הצעת ועדה - הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס` 22), התשע"א-2011

‏יום רביעי ‏03 ‏אוגוסט ‏2011 18:55

דף ההצבעה מציג נתונים על הצבעה שנערכה בכנסת, כולל מי הם חברי הכנסת שהצביעו בעד ומי הם אלו שהצביעו נגד.

עוד +

בעד 29

זאב אלקין

זאב אלקין

שר להגנת הסביבה| שר לירושלים ומורשת

אמנון כהן
נסים זאב
מנחם אליעזר מוזס
איוב קרא

איוב קרא

סגן שר במשרד לשיתוף פעולה אזורי

גילה גמליאל
זאב בנימין בגין
גלעד ארדן

גלעד ארדן

שר לביטחון פנים| שר לנושאים אסטרטגיים| שר ההסברה

נגד 10

מוחמד ברכה
ראלב מג`אדלה
שלי יחימוביץ

נמנע 0

הצעת חוק

  • אין הצעת חוק המקושרת להצבעה זו

תקציר

  • מטרתו של חוק זה, פרי יוזמתה של הממשלה, היא הקמת בית דין מנהלי ייחודי ומקצועי, אשר אליו יהיה ניתן להגיש עררים על החלטות של הרשויות המוסמכות בענייני הגירה, כניסה לישראל, יציאה ממנה ואזרחות.
    סמכות הביקורת השיפוטית על החלטות בנושא מינהל אוכלוסין הייתה נתונה בעבר לבית המשפט הגבוה לצדק. סמכות זו הועברה לבתי המשפט המנהליים לאחר הקמתם ובג”צ הפך לערכאת ערעור בזכות על החלטותיהם בעניין. העומס הרב במערכת המשפט יחד עם המספר הגדל של זרים השוהים בישראל הצמיחו את הצורך בהקמת ערכאה ייחודית אליה ניתן יהיה להגיש ערר על החלטות הרשויות בעניינם של זרים ואשר תוכל לחסכון זמן שיפוטי יקר.
    חוק הכניסה לישראל (תיקון מס` 22), התשע”א–2011 נועד ליצור את ההסדר אשר ייתן את המענה הדרוש לכך. על פי החוק, בית דין לעררים ישמש ערכאה ראשונה מקדימה ומסננת לדיון על החלטות של הרשויות המוסמכות בענייני הגירה, כניסה לישראל, יציאה ממנה ואזרחות, לפני פניה לבית המשפט. על החלטה סופית של בית הדין לעררים ניתן יהיה לערער בזכות לבית המשפט לעניינים מנהליים.

החוק המלא


  • חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 22), התשע"א–2011*
    התקבל בכנסת ביום ג' באב התשע"א (3 באוגוסט 2011); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הממשלה – 550, מיום ו' בטבת התשע"א (13 בדצמבר 2010), עמ' 312.

    החלפת מונח בסימן ב' לפרק הרביעי1.בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952‏ ס"ח התשי"ב, עמ' 354; התשע"א, עמ' 926. (להלן – החוק העיקרי), בפרק רביעי, בסימן ב', בכל מקום – (1)במקום "בית הדין" יבוא "בית הדין לביקורת משמורת"; (2)במקום "לבית הדין" יבוא "לבית הדין לביקורת משמורת".תיקון סעיף 13יט 2.בסעיף 13יט(ב) לחוק העיקרי, אחרי "שלא במעמד המוחזק במשמורת" יבוא "ובא כוחו".תיקון סעיף 13כא3.בסעיף 13כא לחוק העיקרי –(1)בסעיף קטן (ב), אחרי "בעניין הרחקה" יבוא "למעט במקרים המנויים בתוספת";(2)אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:"(ב1)הוגש ערעור מינהלי על החלטת בית הדין לעררים, לפי סעיף 13לא(א), והיה תלוי ועומד באותו מועד ערעור מינהלי על החלטת בית הדין לביקורת משמורת שהוגש לפי סעיף קטן (א), הנובע מאותן נסיבות, או הוגש ערעור מינהלי על החלטת בית הדין לביקורת משמורת לפי סעיף קטן (א), והיה תלוי ועומד, באותו מועד, ערעור מינהלי על החלטת בית הדין לעררים שהוגש לפי סעיף 13לא(א), הנובע מאותן נסיבות, ידון בית המשפט לעניינים מינהליים בערעורים במאוחד, במסגרת הערעור על החלטת בית הדין לעררים."; (2)בסעיף קטן (ג), אחרי "בערעור" יבוא "על החלטת בית הדין לביקורת משמורת או על החלטת בית הדין לזרים".הוספת פרק רביעי14.אחרי סעיף 13כא לחוק העיקרי יבוא:
    "פרק רביעי1: בית דין לעררים
    הגדרות13כב.בפרק זה – "בית הדין לעררים" – בית הדין שהוקם לפי סעיף 13כג;"החלטה של רשות" – כהגדרתה בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, המנויה בתוספת; "חוק בתי דין מינהליים" – חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב–1992‏ ס"ח התשנ"ב, עמ' 90.;"חוק בתי משפט לעניינים מינהליים" – חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000‏ ס"ח התש"ס, עמ' 190.;"חוק חופש המידע" – חוק חופש המידע, התשנ"ח–1998 ס"ח התשנ"ח, עמ' 226..בית דין לעררים13כג.(א)שר המשפטים ימנה בית דין, אחד או יותר, של דן יחיד, שידון בעררים על החלטה של רשות המנויה בתוספת, בענייני כניסה לישראל, שהייה וישיבה בישראל או יציאה ממנה או בענייני אזרחות, המנויים בתוספת.(ב)מינוי בית הדין לעררים לפי הוראות סעיף קטן (א) ייעשה מבין מועמדים שתבחר ועדה שחבריה הם:(1)המנהל הכללי של משרד המשפטים, והוא יהיה היושב ראש;(2)עובד המדינה שהוא משפטן הבקיא בדיני הכניסה לישראל והיציאה ממנה ובדיני האזרחות, שימנה היועץ המשפטי לממשלה;(3)משפטן מקרב הציבור שימנה נציב שירות המדינה.(ג)כשיר להתמנות לבית הדין לעררים שופט בדימוס או מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט שלום, הבקיא בדיני הכניסה לישראל והיציאה ממנה ובדיני האזרחות.(ד)תקופת הכהונה של בית הדין תהיה חמש שנים, ורשאי שר המשפטים, בהמלצת הוועדה האמורה בסעיף קטן (ב), לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת.ערר13כד.(א)הרואה עצמו נפגע מהחלטה של רשות בעניינו, רשאי להגיש ערר על ההחלטה לבית הדין לעררים (בפרק זה – ערר).(ב)ערר יוגש בכתב, בתוך 30 ימים מיום שההחלטה בעניינו של מגיש הערר (בפרק זה – העורר) פורסמה כדין, או מיום שהעורר קיבל הודעה עליה או מיום שנודע לעורר עליה, לפי המוקדם.(ג)(1)הוגש ערר לבית הדין לעררים נגד החלטה של רשות, רשאי בית הדין לעררים לדון במסגרת הערר גם בעניין המשמורת או השחרור בערובה.(2)אין בהחלטת בית הדין לעררים לפי סעיף קטן זה, כדי לגרוע מסמכות בית הדין לביקורת משמורת לפי סימן ב' לפרק רביעי, ואולם, כל עניין שהחליט בו בית הדין לעררים במסגרת הערר, לא ייזקק לו בית הדין לביקורת משמורת, אלא אם כן נוכח כי חל שינוי בנסיבות שהיוו בסיס להחלטת בית הדין לעררים.(3) החליט בית הדין לעררים לשחרר את העורר ממשמורת, רשאי הוא להורות כי יינתן לו רישיון זמני כאמור בסעיף 2(א)(5), עד להכרעתו בערר.תחולת הוראות חוק בתי דין מינהליים13כה.ההוראות לפי חוק בתי דין מינהליים, למעט לפי סעיפים 16, 17, 30, 37, 41, 45 ו-54, יחולו על בית הדין לעררים ועל ערר, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים לפי פרק זה. טיעון לפני בית הדין לעררים13כו.על אף האמור בסעיף 26(ג) לחוק בתי דין מינהליים, בית הדין לעררים רשאי לדון ולהחליט בערר על פי טענות וראיות שהוגשו בכתב בלבד, אם מצא שאין בכך כדי לפגוע בעשיית צדק בעניינו של העורר; אין בהוראה זו כדי לגרוע מהוראות סעיף 24 לחוק בתי דין מינהליים.עילות, סמכויות וסעדים13כז.בית הדין לעררים ידון בערר בהתאם לעילות, לסמכויות ולסעדים שלפיהם דן בית משפט לעניינים מינהליים, בעתירה מינהלית, לפי סעיף 8 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים.מסירת מסמכים לבית הדין לעררים ועיון העורר בהם13כח.(א)בית הדין לעררים הדן בערר רשאי, ביוזמתו או לבקשת העורר, אם מצא כי נזקק לכך לשם הכרעה בערר, להורות לרשות למסור לו את המסמכים שבידה הנוגעים להחלטה שלגביה הוגש הערר. (ב)העורר רשאי לעיין במסמכים שהוגשו לבית הדין לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן ביקשה הרשות כי העורר לא יוכל לעיין במסמכים, כולם או חלקים מהם, שהתקיים בהם אחד הטעמים המפורטים בסעיף 9(א)(3) או (ב) לחוק חופש המידע, ובלבד שלא יימנע עיון בשל טעם כאמור, אלא במידה הנדרשת על ידי אותו הטעם. (ג)ביקש העורר לעיין במסמכים שהוגשו לבית הדין לעררים, שהעיון בהם נמנע ממנו לפי סעיף קטן (ב), רשאי בית הדין לאפשר לו לעיין במסמכים, כפי שיקבע, אם לדעתו הצורך בעיון לשם עשיית צדק עדיף מן הטעם למניעת העיון.(ד)על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), כללו המסמכים שנדרשה הרשות להציג לפני בית הדין לעררים לפי הוראות סעיף קטן (א), מידע אשר לדעתה אין לגלותו לעורר בשל העילות הקבועות בסעיף 9(א)(1), (2) או (4) לחוק חופש המידע (בפרק זה – מידע חסוי), יהיו מסירת המידע החסוי לבית הדין וזכות העיון של העורר בו בהתאם להליך הקבוע בסעיף 13כט.הצגת מידע חסוי 13כט.(א)הרשות רשאית לבקש מבית הדין לעררים, להציג לפניו מידע חסוי, אף שלא בנוכחות העורר ובא כוחו ובלי לגלות להם את תוכנו; ביקשה כאמור תודיע על כך לעורר או לבא כוחו.(ב)בית הדין לעררים רשאי לעיין במידע חסוי, שהוגשה לגביו בקשה כאמור בסעיף קטן (א), לשם החלטה בבקשה, ולקבל מהרשות פרטים נוספים לעניין המידע, שלא בנוכחות העורר ובא כוחו.(ג)מצא בית הדין לעררים כי העניין שיש באי-גילויו של המידע החסוי, לשם הגנה על ביטחון המדינה, יחסי החוץ שלה, שלום הציבור או עניין ציבורי חשוב אחר, עדיף מן הצורך לגלותו לשם עשיית צדק, רשאי הוא לקיים את הדיון בעניינו של העורר אף שלא בנוכחות העורר ובא כוחו ובלי לגלות להם את תוכנו של המידע החסוי.(ד)בית הדין לעררים יודיע לרשות ולעורר או לבא כוחו, על החלטתו בבקשה לפי סעיף זה, ורשאי הוא לקבוע שנימוקי ההחלטה, כולם או מקצתם, יהיו חסויים.(ה)החליט בית הדין לעררים שלא לגלות לעורר ולבא כוחו את תוכנו של מידע חסוי, כולו או מקצתו, יורה לרשות על העברת פרטים או תמצית של המידע החסוי לעורר או לבא כוחו, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בשלום הציבור או בעניין ציבורי חשוב אחר.סופיות הדיון13ל.לא יידרש בית הדין לעררים לערר בעניין שכבר נדון והוכרע על ידו, אלא אם כן חל שינוי בנסיבות או התגלו עובדות חדשות שלא היו ידועות במועד ההכרעה בערר; ואולם אם חל שינוי בנסיבות או התגלו עובדות כאמור, יביאן העורר תחילה לפני הרשות שקיבלה את ההחלטה הקודמת בעניינו, לצורך קבלת החלטה חדשה באותו עניין.ערעור מינהלי13לא.(א)החלטה סופית של בית הדין לעררים ניתנת לערעור בזכות לפני בית משפט לעניינים מינהליים; ערעור לפי סעיף קטן זה יוגש בתוך 45 ימים מיום מתן החלטת בית הדין לעררים, אם ניתנה לפני העורר, ואם לא ניתנה לפניו – מיום שהומצאה לו. (ב)החלטה אחרת של בית הדין לעררים, ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים, אם ניתנה לכך רשות מאת שופט של בית משפט לעניינים מינהליים; לעניין זה, "החלטה אחרת" – החלטה לעניין עיכוב ביצוע לפי סעיף 33 לחוק בתי דין מינהליים, וכן החלטה בעניין סמכות עניינית.(ג)(1)הוגשה עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים נגד החלטה בעניין המנוי בפרט 12 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, והיה תלוי ועומד, באותו מועד, ערעור מינהלי על החלטת בית הדין לעררים שהוגש לפי סעיף קטן (א), הנובע מאותן נסיבות, ידון בית המשפט במסגרת העתירה, גם בערעור על החלטת בית הדין לעררים, והערעור על החלטת בית הדין לעררים – יימחק; ואולם אם טרם הגיש העותר ערעור מינהלי על החלטת בית הדין לעררים לפי הוראות סעיף קטן (א), יכלול את טענותיו במסגרת העתירה לפני בית המשפט לעניינים מינהליים.(2)על הגשת ערעור לפי הוראות סעיף קטן (א), במקרה שבו תלוי ועומד ערעור שהוגש לפי סעיף 13כא(א), ועל הגשת ערעור לפי סעיף 13כא(א) במקרה שבו תלוי ועומד ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיף 13כא(ב1).ערעור היועץ המשפטי לממשלה על החלטה בעניין מידע חסוי13לב.(א)(1)על אף הוראות סעיף 13לא, על החלטת בית הדין לעררים בעניין מידע חסוי, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לערער בזכות לפני בית משפט לעניינים מינהליים.(2)הודיע בא כוח היועץ המשפטי לממשלה לבית הדין לעררים כי הוא שוקל להגיש ערעור לבית המשפט לעניינים מינהליים כאמור בפסקה (1), לא יעביר בית הדין לעררים את המידע לעורר עד להכרעה בערעור, ובלבד שהערעור יוגש בתוך 15 ימים מיום שמסר הודעה כאמור.(ב)(1)נדחה ערעור על החלטת בית הדין לעררים לגלות מידע חסוי, שהוגש לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי בא כוח היועץ המשפטי לממשלה לערער על כך, בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה לדחות את ערעורו, לבית המשפט העליון, שידון בערעור בשופט אחד.(2)הודיע בא כוח היועץ המשפטי לממשלה לבית משפט לעניינים מינהליים ולבית הדין לעררים כי הוא שוקל להגיש ערעור לבית המשפט העליון כאמור בפסקה (1), לא יעביר בית הדין לעררים או בית המשפט לעניינים מינהליים, את המידע לעורר עד להכרעה בערעור.(ג)מסר בא כוח היועץ המשפטי לממשלה הודעה כאמור בסעיפים קטנים (א)(2) או (ב)(2), והחליט לאחר מכן שלא להגיש ערעור כאמור באותם סעיפים קטנים, יודיע על כך בהקדם האפשרי לבית הדין לעררים או לבית המשפט לעניינים מינהליים, שלהם נמסרה ההודעה כאמור.(ד)הדיון בערעור לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) יתקיים בדלתיים סגורות, ורשאי בית המשפט לעניינים מינהליים או בית המשפט העליון, לפי העניין, לעיין במידע החסוי לשם החלטה בערעור ולקבל פרטים נוספים מבא כוח היועץ המשפטי לממשלה לעניין המידע, שלא בנוכחות העורר ובא כוחו.(ה)החליט בית המשפט לעניינים מינהליים, במסגרת ערעור לפי סעיף 13לא(א) לגלות מידע חסוי לעורר או לבא כוחו, רשאי בא כוח היועץ המשפטי לממשלה לערער על כך לבית המשפט העליון, ויחולו לעניין הערעור כאמור הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד), בשינויים המחויבים.אי-הסתמכות על מידע חסוי13לג.החליט בית הדין לעררים על גילויו של מידע חסוי לעורר או לבא כוחו, או הורה בית המשפט לעניינים מינהליים או בית המשפט העליון על גילויו של מידע כאמור, רשאים בא כוח היועץ המשפטי לממשלה או הרשות שעל החלטתה הוגש הערר, לבקש מבית הדין לעררים כי לא יביא בחשבון את המידע האמור לצורך החלטה בעניינו של העורר; ביקשו בא כוח היועץ המשפטי לממשלה או הרשות, כאמור, לא יתחשב בית הדין במידע האמור, והמידע לא יועבר לעורר.תקנות לעניין פרק רביעי 113לד.(א)שר המשפטים ממונה על ביצוע פרק זה, והוא רשאי, בהתייעצות עם שר הפנים, להתקין תקנות בעניינים אלה:(1)סדרי הדין ודיני ראיות בבית הדין לעררים, ובכלל זה הדרך להגשת ערר;(2)הוראות בדבר העברת הדיון בערר שהתקיים לגביו האמור בסעיף 13לג, לדיון בפני מותב אחר של בית דין לעררים מזה שדן בבקשה לפי סעיף 13כט, במידת האפשר;(3)סדרי המינהל בבית הדין לעררים;(4)קביעת שיעורים או שיעורים מרביים של הוצאות ושכר טרחה, לבעלי דין או לעדים; (5)אגרות בעד הגשת הליכים לבית הדין לעררים, ונסיבות חריגות שבהן יינתן פטור מאגרות כאמור.(ב)תקנות לפי סעיף קטן (א)(4) ו-(5) יותקנו באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.שינוי התוספת 13לה.שר המשפטים, בהתייעצות עם שר הפנים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת."תיקון סעיף 165.בסעיף 16 לחוק העיקרי, סעיף קטן (ב) – בטל.הוספת תוספת6.אחרי סעיף 19 לחוק העיקרי יבוא:
    "תוספת
    (סעיף 13כג)1.החלטה של שר הפנים, לפי החיקוקים המפורטים להלן: (א)סעיף 2(א) לחוק זה – בעניינו של בן זוג של בעל רישיון לישיבת קבע בישראל או של בן זוג של אזרח ישראלי; (ב)תקנה 12 לתקנות הכניסה לישראל, התשל"ד–1974‏ ק"ת התשל"ד, עמ' 1517.;(ג)סעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב–1952 ס"ח התשי"ב, עמ' 146., בעניינו של בן זוג של אזרח ישראלי." תיקון חוק האזרחות [מס' 11]7.בחוק האזרחות, התשי"ב–1952 ס"ח התשי"ב, עמ' 146; התשע"א, עמ' 733., אחרי סעיף 15 יבוא:"ערר לבית הדין לעררים15א.החלטה לפי חוק זה של רשות המנויה בתוספת לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952 ס"ח התשי"ב, עמ' 354., בעניינים המנויים באותה תוספת, ניתנת לערר לפי הוראות פרק רביעי1 לחוק האמור."תיקון חוק בתי דין מינהליים [מס' 7]8.בחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב–1992 ס"ח התשנ"ב, עמ' 90; התשע"א, עמ' 908., בתוספת, בסופה יבוא:"22.בית הדין לעררים לפי סעיף 13כג לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952."תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים [מס' 65]9.בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000 ס"ח התש"ס, עמ' 190; התשע"א, עמ' ... – (1)בתוספת הראשונה, בפרט 12, ברישה, בסופה יבוא "ולמעט החלטות הנתונות לערר לפני בית הדין לעררים לפי פרק רביעי1 לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952"; (2)בתוספת השנייה, בפרט 10, במקום "לפי סעיף 13כא" יבוא "לפי סעיפים 13כא, 13לא ו-13לב".תחילה, החלה בהדרגה והוראות מעבר 10.(א)תחילתו של חוק זה ביום שקבע שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר, בצו (להלן – יום התחילה). (ב)חוק זה יוחל בהדרגה על פי צווים שיקבע שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר, ובלבד שההחלה תושלם לא יאוחר מתום שלוש שנים מיום התחילה; החלה בהדרגה בצווים לפי סעיף קטן זה יכול שתיעשה, בין השאר, לפי אזורי שיפוט ולפי מועדים, והכל כפי שייקבע בצווים.(ג)הוראות חוק זה שהוחלו באזור שיפוט מסוים לפי סעיף קטן (ב), יחולו גם על הליכים התלויים ועומדים, ביום התחולה כאמור, בבית משפט לעניינים מינהליים באותו אזור והם יועברו לבית הדין לעררים המוסמך לדון בהם לפי ההוראות האמורות, ובלבד שלא הוחל בהם בשמיעת טענות הצדדים. (ד)לעניין סעיף 9(ב) לחוק בתי דין מינהליים, לא יראו עובד המדינה שמונה בידי שר הפנים ליושב ראש ועדת השגה לזרים, בהתאם לנוהלי משרד הפנים, לפני תום שלוש השנים האמורות בסעיף קטן (ב), כמי שיש לו קשר באופן תדיר עם הרשות המינהלית.
משוב א- א+