דף "הצעת חוק ספציפית" מציג מידע כללי על מהות החוק והשלב בו הוא נמצא בתהליך החקיקה.
ניתן להבין האם החוק מקדם אג'נדות מסוימות, ע"י עיון בפרטי ההצבעה על החוק. תוכלו לראות את ההצבעה על החוק בלחיצה על "קריאה טרומית" או על "קריאה ראשונה" ולחיצה על הקישור להצבעה (במידה וקיימת).
להצביע בעד או נגד החוק. ההצבעה על החוק משקפת לחברי הכנסת את דעת הציבור בנוגע לחוק וחשוב מכך - את דעתם של מתפקדי המפלגה שאליה משתייך חבר הכנסת (למה זה חשוב?)
בדיוק כמו שסרטוני יוטוב יכולים להיות מוטמעים באתרים אחרים, גם תהליך
החקיקה הזה יכול להופיע בבלוגים, כתבות,
פייסבוק וכן הלאה... העתיקו את קוד ההטמעה (html): העתיקו את הלינק (להטמעה בפייסבוק):
הצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014) (תיקון – החרגת נכס שהתקבל בחלוקת נכסי עיזבון), התשע"ה–2015
תיקון סעיף 441.בחוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג–2013 ס"ח התשע"ג, עמ' 116. (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 44(ד)(1)(ג), בסופו יבוא "למעט חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים, כמשמעותה בסעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין, שבמסגרתה ניתנה תמורה בכסף או בשווה כסף שאינם נכס הנמנה על נכסי העיזבון". תחילה2.תחילתו של סעיף 44(ד)(1)(ג) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, ביום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014).
דברי הסבר
חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג–2013 (להלן – חוק לשינוי סדרי עדיפויות) תיקן, בין היתר, את חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963 (להלן – חוק מיסוי מקרקעין) וקבע בו הוראות שונות שעיקרן שינוי חישוב מס השבח בעת מכירת זכות במקרקעין ושתחילתן ביום 1.1.2014.
בחוק נקבעו הוראות מעבר שתחולתן היא בין השנים 2014 ל-2017 והן מסדירות, בין היתר את האפשרות שמוכר אחד ימכור שתי דירות מזכות בלבד בפטור ממס, בהתקיימותם של מספר תנאים, בהם שהמכירה אינה לקרוב כהגדרתו בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963 בין בתמורה ובין שלא בתמורה.
בעת חקיקת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים לא נלקחה בחשבון האפשרות שבעת תחולתן של הוראות המעבר יחולקו נכסי עזבון מרובים בין מספר יורשים (חלוקה שנפוצה יותר בעת הורשת משק חקלאי) ושלפי המצב החוקי הקיים חלוקות מעין אלה מחויבות כעת במס מלא.
תוצאה קשה זו אינה מוצדקת וזו אף היתה כוונת המחוקק להתיר אותה. זאת, כיוון שבמצב מעין זה לא מתעורר החשד שחלוקת נכסי עיזבון יכולה להוות תכנון מס אסור בין קרובים – שכן כל כולה תלויה באירוע חיצוני ולא רצוני בין יורשים ואינה ניתנת לביצוע ללא צווים שיפוטיים הניתנים בסופו של יום.
לפיכך, מוצע לתקן את החוק לשינוי סדרי עדיפויות ולקבוע שמכירה בין קרובים כתוצאה מחלוקת נכסי עיזבון לא תחויב במס מלא בתקופת תחולתן של הוראות המעבר.
