דף "הצעת חוק ספציפית" מציג מידע כללי על מהות החוק והשלב בו הוא נמצא בתהליך החקיקה.
ניתן להבין האם החוק מקדם אג'נדות מסוימות, ע"י עיון בפרטי ההצבעה על החוק. תוכלו לראות את ההצבעה על החוק בלחיצה על "קריאה טרומית" או על "קריאה ראשונה" ולחיצה על הקישור להצבעה (במידה וקיימת).
להצביע בעד או נגד החוק. ההצבעה על החוק משקפת לחברי הכנסת את דעת הציבור בנוגע לחוק וחשוב מכך - את דעתם של מתפקדי המפלגה שאליה משתייך חבר הכנסת (למה זה חשוב?)
בדיוק כמו שסרטוני יוטוב יכולים להיות מוטמעים באתרים אחרים, גם תהליך
החקיקה הזה יכול להופיע בבלוגים, כתבות,
פייסבוק וכן הלאה... העתיקו את קוד ההטמעה (html): העתיקו את הלינק (להטמעה בפייסבוק):
הצעת חוק הגנה על עובדים בעת אירוע אסון המוני, התשע"ד–2014
הגדרות1.בחוק זה –"אדם עם מוגבלות" – כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998 ס"ח התשנ"ח, עמ' 152.;"אירוע אסון המוני" – כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה;"הורה יחיד" – כהגדרתו בחוק משפחות חד-הוריות, התשנ"ב–1992 ס"ח התשנ"ב, עמ' 147.;"השר האחראי", לעניין מוסד חינוך – השר שמוסד החינוך הוא בתחום אחריותו;"ילד" – מי שטרם מלאו לו 14 שנים, וכן ילד בעל צרכים מיוחדים כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח–1988 ס"ח התשמ"ח, עמ' 114.;"מוסד חינוך" – לרבות מוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949 ס"ח התש"ט, עמ' 287., מעון כהגדרתו בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה–1965 ס"ח התשכ"ה, עמ' 48., וקייטנה כהגדרתה בחוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש"ן–1990 ס"ח התש"ן, עמ' 155.;"פיטורים" – לרבות אי-חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה, שהוא אחד מאלה:(1) חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר;(2) חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת של העובד שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה;"פקודת המשטרה" – פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 17, עמ' 390.;"קבלן כוח אדם" ו"מעסיק בפועל" – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–1996 ס"ח התשנ"ו, עמ' 201.;"תקופת האסון" – התקופה שבה עומדת בתוקפה ההכרזה על אירוע אסון המוני לפי סעיף 90ב לפקודת המשטרה.איסור פיטורים2.(א) לא יפטר מעביד עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי-ביצוע העבודה, מחמת הוראה של שוטר או חייל לפי סעיף 90ד לפקודת המשטרה בעת אירוע אסון המוני, אשר בשלה נמנע מן העובד להתייצב לעבודתו או לבצעה, לפי העניין, ולעניין אדם עם מוגבלות – לרבות בשל מוגבלותו.(ב)(1) לא יפטר מעביד עובד בשל היעדרותו מהעבודה לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד מחמת אירוע אסון המוני או הוראה של שוטר או חייל כאמור בסעיף קטן (א), או עקב הוראה של השר האחראי שניתנה בתקופת האסון אשר מכוחה מחויב העובד לשהות במוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שבתקופת היעדרותו של העובד התקיים אחד מאלה:(א) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא הורה יחיד של הילד; (ב) בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד.(2) הוראות פסקה (1) לעניין היעדרות מהעבודה עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד של העובד, לא יחולו אם היה במקום העבודה של העובד או של בן זוגו, בעת היעדרות העובד כאמור באותה פסקה, סידור נאות להשגחה על הילד.(ג) היה המעביד קבלן כוח אדם, יראו לעניין סעיף זה גם הפסקה, קבועה או זמנית, של העסקת העובד, כפיטורים, ויחולו הוראות אלה: (1) מעסיק בפועל לא יגרום לפיטוריו של עובד של קבלן כוח אדם, בשל היעדרותו מהעבודה או אי-ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי העניין;(2) קבע בית הדין לעבודה כי עובד של קבלן כוח אדם פוטר בשל היעדרותו מהעבודה או אי-ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי העניין, חזקה היא כי המעסיק בפועל גרם לפיטוריו בניגוד להוראות פסקה (1), אלא אם כן הוכיח אחרת;(3) הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על האיסורים החלים על קבלן כוח אדם כמעביד לפי סעיף זה.(ד) פוטר עובד בניגוד להוראות סעיף זה, בטלים הפיטורים.עונשין3.פיטר מעביד עובד בניגוד להוראות סעיף 2, או גרם מעסיק בפועל לפיטוריו של עובד של קבלן כוח אדם בניגוד להוראות סעיף קטן (ג) של הסעיף האמור, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז–1977 ס"ח התשל"ז, עמ' 226..תשלום שכר והפחתת חצי יום חופשה4.(א) עובד שבמהלך תקופת אסון נעדר מהעבודה או לא ביצע את העבודה בנסיבות כאמור בסעיף 2(א) או (ב), ישלם לו מעבידו, במועד לתשלום שכר העבודה לפי חוק הגנת השכר, התשי"ח–1958 ס"ח התשי"ח, עמ' 86., שכר בעד תקופת ההיעדרות או אי-ביצוע העבודה כאמור. (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), היתה ההיעדרות בנסיבות האמורות בסעיף 2(ב) בלבד, יפחית המעביד מימי החופשה המגיעים לעובד חצי יום חופשה בעד כל יום מלא שבו נעדר העובד מעבודה כאמור.פיצוי לעצמאים5.(א) שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע מתן פיצוי לעצמאי, שהכנסתו נפגעה בתקופת האסון עקב אי-יכולת לעסוק בעסקו או במשלח ידו – (1) מחמת הוראה של שוטר או חייל לפי סעיף 90ד לפקודת המשטרה באירוע אסון המוני, שבשלה נמנע ממנו לעסוק בעסקו או במשלח ידו, ולעניין אדם עם מוגבלות – לרבות בשל מוגבלותו; (2) בשל הצורך להשגיח על ילדו, הנמצא עמו, עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד מחמת אירוע אסון המוני או הוראה של שוטר או חייל כאמור בפסקה (1), או עקב הוראה של השר האחראי שניתנה בעת התרחשות אירוע אסון המוני אשר מכוחה מחויב העצמאי לשהות במוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שהתקיימו בו התנאים המנויים בסעיף 2(ב)(1).(ב) סכום הפיצוי יהיה מכפלת מספר הימים שבהם נפגעה הכנסתו של העצמאי, בחצי מהשכר החציוני במשק, וחלוקתם ב-25; לעניין סעיף זה, "שכר חציוני" – רמת שכר אשר מחצית מהעובדים משתכרים יותר ממנה ומחציתם פחות ממנה, לפי סקר הכנסות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.תחולה6.הוראות סעיפים 2 ו-3 לא יחולו על אלה:(1) מי שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת-חירום, התשכ"ז–1967 ס"ח התשכ"ז, עמ' 86.;(2) שוטר כהגדרתו בפקודת המשטרה;(3) סוהר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971 ס"ח התשל"ב, עמ' 22.;(4) מי שעובד בשירותי הביטחון כהגדרתם בסעיף 63א לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל–1970 ס"ח התש"ל, עמ' 65. ;(5) חבר ארגון עזר כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951 ס"ח התשי"א, עמ' 78.;(6) עובד בגוף הצלה כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה.
דברי הסבר
חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006 קובע הוראות שנועדו להגן על עובדים במקרים של התקפה צבאית על מדינת ישראל או מצב מיוחד בעורף. הוא איננו חל במקרים של אירועי אסון המוניים כגון מפגעי טבע רחבי היקף, תאונות המוניות ושאר אירועים אשר תוצאותיהם כוללות נזקים בסדרי גודל עצומים לציבור ולמשק. סופת השלג שהתחוללה באזור ירושלים והצפון בדצמבר 2013, אשר גרמה לנזקים גדולים לרכוש ולפגיעה קשה בחיי היום-יום של האוכלוסייה באזורים אלה, היא דוגמא לסוג המקרים שעשוי להיחשב לאירוע כאמור.
אחת ההשלכות המרכזיות של אירועי אסון המוניים היא העובדה שמוסדות חינוך רבים נסגרים וילדים הלומדים במוסדות חינוך אלו נאלצים להישאר בבתיהם עם הוריהם. מפאת הסכנה הנשקפת לילדים, פעמים רבות שמוסדות החינוך נותרים סגורים גם מספר ימים לאחר שחלק מהעסקים חזרו לפעילות של שגרה. משמעות הדבר היא שעובדים רבים במשק, שכירים ועצמאיים כאחד, נאלצים למצוא פתרון להשגחה על ילדיהם בזמן שהם נדרשים לחזור לעבודתם.
מטרת חוק זה היא לקבוע הוראות שיגנו על עובדים בשל התרחשות אירועי אסון המוניים. החוק מאזן בין הפגיעה בעובדים לבין הפגיעה במעסיקים, וכן קובע אפשרות למתן פיצוי לעצמאיים.
סעיפים 2 ו-3 להצעת החוק קובעים שמעביד לא יוכל לפטר עובד בשל היעדרותו מהעבודה עקב אירוע האסון.
סעיף 4 להצעת החוק קובע שעובד שנעדר מעבודתו בתקופת התרחשות האסון מכיוון שנאלץ להשגיח על ילדו, שכרו ישולם לו וכן ינוכה חצי יום חופשה ממכסת ימי החופשה שלו. ניכוי חצי יום חופשה נועד לאפשר איזון בין הפגיעה בעובד לפגיעה במעסיק. באופן זה נהגו כלפי העובדים במגזר הציבורי במשק בעקבות סופת השלג של דצמבר 2013.
סעיף 5 להצעת החוק נותן אפשרות לשר האוצר להורות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, על מתן פיצויים ליחידים עצמאים הן בשל היעדרות מעסקם – בגובה חצי מהשכר החציוני במשק, והן מכיוון שנאלצו להשגיח על ילדיהם בתקופת התרחשות האסון.
הצעת חוק הגנה על עובדים בעת אירוע אסון המוני, התשע"ד–2014
הגדרות1.בחוק זה –"אדם עם מוגבלות" – כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998 ס"ח התשנ"ח, עמ' 152.;"אירוע אסון המוני" – כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה;"הורה יחיד" – כהגדרתו בחוק משפחות חד-הוריות, התשנ"ב–1992 ס"ח התשנ"ב, עמ' 147.;"השר האחראי", לעניין מוסד חינוך – השר שמוסד החינוך הוא בתחום אחריותו;"ילד" – מי שטרם מלאו לו 14 שנים, וכן ילד בעל צרכים מיוחדים כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח–1988 ס"ח התשמ"ח, עמ' 114.;"מוסד חינוך" – לרבות מוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949 ס"ח התש"ט, עמ' 287., מעון כהגדרתו בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה–1965 ס"ח התשכ"ה, עמ' 48., וקייטנה כהגדרתה בחוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש"ן–1990 ס"ח התש"ן, עמ' 155.;"פיטורים" – לרבות אי-חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה, שהוא אחד מאלה:(1) חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר;(2) חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת של העובד שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה;"פקודת המשטרה" – פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 17, עמ' 390.;"קבלן כוח אדם" ו"מעסיק בפועל" – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–1996 ס"ח התשנ"ו, עמ' 201.;"תקופת האסון" – התקופה שבה עומדת בתוקפה ההכרזה על אירוע אסון המוני לפי סעיף 90ב לפקודת המשטרה.איסור פיטורים2.(א) לא יפטר מעביד עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי-ביצוע העבודה, מחמת הוראה של שוטר או חייל לפי סעיף 90ד לפקודת המשטרה בעת אירוע אסון המוני, אשר בשלה נמנע מן העובד להתייצב לעבודתו או לבצעה, לפי העניין, ולעניין אדם עם מוגבלות – לרבות בשל מוגבלותו.(ב)(1) לא יפטר מעביד עובד בשל היעדרותו מהעבודה לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד מחמת אירוע אסון המוני או הוראה של שוטר או חייל כאמור בסעיף קטן (א), או עקב הוראה של השר האחראי שניתנה בתקופת האסון אשר מכוחה מחויב העובד לשהות במוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שבתקופת היעדרותו של העובד התקיים אחד מאלה:(א) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא הורה יחיד של הילד; (ב) בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד.(2) הוראות פסקה (1) לעניין היעדרות מהעבודה עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד של העובד, לא יחולו אם היה במקום העבודה של העובד או של בן זוגו, בעת היעדרות העובד כאמור באותה פסקה, סידור נאות להשגחה על הילד.(ג) היה המעביד קבלן כוח אדם, יראו לעניין סעיף זה גם הפסקה, קבועה או זמנית, של העסקת העובד, כפיטורים, ויחולו הוראות אלה: (1) מעסיק בפועל לא יגרום לפיטוריו של עובד של קבלן כוח אדם, בשל היעדרותו מהעבודה או אי-ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי העניין;(2) קבע בית הדין לעבודה כי עובד של קבלן כוח אדם פוטר בשל היעדרותו מהעבודה או אי-ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי העניין, חזקה היא כי המעסיק בפועל גרם לפיטוריו בניגוד להוראות פסקה (1), אלא אם כן הוכיח אחרת;(3) הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על האיסורים החלים על קבלן כוח אדם כמעביד לפי סעיף זה.(ד) פוטר עובד בניגוד להוראות סעיף זה, בטלים הפיטורים.עונשין3.פיטר מעביד עובד בניגוד להוראות סעיף 2, או גרם מעסיק בפועל לפיטוריו של עובד של קבלן כוח אדם בניגוד להוראות סעיף קטן (ג) של הסעיף האמור, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז–1977 ס"ח התשל"ז, עמ' 226..תשלום שכר והפחתת חצי יום חופשה4.(א) עובד שבמהלך תקופת אסון נעדר מהעבודה או לא ביצע את העבודה בנסיבות כאמור בסעיף 2(א) או (ב), ישלם לו מעבידו, במועד לתשלום שכר העבודה לפי חוק הגנת השכר, התשי"ח–1958 ס"ח התשי"ח, עמ' 86., שכר בעד תקופת ההיעדרות או אי-ביצוע העבודה כאמור. (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), היתה ההיעדרות בנסיבות האמורות בסעיף 2(ב) בלבד, יפחית המעביד מימי החופשה המגיעים לעובד חצי יום חופשה בעד כל יום מלא שבו נעדר העובד מעבודה כאמור.פיצוי לעצמאים5.(א) שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע מתן פיצוי לעצמאי, שהכנסתו נפגעה בתקופת האסון עקב אי-יכולת לעסוק בעסקו או במשלח ידו – (1) מחמת הוראה של שוטר או חייל לפי סעיף 90ד לפקודת המשטרה באירוע אסון המוני, שבשלה נמנע ממנו לעסוק בעסקו או במשלח ידו, ולעניין אדם עם מוגבלות – לרבות בשל מוגבלותו; (2) בשל הצורך להשגיח על ילדו, הנמצא עמו, עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד מחמת אירוע אסון המוני או הוראה של שוטר או חייל כאמור בפסקה (1), או עקב הוראה של השר האחראי שניתנה בעת התרחשות אירוע אסון המוני אשר מכוחה מחויב העצמאי לשהות במוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שהתקיימו בו התנאים המנויים בסעיף 2(ב)(1).(ב) סכום הפיצוי יהיה מכפלת מספר הימים שבהם נפגעה הכנסתו של העצמאי, בחצי מהשכר החציוני במשק, וחלוקתם ב-25; לעניין סעיף זה, "שכר חציוני" – רמת שכר אשר מחצית מהעובדים משתכרים יותר ממנה ומחציתם פחות ממנה, לפי סקר הכנסות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.תחולה6.הוראות סעיפים 2 ו-3 לא יחולו על אלה:(1) מי שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת-חירום, התשכ"ז–1967 ס"ח התשכ"ז, עמ' 86.;(2) שוטר כהגדרתו בפקודת המשטרה;(3) סוהר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971 ס"ח התשל"ב, עמ' 22.;(4) מי שעובד בשירותי הביטחון כהגדרתם בסעיף 63א לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל–1970 ס"ח התש"ל, עמ' 65. ;(5) חבר ארגון עזר כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951 ס"ח התשי"א, עמ' 78.;(6) עובד בגוף הצלה כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה.
דברי הסבר
חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006 קובע הוראות שנועדו להגן על עובדים במקרים של התקפה צבאית על מדינת ישראל או מצב מיוחד בעורף. הוא איננו חל במקרים של אירועי אסון המוניים כגון מפגעי טבע רחבי היקף, תאונות המוניות ושאר אירועים אשר תוצאותיהם כוללות נזקים בסדרי גודל עצומים לציבור ולמשק. סופת השלג שהתחוללה באזור ירושלים והצפון בדצמבר 2013, אשר גרמה לנזקים גדולים לרכוש ולפגיעה קשה בחיי היום-יום של האוכלוסייה באזורים אלה, היא דוגמא לסוג המקרים שעשוי להיחשב לאירוע כאמור.
אחת ההשלכות המרכזיות של אירועי אסון המוניים היא העובדה שמוסדות חינוך רבים נסגרים וילדים הלומדים במוסדות חינוך אלו נאלצים להישאר בבתיהם עם הוריהם. מפאת הסכנה הנשקפת לילדים, פעמים רבות שמוסדות החינוך נותרים סגורים גם מספר ימים לאחר שחלק מהעסקים חזרו לפעילות של שגרה. משמעות הדבר היא שעובדים רבים במשק, שכירים ועצמאיים כאחד, נאלצים למצוא פתרון להשגחה על ילדיהם בזמן שהם נדרשים לחזור לעבודתם.
מטרת חוק זה היא לקבוע הוראות שיגנו על עובדים בשל התרחשות אירועי אסון המוניים. החוק מאזן בין הפגיעה בעובדים לבין הפגיעה במעסיקים, וכן קובע אפשרות למתן פיצוי לעצמאיים.
סעיפים 2 ו-3 להצעת החוק קובעים שמעביד לא יוכל לפטר עובד בשל היעדרותו מהעבודה עקב אירוע האסון.
סעיף 4 להצעת החוק קובע שעובד שנעדר מעבודתו בתקופת התרחשות האסון מכיוון שנאלץ להשגיח על ילדו, שכרו ישולם לו וכן ינוכה חצי יום חופשה ממכסת ימי החופשה שלו. ניכוי חצי יום חופשה נועד לאפשר איזון בין הפגיעה בעובד לפגיעה במעסיק. באופן זה נהגו כלפי העובדים במגזר הציבורי במשק בעקבות סופת השלג של דצמבר 2013.
סעיף 5 להצעת החוק נותן אפשרות לשר האוצר להורות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, על מתן פיצויים ליחידים עצמאים הן בשל היעדרות מעסקם – בגובה חצי מהשכר החציוני במשק, והן מכיוון שנאלצו להשגיח על ילדיהם בתקופת התרחשות האסון.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת אלעזר שטרן וקבוצת חברי הכנסת (פ/2207/19).
הצעת חוק הגנה על עובדים בעת אירוע אסון המוני, התשע"ה–2015
הגדרות1.בחוק זה – "אדם עם מוגבלות" – כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998 ס"ח התשנ"ח, עמ' 152.; "אירוע אסון המוני" – כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה; "הורה עצמאי" – כהגדרתו בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ"ב–1992 ס"ח התשנ"ב, עמ' 147.; "השר האחראי", לעניין מוסד חינוך – השר שמוסד החינוך הוא בתחום אחריותו; "ילד" – מי שטרם מלאו לו 14 שנים, וכן ילד בעל צרכים מיוחדים כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח–1988 ס"ח התשמ"ח, עמ' 114.; "מוסד חינוך" – לרבות מוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949 ס"ח התש"ט, עמ' 287., מעון כהגדרתו בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה–1965 ס"ח התשכ"ה, עמ' 48., וקייטנה כהגדרתה בחוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש"ן–1990 ס"ח התש"ן, עמ' 155.; "פיטורים" – לרבות אי-חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה, שהוא אחד מאלה:
(1) חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר; (2) חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת של העובד שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה;
"פקודת המשטרה" – פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 17, עמ' 390.; "קבלן כוח אדם" ו"מעסיק בפועל" – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–1996 ס"ח התשנ"ו, עמ' 201.; "תקופת האסון" – התקופה שבה עומדת בתוקפה ההכרזה על אירוע אסון המוני לפי סעיף 90ב לפקודת המשטרה. איסור פיטורים2.(א) לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי-ביצוע העבודה, מחמת הוראה של שוטר או חייל לפי סעיף 90ד לפקודת המשטרה בעת אירוע אסון המוני, אשר בשלה נמנע מן העובד להתייצב לעבודתו או לבצעה, לפי העניין, ולעניין אדם עם מוגבלות – לרבות בשל מוגבלותו.
(ב)(1) לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד מחמת אירוע אסון המוני או הוראה של שוטר או חייל כאמור בסעיף קטן (א), או עקב הוראה של השר האחראי שניתנה בתקופת האסון אשר מכוחה מחויב העובד לשהות במוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שבתקופת היעדרותו של העובד התקיים אחד מאלה:
(א) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא הורה יחיד של הילד; (ב) בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד.
(2) הוראות פסקה (1) לעניין היעדרות מהעבודה עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד של העובד, לא יחולו אם היה במקום העבודה של העובד או של בן זוגו, בעת היעדרות העובד כאמור באותה פסקה, סידור נאות להשגחה על הילד.
(ג) היה המעסיק קבלן כוח אדם, יראו לעניין סעיף זה גם הפסקה, קבועה או זמנית, של העסקת העובד, כפיטורים, ויחולו הוראות אלה:
(1) מעסיק בפועל לא יגרום לפיטוריו של עובד של קבלן כוח אדם, בשל היעדרותו מהעבודה או אי-ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי העניין; (2) קבע בית הדין לעבודה כי עובד של קבלן כוח אדם פוטר בשל היעדרותו מהעבודה או אי-ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי העניין, חזקה היא כי המעסיק בפועל גרם לפיטוריו בניגוד להוראות פסקה (1), אלא אם כן הוכיח אחרת; (3) הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על האיסורים החלים על קבלן כוח אדם כמעסיק לפי סעיף זה.
(ד) פוטר עובד בניגוד להוראות סעיף זה, בטלים הפיטורים. עונשין3.פיטר מעסיק עובד בניגוד להוראות סעיף 2, או גרם מעסיק בפועל לפיטוריו של עובד של קבלן כוח אדם בניגוד להוראות סעיף קטן (ג) של הסעיף האמור, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז–1977 ס"ח התשל"ז, עמ' 226.. תשלום שכר והפחתת חצי יום חופשה4.(א) עובד שבמהלך תקופת אסון נעדר מהעבודה או לא ביצע את העבודה בנסיבות כאמור בסעיף 2(א) או (ב), ישלם לו מעסיקו, במועד לתשלום שכר העבודה לפי חוק הגנת השכר, התשי"ח–1958 ס"ח התשי"ח, עמ' 86., שכר בעד תקופת ההיעדרות או אי-ביצוע העבודה כאמור. (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), היתה ההיעדרות בנסיבות האמורות בסעיף 2(ב) בלבד, יפחית המעסיק מימי החופשה המגיעים לעובד חצי יום חופשה בעד כל יום מלא שבו נעדר העובד מעבודה כאמור. פיצוי לעצמאים5.(א) שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע מתן פיצוי לעצמאי, שהכנסתו נפגעה בתקופת האסון עקב אי-יכולת לעסוק בעסקו או במשלח ידו –
(1) מחמת הוראה של שוטר או חייל לפי סעיף 90ד לפקודת המשטרה באירוע אסון המוני, שבשלה נמנע ממנו לעסוק בעסקו או במשלח ידו, ולעניין אדם עם מוגבלות – לרבות בשל מוגבלותו; (2) בשל הצורך להשגיח על ילדו, הנמצא עמו, עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד מחמת אירוע אסון המוני או הוראה של שוטר או חייל כאמור בפסקה (1), או עקב הוראה של השר האחראי שניתנה בעת התרחשות אירוע אסון המוני אשר מכוחה מחויב העצמאי לשהות במוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שהתקיימו בו התנאים המנויים בסעיף 2(ב)(1).
(ב) סכום הפיצוי יהיה מכפלת מספר הימים שבהם נפגעה הכנסתו של העצמאי, בחצי מהשכר החציוני במשק, וחלוקתם ב-25; לעניין סעיף זה, "שכר חציוני" – רמת שכר אשר מחצית מהעובדים משתכרים יותר ממנה ומחציתם פחות ממנה, לפי סקר הכנסות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. תחולה6.הוראות סעיפים 2 ו-3 לא יחולו על אלה: (1) מי שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת-חירום, התשכ"ז–1967 ס"ח התשכ"ז, עמ' 86.; (2) שוטר כהגדרתו בפקודת המשטרה; (3) סוהר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971 ס"ח התשל"ב, עמ' 22.; (4) מי שעובד בשירותי הביטחון כהגדרתם בסעיף 63א לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל–1970 ס"ח התש"ל, עמ' 65. ; (5) חבר ארגון עזר כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951 ס"ח התשי"א, עמ' 78.; (6) עובד בגוף הצלה כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה.
דברי הסבר
חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006, קובע הוראות שנועדו להגן על עובדים במקרים של התקפה צבאית על מדינת ישראל או מצב מיוחד בעורף. הוא איננו חל במקרים של אירועי אסון המוניים כגון מפגעי טבע רחבי היקף, תאונות המוניות ושאר אירועים אשר תוצאותיהם כוללות נזקים בסדרי גודל עצומים לציבור ולמשק. סופת השלג שהתחוללה באזור ירושלים והצפון בדצמבר 2013, אשר גרמה לנזקים גדולים לרכוש ולפגיעה קשה בחיי היום-יום של האוכלוסייה באזורים אלה, היא דוגמא לסוג המקרים שעשוי להיחשב לאירוע כאמור.
אחת ההשלכות המרכזיות של אירועי אסון המוניים היא העובדה שמוסדות חינוך רבים נסגרים וילדים הלומדים במוסדות חינוך אלו נאלצים להישאר בבתיהם עם הוריהם. מפאת הסכנה הנשקפת לילדים, פעמים רבות שמוסדות החינוך נותרים סגורים גם מספר ימים לאחר שחלק מהעסקים חזרו לפעילות של שגרה. משמעות הדבר היא שעובדים רבים במשק, שכירים ועצמאיים כאחד, נאלצים למצוא פתרון להשגחה על ילדיהם בזמן שהם נדרשים לחזור לעבודתם.
מטרת חוק זה היא לקבוע הוראות שיגנו על עובדים בשל התרחשות אירועי אסון המוניים. החוק מאזן בין הפגיעה בעובדים לבין הפגיעה במעסיקים, וכן קובע אפשרות למתן פיצוי לעצמאיים.
סעיפים 2 ו-3 להצעת החוק קובעים שמעסיק לא יוכל לפטר עובד בשל היעדרותו מהעבודה עקב אירוע האסון.
סעיף 4 להצעת החוק קובע שעובד שנעדר מעבודתו בתקופת התרחשות האסון מכיוון שנאלץ להשגיח על ילדו, שכרו ישולם לו וכן ינוכה חצי יום חופשה ממכסת ימי החופשה שלו. ניכוי חצי יום חופשה נועד לאפשר איזון בין הפגיעה בעובד לפגיעה במעסיק. באופן זה נהגו כלפי העובדים במגזר הציבורי במשק בעקבות סופת השלג של דצמבר 2013.
סעיף 5 להצעת החוק נותן אפשרות לשר האוצר להורות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, על מתן פיצויים ליחידים עצמאים הן בשל היעדרות מעסקם – בגובה חצי מהשכר החציוני במשק, והן מכיוון שנאלצו להשגיח על ילדיהם בתקופת התרחשות האסון.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת אלעזר שטרן וקבוצת חברי הכנסת (פ/2207/19) ועל ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/2315/19).
הצעת חוק הגנה על עובדים בעת אירוע אסון המוני, התשע"ו–2016
הגדרות1.בחוק זה – "אדם עם מוגבלות" – כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998 ס"ח התשנ"ח, עמ' 152.; "אירוע אסון המוני" – כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה; "הורה עצמאי" – כהגדרתו בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ"ב–1992 ס"ח התשנ"ב, עמ' 147.; "השר האחראי", לעניין מוסד חינוך – השר שמוסד החינוך הוא בתחום אחריותו; "ילד" – מי שטרם מלאו לו 14 שנים, וכן ילד בעל צרכים מיוחדים כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח–1988 ס"ח התשמ"ח, עמ' 114.; "מוסד חינוך" – לרבות מוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949 ס"ח התש"ט, עמ' 287., מעון כהגדרתו בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה–1965 ס"ח התשכ"ה, עמ' 48., וקייטנה כהגדרתה בחוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש"ן–1990 ס"ח התש"ן, עמ' 155.; "פיטורים" – לרבות אי-חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה, שהוא אחד מאלה:
(1) חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר; (2) חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת של העובד שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה;
"פקודת המשטרה" – פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 17, עמ' 390.; "קבלן כוח אדם" ו"מעסיק בפועל" – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–1996 ס"ח התשנ"ו, עמ' 201.; "תקופת האסון" – התקופה שבה עומדת בתוקפה ההכרזה על אירוע אסון המוני לפי סעיף 90ב לפקודת המשטרה. איסור פיטורים2.(א) לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי-ביצוע העבודה, מחמת הוראה של שוטר או חייל לפי סעיף 90ד לפקודת המשטרה בעת אירוע אסון המוני, אשר בשלה נמנע מן העובד להתייצב לעבודתו או לבצעה, לפי העניין, ולעניין אדם עם מוגבלות – לרבות בשל מוגבלותו.
(ב)(1) לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד מחמת אירוע אסון המוני או הוראה של שוטר או חייל כאמור בסעיף קטן (א), או עקב הוראה של השר האחראי שניתנה בתקופת האסון אשר מכוחה מחויב העובד לשהות במוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שבתקופת היעדרותו של העובד התקיים אחד מאלה:
(א) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא הורה יחיד של הילד; (ב) בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד.
(2) הוראות פסקה (1) לעניין היעדרות מהעבודה עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד של העובד, לא יחולו אם היה במקום העבודה של העובד או של בן זוגו, בעת היעדרות העובד כאמור באותה פסקה, סידור נאות להשגחה על הילד.
(ג) היה המעסיק קבלן כוח אדם, יראו לעניין סעיף זה גם הפסקה, קבועה או זמנית, של העסקת העובד, כפיטורים, ויחולו הוראות אלה:
(1) מעסיק בפועל לא יגרום לפיטוריו של עובד של קבלן כוח אדם, בשל היעדרותו מהעבודה או אי-ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי העניין; (2) קבע בית הדין לעבודה כי עובד של קבלן כוח אדם פוטר בשל היעדרותו מהעבודה או אי-ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי העניין, חזקה היא כי המעסיק בפועל גרם לפיטוריו בניגוד להוראות פסקה (1), אלא אם כן הוכיח אחרת; (3) הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על האיסורים החלים על קבלן כוח אדם כמעסיק לפי סעיף זה.
(ד) פוטר עובד בניגוד להוראות סעיף זה, בטלים הפיטורים. עונשין3.פיטר מעסיק עובד בניגוד להוראות סעיף 2, או גרם מעסיק בפועל לפיטוריו של עובד של קבלן כוח אדם בניגוד להוראות סעיף קטן (ג) של הסעיף האמור, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז–1977 ס"ח התשל"ז, עמ' 226.. תשלום שכר והפחתת חצי יום חופשה4.(א) עובד שבמהלך תקופת אסון נעדר מהעבודה או לא ביצע את העבודה בנסיבות כאמור בסעיף 2(א) או (ב), ישלם לו מעסיקו, במועד לתשלום שכר העבודה לפי חוק הגנת השכר, התשי"ח–1958 ס"ח התשי"ח, עמ' 86., שכר בעד תקופת ההיעדרות או אי-ביצוע העבודה כאמור. (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), היתה ההיעדרות בנסיבות האמורות בסעיף 2(ב) בלבד, יפחית המעסיק מימי החופשה המגיעים לעובד חצי יום חופשה בעד כל יום מלא שבו נעדר העובד מעבודה כאמור. פיצוי לעצמאים5.(א) שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע מתן פיצוי לעצמאי, שהכנסתו נפגעה בתקופת האסון עקב אי-יכולת לעסוק בעסקו או במשלח ידו –
(1) מחמת הוראה של שוטר או חייל לפי סעיף 90ד לפקודת המשטרה באירוע אסון המוני, שבשלה נמנע ממנו לעסוק בעסקו או במשלח ידו, ולעניין אדם עם מוגבלות – לרבות בשל מוגבלותו; (2) בשל הצורך להשגיח על ילדו, הנמצא עמו, עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד מחמת אירוע אסון המוני או הוראה של שוטר או חייל כאמור בפסקה (1), או עקב הוראה של השר האחראי שניתנה בעת התרחשות אירוע אסון המוני אשר מכוחה מחויב העצמאי לשהות במוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שהתקיימו בו התנאים המנויים בסעיף 2(ב)(1).
(ב) סכום הפיצוי יהיה מכפלת מספר הימים שבהם נפגעה הכנסתו של העצמאי, בחצי מהשכר החציוני במשק, וחלוקתם ב-25; לעניין סעיף זה, "שכר חציוני" – רמת שכר אשר מחצית מהעובדים משתכרים יותר ממנה ומחציתם פחות ממנה, לפי סקר הכנסות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. תחולה6.הוראות סעיפים 2 ו-3 לא יחולו על אלה: (1) מי שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת-חירום, התשכ"ז–1967 ס"ח התשכ"ז, עמ' 86.; (2) שוטר כהגדרתו בפקודת המשטרה; (3) סוהר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971 ס"ח התשל"ב, עמ' 22.; (4) מי שעובד בשירותי הביטחון כהגדרתם בסעיף 63א לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל–1970 ס"ח התש"ל, עמ' 65. ; (5) חבר ארגון עזר כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951 ס"ח התשי"א, עמ' 78.; (6) עובד בגוף הצלה כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה.
דברי הסבר
חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006, קובע הוראות שנועדו להגן על עובדים במקרים של התקפה צבאית על מדינת ישראל או מצב מיוחד בעורף. הוא איננו חל במקרים של אירועי אסון המוניים כגון מפגעי טבע רחבי היקף, תאונות המוניות ושאר אירועים אשר תוצאותיהם כוללות נזקים בסדרי גודל עצומים לציבור ולמשק. סופת השלג שהתחוללה באזור ירושלים והצפון בדצמבר 2013, אשר גרמה לנזקים גדולים לרכוש ולפגיעה קשה בחיי היום-יום של האוכלוסייה באזורים אלה, היא דוגמא לסוג המקרים שעשוי להיחשב לאירוע כאמור.
אחת ההשלכות המרכזיות של אירועי אסון המוניים היא העובדה שמוסדות חינוך רבים נסגרים וילדים הלומדים במוסדות חינוך אלו נאלצים להישאר בבתיהם עם הוריהם. מפאת הסכנה הנשקפת לילדים, פעמים רבות מוסדות החינוך נותרים סגורים גם מספר ימים לאחר שחלק מהעסקים חזרו לפעילות של שגרה. משמעות הדבר היא שעובדים רבים במשק, שכירים ועצמאיים כאחד, נאלצים למצוא פתרון להשגחה על ילדיהם בזמן שהם נדרשים לחזור לעבודתם.
מטרת הצעת החוק היא לקבוע הוראות שיגנו על עובדים בשל התרחשות אירועי אסון המוניים. הצעת החוק מאזנת בין הפגיעה בעובדים לבין הפגיעה במעסיקים, וכן קובעת אפשרות למתן פיצוי לעצמאיים.
סעיפים 2 ו-3 להצעת החוק קובעים שמעסיק לא יוכל לפטר עובד בשל היעדרותו מהעבודה עקב אירוע האסון, ואם עשה כן – הלא עובר עבירה שעונשה קנס.
סעיף 4 להצעת החוק קובע שעובד שנעדר מעבודתו בתקופת התרחשות האסון מכיוון שנאלץ להשגיח על ילדו, שכרו ישולם לו וכן ינוכה חצי יום חופשה ממכסת ימי החופשה שלו. ניכוי חצי יום חופשה נועד לאפשר איזון בין הפגיעה בעובד לפגיעה במעסיק. באופן זה נהגו כלפי העובדים במגזר הציבורי במשק בעקבות סופת השלג של דצמבר 2013.
סעיף 5 להצעת החוק נותן אפשרות לשר האוצר להורות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, על מתן פיצויים ליחידים עצמאים הן בשל היעדרות מעסקם – בגובה חצי מהשכר החציוני במשק, והן מכיוון שנאלצו להשגיח על ילדיהם בתקופת התרחשות האסון.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת אלעזר שטרן וקבוצת חברי הכנסת (פ/2207/19) ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת דב חנין (פ/605/20).
