניבות. התקופה הזו של השנה לעומת התקופה המקבילה של השנה שעברה, אנחנו עלינו ב-15%. אם המגמה הזו תימשך, אנו עלולים לסיים את השנה עם מספר של 36,000 גניבות.

האם זה בגלל שאין סגר?

זה מסיבות שונות, כולל הסיבה הזו.

אני רוצה שתסביר גם, איך קרה שהורדתם את העקומה ופתאום היא עלתה שוב.

אנחנו הורדנו את העקומה מתוך קונספציה שאומרת, לתקוף את הביצות במקום לרדוף רק אחרי היתושים. אנחנו התקפנו את הביקוש לחלקי הרכב הגנובים, המשומשים והזולים, שזה היה הדרייב הגדול שהניע את כל התהליך הזה. התקפנו את זה דרך מחסני החלפים בארץ שקנו חלפים גנובים, זולים ומשומשים מאותן משחטות.

האם היתה גם תרומה של חברות הביטוח לעניין?

חברות הביטוח הן יחד איתנו בעניין הזה, כיוון שהמיתוס שכולם מרוויחים מזה אינו נכון. הביקוש במחסני החלפים ובמשחטות, ירד למידה סבירה של 25,000 אירועים. בשנת 2004 יחידת אתגר פורקה בגלל סדרי עדיפויות שונות של המשטרה, הקיצוצים והסתת הכוחות לכיוון הפשיעה המאורגנת.

יחידת אתגר כבר כמה חודשים לא עובדת, אבל בימים האלה ישנה עבודה לבנות שנית את היחידה הזו במתכונת כזו או אחרת. אנחנו מסתכלים בקשת יותר רחבה ואומרים, כי מעבר לאספקט הכלכלי ישנו את האספקט הביטחוני. אנחנו יודעים שזה קשור לשטחים. אנחנו יודעים כי כל רכבי התופת היו רכבים גנובים. אנחנו יודעים את הקשר בין הגנב שמכיר את המחסומים, את הצירים והשטחים, לבין האיש שבא לפגע פה. הרבה גניבות רכב מלוות בהתפרצות לדירות, מעשה שוד, הונאה וזיוף. אנחנו מודעים לכך שהביטחון האישי של האזרח מתערער, בייחוד כאשר מדובר על מגמה של עלייה.

בימים אלה אנחנו שוקדים על יחידה קטנה יותר שתתמקד ספציפית בתופעה הזו, כאשר הקונספציה תהיה לתקוף את הביקוש. ישנו נתון נוסף שמעניין, לאורך כל השנים שני שליש מהרכבים הגנובים לא נמצאים כי רובם נשחטים לחלפים. בשנת 2004 נגנבו 30,000 כלי רכב, כאשר 20,000 כלי רכב לא נודע כי בא אל קרבם. לכן אנחנו בימים אלה עובדים על הקמת יחידה חדשה שתעבוד באותה קונספציה שהוכיחה את עצמה.

האם גם היא תקרא "אתגר"?

אנחנו עדיין לא בטוחים לגבי השם.

אתה מדבר על יחידה יותר קטנה. כמה שוטרים היו באתגר וכמה שוטרים מתוכננים להיות ביחידה החדשה?

באתגר היו 140 איש. היום התוכנית היא לעשות את אותו הדבר עם 100 איש. אנחנו מאמינים שאנחנו יודעים את התשובה.

האם אתה יכול לומר היום כי זו היתה טעות לפרק את יחידת אתגר? למה מפרקים דבר טוב?

קודם כל הונפה על משטרת ישראל חרב קיצוצים. בנוסף, היו פה פיגועים פליליים.

סדר העדיפויות השתנה.

נכון. כל הזמן אנחנו משחקים עם שמיכה קצרה מדי. זאת החשיבה שמובילה אותנו היום. אני חייב לציין, כי אנחנו תמיד מובילים איתנו רשויות נוספות, כמו משרד התחבורה, משרד המשפטים, הצבא והשב"כ. יש פה הרבה גופים משיקים שעובדים יחד איתנו בקואליציה של רשויות.

אבל אני למד ממך שהתוצאות של עבודת אתגר היו מצוינות. המשטרה היתה חייבת לדעת, שברגע שהיא מפרקת אותה ייתכן מאוד שהמצב יחזור לקדמותו. אז היא יודעת מראש כי מספר גניבות הרכב יגדל והנזק למדינת ישראל יעמוד על מספר מיליארדי שקלים. האם כאשר חשבתם על זה מול הקיצוץ בתקציב, לא הכריע השיקול להשאיר את יחידת אתגר, כי המשקל הסגולי של זה הוא הרבה יותר גדול מאשר הקיצוץ.

או שאתם נאמנים לסיסמה שדבר טוב צריך לפרק.

ממש לא. מערכת השיקולים שהיתה אז אמרה, שכיוון שירדנו לרמה סבירה של גניבות רכב, גדר הביטחון הולכת ונבנית, ובמקביל צצה בעיה חדשה של כל אותן חבורות פשע. הצפי אז אולי היה אופטימי, אבל מול האילוצים של פיגועים פליליים וקורבנות חפים משפע שנורים ברחובות, התקבלה אז החלטה פיקודית של הסתת הכוחות האלה לכיוון הזה. כיוון שעכשיו אנחנו רואים שיש שוב צורך ביחידה כזו, אנחנו שוקדים על הקמה של יחידה חדשה שתעבוד לפי הקונספציה הישנה.

בואו נתחיל לקרוא את החוק.

חוק סימון כלי רכב נחקק בשנת 1998 ונכנס לתוקף בשנת 1999. המטרה של החוק היתה להתמודד עם בעיית גניבות הרכב באמצעות שני ראשי חץ עיקריים, סימון חלקי כלי רכב, זאת לאחר ששמענו שחלק נכבד מכלי רכב נגנבים למטרה של סחר בחלפים, וכן איסור שימוש בחלקי כלי רכב שמגיעים מהרשות הפלשתינית.

איך הוא יסומן?

זה מה שנעשה אז. בפועל החוק לא יושם ברובו, ככל שנוגע לסימון כלי רכב, למרות שהיו כבר תקנות, וזה עקב התנגדותו של משרד האוצר, שטען שאין מקום למימוש התקנות בגלל העלות הגבוהה שלהן אל מול התחזית של ירידה במספר כלי הרכב.

אני מדבר על החוק הזה ולא על העבר.

החוק הזה מבטל את סימון כלי הרכב.

אם אתה אומר שלא יסמנו, זה צריך להירשם באיזשהו מקום.

האם אנחנו דנים בחוק סימון כלי רכב שלא יסומנו?

אנחנו משנים את השם.

אז צריך להתחיל בשם החוק.

אני מתחיל לקרוא את החוק. 1.בחוק סימון כלי רכב (מניעת גניבות) (הוראת שעה), התשנ"ח-1998(1) (להלן - החוק העיקרי), בשם החוק, במקום "סימון כלי רכב" יבוא "הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים", והמילים "(הוראת שעה)" - יימחקו.

כמו שאמרנו, אנחנו לא הולכים לסמן כלי רכב, אלא אנחנו הולכים להגביל את השימוש ולעשות רישום מסוים.

בסעיף 1 לחוק העיקרי – (1) הגדרות "המנהל" "מסמן", "נזק גולמי", ו"רכב באבדן גמור"-יימחקו.

אלה כל ההגדרות שנדרשנו אליהן כאשר בהוראת השעה אנחנו ביקשנו לבצע את הסימון. כעת כשאנחנו הולכים לבטל את הסימון, אנחנו מנסים לבצע את החוק בלי משמעויות תקציביות.

למה לא הבאת משהו בנוי? למה אתה מלביש את זה על החוק הקיים?

אני יודע שאין לי יכולת תקציבית לממש את החוק, ולכן אני מתאים אותו ומתקן אותו למצב שבו אני אוכל לקיים אותו ככל הניתן.

אני מתנגד לסעיפים האלה, אבל אני אחכה שהוא יסיים לדבר.

אני ממשיך לקרוא את החוק. (2) אחרי ההגדרה "מבטח" יבוא:  ""מפקח" - עובד המדינה שהשר הסמיכו לעניין חוק זה".

המטרה של סעיף 2 היתה לאסור פעולה בחלק שאינו מסומן, נמחק בגלל חוסר היכולת שלנו לקדם את הנושא הזה.

אולי כדאי שתקריא לוועדה את הסעיף עצמו ואז תגיד מה נמחק.

"לא יעשה אדם שימוש בחלק משומש, אלא אם כן החלק המשומש מסומן לפי הוראות חוק זה". לא היה מדובר כאן בכל חלק של רכב, אלא בחלקים עיקריים שאותם אנחנו יודעים שגונבים. אנחנו ביקשנו לסמן אותם, ואמרנו כי אסור לעשות שימוש בחלק שאינו מסומן.

האם כאשר הביא המשרד שלכם את הצעת החוק ההיא נתן את דעתו על הנושא של סימון? מה היו השיקולים שעמדו אז לסימון החלקים, ולמה השיקולים ההם אינם טובים היום?

אנחנו לא אומרים שהם לא טובים. אנחנו אומרים שיש לנו מגבלות תקציביות לממש אותם. יש לנו חוסר הסכמה של האוצר לקיים את החוק הזה, ולכן עדיף משהו מאשר כלום.

שאול מרידור, למה אתם מתנגדים?

החוק שהיה יפוג ב-25 ביולי.

שר התחבורה ביקש פעולה מאוד מהירה, ואשר על כן פיצלנו את החוק על מנת שהוא לא יפוג אלא יקנו לו תוקף לתקופה נוספת. זה מה שעשתה הכנסת.

הצעת החוק שמונחת על השולחן היא הצעה משפטית. אני מדבר עכשיו על החוק הקיים. החוק הקיים חוקק בשנת 1998 בשעה שהיו הרבה גניבות כלי רכב, ולא היו אז דברים אחרים בהם צריך לטפל בדחיפות. החוק קבע תיקון תקנות על ידי שר התחבורה והשר לביטחון פנים שיובאו לאישור ועדת הכלכלה.

אישרו את התקנות האלה.

לא. יש תקנות לבניית היחידות שלא אושרו. כאשר רצו ליישם את החוק, היה מצב ביטחוני שגרר סגרים וכתרים ובעקבותיו ובעקבות היחידה ירד באופן דרסטי מספר הרכבים שנגנבו בשנה. בעקבות כך, משרד התחבורה והמשרד לביטחון פנים ישבו יחד איתנו וחשבו מה לעשות. אחרי שטיוטות הוחלפו בין השר לביטחון פנים למשרד האוצר ומשרד התחבורה ללא הסכמה, הוחלט לתקן את החוק ולהתאימו לעידן שבו אנחנו נמצאים היום, ולנסות לעשות חוק שאפשר יהיה לבצע אותו ושיענה על הצרכים. זה החוק שמוצע פה.

האם אתה יכול להבטיח לי שאם נאשר את החוק הזה העקומה של הגניבות תרד כפי שירדה בתקופה שאתגר היתה קיימת?

אתגר לא היתה מתוקף החוק.

היות ואני מדבר עם נציג האוצר, אני יודע כי במכלול השיקולים שלכם יש גם שיקולים לאומיים רחבים. אתם עושים חשבון כמה שעות נגזלות מאותו עובד, כמה שעות עבודה מושקעות וכמה המשטרה משקיעה כאשר נגנב כלי רכב. האם אחרי שעשיתם את כל החשבונות האלה, לא שווה לכם לתמוך בחוק הקודם, בהתחשב בזה שהיו תוצאות יפות מאוד? הלוואי וכל משרדי הממשלה בכל התחומים היו מגלים כזו יעילות.

אני רוצה להפנות את תשומת לבך לסעיף 15 בחוק שאושר שאומר: "בתום חודשיים ממועד תחילתו של חוק זה יקים השר לביטחון הפנים, במסגרת משטרת ישראל, יחידה ייעודית שתיתן מענה לבעיית גניבות הרכב בישראל". כך שגם ההחלטה על פירוקה של יחידת אתגר לא תאמה את סעיף 15 לחוק שהיה אז בתוקף.

יכול להיות.

זה חמור מאוד. אנחנו נפגשים היום בפעם השנייה ומוצאים שהמשרד לביטחון הפנים לא מקיים את חוקי מדינת ישראל. זה חמור מאוד.

לי אין מה להגיד על זה. אני אעיר רק לגופו של החוק. אני חושב, שהירידה הדרסטית במספר גניבות הרכב אולי חלה גם בגלל יחידת אתגר, אבל בעיקר בגלל המצב הביטחוני. אתגר עשתה אולי עבודה טובה, אבל השיפור הוא בגלל המצב הביטחוני.

אבל אנחנו רואים כי ברגע שפירקו את היחידה הזו, העקומה עלתה.

כי פירקנו אותה במקרה במצב ביטחוני חדש. אני יודע להגיד, כי כאשר ישבנו עם אנשי המקצוע ממשרד התחבורה ומשרד המשפטים, נאמר כי החוק שמוצע כאן היום יביא לירידה בגניבת כלי רכב.

אני אמשיך לקרוא את סעיפי החוק. 2(ב) "מי שייבא חלק משומש לא יעשה בו או לגביו כל פעולה, אלא לאחר שסומן לפי הוראות חוק זה. ואולם רשאי הוא להעביר למקום שבו יסומן או למקום שבו יאוחסן עד לסימונו".

2(ג) "לא יפרק אדם, ולא יתיר בעל עסק שבו מפורקים או מורכבים חלקים, לפרק חלק מרכב שלא לשם הרכבתו מחדש באותו רכב, אלא לאחר שסומן לפי הוראות חוק זה". כל הסעיפים האלה בוטלו כי אנחנו מפסיקים לסמן כלי רכב.

בסעיף 3(א)(1) מתבטל החלק השני שאומר: "יוודא סימון החלקים שפורקו מאותו רכב ואשר מיועדים לשימוש חוזר". ההמשך נשאר: "יחזיר את רשיון הרכב לרשות הרישוי".

מה קורה כאשר אני רוצה להתקין חלק חדש ברכב ואני פונה למוסך כלשהו?

לזה אנחנו נגיע אחרי זה. אנחנו כרגע בסעיף של המבטח.

זה מתייחס לכך שהרכב שלי הוא טוטל לוסט או לכך שאני בעצמי רוצה לפרק אותו.

לא. נניח שמבטח שילם את מלוא שווי הרכב לאחר התאונה והרכב עכשיו שלו. עכשיו יש לו שתי אופציות, או לקחת את הרכב לפירוק כללי או לתיקון.

אז אם הוא יחליט לפירוק, הוא ילך רק למקומות מוסמכים.

רק למי שמורשה על פי דין, והוא חייב להחזיר את רשיון הרכב לרשות הרישוי. אני מקריא את סעיף 3(א)(2): "מכר המבטח את הרכב, שלא למטרת פירוק כללי אלא לשם תיקון, יחזיק המבטח ברשיון הרכב ולא יעבירו לרוכש הרכב אלא אם כן תוקן הרכב, ואם הוחלף חלק, הורכב במקומו חלק חדש, או חלק משומש שסומן לפי הוראות חוק זה". במקום המילה "סומן" נאמר, "נרשם" לפי הוראות חוק זה.

איפה זה נרשם?

הרישום ייעשה במוסך.

אני מבין כי אדוני מציע, שכל מוסך ינהל מערכת רישום לכל חלק משומש שהוא מתקין ברכב מסוים.

זה קיים גם היום.

לא מדובר על כל חלק, אלא רק על חלקים שרשומים בתוספת.

נכון להיום החלקים הם: דלתות, מכסה מנוע, מכסה תא מטען, כנפיים קדמיות וכנפיים אחוריות.

מה לגבי אלטרנטור?

אנחנו ישבנו עם הגורמים המקצועיים ושאלנו אותם לגבי החלפים.

כריות אויר הם פופולריות היום.

לפני שנמשיך בדיון, אני רוצה ליידע אתכם כי משתתפים בדיון היום סטודנטים מבר אילן. אני מקדם אתכם בברכה. תלמדו תהליכי חקיקה ותקנות בכנסת. אנחנו דנים היום בחקיקה בנושא תחבורה, סימון כלי רכב גנובים.

אני בעל מוסך מאזור הצפון.

האם אתה צופה בעיות שתביא חקיקה כזו?

אני רוצה להתייחס למה שנאמר פה. היום כל חלק שמוחלף במוסך מורשה על ידי מדינת ישראל, חייב ברישום. מבחינת חברת הביטוח, כאשר אירעה תאונה ואני מחליף את הקליפס הכי קטן, אני צריך לציין את זה כי אחרת אני לא אקבל תמורה.

האם זה רק עם חברת ביטוח?

גם כאשר אני מתקן כלי רכב ללא כל קשר לתאונה, אני חייב לרשום את מספר הקטלוגי של כל חלק שאני מחליף ומחירו. אני חייב לציין את זה בחשבונית ובכרטיס תיקון.

האם אתה מציין גם מאיפה קנית אותו?

כאשר אני קונה את הרכב אני מקבל חשבונית וזה מדווח מיד.

השאלה היא מה קורה אם קנית מפירוק.

מה קורה אם אני מביא לך משאבת מים ומבקש רק שתחליף אותה?

אתה לא יכול להביא לי חלק, בדיוק כמו שאתה לא יכול להיכנס למסעדה, להביא סטייק ולבקש שיבשלו אותו עבורך. אני למוסך שלי לא אתן להיכנס עם חלק.

האם יש שינוי במה שקורה היום?

לא.

מבלי להתייחס לחוק עצמו, אני חושב שברור לכולם שבמרכזו עומד הרישום, והרישום אמור להתבצע בתקנות. נראה לי שזה לא הגיוני שנצביע על חוק שקובע פעולת רישום מבלי שנבין איך מתכוננים לבצע את הרישום, מבלי שהתקנות יוצגו לפנינו ונבין מה פירוש הרישום. ככל שאני שומע כאן, גם היום הרישום במוסכים מתבצע, כך שהחוק לא מעלה ולא מוריד.

אמיר גור שכח לציין, כי אנחנו תמכנו בפעולות של אתגר בסכום של 8,000,000 שקלים בשנה. כיום, כאשר עולה הרעיון מחדש להקים את היחידה, צריך לדעת שהיוזמה כולה היא של איגוד חברות הביטוח. הצטרפו אלינו גם חברות ההשכרה והליסינג היוזמה היא כולה שלנו, ואנחנו כבר הבענו את הסכמתנו לסייע בנושא הכספי. ראוי שיירשם כי גם חברות הביטוח מעונינות במניעת גניבת כלי רכב.

אתם גם מורידים את הפרמיה.

אנחנו לא מורידים את הפרמיה. אנחנו לא מורידים או מעלים את המחירים. כוחות השוק הם אלה שקובעים זאת.

אבל למה כשיש עלייה במספר הגניבות אתם מעלים את הפרמיה, וכשיש ירידה אתם מורידים את המחיר?

אנחנו לא מעלים. כל חברה פועלת על פי רצונה. זו תחרות חופשית. יש חברות שמעלות ויש חברות שלא מעלות את הפרמיה. זה בכלל לא רלוונטי לכאן. אף אחד לא טוען שבשוק ביטוח הרכב והרכוש לא מתקיימת תחרות. זה שוק תחרותי לחלוטין. זה לא רלוונטי לכאן. אני מציע, שאם אנחנו דנים ברישום, שלא נדון ברישום ערטילאי ובלתי מובן. אני רוצה שיסבירו לנו מה פירוש רישום ומה הפעולות שהם מתכוננים לעשות.

באופן טבעי, לאחר חקיקת החוק הרשות המבצעת תביא הנה את התקנות לאישור.

גם את החוק הקודם אישרנו ואחר כך הסימון לא התבצע. אם אנחנו לא יודעים איזה רישום יתבצע, אין טעם לאשר את החוק.

עודד, האם אתה יכול לומר לנו בקווים כלליים אלו תקנות תביאו אחר כך?

התקנות הן תקנות מנהליות לחלוטין לגבי איך מבצעים רישום.

אבל הרישום קיים כבר היום. מה חדש?

אנחנו יודעים על איזה חלקים אנחנו הולכים לבקש. אנחנו יודעים שהחוק מחייב רישום, אבל עכשיו ייאמר איך זה ייעשה.

המצב היום מיתר את החוק.

הוא עושה את זה מכוח משהו אחר.

יש מוסך ויש מחסני חלפים. מר אלאלוף יסכים איתי שכמות החלקים שמחזיק מוסך היא פרומיל ממה שמחזיק מחסן חלפים בצפון הארץ. האם אתם באמת חושבים שבעל מחסן גדול יוכל להגיד לכם מאיפה הוא פירק דלת מסוימת? ועוד לא דיברתי על חשבוניות פיקטיביות שמזדכים עליהן וגונבים כספים.

החוק הזה ימנע את זה?

החוק הזה הוא פחות טוב מהסימון, אבל הוא עדיף מלתת לג'ונגל להתפרע.

אם הוא פחות טוב מהסימון, אז נשאיר את הסימון.

אבל אין תקציב.

החוק לא מיושם 5 שנים.

בואו נתקדם בקריאת החוק.

גם אני בעל מוסך. אני חושב, שמתעלמים כאן משני דברים שתורמים לא מעט לגניבות הרכב. הדבר הראשון הוא, שיש אנשים שאין להם ביטוח, וכאשר הם מעורבים בתאונות הם מוכרים את הרכבים לסוחרים. המכוניות האלה לא רק נשחטות, אלא משנות לגמרי זהות.

הדבר השני שצריך לזכור הוא, איזה פיקוח עושות חברות הביטוח על הרכבים שהם מוכרים לכל מיני סוחרים? הם צריכים לומר כי הרכבים האלה תוקנו במוסכים מורשים ויש קבלות על כל מה שנעשה בהם.

היום כאשר חברות הביטוח רואות שמדובר בנזק של 45%, הן מחליטות שלא לתקן את הרכב ומעבירות אותו למגרשים איתם יש להן הסכמים. אנחנו לא יודעים מה נעשה במגרשים האלה. הציבור נפגע מזה מאחר ומוכרים לו רכב לא תקין שתוקן על ידי כל מיני אנשים לא מקצועיים.

יש גם רכבים שמקבלים זהות חדשה.

הרכבים עם הזהות החדשה הם לא המסה הקריטית.

זה חלק.

יש לזה תשובה בסעיף 3א(2). שם נאמר מה קורה אם מוכרים את הרכב שלא לפרוק כללי. זה נוגע להחלפת זהות רכבים.

מה שחשוב הוא מה שקורה בפועל. אנחנו אלה שמטפלים מול חברות הביטוח ולא אף אחד אחר.

תקרא את הסעיף.

"מכר המבטח את הרכב שלא למטרת פרוק כללי אלא לשם תיקון, יחזיק המבטח את רשיון הרכב ולא יעבירו לרוכש הרכב, אלא אם כן הרוכש המציא לו אישור של מוסך שניתן לו רשיון לפי דין לפיו תוקן הרכב, ואם הוחלף חלק הורכב במקומו חלק חדש או חלק משומש, שנרשם לפי הוראות חוק זה".

איך זה פותר את הבעיה?

בפועל זה לא מיושם.

איזה תיקון אתה מציע על מנת שזה ייושם?

צריך לומר שהרשיונות יופקדו במשרד התחבורה, ויוחזרו אם תוצג חשבונית כחוק.

אבל הסעיף הזה לא מדבר על מטרת פרוק.

זו חובת המבטח.

כאשר בא אלי שמאי מטעם חברת הביטוח ומשבית את הרכב לאזרח ב-45%, הוא אומר לו שבגלל שהוא משבית את הרכב ב-45% ולא ב-50% הוא מוריד לו 10% מערך הרכב, הוא "דופק" אותו. הוא אומר לו שבגלל שמדובר בהשבתה, הוא לוקח לו גם את מה שהוא שילם עד עכשיו בביטוח.

ואז הוא מחפש דרך להחזיר לו את הכסף.

במקרה כזה חברת הביטוח לא מפקידה את הרשיון.

היא לא צריכה להפקיד את הרשיון.

למה שהיא לא תפקיד אותו?

האם את הרשיון של כל רכב שיתוקן היא תפקיד במשרד התחבורה?

השמאי יעביר את זה. אתה קובע שהוא לא לתיקון.

אם הרכב הוא לא לתיקון, יש חוק שקובע שצריך להפקיד את הרשיון במשרד הרישוי.

אני נציג איגוד חברות הביטוח ומנהל מערך קניות של חברת ביטוח גדולה בישראל. עם כל מה שנאמר פה, אנחנו מקיימים את החוק. אני מנהל מערכת שמבטחת 15% מכלי הרכב בישראל.

חברת הראל.

אנחנו חד משמעית מקיימים את החוק. אני לא יודע על עבירות של חברי לעבודה, ולכן כאשר דנים בסעיפי חוק נצא מנקודת הנחה שהציבור מקיים את החוק. ההתייחסות שלנו לחוק היא חיובית. אנחנו בהחלט רוצים שתעשה כל חקיקה שתקטין את שיעור גניבות הרכב בישראל. הדעה שלנו, היא שהדרך הזו היא הרע במיעוטו אבל זה מעט מאוד. זה מעט מאוד, משום שאני חושב שמן הדין היה לשקול את החזרת המצב לקדמותו כפי שהיה בחקיקה המקורית, עם כל הקושי התקציבי שיש בעניין הזה.

ואנחנו שמענו כאן שחברות הביטוח מוכנות לסייע.

חברות הביטוח מקיימות את החוק ורוצות לסייע לכל גורם שתורם ללחימה בגניבות הרכב בישראל, כולל מוסכים.

אנחנו למדנו בדיון הקודם שהממשלה, הרשות המבצעת, לא מקיימת את החוק. מכאן אנחנו למדים שאם היא לא מקיימת את החוק, במקרה הזה המשרד לביטחון פנים, אז ייתכן שגם האזרח והחברות לא מקיימים את החוק.

ככל שאנחנו מעמיקים ולומדים את הנושא הזה יותר ויותר, אני מבין שמדובר במערך גדול שמגלגל עשרות או מאות מיליוני שקלים. אני חושב, שאנחנו לא יכולים להעביר בכזו מהירות חוק כזה. אני סומך על היועצים המשפטיים של המשרד לביטחון פנים שנתנו את דעתם בנושאים כאלה ואחרים. אני חושב, שאנחנו צריכים להעמיק בנושא, כולל ביקור במשחטה כזו או בחברת ביטוח. זה חוק שמגלגל עשרות או מאות מיליוני שקלים, וייתכן שאם לא נלמד את הדברים האלה לעומק תצא תקלה מתחת לידנו. אני למד מנציגי המוסכים כי יש פה כר נרחב לכל מיני מעשים. אפילו נציג המשטרה אמר פה דברים כאלה, והוא עוד לא גילה לנו הכל. אני מוכן לעבור על סעיפי החוק בצורה פורמלית, אבל אני חושב שאסור לנו לאשר אותו כרגע עד שלא נלמד אותו לעומק.

אני רוצה לומר, כי את חוק סימון חלפים יזם איגוד חברות הביטוח. שלא יעלילו עלינו עלילות שאנחנו לא מקיימים את החוק.

אתם בסדר גמור.

אני ממשיך בקריאת החוק. סעיף 4 שעניינו סימון חלקים, מבוטל. "(א) לא יסומן חלק אלא על ידי מסמן ולפי הוראות חוק זה. (ב) מסמן לא יסמן חלק, אלא לבקשת אחד המפורטים בפסקאות 1-4 ובהתאם להוראותיהן: (1) יבואן- לגבי חלק משומש מיובא, בהסתמך על רשיון הייבוא של היבואן, ולאחר שהמסמן נוכח כי החלק המשומש יובא כדין. (2) בעל רכב או מי שבעל הרכב ייפה את כוחו לכך בדרך שקבע השר. (א) לגבי חלק שמבקשים לפרקו שלא לשם הרכבתו מחדש באותו רכב, כאמור בסעיף 2(ג). (ב) לגבי חלק המצוי ברכב שנקבע לגביו שהוא רכב באובדן גמור, לאחר שרשיון הרכב הוחזר לרשות הרישוי ורישומו של הרכב בוטל. (3) מבטח-לגבי חלק המצוי ברכב שהוראות סעיף 3(א)(1) חלות עליו. (4) רוכש רכב ממבטח- לגבי חלק שהוא מבקש להחליפו, ואשר מצוי ברכב שהוראות סעיף 3(א)(2) חלות עליו. (ג) המסמן ירשום, עם סימון החלק, את פרטי הסימון כפי שנקבע בתקנות".

כל זה מבוטל לאור העובדה שאנחנו מבטלים את הנושא של סימון כלי רכב. אני עובר לסעיף 5. השר בהסכמת שר האוצר יקבע הוראות בדבר הטיפול בחלקים משומשים הנתונים לפיקוח רשות המכס, כאמור בסעיף 14 לפקודת המכס, כדי למנוע פעולה אסורה בחלקים אלה או לגביהם בטרם סומנו.

סעיף 6 גם הוא מבוטל, והוא מדבר על סימון נוסף: "חלק משומש שסומן לפי הוראות חוק זה והורכב ברכב אחר, לא יפורק שלא לשם הרכבתו מחדש באותו רכב, ולא תיעשה בו כל פעולה, אלא לאחר שסומן פעם נוספת".

סעיף 7 מדבר על חובות הרישום. "7(א). הורכב ברכב חלק משומש שמקורו ברכב אחר, ירשום בעל העסק שבו הורכב החלק את פרטי הרכב שבו הורכב החלק, את פרטי הסימון, וכן פרטים נוספים בעניין זה שייקבעו בתקנות".

האם גם הסעיף הזה נמחק?

רק המילים: "ואת פרטי הסימון", יימחקו. חובת הדיווח גם כן מבוטלת. המילים: "ידווח על כך למי שיקבע המנהל ובדרך שתיקבע בתקנות", נמחקות ומתווסף סעיף חדש. (א1): "פורק מרכב חלק שלא לשם הרכבתו מחדש באותו הרכב, ירשום בעל העסק שבו פורק החלק את פרטי החלק, את תאריך הפירוק וכן פרטים נוספים כפי שייקבעו בתקנות, ובדרך שתיקבע בהן".

היום בעלי מוסכים מדווחים על כך?

לא, כיוון שלא הותקנו עדיין תקנות.

כאשר אתם אומרים: " ידווח על כך למי שכבר מנהל", למי הכוונה? מקסים, כמה מוסכים יש היום?

4,500 מוסכים.

האם אתם מתכוונים שכל אחד מהם יוציא בכל יום 10 רישומים ביום ואיזה גוף יקבל 40,000 דיווחים?

ייתכן וידווחו רק על דברים מסוימים ורק במקרים מסוימים.

אתה ציינת כבר איזה דברים מחליפים.

זה מה שהוא צריך לרשום אצלו.

כלומר, לא כל מה שהוא צריך לרשום אצלו ידווח.

יכול להיות.

אז מה הטעם?

אם המשטרה תחשוד במישהו, היא תוכל להיכנס למוסך ולבקש את הרישום.

אבל הוא לא מתכוון שירשמו את הכל, אלא רק חלקים שנמצאים ברשימה. אותו גוף שהמנהל יקבע יקבל 40,000 או 100,000 רישומים כל יום.

אנחנו לא אומרים שזה יועבר הלאה.

אתה אומר: "שידווח על כך למי שיקבע המנהל".

זה נמחק.

אני מדבר על סעיף 7(א). אמרת לי שזה נשאר.

לא. המילים הללו יימחקו. אני עובר לסעיף 7(ב): "נקנה או נמכר חלק משומש, ירשום בעל העסק שקנה או שמכר חלק משומש כאמור את פרטי החלק, פרטי הסימון, תאריך העסקה, זהות הקונה או המוכר לפי העניין ופרטים נוספים בעניין זה, הכל כפי שייקבע בתקנות".

במקום הסעיף הזה יבוא סעיף אחר: "יובא, נקנה, נמכר או הועבר לאחר בדרך אחרת חלק משומש, ירשום בעל העסק את החלק המשומש כאמור, את פרטי החלק, תאריך העסקה, זהות היבואן, הקונה, המוכר, המעביר או המקבל לפי העניין ופרטים נוספים בעניין זה, הכל כפי שייקבע בתקנות".

היום הכל קיים.

אני ממשיך לסעיף (ג) "נגנב חלק משומש מאדם שעיסוקו בהרכבת חלקים משומשים, או בפירוקם או במסחר בהם, יודיע על כך למי שיקבע המנהל". במקום המילים: יודיע למי שיקבע המנהל", אנחנו אומרים: "ידווח על כך למי שייקבע בתקנות ובדרך שתיקבע בתקנות".

אני רוצה לדעת מה המוסכניק צריך לעשות.

זה לא מוסכניק. "נגנב חלק משומש מאדם שעיסוקו בהרכבת חלקים משומשים, או בפירוקם או במסחר בהם...". זה בעצם יכול להיות גם מוסכניק.

אז למה אתה אומר לי בנחרצות כזו שלא מדובר במוסכניק. אתם באתם מהבוקר ברוח תזזית. אני רוצה לדעת למי הוא ידווח.

אנחנו נדון בזה ונחליט.

לפעמים אנחנו מחוקקים חוק ולאחר מכן התקנות באות, אבל יש תמונה כללית. למי הוא ידווח, ליו"ר הוועדה, לשאול יהלום, לשר התחבורה, לשר לביטחון פנים? מי יקבל את מבול הדיווחים האלה? האם אנחנו לא מעמיסים על מערכת כלשהי דבר שהוא גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה? אולי אתה תבוא אלינו בשנה הבאה, כפי שבאת היום, ותגיד שאי אפשר לעמוד בחוק הזה מסיבות תקציביות או נפשיות. השר יראה את זה ויגיד שהוא לא יכול לבצע את זה. אני רוצה שתגיד לי, מי יכול לקבל כל כך הרבה דיווחים. אם אני מוציא משהו מפה, אני רוצה שלא תצא תקלה מתחת ידי.

שני הגופים היחידים שיוכלו לקבל דיווח על כך, אלה משטרת ישראל או משרד התחבורה.

אמיר, האם משטרת ישראל ערוכה לקבל את הדיווח הזה על חלקים שיגנבו.

לא מדובר על כל החלקים, אלא רק על חלקים גנובים.

אנו מדברים על חלקים משומשים שנגנבו.

אם השאלה היא האם היום נערכנו לזה, התשובה היא לא.

האם אתם ערוכים לזה? אם תגיד לי שכן, אני עובר הלאה.

לא אוציא דבר לא מדויק מפי לעולם. אני אומר שאם הגורמים המקצועיים יישבו ויחליטו בתקנות שאנחנו נעשה את זה, ניערך לכך.

אם המשטרה לא תטפל בזה אז מי כן? משרד התחבורה לא יכול לטפל בגניבות.

כמה המוסכניק יוכל לספוג? בסופו של דבר הוא יעביר חלק מהעלויות שלו לאזרח.

כרגע הוא לא צריך לעשות כלום. היה וייקבע בתקנות גורם מסוים, אתה תבוא ותגיד האם יש סבירות בדבר הזה.

אני חושב שאת החוק הזה צריך למקד רק במקומות שבהם מפרקים מכוניות.

אי אפשר.

אבל זה עיקר המאסה. פעמים הרשויות הקטנות נטפלות אל הדברים הקטנים ובדברים הגדולים באמת לא מטפלים. גם המשטרה לפעמים נטפלת לאזרח הקטן בעוד שבארגוני הפשע הגדולים היא לא מטפלת. מקסים צודק. נציג המשטרה מאשר את זה, שהבעיה היא אצל הגורמים הגדולים. אם נמקד את החוק בזה, אנחנו נמזער את הנזק למינימום ונפטור את המוסכניקים. כך המשטרה תוכל להתמקד בגזרה יותר צרה ואפשר יהיה להעביר לשם הרבה יותר כוח ומשאבים.

הגדרת הגוף שיהיה חייב בדיווח, אם וכאשר יותקנו תקנות, זה עיסוקו בהרכבת חלקים משומשים, פירוקם או מסחר בהם.

זה כל מוסך בישראל. 4,500 מוסכים רשומים ועוד 4,500 מוסכים שאינם רשומים.

עד עכשיו אמרתם שכל מה שרוצים להתקין היום, כבר קיים. השאלה שלי, האם זה לא מקשה עליכם עוד.

המוקדים של הפירוק, שם המשחטות הגדולות ומשם הצרה ולא מהמוסכים.

מדי פעם המשטרה עושה אצלנו ביקורות ואנחנו מצהירים במסמכים, כי לא נעשים שימוש בחלקים גנובים או קונים מאנשים שהם חשודים בגניבת חלקים.

גם חברות הביטוח מספקות לנו חלקים משומשים. זה תחת פיקוח של חברות הביטוח. אני כמוסך של הראל, מקבל חלקים מאראל ומספק של אראל. זה מדווח על ידי חברת הביטוח.

גם המשטרה מסכימה שעיקר הפעילות צריכה להתמקד בבעלי המחסנים.

אבל אנחנו בינתיים משיתים על בעלי המוסכים את כל הדברים האלה.

אנחנו לא נשית עליו כלום.

אנחנו כרגע דנים בהוראת שעה. אני הבנתי ממשטרת ישראל, שהיא הקימה יחידה לתפארת שעשתה עבודה נפלאה ואחר כך פירקה אותה. לא הייתם צריכים את החקיקה הזו. גם היום אתם עומדים לפני הקמה של יחידה כזו. בשביל מה צריך את החקיקה הזו?

על מנת שתהיה יחידה מקצועית.

אני לא רואה פה שום דבר מקצועי כרגע. היתה כבר יחידה כזו, יחידת אתגר, ללא החקיקה הזו.

זה היה עם חקיקה.

לא אושר כלום.

היה איסור חלפים מהשטחים, חובת מבטח וכו'. החוק עזר לי. היחידה החדשה שתקום עכשיו תתמקד בנושא הזה ותעזור לנו מאוד. אני אבקר את מר אלאלוף רק פעם בשנה ולמחסני החלפים אני אבוא פעמיים ביום.

איך יתבצע רישום החלקים ולמי ידווחו? זה בעייתי מאוד.

כפי שאמרנו, לא יהיה כמעט דיווח. הבעיה שלנו היא שהחוק הזה לא יושם במלואו עד היום בגלל בעיות תקציביות.

אבל תבינו שזו תהיה עבירה פלילית של בעלי המוסכים.

אני חושב, שזה חשוב מאוד שתתמכו בזה שהחוק יתמקד בסוחרים. משם נובעת החולה.

אמיר, אתה הלכת לביצה ותפסת את השור בקרניו. לא הלכת לביצה על מנת לתפוס יתוש פה ויתוש שם. גם ראש העיר שלי בראשון לציון מרסס ליד הביצות ולא בכל שכונה. תמקדו את העבודה.

אנחנו נמקד שם את העבודה, אבל צריך להיות חוק שיתייחס גם אל המוסכים.

למה אנחנו צריכים את החוק הזה? האם בלי החוק הזה לא תקימו שוב את אתגר?

לא כולם ישרים כמו מר אלאלוף.

למה כאשר שולחים לי מתלה משומש שפורק ממכונית שעברה תאונה, לא בודקים מהו החוזק שלו? תתמקדו מקצועית בעניין.

סעיף 8 שעניינו הקמת מאגר המידע לסימון כלי רכב, בוטל.

האם עד היום היה לכם מאגר מידע?

לא היה. בוצעו חלקים נרחבים מהחוק, אבל לא בנושא של מאגר המידע והסימון. סעיף 9 דן בנושא של סודיות והעברת המידע שנמצא בתוך אותו מאגר, וגם הוא מבוטל. סעיף 10 הוא סעיף העונשין. מהסעיף הקיים נשאר סעיף יחיד שאומר: "העושה פעולה במוצר תעבורה משומש משטחי האחריות האזרחית הפלשתינית בניגוד להוראות סעיף 18 א, ואולם לעניין סעיף 18 א(ב), תהיה זו הגנה למי שעשה את הפעולה אם יוכיח אחד מאלה: (א) כי רכש מוצר תעבורה משומש כדין לפני יום ה-20 בספטמבר 1998. (ב) כי רכש את מוצר התעבורה המשומש בתום לב בישראל ממי שעוסק במכירתו, וכי המכירה היתה במהלך עסקיו הרגיל". סעיף קטן (ב) מתבטל.

אני מבקש תסביר לי את סעיף 10(א)(5)(א)ו-(ב).

אסור לעשות שימוש בחלקי חילוף של רכבים שנרכשו משטחי הרשות הפלשתינית. למרות זאת תהיה הגנה בשני מקרים. המקרה האחד, הוא כאשר החלק נרכש בתאריך מסוים בעקבות הוראת השעה.

היא בוטלה כבר. אולי זה מיותר.

אולי עוד יהיה מקרה אחד בודד, אז למה שאני אבטל זאת. המקרה השני, הוא כאשר הוא רכש את החלק בתום לב מבעל עסק.

אתה שוב מדבר איתי על המקרה הבודד והקטן. אנחנו מדברים על המאקרו.

סעיף (ב) הוא הסעיף המהותי כיום. סעיף (א) היה מהותי בעבר ויכול להיות שהיום הוא כן או לא רלוונטי. סעיף (ב) מדבר על מצב בו הוא רכש את אותו החלק מבעל עסק שמתעסק בחלקי חילוף כחלק מפעולת העסקים הרגילה.

חה"כ טל, הגנה של תום לב היא הגנה שמקובלת בכל תחומי המשפט. אדם שרכש מוצר גנוב ולא ידע על כך, יש לו הגנה על זה.

אם אפשר להוכיח את היסוד הנפשי שלו.

זה מיועד להגן על האדם הפשוט.

סעיף 82(ב) נאמר: "בעל עסק שלא רשם פריטים..." לאיזה פרטים מתכוונים?

לאותם פריטים שדיברנו עליהם קודם לכן, כמו הדלת.

שאין סימון עליהם.

סעיף (ב) אומר: "בעל עסק שלא רשם פרטים לפי הוראות סעיפים 7(א), (א1) או (ב), דינו כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977".

מה גובה הקנס?

אני לא זוכר. סעיף קטן (ג) קבע קנס בשיעור הקבוע בסעיף 64(א)(4) לחוק העונשין על מבטח, שלא החזיר את רשיון הרכב לרשות הרישוי בניגוד להוראות סעיף 3א 1 או שהעביר את הרשיון לרוכש הרכב בניגוד להוראות סעיף 3א2. אנחנו מוחקים את המילים: "שלא וידא סימון חלקים". שאר הסעיף נמחק גם כן, כיוון שהוא מדבר על החלק שנמחק.

ביררתי ומצאתי שמדובר בקנס של 202,000 שקלים.

כלומר, מדובר בסכום של 404,000 שקלים כי מדובר על כפל קנס.

סעיף ג(2) נמחק. סעיף ג(3) נשאר כפי שהיה: "אדם, שעיסוקו בהרכבת חלקים משומשים או בפירוקם או במסחר בהם שלא הודיע על גניבת חלק משומש כאמור בסעיף 7(ג)".

מה קורה עם סעיף 4?

הוא נמחק. אני עובר לסעיף (ד): "הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים קטנים (א) (ב) ו-(ג(3), שאותה ביצע תוך כדי עיסוקו בעסק הטעון רישוי על פי כל דין, רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש אחר, לשלול את רשיון העסק לפרק זמן שיקבע".

למה השארתם את המילים: "רשאי בית המשפט בנוסף על כל עונש אחר לשלול את רשיון העסק לפרק הזמן שיקבע".

כי זה רשיון לפי חוק רישוי עסקים.

אם אדם ביצע עבירה ושופט פסק לו שנה מאסר או קנס של 400,000 שקלים, למה בנוסף בית המשפט יכול לשלול את רשיון העסק שלו? האם אתה רוצה להוסיף עונש על עונש?

אני לא מוסיף כלום, אלא משאיר את המצב כפי שהיה.

אם בית המשפט ישתכנע שהעונש הזה מספיק, אז יכול להיות שהוא לא יוסיף כלום.

אנחנו מדברים על אחד שהוא רצידיביסט וממשיך לבצע את אותה עבירה.

את סעיף 11, אחריות נושא משרה ותאגיד, אנו משאירים כפי שהוא. את סעיף 12, מינוי מפקחים על ידי שר התחבורה, אנחנו מבטלים.

למה?

יש הגדרה של מפקח בהתחלה.

אחר כך תבוא ותגיד לי שאין לך מפקחים שיאכפו את החוק.

יש.

יש 4 מפקחים במשרד התחבורה.

רק 4 מפקחים בכל הארץ? איך הם יכולים לעשות את העבודה? למה צריך לבטל את הסעיף הזה? מי יבצע את העבודה?

תקרא את סעיף 9.

אדוני אתה עובר לסדר היום, ואני רוצה לקבל תשובה, האם 4 פקחים של משרד התחבורה מספיקים כדי לכסות את מדינת ישראל.

לא. צריכים עוד 4 או עוד 40.

אז אפשר להשאיר את מה שהיה קבוע בחוק הקודם, 25 פקחים. אולי משרד האוצר יעביר את הכסף הדרוש. אם החוק הזה הולך להיות אות מתה בספר החוקים, אני לא צריך אותו. אני יכול לעשות כמו שעשה הנציג שלנו באו"ם ולהגיד כי זה לא שווה שום דבר. אם אנחנו רוצים שהחוק הזה ייושם, אז אני רוצה לדעת בוודאות שאנחנו לא מבזבזים את זמננו.

אבל ממילא מבטלים את החובה בחוק למינוי פקחים.

לגבי הסימון.

לא. לגבי מינוי פקחים, כך שגם החובה למינוי אותם 4 פקחים לא תהיה, כי אנחנו מבטלים את סעיף 12.

השר אחראי על יישום החוק, כמו שהוא אחראי על הרבה חוקים אחרים. בכולם הוא מחויב לקיים את החוק ולאכוף את החוק, ובכל זאת בשום חוק לא כתוב כי הוא ימנה לצורך ביצוע החוק מספר מסוים של אנשים.

אם אתם חושבים שאם יהיה כתוב 25 מפקחים אז משרד האוצר יעביר כסף ל-25 מפקחים, זה לא נכון. משרד האוצר יבוא למשרד התחבורה ויבקש ממנו להראות לו מאיפה הוא מוריד את הסכום לתקצוב אותם מפקחים.

אבל משרד האוצר תמך בהוראת השעה שהיתה לפני מספר שנים, שכללה את הסעיף המדבר על 25 פקחים.

אני חושב שזה נכון לתקן את זה. אני לא חושב שזה נכון לכתוב בחוק כי צריך 25 מפקחים. מה יהיה אם יידרשו 26 מפקחים?

שכנעת אותי, ואני יודע מה תהיה העמדה שלי עכשיו.

עיקר החוק מושת על המוסכים. בהצעת החוק המקורית משנת 1998 באו בדברים עם חברות הביטוח ובעלי המוסכים, ואנחנו שיתפנו פעולה לאורך כל הדרך. בהצעת החוק הזו, זה לא נעשה. אני פניתי לפני יומיים למשרד התחבורה, ונאמר לי כי הם לא ידעו על ההצעה כלל. זה הגיע אלינו רק לפני יומיים.

לכן אני שואל אם יש לכם בעיה עם החוק, ואתם לא עונים לי.

יש לנו בעיה עם החוק.

שמעתי את החברים שלך ולא נאמר לי כי יש בעיה. הם אמרו שהם מיישמים את הדברים.

כמכונאי לשעבר, אני רוצה לייצג את המוסכים. האנשים הללו קיבלו רק עכשיו את הצעת החוק. הם לא יכולים לראות את ההשלכות של כל סעיף לפני שהם לומדים אותו. הם צריכים לשבת עם היועצים המשפטיים שלהם ועם הארגון שלהם ולעבור סעיף סעיף. הטוב ביותר, כפי שנאמר, הוא שהם ישבו יחד עם המשרד לביטחון פנים. הם מעלים בעיות שאנחנו לא מודעים להן, ומוצאים פתרונות.

עד לרגע זה, כאשר אנחנו מנהלים דיון במשך שעה ו-10 דקות, אף אחד מבעלי המוסכים לא אמר לי שלא ישבו איתם. להפך, נאמר לי כי הם כבר מקיימים את הדברים.

אנחנו אמרנו כי כל פעולה שמתבצעת במכונית שנכנסת אלינו למוסך, נרשמת.

אני שאלתי אם יש לכם בעיה עם החוק, ואתם לא אמרתם כלום.

חוק הרישום לא יכול לחול עלינו, אלא על מי שמוכר את החלפים. אנחנו רק קונים את החלפים.

אני פניתי לאבי גונן ממשרד התחבורה לפני יומיים, כאשר הצעת החוק הזו הגיעה אלי, ושאלתי אותו אם הם יודעים על הצעת החוק הזו. נאמר לי, כי הם קיבלו את זה בדיוק כפי שאנחנו קיבלנו את זה. חה"כ טל צודק, אנחנו צריכים לשבת וללמוד את הצעת החוק הזו.

נציגי חברות הביטוח, האם אתם ידעתם על הצעת החוק הזו?

אנחנו ידענו על הצעת החוק הזו לפני שבוע.

האם יש לכם בעיה עם החוק הזה?

יש לי בעיה אחת יסודית, כי הולכים להטיל פה קנסות ועונשים לא פשוטים.

לא שינינו כלום.

החוק הזה קיים 6 שנים.

אבל מחילים עלינו לוודא רישום, מבלי שנדע את מהות הרישום ואת טכניקת הרישום.

אבל קודם גם היית חייב לדווח.

לא שינינו שום דבר.

הסימון היה היוזמה שלנו. טכניקת הסימון והדיווח למאגר המידע היה ידוע לנו, כי השתתפנו בכל התהליך הזה. אז ידענו על מה אנחנו מדברים. היום אנחנו מדברים על משהו שאולי הוא עורבא פרח. מהי מהות הרישום? איך אפשר לדווח על משהו שלא מזוהה ולא מסומן?

זו שאלה טוב.

באופן עקרוני, אנחנו בעד כל חוק שיקטין את כל הנושא של גניבות רכב. העובדה היא שאנחנו היינו היוזמים של החוק הקודם. היום אנחנו לא יכולים לתמוך בהצעה, כאשר החלק העיקרי שלה, הרישום והעברת המידע, אינו ברור. שיביאו תקנות בדוקות, ואז אנחנו נתייחס לזה בהתאם.

אחד מההסברים לעלייה במספר הגניבות, הוא ייבוא חלקים חלופיים באיכות ירודה. מוסכים מעדיפים להרכיב חלק משומש, וזה יוצר מעגל של עלייה במספר הגניבות.

הייתי אומרת שאבי כל החטאים, זו העובדה שחלפים מקוריים מיובאים לארץ על ידי מנופולים, והמחיר שלהם הוא כל כך גבוה. כך כל תופעת הגניבה מתפתחת. משרד התחבורה היה עושה נכון אם היה פותח את כל שוק ייבוא החלפים באופן חופשי.

החוק במתכונתו הקודמת היה מכביד יותר מאשר החוק. התיקון הזה הוא רק מקל. מה שהיה חייב בסימון הופך להיות חייב ברישום. חה"כ טל צודק, שאם לא יהיה סימון על דלת מסוימת, איך נדע שהיא גנובה. אני מסכים איתו, אבל אנחנו אומרים כי נוכח האילוצים שיש היום, אנחנו חושבים שרישום, גם אם הוא לא סוגר את כל הפרצות ועדיין משאיר פתח לקומבינציות ועבריינות, הוא עדיף.

אבל אולי אין ערך לרישום הזה, מפני שהוא לא משיג כלום.

יש לו ערך, ואני אומר לך מדוע. אני מתקשה להבין את נציג חברות הביטוח. האם אתה דואג לאותו מחסן חלפים שממנו תיגנב אותה דלת? אני רוצה שלחברת הביטוח תהיה חובה לשחרר את רשיון הרכב שהוא מסר לתיקון, רק אחרי שהוא ראה שזה נעשה במוסך מורשה עם חלקים חדשים או משומשים ורשומים. חובת המבטח זה דבר מצוין.

אותו דבר עם מחסני חלפים. לי כמשטרה נוח לבוא למחסן כזה ולבקש ממנו להראות לי את אותו מסמך המעיד שהוא פרק את הדלת מרכב ספציפי. היה לי יותר נוח להגיד לו שיראה לי סימון מתאים לכל נייר, אבל כיוון שאין לי סימון זו הדרך הטובה. תהיה תירשומת ואני אוכל לנסות ולראות מאיפה הדלתות ומאיפה הפגוש. ג'ונגל יש גם היום. החוק המוצע, גם אם הוא לא אידיאלי, הוא עדיף מאשר להמשיך במצב הקיים.

המוסכים מתחייבים לשתף פעולה עם משטרת ישראל ועם חברות הביטוח, אבל אנחנו מבקשים קודם ללמוד את ההצעה. זכותנו ללמוד את זה כי אנחנו אלה שצריכים ליישם את זה. אנחנו נלך לאורך כל הדרך עם משטרת ישראל ועם משרד התחבורה.

אני רוצה להזכיר, כי החוק התפרסם בנוסח הכחול ביולי 2004. עברו מאז 10 חודשים.

מאיפה הם יכלו לדעת על זה.

אני רוצה לומר, כי אנחנו לא נתנגד לחוק אם נדע איך יתבצע הרישום עצמו.

סעיף 14 מדבר על תשלום עבור הסימון, וגם הוא מבוטל. סעיף 15 שחייב הקמת יחידה במשטרת ישראל, גם הוא מבוטל.

אבל אנחנו רוצים שיקימו יחידה.

יקימו, אבל לא קובעים בחקיקה ראשית הקמה של יחידה משטרתית.

למה זה היה נכון בחוק הקודם, וזה לא נכון לחוק הזה? אתה עכשיו משתמש בארגומנט כאילו זה לא מתאים להיות בחקיקה. הרי אתם הבאתם את החוק בפעם הקודמת.

סעיף 16 נשאר. סעיף 17 גם הוא נשאר כפי שהוא, ומתווסף סעיף 17א שאומר: "השר, בהתייעצות עם השר לביטחון פנים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת רשאי לשנות את התוספת". הכוונה היא לאותם חלקים בהם מחויב הרישום.

17(א)(א1): "השר, בהתייעצות עם השר לביטחון פנים, רשאי לאסור בתקנות התקנת חלפים משומשים ברכב, בהתאם לגיל הרכב שייקבע".

למה נאמר כי זה בהתאם לגיל הרכב? איזה משקל יש לגיל הרכב?

זה חשוב. כך תדע אם כדאי או לא כדאי לקחת ממנו חלקים.

אני שואל את מר ברוק, והוא אפילו לא יודע להשיב לי.

אני יודע.

אולי מדובר ברכב בן שנה שהוא יותר חדש, או שמדובר ברכב בן 6 שנים שפחות צריכים אותו. אני לא מבין מה עניין גיל הרכב קשור.

יש חוזר של משרד התחבורה שקובע, שברכב בשנתיים הראשונות לחייו לא יותקנו חלפים משומשים אלא רק חלפים חדשים.

או מקורי או חדש.

ומה לגבי תקופת האחריות של הרכב?

האם זה נשאר באישור ועדת הכלכלה?

כן. אני עובר לסעיף 18 שהוא הוראת מעבר. במקום ההוראה שהיתה ייקבע: "בעל עסק שברשותו, ערב המועד שייקבע בתקנות, חלק משומש, ירשום את פרטי החלק וכן פרטים נוספים, הכל כפי שייקבע בתקנות ועד המועד שייקבע בהן".

סעיף 18א עניינו איסור שימוש בחלקים משומשים משטחי האחריות האזרחים הפלשתינית. אנחנו מוחקים את הסעיף שאומר: "על אף האמור בחוק זה, לא יסומן חלק משומש ברכב משטחי האחריות האזרחית הפלשתינית". הדבר מתבטל כי אין יותר סימון. הוראת השעה מתבטלת.

אנחנו ביקשנו מהמשטרה לבחון פעם נוספת את הנושא של התוספת, האם נכון להיום יש מקום לבקש שינוי של החלפים שאותם ראוי לרשום.

כריות אויר הפכו היום לפופולריות.

בהתייחס להערות שהעלו כאן השותפים לביצוע ההחלטה, אנחנו לא נצביע היום. כדי שנדע לקראת מה אנחנו הולכים, אנחנו מבקשים לבנות קווים כלליים של מערך הרישום. תשבו עם איגוד חברות הביטוח ותלבנו את הדברים.

אני מבקש גם שתשבו עם איגוד המוסכים, כי אני לא רוצה לקבל החלטה שבסופו של דבר יתברר כי הם לא יכולים לעמוד בה, כי זה יטיל עליהם מטלות קשות. לאחר התייעצות עם חה"כ טל, אנחנו חושבים כי גם בנושא תוספת של החלקים אתם צריכים לשבת איתם יחד. האם שבועיים יספיקו לכך?

שבועיים לא יספיקן. אם אנחנו רוצים להיות רציניים, צריך לעשות את העבודה כמו שצריך. אולי 4 שבועות יספיקו.

נציגי חברות הביטוח, האם זה בסדר מבחינתכם?

כן.

כולכם ביחד תשבו ותדונו בנושא.

אני רוצה להסב את תשומת לבו של המשרד לביטחון פנים, כי תוקפו של החוק מסתיים ב-31.07.2005, ויש בו הוראות שלא היינו רוצים שיסתיימו, כמו האיסור על רכישת חלקים מהרשות הפלשתינית.

אם זה יעלה חזרה תוך 4 שבועות, זה יהיה בסדר.

אם תוכלו להזדרז ולסיים את העבודה לפני תום 4 שבועות, זה יהיה בסדר.

אני לא אומר 4 שבועות. אני מציע, שמר ברוק מהמשרד לביטחון פנים יוביל את זה. ברגע שתגיד לי כי ישבת עם כולם, אני אקדם את זה יותר מהר.

אנחנו רוצים גם שתציגו לוועדה פירוט של דרכי הרישום.

כדי שאנחנו נראה שהנושא הזה ישים. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30