קריאה שנייה - הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו-2015

‏יום חמישי ‏19 ‏נובמבר ‏2015 04:13

דף ההצבעה מציג נתונים על הצבעה שנערכה בכנסת, כולל מי הם חברי הכנסת שהצביעו בעד ומי הם אלו שהצביעו נגד.

עוד +

בעד 57

יעקב מרגי

יעקב מרגי

יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט

דוד אזולאי
רועי פולקמן

רועי פולקמן

יו"ר ועדה מיוחדת לדיון בהצעה לסדר היום בנושא קשיים ברפורמה בשירות המדינה

אלי כהן

אלי כהן

יו"ר הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל, התשע"ו-2016

אלי אלאלוף
משה גפני
איוב קרא

איוב קרא

סגן שר במשרד לשיתוף פעולה אזורי

נורית קורן
אברהם נגוסה
ירון מזוז
ציפי חוטובלי
מכלוף מיקי זוהר
יולי - יואל אדלשטיין
שולי מועלם-רפאלי
מרדכי יוגב

נגד 53

תמר זנדברג

תמר זנדברג

יו"ר ועדה מיוחדת למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול

רוברט אילטוב
מיקי לוי
יעל גרמן
קארין אלהרר

קארין אלהרר

יו"ר ועדה לענייני ביקורת המדינה

עאידה תומא סלימאן
יוסף ג`בארין
סתיו שפיר

סתיו שפיר

יו"ר ועדה מיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור

שלי יחימוביץ
יצחק הרצוג

נמנע 0

הצעת חוק

  • אין הצעת חוק המקושרת להצבעה זו

החוק המלא


  • חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו–2015 *
    התקבל בכנסת ביום ז' בכסלו התשע"ו (19 בנובמבר 2015) [בישיבה שהחלה ביום ו' בכסלו התשע"ו (18 בנובמבר 2015)]; הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הממשלה – 951, מיום ט"ז באלול התשע"ה (31 באוגוסט 2015), עמ' 1566.

    פרק א': מטרת החוק
    מטרה1.חוק זה בא לתקן חוקים שונים, לדחות תחילתם של חוקים ולקבוע הוראות נוספות כדי לשמור על מדיניות פיסקלית אחראית ולעמוד בתקרת הגירעון ובמגבלת ההוצאה הממשלתית, להעמיק את גביית המסים ולהגדיל את הכנסות המדינה ואת תקבוליה, תוך חיזוק הצמיחה במשק, שינוי סדרי העדיפויות הלאומיים וצמצום הפערים, והכול בהתאם ליעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016.
    פרק ב': מיסוי רווחים ממשאבי טבע
    תיקון חוק מיסוי רווחי נפט [מס' 2]2.בחוק מיסוי רווחי נפט, התשע"א–2011‏ ס"ח התשע"א, עמ' 806; התשע"ד, עמ' 620. (בפרק זה – חוק מיסוי רווחי נפט) – (1) בשם החוק, במקום "רווחי נפט" יבוא "רווחים ממשאבי טבע"; (2) לפני כותרת פרק א' יבוא:
    "חלק א': מיסוי רווחי נפט וגז";
    (3) בסעיף 1 – (א) ברישה, במקום "בחוק זה" יבוא "בחלק זה, וכן בחלקים ג' עד ח' בהוראות שעניינן מיסוי רווחי נפט"; (ב) בהגדרה "היטל", במקום ""היטל"" יבוא ""היטל", "היטל רווחי נפט""; (ג) אחרי ההגדרה "חוק הנפט" יבוא: "יחסים מיוחדים" – כהגדרתם בסעיף 85א(ב) לפקודה, בשינוי זה: לעניין ההגדרה "שליטה" כאמור באותו סעיף, במקום "ב-50% או יותר" יקראו "בלמעלה מ-20%"; (4) בסעיף 2(א), במקום "חוק זה" יבוא "חלק זה"; (5) בסעיף 4(ב)(1), בהגדרה "תשלומים מצטברים", בפסקת משנה (ב), במקום "חוק זה" יבוא "חלק זה"; (6) בסעיף 8, בכל מקום, במקום "חוק זה" יבוא "חלק זה"; (7) בסעיף 16(ב), ההגדרה "יחסים מיוחדים" – תימחק; (8) אחרי פרק ז' יבוא:
    "חלק ב': מיסוי רווחים ממשאבי טבע נוספים פרק א': הגדרות
    הגדרות20א.בחלק זה, וכן בחלקים ג' עד ו' בהוראות שעניינן מיסוי רווחים ממשאבי טבע שאינם נפט – "בעל זכות לניצול משאב טבע" – כל אחד מאלה: (1) בעל זכות כרייה לפי פקודת המכרות‏ חוקי א"י, כרך ב', עמ' (ע) 910, (א) 938.; (2) בעל זיכיון, זיכיון משנה או חכירת משנה לפי חוק זיכיון ים המלח, אולם אם ניתנו זיכיון משנה או חכירת משנה כאמור, יראו את בעל זיכיון המשנה או חוכר המשנה בלבד כבעל הזכות לניצול משאב הטבע; (3) בעל זכות לניצול משאב טבע שאינו מנוי בפסקאות (1) או (2), לפי כל דין או הסכם; "דולר", "נפט", "הוועדה", "יחסים מיוחדים", ""המנהל", "פקיד שומה" ו"שנת מס"", "הפקודה" ו"השר" – כהגדרתם בסעיף 1; "היטל רווחי יתר" – היטל על רווחי יתר, כמשמעותו בסעיף 20ב; "הפקה", של משאב טבע – כל פעולה הנעשית לשם הפקת משאב טבע משלב הפקת המחצב הגולמי שממנו מעובד משאב הטבע עד להשלמת עיבודו של משאב הטבע; "חוק זיכיון ים המלח" – חוק זיכיון ים המלח, התשכ"א–1961‏ ס"ח התשכ"א, עמ' 130.; "חוק ניירות ערך" – חוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968‏ ס"ח התשכ"ח, עמ' 234.; "כללי החשבונאות המקובלים" – כמפורט להלן, לפי העניין: (1) לעניין תאגיד מדווח כהגדרתו בחוק ניירות ערך – כללי החשבונאות החלים עליו בהתאם לתקנות לפי סעיפים 17 ו-36 לחוק ניירות ערך (בהגדרה זו – תקנות הדיווח); (2) לעניין חברה מוחזקת בידי תאגיד מדווח, כמשמעותה בתקנות הדיווח – כללי החשבונאות החלים על התאגיד המדווח, כאמור בפסקה (1); (3) לעניין תאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל, שהוראות פסקאות (1) ו-(2) אינן חלות עליו, והוא חייב, לפי כללי אותה בורסה, בדיווח בהתאם לתקני דיווח כספי בין-לאומיים או בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים בארצות הברית, כמשמעותם בתקנות הדיווח (בהגדרה זו – תאגיד מדווח בבורסה בחו"ל) – תקני הדיווח או כללי החשבונאות כאמור, החלים עליו; (4) לעניין תאגיד שדוחותיו מאוחדים עם דוחות תאגיד מדווח בבורסה בחו"ל או שנתוניו הכספיים כלולים בדוח של תאגיד מדווח כאמור, והוראות פסקאות (1) ו-(2) אינן חלות עליו – תקני הדיווח או כללי החשבונאות החלים על התאגיד המדווח, כאמור בפסקה (3); (5) לעניין בעל זכות לניצול משאב טבע שפסקאות (1) עד (4) אינן חלות עליו – תקני חשבונאות שקבע המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות; "מחצב" – מחצבים כהגדרתם בפקודת המכרות או מחצב שחוק זיכיון ים המלח חל לגביו, למעט נפט שאינו מופק מפצלי שמן; "מחצב גולמי" – כל מחצב עד להפיכתו למשאב טבע; "משאב טבע" – מחצב שהוא המוצר הסחיר הראשון, המפורט בתוספת; "נכסים בלתי מוחשיים" – נכסים בלתי מוחשיים המנויים בפסקאות (1) עד (3) להלן: (1) תוכנות מחשב; (2) ידע וטכנולוגיה; (3) נכסים בלתי מוחשיים הנובעים מפיתוח; "העלות המופחתת של הרכוש הקבוע" – כמשמעותה בסעיף 20ה; "רווחי יתר" – כמשמעותם בסעיף 20ג; "רווח תפעולי מתואם" – כמשמעותו בסעיף 20ד; "רכוש קבוע" – רכוש קבוע ונכסים בלתי מוחשיים המשמשים לפעילות של מכירה או הפקה של משאב הטבע.
    פרק ב': היטל רווחי יתר ושיעורו
    היטל רווחי יתר 20ב.(א) בעל זכות לניצול משאב טבע חייב בתשלום היטל על רווחי יתר ממכירה של משאב הטבע, בהתאם להוראות חלק זה. (ב) ההיטל יהיה בשיעור מרווחי היתר כמפורט להלן: (1) על רווחי היתר עד לסכום השווה ל-6% מהעלות המופחתת של הרכוש הקבוע – 25%; (2) על רווחי היתר העולים על הסכום האמור בפסקה (1) – 42%. (ג) היטל רווחי יתר יחושב בעד כל זכות לניצול משאב טבע, בנפרד, ואם היתה הזכות לניצול כמה משאבי טבע – בעד כל משאב טבע בנפרד. חישוב רווחי יתר ממכירה של משאב טבע20ג.רווחי יתר ממכירה של משאב טבע יחושבו, לגבי כל שנת מס, בסוף אותה שנה, כסכום ההפרש בין הרווח התפעולי המתואם באותה שנה לבין 14% מהעלות המופחתת של הרכוש הקבוע באותה שנה. חישוב הרווח התפעולי המתואם20ד.(א) הרווח התפעולי המתואם יחושב, לגבי כל שנת מס, בתום אותה שנה, כרווח התפעולי באותה שנת מס ממכירת משאב הטבע, בניכוי הוצאות הפחת באותה שנה ובניכוי 5% מההון החוזר הממוצע בשנה האמורה. (ב) בסעיף זה – "רווח תפעולי" – מחזור המכירות של משאב הטבע בהפחתת כל ההוצאות להפקה ולמכירה של משאב הטבע, המפורטות להלן, למעט פחת והפחתות ולמעט הוצאות בשל הפחתה הנובעת מירידת ערך הרכוש הקבוע שאינה הפחתה כאמור בסעיף 20ה(ב): (1) עלות המכר, לרבות תמלוגים, ושכר; (2) עלויות הובלה ושיווק; (3) הוצאות מכירה והוצאות הנהלה וכלליות; (4) הוצאות מחקר ופיתוח בניכוי מענקים שניתנו בקשר אליהן; (5) הוצאות לפירוק ופינוי הרכוש הקבוע ושיקום האתר שבו הוא ממוקם, בשנת המס בה שולמו בפועל, למעט אם שולמו אגב מכירת הרכוש הקבוע האמור (להלן – הוצאות פירוק ופינוי), ויחולו לעניין זה הוראות סעיף קטן (ג); "הוצאות פחת" – הוצאות הפחת וההפחתה בשל הרכוש הקבוע המחושבות על בסיס עלות הרכוש הקבוע כהגדרתה בסעיף 20ה(א); "הון חוזר" – סך הנכסים השוטפים שיש לכלול בסעיפי "מלאי", "לקוחות" ו"חייבים ויתרות חובה", המתייחסים לפעילות הפקה או מכירה של משאב הטבע, בניכוי סך ההתחייבויות השוטפות שיש לכלול בסעיפי "ספקים", "נותני שירותים" ו"זכאים ויתרות זכות", המתייחסים לפעילות כאמור; "הון חוזר ממוצע" – סכום השווה להון החוזר בשנת המס בתוספת ההון החוזר בשנת המס שקדמה לה, כשהוא מחולק לשניים. (ג)(1) הוצאו הוצאות הפירוק והפינוי כאמור בסעיף (ב)(5) בשנת המס האחרונה שבה היו לבעל הזכות לניצול משאב הטבע הכנסות הנובעות מזכות אחת להפקת משאב טבע, ואם אוחדו זיכיונות לפי סעיף 20ט, הכנסות מהזיכיונות שאוחדו, בשל סיומם של זכות הכרייה, הזיכיון או זיכיון המשנה, או בשל סיום עתודות ההפקה של המשאב, והיה לבעל הזכות לניצול משאב הטבע רווח יתר שלילי כהגדרתו בסעיף 20ח ממשאב הטבע באותה שנת מס, יופחת רווח היתר השלילי עד לגובה הוצאות הפירוק והפינוי (בסעיף קטן זה – הפרש לקיזוז) מהרווח התפעולי המתואם ממכירת אותו משאב טבע בשנות המס הקודמות עד לאיפוס רווחי היתר באותן שנות מס, ויראו את השומות לשנים האמורות כמתוקנות בהתאם לכך, אולם לא תחול בשל כך חובת תשלום ריבית והפרשי הצמדה על פי סעיף 159א לפקודה. (2) ניתן היה להפחית את ההפרש לקיזוז בשנה המאוחרת יותר – לא תותר הפחתה בשנה שקדמה לה. חישוב העלות המופחתת של הרכוש הקבוע20ה.(א) העלות המופחתת של הרכוש הקבוע תחושב, בכל שנת מס, בסוף אותה שנה, כעלות הרכוש הקבוע שהחל לשמש לפעילות של מכירה או הפקה של משאב הטבע במהלך שנת המס, בתוספת עלות הרכוש הקבוע בשנת המס הקודמת ובניכוי הוצאות הפחת, כהגדרתן בסעיף 20ד(ב), שנצברו בשל אותו רכוש עד תום שנת המס; לעניין זה, "עלות הרכוש הקבוע" – למעט אומדן עלויות פירוק ופינוי הרכוש הקבוע ושיקום האתר שבו הוא ממוקם, ובניכוי מענקים המתייחסים לרכוש הקבוע. (ב) כלל הרכוש הקבוע נכסים בלתי מוחשיים בעלי אורך חיים בלתי מוגדר, תחושב העלות המופחתת שלהם כאמור בסעיף קטן (א), ובניכוי הפסדים מירידת ערך שנצברו בשלהם. (ג) שימש רכוש קבוע לפעילות של הפקה או מכירה של משאב הטבע בחלק משנת המס, תובא בחשבון, לצורך חישוב העלות המופחתת של הרכוש הקבוע, רק העלות המופחתת היחסית של אותו רכוש; לעניין זה, "העלות המופחתת היחסית", של רכוש קבוע – עלות הרכוש הקבוע האמור, בניכוי הוצאות הפחת, כהגדרתן בסעיף 20ד(ב), שנצברו בשלו עד תום שנת המס, כשהתוצאה מוכפלת בחלק היחסי משנת המס שבמהלכו שימש הרכוש הקבוע האמור להפקה או למכירה של משאב הטבע. ייחוס נכסים, הוצאות והתחייבויות הקשורים לפעילויות משותפות20ו.(א) עשה בעל זכות לניצול משאב טבע שימוש ברכוש קבוע או בנכסים שוטפים כאמור בהגדרה "הון חוזר" שבסעיף 20ד(ב), להפקה או למכירה של משאב הטבע וכן לפעילות נוספת (בסעיף קטן זה – פעילויות משותפות), או היו לו הוצאות בשל פעילויות משותפות או התחייבויות שוטפות הנובעות מפעילויות כאמור, ייוחסו הנכסים, ההוצאות או ההתחייבויות האמורות להפקה או למכירה של משאב הטבע לצורך חישוב רווחי היתר, בהתאם ליחס שבין מחזור המכירות הכלול בחישוב הרווח התפעולי המתואם של משאב הטבע בשנת המס לבין מחזור ההכנסות של בעל הזכות לניצול משאב הטבע באותה שנה מהפעילויות המשותפות (בסעיף זה – מחזור ההוצאות המשותפות), ויחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג). (ב) כללה הפעילות הנוספת כאמור בסעיף קטן (א) פעילות להפקה ומכירה של משאב טבע נוסף (בסעיף זה – המשאב הנוסף), יחושב מחזור ההכנסות המשותפות לגבי המשאב הנוסף בהתאם למחזור המכירות הכולל בחישוב הרווח התפעולי המתואם של המשאב הנוסף. (ג) כלל חישוב הרווח התפעולי של משאב הטבע או של משאב הטבע הנוסף מכירות לפי סעיף 20כ(ב)(2), יחושבו ההכנסות מאותן מכירות לפי מחירן בפועל, בכפוף להוראות סעיף 20כא. (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), שימש רכוש קבוע להפקה או למכירה של משאבי טבע בידי כמה בעלי זכות לניצול משאב טבע, שמתקיימים ביניהם יחסים מיוחדים, ייוחס הרכוש הקבוע להפקה או למכירה של כל משאב טבע, לצורך חישוב רווחי היתר, בהתאם ליחס שבין מחזור המכירות הכלול בחישוב הרווח התפעולי המתואם של כל אחד ממשאבי הטבע בשנת המס לבין סך כל מחזורי המכירות הכלולים בחישוב הרווח התפעולי המתואם של משאבי הטבע יחד באותה שנה; כלל חישוב הרווח התפעולי של משאב טבע מכירות לפי סעיף 20כ(ב)(2), יחושבו ההכנסות מאותן מכירות לפי מחירן בפועל, בכפוף להוראות סעיף 20כא. (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ב), יראו רכוש קבוע ששימש להפקה או למכירה של כלוריד האשלג וכן להפקה או למכירה של כלוריד המגנזיום, כרכוש קבוע ששימש להפקה או למכירה של כלוריד האשלג, בלבד. חישוב בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים20ז.חישוב רכיבי רווחי היתר והיטל רווחי היתר לפי פרק זה יהיה בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה, ובכפוף להוראות פרק ה'. העברת רווחי יתר שליליים לשנות מס עוקבות 20ח.היה הרווח התפעולי המתואם של בעל זכות לניצול משאב טבע ממכירת משאב הטבע נמוך מ-14% מהעלות המופחתת של הרכוש הקבוע בשנת המס, יופחת ההפרש ביניהם (להלן – רווח יתר שלילי) מהרווח התפעולי המתואם ממכירת אותו משאב טבע בשנות המס הבאות, בזו אחר זו, ובלבד שאם ניתן היה להפחיתו באחת השנים הבאות כאמור, לא תותר הפחתה בשנה שלאחריה. כללים לאיחוד זכויות לניצול משאב טבע 20ט. המנהל רשאי להורות, במסגרת קביעת שומה לפי מיטב השפיטה לפי סעיף 20טו(ב)(2), או במסגרת החלטת מיסוי לפי סעיף 44 שניתנה לבקשת בעל זכות לניצול משאב טבע, כי כמה זכויות לניצול אותו משאב טבע שבידי אותו בעל זכות, ייחשבו לעניין חלק זה כזכות אחת לניצול משאב טבע, ובלבד שמתקיימים, בין השאר, כל אלה: (1) מרבית הרכוש הקבוע המשמש להפקה של משאב הטבע ומרבית העובדים העוסקים בהפקת משאב הטבע משותפים לכל הזכויות; (2) המנהל שוכנע כי הטעם העיקרי להגשת הבקשה אינו הימנעות מתשלום ההיטל או הפחתת היטל בלתי נאותה.
    פרק ג': תשלום ההיטל
    מועד התשלום 20י.בעל זכות לניצול משאב טבע ישלם את היטל רווחי היתר במועד הגשת דוח רווחי היתר. מקדמות 20יא.השר רשאי לקבוע הוראות לעניין תשלום מקדמות על חשבון היטל רווחי יתר; הוראות סעיפים 180 ו-190 לפקודה, יחולו על מקדמות לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים. תשלום היטל לאחר שומה, השגה וערעור 20יב. (א) נמסרה לחייב בתשלום היטל רווחי יתר החלטת פקיד השומה לפי הוראות סעיף 20טו(ב)(2), חייב הוא, בתוך 15 ימים מיום מסירת ההודעה, לשלם את יתרת היטל רווחי יתר הנובעת ממנה, ואם הוגשה השגה לפי הוראות סעיף 20טז – את יתרת ההיטל שאינה שנויה במחלוקת. (ב) נמסרה לחייב בתשלום היטל רווחי יתר החלטת פקיד השומה לפי הוראות סעיף 20טז(ד), חייב הוא, בתוך 15 ימים מיום מסירת ההודעה, לשלם את יתרת היטל רווחי יתר הנובעת ממנה, ואם הוגש ערעור לפי הוראות סעיף 20טז(ו) – את יתרת ההיטל שאינה שנויה במחלוקת. (ג) נמסרה לחייב בתשלום היטל רווחי יתר החלטת בית המשפט בערעור לפי סעיפים 156 או 157 לפקודה, יחולו לגביו הוראות סעיף 185 לפקודה כאילו היה הנישום. דחיית תשלום והפרשי הצמדה וריבית 20יג.הוראות סעיפים 186 ו-187 לפקודה יחולו על תשלום היטל רווחי יתר לפי פרק זה, בשינויים המחויבים.
    פרק ד': חובות דיווח ושומה
    דוח רווחי יתר 20יד.(א) בעל זכות לניצול משאב טבע יגיש לפקיד השומה, לגבי כל שנת מס, דיווח לגבי רווחי היתר ממכירת משאב הטבע בשנת המס שלגביה מוגש הדיווח (בחוק זה – דוח רווחי יתר); דוח רווחי יתר יפרט את כל הרכיבים לחישוב רווחי היתר כאמור בפרק ב', ויאושר בידי רואה חשבון כהגדרתו בחוק רואי חשבון, התשט"ו–1955‏ ס"ח התשט"ו, עמ' 26. (בסעיף זה – רואה חשבון). (ב) לדוח רווחי יתר יצרף בעל הזכות לניצול משאב טבע דוח המשמש בסיס להכנת דוח רווחי היתר, המפרט את נתוניו הכספיים והכולל דוח על המצב הכספי, דוח על רווח או הפסד, דוח על שינויים בהון העצמי, דוח על תזרימי מזומנים וכן ביאורים; דוח כאמור יהיה דוח כספי נפרד (סולו) הערוך לפי כללי החשבונאות המקובלים ומבוקר בידי רואה חשבון. (ג) היה הדוח הכספי הנפרד כאמור בסעיף קטן (ב) מוצג במטבע חוץ בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים, יוצג דוח רווחי היתר באותו מטבע, אולם הסך המתקבל במטבע חוץ של רווחי היתר, יתורגם לשקלים חדשים לפי השער היציג של אותו מטבע ביום האחרון של שנת המס. (ד) דוח רווחי יתר יוגש לפקיד השומה בתוך 120 ימים מתום שנת המס שלגביה הוא מוגש, בטופס שקבע המנהל; פקיד השומה רשאי, אם הוכח להנחת דעתו שקיימת סיבה מספקת לכך, לדחות את הגשת הדוח, למועד שיקבע, ובלבד שמי שקיבל דחייה כאמור יגיש במועד הקבוע בסעיף קטן זה דוח משוער על רווחי היתר, שייערך לפי מיטב אומדנו. (ה) לא צירף בעל זכות לניצול משאב טבע את הדוח הכספי הנפרד כאמור בסעיף קטן (ב) לדוח רווחי היתר, יראו אותו כמי שלא הגיש את דוח רווחי היתר. שומת ההיטל 20טו.(א) מסר בעל זכות לניצול משאב טבע דוח רווחי יתר לפי הוראות סעיף 20יד, יראו את הדוח כשומה עצמית לעניין רווחי היתר; פקיד השומה ישלח לבעל הזכות הודעה בדבר סכום ההיטל שהוא חייב בו על פי השומה העצמית. (ב) בתוך התקופה הקבועה בסעיף 145(א)(2) לפקודה מתום שנת המס שבה נמסר לו דוח רווחי יתר, רשאי פקיד השומה לעשות אחת מאלה: (1) לאשר את השומה העצמית; (2) לקבוע לפי מיטב שפיטתו את רווחי היתר של בעל הזכות לניצול משאב הטבע בשנת המס ואת היטל רווחי היתר החל לגביו, אם יש לו טעמים סבירים להניח שהדוח אינו נכון; שומה לפי פסקה זו יכול שתיעשה בהתאם להסכם שנערך עם בעל הזכות. (ג) לא הוגש דוח רווחי יתר לגבי שנת מס כלשהי, רשאי פקיד השומה לקבוע את רווחי היתר של בעל זכות לניצול משאב טבע באותה שנה לפי מיטב שפיטתו ולקבוע את היטל רווחי היתר החל לגביו, בהתאם. השגה לפני פקיד שומה20טז.(א) קבע פקיד שומה, לפי מיטב שפיטתו, את רווחי היתר של בעל זכות לניצול משאב טבע בשנת המס או את היטל רווחי היתר החל לגביו, לפי הוראות סעיף 20טו(ב)(2) או (ג) (בפרק זה – הודעת שומה לפי מיטב השפיטה), רשאי בעל הזכות לבקש מפקיד השומה, בהודעת השגה מנומקת בכתב, לחזור ולשנות את השומה, בתוך 30 ימים מיום המצאת הודעת השומה לפי מיטב השפיטה; לעניין זה יראו כהשגה על שומה לפי מיטב השפיטה לפי סעיף 20טו(ג), רק דוח רווחי יתר שיוגש לגביה. (ב) מי שערך את שומת היטל רווחי היתר לא ידון בהשגה עליה. (ג) קיבל פקיד השומה הודעת השגה לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לדרוש מהמשיג למסור לו את כל הפרטים הנראים לו דרושים לעניין רווחי היתר של בעל הזכות לניצול משאב טבע והיטל רווחי יתר החל לגביו, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 151 לפקודה, בשינויים המחויבים. (ד) בתוך התקופה האמורה בסעיף 152(ג) לפקודה יחליט פקיד השומה על קבלת ההשגה או על דחייתה, כולה או חלקה, בהודעה מנומקת, ורשאי הוא לערוך הסכם לעניין זה עם בעל הזכות לניצול משאב הטבע; דחה פקיד השומה את ההשגה, כולה או חלקה, יקבע בצו שבכתב את רווחי היתר של בעל הזכות לניצול משאב הטבע בשנת המס, או את היטל רווחי היתר החל לגביו, ורשאי הוא להגדיל את הרכיבים, הרווחים או ההיטל מעבר לסכומים שקבע בהודעת השומה לפי מיטב השפיטה. (ה) לא השתמש פקיד השומה בסמכויותיו לפי סעיף זה בתוך התקופה כאמור בסעיף קטן (ד), יראו את ההשגה כאילו התקבלה. (ו) על החלטת פקיד השומה בהשגה לפי הוראות סעיף קטן (ד), רשאי בעל זכות לניצול משאב טבע לערער, ויחולו לעניין ערעור כאמור הוראות סעיפים 153 עד 158 לפקודה, בשינויים המחויבים. סמכות המנהל לעיין בשומה ולתקנה20יז.הוראות סעיף 147 לפקודה יחולו, בשינויים המחויבים, על שומה לפי פרק זה. שמיעת טענות ומתן נימוקים20יח. (א) לא תיעשה שומה לפי מיטב השפיטה על פי סעיף 20טו ולא יינתן צו לפי סעיף 20טז(ד), בלי שניתנה לבעל זכות לניצול משאב טבע הזדמנות סבירה להשמיע את טענותיו. (ב) בהודעה על שומה או בצו כאמור בסעיף קטן (א), יפרט פקיד השומה, נוסף על הנימוקים לאי-קבלת הדוח או ההשגה, גם את הדרך שלפיה נעשתה השומה. (ג) האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יחול אם בעל הזכות לניצול משאב טבע לא הגיש דוח רווחי יתר. החזר היטל רווחי יתר בעקבות דוח20יט.שולם היטל רווחי יתר, יתר על הסכום הנובע מהדוח לפי סעיף 20יד, תוחזר היתרה לבעל הזכות לניצול משאב טבע ששילם את ההיטל, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 159א לפקודה, בשינויים המחויבים.
    פרק ה': עסקאות מיוחדות
    פעולות שרואים אותן כמכירה של משאב טבע20כ.(א) לעניין חלק זה יראו גם את הפעולות האלה כמכירה של משאב הטבע: (1) העברת משאב הטבע למיתקן לצורך שימוש בו לאחר השלמת הפקת המשאב; (2) מכירת מחצב גולמי המשמש להפקת משאב הטבע לפני השלמת הפקת משאב הטבע. (ב) בחישוב הרווח התפעולי המתואם מפעולה המנויה בסעיף קטן (א), יובאו בחשבון, לצורך חישוב מחזור המכירות, הסכומים כמפורט להלן, לפי העניין: (1) לעניין העברה כאמור בסעיף קטן (א)(1) – הסכום שהיה מתקבל אם משאב הטבע היה נמכר במועד ההעברה בהתאם לתנאי השוק; (2) לעניין מכירת מחצב גולמי כאמור בסעיף קטן (א)(2) – הסכום שהיה מתקבל אם משאב הטבע המופק מאותו מחצב גולמי היה נמכר לאחר השלמת הפקתו, במועד מכירת המחצב הגולמי, בניכוי הוצאות רעיוניות שהיו נדרשות לשם השלמת ההפקה של משאב הטבע מאותו מחצב גולמי, והכול בהתאם לתנאי השוק; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין חישוב ההוצאות הרעיוניות לפי פסקה זו. (ג) לעניין חישוב הסכומים לפי סעיף קטן (ב) יחולו הוראות סעיף 20כא, גם אם אין בין הצדדים לעסקה יחסים מיוחדים. עסקאות בין צדדים שמתקיימים ביניהם יחסים מיוחדים 20כא.(א) בעסקאות בין צדדים שמתקיימים ביניהם יחסים מיוחדים יחולו, לעניין קביעת רווחי יתר של בעל זכות לניצול משאב טבע ולעניין חישוב כל רכיב בהם כאמור בפרק ב' והיטל רווחי היתר, ההוראות לפי סעיף 85א לפקודה, בשינויים המחויבים, והכול בין שהן עסקאות בין-לאומיות ובין שאינן עסקאות כאמור, ובין שהן עסקאות למכירת משאב טבע ובין שהן עסקאות אחרות המשפיעות על רכיב מרכיבי רווחי היתר. (ב) מכר בעל זכות לניצול משאב טבע רכוש קבוע לבעל זכות אחר והתקיימו ביניהם יחסים מיוחדים, תחושב עלות הרכוש הקבוע האמור בידי בעל הזכות הרוכש, כאמור בסעיף 20ה, לצורך חישוב רווחי היתר שלו והיטל רווחי היתר, לפי המחיר שבו רכש את הרכוש הקבוע כאמור או לפי העלות המופחתת של הרכוש הקבוע ביום המכירה בידי בעל הזכות המוכר, לפי הנמוך. הוראות מיוחדות לעניין משאב טבע מסוג ברום20כב.(א) בסעיף זה – "יחידת ברום" – טון ברום או יחידה אחרת שקבע המנהל; "מוצרי המשך" – מוצרים שהברום הוא מרכיב בהם; "פעילות המשך" – פעילות שבמסגרתה נעשה שימוש בברום לייצור מוצרי המשך. (ב) על אף האמור בסעיפים 20כ(ב) ו-(ג) ו-20כא, במכירת משאב טבע מסוג ברום לשם פעילות המשך, בעסקה שבה מתקיימים בין הצדדים יחסים מיוחדים או בייצור מוצרי המשך על ידי בעל הזכות לניצול משאב הטבע מסוג ברום, יובא בחשבון, לצורך חישוב מחזור המכירות של משאב הברום שנמכר לשם פעילות ההמשך וקביעת רווחי היתר, בכל שנת מס, המחיר הגבוה מבין אלה: (1) המחיר ליחידת ברום שנקבע בעסקה; (2) המחיר הנורמטיבי המשוקלל של יחידת ברום, בישראל או מחוץ לישראל, לפי העניין, שיחושב בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) ולפי כללי החשבונאות המקובלים. (ג) המחיר הנורמטיבי המשוקלל של יחידת ברום יחושב כממוצע המשוקלל של המחיר הנורמטיבי של כל יחידות הברום שנמכרו לשם פעילות המשך בכל שנת מס; לעניין זה, "המחיר הנורמטיבי", של יחידת ברום – מחזור המכירות של מוצרי המשך המיוצרים במסגרת פעילות ההמשך, בניכוי ההוצאות והסכום המפורטים להלן, כשהתוצאה המתקבלת מחולקת במספר יחידות הברום ששימשו לייצור מוצרי ההמשך שנמכרו: (1) הוצאות המיוחסות לפעילות ההמשך כאמור בפסקאות (1) עד (4) להגדרה "רווח תפעולי" שבסעיף 20ד(ב), לרבות פחת, לשם מכירת מוצרי המשך, למעט עלות רכישת ברום; (2) סכום השווה ל-12% ממחזור המכירות של מוצרי ההמשך המיוצרים במסגרת פעילות ההמשך. (ד) המחיר הנורמטיבי המשוקלל יחושב בנפרד, לפי הוראות סעיף קטן (ג), לעניין יחידות הברום הנמכרות לשם פעילות המשך בישראל (בסעיף זה – מחיר נורמטיבי משוקלל בישראל) ולעניין יחידות הברום הנמכרות לשם פעילות המשך מחוץ לישראל (בסעיף זה – מחיר נורמטיבי משוקלל מחוץ לישראל). (ה) המחיר הנורמטיבי של יחידת ברום יהיה מחזור המכירות של מוצרי המשך המיוצרים במסגרת פעילות ההמשך, בניכוי ההוצאות והסכום המפורטים בפסקאות (1) ו-(2) שבסעיף קטן (ג), כשהתוצאה המתקבלת מחולקת במספר יחידות הברום ששימשו לייצור מוצרי ההמשך שנמכרו. הוראות מיוחדות לעניין משאב טבע מסוג סלע פוספט20כג.(א) בסעיף זה – "יחידת פוספט" – טון סלע פוספט; "מוצרי המשך" – מוצרים שסלע פוספט הוא מרכיב בהם; "פעילות המשך" – פעילות בישראל שבמסגרתה נעשה שימוש בסלע פוספט לייצור מוצרי המשך. (ב) על אף האמור בסעיפים 20כ(ב) ו-(ג) ו-20כא, במכירת משאב טבע מסוג סלע פוספט לשם פעילות המשך, בעסקה שבה מתקיימים בין הצדדים יחסים מיוחדים, או בייצור מוצרי המשך על ידי בעל הזכות לניצול משאב הטבע מסוג סלע פוספט, יובא בחשבון, לצורך חישוב מחזור המכירות של משאב סלע הפוספט שנמכר לשם פעילות ההמשך וקביעת רווחי היתר, בכל שנת מס, המחיר הגבוה מבין אלה: (1) המחיר ליחידת פוספט שנקבע בעסקה; (2) המחיר הנורמטיבי של יחידת פוספט שיחושב בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) ולפי כללי החשבונאות המקובלים; (3) עלויות ההפקה והתפעול המיוחסות ליחידת פוספט. (ג) המחיר הנורמטיבי של יחידת פוספט יהיה מחזור המכירות של מוצרי המשך המיוצרים במסגרת פעילות ההמשך, בניכוי ההוצאות והסכום המפורטים להלן, כשהתוצאה המתקבלת מחולקת במספר יחידות הפוספט ששימשו לייצור מוצרי ההמשך שנמכרו: (1) הוצאות המיוחסות לפעילות ההמשך כאמור בפסקאות (1) עד (4) להגדרה "רווח תפעולי" שבסעיף 20ד(ב), לרבות פחת, לשם מכירת מוצרי המשך, למעט עלות רכישת סלע הפוספט; (2) סכום השווה ל-12% ממחזור המכירות של מוצרי ההמשך המיוצרים במסגרת פעילות ההמשך. הוראות מיוחדות לעניין סילבניט20כד.(א) על אף האמור בסעיפים 20כ(ב) ו-(ג) ו-20כא, מכר בעל זכות לניצול משאב טבע מסוג כלוריד האשלג (בסעיף זה – בעל זכות לאשלג) קרנליט לבעל זכות לניצול משאב טבע מסוג כלוריד המגנזיום (בסעיף זה – בעל זכות למגנזיום), ורכש ממנו חזרה תוצר לוואי מסוג סילבניט למטרת הפיכתו לכלוריד האשלג, ומתקיימים בין הצדדים לעסקה יחסים מיוחדים, יחולו לעניין העסקאות האמורות הוראות אלה: (1) לעניין בעל הזכות לאשלג – יראו, לצורך חישוב הרווח התפעולי המתואם של בעל הזכות, את הערך המוסף המחושב לפי הוראות סעיף קטן (ב) כהוצאות להפקה ולמכירה של משאב טבע כאמור בפסקאות (1) עד (4) להגדרה "רווח תפעולי" שבסעיף 20ד; (2) לעניין בעל הזכות למגנזיום – יופחת מעלות המכר כאמור בהגדרה "רווח תפעולי" שבסעיף 20ד(ב), לצורך חישוב הרווח התפעולי המתואם של בעל הזכות, הערך המוסף המחושב לפי הוראות סעיף קטן (ב). (ב) הערך המוסף לשנת 2017 יהיה 100 דולר לטון כלוריד האשלג שמקורו מסילבניט שהוא תוצר לוואי מהפקת כלוריד המגנזיום; הסכום האמור יתואם ב-1 בינואר בכל שנה החל בשנת 2018 לפי השינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. סמכות להתעלם מעסקאות מסוימות20כה.הוראות סעיף 86 לפקודה יחולו, בשינויים המחויבים, על עסקאות שהוראות חלק זה חלות עליהן."; (9) בכותרת פרק ח', במקום "פרק ח'" יבוא "חלק ג'"; (10) בסעיף 21, בפסקה (1), בסופה יבוא "או דוח רווחי יתר לפי הוראות סעיף 20יד"; (11) בסעיף 23, אחרי "מיזם נפט" יבוא "או בעל זכות לניצול משאב טבע"; (12) בסעיף 24, האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא: "(ב) אדם, אשר בלא הצדק סביר, ערך דוח רווחי יתר לא נכון, מתוך שהשמיט רכיב מרכיבי רווחי היתר של בעל זכות לניצול משאב טבע, או מתוך שרשם אותו בחסר, או אדם שמסר ידיעות לא נכונות בנוגע לכל עניין או דבר המשפיעים על חיובו בהיטל רווחי יתר או על חיובו של אדם אחר, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין וסכום החסר ברווחי היתר של בעל זכות לניצול משאב הטבע שנקבע מחמת אותם דוח או ידיעות לא נכונים או שעלול היה להיקבע אילו נתקבלו הדוח או הידיעות כנכונים."; (13) בסעיף 27 – (א) ברישה, במקום "ופי שניים" יבוא "וכן פי שניים", במקום "או מההיטל" יבוא "או מהיטל רווחי הנפט", ובסופה יבוא "או פי שניים מהסכום מרווחי היתר שהעלים או שהתכוון להעלים"; (ב) בפסקה (1), בסופה יבוא "או השמיט מתוך דוח רווחי יתר לפי חוק זה רכיב מרווחי היתר של בעל זכות לניצול משאב טבע שיש לכללו בדוח"; (ג) בפסקה (2), במקום "או בדוח רווחי נפט" יבוא "בדוח רווחי נפט או בדוח רווחי יתר"; (14) בסעיף 28, בכל מקום, במקום "פרק זה" יבוא "חלק זה"; (15) בסעיף 29, במקום "פרק זה" יבוא "חלק זה", במקום "או מההיטל" יבוא "או מהיטל רווחי הנפט, או שבסיסו הוא סכום מרווחי היתר של בעל זכות לניצול משאב טבע"; (16) בכותרת פרק ט', במקום "פרק ט'" יבוא "חלק ד'"; (17) בסעיף 31, אחרי "בסעיף 13" יבוא "או כי בעל זכות לניצול משאב טבע לא הגיש דוח רווחי יתר עד למועד האמור בסעיף 20יד", ובמקום "בפרק זה" יבוא "בחלק זה"; (18) בסעיף 32, במקום "בפרק זה" יבוא "בחלק זה"; (19) בסעיף 33(א) ו-(ב), בכל מקום, אחרי "מיזם נפט" יבוא "או בעל זכות לניצול משאב טבע"; (20) בסעיף 35, במקום "בפרק זה" יבוא "בחלק זה"; (21) בסעיף 37(א) ו-(ג), בכל מקום, במקום "פרק זה" יבוא "חלק זה"; (22) בסעיף 38(א) ו-(ב), בכל מקום, אחרי "מיזם נפט" יבוא "או בעל זכות לניצול משאב טבע"; (23) בכותרת פרק י', במקום "פרק י'" יבוא "חלק ה'"; (24) בסעיף 39(א), במקום "בפרק זה" יבוא "בחלק זה"; (25) בכותרת פרק י"א, במקום "פרק י"א" יבוא "חלק ו'"; (26) בסעיף 41(א), במקום "בתשלום ההיטל" יבוא "בתשלום היטל רווחי נפט", ובמקום "או בתשלום חלק ממנו" יבוא "או בתשלום היטל רווחי יתר שהוא חייב בו לפי חלק ב', או בתשלום חלק מהיטל כאמור"; (27) בסעיף 45 – (א) בכותרת השוליים, אחרי "בעל זכות נפט" יבוא "או בעל זכות לניצול משאב טבע"; (ב) אחרי "מיזם נפט" יבוא "או בעל זכות לניצול משאב טבע"; (28) בסעיף 47, אחרי "היטל" יבוא "לפי חוק זה"; (29) אחרי סעיף 51 יבוא: "שינוי התוספת51א.שר האוצר, באישור הוועדה, רשאי, בצו, להוסיף משאבי טבע לתוספת."; (30) בכותרת פרק י"ב, במקום "פרק י"ב" יבוא "חלק ז'"; (31) בכותרת פרק י"ג, במקום "פרק י"ג" יבוא "חלק ח'" ובסופה יבוא "לעניין מיסוי רווחי נפט"; (31) אחרי סעיף 54 יבוא:
    "תוספת
    (ההגדרה "משאב טבע" בסעיף 20א) (1) ברום; (2) חשמל המופק מפצלי שמן לאחר שנכרו מהאדמה; (3) כלוריד האשלג; (4) כלוריד המגנזיום; (5) נחושת המופקת מעופרת נחושת; (6) נפט המופק מפצלי שמן לאחר שנכרו מהאדמה; (7) סלע פוספט המופק מסלע פוספוריט." תיקון חוק לעידוד השקעות הון [מס' 72] 3.בחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט–1959‏ ס"ח התשי"ט, עמ' 234; התשע"ג, עמ' 171., בסעיף 51, בהגדרה "מפעל תעשייתי", ברישה, במקום "מפעל אחר להפקת מחצבים" יבוא "מפעל אחר שפעילותו, כולה או חלקה, היא הפקה של משאב טבע כהגדרת מונחים אלה בסעיף 20א לחוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, התשע"א–2011". תיקון פקודת המכרות [מס' 12]4.בפקודת המכרות‏ חוקי א"י, כרך ב', עמ' (ע) 910, (א) 938; ס"ח התשע"ב, עמ' 388. – (1) בסעיף 104 – (א) בסעיף קטן (3), במקום "האגרות ודמי הזכות שיש לשלם" יבוא "האגרות שיש לשלם", במקום "שהאגרות ודמי הזכות הקבועים" יבוא "שהאגרות הקבועות", ובמקום "כוחם" יבוא "כוחן"; (ב) אחרי סעיף קטן (3) יבוא: "(4) דמי הזכות שיש לשלם לפי פקודה זו יהיו כמפורט בתוספת שלישית א'; שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים רשאי, בצו, לשנות את התוספת."; (2) בתוספת השלישית, חלק ג' – בטל; (3) אחרי התוספת השלישית יבוא:
    "התוספת השלישית א'
    (סעיף 104(4))
    דמי זכות
    בתוספת זו – "מחיר המוצר הסחיר הראשון" – הגבוה מבין אלה: (1) ממוצע המחירים החודשיים של המוצר הסחיר הראשון, המפורסמים בדרך המקובלת באותו ענף, בתקופה שבעדה משולמים דמי הזכות; (2) המחיר שבו נמכר המוצר הסחיר הראשון בידי בעל הזכות, אם נמכר; "מחצב גולמי" – כל מחצב עד להפיכתו למחצב שהוא מוצר סחיר ראשון. 1. בעד כל מחצב שניתנה לגביו זכות כרייה לפי פקודה זו, ישולמו דמי זכות בגובה 5% משווי המחצב שנקבע לפי הוראות סעיף 2. 2.(א) שוויו של מחצב ייקבע לפי מחיר המוצר הסחיר הראשון שניתן להפיק מהמחצב הגולמי בניכוי הוצאות בעד זיקוק, עיבוד והובלה, ככל שישנן, כפי שיקבע שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים (בסעיף זה – הוצאות נורמטיביות), ובניכוי סכום נוסף השווה ל-10% מהסכום המתקבל לאחר ניכוי ההוצאות הנורמטיביות ממחיר המוצר הסחיר הראשון. (ב) לא ידוע מחיר המוצר הסחיר הראשון או שנמכר המחצב הגולמי טרם הפיכתו למוצר הסחיר הראשון, יחושב שוויו של המחצב בהתאם להוראות שיקבע לעניין זה שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים. 3. דמי הזכות יחושבו בהתאם למועד הכרייה בעד כמות המחצב שנכרה. 4. על אף האמור בתוספת זו רשאי המפקח לגבות דמי זכות גבוהים יותר מהקבוע בה אם החליט להעניק זכות כרייה לפי פקודה זו בהליך תחרותי שבו אחד ממדדי הבחירה הוא גובה דמי הזכות שישלם הזוכה באותו הליך." תיקון פקודת מס הכנסה [מס' 208]5.בפקודת מס הכנסה‏ דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 6, עמ' 120; ס"ח התשע"ו, עמ'... – (1) בסעיף 3(ג1), במקום "היטל לפי חוק מיסוי רווחי נפט" יבוא "היטל רווחי נפט או היטל רווחי יתר לפי חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע"; (2) בסעיף 17(15), במקום "היטל ששולם לפי חוק מיסוי רווחי נפט" יבוא "היטל רווחי נפט או היטל רווחי יתר, ששולם לפי חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע". תיקון חוק קרן לאזרחי ישראל6.בחוק קרן לאזרחי ישראל, התשע"ד–2014‏ ס"ח התשע"ד, עמ' 610.– (1) בסעיף 1, בהגדרה "היטל", במקום "מיסוי רווחי נפט" יבוא "מיסוי רווחים ממשאבי טבע"; (2) בסעיף 38(ד), אחרי פסקה (2) יבוא: "(2א) הסכום המוקצה לעידוד תעסוקה בנגב;"; (3) בסעיף 46 – (א) בכותרת השוליים וברישה, במקום "רווחי נפט" יבוא "רווחים ממשאבי טבע"; (ב) בסעיף 53 לחוק מיסוי רווחי נפט המובא בו – (1) בכותרת השוליים, במקום "כספי ההיטל" יבוא "כספי היטל על רווחים ממשאבי טבע"; (2) במקום "שהתקבלו מההיטל" יבוא "שהתקבלו מהיטל על רווחים ממשאבי טבע". פרק ב' – תחילה ותחולה7.(א) תחילתו של פרק זה ביום כ' בטבת התשע"ו (1 בינואר 2016) (בפרק זה – יום התחילה). (ב) הוראות חוק מיסוי רווחי נפט, כנוסחן בסעיף 3 לחוק זה, יחולו על רווחי יתר של בעל זכות לניצול משאב טבע, שנצמחו ביום התחילה ואילך. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות חוק מיסוי רווחי נפט, כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה, לעניין משאב טבע מסוג כלוריד האשלג, על רווחי יתר שנצמחו ביום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017) ואילך. פרק ב' – הוראת מעבר 8.בעל זכות לניצול משאב טבע שביום התחילה טרם החל בהפקה מסחרית של משאב הטבע והיו לו הפסדים צבורים למועד האמור שנבעו מפעילות להפקה ומכירה של משאב הטבע, יראו את ההפסדים הצבורים המתואמים כרווחי יתר שליליים כהגדרתם בסעיף 20ח לחוק מיסוי רווחי נפט, כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה; לעניין זה – "הפסדים צבורים מתואמים" – סך כל ההפסדים השנתיים לפני מס בתוספת ריבית בשיעור של 5% לשנה, מתום שנת המס שבה נוצר כל אחד מההפסדים האמורים, ועד ליום התחילה.
    פרק ג': מיסוי מקרקעין
    תיקון חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) [מס' 83]9.בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963‏ ס"ח התשכ"ג, עמ' 156; התשע"ו, עמ' 3. (בפרק זה – חוק מיסוי מקרקעין), בסעיף 16, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1)(1) בסעיף קטן זה, "יישוב מיעוטים" – יישוב ש-80% לפחות מתושביו אינם יהודים, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (2) נמכרה זכות במקרקעין שבתחומי יישוב מיעוטים, ומכירה קודמת של אותה זכות, שנעשתה לפני יום י"ט בכסלו התשע"ו (1 בדצמבר 2015) ושלא מתקיימים לגביה התנאים שבסעיף קטן (א), לא נרשמה בפנקסי המקרקעין (בסעיף קטן זה – מכירה קודמת שאינה רשומה), יחולו הוראות אלה: (א) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), תוקפה של המכירה הקודמת שאינה רשומה לא יותנה בקיום התנאים המפורטים באותו סעיף קטן; (ב) מכירת הזכות במקרקעין תירשם בפנקס המקרקעין, בהתקיים האמור בסעיף קטן (א)(2), על אף המכירה הקודמת שאינה רשומה, ובלבד שהמנהל אישר כי הרוכש דיווח, לגבי כל מכירה קודמת שאינה רשומה, על פרטי הזכות במקרקעין, פרטי העסקה ופרטי הצדדים לה, הידועים לו; הצהיר הרוכש כי לא ידועים לו פרטי העסקאות הקודמות, יראו אותו כמי שהפרטים אינם ידועים לו. (3) אין בהוראות פסקה (2) כדי לגרוע מחובתו של צד למכירה קודמת שאינה רשומה להצהיר עליה על פי הוראות הפרק השביעי ולשלם את המס החל בשלה. (4) על אף האמור בסעיף 11א(1) לפקודת המסים (גבייה)‏, נרשמה מכירת זכות במקרקעין בפנקס המקרקעין לפי הוראות סעיף קטן זה, לא יהיה מס הרכישה שלא שולם במכירה קודמת שאינה רשומה, שעבוד על אותה זכות במקרקעין. (5) הוראות סעיף קטן זה יחולו על אף האמור בסעיף 12 לפקודת המסים (גבייה)." חוק מיסוי מקרקעין – הוראת שעה 10.(א) על אף האמור בפסקה (1)(א) של סעיף 48א(ב1) לחוק מיסוי מקרקעין, במכירת זכות במקרקעין, בידי יחיד, בתקופה שמיום כ' בטבת התשע"ו (1 בינואר 2016) עד יום כ"ג בטבת התשע"ט (31 בדצמבר 2018), שמתקיימים לגביה התנאים המפורטים להלן, יהיה היחיד חייב במס על השבח הריאלי עד יום התחילה כהגדרתו בסעיף 47 לחוק מיסוי מקרקעין, בשיעור הקבוע בסעיף 48א(ב)(1) לחוק האמור: (1) המכירה היא של זכות במקרקעין שתכנית הבנייה שחלה לגביה מתירה בנייה על הקרקע של 8 דירות לפחות המיועדות לשמש למגורים, או מכירה של חלק מזכות במקרקעין כאמור שתמורתה היא בנייה על יתרת המקרקעין(להלן – עסקת קומבינציה; (2) המכירה היא מיחיד לקבלן או למי שעסקו או חלק מעסקו בניית דירות על קרקע שבבעלותו, על ידי קבלן, לשם מכירתן, והקרקע הנמכרת תהווה מלאי עסקי בידיו כמשמעותו בסעיף 85 לפקודת מס הכנסה דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 6, עמ' 120. – לגבי אלה: (א) מכירה של זכות במקרקעין בקרקע שכלולה בשטח שתכנית הבנייה הקיימת לגביו מתירה בנייה של 1,000 דירות לכל הפחות וביום המכירה ניתנו היתרי בניה ל-10% לכל היותר מהדירות המותרות לבנייה בשטח שחלה עליו התכנית כאמור; (ב) מכירה של זכות במקרקעין שתכנית הבנייה שחלה לגביה מתירה בנייה של 1,000 דירות לכל הפחות; (3) לגבי זכות במקרקעין שאינה מנויה בפסקה (2) – (א) עד תום התקופה הקובעת הסתיימה בנייתן על הקרקע של כל הדירות המיועדות לשמש למגורים המותרות לבנייה לפי תכנית הבנייה שחלה לגבי הזכות במקרקעין במועד סיום הבנייה, ובעסקת קומבינציה, נוסף על האמור – עד תום התקופה הקובעת הסתיימה בנייתן על הקרקע של 8 דירות המיועדות לשמש למגורים על הזכות במקרקעין או ביתרת המקרקעין; לעניין סעיף קטן זה יראו בקבלת אישור להספקת חשמל, מים או חיבור של טלפון לבניין, לפי סעיף 265 לחוק התכנון והבנייה, כסיום הבנייה; בסעיף קטן זה, "התקופה הקובעת" – כמפורט להלן, לפי העניין: (1) לגבי זכות במקרקעין שתכנית הבנייה שחלה לגביה מתירה בנייה של פחות מ-251 דירות – 42 חודשים מיום המכירה; (2) לגבי זכות במקרקעין שתכנית הבנייה שחלה לגביה מתירה בנייה של 251 דירות או יותר – 48 חודשים מיום המכירה. (ב) לא התקיים התנאי הקבוע בפסקת משנה (א), תחול הרישה של סעיף קטן (א) לגבי החלק היחסי של שווי המכירה של הזכות שנמכרה, כיחס שבין מספר הדירות שהסתיימה בנייתן, למספר הדירות המיועדות לשמש למגורים, המותרות לבנייה לפי תכנית הבנייה שחלה לגבי הזכות במקרקעין במועד סיום הבנייה, והוראות סעיף קטן (ד) יחולו לגבי החלק היחסי בלבד. (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מכירה שנעשתה בלא תמורה או בין קרובים, על מכירה שחל לגביה פטור מהמס, כולו או חלקו, או שיעור מס מופחת, לפי חוק מיסוי מקרקעין או לפי פקודת מס הכנסה, או על מכירה שחלות לגביה הוראות סעיף 5(ב) לחוק מיסוי מקרקעין. (ג) המוכר זכות במקרקעין בקרקע שתכנית הבנייה הקיימת לגביה מתירה בנייה של פחות מ-1,000 דירות, ומתקיים האמור ברישה ובפסקה (1) של סעיף קטן (א), רשאי לבחור באחד מאלה: (1) תשלום מס השבח לפי הוראות סעיף 48א(ב1) לחוק מיסוי מקרקעין, ובהשלמת התנאים האמורים בסעיף קטן (א)(3) – יהיה זכאי המוכר להחזר המס ששילם, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 103א לחוק מיסוי מקרקעין; (2) תשלום מס השבח לפי הוראות סעיף זה ומתן ערובה להנחת דעתו של המנהל בגובה יתרת מס השבח שהיה עליו לשלם לפי הוראות סעיף 48א(ב1) לחוק מיסוי מקרקעין; תוקפה של ערובה כאמור יפוג בהתקיים האמור בסעיף קטן (א)(3). (ד) במכירת זכות במקרקעין שחלות לגביה הוראות סעיף זה, יקראו את סעיף 48ב(ב)(1) לחוק מיסוי מקרקעין כך שבסופו יבוא "ובלבד ששיעור המס על השבח הריאלי עד יום התחילה לא יעלה על שיעור המס הקבוע בסעיף 48א(ב)(1)". (ה) לכל מונח בסעיף זה תהיה המשמעות הנודעת לו בחוק מיסוי מקרקעין אלא אם כן נקבע במפורש אחרת. (ו) בסעיף זה – "היתר בנייה" – כמשמעותו בחוק התכנון והבנייה; "חוק התכנון והבנייה – חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965; "יחיד" – לרבות חברה משפחתית כמשמעותה בסעיף 64א לפקודת מס הכנסה, ולרבות שותפות שחל לגביה סעיף 63 לפקודה האמורה; "קבלן" – קבלן לעבודות הנדסה בנאיות כהגדרתו בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט–1969, הרשום בפנקס כמשמעותו באותו חוק; "קרוב" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין, אולם, המונח "שליטה" בהגדרה האמורה יפורש כאמור בסעיף 19(4)(ב)(3) לחוק האמור; "תכנית בנייה" – תכנית מפורטת כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה, או תכנית כמשמעותה באותו חוק שתנאי לאישורה הוא אישור תכנית איחוד וחלוקה כמשמעותה בסימן ז' לפרק ג' בחוק האמור. תיקון חוק הלוואות לדיור [מס' 13]11.בחוק הלוואות לדיור, התשנ"ב–1992 ס"ח התשנ"ב, עמ' 246; התשע"ג, עמ' 109. – (1) בסעיף 3(א), במקום "עשרים וחמש לשלושים שנים" יבוא "עשר לשלושים שנים, לפי בחירת הזכאי"; (2) בסעיף 4, במקום "במלואה בשיעורים כמפורט בתוספת" יבוא "בשיעור הריבית הממוצעת של הבנקים למשכנתאות, כפי שמפרסם בנק ישראל, פחות 0.5%, אך לא יותר מ-3% או מהריבית הנהוגה בבנק שנתן את ההלוואה, הנמוך מביניהם, בהתאם לתקופה להחזר ההלוואה – לזכאי שסך הנקודות שלו הוא לפחות 599 נקודות."; (3) אחרי סעיף 4 יבוא: "קביעת עלות ההפרש4א.(א) שר האוצר ידווח לוועדה, אחת לשנה, על מימוש ההלוואות ועל סכום ההלוואות הכולל שניתן לזכאים בסיועה של המדינה. (ב) מצא שר האוצר שעלות ההפרש שבין הריבית הקבועה בסעיף 4 לבין הריבית, ללא ההפחתה בשיעור של 0.5%, כשהוא מוכפל בסכום ההלוואות שניתנו לזכאים בסיוע של המדינה בכל שנה (בסעיף זה – מימוש מלוא הסכום) שווה לסך של 170 מיליון שקלים חדשים, יודיע על כך לוועדה. (ג) הודיע שר האוצר לוועדה כאמור בסעיף קטן (א), תקבע הוועדה את מימוש מלוא הסכום על פי הערכת שר האוצר או מי שהוא הסמיך לכך, אלא אם כן הוכח להנחת דעתה של הוועדה, על פי הערכה אחרת שהוגשה לה, כי מימוש הסכום הנקוב בסעיף קטן (א) שונה מהערכת שר האוצר; הערכות לפי סעיף קטן זה יוגשו בצירוף נתונים ואומדנים. (ד) קבעה הוועדה שמימוש מלוא הסכום שווה ל-170 מיליון שקלים חדשים, יפרסם שר האוצר הודעה ברשומות וההלוואה לדיור לפי חוק זה, מאותו מועד ועד תום אותה שנת כספים, תהיה בשיעור הריבית הממוצעת של הבנקים למשכנתאות, כפי שמפרסם בנק ישראל, אך לא יותר מ-3% או מהריבית הנהוגה בבנק שנתן את ההלוואה, הנמוך מביניהם, בהתאם לתקופה להחזר ההלוואה – לזכאי שסך הנקודות שלו הוא לפחות 599 נקודות."; (4) התוספת – תימחק. תיקון חוק מס רכוש וקרן פיצויים [מס' 32]12.בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961‏ ס"ח התשכ"א, עמ' 100; התשס"ו, עמ' 387., בסעיף 54, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), רישום פעולה בקרקע שבתחומי יישוב מיעוטים, בפנקסי המקרקעין, לא יותנה בהמצאת אישור המנהל על תשלום המס כאמור באותו סעיף קטן; לעניין זה, "יישוב מיעוטים" – יישוב ש-80% לפחות מתושביו אינם יהודים, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (2) נרשמה בפנקסי המקרקעין, לפי הוראות פסקה (1), פעולה בקרקע כאמור באותה פסקה, בלי שהומצא אישור המנהל כאמור בסעיף קטן (א), לא יפגע הרישום בתוקפו של שעבוד לפי סעיף 11א(1) לפקודת המסים (גבייה), ורשם המקרקעין ירשום את השעבוד על פי הודעת גובה מסים כהגדרתו בפקודה האמורה; שולם המס שלגביו נרשם השעבוד, ימחק רשם המקרקעין את השעבוד על פי הודעת גובה המסים כאמור. (3) הוראות סעיף קטן זה יחולו על אף האמור בסעיף 12 לפקודת המסים (גבייה)."
    פרק ד': מסים סימן א': צמצום הטבות במס
    תיקון פקודת מס הכנסה [מס' 209]13.בפקודת מס הכנסה‏ דיני מדינת ישראל, נוסח חדש מס' 6, עמ' 120; ס"ח התשע"ו, עמ' ... (בפרק זה – הפקודה) – (1) בסעיף 3(ה3)(2), בהגדרה "סכום התקרה", במקום "לארבע פעמים" יבוא "לשתי פעמים וחצי"; (2) בסעיף 32(14)(ב), במקום "מחולק ב-3" יבוא "מחולק ב-4.8"; (3) בסעיף 47 – (א) בסעיף קטן (א)(5), בהגדרה "הכנסה נוספת", בפסקה (2), במקום "לארבע פעמים" יבוא "לשתי פעמים וחצי"; (ב) בסעיף קטן (ב)(2)(ב), במקום "לארבע פעמים" יבוא "לשתי פעמים וחצי". סימן א' – תחילה14.תחילתם של סעיפים 3(ה3)(2), 32(14)(ב) ו-47(א)(5) ו-(ב)(2)(ב) לפקודה, כנוסחם בסעיפים 13(1), 13(2) ו-13(3) לחוק זה, ביום כ' בטבת התשע"ו (1 בינואר 2016).
    סימן ב': דוחות מקוונים
    תיקון פקודת מס הכנסה [מס' 210]15.בפקודת מס הכנסה‏ דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 6, עמ' 120; ס"ח התשע"ו, עמ' ... – (1) בסעיף 91(ד) – (א) אחרי פסקה (1) יבוא: "(1א) דוח כאמור בפסקה (1) יוגש במועד שנקבע באותה פסקה, באופן מקוון, בהתאם להוראות שקבע המנהל לפי סעיף 131ג(ד), והוראות סעיף 131ג יחולו."; (ב) בפסקה (2), אחרי "בפסקה (1)" יבוא "או (1א), לפי העניין"; (ג) בפסקה (2א), במקום "לפי הוראות פסקה (1) או (2)" יבוא "לפי הוראות פסקה (1), (1א) או (2), לפי העניין"; (ד) בפסקה (2ג)(ב), אחרי "האמור בפסקה (1)" יבוא "או (1א), לפי העניין"; (ה) בפסקה (2ד), אחרי "בפסקה (1)" יבוא "או (1א), לפי העניין"; (2) בסעיף 131(ב2) – (א) בפסקה (1) – (1) אחרי "(2) או (8)" יבוא "או חבר בני אדם החייב בהגשת דוח לפי סעיף קטן (א)(5)"; (2) במקום הסיפה החל במילים "כפי שיורה המנהל" יבוא "בהתאם להוראות המנהל שנקבעו לפי סעיף 131ג(ד) (להלן – דוח עצמאי מקוון), והוראות סעיף 131ג יחולו"; (ב) בפסקה (2), אחרי "יחיד" יבוא "או חבר בני אדם"; (ג) בפסקה (4), במקום "סוגי יחידים" יבוא "סוגי חבר בני אדם", ואחרי "בהתאם לקריטריונים" יבוא "של אופי פעילותם או היקפה, וכן סוגי יחידים שיהיו פטורים כאמור בהתאם לקריטריונים"; (3) אחרי סעיף 131ב יבוא: "הגשה באופן מקוון131ג.(א) בסעיף זה – "הגשה באופן מקוון" – הגשת דוח, מסמך או טופס, באמצעות מסר אלקטרוני; "חוק חתימה אלקטרונית" – חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א–2001‏; "מסר אלקטרוני" – כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית. (ב) נוסף על האמור בסעיפים 91(ד)(1א), 131(ב2), 135(1)(א1), 166(ב) ו-240ב(ג), שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי דוחות, מסמכים או טפסים נוספים שיש להגיש לפקיד השומה או למנהל לפי פקודה זו, כולם או חלקם, יוגשו באופן מקוון, כאמצעי דיווח יחיד, ורשאי הוא לקבוע כאמור גם לגבי מי שלא חלה עליו חובת הגשה באופן מקוון אך בחר בכך. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי חייבים בדיווח שיהיו פטורים מחובת הגשה באופן מקוון. (ד) המנהל רשאי לקבוע כללים לגבי הגשה באופן מקוון, בעניינים אלה: (1) הליכי הזיהוי לצורך ההגשה; (2) אופן ההגשה; (3) הארכת מועד ההגשה; (4) הטפסים והמסרים האלקטרוניים שיש להשתמש בהם לצורך ההגשה. (ה) על אף האמור בסעיף 2(א) לחוק חתימה אלקטרונית, יראו דוח, מסמך או טופס שהוגשו באופן מקוון בהתאם לכללים שקבע המנהל לפי סעיף זה, כאילו נחתמו. (ו) דוח, מסמך או טופס שהיתה חובה להגישם באופן מקוון ולא הוגשו בדרך זו, יראו אותם כאילו לא הוגשו."; (4) בסעיף 132(ב)(1א), אחרי "יחיד" יבוא "או חבר בני אדם"; (5) בסעיף 135(1), אחרי פסקת משנה (א) יבוא: "(א1) דוח כאמור בפסקת משנה (א) יוגש במועד שנקבע באותה פסקת משנה, באופן מקוון, בהתאם להוראות שקבע המנהל לפי סעיף 131ג(ד), והוראות סעיף 131ג יחולו."; (6) בסעיף 166(ב), המילים "כפי שיורה המנהל," – יימחקו, ובמקום הסיפה החל במילים "בצירוף הצהרה" יבוא "בהתאם להוראות שקבע המנהל שנקבעו לפי סעיף 131ג(ד) (להלן – דוח מעביד מקוון ודוח מנכה מקוון, לפי העניין), והוראות סעיף 131ג יחולו"; (7) בסעיף 188(א), במקום הסיפה החל במילים "יוטל עליו, בעד כל חודש של פיגור," יבוא "יוטל עליו בעד כל חודש של פיגור קנס של 500 שקלים חדשים."; (8) בסעיף 195ב(א) – (א) ברישה, במקום "בסכום כמפורט להלן, בשל כל חודש מלא של פיגור בהגשת הדוח:" יבוא "בסכום של 500 שקלים חדשים בשל כל חודש מלא של פיגור בהגשת הדוח."; (ב) פסקאות (1) ו-(2) – יימחקו; (9) בסעיף 195ד(ד), במקום "כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 (בסימן זה – חוק פסיקת ריבית)," יבוא "כהגדרתם בסעיף 159א(א),"; (10) סעיף 195ו – בטל; (11) בסעיף 195ז, המילים "ותוספת הפיגורים" – יימחקו; (12) בסעיף 195ח(ב), במקום "כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית" יבוא "כהגדרתם בסעיף 159א(א)"; (13) בסעיף 195ט(ב), במקום "כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית" יבוא "כהגדרתם בסעיף 159א(א)"; (14) בסעיף 240ב(ג), במקום "כפי שיורה המנהל," יבוא "בהתאם להוראות שקבע המנהל לפי סעיף 131ג(ד), והוראות סעיף 131ג יחולו,". סימן ב' – תחילה ותחולה16.(א) תחילתם של סעיפים 188, 195ב(א), 195ד(ד), 195ז, 195ח(ב) ו-195ט(ב) לפקודה, כנוסחם בסימן זה, וביטולו של סעיף 195ו לפקודה, כנוסחו בסימן זה, ביום כ' בטבת התשע"ו (1 בינואר 2016). (ב) סעיף 131 לפקודה, כנוסחו בסימן זה, יחול על דוח שיש להגישו לגבי שנת המס 2015 ואילך. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), תחילתם של סעיפים 91(ד)(1א), 131(ב2)(1) סיפה, 135(1)(א1), 166(ב) ו-240ב(ג) לפקודה, כנוסחם בסימן זה, ביום שקבע שר האוצר, בצו, לאחר שנקבעו כללים לפי סעיף 131ג(ד) לפקודה, כנוסחו בסימן זה. מס הכנסה – הוראת שעה לעניין תיאום ועדכון סכומים17.(א) על אף האמור בסעיף 188(ח) לפקודה, ב-1 בינואר של שנת המס 2016 לא יתואם סכום הקנס הקבוע בסעיף 188(א) לפקודה, כנוסחו בסימן זה; ביום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017) יתואם סכום הקנס האמור לפי הוראות סעיף 188(ח) לפקודה, לפי שיעור עליית המדד בשנת המס 2016. (ב) על אף האמור בסעיף 195ה(ב) לפקודה, ב-1 בינואר של שנת המס 2016 לא יתואם סכום העיצום הכספי הקבוע בסעיף 195ב(א) לפקודה, כנוסחו בסימן זה; ביום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017) יתואם סכום העיצום הכספי האמור לפי הוראות סעיף 195ה(ב) לפקודה, לפי שיעור עליית המדד בשנת המס 2016. תיקון חוק מס ערך מוסף [מס' 52]18.בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975‏ ס"ח התשל"ו, עמ' 52; התשע"ה, עמ' 201. (בפרק זה – חוק מע"מ) – (1) אחרי סעיף 67א יבוא: "הגשה באופן מקוון67ב.(א) בסעיף זה – "הגשה באופן מקוון" – הגשת דוח, מסמך או טופס, באמצעות מסר אלקטרוני; "מסר אלקטרוני" – כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית. (ב) נוסף על האמור בסעיף 72א, שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי דוחות, מסמכים או טפסים נוספים שיש להגיש למנהל לפי חוק זה, כולם או חלקם, יוגשו באופן מקוון, כאמצעי דיווח יחיד, ורשאי הוא לקבוע כאמור גם לגבי מי שלא חלה עליו חובת הגשה באופן מקוון אך בחר בכך. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי חייבים בדיווח שיהיו פטורים מחובת הגשה באופן מקוון. (ד) המנהל רשאי לקבוע כללים לגבי הגשה באופן מקוון, בעניינים אלה: (1) הליכי הזיהוי לצורך ההגשה; (2) אופן ההגשה; (3) הארכת מועד ההגשה; (4) הטפסים והמסרים האלקטרוניים שיש להשתמש בהם לצורך ההגשה. (ה) על אף האמור בסעיף 2(א) לחוק חתימה אלקטרונית, יראו דוח, מסמך או טופס שהוגשו באופן מקוון בהתאם לכללים שקבע המנהל לפי סעיף זה, כאילו נחתמו. (ו) דוח, מסמך או טופס שהיתה חובה להגישם באופן מקוון ולא הוגשו בדרך זו, יראו אותם כאילו לא הוגשו."; (2) בסעיף 72א(א), במקום הסיפה החל במילים "כשהם חתומים בחתימה אלקטרונית מאושרת" יבוא "בהתאם להוראות שקבע המנהל לפי סעיף 67ב(ד), והוראות סעיף 67ב יחולו". חוק מע"מ – תחילה ותחולה19.תחילתו של סעיף 72א לחוק מע"מ, כנוסחו בסימן זה, ביום שקבע שר האוצר, בצו, לאחר שנקבעו כללים לפי סעיף 67ב(ד) לחוק מע"מ, כנוסחו בסימן זה. תיקון חוק הבלו על דלק [מס' 12]20.בחוק הבלו על דלק, התשי"ח–1958‏ ס"ח התשי"ח, עמ' 160; התשע"ד, עמ' 736., אחרי סעיף 21 יבוא: "הגשה באופן מקוון21א.נוסף על האמור בסעיף 21 והתקנות לפיו, שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי דוחות, מסמכים או טפסים שיש להגיש למנהל לפי חוק זה, כולם או חלקם, יוגשו באופן מקוון, כאמצעי דיווח יחיד, ורשאי הוא לקבוע כאמור גם לגבי מי שלא חלה עליו חובת הגשה באופן מקוון אך בחר בכך; לעניין הגשה כאמור יחולו הוראות סעיף 67ב לחוק מס ערך מוסף, בשינויים המחויבים." תיקון חוק מס קנייה (טובין ושירותים) [מס' 22]21.בחוק מס קנייה (טובין ושירותים), התשי"ב–1952‏ ס"ח התשי"ב, עמ' 344; התשע"ה, עמ' 81. , אחרי סעיף 5א יבוא: "הגשה באופן מקוון5א1.שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי דוחות, מסמכים או טפסים שיש להגיש למנהל, לפי חוק זה, כולם או חלקם, יוגשו באופן מקוון, כאמצעי דיווח יחיד, ורשאי הוא לקבוע כאמור גם לגבי מי שלא חלה עליו חובת הגשה באופן מקוון אך בחר בכך; לעניין הגשה כאמור יחולו הוראות סעיף 67ב לחוק מע"מ, בשינויים המחויבים." תיקון חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) [מס' 84]22.בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963 ס"ח התשכ"ג, עמ' 156; התשע"ו, עמ' ......, בסעיף 76א – (1) האמור בו יסומן "(ב)", ובו, אחרי "כולן או חלקן," יבוא "בקשה לתיקון שומה לפי סעיף 85, הודעת השגה לפי סעיף 87 ומסמכים כאמור בסעיף 96 (בסעיף זה – הצהרות וטפסים),", במקום "בדרך שיקבע, וכן חריגים להגשת ההצהרות כאמור," יבוא "וכן את סוגי החייבים בדיווח שיהיו פטורים מחובת הגשה באופן מקוון,", ובכל מקום, במקום "הצהרה" יבוא "הצהרות וטפסים"; (2) לפני סעיף קטן (ב) יבוא: (א) בסעיף זה – "הגשה באופן מקוון" – הגשת דוח, מסמך או טופס, באמצעות מסר אלקטרוני; "חוק חתימה אלקטרונית" – חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א–2001 ס"ח התשס"א, עמ' 210.; "מסר אלקטרוני" – כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית."; (3) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) המנהל רשאי לקבוע כללים לגבי הגשה באופן מקוון, בעניינים אלה: (1) הליכי הזיהוי לצורך ההגשה; (2) אופן ההגשה; (3) הארכת מועד ההגשה; (4) הטפסים והמסרים האלקטרוניים שיש להשתמש בהם לצורך ההגשה. (ד) על אף האמור בסעיף 2(א) לחוק חתימה אלקטרונית, יראו דוח, מסמך או טופס שהוגשו באופן מקוון בהתאם לכללים שקבע המנהל לפי סעיף זה, כאילו נחתמו."
    סימן ג': שומה לפי מיטב השפיטה ושומה עצמית
    תיקון פקודת מס הכנסה [מס' 211]23.בפקודת מס הכנסה‏ דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 6, עמ' 120; ס"ח התשע"ו, עמ' .... – (1) בסעיף 145(א)(2), במקום "שלוש שנים" יבוא "ארבע שנים" והמילים "ובאישור המנהל – בתוך ארבע שנים מתום שנת המס כאמור" – יימחקו; (2) בסעיף 145א2 – (א) במקום כותרת השוליים יבוא "שומה חלקית"; (ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1)(1) הגיש אדם דוח לפי סעיף 131 ומצא פקיד השומה שנכון לערוך שומה לגבי נושא אחד או נושאים מהדוח, רשאי פקיד השומה, נוסף על האמור בסעיף 145, לקבוע לפי מיטב שפיטתו בשומה חלקית את סכום הכנסתו של אדם הנוגע לאותו נושא או נושאים וכן את הניכויים, הקיזוזים והפטורים המותרים מהכנסה על פי כל דין ואת המס שאותו אדם חייב בו, ובלבד שבאותו מועד לא קבע לו שומה לפי סעיף 145. (2) שומה לפי פסקה (1) ניתן לקבוע פעם אחת בלבד לגבי אותה שנת מס. (3) פקיד השומה יודיע לנישום על הנושא או הנושאים שבכוונתו לבחון בטרם יחליט אם לקבוע שומה חלקית לפי סעיף קטן זה."; (3) בסעיף 152(ג), ברישה, במקום "שלוש שנים" יבוא "ארבע שנים" והמילים "ובאישור המנהל – בתוך ארבע שנים מתום שנת המס כאמור" – יימחקו, ובסיפה, במקום "ארבע שנים" יבוא "חמש שנים" והמילים "ובאישור המנהל – בתוך חמש שנים מתום שנת המס כאמור" – יימחקו; (4) בסעיף 167(א)(2), במקום "שלוש שנים" יבוא "ארבע שנים" והסיפה החל במילים "ובאישור המנהל" – תימחק. סימן ג' – תחולה24.סעיפים 145(א)(2), 152(ג) ו-167(א)(2) לפקודה, כנוסחם בסימן זה, יחולו על דוח שיש להגישו לגבי שנת המס 2013 ואילך.
    סימן ד': נקודות זיכוי
    תיקון חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014) [מס' 6]25.בחוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג–2013 ס"ח התשע"ג, עמ' 116; התשע"ו, עמ' ...., בסעיף 40(2), במקום "י"ט בטבת התשע"ו (31 בדצמבר 2015)" יבוא "כ"ג בטבת התשע"ט (31 בדצמבר 2018)". תיקון פקודת מס הכנסה [מס' 212]26.בפקודת מס הכנסה דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 6, עמ' 120; ס"ח התשע"ו, עמ' ...., בסעיף 66(ג) – (1) אחרי פסקה (4) יבוא: "(4א) בחישוב המס של אישה שנישאה לאלמן יובאו בחשבון נקודות זיכוי בעד כל אחד מילדיו, כאמור בפסקה (4);"; (2) אחרי פסקה (5) יבוא: "(6) בחישוב המס של גבר שנישא לאלמנה יובאו בחשבון נקודות זיכוי בעד כל אחד מילדיה שהם פעוטות, כאמור בפסקה (5)."
    סימן ה': מסי העירייה ומסי הממשלה
    תיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין) [מס' 25]27.בפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין), 1938 ע"ר 1938, תוס' 1, עמ' (ע) 27, (א) 31; ס"ח התשע"ה, עמ' 45., בסעיף 5ג(ה), אחרי פסקה 12 יבוא: "(13) עד 200 מ"ר משטח מערכת לייצור חשמל על ידי שימוש באנרגיית השמש בטכנולוגיה פוטו-וולטאית או תרמו-סולארית אשר אינה עושה שימוש בדלקים פוסיליים מעבר לקבוע בפסקה (2) להגדרה "מתקן אנרגיה מתחדשת" שבסעיף 1 לכללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני), התש"ס–2000 ק"ת התש"ס, עמ' 928., הממוקמת על גג נכס."
    פרק ה': ביטוח לאומי ותגמולים סימן א': קצבאות ילדים וחיסכון ארוך טווח לילד
    תיקון חוק הביטוח הלאומי [מס' 164]28.בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995‏ ס"ח התשנ"ה, עמ' 210; התשע"ו, עמ' 12. (בפרק זה – חוק הביטוח הלאומי) – (1) בסעיף 1, בהגדרה "הסכום הבסיסי", במקום פסקה (2) יבוא: "(2) לעניין קצבת הילדים המשתלמת לפי הוראות סימן ב' בפרק ד', כמפורט להלן: (א) בעד הילד הראשון והחמישי ואילך במניין ילדיו של ההורה – 150 שקלים חדשים; (ב) בעד הילד השני, השלישי והרביעי שבמניין ילדיו של ההורה – 188 שקלים חדשים; (ג) על אף האמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב), לעניין גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, או תוספת כאמור בסעיף 68(ג) – 140 שקלים חדשים;"; (2) בסעיף 68 – (א) בסעיף קטן (ב) – (1) ברישה, במקום "הילד השלישי" יבוא "הילד הרביעי"; (2) פסקה (1) – תימחק; (3) בפסקה (2), במקום "בפסקה (2) ברישה" יבוא "בפסקה (2)(א)" ובמקום "מוכפל ב-2.4" יבוא "מוכפל ב-2.24"; (4) בפסקה (3), במקום "בפסקה (2) ברישה" יבוא "בפסקה (2)(א)" ובמקום "מוכפל ב-2.53" יבוא "מוכפל ב-2.36"; (ב) בסעיף קטן (ג), במקום "בפסקה (2) ברישה" יבוא "בפסקה (2)(ג)"; (3) אחרי סעיף 74א יבוא:
    "סימן ה': חיסכון ארוך טווח לילד
    זכאות של ילד לחיסכון ארוך טווח74ב.(א)(1) המוסד יעביר, בעד כל ילד שמשתלמת בעדו קצבת ילדים לפי פרק זה (בסימן זה – הילד הזכאי), אחת לחודש, סכום של 50 שקלים חדשים לחודש לטובת חיסכון ארוך טווח של הילד (בסימן זה – סכום החיסכון הבסיסי) בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר לפי סעיף 74ה(א). (2) הורה לילד זכאי יהיה זכאי, על פי בחירתו, להורות למוסד להעביר את סכום קצבת הילדים, כולו או חלקו (בסימן זה – סכום החיסכון הנוסף) לחיסכון ארוך הטווח. (3) שר האוצר יקבע, לא יאוחר מיום כ"א באדר ב' התשע"ו (31 במרס 2016), בצו, את הגובה של סכום החיסכון הנוסף; ואולם, הוא רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, מנימוקים שיפורטו, לקבוע שסכום החיסכון הנוסף לא יועבר כאמור. (ב) סכום החיסכון הבסיסי וסכום החיסכון הנוסף הם של הילד, אך ייחסכו בחשבון נאמנות לטובתו; הנאמן בחשבון הנאמנות לטובת הילד יהיה ההורה המקבל את קצבת הילדים בעד הילד הזכאי, או מי שמקבלה לפי סעיף 69. (ג) סכום החיסכון הבסיסי וסכום החיסכון הנוסף ייחסכו בעד כל חודש לטובת הילד ועד הגיעו לגיל 18 (בסימן זה – סכום החיסכון הצבור הכולל); סכום החיסכון הצבור הכולל לא יהיה ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול. (ד)(1) סכום החיסכון הצבור הכולל יופקד או ינוהל בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, ורשאי הוא לקבוע הוראות כאמור גם לעניין הקמתו ואופן הפעלתו של מנגנון לניהול סכום החיסכון הצבור הכולל, לעניין סוגי הנכסים שבהם ניתן להשקיע את הכספים שנתקבלו והעמלות שישולמו בעד תפעולו של מנגנון כאמור. (2) על בחירת הגוף שינהל את סכום החיסכון הצבור הכולל יחולו הוראות לפי חוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992 ס"ח התשנ"ב, עמ' 114.. (3) ניתן פטור ממכרז לפי הוראות חוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992, ידווח על כך שר האוצר לוועדת הכספים של הכנסת ויצרף להודעתו את הנימוקים למתן הפטור ממכרז. (ה) המוסד יישא בעלויות הנובעות מניהולם של החשבונות לפי סימן זה. (ו) לא יראו את סכום החיסכון הצבור הכולל כהכנסה לעניין פקודת מס הכנסה, או לעניין תשלומי חובה או היטלים אחרים, לפי כל דין, וכן לעניין גמלאות לפי חוק זה ולפי חוק הבטחת הכנסה. (ז) בכל שנה ולא יאוחר מ-1 במרס, ישלח הגוף כמשמעותו בסעיף קטן (ד)(2), דוח להורי הילד הזכאי בדבר סכום החיסכון שעומד לזכותו של הילד הזכאי. (ח) בכל שנה ולא יאוחר מ-31 במרס, ידווח המוסד לוועדת הכספים של הכנסת על כספי החיסכון הצבור הכולל, על סכום החיסכון הבסיסי ועל סכום החיסכון הנוסף, וימסור לוועדה נתונים על מספר הבקשות להעברת סכום הקצבה כסכום חיסכון נוסף לפי סעיף קטן (א)(2) ועל ניהול סכום החיסכון הצבור הכולל לפי סעיף קטן (ד). גיל פדיון סכום החיסכון הצבור הכולל74ג.(א) המוסד יעביר לסכום החיסכון הצבור הכולל סכום נוסף של 500 שקלים חדשים בהגיע הילד הזכאי לגיל 18 (בסימן זה – מענק המשיכה הראשון), ואם הילד לא משך את סכום החיסכון הצבור הכולל, או חלקו, קודם לכן – סכום נוסף של 500 שקלים חדשים, בהגיע הילד הזכאי לגיל 21 (בסימן זה – מענק המשיכה השני). (ב) רק בהגיע הילד הזכאי לגיל 18 (בסימן זה – גיל הפדיון), הוא יהיה זכאי למשוך את סכום החיסכון הצבור הכולל, כולו או חלקו, ובלבד שאחד מהוריו אישר בחתימתו את עצם המשיכה; משך הילד את סכום החיסכון הצבור הכולל, יתווסף אליו מענק המשיכה הראשון. (ג) הסכומים הנקובים בסעיף קטן (א) יעודכנו, משנת 2017 ואילך, ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת. משיכת סכום החיסכון הצבור הכולל בשל מצב רפואי74ד.(א) על אף האמור בסעיף 74ג(א), ניתן יהיה למשוך את סכום החיסכון הצבור הכולל בעד הילד הזכאי לפני גיל הפדיון, בשל מצב רפואי העלול להביא לפגיעה בחייו, בגופו או בנפשו, ולטובת מימון צרכיו הרפואיים בלבד, ובלבד שרופא מוסמך כמשמעותו בסעיף 208(ב) אישר זאת להורהו של הילד הזכאי או למי שמקבל בעבורו את קצבת הילדים לפי סעיף 69. (ב) התקיימו הוראות סעיף קטן (א), יעביר המוסד לחשבון שבו מנוהל סכום החיסכון הצבור הכולל את מענק המשיכה הראשון, והילד הזכאי יהיה זכאי למענק המשיכה הראשון בעת משיכת סכום החיסכון הצבור הכולל. תקנות – סימן ה'74ה.שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות בעניינים אלה: (1) תנאים ודרכים להעברת סכום החיסכון הצבור הכולל לילד זכאי שהגיע לגיל הפדיון, לרבות לעניין אישור הורה הנדרש לפי סעיף 74ג(ב); (2) תנאים ודרכים להעברת סכום החיסכון הצבור הכולל במקרה של פטירת ילד זכאי, אף אם מלאו לו 18 שנים במועד פטירתו; תקנות לפי סעיף זה יכול שיקבעו הוראות שונות מההוראות לפי סעיפים 303(ג), 308 ו-309; (3) סכום החיסכון הצבור הכולל שלא הוצא בגיל הפדיון והשימוש שייעשה בו; (4) האופן שבו יעודכן סכום החיסכון הבסיסי. דיווח לכנסת – הוראת שעה74ו.לא יאוחר מתום החודשים אפריל, אוגוסט ודצמבר של שנת 2016, ידווחו שר האוצר והמוסד לוועדת הכספים של הכנסת על יישומן של הוראות סעיף 74ב(ד), ובכלל זה על פרסום ההליכים לפי חוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992, על הגוף שינהל את סכום החיסכון הצבור הכולל, על התקדמות הליכי המכרז, על אופן ניהול והחזקת כספי הפיקדון בידי הגוף, על ניהול המעקב והפיקוח על הסכומים שנצברו, על אופן הבטחת הפיקדון ועל השקעתו בידי הגוף."; (4) בסעיף 312, אחרי סעיף קטן (ה) יבוא: "(ו) המוסד לא יקזז כנגד סכום החיסכון הצבור הכולל לפי סימן ה' לפרק ד'."; (5) בסעיף 320(ו), אחרי פסקה (6) יבוא: "(7) חיסכון ארוך טווח לילד לפי סימן ה' לפרק ד'." סימן א' – תחילה, תחולה והוראות מעבר 29.(א) תחילתם של סעיפים 1 ו-68 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בסימן זה, ביום י"ב באייר התשע"ה (1 במאי 2015) (בסעיף זה – היום הקובע), אולם ההפרש שבין הסכום הבסיסי כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו ערב יום התחילה לבין הסכום הבסיסי כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה, בעד התקופה שמהיום הקובע עד יום תחילתו של חוק זה, ישולם עד יום י"ט בטבת התשע"ו (31 בדצמבר 2015). (ב) תחילתו של סימן ה' לפרק ד' לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה ביום הקובע, אולם המוסד לביטוח לאומי יעביר לחיסכון ארוך טווח את סכום החיסכון הבסיסי מיום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017); סכום החיסכון הבסיסי בגובה 1,000 שקלים חדשים, בעד התקופה שמהיום הקובע עד יום ב' בטבת התשע"ז (31 בדצמבר 2016), יועבר לחיסכון ארוך טווח בתשלומים חודשיים שווים מיום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017) עד יום ג' בטבת התש"ף (31 בדצמבר 2019). (ג) לא העביר המוסד לביטוח לאומי את סכום החיסכון הבסיסי לחיסכון ארוך הטווח ביום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017), בעד אותו חודש, יתווסף סכום החיסכון הבסיסי לסכום הבסיסי מדי חודש, מאותו מועד ועד שיועבר סכום החיסכון הבסיסי לחיסכון ארוך הטווח, והסכום הנקוב בסעיף קטן (ב) ישולם עד ליום ז' בסיוון התשע"ז (1 ביוני 2017). (ד) בסעיף זה – "הסכום הבסיסי" – כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסימן זה; "סכום החיסכון הבסיסי" – כהגדרתו בסעיף 74ב(א) לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסימן זה.
    סימן ב': ניהול תקציבי
    תיקון חוק הביטוח הלאומי [מס' 165]30.בחוק הביטוח הלאומי ס"ח התשנ"ה, עמ' 210; התשע"ו ,עמ' ... – (1) בסעיף 28 – (א) בסעיף קטן (ב), במקום "נפרד ולא יועבר" יבוא "נפרד; המוסד, בהסכמת ועדת הכספים של המועצה, יהיה רשאי להעביר", והסיפה החל במילים "אלא בהסכמת המועצה" – תימחק; (ב) סעיף קטן (ג) – בטל; (2) בסעיף 32 – (א) במקום סעיף קטן (א) יבוא: "(א) אוצר המדינה יקציב למוסד, לכל שנת כספים, סכום השווה ל-49 אחוזים מהתקבולים שגבה המוסד בכל ענפי הביטוח השונים כקבוע בלוח י' ומתשלומי אוצר המדינה לפי סעיף קטן (ג1); השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת ובהסכמת שר האוצר, רשאי לשנות את השיעור הקבוע בסעיף קטן זה."; (ב) סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) – בטלים; (ג) בסעיף קטן (ג1)(1), ברישה, במקום "והשיפויים לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג)" יבוא "לפי סעיף קטן (א)", ובסיפה, במקום "הסכום האמור יחולק" יבוא "הסכומים האמורים בסעיף קטן זה ובסעיף קטן (א) יחולקו"; (ד) בסעיף קטן (ג2), הסיפה החל במילים "בסכום השווה" – תימחק; (ה) סעיפים קטנים (ג3) עד (ה) – בטלים; (ו) אחרי סעיף קטן (ו) יבוא: "(ז)(1) אוצר המדינה ישפה את המוסד, בכל שנת כספים, בסכומים אלה: (א) סכום השווה למכפלת שני אלה: (1) ההפרש בין שיעור הגידול באוכלוסיית זכאי קצבאות הזקנה והשאירים ובין שיעור הגידול באוכלוסייה הכללית בשנה הקודמת, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; (2) סך קצבאות הזקנה והשאירים ששולמו בשנה הקודמת; (ב) סכום השווה למכפלת שני אלה: (1) ההפרש בין שיעור הגידול באוכלוסיית זכאי קצבת סיעוד ובין שיעור הגידול באוכלוסייה הכללית בשנה הקודמת, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; (2) סך קצבאות הסיעוד ששולמו בשנה הקודמת. (2) סכום השיפוי לפי פסקה (1) לא יעלה על 750 מיליון שקלים חדשים בשנה (בסעיף זה – התקרה); התקרה תתעדכן ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו מועד לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת. (ח) אוצר המדינה ישפה את המוסד, בכל שנת כספים, על הסכומים שהוציא בשל סעיפים 74ב(ה) ו-74ג(א)."; (3) סעיף 33 – בטל; (4) לוח ב' – בטל. סימן ב' – תחילה31.תחילתו של חוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסימן זה, ביום כ' בטבת התשע"ו (1 בינואר 2016). סעיף 32 ולוח ב' לחוק הביטוח הלאומי – הוראת שעה 32.(א) בתקופה שמיום כ' בטבת התשע"ו (1 בינואר 2016) עד יום ב' בטבת התשע"ז (31 בדצמבר 2016) יקראו את סעיף 32(א) לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסימן זה, כך שבמקום "ל-49 אחוזים" יבוא "ל-45.1 אחוזים". (ב) בתקופה שמיום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017) עד יום ג' בטבת התש"פ (31 בדצמבר 2019) יקראו את סעיף 32(א) לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסימן זה, כך שבמקום "ל-49 אחוזים" יבוא "ל-51.2 אחוזים". (ג) המוסד לביטוח לאומי ימסור לוועדת הכספים של הכנסת עד ליום כ"ו באייר התשע"ט (31 במאי 2019) דיווח על ההפרש שבין הסכום הצפוי להיות מוקצב למוסד לביטוח לאומי בשנת הכספים 2020 לפי סעיף 32 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסימן זה, ובין הסכום שהיה מוקצב למוסד לביטוח לאומי בשנת הכספים 2020 אילו היו חלים סעיף 32 ולוח ב' לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם ערב תחילתו של חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג–2013 ס"ח התשע"ג, עמ' 116.. (ד) בתקופה שמיום י"ט בכסלו התשע"ו (1 בדצמבר 2015) עד יום י"ט בטבת התשע"ו (31 בדצמבר 2015) יקראו את לוח ב' לחוק הביטוח הלאומי כך שבפרט 2 – (1) בפסקה (4), במקום "בשנת 1997 ואילך" יבוא "בשנים 1997 עד 2014"; (2) אחרי פסקה (4) יבוא: "(5) בשנת 2015
משוב א- א+