דף "הצעת חוק ספציפית" מציג מידע כללי על מהות החוק והשלב בו הוא נמצא בתהליך החקיקה.
ניתן להבין האם החוק מקדם אג'נדות מסוימות, ע"י עיון בפרטי ההצבעה על החוק. תוכלו לראות את ההצבעה על החוק בלחיצה על "קריאה טרומית" או על "קריאה ראשונה" ולחיצה על הקישור להצבעה (במידה וקיימת).
להצביע בעד או נגד החוק. ההצבעה על החוק משקפת לחברי הכנסת את דעת הציבור בנוגע לחוק וחשוב מכך - את דעתם של מתפקדי המפלגה שאליה משתייך חבר הכנסת (למה זה חשוב?)
בדיוק כמו שסרטוני יוטוב יכולים להיות מוטמעים באתרים אחרים, גם תהליך
החקיקה הזה יכול להופיע בבלוגים, כתבות,
פייסבוק וכן הלאה... העתיקו את קוד ההטמעה (html): העתיקו את הלינק (להטמעה בפייסבוק):
הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – ביטוח פנסיוני במסלול ברירת מחדל), התשע"ו–2016
תיקון סעיף 11.בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה–2005 ס"ח התשס"ה, עמ' 889. (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מושב שיתופי" יבוא: ""מסלול ברירת מחדל" – מסלול חסכון פנסיוני בקופת גמל משלמת לקצבה שנבחר בהליך לפי סעיף 57א;". תיקון סעיף 202.בסעיף 20(ב) לחוק העיקרי, האמור בו יסומן כפסקה (1), ואחריה יבוא: "(2) לא נקבעה בדין או בהסכם, או מכוחם, קופת גמל לצורך הפקדת תשלומים כאמור בסעיף קטן (א), והעובד לא בחר קופת גמל אחרת לפי הוראות סעיף זה, על אף שניתנה לו הזדמנות לעשות כן, יפקיד המעביד את התשלומים האמורים במסלול ברירת המחדל, כל עוד לא בחר העובד בקופה אחרת לפי הוראות סעיף זה; אין באמור בפסקה זו כדי לפטור את המעביד מחובותיו לפי הדין או ההסכם. (3) לא תיקבע בהסכם שאינו הסכם קיבוצי, קופת גמל, אלא אם כן לדעת המעביד תנאיה עדיפים על התנאים שמוצעים במסלול ברירת המחדל; נקבעה קופת גמל כאמור, יפקיד המעביד את התשלומים האמורים באותה קופה, כל עוד לא בחר העובד בקופה אחרת לפי הוראות סעיף זה." הוספת סעיף 57א3.אחרי סעיף 57 לחוק העיקרי יבוא:
"מסלול ברירת מחדל57א.(א) הממונה יפרסם מכרז לבחירת החברה המנהלת שתיתן את שירות מסלול ברירת המחדל; תנאי המכרז ייקבעו על ידי הממונה, באישור ועדת הכספים של הכנסת, ויתייחסו בין היתר לגובה דמי הניהול.
(ב) על אף האמור בסעיף 16(א), מסלול ברירת המחדל יתנהל על פי תקנון שאישר הממונה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; החל מאישור התקנון, שינויים בו יבוצעו על ידי קופת הגמל, בכפוף לאישור הממונה. (ג) הצטרפות למסלול ברירת המחדל תהיה פתוחה בפני כל עובד או עצמאי."
דברי הסבר
חיסכון פנסיוני פרטי הוא נדבך הכרחי בהבטחת רמת חיים נאותה לגמלאים בישראל, מאחר שקצבת הזקנה הממלכתית לבדה אינה מספיקה למניעת עוני בקרב קשישים. כיום, מתבססת מערכת החיסכון הפנסיוני הפרטי בישראל בעיקר על גופי חיסכון פרטיים (חברות ביטוח, קרנות פנסיה וקופות גמל), אשר גובים דמי ניהול מההפקדות ומהחיסכון הצבור, ומשקיעים אותו בנכסים פיננסיים שונים. המצב הקיים טומן בחובו שלוש בעיות מרכזיות:
1. דמי ניהול גבוהים: דמי הניהול המשולמים לגופי החיסכון מאופיינים בשונות עצומה. עובדים הנהנים מהסדרים דרך גופים מאורגנים משלמים לרוב דמי ניהול בשיעור נמוך מאד (0.25% ומטה), ולעומת זאת, עובדים ללא כושר מיקוח משלמים דמי ניהול גבוהים עד פי שמונה. לעתים קרובות תשלומים אלו אינם ניתנים כנגד תמורה הולמת, והם עשויים להקטין את החיסכון הסופי של אדם בעשרות אחוזים. נוסף על דמי הניהול, מושפע החיסכון הפנסיוני גם מתשלומים נוספים, כגון פרמיות על כיסוי ביטוחי. גם אלו מאופיינים בשונות גבוהה בין חוסכים, והעלות נוטה להיות גבוהה במיוחד בפוליסות ביטוח חיים.
2. סיכון פיננסי: החיסכון הצבור מושקע בנכסים פיננסיים בשוקי ההון, אשר חלקם מאופיינים בתנודתיות רבה. בעתות משבר יכולים חוסכים לגלות כי שווי חסכונותיהם ירד בעשרות אחוזים, והדבר מסוכן במיוחד עבור חוסכים הקרובים לגיל פרישה. העלייה בסיכון הפיננסי היא פועל יוצא של צמצום הנפקת אגרות חוב מיועדות על ידי ממשלת ישראל, ועקב ירידת הריבית על אגרות חוב ממשלתיות אחרות.
3. מודעות צרכנית בלתי מספקת: קבלת החלטות לגבי מוצרים פנסיוניים היא קשה מאד למרבית בני האדם, עקב שילוב של מורכבות המוצרים הפנסיוניים, יחד עם חוסר ידע ומודעות בציבור הרחב. ככלל, מרבית האנשים נוטים לאמץ, ללא בדיקת חלופות, את ברירות המחדל המוצעות להם במקום העבודה או על ידי סוכני ביטוח. הדבר נכון גם כאשר ברירות מחדל אלו אינן טובות עבורם עקב דמי ניהול גבוהים או סיכון פיננסי מוגזם.
לפיכך, מוצע לחייב את שר האוצר לפנות להליך מכרזי, חברה שתציע מסלול חיסכון פנסיוני בתנאים הוגנים, שיהווה מסלול ברירת מחדל שאליה יופקדו כספי החוסכים לפנסיה, אלא אם כן בחרו במסלול אחר או בחברה מנהלת אחרת.
