דף "הצעת חוק ספציפית" מציג מידע כללי על מהות החוק והשלב בו הוא נמצא בתהליך החקיקה.
ניתן להבין האם החוק מקדם אג'נדות מסוימות, ע"י עיון בפרטי ההצבעה על החוק. תוכלו לראות את ההצבעה על החוק בלחיצה על "קריאה טרומית" או על "קריאה ראשונה" ולחיצה על הקישור להצבעה (במידה וקיימת).
להצביע בעד או נגד החוק. ההצבעה על החוק משקפת לחברי הכנסת את דעת הציבור בנוגע לחוק וחשוב מכך - את דעתם של מתפקדי המפלגה שאליה משתייך חבר הכנסת (למה זה חשוב?)
בדיוק כמו שסרטוני יוטוב יכולים להיות מוטמעים באתרים אחרים, גם תהליך
החקיקה הזה יכול להופיע בבלוגים, כתבות,
פייסבוק וכן הלאה... העתיקו את קוד ההטמעה (html): העתיקו את הלינק (להטמעה בפייסבוק):
הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (הסדרי ראיה רחבים) (הוראת שעה), התשע"ב–2012
תיקון סעיף 25 – הוראת שעה 1.בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה ועד תום 36 חודשים ממועד זה, האמור בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962 ס"ח התשכ"ב, עמ' 120. , ייקרא "(א)" ואחריו יבוא:"(ב)בקביעת הסדר כאמור בסעיף קטן (א), יאפשר בית המשפט הסדרי ראייה רחבים ככל האפשר עם ההורה הנוסף, במידה שהדבר עולה בקנה אחד עם טובת הקטין ובשים לב למכלול עניינים אלה:(1)צרכיו ההתפתחותיים המשתנים של הקטין, בהתאם למצבו, לגילו ולצרכיו המיוחדים, ככל שאלה קיימים;(2)רצון הקטין, ככל שכשריו המתפתחים מאפשרים לבררו, תוך מתן משקל מתאים להם לפי גילו ומידת בגרותו;(3)זכותו של הקטין לקשר משמעותי, אישי, ישיר וסדיר עם שני הוריו;(4)כישוריו של כל אחד מההורים לממש את הסדרי הראיה;(5)המידה שבה טיפל כל אחד מההורים בקטין;(6)זכותו של הקטין לקשר משפחתי ומידת הנכונות והיכולת של כל אחד מההורים לאפשר את מימוש הקשר;(7)שיקולים נוספים ככל שבית המשפט יראה לנכון. (ג)תוקם ותנוהל בבתי המשפט לענייני משפחה מערכת ממוחשבת שתקיים, באופן יזום, מעקב אחר יישום סעיף זה, כפי שיקבע שר המשפטים בתקנות. (ד)שר המשפטים יעביר לידי ועדת החוקה חוק ומשפט של שני דיווחים בדבר יישום הוראות הסעיף; דיווח ראשון לפי סעיף קטן זה יימסר תוך 18 חודשים מיום תחילת החוק ודיווח שני יימסר שנה לאחר מועד הדיווח הראשון."
דברי הסבר
בהמשך למסקנות הוועדה לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין, בראשות פרופ' דן שניט (להלן –ועדת שניט), מוצע לתקן את סעיף 25 בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
התיקון המוצע מבקש לשלב בין מסקנות ועדת שניט ובין מצב אכיפת הסדרי הראיה בפועל. ועדת שניט מבקשת לבטל את ההסדר הקבוע כיום בסעיף 25 והקובע כי ילדים עד גיל 6 יועברו באופן אוטומטי לחזקת האם (הסדר הידוע חזקת הגיל הרך). במקביל לכך, פעמים רבות ההורה שאינו משמורן לא מקיים את הסדרי הראיה שנקבעו לו ורואה את ילדיו מספר מועט של פעמים.
מסקנות ועדת שניט שנויות במחלוקת עמוקה. קבלת מסקנות ועדת שניט וביטול חזקת הגיל הרך ללא עריכת מחקר מקדים עלולים לגרום לטלטלה אדירה במערכת דיני המשפחה בישראל, אשר מהותה עיסוק בנושא כה רגיש אשר עלול לגרום לפגיעה קשה בכל הצדדים הקשורים לנושא ובמיוחד בילדים המעורבים.
הצעת חוק זו מבקשת לקבוע בהוראת שעה מנגנון אשר יאפשר הסקת מסקנות אופרטיביות בנושא, תוך הסתמכות על הנעשה בשטח, לצורך בחינה מקדימה של מסקנות הועדה. לפי הצעת החוק, חזקת הגיל הרך תמשיך לחול אך עוצמתה תתמתן – הן על ידי אפשרות לסתירתה כאשר ישנן סיבות להורות אחרת, ללא דרישה ל"נסיבות קיצוניות" כפי שנדרש במצב החוקי הקיים כיום, והן על ידי מתן אפשרות לקביעת הסדרי ראיה רחבים שייבחנו לפי מספר קריטריונים המופיעים בדוח ועדת שניט. להלן פירוט הקריטריונים האמורים: צרכיו ההתפתחותיים המשתנים של כל ילד, מתן משקל לרצון הילד לפי גילו, זכותו של הילד לקשר עם שני הוריו, כישורי ההורים למימוש הסדרי הראיה, מידת הטיפול של כל אחד מבני הזוג בקטין טרם הפירוד, מידת הנכונות והיכולת של כל אחד מההורים לאפשר את מימוש הקשר וכן שיקולים נוספים שבית המשפט יראה לנכון להכניסם במכלול השיקולים.
במקביל למהלך זה ובכדי לבדוק באופן רציני את השלכותיו האפשריות של שינוי משפטי חברתי כה רציני, תחויב מערכת בתי המשפט לענייני משפחה לנהל מעקב ממוחשב אחר תיקי הגירושין, תוך קידודם לפי נושאים, כפי שייקבע בתקנות. מעקב זה יכלול נתונים בדבר מהות הסדרי הראיה שנקבעו בכל תיק, מידת קיום הסדרי הראיה על ידי ההורים, מספר בקשות שהוגשו לפי פקודת ביזיון בית המשפט, מהות הסנקציות שהוטלו על הורים בשל אי-קיום הסדרי ראיה וכן הלאה.
תוקפה של הוראת שעה זו תהיה למשך 36 חודשים, לצורך מתן זמן מספיק לעריכת מעקב אחר הסדרי הראיה השונים, הסקת מסקנות וניסוח המלצות.
בהקשר זה, ראוי לשים לב להסדר המוצע בהצעת חוק אכיפת הסדרי ראייה, התש"ע–2010 (פ/2230/18), שהונחה על שולחן הכנסת ביום 15.03.10, על ידי חברי הכנסת אורי אורבך ואורית זוארץ. ההסדר המוצע דנן, העולה בקנה אחד עם מסקנות ועדת שניט, רואה בטובת הילד זכות המקימה חובה מצדם של ההורים, עומד על קיומם של הסדרי הראייה ומקנה בידי בית המשפט סנקציות משמעותיות לאכיפתם, כל זאת בכפוף לעיקרון טובת הילד.
הצעת חוק זו נכתבה בסיוע המרכז לקידום מעמד האישה על שם רות ועמנואל רקמן באוניברסיטת בר-אילן.
