הצעת חוק התניית מענקים למפעלי תעשיה (תיקוני חקיקה)

2
ועדת הכלכלה
23.5.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 408
מישיבת ועדת הכלכלה
מיום שני, י"ד באייר התשס"ה (23 במאי, 2005), שעה: 11:00

הצעת חוק התניית מענקים למפעלי תעשיה (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005, של חברי הכנסת איתן כבל, רומן ברונפמן, רוני בריזון, אראלה גולן, רשף חן, מל פולישוק-בלוך, יורי שטרן, אילן שלגי (פ/3148).

חברי הוועדה: היו"ר אמנון כהן
דוד טל
אילן ליבוביץ

איתן כבל

עו"ד אבי פלדמן – ס' יועמ"ש, משרד התמ"ת
אהד אורנשטיין – מינהל כימיה וסביבה, משרד התמ"ת

עו"ד נגה רובינשטיין – מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
שי יפתח – אגף תקציבים, משרד האוצר

עו"ד שלומי פרידן – לשכה משפטית, המשרד לאיכות הסביבה
ניר קדמי – כלכלה, המשרד לאיכות הסביבה
ערן שפי – לשכה משפטית, המשרד לאיכות הסביבה
רומי אבן דנן – ממונה תעשיות, המשרד לאיכות הסביבה

שגית פורת – מנהלת קשרי ממשל, חיים וסביבה
דבורה סיילס-פרומן – מנהלת קשרי ממשל, אדם טבע ודין
עו"ד תמר גנות – אדם טבע ודין

חזקיה ישראל – מנהל מחלקה, התאחדות התעשינים
יוסי אריה – מנהל איגוד כימיה פרמצבטיקה, התאחדות התעשיינים
דב באסל – מרכז איכות הסביבה, התאחדות התעשיינים

עו"ד אתי בנדלר

לאה ורון

רשמה: שושנה מקובר


הצעת חוק התניית מענקים למפעלי תעשיה (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005, של חברי הכנסת איתן כבל, רומן ברונפמן, רוני בריזון, אראלה גולן, רשף חן, מל פולישוק-בלוך, יורי שטרן, אילן שלגי (פ/3148).

שלום לכולכם, אני פותח את ישיבת הוועדה. הנושא הוא: הצעת חוק התניית מענקים למפעלי תעשיה (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005, של חבר הכנסת איתן כבל וקבוצת חברי כנסת.

דנו בהצעת החוק ב-21 במרץ, וביקשנו מכל הנוגעים בדבר להגיע להסכמות ולהבנות. הסכמת החוק חשובה מאוד – הרי כיצד ייתכן שמפעל מסוים מקבל תמיכה מהמדינה ומזהם במקביל את הסביבה. גרוע מכך, המפעל גם לא יחזיר את הכסף אם יתגלה שהוא מזהם את הסביבה.

אבקש מהמציע להציג את הצעת החוק בקצרה. לאחר מכן ניכנס לעומק הדברים ונראה לאלו הסכמות הגיעו משרדי הממשלה. חבר הכנסת כבל, בבקשה.

בוקר טוב, אדוני היושב ראש. תודה רבה לכם.

הבסיס המרכזי של הצעת החוק הנדונה הוא הקביעה לפיה מפעל מזהם לא יכול לקבל סיוע ממדינת ישראל. באה המדינה - משרד המשפטים - וביקשה להוסיף התניה נוספת, לפיה לא רק מפעל שאינו מזהם אלא גם מי שמשלם שכר מינימום. אני אמרתי שאני מקבל את התוספת הזאת באהבה ובשמחה.

להזכירך, אדוני היושב ראש, הענין התעכב סביב השאלה אם יש הסכמה בתוך הממשלה לגבי הוספת שכר המינימום כחלק בלתי נפרד מהחקיקה הזאת - גב' רובינשטיין נציגת משרד המשפטים תציג מייד את הדברים. מבחינתי אפשר להתקדם.

עם זאת, שמעתי שמשרד התמ"ת הגיש ערר על הצעת החוק. כפי הנראה, משרד התמ"ת מעוניין בכך שמפעלים ימשיכו לזהם. הוא מתנגד להתליה שאומרת זיהום-תקצוב. משמעות הענין היא שהוא מעקר את הצעת החוק לגמרי, ולמעשה אומר למפעלים – אל תדאגו, תמשיכו לזהם ותמשיכו לקבל כסף מהמדינה, לא משנה מה אתם עושים. בנקודה הזאת אין לי מה להוסיף, אדוני היושב ראש.

עו"ד פלדמן, מהו הנימוק?

מר פלדמן, אני מבקשת להבא להודיע לוועדה מבעוד מועד על כוונתך להגיע על מנת שתופיע גם ברשימות.

קיבלנו הזמנה.

אנחנו שולחים את ההזמנה, והמשרד הוא שמחליט מי יהיו הנציגים. הרי לא כל המשרד מגיע.

נכון. הייתי בטוח שזה הועבר, ואני מתנצל אם זה לא הועבר.

הבעיה שנוצרה בממשלה היתה סביב הנושא של איכות סביבה בלבד, או האם מוסיפים לנושא של איכות הסביבה נושאים נוספים, כפי שביקש משרד המשפטים וכפי שתוקן בהחלטת הממשלה המתוקנת לענין הצעת החוק הזאת ולענין שתי הצעות החוק הנוספות – להבנתי דנים בכולן גם יחד.

עמדת המשרד שלנו היתה שאם אנחנו מדברים על נושאים נוספים, מעבר לנושא של איכות הסביבה, אנחנו מתנגדים להרחבה הזאת. לכן הוגש ערר על ידי שר התמ"ת לממשלה, ערר שאמור להידון כשיידון.

מתי הוגש הערר?

הערר הוגש אתמול.

אם כי הדיון התקיים ב-21 במרץ.

הם בלחץ. הם כל הזמן עסוקים.

אני מוכרחה לומר שזה נשמע כמעט כמו תרגיל. הוועדה הורתה לנציגי הממשלה להתגבש כבר בדיון הקודם. הגשת ערר יום לפני הדיון משמעותה בסך הכל לאיין כרגע את החלטת הממשלה כדי להסיר את התמיכה מהצעת החוק.

אנחנו לא תופסים את זה כך. אני מסכים שיש כאן תקלה מבחינת המועדים. התקלה היא טכנית. כלומר, הערר הוכן עוד בסוף חודש מרץ, מיד לאחר הדיון שהתקיים כאן, ומסיבות טכניות הוא לא הועבר.

לא עבר המועד של הגשת ערר?

זהו ענין פנימי בתוך הממשלה.

זה לא ענין פנימי. כממלא מקום יושב ראש הקואליציה, אני מוכרח לומר לך שאני צריך לבדוק את זה. יש גם לוחות זמנים להגשת עררים.

על פי תקנון הממשלה, לוח הזמנים הוא 14 יום, ואנחנו נבקש שתהיה גם הארכה של המועד הזה. כלומר, הממשלה יכולה גם להחליט שגם אחרי 14 יום היא דנה בערר.

זה נכון, אבל כרגע אני מבקשת לבדוק מבחינת תקנון עבודת הממשלה: מהי עמדת החלטת ועדת השרים שניתנה ב-21 במרץ, 2005? הרי החלטת הממשלה היתה לתמוך ולאמץ את הצעת משרד המשפטים להרחיב את תחולת החוק כך שהוא יחול גם לענין שכר מינימום.

אכן, ועל כך הוגש ערר.

בדרך כלל, כאשר מוגש ערר מושהית החלטת ועדת השרים, ורואים כאילו ההחלטה היא להתנגד. משעבר המועד להגשת ערר ועדיין לא הוגשה בקשה להארכת המועד, מהי עמדתה של החלטת ועדת השרים?

מזכיר הממשלה צריך לקבוע האם הוא מקבל את הערר הזה או לא.

אני שואלת את זה לצורך חברי הכנסת, כדי שהם יידעו מהי עמדת הממשלה נכון לרגע זה.

הופתעתי לגלות כאשר הגעתי לכאן שהוגש ערר. למעשה, זהו ערר שני כי כבר הוגש ערר קודם על ידי משרד התמ"ת. על סמך אותו ערר היתה אמורה להיקבע עמדת ממשלה, אבל הדיון בערר לא קודם. הערר שקודם היה על נושאי זיהום ועל קשירה בין מתן ההטבות לבין הזיהומים. לכן אני מופתעת לשמוע שהוגש ערר נוסף. אני לא יודעת אם הערר התקבל או יתקבל.

את טועה.

הוגש ערר קודם, וכעת אני מבינה שהוגש ערר אחר.

מדובר באותו ערר בדיוק.

אם כך, הערר מתייחס לנושא לאיכות הסביבה ולא לנושא שכר המינימום. לכן התנגדות משרד התמ"ת היא לכל הצעת החוק ולאו-דווקא לחלקים הנוספים שהוספו בוועדת השרים.

נכון.

מה זה, הפוך על הפוך? הממשלה באה ומביאה את ההצעות שלה לוועדת השרים. זהו הנוהל. ברגע שבו זה אושר, זה עולה לקריאה טרומית בהסכמה ובהתניה. ההתניות שהממשלה הציגה בפניי כמגיש ההצעה אינן נוגעות כלל לענין הזה.

לא זו בלבד, חבר הכנסת כבל: שתי הצעות נוספות זהות אושרו במליאה, וככל שאני זוכר שר התמ"ת בעצמו השיב על שתי ההצעות האלה. אחת מהן היא שלי והשניה של חברת הכנסת לאה נס. אם כך, אני לא מבין איך משרד התמ"ת מתנגד להצעה הזאת, כאשר השר השיב על הצעות דומות, כמעט זהות.

אני יכול להסביר לכם את זה, אם תרצו.

האם התחלנו לקרוא את החוק בישיבה הקודמת?

התחלנו, אבל לא אושר למעשה שום דבר. אני מציעה לקרוא אותה שוב.

חבר הכנסת כבל, התחל לקרוא את הצעת החוק, בבקשה. אנחנו נתקדם.

הצעת חוק התניית מענקים למפעלי תעשיה (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005

סעיף 1 – תיקון חוק לעידוד השקעות הון

"בחוק לעידוד השקעות, התשי"ט-1959, האמור בסעיף 19 יסומן "(א)" ובסופו יבוא –

"מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יקבע שר התעשיה, המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, תנאים שענינם שמירה על איכות הסביבה, שעל מבקש האישור לעמוד בהם בכדי לקבל אישור."

זאת טעות: במקום ועדת הפנים ואיכות הסביבה צריכה להופיע "ועדת הכלכלה".

זה הוחלט בדיון הקודם.

אבקש שתי דקות לקיום התייעצות פנים-ממשלתית בענין העמדה שאפשר להביע כאן. כיוון שאינני יודעת אם הערר התקבל או לא, אינני יודעת איזו עמדה אני רשאית לייצג. יש את העמדה המהותית שהתקבלה על ידי ועדת השרים בנושא רישוי העסקים ושכר המינימום, אותה רציתי להוסיף בדיון הקודם.

אנחנו נוסיף אותה.

הענין הוא שכרגע אני מצויה בסיטואציה שבה יתכן שעמדת הממשלה--

עמדת הממשלה לא חשובה לנו כרגע.

לצורך הדיון, צאי מנקודת הנחה מבחינתך שהממשלה מתנגדת. מכיוון שאנחנו בכל זאת רוצים שהחוק יהיה החוק הטוב ביותר אם הוא יפורסם כרגע לקריאה ראשונה, תעירי כך: אף אם הממשלה מתנגדת, אם הוועדה מחליטה בכל זאת, עמדתנו היא כזאת וכזאת. הנה, הקלתי עלייך.

היכן יגיע הסעיף בנוגע לשכר מינימום, עליו דיברת?

אבקש להסביר את המנגנון, ולאחר מכן אתן את הנוסח. מה שהטריד את משרד התמ"ת – ואנחנו שותפים לעמדה הזאת - הוא שלא יהיו עיכובים בירוקרטיים בקבלת המענקים. אם יוטל הנטל על המפעלים המבקשים לקבל את כל האישורים הנדרשים טרם קבלת המענק, הן לענין שכר המינימום והן לענין רישוי עסק, ייתכן שיהיה בכך כדי לעכב את קבלת המענק, כאשר במקרים מסוימים הזמן דוחק בקשר אליו.

לכן הפתרון שהוצע היה שמצד אחד יינתן תצהיר מצד הפונה כי ככל שהוא נדרש לרישיון עסק יש לו רישיון עסק. בנוסף, שהוא לא עובר עבירה מכוח חוק שכר מינימום. מנגד, אם אותו גורם הורשע בעבר, גם הוא לא יוכל לקבל את המענק. כלומר, על מנת לקבל את המענק נדרשים שני תנאים: (א) יינתן תצהיר, ונטל הבדיקה ברמה שתקבע במסגרת משרד התמ"ת או משרד אחר באופן שייקבע יוטל על המדינה ולא על הפונה; (ב) המבקש לא הורשע בקשר למפעל המסוים הזה בעבירות הקשורות לשכר מינימום ולרישוי עסק. בנוסף, זה צריך להיות מוגבל בזמן.

לכן חשבתי שאפשר ללכת בשתי אפשרויות: (א) בפורמט זהה לנוסח שהוצע על ידי חבר הכנסת כבל, ולומר: "ייקבעו הוראות לענין מתן תצהיר על ידי המבקש לענין עמידה בהוראות חוק שכר מינימום וקבלת רישיון עסק ככל שנדרש, וכן כי המבקש לא הורשע בפרק זמן – שמייד ניתן לדבר עליו - בעבירות לפי חוקים אלה."; (ב) ללכת לפי המודל שנמצע בחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו-1976, שלא מאפשר למדינה להתקשר עם גופים שהורשעו בהפרה של חוק שכר מינימום.

אם אנחנו הולכים לפי הפורמט של הצעת החוק הקיימת, אפשר להתקדם עם הנוסח הזה.

אקרא את הנוסח המוצע כרגע, על אף שהוא לא מגובש באופן סופי. בסעיף קטן (ב) ייכתב: "מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יקבע שר התעשיה, המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, תנאים שענינם שמירה על איכות הסביבה, שעל מבקש האישור לעמוד בהם בכדי לקבל אישור, וכן הוראות בענין מתן תצהיר על ידי המבקש לענין עמידה בהוראות חוק שכר מינימום וקבלת רשיון עסק ככל שנדרש, ואישור כי לא הורשע במהלך תקופה – שיש להחליט עליה – בעבירות לפי החוקים האמורים". זוהי הצעתה של גב' רובינשטיין.

האם על התקופה צריך להחליט כעת?

"במהלך השנה שקדמה להגשת הבקשה"?

נראה לי ששנה זה קצר מדיי. אולי שנתיים – אפשר לבדוק בחקיקה אחרת.

גב' רובינשטיין, הוועדה רוצה לאשר כעת את העקרונות.

אולי בשלוש השנים האחרונות?

זה נשמע לי סביר.

אבקש לשאול: בדרך כלל, התנאים של המשרד לאיכות הסביבה באים לידי ביטוי ברשיון העסק. אם כן, מדוע אנחנו צריכים להתעכב על כך? מדוע יש צורך גם בתנאים בנושאי איכות הסביבה וגם ברשיון עסק? אם יש רשיון עסק הוא אמור להכיל במילא את התנאים של המשרד לאיכות הסביבה. לא יכול להיות מצב שבו יקבעו כללים נפרדים.

האם רשיון העסק מכיל אך ורק את התנאים של איכות הסביבה?

לא, אבל אין צורך בכפילות. זו קבוצה שמכילה קבוצה.

אם כך, אולי מכאן נובעת הכפילות.

אבל אין צורך בכך. אם המשרד לאיכות הסביבה קובע כללים לענין מתן רישיון עסק, במילא הוא עומד בהנחיות של המשרד לאיכות הסביבה.

לא בהכרח. לא כל הוראות החוק שנוגעות לאיכות הסביבה מגולמות ברישוי עסקים.

מה שמדאיג הוא שיתחיל להיווצר כאן כפל בירוקרטיה. כלומר, אם לא תפסו אותו דרך חוק רישוי עסקים, בואו נמציא לו משהו דרך המענקים.

זה לא אותו הדבר. לא מדובר באותם כללים.

לא כל עסק צריך את האישור של המשרד לאיכות הסביבה. האם לדעת הארגונים הסביבתיים כל עסק צריך בדיקה כפולה?

זאת לא בדיקה כפולה. הדברים משיקים – הם לפעמים דומים וחופפים, אבל זה לא חופף במאת האחוזים. יש הוראות שקשורות לאיכות הסביבה שלאו דווקא מגולמות ברישוי העסקים, ויש הוראות של רישוי עסקים שאין להן קשר לאיכות הסביבה.

אם כך, איזו חקיקה יש שלא באה לידי ביטוי ברישוי עסקים?

יש חקיקה ספציפית פחות, כך למשל: חוק מניעת מפגעים. לא הכל מגולם במספרים אחד לאחד בחוק רישוי עסקים.

בהמשך לדברים שנאמרו על ידי נציגת "אדם טבע ודין": רשיון עסק הוא אכן כלי אחד של המשרד לקביעת תנאים הקשורים לאיכות הסביבה. עם זאת, זה לא לגבי כל העסקים; זה לפי חוק רישוי עסקים בעסקים מסוימים שנקבעו בצו. יש דברי חקיקה אחרים, מעבר. כך למשל: חוק חומרים מסוכנים, שנותנים למפעל היתר רעלים, וזהו אחד הכלים הנוספים.

כלומר, זה לא כפול לדבריך.

כן. מלבד זאת, ברישוי עסק ישנם דברים אחרים של רשויות אחרות, כגון אישור של כיבוי אש, אישור של המשטרה, אישור של משרד הבריאות וכן הלאה.

אבקש להתייחס לנושא רישוי העסקים בלבד: ראשית, כל מפעלי התעשיה חייבים ברישוי עסקים. שנית, נושא רישוי העסקים הוא נושא בעייתי מאוד. יש עודף של רשויות. למעשה, את רישוי העסק נותנת בכל רשות העיריה המקומית. אם תרצה, אדוני, אני מוכן לסקור בפניך את מסלול הייסורים שעובר מפעל תעשייתי עד שהוא מקבל את רישיון העסק.

אני חולק על הדעות שהושמעו כאן ביחס לנקודה הנדונה: חלק גדול מההוראות הסביבתיות מוחל היום דרך רישיון העסק, ולא דרך שום מכשיר אחר. לכן, על מנת להפוך את החוק לכזה שאפשר יהיה לעמוד בו, אני סבור שצריך לשקול היטב את הכנסת רישוי העסקים למנגנון החוק.

אנחנו בתעשיה סבורים שכל נושא רישוי העסקים צריך לעבור רפורמה. כל הנושא של מתן תנאים נוספים ברישיון העסק צריך לעבור רפורמה. לקחת היום את תפוח האדמה הלוהט הזה, לשחרר את הממשלה מהאחריות שלה ליישום החוק, ולהעביר אותו על חשבון בתי העסק – אני חושב שזה דבר לא נכון.

כפי שציין מר אריה לגבי רישוי העסקים, אנחנו חושבים שאותה בעיה קיימת לגבי נושא שכר המינימום. כהתאחדות התעשיינים, אנחנו מקפידים שמפעלים מסוימים ישלמו שכר מינימום. קיימים חוקי אכיפה, ולא צריך לרשום בכל חוק שצריך לעמוד בחוק; ישנם חוקים נוספים. אחרת אנחנו צריכים לחוקק שהמשקיע המתוכנן יצהיר כי בכוונתו לכבד את החוק. זהו דבר מובן מאליו. אנחנו מתכוונים לכבד את החוק, ולא צריך להביא תצהירים על גבי תצהירים על כך שהמשקיע מתכוון לכבד את החוק. חוק הוא חוק. צריך לכבד אותו, וכך גם את כל החוקים. יש מספיק חוקים שונים נוספים. מחר יקפוץ מישהו ויגיד שיש חוק נוסף, ואז נצטרך להביא הצהרות על גבי הצהרות. אם רוצים הצהרה, לפיה כל משקיע שמתכוון להשקיע ולהקים מפעל מתכוון לכבד את החוק, נביא רשימת חוקים שצריך לכבד אותם. אני חושב שזה לא סביר.

אני רוצה מאוד להתחבר לדבריו של הדובר האחרון. כשכתבתי את הצעת החוק שלי, הצעת החוק נבעה מנקודה פשוטה מאוד: התברר שמרכז ההשקעות ומשרד התמ"ת נותן מענקים למפעלים שהורשעו בבתי משפט על עבירות בנושאי איכות הסביבה. באים משרדי הממשלה ומנסים להתלבש עכשיו על הצעת החוק של חבר הכנסת כבל, ולהרחיב אותה לשכר מינימום.

ובהסכמתו.

אין לי בעיה עם זה. אני רק אומר שהדובר האחרון אמר דברים נכונים: נבקש מהם תצהיר על כך שהם עומדים בהוראות כל דין וכל חוק, ובכך נסיים את הענין.

חבר הכנסת כבל, מטרת הצעת החוק הזאת היתה למנוע את המצב שבו מפעל מסוים מקבל מענקים כאשר מצד שני בית המשפט מרשיע אותו על כך שהוא זיהם את הסביבה או עשה דברים אחרים שאי אפשר לאכוף. אם אנחנו רוצים שהם יעמדו בכל החוקים, אני יכול להציע לך רשימה ארוכה של חוקים, כמו למשל פיטורי נשים בהריון וחוקים רבים נוספים. שיצהירו שהם עומדים גם בחוקים האלה. אני לא מצליח להבין. להצעה הזאת היתה מטרה. אני חושב שכל מפעל וכל גוף שמקבל כספים מהמדינה צריך לעמוד בכל חוק. אני מברך על ההצעה הזאת כי היא באה לפתור בעיה שלצערנו משרדי הממשלה לא מצליחים להתמודד אתה, והם ממשיכים להזרים כספים למפעלים שמזהמים.

אני רוצה להתייחס לדבריו של חבר הכנסת ליבוביץ: הסברנו בדיון הקודם מדוע לשני הנושאים שאנחנו מבקשים להוסיף יש קשר אינהרנטי למתן ההטבות על ידי המדינה. המדינה נותנת הטבות לגוף שאין לו רישיון עסק או לגוף שלא משלם שכר מינימום – כלומר, הגוף לא מוציא מכיסו את הכסף כדי לשלם שכר מינימום ולגוף עצמו אין רישיון עסק, כלומר הוא לא חוקי מבחינת הפעילות שלו. אני לא יכולה להעיד, ואני מקבלת את הדברים שנאמרו כאן לגבי רישיון עסק; זאת איננה הפעם הראשונה שבה נשמעות טענות על כך שיש עיכובים בירוקרטים ועל כך שיש קשיים. עם זאת, האם הדוברים שהציגו את הרעיון שלהם סבורים שמפעלים בלא רשיון עסק צריכים לקבל את ההטבות מהמדינה?

שנית, אנחנו לא המדינה הראשונה בעולם שלומדת בשנים האחרונות שחקיקה חברתית או חקיקה שנוגעת לחוקים חברתיים ואזרחיים במובן הכללי צריכה להיאכף על ידי מתן כלים ותמריצים, כיוון שלא מדובר בתחום כלכלי גרידא. לפיכך, אנחנו לא הראשונים שקושרים בין דבר אחד לדבר שני – במיוחד כאשר מדובר במהותו של העסק. האם ייתכן שעסק שאין לו רישיון עסק – כלומר הנתון הבסיסי ביותר לקיומו מבחינת החוקיות – יקבל הטבות מהמדינה? זה נשמע לי לא סביר.

מדברייך אני עוד עשוי ללמוד שעד היום ניתנו מענקים למפעלים בלא רישיון עסק.

אין לי מושג כיוון שאני לא הרגולטור של התחום הזה. אבל אם במילא לכל המפעלים שקיבלו הטבות יש רשיון עסק, אין בעיה.

אני מבקש לחזור ולהבהיר את עמדתנו המקורית: הסכמנו להצעת החוק המקורית מכיוון שחשבנו שנכון לשים פוקוס, כדבריו של חבר הכנסת ליבוביץ, על נושא איכות הסביבה – הקשר בין תעשיה לבין איכות הסביבה. הערנו על כך למשרד המשפטים קודם לכן, והערנו זאת גם בדיון הקודם: ככל שיוסיפו יותר דברים - זהו מדרון חלקלק, אך בנוסף אנחנו הולכים ומוהלים את הסוגיה ומאבדים את הפוקוס מנושא איכות הסביבה לנושאים אחרים.

אני יכול לומר דבר נוסף, אותו אמרתי גם בדיון הקודם: הערר לא היה מוגש על ידי שר התמ"ת לולי היו נוספים נושאים נוספים.

הערר הוגש בנושא איכות הסביבה.

נכון, אבל הוא לא היה מוגש מלכתחילה.

אני מקבל את עמדת משרד המשפטים. לא מזמן פורסמה כתבה על כך שהעובדים במדינת ישראל הפכו עבדים. אנחנו לא אוכפים את החוקים שלנו. אם כן, אולי נעשה כאן איזשהו צדק ובדרך הזאת נעשה צעד נוסף למען העובדים.

נכון הוא שהצעת החוק נועדה לטפל בראש ובראשונה בנושא איכות הסביבה. מבחינתי, נושא איכות הסביבה הוא חלק ממרקם של נושאים אזרחיים. אני לא מבין מהי עמדת משרד התמ"ת: האם הערר שלכם הוגש רק בשל התוספת הזאת? זה לא מה שאני הבנתי; יש מחלוקת או אין מחלוקת בענין הזה, או שמא יש כאן התנגדות בסיסית? אם תגיד לי כעת שמשרד התמ"ת מסיר את הערעור וכי הצעת החוק מתקבלת כמות-שהיא – סגרנו ענין. מצביעים והולכים. אבל אולי אתה הוא מי שהולך כאן כעת על מדרון חלקלק. נקודה אחת איננה ברורה לי כל צורכה, ואני מפנה את דבריי גם לחבר הכנסת ליבוביץ: כל מפעל, כמו כל אזרח במדינת ישראל, מחויב לשמור על חוק – בלא קשר.

יש כלי אכיפה שנועדו לכך.

העובדה היא שאנחנו מחוקקים למרות החוקים, ומשרדך עושה זאת חדשות לבקרים, כמו כל משרד אחר. זה לא שאנחנו באים לתעשיין ואומרים לו שכדי לקבל את המענקים הוא נדרש לרישוי עסק. הרי זה טריוויאלי. האם חידשנו כעת חידוש? הרי רישוי עסק נדרש בכל מקרה. אף מפעל לא יכול לצאת לדרך אם אין לו את רישוי העסק הזה. אם יש לו רישוי עסק, זה מייתר את הכל במילא, ולא קרה כלום. המשמעות של הענין היא שכנראה יש גופים שמקבלים מענקים כאשר הם גם מזהמים, גם לא משלמים שכר מינימום וגם אין להם רישוי עסק – זאת כאשר החוק מחייב רישוי עסק.

הם גם עוברים עבירות מס ועבירות של בטיחות בדרכים - - -

זה בחוק הבא שאגיש. אני לא מבין את הבעיה שלך: אם הוא הגיש רשיון עסק, אין שום בעיה. אם לא, החוק שם לו מפתח נוסף. זה הכל.

אם כן, אבקש שתשיב על השאלה הראשונה: האם הערעור יימשך במידה שנקבל את ההצעה כמות שהיא.

אני לא יודע לומר לך אם הערעור יימשך, כי אני צריך לחזור למשרד ולקבל את האישור לכך. עם זאת, אני יכול לומר בוודאות שהערעור לא היה מוגש אם הנושא היה נשאר איכות הסביבה. הרי הסכמנו להחלטת ועדת השרים לענייני חקיקה להצעת החוק המקורית.

אתה לא משיב לי.

אני לא יודע להשיב על כך, כי זאת לא החלטה שלי.

אתה בא הפוך על הפוך. אם אתה אומר לי כעת שהערר הוגש בראש ובראשונה בעקבות ההצעה לתוספת בנושא שכר המינימום. אם תאמר עכשיו--

אני אומר - כן.

אני, איתן כבל, מגיש הצעת החוק, מתנגד. אם זה מסיר את הצעת החוק שלו, נגיש הצעת חוק אחרת.

אני חייבת להעמיד דברים על דיוקם. הערר מוצג בפניי: אומנם מוזכר כאן נושא שכר המינימום שנציגת משרד המשפטים העלתה, ותו לא. כל הערר, המשתרע על פני עמוד וחצי, עוסק בנושא איכותה סביבה. יש כאן נימוקים מפורטים להתנגדות במשרד התמ"ת לקשירה בין מתן המענקים לבין נושא איכות הסביבה. לכן צריך להעמיד דברים על דיוקם.

אני יכול להסביר את זה.

חבר הכנסת כבל, אני מציע לאשר את הצעת החוק שלך לקריאה ראשונה כפי שאנחנו מקבלים את ההחלטה. לקראת הקריאה השניה והשלישית נראה את הערעורים ונקבל החלטה.

נעבור לסעיף 2.

סעיף 2 – תיקון חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה

"בחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה, התשמ"ד-1984, בסעיף 19, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"ועדת המחקר, בהתייעצות עם המשרד לאיכות הסביבה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, תקבע תנאים שעל מגיש תכנית לעמוד בהם, ושעניינים שמירה על איכות הסביבה"."

מה אומר סעיף 19 לחוק עידוד מחקר ופיתוח בתעשיה?

סעיף 19 הוא סעיף שדן בתנאי ביצוע התכנית: (א) "ועדת המחקר רשאית, לפי שיקול דעתה, לקבוע באישור תנאים מוקדמים לכניסתו לתוקף ונאים בקשר לביצוע התכנית". וכאן מוצעת התוספת של חבר הכנסת איתן כבל.

באישור ועדת הכלכלה. האם גם כאן אתם מבקשים את אותם שינויים, גב' רובינשטיין?

ככל שחוק המו"פ נותר עדיין בפנים, צריך להוסיף הוראות מתאימות לגבי הוראות שכר מינימום וקיומו של רישיון עסק.

כיוון שיש פיצול בין חוק עידוד השקעות הון לבין הטיפול בחוק המו"פ, צריך להתווסף בהתאמה החלק שמתייחס ל--

אם כן, מדובר אותן תוספות.

כן.

אבקש להעיר שתי הערות קטנות. ראשית, הערה טכנית: לפי הצעת החוק כתוב "אחרי סעיף קטן (א)". אני מציע שזה יהיה סעיף קטן (ד) כיוון שיש כבר סעיפים בסעיף 19.

זה יכול להיות סעיף קטן (א1), זה יכול להיות בהמשכו של אותו סעיף.

זה יכול להיות בהמשכו – סעיף קטן (ד), כי אחרי התיקון האחרון לחוק הוא נגמר ב-(ג).

השאלה היא מהו המיקום הנכון מבחינה עניינית.

כל הסעיפים בסעיף 19 עוסקים בתנאים לביצוע התכנית.

אנחנו מסמיכים את היועצת המשפטית של הוועדה למצוא את התת-סעיף המתאים.

ההערה השניה נוגעת לתנאי רישוי עסקים: בחוק המו"פ הרבה ממגישי הבקשות הם סטרטאפים, שנמצאים בתחילת הדרך, וייתכן מאוד שבנקודת ההתחלה אין להם עדיין רשיון עסק. ייתכן גם שהם לא זקוקים לו - ייתכן שזה דבר שמתפתח לאורך התפתחות העסק. לכן, העמדת הדרישה לרשיון עסק בנקודת ההתחלה עשויה להיות לא רלוונטית או מוקדמת מדיי מבחינת נקודת הזמן הזאת.

אם כך, אפשר להוסיף את המילים "ככל שנדרש".

לא צריך להוסיף שום דבר. אמרתי שבקריאה ראשונה אנחנו מעבירים. כרגע אין לך תשובות, עו"ד פלדמן. אני מציע שתבדוק את הערעורים שלך ואת שאר הדברים. לקראת הקריאה השניה והשלישית אנחנו נתייחס לדברים האלה. אנחנו לא רוצים לפגוע בשום דבר; אנחנו רוצים לשמור על איכות הסביבה ומצד שני לשמור על העובדים, שיקבלו את השכר שמגיע להם.

אין לי בעיה עם זה. אני אומר שרישוי עסקים בנקודה הספציפית של חוק המו"פ - - - אני מציע את עזרתי לוועדה, זה הכל.

אשמח לקבל הערות לנוסח.

אבקש לשאול את נציג האוצר האם לחוק הזה יש עלויות תקציביות, או שמא יש חיסכון?

למיטב הבנתי, אין עלויות תקציביות.

יש חיסכון לתקציב המדינה?

אני לא סבור כך. אני חושב שבסופו של דבר המפעלים יעמדו בתנאים. צריך לזכור שבדרך כלל יש עודף בקשות. ועדת המחקר במרכז ההשקעות עושה screening, וכעת לתהליך הזה יהיה מיקוד אחר. אפשרות נוספת היא שהמפעלים יקימו את עצמם ויעמדו בהוראות החוק. כלומר, אין לכך השפעה תקציבית.

אני מבקש להעיר ביחס למודל המוצע כאן, לפיו יתחילו לקבוע תנאים. אני מתחבר מאוד לדברים שאמר חבר הכנסת ליבוביץ: יש מפעלים שעוברים על החוק, מורשעים ובכל זאת ממשיכים לקבל הטבות מהמדינה. אם כך, אולי צריך לכתוב בצורה הפשוטה ביותר שכאשר מפעל הורשע בעבירה שנעברה בשנתיים שקדמו לתקופת ההטבות או בתקופת ההטבות עצמן – בעבירות מסוימות שמאוד מדאיגות אותנו, כמו עבירות של איכות סביבה או עבירות על חוק שכר מינימום – ולא לתת--

יש סעיף כזה ביחס לעבירות שכר מינימום, לפיו אם מפעל הורשע בכך הוא לא יוכל לקבל הטבות.

אפשר להוסיף תצהיר, אבל שולחים את ועדת המחקר, שהיא גוף שמורכב מאנשי מדע וטכנולוגיה.

היושב ראש דיבר על שלוש שנים, ולא על שנתיים.

בכל זאת, יש מי שמוסמך לקבוע אם הוא עומד בחוק או לא. אין זה מתפקידה של ועדת המחקר לקבוע אם הוא עומד בחוק או לא. היא לא בית משפט. אם בית המשפט הרשיע אותו, סימן שהוא לא עומד בחוק. במקרה כזה, ישללו לו את ההטבות - - -

אבל זה לא הנוסח שהוצע.

הנוסח שהוצע הנוסח תואם את הנוסח שהוצע על ידי חבר הכנסת כבל. לחלופין, אפשר לקבוע שיינתנו ההטבות בכפוף לשני תנאים.

אלו הם התנאים שהשרים יכולים לקבוע בהתייעצות ביניהם.

נכון, אבל אפשר שגם החוק עצמו יקבע את זה בצורה ברורה ובהירה מאוד: "(א) יינתן תצהיר כי חוק שכר מינימום לא מופר; (ב) לא היתה הרשעה לגבי חוק זה."

כלומר, את מציעה הצעת חוק שסוטה לחלוטין מהצעתו של חבר הכנסת כבל.

מכיוון שהצעתו המקורית של חבר הכנסת כבל היתה בנוגע לקביעת תנאים, ולא רצינו לסטות מהפורמט הזה לגבי הנושאים הנוספים, הנוסח של הנושאים הנוספים הוא בהתאם לנוסח שהציע חבר הכנסת כבל.

קיימת הצעה אחרת, שהוצגה על ידי מר יפתח, לפיה הכללים יהיו בהירים כבר בתוך החוק עצמו; לא ענין קביעת תנאים כלשהם אלא עמידה בשני תנאים.

ראשית, הכנסת נושא רישוי העסקים בתצהיר כזה או אחר, תוך התעלמות ממה שקורה היום מבחינת הבירוקרטיה הממשלתית והציבורית מהווה צעד לא נכון, לדעתי.

שנית, בגין הפרה של תנאי נוסף ברישיון עסק על פי חוק רישוי עסקים יש היום סנקציות חריפות מאוד, כולל רישוי פלילי אם אינני טועה.

מרבית מפעלי התעשיה רוצים לעמוד בתנאים הסביבתיים שקובע הרגולטור – ואינני רוצה להתייחס כרגע לעבריינים. התנאים האלה הם תנאים דינמיים. יכול לבוא המשרד לאיכות הסביבה, ולומר פתאום שמשנת 2006 אתה צריך לעמוד בתקני פליטת אוויר חריפים וחמורים בהרבה מאלו שהיו ב-2005. אותו מפעל צריך להתארגן – לפעמים מהיום למחר - כדי לעמוד בתנאים. במדינות אחרות בעולם, התשתיות ברמת המדינה, שניתנות עבור עמידה בנושא של סילוק שפכים או טיפול במפגעים באוויר, גדולות בדרך כלל בהרבה מאלו שנותנים היום בישראל. למעשה, בישראל כמעט לא נותנים שום דבר. יותר מכך, כשבאים לבקש בעולם לשדרג את קווי ייצור כתוצאה מהשתנות הדרישות, בדרך כלל המדינה נותנת מענקים וקרנות. בישראל המדינה לא נותנת שום דבר. נוצר מצב שבו תעשיה שרוצה לעמוד בתקנים ולשדרג את עצמה - ולא מקבלת היום את המינימום מהמדינה מבחינת תשתיות בנושא סילוק שפכים--

איך החוק הזה מרע אתם?

באים למפעל ואומרים לו שהוא לא הספיק להגיע לפקיד הששי, השביעי או השמיני שאמור לתת לך את רישיון העסק – וזה המצב; אני מזמין את חברי הכנסת להצטרף אלינו במסע שבית עסק כזה צריך לעבור. הוא צריך לפנות לכל אחד מעשרות הפקידים שיושבים ברשות המקומית, בהג"א בכיבוי האש, במשרד לאיכות הסביבה ובמשרד התמ"ת. אני לא מדבר כרגע על ההצעה שראיתי, שנוגעת לאיכות הסביבה; אני מדבר על נושא רישוי העסק בלבד. אם אדוני יוכל להצטרף אליי לעסק אחד שצריך ללכת לעשרה פקידים – לפקיד של הג"א, לפקיד של כיבוי אש, לפקיד של המשרד לאיכות הסביבה, לפקיד של משרד התמ"ת, לפקיד של משרד הפנים – ולהתפלל שכל הפקידים יהיו שם וירצו לעזור לו. אני לא רוצה למצוא את עצמי במצב שבו אם אחד הפקידים איננו אני לא אקבל היום מענקים, גם אם עמדתי בהוראות החוק הזה של איתן כבל, גם אם אני לא נחשב מפעל מזהם ולא הפרתי אף אחד מהחוקים הסביבתיים.

זה תהליך שלוקח שנים.

אתה יודע כמה סופרמרקטים פועלים בלא רישיון עסק משום שהפקיד של משרד הבריאות לא הספיק להגיע אליהם כדי לחתום על המסמך כדי שהם יוכלו לקבל רישיון עסק? הוא שכר מקום והוא צריך לפתוח את הסופר.

הגב' ממשרד המשפטים אמרה שהיא שמעה שיש בעיה.

אני מקבלת את דבריך שיש בעיה. ואף על פי כן, נשמע לי לא סביר שהמדינה תתן כסף--

אדוני היושב ראש, זהו מסלול ייסורים, כאשר כבר קבע השר בהתייעצות עם המשרד לאיכות הסביבה את ההוראות, והמפעל עמד בהן. מה עוד, אם הוא יפר את חוק רישוי עסקים ואם הוא יפר תנאי מבין התנאים הנוספים של רישיון העסק – ואבקש מעורך הדין של המשרד לאיכות הסביבה לתקן אותי אם אני טועה - הוא צפוי לדין פלילי במידה והוא יורשע. לא נגרע משהו בנושא האכיפה.

הדובר אומר כאן שאדם יכול להיות מורשע בנוגע לקבלת רשיון עסק, להיות בעל רשיון, ולקבל כספים מהמדינה.

אמרתי שיש כאן חוק שדורש מהמפעל לעמוד בתנאים מסוימים. אני לא אומר שום דבר על החוק הזה. להכניס היום את חוק רישוי עסקים בלא לבדוק את הנושא – כי שנינו יודעים שהנושא רחב מאוד--

בדקתי את הנושא אצל הרפרנטים הרלוונטיים.

לפני רגע אמרת שאת לא מכירה את הנושא.

אדוני, מכיוון שדיברת עם האדם שלצידך, כנראה לא הקשבת לדברים שאמרתי, כי זה לא מה שאמרתי.

בלא שהנושא ייבדק על ידי חברי כנסת – לא על ידי או על ידך – שייווכחו בבירוקרטיה הנוראה שקיימת בנושא רישוי עסקים וכן הלאה, להכניס נושא כזה בדלת האחורית לוועדה בחוק אחר לגמרי, זה לא ראוי. כל מי שיושב כאן מהפקידות הממשלתית יודע שקיימת בעיה בחוק רישוי עסקים.

אנחנו התייעצנו אצלנו במשרד עם גורמים שאמונים - - -

ברשותך, אבקש לכוון את הדברים: אנחנו רוצים שהעסקים בארץ יהיו חוקיים. בסופו של דבר, מרוב הטלה על בעלי עסק, שנזקקים ל-20 אישורים כאשר כל פקיד נוכח כשהוא רוצה, נוצר מצב שבו עסקים מתחילים לעבוד בלא רשיון. אם כן, יש בירוקרטיה מצד אחד, וצריך לראות שאנחנו מטילים גזירות שאפשר לעמוד בהן. לכן אני בעד השמירה על איכות הסביבה ועל זכויות העובדים, שבאמת לא יהיו עבדים, מצד אחד. עם זאת, צריך לראות את זה במכלול הרשיונות שהם צריכים לקבל ובמכלול האישורים שהם מקבלים, כך שזה לא הופך לשלב נוסף שגורם לאותו יזם שבא להקים את המפעל לעזוב את הארץ או לפתוח את העסק באופן לא חוקי, מה שגורר בעקבותיו קנסות, משפטים וכל הסיפור הזה.

אם אפשר לקרוא שוב את התוספת בסוף הניסוח.

אני מבקש לשמוע תחילה את התייחסותה של נגה רובינשטיין.

לא אחזור על דברים שכבר נאמרו. עם זאת, גם לרשיון עסק יש מטרות משלו – עם כל הכבוד לבירוקרטיה: כך למשל, שהוא לא יפריע ברמות גבוהות מאוד. מטרה נוספת: שמבחינה בטיחותית לא יקרה שם אסון חלילה. האישורים שנדרשים על ידי הרשויות נועדו להבטיח את המטרות האלה. אם כן, גם לגופם של דברים - מעבר לרעיון הכללי, לפיו נראה לי לא סביר שגורם שהורשע בכך שאין לו רשיון עסק יקבל הטבות מהמדינה - אם למפעל מסוים יש בעיה בטיחותית חמורה ביותר שלא מטופלת די הצורך, אם יש שם חלילה גורם שיכול להביא לתוצאה קשה, נראה לי שגם בנסיבות האלה לא סביר שמדינה תתן כסף.

אדוני היושב ראש, עם כל הכבוד לדברים שמציגה נציגת משרד המשפטים, אותה אני מעריך מאוד באופן אישי, אני חייב להעיד כאלף עדים בנושא הזה, מתוך היכרות עם נושא רישוי העסקים. אכן, התעשיינים צודקים במאת האחוזים: יש בירוקרטיה אמיתית בכל המערכת הזאת. אתן לכם נתונים בדוקים בנוגע לעירי ראשון לציון: 90% מהפאבים, ואולי קצת יותר, פועלים עד היום בלא רשיון. את המקרה הזה אני רואה בחומרה רבה – הילדים שלנו, של מדינת ישראל, הולכים לפאבים האלה, ולרובם אין אישור של כיבוי אש. אם חלילה קורה משהו, אין להם פתחי מילוט. אני יודע שיותר מ-80% מהעסקים שנפתחים היום – כך בעירי, ואני מניח שזה מייצג מצב כלל-ארצי – נפתחים בלא רשיון עסק. לכן צדק נציג התמ"ת כאשר אמר שלא כדאי להתלות את זה בנקודת הזמן ההתחלתית. יכול להיות שהוא יעמוד בקריטריונים בהמשך – שהוא יעשה את כל התהליכים. אבל צריך לזכור שזו בירוקרטיה אמיתית, בצורה לא נורמלית. הייתי רוצה לראות איך אפשר לפשט את זה, ולא להעמיס על אנשים.

אני רוצה להדגיש שאני בעד איכות הסביבה, בעד בורות שומן למפעלים כאלה ואחרים ונגד השפד"ן שפוגע באיכות הסביבה. עם כל זאת, צריך לראות גם את אותם תעשיינים ובעלי עסק שצריכים לחיות. לא צריך ליצור מצב שבו הורגים אותם.

תודה. היועצת המשפטית של הוועדה ניסחה נוסח פשטני יותר.

הייתי מגדירה אותו "מרוכך מעט". אחרי הנוסח שהוצע על ידי חבר איתן כבל לתיקון חוק לעידוד השקעות הון וחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה, תבוא תוספת: "וכן רשאי השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע הוראות בענין התנית אישור בעמידה בהוראות חוק רישוי עסקים וחוק שכר מינימום." כלומר, להשאיר את כל הדיון בנושא הזה אחרי הקריאה הראשונה.

כלומר, מדובר בסמכות שר התמ"ת - - -

אבל את מבינה שגם הנוסח הנוכחי – מה שמוצע לענין איכות הסביבה – מותנה בתקנות של שר התמ"ת.

כן, אבל כתוב שהוא "יקבע" ולא שהוא "רשאי לקבוע". אם כתוב "רשאי לקבוע", הוא יהיה חייב להפעיל את שיקול הדעת המנהלי אם כן או לא, ויחליט שלא. העמדות כאן ברורות מאוד, על אף שמשרד התמ"ת אחראי גם על חוק שכר מינימום.

גב' רובינשטיין, אני מבינה את עמדתך הנחרצת מאוד בענין הזה. עם זאת, את מבינה שהתעוררו כאן הרבה מאוד קשיים. בהתייעצויות שקטות שנעשות כאן, הוועדה נוטה לאשר תוספת – בעיקר כדי שיהיה וו להיתלות בו לדיון מעמיק יותר בנושא הזה אחרי גיבוש עמדות כל הצדדים אחרי הקריאה הראשונה. נוסח כזה ניתן לשנות אחרי הקריאה הראשונה, ככל שיתגבשו שינויים שהוועדה תסכים להם. בכל מקרה, זה נותן את הוו שמאפשר לדון ולשנות בלא שמאן-דהו יוכל לטעון לנושא חדש.

לגבי שכר המינימום לא ראיתי שעלו כאן תהיות; עלו תהיות לגבי נושא הרשיון.

בהתלחשויות עלו תהיות גם בענין הזה.

אשמח לשמוע אותן ולהתייחס אליהן, אם יותר לי.

אני חושב שאתם מתלבשים כאן על הצעת החוק הזאת, ומנסים להלביש עליה את כל העוולות שאתם לא מצליחים לטפל בהם כמשרד המשפטים באופן רגיל, על פי חוק שכר מינימום.

כלומר, נושא איכות הסביבה חשוב בעיניך יותר מנושא שכר המינימום?

לא אמרתי זאת.

אם כך, מהו הקושי? האם מפעל שמפר את הוראות חוק שכר המינימום צריך לקבל כספים מהמדינה?

יש לך דרכים אחרות בחוק שכר מינימום לטפל במעסיק שלא משלם שכר מינימום. נוח לכם להתלבש עכשיו על הצעת החוק הזאת.

עובדה שאנחנו לא המדינה היחידה בעולם – וזו מגמה עולמית – לתת תמריצים בחקיקות שמהותן תמריצים רק למי שמקיים את הוראות החוק כשאין לך אמצעים אמיתיים ומשמעותיים לאכוף אותם. אני מציעה שתשאל את משרד התמ"ת לגבי אכיפת חוק שכר מינימום.

אבקש מהתאחדות התעשיינים לגבש נתונים לגבי הקשיים שעוברים מפעלים ועסקים שזכאים למענק כזה או אחר, ולכן הם נתקעים בצומת כזאת או אחרת. נרצה לעזור כמובן בנושא הזה במסגרת החוק הזה או במסגרת חוקים אחרים.

ביחס להצעת החוק, נכניס כפי שציינתי בתחילה עם התיקון שהציעה היועצת המשפטית של הוועדה.

לגבי שני המרכיבים או להשאיר את זה ברמה של שיקול דעת גם לגבי שכר המינימום וגם לענין רישוי עסקים?

לגבי שכר מינימום – ההנחיה היא להשאיר את זה ברמה של חובה לקבוע הוראות. לענין רישוי עסקים – ברמה של שיקול דעת. אני לא קובעת אלו הוראות - "יקבע הוראות". בהוראות ייכלל ענין התצהיר.

אנחנו רוצים שהצעת החוק תכלול גם את נושא איכות הסביבה, גם את השמירה על זכויות העובדים, ואם לא נכביד על רישוי העסקים, נראה איך אפשר יהיה לעזור להם לקראת הקריאה השניה והשלישית--

גם זה בכפוף לאישורכם?

כן – הכל כפוף לאישור ועדת הכלכלה.

אני מעמיד להצבעה את הצעת חוק התניית מענקים למפעלי תעשיה (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005 לקריאה ראשונה, עם כל התוספות שדנו בהן, אותן הקריאה בסוף הדיון היועצת המשפטית של הוועדה.

הצבעה

בעד הצעת החוק - פה אחד.

הצעת החוק נתקבלה לקריאה ראשונה.

אבקש להבהיר - זה לא בדיוק כפי שהצעתי; הוועדה הכניסה שינוי: חובה לקבוע הוראות לענין חוק שכר מנימום.

הסמכנו אותך להכניס שיפורים.

הצעת החוק הנוספות מתאחדות עם ההצעה הזאת?

לא.

תודה לכולכם, הישיבה נעולה.

12:00