דף "הצעת חוק ספציפית" מציג מידע כללי על מהות החוק והשלב בו הוא נמצא בתהליך החקיקה.
ניתן להבין האם החוק מקדם אג'נדות מסוימות, ע"י עיון בפרטי ההצבעה על החוק. תוכלו לראות את ההצבעה על החוק בלחיצה על "קריאה טרומית" או על "קריאה ראשונה" ולחיצה על הקישור להצבעה (במידה וקיימת).
להצביע בעד או נגד החוק. ההצבעה על החוק משקפת לחברי הכנסת את דעת הציבור בנוגע לחוק וחשוב מכך - את דעתם של מתפקדי המפלגה שאליה משתייך חבר הכנסת (למה זה חשוב?)
בדיוק כמו שסרטוני יוטוב יכולים להיות מוטמעים באתרים אחרים, גם תהליך
החקיקה הזה יכול להופיע בבלוגים, כתבות,
פייסבוק וכן הלאה... העתיקו את קוד ההטמעה (html): העתיקו את הלינק (להטמעה בפייסבוק):
הצעת חוק המים (תיקון – הוועדה לאישור תעריפי המים), התשע"ד–2014
החלפת סעיף 1091.בחוק המים, התשי"ט–1959 ס"ח התשי"ט, עמ' 169. (להלן – החוק העיקרי), במקום סעיף 109 יבוא:"פרק רביעי – הגדרות109.בפרק זה –"דמי מים" – מחיר המים וכל תמורה אחרת בקשר להספקת מים;"ועדת האישור" – הוועדה לאישור תעריפי המים שהוקמה לפי סעיף 114ב."תיקון סעיף 1112.בסעיף 111 לחוק העיקרי, אחרי "מועצת הרשות הממשלתית" יבוא "באישור ועדת האישור".תיקון סעיף 1123.בסעיף 112א(א) לחוק העיקרי, אחרי "מועצת הרשות הממשלתית" יבוא "באישור ועדת האישור".תיקון סעיף 1144.בסעיף 114(א) לחוק העיקרי, אחרי "לדמי המים" יבוא "לפי הוראות פרק זה".הוספת סעיף 114ב5.אחרי סעיף 114א לחוק העיקרי יבוא:"הוועדה לאישור תעריפי המים114ב.(א) השר ימנה ועדה לאישור תעריפי המים, שתהיה מוסמכת לאשר את הכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית לפי חוק זה, לעניין חישוב עלות המים ותעריפי המים.(ב) ועדת האישור תורכב מארבעה חברים והם:(1) מנהל הרשות הממשלתית שמונה לפי סעיף 124יט, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;(2) הממונה על התקציבים במשרד האוצר או אחד מסגניו;(3) המנהל הכללי של המועצה הישראלית לצרכנות או אחד מסגניו;(4) נציג ציבור שמונה לפי הוראות סעיף 114ד.(ג)(1) הממשלה תמנה את נציג הציבור בוועדה.(2) כשיר להתמנות כנציג הציבור מי שמתקיימים בו תנאי הכשירות לכהונה כיושב ראש דירקטוריון בחברה ממשלתית כאמור בסעיף 24(ג) לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975 ס"ח התשל"ה, עמ' 132..(3) נציג הציבור יתמנה לתקופה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה.(4) נציג הציבור יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה:(א) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לממשלה;(ב) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והממשלה החליטה להעביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב;(ג) הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כנציג ציבור;(ד) חדל להתקיים לגביו אחד מתנאי הכשירות למינויו;(ה) הוא מונה לעובד המדינה;(ו) הממשלה, לאחר התייעצות עם ועדת האישור, קבעה כי הוא אינו ממלא כראוי את תפקידו כנציג ציבור.(5) נציג ציבור שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי בן משפחתו או על ידי תאגיד שהוא או בן משפחתו הם בעלי עניין בו, לנושא העומד לדיון בוועדת האישור, יודיע על כך בכתב ליושב ראש הוועדה מיד לאחר שנודע לו שהנושא עומד לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני הוועדה באותו נושא וכן לא ישתתף בהחלטה המתייחסת לנושא האמור או הקשורה עמו; בסעיף קטן זה, "בן משפחה" ו"בעל עניין" – כהגדרתם בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968 ס"ח התשכ"ח, עמ' 234.."תיקון חוק תאגידי מים וביוב 6.בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001 ס"ח התשס"א, עמ' 454. –(1) בסעיף 2, אחרי ההגדרה "דיבידנד" יבוא:""ועדת האישור" – כהגדרתה בסעיף 114ב(א) לחוק המים, התשי"ט–1959 ס"ח התשי"ט, עמ' 169.;";(2) בסעיף 101 –(א) בסעיף קטן (א), אחרי "מועצת הרשות" יבוא "באישור ועדת האישור";(ב) בסעיף קטן (ג), אחרי "מועצת הרשות" יבוא "באישור ועדת האישור";(3) בסעיף 102 – (א) בסעיף קטן (א), אחרי "מועצת הרשות" יבוא "באישור ועדת האישור";(ב) בסעיף קטן (ז), אחרי "מועצת הרשות" יבוא "באישור ועדת האישור";(4) בסעיף 103(א), אחרי "מועצת הרשות" יבוא "באישור ועדת האישור".
דברי הסבר
יוקר המחייה נמצא בעלייה עקבית במדינת ישראל. בין הגורמים לכך, ניתן להצביע על עלות אספקת המים לצרכן, אשר עלתה בכ-107.4% בין השנים 2010-1999.
כידוע, מים הם משאב של הציבור ובשביל הציבור, כפי שעולה מסעיף 1 לחוק המים, התשי"ט–1959 (להלן – חוק המים). עוד נקבע בסעיף האמור, כי מקורות המים נתונים לשליטתה של המדינה ומיועדים לתושביה.
אולם, כיום הרשות הממשלתית למים וביוב (להלן – רשות המים) היא שקובעת באופן בלעדי את תעריפי המים לצרכן, ללא כל התייעצות או קבלת אישורה של הכנסת. זאת, בשונה מהמצב שהיה קיים טרם הועברה סמכות זו מוועדת הכספים של הכנסת לרשות המים, במסגרת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו–2006, שכן לא עלה בידי הוועדה לקבוע את מחירי המים בהתאם לערך הריאלי של עלות המים.
למרות שהסמכות לקביעת מחירי המים הועברה למועצת רשות המים, גם היום מחירי המים אינם משקפים את העלות הריאלית של המים, ועלותם גבוהה באופן ניכר מהעלות הריאלית.
מאחר שלא עלה בידם של שני הגופים הללו, הן ועדת הכספים של הכנסת והן רשות המים, להגיע למצב בו הם מצליחים לקבוע מחירי מים סבירים, ובכך להוזיל את עלות המים, מוצע לתקן את חוק המים ואת חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001, ולקבוע כי הסמכות לאשר את הכללים שקובעת מועצת רשות המים, לעניין חישוב עלות המים ותעריפי המים, תהיה בידי ועדה חיצונית, בעלת הרכב חברים מצומצם ומאוזן אשר נותן משקל משמעותי לעמדה של הצרכן ושל הציבור.
