משוב
רק משתמשים עם דוא"ל מאומת יכולים להאיר. אנא אמת/י את הדואר אלקטרוני שסיפקת. מצטערים, רק עורכים יכולים למחוק הערות נא לשלוח דואל לעורכי האתר אם צריך למחוק את ההארה

1.   הצעת חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים (תיקון מס'' 18) (כשירות קאדי-מד''הב), התש"ע-2010 של חה"כ חמד עמאר, חה"כ יריב לוין, חה"כ ליה שמטוב, חה"כ אלכס מילר, חה"כ רוברט אילטוב. (פ/1965) - הכנה לקריאה שניה ושלישית - סיום הדיון והצבעה 2.   הצעה לסדר היום בנושא: "בתי הדין הדרוזיים (תיקון - הרכב וכשירות)"הצעה לסדר היום של ח"כ סעיד נפאע. - דיון

ישיבה של ועדת החוקה, חוק ומשפט בתאריך כ"ד אדר א תשע"א, 28/02/2011 12:00

הצעות חוק

פרוטוקול

 

הכנסת השמונה-עשרהנוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 352
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, כ"ד באדר א' תשע"א (28 בפברואר 2011), שעה 12:00

סדר היום

1. הצעת חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים (תיקון מס' 18)(כשירות קאדי-מד'הב), התש"ע-2010 של חה"כ חמד עמאר, חה"כ יריב לוין, חה"כ ליה שמטוב, חה"כ אלכס מילר, חה"כ רוברט אילטוב. (פ/1965)
הכנה לקריאה שנייה ושלישית – סיום הדיון והצבעה
2. בתי הדין הדרוזיים (תיקון – הרכב וכשירות) – הצעה לסדר היום של חה"כ סעיד נפאע.

חברי הוועדה

דוד רותם - היו"ר
יריב לוין
סעיד נפאע
חמד עמאר

מוזמנים

עו"ד תומר כרמי, משרד המשפטים
עו"ד עמיר הרן, עוזר ליועץ המשפטי, משרד המשפטים
עו"ד משה דיין, ייעוץ משפטי, משרד המשפטים
עדי לוי, משרד המשפטים
עו"ד ראמי טרביה, יועץ משפטי בתי הדין הדרוזיים
עו"ד עאדל עלי, חבר ועדת המינויים, נציג לשכת עורכי-הדין

ייעוץ משפטי

אלעזר שטרן

מנהלת הוועדה

דורית ואג

רשמה וערכה

יונה, חבר המתרגמים בע"מ
1. הצעת חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים (תיקון מס' 18)(כשירות קאדי-מד'הב), התש"ע-2010 של חה"כ חמד עמאר, חה"כ יריב לוין, חה"כ ליה שמטוב, חה"כ אלכס מילר, חה"כ רוברט אילטוב. (פ/1965)
הכנה לקריאה שנייה ושלישית – סיום הדיון והצבעה
2. בתי הדין הדרוזיים (תיקון – הרכב וכשירות) – הצעה לסדר היום של חה"כ סעיד נפאע.

היו"ר דוד רותם

בוקר טוב. הצעת חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים (תיקון מס' 18)(כשירות קאדי-מד'הב), התש"ע-2010 של חה"כ חמד עמאר, יריב לוין, ליה שמטוב, אלכס מילר, רוברט אילטוב. (פ/1965). כל ישראל ביתנו, אבל הם צירפו להם אני רואה לאחרונה, גם את יריב לוין.
רבותיי היקרים, מכיוון שכשאישרנו את זה בקריאה הראשונה, אנחנו סיכמנו שתהיה שיחה עם נכבדי העדה הדרוזית, אני התחייבתי להיפגש אתם, נפגשתי אתם כדי לקבל את ההסכמות וחבר הכנסת חמד עמאר היו כמה דברים שהם ביקשו לתקן, אם אדוני זוכר.

חמד עמאר

כן, אנחנו תיקנו את זה.

היו"ר דוד רותם

איפה זה מופיע? אדוני ייתן לי את הנוסח שבו זה מופיע, התיקונים.

אלעזר שטרן

ברשותכם, אולי נקריא.

היו"ר דוד רותם

כן.

אלעזר שטרן

נקריא את מה שעבר קריאה ראשונה ואז נעיר על כל אחד מהדברים את הדברים שתוקנו וששונו.

היו"ר דוד רותם

כן, בבקשה.

אלעזר שטרן

ראשית, אני רוצה לומר, מבחינת טכניקה, משרד המשפטים הציע, בעניינים של שמירת דינים, שלא נעשה את זה, לא נכתוב את זה כסעיף, כהחלפה של סעיף 9, אלא כתיקון לסעיף 9, זה עניין של טכניקה משפטית שפשוט אני אנסח את הדברים בצורה אחרת.

היו"ר דוד רותם

אחר-כך אתם תסבירו לי למה אתם מתכוונים.

אלעזר שטרן

בגלל תחולה של חופש העיסוק, אם אתה מחליף את סעיף קטן, מחליף לחלוטין את סעיף קטן (9), כחקיקה שנחקקה אחרי חוק יסוד חופש העיסוק, אם אתה רק מתקן את סעיף קטן (9) אז זה לא ייחשב ככה.

היו"ר דוד רותם

אז מה אם אני מתקן אחרי החוק? האם יש פה איזה שהוא פגיעה בחופש העיסוק?

אלעזר שטרן

כל כללים והגבלות על כשירות, יש בהם פגיעה בחופש העיסוק, כמובן. בית-המשפט בוחן אם זה במידה וכו'.

היו"ר דוד רותם

קודם כל, זה במידה וזה בוודאי למטרה טובה. ממתי יש לאדם זכות כלשהי, להיות שופט או קאדי או משהו כזה, ובלי תנאים? הרי אני בסך-הכל משנה את התנאים כדי שאדם יוכל להיבחר. אם אני מחר אשנה את חוק יסוד השפיטה, את חוק השפיטה, ואני אקבע ששופט של בית-המשפט העליון זה רק מי שכיהן או בעל רישיון לעריכת דין 12 שנה, אז זה גם כן יהיה פגיעה בחופש העיסוק? אני אומר את האמת, אני פוגע כמעט פעם בשבוע בחופש העיסוק של אנשים שמבקשים להתמנות לשופטים, ובוועדת משנה אני לא מאשר אותם. אז זו פגיעה בחופש העיסוק? אפשר להגיש על זה בג"צ? טוב. אבל בואו נמשיך.

אלעזר שטרן

אני אקרא את הנוסח שעבר קריאה ראשונה.
"9. (א) כשיר להתמנות קאדי-מד'הב, כל דרוזי שהוא -
(1) בעל ותק של חמש שנים לפחות כאיש דתי דרוזי ויש לו נגישות לכתבי הדת הדרוזית ולכתבי הפרשנות שלה: אישור להתקיימות תנאי זה יינתן על ידי יושב ראש המועצה הדתית הדרוזית, על פי המלצת הסאיס המכהן בבית התפילה הדרוזי (חילווה) במקום מושבי של המועמד;"

חמד עמאר

מה שאנחנו ביקשנו ודנו בזה גם עם משרד המשפטים, גם עם השייח'ים.

היו"ר דוד רותם

עם השייח'ים. אני התחייבתי שאני לא אעביר את החוק הזה שנייה ושלישית, בלי שהשייח'ים יוכלו להביא את התיקונים שלהם.

חמד עמאר

במקום בכתב, בהמלצת. בכתב על התקיימו של תנאי זה יינתנו על ידי יושב ראש המועצה הדתית הדרוזית, על פי הודעה בכתב. הודעה בכתב. הוא צריך להודיע.

היו"ר דוד רותם

לא הבנתי. רגע, סליחה. אישור להתקיימות תנאי זה יינתן על-ידי יושב ראש המועצה הדתית הדרוזי-?

חמד עמאר

על פי הודעה בכתב. לא המלצה. אבל את כל הקטע הזה.

היו"ר דוד רותם

בוא נאמר ככה, המלצה, זה נכון, זה בעצם ברור מתוך הנוסח, אבל זה נכון. כי בוא נאמר, הרי זה אישור להתקיימות תנאים. זה לא שהוא אומר – האיש הזה כן מכהן, לא, לא יודע, ולכן אני ממליץ עליו. הוא לא ממליץ, הוא רק נותן אישור לקיומם של תנאים.

חמד עמאר

ברגע שהמלצה, יש לו את השיקול דעת גם להמליץ וגם לא להמליץ. אבל הוא צריך לתת את זה. אבל כל הקטע הזה.

היו"ר דוד רותם

אישור בכתב.

חמד עמאר

כן. כל הקטע של נגישות לספרי דת ונגישות לפרשנות של ספרי הדת, אני היום, אחרי הרבה ישיבות שעשינו, זה ייצור לנו בעיה רצינית בעדה. ולכן אני מוכן ללכת, בשביל לא ליצור עבירה של חיכוך אדיר בעדה היום, של חלק שאין לו את הנגישות לספרי הדת, להוריד את הסעיף ולהשאיר רק בעל ותק של חמש שנים לפחות, כאיש דת דרוזי.

היו"ר דוד רותם

איש דתי דרוזי.

חמד עמאר

איש דתי דרוזי. ואז אם אני משאיר את זה ככה, זה מוריד לי את הוויכוח שהיום נוצר בעדה, גם עם האנשים שאם אין להם את הנגישות, שזה חלק גדול וגם עם המצב שמשרד המשפטים גם בישיבה אתו, אתמול, קיבל הרבה התנגדויות על הנושא הזה, וגם הוא בידיעה שגם אני הגעתי אליה.

היו"ר דוד רותם

אני אגיד לך איפה הבעיה שלי. שוב, אני לא מבין, אני בקושי מבין ביהדות, אבל תאר לך שימנו דיין לבית דין דתי יהודי, בית דין רבני, שאין לו נגישות לכתבי הדת. החוק שחל שם, הדין שחל שם, זה הדין הדתי, נכון?

חמד עמאר

נכון.

היו"ר דוד רותם

אם הוא לא יודע את הדין הדתי, אין לו נגישות לדין הדתי, אז איך הוא יכול להיות דיין? אתה בעצם אומר פה, שאדם שהוא איש דתי דרוזי, זאת אומרת שהוא בא לחילוו'ה חמש פעמים ביום?

חמד עמאר

לא, זה דברים סודיים של העדה.

היו"ר דוד רותם

אז אל תספר לי אותם.

סעיד נפאע

אז אני אגלה לך. כל יום בבוקר, ובערבי יום חמישי ויום שני. אז הנה, גיליתי לך את הסוד.

חמד עמאר

אני לא נכנס.

היו"ר דוד רותם

אז אני הופך להיות בזה אדם דתי, אני יושב בבית הדין פתאום, מביאים לי תיק, אין לי מושג מה לעשות שם.

חמד עמאר

בחוק הקודם היה כתוב הכשרה דתית ואין לנו שום הכשרה דתית. אין לנו מקום.

היו"ר דוד רותם

אבל נגישות, לפחות שהוא יודע לגשת לספרים לפתוח אותם.

חמד עמאר

אז שניהם נותנים לי, אז אני יכול גם כאן, בשביל לפתור את הבעיה ואת הסוגיה.

היו"ר דוד רותם

כדאי למחוק את כתבי הפרשנות, כי זה אני מבין. לא?

חמד עמאר

או לפרשנות, לשניהם. כי שניהם הם, יהיה לו.

סעיד נפאע

אני אמרתי את דעתי בנושא הזה, גם בישיבה הקודמת. נדמה לי שדווקא בנקודה הזו, היה צורך להתייעץ עם אנשי הדת, כי אנחנו חלקנו בינינו כאן, בישיבה הקודמת, בנושא הזה. אני לא יודע למה אתם מתעקשים על הנושא הזה. חבר הכנסת חמד עמאר, אני מניח ששמעת את זה, זה לא סוד, זה יגידו לך את זה. אדם שאין לו נדבך חשוב מאוד, נדבך חשוב מאוד, שצריך להיות בקאדי, הוא עניין נגישותו לספרי הדת ואדם שלא יכול לגשת לספרי הדת, לא כל אחד יכול, גם אם הוא דתי. יש שני סוגים של דתיים. חבר הכנסת חמד עמאר כנראה בלחץ של כל מיני, רוצה להתגבר על הבעיה הזו של אותו חלק של אנשי דת, אני ארשה לעצמי ואני אקרא להם שהם מדרגה משנית, הם מנועים, מנועים מלעיין בספרי הדת הסודיים, היות ובעברם יש כל מיני סימני שאלה.

היו"ר דוד רותם

מה הסוד? הסוד הוא כתבי הדת או כתבי הפרשנות?

סעיד נפאע

לא, כתבי הדת הם הסוד. כתבי הפרשנות למעשה נכתבו, פירשו חלק מפרקי הדת, כדי לאפשר לאותם דתיים, נגיד שנאפו, שרצחו, שלא יודע, אלה אנשים שלא יכולים, לא תוכל להם האפשרות להיות נגישים לכתבי הדת.
אני מבין, אם הבנתי נכון, שחבר כנסת עמאר מבקש שגם אנשים שכאלה, תהיה להם אפשרות להיות קאדי. לא יכול להיות.

היו"ר דוד רותם

לא, לא יכול להיות להם בגלל סעיף 3. אם הם נאפו או אנסו או עשו דברים כאלה, בגלל סעיף 3 הם לא יוכלו. זה אורח חיים ואופי ההולמים את מעמדו של קאדי.

סעיד נפאע

אנחנו לא מדברים על אנשים שהלכו ונשפטו בבתי-הדין. יש, הם באים ובפני הסאייס אומרים לו – תשמע, זה סוד ביני לבינך, כמו שאומרים, אין לי, אני לא יכול לגשת כי אני עשיתי כך וכך. הוא לא ילך ויפתח להם תיק פלילי ואז יורשע, אנחנו לא מדברים על הקבוצה הזו, לא מדברים על הקבוצה הזו. אני חושב שחבר הכנסת עמאר, עזוב אותך מכל מה שיש מבחוץ, זה דבר.

היו"ר דוד רותם

זה משרד המשפטים.

סעיד נפאע

זה לא רק חבר הכנסת עמאר. אני הייתי משאיר את החוק ככה ואתה מכיר את הדעה שלי אבל יש את הלחצים שאנחנו צריכים להביא את החוק והחוק הכי טוב שיש. והחוק הכי טוב שיש היום, או שיהיה לו נגישות לשניהם. גם לפרשנות, או לספרי הדת או לפרשנות, או להוריד את כל הסיפא, בשביל לא ליצור את הבעיה שאנחנו נתקלים בה היום. יש התנגדות גם של משרד המשפטים, של שר המשפטים.

היו"ר דוד רותם

משרד המשפטים, אתם מבקשים להוריד את הסעיף הזה?

משה דיין

אני אתייחס. אני היועץ המשפטי של המשרד ואני אסביר. היום בחוק כתוב בעל הכשרה בדין הדתי הדרוזי, ויש עוד סעיף שמתחבר, בעל אורח חיים ההולם מעמדו של קאדי מדהב בישראל. עכשיו צריך רק לחדד משהו. הדין, המשפחה, הדרוזי, שעל בסיסו דנים, הוא לא סודי.

סעיד נפאע

לא, לא, אדוני, עם כל הכבוד.

משה דיין

אני יודע.

סעיד נפאע

לא לא לא, אני אומר לך.

משה דיין

יש לי אותו בחדר.

סעיד נפאע

תשמע, בענייני נישואין וגירושין וזכויות בין בעל לאישה, המקור היחידי, היחידי, שקיים בדין הדתי הדרוזי, הוא פרק בספרי הדת הדרוזיים, הסודיים, וזה, אני אגיד לך רק את שמו, זה נקרא שרת אל אימאם. אני לא מבין מי אמר לכם.

משה דיין

אני אחדד.

סעיד נפאע

לא יכול להיות שאמרו לך דבר אחר ממה שאני אומר לך. לא יכול להיות.

היו"ר דוד רותם

זה הוא אומר.

משה דיין

אני רק אחדד, אני אחדד. יש טקסט שנקרא חוק המעמד האישי הדרוזי, בעיקרון מקורו מבוסס על החוק המקביל הלבנוני, שחלו בו שינויים של המועצה הדתית הדרוזית פה בישראל.

סעיד נפאע

שני שינויים.

משה דיין

מעט. אבל בכל מקרה, הוא אושר גם על-ידי המועצה הישראלית. אני לא איש דת, רק לכאורה, מה שיוצא מדבריך, שעורך-דין שמופיע בפני בית-הדין למעשה הוא לא יודע על מה, הוא לא יודע, הוא עצמו לא יודע על מה הוא טוען. הוא לא מכיר את הדין. וזה נשמע לי מוזר. כלומר, יכול להיות שזו המציאות אבל זה קשה לי לשמוע את זה. הנה, יש פה עורך-דין.

היו"ר דוד רותם

לא, יכול להיות שהוא טוען לעובדות ולא טוען לעצם הדין. אתה יודע, גם בבתי-הדין הרבניים, בוא נאמר ככה, עוד לא ראיתי מישהו שמביא אתו ספרי הלכה, ומתחיל להתווכח בהלכה. כי את ההלכה יודעים הדיינים, ואתה רק תטען את העובדות, הם כבר יסיקו את המסקנות והם מכירים את ההלכה. זה קורה המון, אתה לא תראה בבתי-הדין הרבניים שבאים עם פד"רים ועם.

משה דיין

עורך-דין טוב, לומד גם את ההלכה.

היו"ר דוד רותם

יש לי בשבילך הפתעה. כשאני פעם אחת הבאתי מקורות וטענתי בבית-הדין, אז אמרו לי – תגיד לי, אתה חושב שאנחנו צריכים ממך שיעור? אנחנו יודעים את ההלכה ולא צריכים ממך שיעור. במילים האלה.

ראמי טרביה

כמו שאמר מר דיין, המסגרת של הדיונים בבתי-הדין הדתיים הדרוזים זה חוק המעמד האישי של העדה הדרוזית שאומץ מלבנון. כל ההחלטות מבוססות על סעיפי החוק שם, זה הבסיס החקיקתי שמנחה את בתי הדין. מאחורי הסעיפים לשיטתו של חבר הכנסת נפאע, מאחורי הסעיפים.

סעיד נפאע

לשיטתי? למה לשיטתי?

ראמי טרביה

מה שאמרת כרגע.

היו"ר דוד רותם

רבותיי, אני מבקש. אין פה ויכוח. אני רוצה לשמוע כל אחד את עמדתו.

ראמי טרביה

עוד פעם, זאת המסגרת החקיקתית שדנים בה. מאחורי החוק הזה, השייח'ים, הקאדי מדהב, מגבים אותם בפנים דתיים ששמורים רק להם והם יודעים אותם. כמו שאמר מר דיין שוב, 99% מעורכי-הדין שמופיעים בפני בתי-הדין, בכל התיקים למיניהם, הם אנשים חילוניים, שלא מכירים את נבכי הדת הסודיים, שלא מכירים את נבכי הדת הדרוזית, כמובן, ופשוט יש גם עורכי-דין שהם מעדות אחרות, יהודים, שגם כן מופיעים שם והם צריכים לדעת את המסגרת הנורמטיבית הזאת, עם החקיקה של המדינה, הנוגעת, כמו חוק הירושה, האפוטרופסות וכו'. אין מסגרת אחרת למעשה. זו המסגרת.

קריאה

אתה מייצג את העמדה של המועצה הדתית, נכון?

היו"ר דוד רותם

הוא מייצג את עמדת בתי-הדין, סליחה, רק שנייה אחת.

ראמי טרביה

בתי-הדין הדרוזים וגם אנחנו שותפים של משרד המשפטים.

היו"ר דוד רותם

רגע, רבותיי, רק שנייה. קודם כל, אני מניח שבפני בתי-הדין הדרוזים גם מופיעים עורכי-דין יהודים.

ראמי טרביה

כן, כן.

היו"ר דוד רותם

ויכול להיות שהם מכירים את החוק שאתה מדבר עליו, יותר טוב מאשר הרבה דרוזים.

ראמי טרביה

יכול להיות.

היו"ר דוד רותם

עדיין, הם לא יכולים להיות קאדי מדהב, כי אני טוען, קובע בחוק, שקאדי מדהב יכול להיות דרוזי. אני רוצה, כאשר החוק הזה, שאומץ מלבנון, ובעצם מאחוריו עומדים כל מיני נורמות דתיות שהם רק ידועים לאנשי העדה הדרוזית, אלה שהם שומרי הסוד, את זה הם צריכים להחיל על הפסיקה שלהם. זה בערך כמו שאתה תגיד לי, שוב, אני עובר לבתי-הדין הדתיים, היהודיים, הרבניים, זה כמו שאתה תגיד לי שאם אדם יודע את חוק הירושה שחל בבתי-הדין הרבניים, אז הוא לא צריך לדעת את נושאי ההלכה שקשורים לעניין הזה. ואני מוכרח לומר שרק לפני שבוע עסקתי בנושא יחידות הסיוע וגם שם היתה דרישה שיחידות הסיוע לא יפעלו בניגוד לדין הדתי. אז אתה מבין? העובדת הסוציאלית שתשב ביחידת הסיוע צריכה להכיר קצת את הדין הדרוזי, כי אחרת היא לא תוכל לשבת שם. זה הצעת חוק ממשלתית.

ראמי טרביה

כן. אני יכול להגיד לך שמאחורי חוק המעמד האישי של העדה הדרוזית, שזו המסגרת, הקאדים פשוט נותנים בהחלטות שלהם, מעגנים בהחלטות שלהם, מסתמכים על החוק הזה, מעגנים את ההחלטות שלהם ומגבים אותם בסעיפי החוק הזה. מאחורי, אם ישנה פרשנות מסוימת לאיזה שהיא סוגיה, ויש צורך בפסיקה מהדת, אז הם נותנים את הפרשנות בהחלטה פשוט, מגבים את הסעיפים האלה בפרשנות שהם יודעים.

היו"ר דוד רותם

לכן הם צריכים שיהיה להם נגישות לכתבי הדת. לכן הם צריכים שתהיה להם נגישות לכתבי הדת.

ראמי טרביה

אני מסכים, כן. אני חושב שקאדי מדהב שיושב בדין, הוא צריך להיות איש דת מובהק, מהדרגה הראשונה ולא מהדרגה השנייה ואני אסביר למה.

היו"ר דוד רותם

אדוני לא צריך להסביר, זה כל-כך ברור לי.

ראמי טרביה

OK.

היו"ר דוד רותם

וזה ברור לכל אחד שיושב פה. לכן זה בית דין דתי, זה לא בית דין אזרחי.

ראמי טרביה

אני חושב שגם כמו שאמר חבר הכנסת עמאר, לקבוע, כדי למנוע באמת, ההצעה של חבר הכנסת עמאר למעשה מלבה ויכוח והיא תיצור באמת התלבטויות, לקבוע שזה איש דת, נקודה. לא פרשנות ולא כתבי דת ולא שום דבר. חד וחלק, ברור מה ההתלבטויות.

היו"ר דוד רותם

איש דת?

סעיד נפאע

בכל מקרה, יהיו לך אלף ואחד בג"צים.

היו"ר דוד רותם

בדיוק. למה אני צריך את זה? אני אומר דבר אחד – הנוסח כפי שאישרנו אותו, הוא נראה לי מצוין. אני לא יודע מה אתם רוצים, אני רוצה להשאיר את הנוסח כמות שהוא.

תומר כרמי

אני מעלה, ברשותך, אני מבין את ההיגיון שנאמר פה לגבי הדרישה שיהיה איש דתי דרוזי, זה ברור. אני חושב שאולי השאלה היא מה התוכן שניצוק לתוך זה, הגישה לכתבי הפרשנות.

היו"ר דוד רותם

הנגישות, כן.

תומר כרמי

נגישות. אני חושב שדווקא במובן הזה, אנחנו עשויים לצמצם את שיקול הדעת של העדה עצמה ואני מסכים שזה מה שהם רוצים.

היו"ר דוד רותם

לא לא לא.

תומר כרמי

אולי זה גם מקום להפעיל לחצים מסוימים.

היו"ר דוד רותם

אתה רוצה שאני אגיד לך משהו? לא, אני רוצה להגיד לך משהו. עם כל הכבוד לעדה הדרוזית, אני מסתכל על בתי-הדין הדרוזים ואני רוצה שם את הטוב ביותר. אני לא מבין איך יעלה על הדעת שבבית דין דתי ובית הדין הדרוזי הוא בית דין דתי, אתה דורש ממנו להיות אדם דתי, אבל אתה אומר לו – רק אל תגיע.

תומר כרמי

על זה אנחנו מסכימים. אני שואל האם המנגנון שפה נקבע, האם זה המנגנון הנכון, פרוצדוראלי. האם, אני שואל אתכם.

היו"ר דוד רותם

יושב-ראש המועצה הדתית הדרוזית, מה אתה רוצה?

תומר כרמי

אולי צורה אחרת, בלי לפגוע, בכל הכבוד, יש מנגנון אובייקטיבי.

חמד עמאר

אין שום מנגנון, חוץ מהסאיס. אין אחד שיכול להמליץ על הנושא.

היו"ר דוד רותם

דיברנו על זה כבר בקריאה הראשונה, רבותיי, אתם שוכחים דבר אחד – הדת הדרוזית היא לא כמו הדת היהודית ולא כמו הדת הנוצרית, הכל שם סודי. ולכן, הדרך היחידה זה שאני יכול באמת לשאול את ראש המועצה הדתית ואת הסאיס, שהוא יכול להגיד לי אם ביום שני וחמישי ההוא הגיע לתפילה. לכן, אני לא מבקש המלצה, אלא רק אישור על עובדות.

סעיד נפאע

זה לא העניין, אגב, שיהיה ברור, זה לא העניין. זה אותם אנשים המוגדרים כאנשי דת בדרגה ראשונה, שאין להם נגישות לכתבי הדת, לא עניינים סודיים. הם יודעים בכל הכפר, כי הוא, כשבא לחזור בתשובה, הרי מי האנשים האלה? שבעברם ישנה איזה מניעות לעניין הזה. כשהוא בא לחזור בתשובה, הוא מצהיר על זה, הוא אומר לסאיס, הוא אומר לו – אני לא מגיע להיות נגיש לכתבי הדת, כי בעברי ישנו מעשה ככה וככה.

היו"ר דוד רותם

בקיצור, אי-אפשר לחזור בתשובה אצלכם.

סעיד נפאע

הוא חוזר בתשובה.

חמד עמאר

הוא חוזר בתשובה, אבל אין לו נגישות.

סעיד נפאע

כפי שאמרתי, מדרגה, זה נקרא שראח.

היו"ר דוד רותם

הוא לא יכול ללמוד בישיבה?

סעיד נפאע

דרגה נחותה. כשמתחילים להתפלל בתוך בית התפילה, מתוך כתבי הדת, הוא יוצא החוצה. הוא לא משתתף. הוא משתתף בחלק מהתפילה, עד גבול מסוים, ומהנקודה הזו אומרים לו – אדוני צא החוצה. אדם כזה לא יכול להיות.

משה דיין

אדוני היושב-ראש, ראשית, יש פה משהו שלי חורק ואני מלווה את הוועדה הזו 12 שנים. אני מאוד ממליץ, מניסיוני, ולא צריך לפרט גם למה, אם יש תנאי, שייקבע התנאי והוועדה, יש ועדה מאוזנת, נציגי כנסת, רשות מבצעת, נציגי לשכה, היא קובעת בכללים שלה את הפרוצדורות. אני לא חושב שזה, זה גם לא כל-כך מתאים שחוק קובע את הפרוצדורה. בדרך-כלל חוק קובע את התנאים. פה הפרוצדורה היא קצת, היא נותנת וטו, לאיש שטח, שאנחנו לא יודעים מיהם כולם, לא שחלילה אני מפקפק במישהו, אבל אני חושב לוועדה יש כללים, היא קובעת אותם מכוח חוק, ויש שאלונים, ויש את מערך הבדיקות שלה. לכן, אם אתה שואל אותי, איש דת, נקודה. ואם רוצים, אז להוסיף להנחת דעתה של הוועדה ואז הנטל נופל על הוועדה.

חמד עמאר

כך אתה מנטרל את החוק.

היו"ר דוד רותם

לא, עזוב, אני לא. בוא נאמר ככה, את הנוסח הזה אישרה ועדת השרים.

משה דיין

לא בדיוק. בכפוף להסכמות. בכפוף לתיאום.

היו"ר דוד רותם

בסדר. אבל בכפוף לתיאום.

תומר כרמי

בתנאי שהמשך קידום החקיקה במובן המהותי של קביעת תנאי הכשירות ייעשה בתיאום ובהסכמה עם משרד המשפטים.

משה דיין

על האיש דתי אני מתווכח, אז על הפרוצדורה.

קריאה

אף פעם לא התקבלה העמדה.

היו"ר דוד רותם

רבותיי, אז אני אגיד לכם משהו. אז אתם תבקשו משר המשפטים להגיש הסתייגות. כי לי לא נראה ואני מניח שאני אצליח לשכנע את המליאה, שיכול להיות אדם דתי, אבל הוא לא מגיע לכתבי הקודש ואף אחד לא ייתן על זה אישור.

משה דיין

אני דיברתי על הפרוצדורה.

היו"ר דוד רותם

גם הפרוצדורה. רבותיי, שנייה, אני יודע מה הוא אומר, תאמינו לי. אני הבנתי את מה שהוא אומר. הוא אומר – רבותיי, שיהיה כתוב בעל ותק וכתבי הפרשנות, אבל את האישור שיהיה הוועדה ולא זה. מכיוון שגם אני יושב בוועדות כאלה, אני רואה איך מקבלים אישורים. זה פשוט דבר שהוא בלתי אפשרי. אלא אם כן יש לך את האישור מהאנשים שבשטח, אתה יודע, בוועדה למינוי שופטים. אז קודם כל, אתה מבקש המלצות, אחר-כך אתה בודק את ההמלצות. וכתוצאה מזה, דברים נתקעים ואתה פעם אחת, אתה יודע, כשאני בודק, אז אומרים לי ככה וכשאתה בודק, אומרים לך אחרת. וזה בלגאן אחד גדול. אני חושב שהפרוצדורה הזאת היא – יושב-ראש המועצה הדתית הדרוזית, הוא בעצם איש שהוא ממונה על-ידי המדינה.