דף "הצעת חוק ספציפית" מציג מידע כללי על מהות החוק והשלב בו הוא נמצא בתהליך החקיקה.
ניתן להבין האם החוק מקדם אג'נדות מסוימות, ע"י עיון בפרטי ההצבעה על החוק. תוכלו לראות את ההצבעה על החוק בלחיצה על "קריאה טרומית" או על "קריאה ראשונה" ולחיצה על הקישור להצבעה (במידה וקיימת).
להצביע בעד או נגד החוק. ההצבעה על החוק משקפת לחברי הכנסת את דעת הציבור בנוגע לחוק וחשוב מכך - את דעתם של מתפקדי המפלגה שאליה משתייך חבר הכנסת (למה זה חשוב?)
בדיוק כמו שסרטוני יוטוב יכולים להיות מוטמעים באתרים אחרים, גם תהליך
החקיקה הזה יכול להופיע בבלוגים, כתבות,
פייסבוק וכן הלאה... העתיקו את קוד ההטמעה (html): העתיקו את הלינק (להטמעה בפייסבוק):
הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון – פיתוח ואחזקה של פארקים וגנים ציבוריים), התש"ע–2010
הוספת סימן ה'4בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה–1965 ס"ח התשכ"ה, עמ' 307. (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 76ד יבוא:"סימן ה'4:תכנית פארקים וגניםהגדרות76ה.בסימן זה –"מתחם נופש ציבורי" – שטח נופש או ייעור שנקבע בתכנית מיתאר ארצית או בתכנית מתאר מחוזית, ששטחו הכולל עולה על 500 דונם;"השר" – שר הפנים;"השרים" – השר ושר האוצר.אישור תכנית פארקים וגנים והקמת ועדת משנה76ו.(א)לא יאשר מוסד תכנון תכנית מיתאר או תכנית מפורטת החלה במתחם נופש ציבורי, שבה ייועד השטח האמור להקמת פארק או גן ציבורי (בסימן זה – תכנית פארקים וגנים), אלא אם כן הובטחו מקורות מימון להקמה ולאחזקה שוטפת של הפארק או הגן, לרבות על ידי בניה ייעודית במתחם הנופש הציבורי, והתכנית כאמור נתמכת בחוות דעתו של כלכלן או שמאי מוסמך, אשר מאשרת את קיומם של מקורות המימון כאמור.(ב)אושרה תכנית פארקים וגנים, יצוין הדבר בכותרתה; בהוראותיה יצוין כי הוראות סימן זה יחולו עליה. (ג)אישר מוסד תכנון תכנית פארקים וגנים כאמור בסעיף קטן (א), ימנה מוסד התכנון ועדת משנה מטעמו (בסימן זה – ועדת המשנה), אשר תכין מטווה מפורט לפיתוח הפארק או הגן ותחזוקתו, ותפעל על פיו. (ד)השר רשאי להתקין תקנות לעניין תפקידיה וסמכויותיה של ועדת המשנה, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.קרן פארקים וגנים76ז.(א)ועדת המשנה תקים קרן תכנית פארקים וגנים למימון ומימוש התכנית כאמור, לרבות עלויות תחזוקתה (בסימן זה – הקרן).(ב)הקרן תנוהל על ידי חמישה חברים אשר ימנו השרים לעניין זה (בסימן זה – הנהלת הקרן).(ג)תפקידי הנהלת הקרן הם: (1)לנהל את תקבולי הקרן;(2)להקצות את האמצעים הנדרשים להקמה ולתחזוקה שוטפת של מתחם הנופש הציבורי;(3)לנהל את מתחם הנופש הציבורי ולהסדיר את הפעילות בו, בהתאם לתכנית פארקים וגנים, כפי שקבעה ועדת המשנה;(4)לפתח את מתחם הנופש הציבורי.(ד)תקבולי הקרן ישמשו למימון תכנית פארקים וגנים, תחזוקת מתחם הנופש הציבורי וניהולו, ויהיו מהמקורות הבאים –(1)תשלומים עבור זיכיונות, רישיונות ודמי שכירות להפעלת מתקנים ועסקים במתחם הנופש הציבורי;(2)היטלי השבחת קרקע הנובעים מאישור תכנית של מתחם הנופש הציבורי בקשר לכל בניה שתאושר במתחם האמור או במתחמים הגובלים בו;(3)היטל פיתוח או תשלום אחר שייקבע על ידי מוסד התכנון או ועדת המשנה, אשר יוטל על בעלי זכויות בתחום מתחם הנופש הציבורי;(4)תשלומי יזמים הפועלים במתחם הנופש הציבורי;(5)הקצבות ותרומות שיתקבלו לקידום פעולותיה של הקרן.(ה)לא ייגבו דמי כניסה למתחם נופש ציבורי, לרבות באמצעות הטלת אגרה, מס, היטל או תשלום כלשהו (בסעיף קטן זה – דמי כניסה), ואולם, רשאי השר להתיר לקרן לגבות דמי כניסה למתחם כאמור במקרים חריגים, ולפי כללים שקבע באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.(ו)השר רשאי להתקין תקנות לעניין ניהול תקבוליה של הקרן, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת."תקנות ראשונות2.תקנות ראשונות לפי סימן ה':4 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, יותקנו בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה; בכלל זה יותקנו תקנות בעניינים אלה –(1)מספר חבריה של ועדת המשנה, סמכויותיה ותפקידיה;(2)מקורות תקבולי הקרן, ניהולם ואופן גבייתם.תיקון פקודת העיריות3.בפקודת העיריות דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 8, עמ' 197., בסעיף 249, האמור בפסקה (8) יסומן "(א)" ואחריו יבוא: "(ב)רשות מקומית לא תפעל כאמור בפסקת משנה (א) במתחם נופש ציבורי שמנוהל על ידי הקרן, כאמור בסימן ה':4 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה–1965."
דברי הסבר
מטרתו של חוק זה לקדם הקמתם של פארקים וגנים ציבוריים נגישים בעידן של גרעון תקציבי. זאת, מתוך הכרה בחשיבות הגישה למרחבים פתוחים, נוף ומגע עם מערכות טבעיות. הדעה הרווחת היא שלגנים ופארקים ציבוריים חלק אינטגראלי בבריאות הציבור ובאיכות חייו, הגנים והפארקים הציבוריים נמדדו בהיבטי תרומתם לכלכלה, לרווחה, לאיכות הסביבה ולתרבות המקומית. במקומות רבים בעולם, מהווים גנים ופארקים ציבוריים חלק מהותי מההיסטוריה ומהמורשת. חלקם בעלי חשיבות לאומית, אחרים הוגדרו כאזורים לשימור, אך המשותף לכולם הוא היותם חלק בלתי נפרד מהווי חייה של אוכלוסיית המטרופולין.
מדינת ישראל הינה מדינה "ענייה" בעתודות קרקע ובשטחים פתוחים, בעיקר באזורי ריכוז האוכלוסין. עם זאת, בשנים האחרונות עולה המודעות לחשיבותם הרבה של פארקים נגישים במתחמים האורבאניים. תכניות רבות להקמה של גנים ופארקים ציבוריים נדונו, אולם בשל עלויות המוערכות לעיתים במאות מיליוני שקלים, התכניות נתגלו במקרים רבים כבלתי ישימות מן ההיבט התקציבי. במצב בו תקציבי המדינה והרשויות המקומיות, אין בהם כדי לענות על צרכי הציבור, והסתמכות על תרומות אינה חלופה ישימה, יש לחשוב על דרכים חלופות למימון, ביניהן הערך הגלום בקרקע עצמה.
פארקים רבים ברחבי העולם הוקמו בהתבסס על היטלים אשר נגבו מיזמי נדל"ן בשטחים הרלוונטיים; בכדי לענות על צרכיה הגדלים משנה לשנה של האוכלוסייה העירונית בישראל, מוצע להיזקק למנגנון פיננסי דומה וליצור מערכת תמריצים אשר תביא לפיתוח יעיל ומהיר.
בהתאם להצעת החוק לא תאושר תכנית פיתוח להקמת פארק ציבורי בשטח העולה על 500 דונם על ידי ועדה מוסמכת לתכנון ובניה או ועדת משנה מטעמה, אלא אם הובטחו במסגרת הוראות התכנית מקורות המימון להקמת שטח הנופש ולאחזקתו השוטפת. תכנית כאמור תלווה בחוות דעתו של כלכלן או שמאי מומחה. המקורות האפשריים למימון הקמת הגן או הפארק ואחזקתו השוטפת יכול שיבואו ממכירת זיכיונות, רישיונות ודמי שכירות להפעלת מתקני הפארק, היטלי השבחת קרקע בקשר לבניה שתאושר בשטח הנופש, תשלומים עבור זכויות בשטחים הכלולים בתכנית והיטלי פיתוח ותשלומים אחרים אשר תקבע הוועדה. הקצאת התקבולים לשם הקמת הפארק ואחזקתו תובטח באמצעות קרן מיוחדת אשר תוקם לצורך זה.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברי הכנסת אבשלום ואיתן כבל (פ/3824/17).
