ישיבת מליאה מתאריך 31/07/2013

דברי הכנסת

חוברת כ"ג

ישיבה ס'

יום רביעי, כ"ד באב התשע"ג (31 ביולי 2013)

ירושלים, הכנסת, שעה 11:00

הודעת ועדת הכלכלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 55) (רישיון לשירות מודיעין), התשע"ב–2012 11

אבישי ברוורמן (יו"ר ועדת הכלכלה): 13

הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 70) (שופט עמית), התשע"ב-2012 15

הודעה הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 68) (הטלת התחייבות להימנע מעבירה לאחר ביטול הרשעה), התשע"ב-2012 15

שרת התרבות והספורט לימור לבנת: 15

הצעת חוק תכנון משק החלב (תיקון), התשע"ג–2013 17

אבישי ברוורמן (יו"ר ועדת הכלכלה): 17

אורי מקלב (יהדות התורה): 20

הצעת חוק להגנת הספרות והסופרים בישראל (הוראת שעה), התשע"ג–2013 24

עמרם מצנע (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): 24

ניצן הורוביץ (מרצ): 27

שרת התרבות והספורט לימור לבנת: 31

דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 35

מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 38

סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: 38

הצעת חוק להגנה על עדים (תיקון מס' 6), התשע"ג–2013 39

מירי רגב (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 39

דב חנין (חד"ש): 40

הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 133), התשע"ג–2013 46

מירי רגב (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 46

שר הפנים גדעון סער: 48

הצעת חוק שמירת הניקיון (הוראת שעה), התשע"ג–2013 49

מירי רגב (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 49

השר להגנת הסביבה עמיר פרץ: 51

הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון) (הארכת תוקף), התשע"ג–2013 53

מירי רגב (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 53

אילן גילאון (מרצ): 55

תמר זנדברג (מרצ): 55

השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ: 58

הצעת חוק העסקת עובדים על-ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון לגופים ציבוריים, התשע"ג–2013 60

חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 60

דב חנין (חד"ש): 62

הצעת חוק הכנסת (מספר הסגנים ליושב-ראש הכנסת בתקופת כהונתה של הכנסת התשע-עשרה), התשע"ג–2013 66

משה גפני (יהדות התורה): 66

הודעת ועדת הפנים והגנת הסביבה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 128) (עיריות איתנות), התשע"ב–2012 68

חנא סוייד (חד"ש): 68

הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון מס' 8), התשע"ג–2013 71

עליזה לביא (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה): 71

מיכל רוזין (מרצ): 73

הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 102), התשע"ג–2013 75

שר הפנים גדעון סער: 75

תמר זנדברג (מרצ): 78

עיסאווי פריג' (מרצ): 82

חנא סוייד (חד"ש): 84

ניצן הורוביץ (מרצ): 85

דב חנין (חד"ש): 86

מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה): 88

אריאל אטיאס (ש"ס): 89

נסים זאב (ש"ס): 91

באסל גטאס (בל"ד): 92

נחמן שי (העבודה): 93

איתן כבל (העבודה): 95

ישראל אייכלר (יהדות התורה): 98

יעקב ליצמן (יהדות התורה): 100

אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל-מד"ע): 104

מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל-מד"ע): 105

מאיר שטרית (התנועה): 106

חמד עמאר (הליכוד ביתנו): 109

אורי מקלב (יהדות התורה): 110

ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): 112

יעקב אשר (יהדות התורה): 114

שר הפנים גדעון סער: 116

הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר לשר 119

סגן שר במשרד ראש הממשלה אופיר אקוניס: 119

דב חנין (חד"ש): 123

זהבה גלאון (מרצ): 125

תמר זנדברג (מרצ): 126

מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 127

מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 127

הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר לשר 128

מיכל רוזין (מרצ): 128

עיסאווי פריג' (מרצ): 129

נחמן שי (העבודה): 131

ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 135

ישראל אייכלר (יהדות התורה): 141

סגן שר במשרד ראש הממשלה אופיר אקוניס: 142

מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 147

סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: 147

הצעת חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם (תיקון מס' 6), התשע"ג–2013 148

שר הביטחון משה יעלון: 148

איתן כבל (העבודה): 149

איציק שמולי (העבודה): 151

נחמן שי (העבודה): 152

עמר בר-לב (העבודה): 153

מרב מיכאלי (העבודה): 154

אראל מרגלית (העבודה): 155

דב ליפמן (יש עתיד): 159

משה זלמן פייגלין (הליכוד ביתנו): 160

שר הביטחון משה יעלון: 162

הצעת חוק זכויות התלמיד (תיקון מס' 4) (איסור הפליה מטעמי נטייה מינית וזהות מגדרית), התשע"ג-2013 164

דב חנין (חד"ש): 164

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 147 - הוראת שעה), התשע"ג-2013 166

חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 166

דב חנין (חד"ש): 168

אורלי לוי אבקסיס (הליכוד ביתנו): 170

מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 175

סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: 175

הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 176

יריב לוין (בשם ועדת הכנסת): 176

הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון) (הגברת המשילות) 177

דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 178

ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): 191

ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 194

רונן הופמן (יש עתיד): 195

אילן גילאון (מרצ): 198

משה גפני (יהדות התורה): 200

תמר זנדברג (מרצ): 204

זהבה גלאון (מרצ): 207

עיסאווי פריג' (מרצ): 208

דב חנין (חד"ש): 212

מיכל רוזין (מרצ): 215

ניצן הורוביץ (מרצ): 216

עפו אגבאריה (חד"ש): 217

חנא סוייד (חד"ש): 219

ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 220

נחמן שי (העבודה): 222

חנין זועבי (בל"ד): 222

באסל גטאס (בל"ד): 224

נחמן שי (העבודה): 225

נסים זאב (ש"ס): 228

אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל-מד"ע): 231

יעקב ליצמן (יהדות התורה): 234

אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל-מד"ע): 238

משה מזרחי (העבודה): 242

מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל-מד"ע): 244

מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 246

מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 246

הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון) (הגברת המשילות) 247

טלב אבו עראר (רע"ם-תע"ל-מד"ע): 247

מוחמד ברכה (חד"ש): 248

מיקי רוזנטל (העבודה): 251

יעקב מרגי (ש"ס): 253

זבולון קלפה (הבית היהודי): 254

אורי מקלב (יהדות התורה): 258

מרב מיכאלי (העבודה): 259

משה זלמן פייגלין (הליכוד ביתנו): 260

ישראל אייכלר (יהדות התורה): 262

יצחק וקנין (ש"ס): 265

מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה): 266

אמנון כהן (ש"ס): 268

אריה דרעי (ש"ס): 270

אברהם מיכאלי (ש"ס): 272

אראל מרגלית (העבודה): 274

יצחק הרצוג (העבודה): 275

איתן כבל (העבודה): 277

ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): 279

מאיר פרוש (יהדות התורה): 281

מאיר שטרית (התנועה): 283

אלעזר שטרן (התנועה): 289

מיכל בירן (העבודה): 291

יעקב אשר (יהדות התורה): 293

שלי יחימוביץ (העבודה): 297

ישראל חסון (קדימה): 298

יחיאל חיליק בר (העבודה): 300

מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 302

סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: 303

שר התיירות עוזי לנדאו: 306

מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 313

הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 61) (העלאת אחוז החסימה והגברת המשילות), התשע"ג–2013 318

דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 319

אבישי ברוורמן (העבודה): 323

עיסאווי פריג' (מרצ): 324

מוחמד ברכה (חד"ש): 325

חנא סוייד (חד"ש): 328

דב חנין (חד"ש): 330

עפו אגבאריה (חד"ש): 334

חנין זועבי (בל"ד): 335

ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 337

באסל גטאס (בל"ד): 339

זהבה גלאון (מרצ): 339

ניצן הורוביץ (מרצ): 341

מיכל רוזין (מרצ): 343

תמר זנדברג (מרצ): 343

אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל-מד"ע): 346

מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל-מד"ע): 348

מאיר שטרית (התנועה): 348

משה גפני (יהדות התורה): 353

נחמן שי (העבודה): 356

אורי מקלב (יהדות התורה): 358

מרב מיכאלי (העבודה): 359

טלב אבו עראר (רע"ם-תע"ל-מד"ע): 361

משה מזרחי (העבודה): 361

עמר בר-לב (העבודה): 365

ישראל אייכלר (יהדות התורה): 367

שר החינוך שי פירון: 370

יצחק הרצוג (העבודה): 385

מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 387

הצעת חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע"ג–2013 396

(קריאה שנייה וקריאה שלישית) 396

חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 396

מוחמד ברכה (חד"ש): 398

דב חנין (חד"ש): 399

השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ: 402

הצעת חוק-יסוד: משאל עם 403

הצעת חוק-יסוד: משאל עם 403

שר הפנים גדעון סער: 403

שר האנרגיה והמים סילבן שלום: 423

יריב לוין (הליכוד ביתנו): 424

זהבה גלאון (מרצ): 428

אילן גילאון (מרצ): 431

מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה): 432

דב חנין (חד"ש): 433

עיסאווי פריג' (מרצ): 435

תמר זנדברג (מרצ): 436

חנא סוייד (חד"ש): 437

מיכל רוזין (מרצ): 439

מוחמד ברכה (חד"ש): 443

עפו אגבאריה (חד"ש): 447

אלעזר שטרן (התנועה): 448

יצחק כהן (ש"ס): 451

דוד אזולאי (ש"ס): 462

יצחק וקנין (ש"ס): 465

אמנון כהן (ש"ס): 469

משולם נהרי (ש"ס): 471

יעקב מרגי (ש"ס): 473

אברהם מיכאלי (ש"ס): 475

זבולון קלפה (הבית היהודי): 476

יצחק הרצוג (העבודה): 480

חנין זועבי (בל"ד): 482

אורית סטרוק (הבית היהודי): 487

ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 493

באסל גטאס (בל"ד): 495

אבישי ברוורמן (העבודה): 496

נחמן שי (העבודה): 498

איציק שמולי (העבודה): 501

עמר בר-לב (העבודה): 503

משה מזרחי (העבודה): 504

איתן כבל (העבודה): 508

מיקי רוזנטל (העבודה): 512

ישראל אייכלר (יהדות התורה): 515

מרדכי יוגב (הבית היהודי): 517

איילת שקד (הבית היהודי): 519

יעקב ליצמן (יהדות התורה): 522

מאיר שטרית (התנועה): 524

משה גפני (יהדות התורה): 529

מרב מיכאלי (העבודה): 531

רונן הופמן (יש עתיד): 533

נסים זאב (ש"ס): 534

מרב מיכאלי (העבודה): 535

אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל-מד"ע): 539

אראל מרגלית (העבודה): 541

מאיר פרוש (יהדות התורה): 542

אורי מקלב (יהדות התורה): 543

אראל מרגלית (העבודה): 545

ישראל חסון (קדימה): 546

יחיאל חיליק בר (העבודה): 549

ציפי חוטובלי (הליכוד ביתנו): 551

אריה דרעי (ש"ס): 553

אבישי ברוורמן (העבודה): 554

נפתלי בנט (הבית היהודי): 555

נסים זאב (ש"ס): 575

אופיר אקוניס (הליכוד ביתנו): 578

שר הפנים גדעון סער: 597

ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 605

השר לנושאים אסטרטגיים ולענייני מודיעין יובל שטייניץ: 608

מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 612

ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 618

מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 619

הצעת חוק הכנסת (מספר הסגנים ליושב-ראש הכנסת בתקופת כהונתה של הכנסת התשע-עשרה), התשע"ג–2013 625

משה גפני (יהדות התורה): 625

החלטת ועדת הכספים בדבר אישור הוראות בצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 18), התשע"ג–2013 626

ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת הכספים): 626

הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 67) (פיצוי לנאשם שזוכה), התשע"ב–2012 628

הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון מס' 16), התש"ע–2010 629

הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק מניעת זיהום קרקע ושיקום קרקעות מזוהמות, התשע"א–2011 630

הצעת חוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (ייעול אמצעי הגבייה ודיווח), התשע"ג–2013 631

סגן שר האוצר מיקי לוי: 631

הצעת חוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (אמצעים לאכיפת תשלום מסים ולהרתעה מפני הלבנת הון) (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשע"ג–2013 633

סגן שר האוצר מיקי לוי: 633

הצעת חוק להסדרת תוצרת אורגנית (תיקון מס' 2), התשע"ג–2013 635

שר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי: 635

הודעת ועדת הכלכלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 36) (ביטול עסקה לתקופה קצובה), התשע"ב–2012 637

הודעת ועדת הכלכלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 47) (שיגור דבר פרסומת באמצעות מערכת חיוג אוטומטי או ממספר טלפון בלתי מזוהה), התשע"א–2011 638

הודעת ועדת הכלכלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 106) (חובת התקנת חיישן בטיחות), התשע"ב-2012 640

הודעת ועדת הכלכלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 19), התשע"ג-2012 641

הודעת ועדת החינוך, התרבות והספורט על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון מס' 10) (סמכויות אכיפה), התשע"ב-2012 642

הצעת חוק חובת התקשרות להורים והודעה על אי-הגעת ילד למוסד חינוך או למעון יום (תיקוני חקיקה), התשע"ג-2013 643

יריב לוין (הליכוד ביתנו): 643

הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון מס' 9) (פרסום תצלום, סרט או הקלטה המתמקד במיניותו של אדם), התשע"ג-2013 646

יפעת קריב (יש עתיד): 646

[מס' כ/456; "דברי הכנסת", הכנסת ה-18, מושב רביעי, חוב' כ"א, עמ' .]

חברי הכנסת, היום כ"ד באב תשע"ג, 31 ביולי 2013. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת.

אנחנו נתחיל בהודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעות החוק – הממשלה לא מעוניינת למסור את ההודעות?

יש ממשלה בישראל?

לפי השמועות כן, אבל במליאת הכנסת זה לא בא לידי ביטוי.

מה, אין סדר-יום, אדוני היושב-ראש?

יש סדר-יום. אין שר שאמור לפתוח, מה אנחנו נעשה.

אני מוכנה לפתוח.

כן, אם יש לך את ההודעות על דין רציפות, אני אשמח.

אני לא שר, אני שרה. רגע, יש הודעות על דין הרציפות?

הנה, יש - - -

אני יכולה לקרוא אותן.

אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת ברוורמן מוכן.

אז הנה, השרה בינתיים תעבור על החומר. ואני מזמין את יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת פרופ' אבישי ברוורמן, למסור את הודעת ועדת הכלכלה על בקשתה להחיל דין רציפות על הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 55) (רישיון לשירות מודיעין), התשע"ב–2012. אדוני, בבקשה.

לא לא, זה משק החלב. אדוני, על התקשורת כבר עשיתי.

גברתי מזכירת הכנסת, טוען יושב-ראש ועדת הכלכלה - - -

אה, לא לא לא. כן כן כן, את הדבר הזה אני רק מציין, אבל ממשיך למשק החלב. אתה צודק.

לא קיבלנו את טענתו, ואנחנו מבקשים כן להודיע.

אני מצטער, ירדנה לעולם לא טועה, רק אנחנו, חברי הכנסת.

לגבי משק החלב, האם אני עושה את זה עכשיו, אדוני יושב-ראש הכנסת?

אדוני, אני אבקש ממך למסור גם את ההודעה על – לא, הצעת חוק זה - - -

כן.

לא לא לא. אז אנחנו - -

לא, זה יותר מאוחר.

- - יותר מאוחר נבקש ממך.

אני מודה לך, תודה רבה.

תודה, אדוני.

גברתי השרה, זה תמיד כבוד לתת לך לדבר אחרי. בבקשה.

- - -

לא, הוא רק מביע את הערכתו ואת רגשי הכבוד.

[מס' מ/649; "דברי הכנסת", הכנסת ה-18, מושב רביעי, חוב' י"ד, עמ' .]

[מס' מ/677; "דברי הכנסת", הכנסת ה-18, מושב רביעי, חוב' כ"ז, עמ' .]

ואני אזמין את השרה לימור לבנת - -

- - -

לא, את השרה לימור לבנת, למסור את הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעות חוק כדלקמן, והיא תפרט את הצעות החוק.

אני מודה לשר ברוורמן – סליחה, השר לשעבר ברוורמן.

חבר הכנסת ברוורמן.

חבר הכנסת ברוורמן, אני מודה לך.

בבקשה, גברתי.

טוב, אני מתכבדת להודיע בשם הממשלה על רצון הממשלה להחיל דין רציפות על הצעות חוק כדלקמן:

א. הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 70) (שופט עמית), התשע"ב–2012 (הצעות חוק מ/649). בתיקון מס' 42 לחוק בתי-המשפט נקבע, כהוראת שעה, כי ניתן למנות שופט שפרש מכהונה כשופט עמית ודיין שפרש כדיין עמית. תוקפה של הוראת השעה פג באפריל 2010. הצעת החוק קובעת את ההסדר של הוראת השעה כהסדר קבע, בשינויים מסוימים. לפיכך, מוצע לקבוע כהוראת קבע אפשרות מינוי של שופט עמית בבית-משפט שלום ומחוזי ואפשרות למנות דיין עמית לכהונה בבית-דין רבני אזורי. בנוסף, מוצע לקבוע כי ההסדר של שופט עמית יחול גם בבתי-דין לעבודה.

ב. הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 68) (הטלת התחייבות להימנע מעבירה לאחר ביטול הרשעה), התשע"ב–2012 (הצעות חוק מ/677). מוצע לקבוע, כי במקרה בו בית-המשפט ביטל את הרשעת הנאשם, הוא יהיה רשאי לצוות על הנאשם לתת התחייבות להימנע מעבירה, כאמצעי ענישה, נוסף על האפשרויות הקיימות בחוק כיום. תודה רבה.

תודה לשרה לבנת. כאמור, זאת רק הודעה על רצונה להחיל דין רציפות, ההצבעות כבר יתקיימו במושב החורף של הכנסת.

אני מזמין את – מה עם חבר הכנסת מצנע, הבריא לנו? כן, נמצא, חבר הכנסת מצנע?

בקצב כזה זה לא יהיה עד 02:00, בלילה, זה יהיה עד 08:00, בבוקר – שנזמין את ברוורמן למשק החלב? חבר הכנסת אבישי ברוורמן, יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר כנסת ממושמע, שנמצא אתנו במליאה כשצריך אותו, אני אבקש ממנו להציג את הצעת חוק תכנון משק החלב (תיקון), התשע"ג–2013, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. למיטב הבנתי, אדוני, אין הסתייגויות לחוק הזה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רואה פה את מכובדי השר שטייניץ יושב, מקשיב למשהו, אני מקווה שזה לא באך הפעם אלא רק מוצרט, כי אני יודע שאתה חובב מוזיקה קלאסית - -

גם לך אני מקשיב.

- - אבל אתה באוזן אחת שומע אותי? תודה.

יש לי שתי אוזניים, ברוך השם.

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת החוק תכנון משק החלב (תיקון), התשע"ג–2013, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית.

הצעת החוק המונחת בפניכם היא חלק מיישום החלטת ממשלה שאימצה את המתווה הרב-שנתי לייעול משק החלב, שהוסכם בין משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, מועצת החלב והתאחדות מגדלי הבקר, וידוע גם בשם "מתווה לוקר". כדי שלא תתבלבלו, יש שני לוקר. במקרה הזה זה לא יוחנן, שכבר עזב, היה פעם בעבר בתפקידים בכירים, זה הראל לוקר, אחיו, שהוא היום מנכ"ל משרד ראש הממשלה.

מטרת מתווה לוקר, שאמור להיות בתוקף עד לשנת 2016, היא להביא להתייעלות במשק החלב תוך הפחתת העלות הממוצעת לייצור חלב, כדי לגרום בסופו של דבר להוזלה במחירי החלב ומוצריו. לפי מתווה לוקר, ההתייעלות במשק החלב תושג באמצעות עידוד יצרני חלב קטנים, קרי רפתות קטנות, לפרוש מייצור חלב בתמורה לפיצוי מהמדינה, או להפוך ליצרנים גדולים יותר ובכך למצות את היתרון לגודל.

הצעת החוק המובאת היום לאישור הכנסת היא חלק ממתווה לוקר ונוגעת אך ורק לשינוי מנגנון העדכון של מחיר המינימום שמשלמות מחלבות ליצרני חלב בעבור חלב בקר במכסה, כפי שאסביר מייד.

אולם בטרם אכנס בעובי הקורה של הצעת החוק, אקדים ואומר כמה מילים לגבי משק החלב. בשל מאפייניו הייחודיים, דוגמת תנודתיות קיצונית בהיצע וביקוש לחלב, משק החלב הוא אחד משני ענפי החקלאות היחידים בארץ שנותרו כענפים מתוכננים. משמעות הדבר היא ייצור על-פי מכסות, מעורבות ממשלתית בוויסות כמויות חומרי הגלם ופיקוח על מחירים.

לפני כשנתיים התקבל בכנסת חוק תכנון משק החלב, התשע"א–2011, שנכנס לתוקף באוקטובר 2011. החוק קבע לראשונה מסגרת כוללת להסדרת תכנון משק החלב בחקיקה ראשית, ובכלל זה הסדרת מנגנון הפיקוח על המחירים המזעריים שעל מחלבה לשלם ליצרן בעבור חלב בקר במכסה, ועל המחירים המרביים לחומרי גלם חלביים ולשירותי ייבוש וחיבוץ של חלב.

עד לחקיקת החוק נקבע מחיר המינימום שעל המחלבות לשלם ליצרנים בעבור ליטר חלב בקר גולמי – הוא "מחיר המטרה" – על בסיס הסכמות ארוכות שנים בין הגורמים השונים בענף ובהתאם להבנות עם הממשלה. מחיר המטרה נקבע על בסיס עלויות הייצור לפי סקר רווחיות הנערך אחת לשנתיים אצל מדגם מייצג של יצרנים.

החוק הסמיך את שרי החקלאות והאוצר לקבוע בצו את מחיר המטרה לפי ההסדרים הקבועים בחוק פיקוח על מצרכים ושירותים התשנ"ו–1996, בכמה שינויים. אולם, לפי הוראות המעבר הקבועות בסעיף 44 לחוק, במשך שמונה שנים מיום תחילתו של החוק, דהיינו עד אפריל 2019, יישאר מחיר המטרה כפי שנקבע בפרסום האחרון שהוציא משרד החקלאות ערב כניסת החוק לתוקף. במשך אותן שמונה שנים אמור מחיר המטרה להתעדכן לפי מנגנון עדכון שקבעו שרי החקלאות והאוצר בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אשר מותאם לנוהל ההתחשבנות שהיה נהוג עד תחילתו של החוק ופורסם על-ידי משרד החקלאות.

בעניין זה אציין כי תקנות כאמור אושרו בוועדת הכלכלה לפני כשנה וחצי, ובהן נקבע מנגנון העדכון, הכולל בין היתר הוראות לעניין עריכת סקר הוצאות הייצור ולעניין ניכוי רבעוני של סכום מסוים ממחיר המטרה כדי לעודד את ההתייעלות בפעילות הרפתות – מה שמכונה "רכיב ההתייעלות".

כדי לאפשר שינוי במנגנון העדכון של מחיר המטרה לשם יישום החלטת הממשלה שאימצה את הסכמות מתווה לוקר, מוצע לתקן את סעיף 44 לחוק ולהסמיך את שרי החקלאות והאוצר לקבוע באותן תקנות מנגנון עדכון שאינו מותאם לנוהל ההתחשבנות כאמור.

לפי הצעת החוק, השרים יהיו מוסמכים לקבוע בתקנות, כאמור, שינויים במנגנון העדכון בשלושה נושאים: שנים שבהן לא ייערך סקר הוצאות ייצור, שכן לפי מתווה לוקר הכוונה היא לא לערוך סקר כזה עד לשנת 2016; אוכלוסיית המדגם שתיכלל בסקר הוצאות ייצור בשנה מסוימת וכן רכיב התייעלות נוסף, שיופחת ממחיר המטרה בשנה מסוימת.

זה באישור הוועדה?

באישור הוועדה.

חברי הכנסת, כפי שציינתי, כל שמוצע כעת בהצעת החוק המונחת לפניכם הוא לתקן את הסעיף שמסמיך את שרי האוצר והחקלאות לקבוע בתקנות את מנגנון העדכון של מחיר המטרה. לכשיובאו התקנות לאישור ועדת הכלכלה – כמו שיושב-ראש הכנסת לשעבר, חבר הכנסת רובי ריבלין ציין ממושבו – אנו נבחן את השינויים שיוצעו במנגנון העדכון, ונדאג לכך שלא תהיה פגיעה בלתי מידתית ברפתות הקטנות.

רבותי, הגיעו אלינו חלק מבעלי הרפתות הקטנות, שבשבילי הם ציונים במובן העמוק של המילה. משק החלב בישראל הוא מפואר, והם מפוזרים בפריפריה ובכל רחבי הארץ, והם מאוד מעוניינים לגדול במובן מסוים, אבל לא להגיע למצב שיביאו אותם לפת לחם ואז הם ימכרו – וחבל, כי בסופו של דבר אנחנו לא רוצים רק עסקים מאוד גדולים, אנחנו רוצים ביזור, הגדלה מסוימת של הרפתות כי יש פה תשואה לגודל, אבל אנחנו גם נבחן בוועדת הכלכלה שאנחנו לא מחסלים חלק גדול מהיצרנים הבינוניים. במדינת ישראל תפוקת החלב – המומחיות בנושא הזה והציונות בנושא הזה הן מרשימות בצורה בלתי רגילה. לכן נדאג שלא תהיה פגיעה בלתי מידתית ברפתות הקטנות, מעבר לכוונת החוק.

אני מקווה כי הצעת החוק והתקנות מכוחה אכן יביאו להתייעלות במשק החלב ולהפחתת המחיר. רבותי, אחרי ששמעתי את משרד החקלאות והגורמים אנחנו נבחן את הנושא הזה, האם אכן תהיה הפחתה במחיר שמשלמות המחלבות ליצרנים, וכפועל יוצא – ועל זה אני חוזר כמו קאטו הזקן – האם זה יביא להוזלת מחירי החלב ומוצריו לצרכנים? כי הרבה פעמים אנחנו מוזילים ליצרנים, אבל לאחר מכן, ד"ר שטייניץ, אדוני שר האוצר לשעבר, ברשתות השיווק הדברים עולים למעלה, והצרכן לא מקבל מאום. לכן חלק מהמאבק הזה – האם באמת במקביל ניאבק בכל הנושאים שיבואו לפתחנו ביוקר המחיה? כי זה לא מספיק להעלות את המחיר ליצרן כשבסופו של דבר מה שקורה הוא שהצרכן לא נהנה מזה בגלל חלק מהעקרבים והסרטנים שנמצאים באמצע.

להצעת החוק הזאת לא הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש להצביע בעדה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. אני מודה לך, אדוני היושב-ראש.

אני מודה ליושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת אבישי ברוורמן. רשומה לנו בקשת רשות דיבור של חבר הכנסת אורי מקלב. האם אדוני רוצה לממש את הבקשה? אכן כן. בבקשה, אדוני.

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, מכובדי השרים, חברי חברי הכנסת, אני חייב להגיד בראשית דברי שהצעת חוק זאת היא לא כל כך תמימה ולא כל כך ברורה כפי שהיא הוצגה על-ידי יושב-ראש ועדת הכלכלה. לטענתו, זה נכון לאחר השינויים שהוא עשה ופעל רבות, ולכן הוא יכול לבוא בסיפוק לכנסת. אבל אלה שליוו את תהליך החוק שמעו את מחאת החקלאים והיו עדים וראו את הפרות שהגיעו לכנסת, עוד בקדנציה הקודמת, ואת המחאה על התהליך הזה ושמעו את מצוקתם ואת כאבם ואת הקשיים של בעלי הרפתות. כפי שציין בסוף דבריו יושב-ראש ועדת הכלכלה, הם קשרו את עצמם למקצוע הזה של רפתן מדורי דורות ומנחילים אותו גם לילדיהם; והם רואים את עצמם שעבודתם וכל עמלם ירד לטמיון, ואנחנו נראה את הענף הזה, ענף החלב, נסגר ומתמעט, ואולי יישארו כמה בעלי רפתות גדולות, ואחרים יוקטנו, יצטמצמו וייסגרו. וגם ענף המשק שנקרא "משק החלב" ייפגע מאוד במחיר של הצעת החוק הזאת. אסור לשכוח את ההיסטוריה של הצעת החוק הזאת, שהגיעה בעקבות המחאה החברתית וועדת טרכטנברג. אולי המחולל של המחאה החברתית היה מחיר ה"קוטג'" שעלה, ולכן ועדת טרכטנברג החליטה איך אנחנו נלחמים - -

סליחה, אדוני, רק שנייה, מה קורה שם בתאים? התרגשות ממשק החלב? אדוני ימשיך.

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. חשוב לציין שכל התהליך הזה של הורדת מחיר המטרה – שהיא בכמה אגורות לרפתן על כל ליטר – עושה בסופו של דבר את כל עבודתו לא כדאית. ידוע שבסופו של תהליך הרפת תיסגר; הוא לא יוכל להחזיק את זה כלכלית. היו כאן חברי כנסת לשעבר שאין להם ייצוג: שי חרמש ואבו וילן, שגם הופיע בפני הוועדה. הם קמו וזעקו ואמרו – אתם אולי מורידים לנו את המחירים, אבל בסופו של דבר לצרכן זה לא יבוא לידי ביטוי. מי שירוויח מזה זה המחלבות והיצרנים. ונניח שיש באמת מטרה להוריד את מחיר החלב – מה ההצדקה להוריד את מחיר החלב לכל החלב, גם לחלב שמייצרים בו מעדני חלב? איזו הצדקה יש להוריד למחלבות וליצרנים את מחיר החלב בכלל, על חשבון אותן רפתות, אותם בעלי משקים, כדי שהמחלבות וכל היצרנים ימשיכו לייצר מוצרי יוקרה של חלב? מי שמגיע לרשתות רואה את המקררים עם כל מוצרי המותרות שיש במקררים של מוצרי החלב, וכל זה מגיע על חשבון אותו רפתן שאנחנו מורידים לו את החלב. מדוע? כי הממשלה באה לרפתנים האלה, ואמרו להם: אם לא תסכימו בסופו של דבר ותמשיכו עם המחאות אנחנו נסכים ונאשר ייבוא של מוצרי חלב. אז איימו עליהם וסחטו אותם, ובסופו של דבר הם החלישו את המאבק שלהם, בגלל שהם תלויים בממשלה.

לכן היום אנחנו באים עם בשורה של הורדת מחיר המטרה לחלב כשאנחנו יודעים שענף שלם, יצרנים – דורות שלמים – בשבילם זאת החלטה טרגית להוריד את מחיר מוצרי החלב. גם אם נניח המחאה החברתית מצדיקה את עצמה, והממשלה מתערבת בנושא ובאמת קובעת את מחיר המטרה ורוצה לגרום לכך שמוצרי החלב ירדו בעקבות שש האגורות שאנחנו מורידים על כל ליטר חלב – מה ההצדקה?

מדוע צריך לפגוע באותם יצרנים – בגלל שאנחנו רוצים לסבסד את כל מוצרי החלב? הממשלה לא מוכנה, ואנחנו שמענו את זה בדיוני ועדת הכלכלה בראשותו של חבר הכנסת אבישי ברוורמן. מה הממשלה ענתה לנו על הנושא הזה? לא הייתה תשובה. הם לא רוצים. חיים קלים. אנחנו מורידים את מחיר המטרה לחלב. אנחנו לא מבדילים ולא עושים שום מיפוי של חלב שהוא עבור ייצור של מוצרי חלב.

ואנחנו מוכנים – ואמרנו גם בוועדה – אנחנו מוכנים להרחיב את מוצרי החלב שחלב זה לאו דווקא שקית חלב, חלב זה לא רק לבן, חלב זה לא רק גבינה; חלב יכול להיות גם קוטג', ויכול להיות מעדן "פרילי" או מעדן אחר, שאולי נהפך היום לסטנדרט בארוחות. אבל מעדני יוקרה של חלב אנחנו גם צריכים לסבסד? גם זה המחלבות והיצרנים צריכים לקבל במחיר מוזל? על חשבון מי? על חשבון אותם רפתנים שבאמת קשה להם ועובדים קשה כדי להרוויח את פרנסתם? לא אני אומר את זה, אני לא רפתן ולא בן רפתן. באו רפתנים שהם מדורי דורות, הם כבר דור שלישי ודור רביעי וחמישי, ויושב-ראש הוועדה שמע אותם בקשב רב ובצער רב; אנשים יקרים שהיום באים ואומרים להם: לא, אתם לא תוכלו לקבל את זה. והם יודעים – מעבר לביקורת שהייתה עליהם גם על מנגנון העדכון בצורה אגרסיבית, בצורה דרקונית, אנחנו לא מוכנים בדברים האלה לבוא לקראתם.

נא לסיים.

לכן, אדוני היושב-ראש, ביקשתי את ההסתייגות הזאת כדי להגיד לציבור היום, גם ביום הזה שאנחנו מאשרים, שזה לא יום חג עבור הרבה בעלי משקים, עבור הרבה רפתנים – בלי שום הצדקה שמחיר החלב ירד כדי לסבסד מוצרי חלב יקרים ויוקרתיים. תודה רבה.

תודה לחבר הכנסת אורי מקלב.

אם כן, חברי הכנסת, אין הסתייגויות לחוק, אז אנחנו נצביע על הצעת חוק תכנון משק החלב (תיקון), התשע"ג–2013, בקריאה שנייה. מי שמעוניין להצביע ישב. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.

בעד סעיף 1 – 25

נגד – 1

נמנעים – אין

סעיף 1 נתקבל.

בעד – 25, יש מתנגד אחד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה.

אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.

בעד החוק – 24

נגד – 1

נמנעים –

חוק תכנון משק החלב (תיקון), התשע"ג–2013, נתקבל.

חברי הכנסת, בקריאה שלישית 24 תמכו, אחד התנגד, ואף אחד לא נמנע. הצעת חוק תכנון משק החלב (תיקון), התשע"ג–2013, אושרה כנדרש בשלוש קריאות.

[מס' מ/711; "דברי הכנסת" ה-18, מושב רביעי, חוב' ל"ו, עמ' ; חוב' י"ז, עמ' ; נספחות.]

אנחנו חוזרים להצעת חוק להגנת הספרות והסופרים בישראל (הוראת שעה), התשע"ג–2013, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט, חבר הכנסת עמרם מצנע, לעלות לדוכן ולהציג את הצעת החוק לקריאה שנייה וקריאה שלישית. באותה הזדמנות נאחל לו גם החלמה מהירה.

אדוני יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, קודם כול תודה לכל מי שהיה מוטרד. כפי שאתם רואים, אני על הרגלים, קצת מדדה, אבל זה יעבור, ובאמת תודה רבה. הרווחתי את יום שני לפחות.

אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק להגנת הספרות והסופרים בישראל (הוראת שעה), התשע"ג–2013, שיזמה הממשלה ויזם קודם לכן חבר הכנסת הורוביץ עם חברי כנסת נוספים. החוק המוצע בא על רקע היותו של הספר מוצר ייחודי בעל ערך תרבותי, אשר ההתייחסות אליו במדינות רבות בעולם היא כאל מוצר שיש צורך להסדיר את מעמדו באופן מיוחד, ושאין לראות בו מוצר הכפוף בכל מצב ובכל תנאי לתנאי השוק החופשי.

הצורף בהסדרה מיוחדת בעניין הספרים, הספרות והסופרים בישראל אף מתחדד מאוד לנוכח המצב הייחודי השורר בשוק הספרים במדינת ישראל, שבה קיים דואופול המורכב משתי רשתות ספרים השולטות בכ-80% מהשוק, כשאחת מהרשתות מתאפיינת במבנה משפטי של בעלות אנכית, בהיותה נשלטת על-ידי הוצאת ספרים. מצב הדברים האלה יצר כשל שוק חמור בענף הספרים בארץ וגרם לפיחות רב מאוד במעמדם של הסופרים והספרות ולפגיעה של ממש בהכנסותיהם של הסופרים והמוציאים לאור.

כתוצאה מתחרות המחירים בין שתי רשתות הספרים השולטות בשוק, המוציאים לאור והסופרים נאלצים לפעול על-פי תכתיביהם בכל הנוגע לשיעורי ההנחה שבהם הן רוכשות מהם את הספרים. כמו כן, צריך להבין ששוק הקוראים בעברית קטן, ולכן יש צורך בהסדרה. מה שקרה לאורך השנים, שגם החנויות הפרטיות הקטנות – מספרן הלך והצטמצם, ובפועל יש פגיעה בגיוון ובהיצע הספרותי שעומדים בפני הקורא הישראלי.

לחוק הזה כמה מטרות. הוא בא להבטיח גמול לסופרים הישראלים בעד יצירתם, לקדם ספרות בישראל ולשמור על הגיוון התרבותי בפרסום, וכמובן – לאפשר תחרות הוגנת בין הוצאות הספרים השונות. בדומה לחוקים רבים בעולם, החוק קובע לגבי ספרים חדשים תקופת הגנה של 18 חודש ממועד הדפסת המהדורה הראשונה של הספר. ההסדר בחוק קובע כי במסגרת תקופת ההגנה לא תהיה רשאית חנות ספרים למכור את הספר במחיר נמוך מהמחיר לצרכן. לפי החוק המוצע המוציא לאור יקבע את המחיר לצרכן, וניתן יהיה לקבוע מחיר שונה לצרכן לספר בגרסתו המודפסת לעומת גרסתו האלקטרונית.

כמו כן מוצע מנגנון אשר יגן על שכרם של הסופרים בישראל באמצעות קביעת תשלומים מינימליים אשר על המוציא לאור לשלם לסופר הישראלי. כמו כן נקבע שהסופר הישראלי יקבל בתקופת ההגנה תשלומים בשיעורים מסוימים בהתאם למספר העותקים, וכן שיעורים גבוהים יותר במשך תקופה נוספת של שבע שנים לאחר תום תקופת ההגנה. יש גם הסדרה מיוחדת לסופרי ביכורים, שיש לעודדם ולאפשר להוצאות לאור כמובן יותר גמישות בקבלתם ובסיוע להם. יצוין – וזה חשוב – שאין בהוראת החוק המוצע כדי לגרוע מהוראות חוק זכויות יוצרים, התשס"ח–2007.

בסעיף 8 מוצע הסדר הדומה במהותו לפרקטיקה הנוהגת בחלק ממדינות המערב, ומטרתו לקבוע הסדר הנחות ידוע מראש ובכתב בין המוציא לאור לבין חנויות הספרים לתקופה המתחדשת כל שנה. חשוב לציין שבמהלך הכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית הוועדה השמיטה סעיף שנכלל בהצעת החוק המקורית כפי שעברה בקריאה ראשונה, אשר ביקש להתערב בתוכנם של הסכמי ההנחה. הוועדה סברה כי מדובר בהתערבות מרחיקת לכת מדי בשלב זה, וכי יש להמשיך ולעקוב אחרי ההתנהלות של השוק, שוק הספרים, לאחר קבלת ההסדר החדש שבחוק ולבחון בהמשך את הצורך בהתערבות נוספת גם בתחום זה.

סעיף 9 לחוק קובע איסור מתן תגמול למוכר או מוכרת הספרים בחנות על המלצה על ספר מסוים, סופר מסוים או ספרים של מוציא לאור מסוים. סעיף 10 עוסק בהוראות המפרטות את הקצאת שטחי התצוגה או שטחי המדף בעבור הספרים של מוציאי אור שונים בחנויות הספרים. הפיקוח על קיום הוראות החוק המוצע יתבצע על-ידי ממונה ומפקחים שימנה שר הכלכלה מקרב עובדי משרדו. לצורך זה יש פרק מינהלי שלם הקובע את הנהלים.

אני רוצה לציין ולהדגיש כי במהלך דיוני הוועדה החליטה הוועדה להשמיט הוראות אשר קבעו ענישה פלילית לגבי הפרת הוראות החוק, וכן הוראות בדבר אחריות אישית, מינהלית, פלילית או נזקית של נושאי משרה בהוצאות לאור או בחנויות הספרים, ולהסתפק באכיפה מינהלית, כפי שדיברתי קודם – זו שנראתה לוועדה כמתאימה ומידתית יותר בהקשר לחוק המוצע.

החוק ממליץ, או מציע, להקים ועדה מייעצת לצורך יישומו של החוק בראשות נציג שר התרבות, שרת התרבות והספורט, בהשתתפות הגורמים הרלוונטיים. הוועדה תגיש אחת לשנה דוח גם לשר הממונה וגם לוועדת החינוך, התרבות והספורט לגבי המצב בענף הספרים, כדי לבדוק את מידת התחרותיות, ובמידת הצורך להתערב.

במהלך דיוני הוועדה החליטה הוועדה, בעידוד ובהסכמת שרת התרבות, להוסיף סעיף הקובע כי משרד התרבות והספורט יקצה כספים נוספים על הקיים היום לפרסים לסופרים, למשוררים ולמוציאים לאור לפי כללים שייקבעו. שמחתי לשמוע שגם שתי הרשתות הגדולות הסכימו להצטרף, וגם הן תקצנה פרסים מיוחדים.

החוק ייכנס לתוקפו בעוד שישה חודשים, או בתוך שישה חודשים מיום פרסומו, כדי יאפשר למשרדי הממשלה ולגורמים השונים להיערך. החוק הוא הוראת שעה לתקופה של שלוש שנים. מאחר שמדובר על תיקון כשל שוק חמור, בהחלט ראוי שנלמד ונראה ונחזור לדון בחוק. יש סמכות לשרת התרבות להאריך את החוק בשנה באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט.

לסיכום, אני רוצה לומר שבמהלך דיוני הוועדה הדיונים היו מאוד מעמיקים. דנו בכל היבט והיבט של הצעת החוק, בשיתוף כל הגורמים הרלוונטיים. הוכנסו, כפי שפירטתי, תיקונים ושינויים רבים להצעת החוק המקורית, על מנת לאזן בין מגוון אינטרסים מנוגדים, ובהם גם הרצון להימנע ממעורבות גדולה מדי בכלכלת השוק החופשי ולהגן על זכויות כגון חופש העיסוק והקניין של העוסקים בתחום, כמובן אל מול הרצון להגן על הספרות והסופרים, שהם בעצם הנפגעים העיקריים מאותה מציאות של כלכלת שוק.

החוק כפי שמופיע בפניכם זכה לתמיכה גורפת של חברי הכנסת מכל הסיעות, ואני מוכרח לציין שלמרות שהוא חוק מורכב, מסובך, שנוגע בתחומים בהחלט רגישים, לא הוגשו כל הסתייגויות, ואני רואה את זה בהחלט בברכה.

אני אבקש מחברי הבית לאשר את החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית, ואני ארשה לעצמי, מאחר שאני מעריך שהחוק יעבור, כדי למנוע עלייה נוספת שכרוכה קצת בקשיים, בהזדמנות זו קודם כול להביע מילת הערכה רבה מאוד לשרת התרבות והספורט לימור לבנת, שמקדמת את החוק זה שנים רבות והייתה קשובה, נוכחת וגם נכונה לשינויים לאורך כל דיוני הוועדה. תודה רבה לך, חברת הכנסת השרה לימור.

אני רוצה להודות לפרופ' יוג'ין קנדל, שהיה מנוע מקצועי ושותף פעיל מאוד בחקיקה, בהסברים המאוד מלומדים שניתנו לנו, ובהחלט בגישור על בעיית הפגיעה בשוק החופשי אל מול הצורך להגן על הסופרים; להודות למנהלת ועדת החינוך, התרבות והספורט יהודית גידלי, שבמקצועיות רבה עזרה לנהל את הדיונים המאוד מורכבים ורגישים, ולהודות גם ליועצת המשפטית של הוועדה מירב ישראלי, שעשתה באמת עבודה יוצאת מן הכלל בניסוח של החוק לאורך הדיונים ובסופו של דבר.

בכלל, אני רוצה לומר שלמדתי פעם נוספת דבר שידעתי כל השנים, שכאשר יש תיאום ורצון טוב של כל כך הרבה גורמים, שלכל אחד יש לו את האגו שלו ואת פינת האחריות שלו, אבל כאשר יש רצון טוב של כולם ובעצם התגייסות להעברת חוק, עם כל הקשיים, בניסיון למצוא את הדרכים לעקוף את המכשולים, אז אפילו השמים הם לא הגבול, והתוצאה, אני מקווה, בחוק הזה – נביא באמת להשגת המטרות שלשמן החוק הזה חוקק.

לסיכום, אני מבקש מחברי הכנסת להצביע בקריאה שנייה ושלישית ולאשר את החוק. תודה רבה.

תודה ליושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט חבר הכנסת עמרם מצנע.

כאמור, אין הסתייגויות לחוק. יש בקשות לרשות דיבור. אני מזמין את חבר הכנסת ניצן הורוביץ, בבקשה אדוני. בינתיים אנצל את הזמן לברך בברכת ברוכים הבאים, בין יתר האורחים ביציע, קבוצה של מטיילי שביל ישראל. יפה מאוד. תמשיכו להכיר את הארץ, אפשר לקרוא גם לחברי כנסת במהלך הפגרה, מי שימצא כמה ימים, להצטרף לקבוצות מטיילי שביל ישראל – דבר יפה וראוי. ברוכים הבאים. חבר הכנסת ניצן הורוביץ, בבקשה, רשות הדיבור שלך. עד חמש דקות.

תודה. אדוני היושב-ראש, חברי וחברותי חברי הכנסת, זה יום גדול לתרבות הישראלית. אחרי שנים של מאבק קשה, המון מאמץ, אין-סוף מפגשים וכנסים ולחץ ודיונים, אנחנו סוף-סוף מעבירים היום באופן סופי את החוק להגנת הספרות והסופרים במדינת ישראל.

אחרי שלל הדיונים בוועדות ובפורומים אחרים, בממשלה, בצוותים מיוחדים שהוקמו, אני רוצה ברגעים האלה לקחת אותנו אל התמונה הגדולה של החוק הזה. והתמונה הגדולה, אדוני היושב-ראש, היא תמונת התרבות שלנו, הספרות והיצירה במדינת ישראל. אין עוד ארץ שבה יוצאים לאור ספרים בשפה העברית, ואין עוד עם שמכנה את עצמו "עם הספר". ואת העולם הזה של ספרים, של ספרות, של סופרים, אנחנו רוצים לחזק באמצעות החוק הזה.

אנחנו רוצים יצירה, השקעה, רמה ואיכות; אנחנו רוצים שסופרים יקבלו גמול הוגן על עמלם וכישרונם; אנחנו רוצים שכל האנשים ששותפים במעגל היצירה – העורכים, המגיהים, המאיירים, העובדים השונים – יקבלו גמול הולם דרך ההוצאות לאור; אנחנו רוצים גם חנויות ספרים עצמאיות, לא רק רשתות, ואנחנו רוצים גם את הספרים שלא יצאו בגלל שהסופרים לא יכלו להתפנות לכתיבתם, בגלל שההוצאות לא יכלו להשקיע בספר. אנחנו, אדוני היושב-ראש – ואני גם יודע שאתה איש ספר והדברים האלה גם קרובים ללבך – אנחנו רוצים להחזיר את הכבוד לספרים, את הכבוד לתרבות, והחוק הזה הוא טוב לכולם, ובעיקר טוב לקוראים וליוצרים שהם לבו של החוק.

וכמו בכל חוק שעובר כאן, בסוף מה שנשאר, השורה התחתונה, זה הנורמה שהחוק קובע ויוצר. והנורמה שהחוק הזה קובע ויוצר זה שספר הוא ערך, וספרות היא ערך, ואנחנו רוצים לשמור ולהוקיר את הערכים האלה, וזאת השורה התחתונה.

אני רוצה להודות באמת מקרב לב קודם כול לשרת התרבות, לחברתי לימור לבנת. באמת מגיעה לה כאן תודה גדולה. אנחנו התחלנו במהלך הזה כאן בכנסת לפני ארבע שנים כהצעת חוק פרטית אחת, ואחר כך כהצעת חוק פרטית נוספת. השרה נרתמה לעניין באופן מלא ומחויב, והנה, התוצאה של המהלך הקשה הזה, המהלך המשולב הזה, מונחת כאן לפניכם.

אני רוצה להגיד תודה ליושב-ראש הוועדה, עמרם מצנע, ידידי, שבאמת השקיע כאן – וזה לא היה קל, והיו לחצים. בכלל, כדאי שתדעו, כל החוק הזה היה מלווה בלחצים, ומי שלא היה בפנים ולא היה בסוד הדברים, באמת יתקשה להאמין עד כמה לחצים היו בחוק הזה. אבל אני חושב שיושב-ראש ועדת התרבות, החינוך והספורט קידם את העניין בצורה מופתית.

אני רוצה להגיד תודה לפרופסור יוג'ין קנדל. בדרך כלל אנחנו חלוקים בעמדותינו לגבי נושאים כלכליים וחברתיים, אבל בחוק הזה הוא הוכיח באמת חשיבה צלולה, מקורית, והתוצאה טובה מאוד.

אני רוצה להגיד תודה למוציאים לאור – כמה מהם יושבים כאן ביציע האורחים – שבאמת, שנים של תמיכה ושל עידוד ושל מאמץ. יושבת כאן גם רוזלין דרעי משגרירות צרפת, שהביאה את המודל של החוק הצרפתי, את הרעיון הזה לישראל. תודה מיוחדת לירון סדן, יו"ר ההתאחדות, ורחלי אידלמן, מנכ"לית הוצאת "שוקן". וחברות חברים, היה צריך הרבה עצבים חזקים בחוק הזה לאורך השנים, אבל איך אומרים? יגעת ומצאת תאמין. ותודה אחרונה באמת למי שמגיעה הכי תודה בחוק הזה: להמוני הקוראים, אנשי הספר ואוהבי הספר שבתוכנו, שתמכו בנו ועודדו אותנו לאורך השנים, כדי שבסוף נגיע לחוק החשוב הזה.

ואני חייב גם מילה אישית: רוב הרגעים בכנסת הם רגעים קשים. הרבה מהדברים שעוברים כאן הם מרים וכואבים, במיוחד למי שמגיע מהאופוזיציה וממפלגה אידיאולוגית. אבל חוק כזה, כפי שעובר כאן היום, שווה הכול. ואני רוצה לומר לכם: אין חברה חזקה בלי תרבות חזקה, והחוק הזה מחזק את התרבות הישראלית. תודה רבה.

תודה לחבר הכנסת ניצן הורוביץ.

אנחנו ניגש להצבעות. אין כאמור הסתייגויות, היו רק בקשות לרשות דיבור. אנחנו מצביעים בקריאה שנייה על הצעת חוק להגנת הספרות והסופרים בישראל (הוראת שעה), התשע"ג–2013. מי בעד? מי נגד? קריאה שנייה החלה.

בעד סעיפים 1–45 – 46

נגד – 4

נמנעים – אין

סעיפים 1–45 נתקבלו.

חברים, התוצאה היא בעד – 46, מתנגדים – 4, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה.

אנחנו יכולים לעבור לקריאה שלישית. בבקשה, קריאה שלישית החלה – הצעת חוק להגנת הספרות והסופרים בישראל (הוראת שעה), התשע"ג–2013.

בעד החוק – 45

נגד – 3

נמנעים – אין

חוק להגנת הספרות והסופרים בישראל (הוראת שעה), התשע"ג–2013, נתקבל.

התוצאה בקריאה השלישית: בעד – 45, שלושה מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה כנדרש בשלוש קריאות, ומזמין את השרה, שרת התרבות והספורט, - -

מי - - - משנייה לשלישית?

- - השרה לימור ליבנת, - -

- - -

- - - השתכנע.

הוא השתכנע.

- - להודות או להתייחס להצעת החוק. אני יכול רק להעיד שחבר בממשלה הקודמת, בוועדת שרים לחקיקה, הייתי לפחות עד למאבקים של השרה סביב הצעת החוק הזאת, מאבקים לא פשוטים, אז אני מברך אותה על כך שזה הגיע לסיומו.

תודה רבה.

בבקשה, גברתי.

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, זה מבחינתי רגע מאוד חשוב. אמר קודם חבר הכנסת ניצן הורוביץ שזה רגע חשוב מאוד לתרבות הישראלית. אני מסכימה עם כל מילה. זה גם רגע מאוד מרגש מבחינתי באופן אישי, אחרי שלוש ומשהו שנים של מאבק לא פשוט. מייד אני אומר על זה אולי כמה מילים.

אני מתנצלת מראש. אני יודעת שזה יום ארוך מאוד, ואנחנו רק בתחילת סדר-היום, אבל נגזול דקות ספורות בכל זאת מסדר-יומה של הכנסת לעניין החשוב הזה.

אז אמרתי, זה רגע מאוד מרגש מבחינתי. שלוש ומשהו שנים של מאבק לא פשוט כדי להעביר חוק חשוב מאוד – חוק שעוסק בתרבות הישראלית, חוק שעוסק בשפה העברית, שפה שבסך הכול מדברים בה כמה מיליוני אנשים, וכותבים בה וקוראים אותה כמה מיליונים בודדים. אנחנו לא כותבים ולא מדברים בשפה שקוראים בה מיליארדים ברחבי העולם – לא בסינית, לא באנגלית, לא בספרדית, אפילו לא בצרפתית, לא בערבית; השפה העברית, השפה הזאת שהחיה אליעזר בן-יהודה בסוף המאה ה-19, תחילת המאה ה-20, יחד עם עוד תהליכים שקרו ושהביאו בסופו של דבר כאן להקמתה של מדינת ישראל בארץ-ישראל.

כל התהליכים האלה שקרו, והעובדה שהתרבות הישראלית, כאן, שלנו – התרבות העברית, התרבות הישראלית – הם כל כך חשובים. וכאשר אנחנו מסתכלים, רואים שיש לנו כאן כוחות יצירתיים, כוחות יוצרים, אדירים ונפלאים, שכל מה שהם רוצים זה להמשיך וליצור, כל מה שהם רוצים זה להמשיך ולקיים את התרבות הזאת.

אבל, לעתים קורה שאף שיש כאן יוצרים נפלאים ונהדרים, הם לא יכולים להמשיך וליצור. הם נתקלים בקשיים שנוצרו על-ידי כשל שוק – שהרחיב עליו קודם יושב-ראש הוועדה, ועדת החינוך, התרבות והספורט, חבר הכנסת עמרם מצנע, אני לא רוצה לחזור על הדברים באריכות - כשל שוק שהלך והתפתח לאורך שנים, והביא לכך שסופרים, משוררים, כל שרשרת הייצור הזאת לא יכולה בעצם להתקיים, כולל המוציאים לאור. ונוצר כאן דואופול של שתי רשתות, וחנויות קטנות הולכות ונסגרות, ובעצם יש איום וסכנה ממשיים על המשך קיומה של התרבות הישראלית בתחום הזה ועל התפתחותה בתחום הזה של הספרות והשירה.

עכשיו, אני מדברת כאן על השפה העברית, אני מדברת על התרבות, ומצד שני אני מדברת על שוק – על שוק הספרים. יש קצת איזה דיסוננס בין דיבור על שוק ובין דיבור על תרבות. ובכל זאת, ספרים, שירים, הם לא סתם עוד מוצר מדף; הם אוצר תרבותי. ואנחנו, ואני, ורבים מאוד מחברי, שלא אוהבים התערבות ממשלתית בשוק, ומאמינים שהשוק מסדיר את עצמו, וצריך לתת לכוחות השוק לעבוד – אני מאמינה שיש מקומות שבהם אין ברירה אלא להתערב, התערבות מידתית, התערבות מסוימת, כדי שניתן יהיה לשמור על אוצרות התרבות שלנו.

אני מסתכלת כאן על ספסלי הכנסת ועל ספסלי הממשלה, ואני רואה כאן לא מעט חברי כנסת וגם שרים שכתבו ספרים, ששלחו ידם בעט, שפרסמו ספרים; לא מעט, די הרבה אפילו, אפשר לומר, והם לאו דווקא סופרים במקצועם, אבל הם כתבו. דווקא זה משמח ומראה שמגיעים לכאן, לבית הזה, אנשים. התפרסמו כאן, בכל מיני כלי תקשורת, שמות הספרים שקראו כאן לפני שני לילות רבים מבין היושבים כאן, בלילה הארוך הזה של ההצבעות, וזה יפה בעיני. אבל בכל זאת, התרבות הישראלית לא בנויה על אישי ציבור שכתבו פעם ספר או מפעם לפעם כתבו ספר כזה או אחר, אלא על יוצרים באמת, על אנשי רוח, שהם שכותבים, הם שיוצרים את התרבות הישראלית.

אז אני אומרת, ההתערבות שלנו – ואמר את זה כאן קודם חבר הכנסת מצנע, וגם הוועדה עוד נתנה את דעתה על כך – ההתערבות הוגבלה למינימום הכרחי. היו עוד רעיונות כאלה ואחרים, והם ירדו מעל הפרק, וגם על פני הקריאה הראשונה ירדו עוד סעיפים בדרך, כדי שהכול יהיה מינימלי, כדי שהכול יהיה מידתי, כדי שההתערבות לא תהיה ברגל גסה אלא ברגל, בוא נגיד, דקה ככל שניתן. בכלל, החוק הוא בגדר הוראת שעה לשלוש שנים.

חברי הכנסת, קשה לתאר, כאשר מדובר בתרבות, כמה קנאות, כמה שנאות, כמה דם רע. איזה ויכוחים לוהטים, איזה יצרים לוהטים נמצאים בשוק הזה, שוק הספרים. קשה להאמין כמה רגשות שליליים יש שם. כל מה שיכול להתנקז לתוך המאגר הזה אכן התנקז. סופרים והוצאות לאור ומו"לים ורשתות שיווק – השתיים, וחנויות ולוביסטים. הכול ביחד נמצא שם, יד איש באחיו.

אנחנו הגדלנו את הסיוע כי היה חשש לסופרי ביכורים, למשוררי ביכורים, כפי שנאמר כאן קודם. היה חשש מה יעשו אותם סופרי ביכורים. ועכשיו, צריך לראות. ועכשיו אני קוראת לכולם, כאן, מעל הדוכן הזה, כל אותם מתגוששים בזירה הזאת. אני קוראת כאן לכולם, קראתי להם בוועדה ואני קוראת להם מכאן, מעל הדוכן הזה: עכשיו צריך לראות איך שמים את כל מה שהיה מאחור. איך מקדמים את יישום החוק, את מטרתו העיקרית, כמובן, כדי שהסופרים יוכלו להשתכר באחוזים המינימליים שקבועים בחוק – כמובן רצוי הרבה מעבר לזה – אבל מתוך מחיר נורמאלי של ספר. לא מתוך "4 ב-100" אלא מתוך מחיר סביר של ספר. צריך לראות איך המוציאים לאור יוכלו להמשיך ולהתקיים, וההוצאות לאור לא יקרסו. צריך לראות איך ייפתחו עוד חנויות קטנות ולא הכול יהיה בין שתי רשתות גדולות, כאשר חנויות קטנות נסגרות בזו אחר זו. צריך לראות איך עניין ההסכמים בין המוציאים לאור ובין הרשתות או בין הרשתות לבין המוציאים לאור, איך הוא יתקיים מתוך יושר פנימי ומתוך הסכמות כאלה, שאפשר יהיה לחיות אתן ולא מתוך כפייה, שוב, כמו שהיה בעבר.

אני פונה לכולם. אגב, בעניין הזה לא התערבנו, אף-על-פי שהיו גם הצעות כאלה. אני פונה שוב לכולם: לכו קדימה, הפעם מתוך רצון טוב והבנה שהתרבות הישראלית צריכה לצאת נשכרת מתוך החוק הזה, כדי שלא צריך יהיה להתערב יותר לעומק.

ומילה אחרונה, אני רוצה, בכל זאת, תודות: ראשית, לחבר הכנסת ניצן הורוביץ, שהיה הראשון שהגיע לכאן עם מה שנקרא "החוק הצרפתי". באמת כולם הסתכלו עליו כאילו הוא קצת השתגע אבל הוא התעקש והוא צדק. אבל החוק הזה הוא חוק שחוצה מפלגות. מסתבר שרוב המפלגות בבית הזה הצטרפו עם הצעות חוק פרטיות נוספות. אני מדברת על חבר הכנסת לשעבר והשר לשעבר זבולון אורלב. אני מדברת על חבר הכנסת יריב לוין. אני מדברת על חברת הכנסת וראשת האופוזיציה היום שלי יחימוביץ. על השר אורי אורבך, על חבר הכנסת נחמן שי, על חברת הכנסת חנין זועבי. אני רק נוקבת בכמה שמות כדי שיהיה ברור כאן שזה ממש הגיע כמעט מכל הסיעות בבית. כמעט מכל הסיעות בבית. חוצה מפלגות. תמיכה של ראש הממשלה. וכמובן, תודות לראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופסור יוג'ין קנדל, ושירה, היועצת שלו, שאפילו – טוב, לא אומר את זאת – אבל באמת, ללא הסיוע המסיבי שלו זה לא היה קורה. ללא עצתו החכמה, ללא המעורבות שלו, כל זה לא היה קורה.

אני רוצה להודות מכאן למי שהיה הראשון שהעמיד אותי על החומרה שבדברים, לסופר יורם קניוק זיכרונו לברכה, וסופרים רבים רבים רבים אחרים שדיברו אתי ופנו אלי. אני רוצה להודות ליושב ראש איגוד המו"לים, לירון סדן שנמצא כאן, כרגע, ביציע, ולמוציאים לאור אחרים. אני רוצה להודות להוצאת "גלימאר" ולרוזלין דרעי משגרירות צרפת. הם הגיעו לכאן, לארץ, והם פשוט שינו כאן הרבה מאוד ממה שרבים חשבו. אני רוצה להודות לעורכת-דין הדס פרבר, היועצת המשפטית של משרד התרבות והספורט, יחד עם כל הצוות, שבאמת עשו כאן עבודה בלתי רגילה, לילות כימים – יש רבים שנוהגים לומר "ימים כלילות", להזכיר להם שזה ההפך.

אני רוצה להודות ליועצת המשפטית של ועדת החינוך, התרבות והספורט, עורכת-הדין מרב ישראלי וכל הצוות של הוועדה, שגם הם עסקו בזה רבות, בצורה מאוד אינטנסיבית. אני רוצה להודות לשר הכלכלה, שגם הוא נתן כאן יד, כי גם משרד הכלכלה מעורב כאן.

יש רבים שצריך להודות להם. אני רוצה להודות מאוד לחבר הכנסת עמרם מצנע, יושב-ראש הוועדה, שנתן כאן באמת, לא רק עבודה מאוד מסורה אלא בסבלנות אין קץ. לפעמים חשבתי שזה לא ייגמר אף פעם, אבל בסבלנות אין קץ הוא אפשר לכולם גם להשמיע את דעתם וגם לעסוק בחוק הזה לעומק. אם שכחתי מישהו, ימחלו לי. אני באמת נרגשת היום, חשבתי שזה לא ייגמר לעולם. אמר לי קודם אורי אורבך: האמנת שזה ייגמר? אמרתי לו: לא. אז זה נגמר, הגיע לכלל השלמה. עדיין המבחן לפנינו. המבחן עדיין לפנינו, אבל נעשה כאן היום דבר חשוב מאוד.

אני מתנצלת אם הארכתי בדברי. תודה רבה ליושב-ראש שהיה סבלני כלפי, ולכם - - -

וכלפי הספרות במיוחד.

בדיוק, וכלפי הספרות. אנחנו באמת כאן בפתחה של תקופה חשובה אבל כפי שאמרתי, המבחן עדיין לפנינו. תודה רבה לכל חברי הכנסת שתמכו בחוק.

תודה לחברת הכנסת לימור לבנת, שרת התרבות והספורט.

[מס' מ/776; "דברי הכנסת", חוב' כ"ב, עמ' ; נספחות.]

אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת דוד רותם, יושב-ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט, להציג לנו הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 11), סיוע משפטי לניצולי שואה, לנכי המלחמה בנאצים. ביטול המבחן הכלכלי, התשע"ג–2013. קריאה שנייה וקריאה שלישית. בבקשה, אדוני.

תודה, אדוני. אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 11), התשע"ג–2013, שיזמה הממשלה, והיא תוצר מהלך משותף של הרשות לזכויות ניצולי השואה ושל האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים.

חוק הסיוע המשפטי קובע כי המדינה תעניק שירות משפטי, הכולל ייעוץ משפטי, ייצוג בפני ערכאות משפטיות ותשלום ההוצאות הנלוות לעניינים אלו, למבקשים שידם אינה משגת, בנושאים המנויים בתקנות ובהתייחס לסיכויי ההצלחה בהליך. יחד עם זאת, ניתן שירות משפטי בלא מבחן כלכלי בכמה תחומים ובין היתר, למי שנקבע בתוספת לחוק.

במתווה הקיים ניתן, אם כן, סיוע משפטי לניצולי השואה לצורך בירור ומיצוי של זכויותיהם להטבות ומענקים כניצולי שואה, על-פי מבחני הסף המקובלים לקבלת סיוע משפטי, ובהם מצבו הכלכלי של הניצול. הצעת החוק מבקשת לתקן את חוק הסיוע המשפטי ולקבוע כי ניצולי השואה יזכו לשירות משפטי בכל מבחן כלכלי.

על-פי המתווה המוצע, יינתן סיוע משפטי בשני מישורים: הראשון, ייעוץ משפטי ראשוני באשר לקבלת קצבה, מענק שנתי או הטבה בעניין זכויותיהם כניצולי שואה, לרבות זכויותיהם במדינות אחרות, כגון גרמניה. השני, סיועי משפטי שיכלול גם ייצוג בוועדות העררים או בבתי-המשפט ביחס לזכויותיהם של הניצולים לקצבה, מענק שנתי או הטבה, לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ד–1954, חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז–1957, חוק ההטבות לניצולי שואה וחוק נכסים של נספי שואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס"ו–2006.

בכך, יש לקוות, יקל על ניצולי השואה לקבל מידע על זכויותיהם ולמצותן, ובכך אנחנו נחזיר לניצולי השואה את כבודם ואת המגיע להם כדין.

הצעת החוק הממשלתית עברה בקריאה ראשונה ביום 22 ביולי. למרות סד הזמנים עשתה הוועדה מאמץ גדול להביא לחקיקת החוק עוד במושב זה. אני קורא לכם לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית.

אני מבקש להודות למנהלת הוועדה דורית ואג, ליועצות המשפטיות, לנעמה מנחמי ולכל צוות הוועדה על הסיוע הרב ועל הבאת העניין לידי גמר. תודה רבה.

תודה לחבר הכנסת דוד רותם.

חברי הכנסת, נא לשבת, אנחנו מצביעים.

הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 11), התשע"ג–2013, אין הסתייגויות לחוק, לכן, ברגע שחבר הכנסת רותם – חבר הכנסת רותם, לצרף את קולך או שאתה תגיע למקום?

אתה יכול לצרף את קולי.

אני אצרף את קולך.

קריאה שנייה, בבקשה, החלה.

בעד סעיפים 1–2 – 36

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיפים 1–2 נתקבלו.

חברי הכנסת, 36 בעד, אין מתנגדים או נמנעים. הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 11), אושרה בקריאה שנייה.

אני גם מודיע שהשר מאיר כהן בטעות הצביע ממקומה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ; ובהצבעה הקודמת – חבר הכנסת איילת שקד בטעות לגמרי הצביעה ממקומו של חבר הכנסת ניסן סלומינסקי. אנחנו רשמנו בפרוטוקול את הטעויות האלה.

חברי הכנסת, אנחנו עוברים לקריאה שלישית, הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 11), התשע"ג–2013, קריאה שלישית החלה.

בעד החוק – 40

נגד – אין

נמנעים – אין

חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 11), התשע"ג–2013, נתקבל.

חברי הכנסת, 40 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 11), התשע"ג–2013, אושרה כנדרש בשלוש קריאות.

אולי זה גם המקום לציין, אפרופו כל מיני דיבורים על פעילות הכנסת – תוך רבע שעה שני תחומים כל כך שונים: סיוע לספרות ולסופרים וסיוע לניצולי השואה, אושרו בקריאה שנייה ושלישית שני תיקוני חוק מאוד מאוד חשובים.

הודעה לסגן מזכירת הכנסת, בבקשה, אדוני.

ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת –

לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק העסקת עובדים על-ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים, התשע"ג–2013, שהחזירה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. תודה.

תודה לסגן מזכירת הכנסת.

אנחנו נעבור להצעת חוק להגנה על עדים (תיקון מס' 6), התשע"ג–2013, גם כן לקריאה שנייה ושלישית. יושבת-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה חברת הכנסת מירי רגב תציג לנו את הצעת החוק, בבקשה, גברתי.

תודה לך, כבוד היושב-ראש, כבוד היושבת-ראש, שרים, חברי כנסת, אני מתכבדת להציג בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת החוק: הצעת חוק להגנה על עדים (תיקון מס' 6), שיזמה הממשלה.

בשנת 2008 חוקקה הכנסת את חוק הרשות להגנה על עדים. זו הייתה חקיקה אסטרטגית. מטרתו של החוק הייתה לסייע למערכת אכיפת החוק בישראל – משטרת ישראל, היועץ המשפטי לממשלה, פרקליטות המדינה – בהתמודדות מול הפשיעה החמורה.

החוק להגנה על עדים אפשר להקים רשות חדשה במשרד לביטחון הפנים. הרשות עוסקת בהגנה על עדים שעדותם נחוצה מאוד כדי להרשיע עבריינים הפועלים היום בישראל, וזאת כאשר ההערכה היא, שהסכנה הנשקפת לעדים גבוהה ביותר וההגנה הדרושה להם חורגת מיכולתה של משטרת ישראל.

החוק העניק לרשות את הכלים הנדרשים לביצוע עבודתה, וכן אפשר למדינה להתקשר בשיתופי פעולה בין-לאומיים כדי לאפשר הגנה מקסימלית על עדים, כפי שמקובל גם במדינות העולם. לפי ההסדר החוקי הקיים, שיתוף הפעולה בין המדינות יכול להתבצע בשתי דרכים: האחת, כפוף לאמנה שהמדינה חתומה עליה, או באמצעות הסכם פרטני שחתם עליו השר לביטחון פנים בהסכמת שר החוץ ושר המשפטים.

במהלך עבודת הרשות התברר כי מדינות רבות אינן מסכימות לחתום על הסכם פרטני בדרג של שרים מטעמים של מידור ושל פישוט הליכים. היעדר האפשרות לחתום על הסכמים פרטניים עם אותן מדינות צמצם את מרחב התמרון של הרשות במציאת פתרונות לעדים המוגנים. על כן ביקשה הממשלה לשנות את הצעת החוק, כך שראש הרשות בעצמו יחתום על ההסכמים ללא ידיעת הממשלה.

לא הייתי מוכנה לקבל החלטה כזאת בחקיקה. לא נכון שפקיד, טוב ככל שיהיה, יוכל לחתום על הסכם בין מדינות בלי שמדינה תדע מכך, ולכן סוכם שהשר לביטחון פנים חייב לדעת מכל הסכם בין מדינות, וכמו כן, יושב-ראש ועדת ההיגוי, שהוא פרקליט המדינה.

להצעה זו לא הוגשו הסתייגויות. הצעה זו חשובה כדי שנוכל לתת הגנה לעדים ברמה, לא ברמה הארצית, אלא הבין-לאומית, ולכן אבקשכם לאשר זאת.

אני מבקשת, בהזדמנות זאת, להודות לך, השר לביטחון פנים, על שיתוף הפעולה; לאבי בן-חמו ולצוותו; להודות למנהלת הוועדה יפה, ולשוש; וכמובן ליועצת המשפטית מירי ולעידו. תודה רבה.

תודה ליושבת-ראש ועדת הפנים חברת הכנסת מירי רגב.

אין הסתייגויות להצעת החוק, יש בקשות רשות דיבור.

חבר הכנסת מוחמד ברכה – אינו נוכח, חבר הכנסת חנא סוייד – אינו נוכח, חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. עומדות לרשותך חמש דקות.

מה זה היה? הצבעה?

לא, לא, לא, לא, לא, זה בטעות.

כן, עומדות לרשותך חמש – רגע.

תודה, גברתי יושבת-הראש - - -

שנייה, שנייה, רגע, יש פה – כן, אתה יכול לאפס לי את הלוח?

תודה - - -

עוד רגע אחד. אתה יכול להתחיל.

גברתי יושבת-הראש, עמיתי חברי הכנסת, רבותי וגברותי השרים והשרות, הצעת החוק הזו עוסקת בנושא ראוי – אכן, חשוב להגן על עדים, כפי שאמרה, ובצדק, יושבת-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, נכון שהחלטות מהותיות תתקבלנה על-ידי שרים ולא על-ידי פקידים, ומבחינה זו נכון וראוי לשמור על הליך ראוי, משפטי, וזו המטרה של ההגנה על העדים, ובדיוק בנושא הזה, עמיתי חברי הכנסת, רציתי לדבר אתכם היום.

ההליך הראוי, חשוב שייעשה בבית-משפט, אבל ההליך הראוי צריך להתחיל אצלנו. ההליך הראוי צריך להתחיל בכנסת. ומה שקורה אצלנו בשבוע האחרון, סביב מה שקרוי "חוקי המשילות", זו דוגמה מובהקת להליך לא ראוי, לא נכון, לא מקצועי, לא שקול, שנעשה באופן כוחני על-ידי קואליציה שדורסת כל התנגדות. גם בתוך הקואליציה, אני מבין שלמרות שישנם ספקות והתלבטויות אצל חברי כנסת ואפילו אצל שרים, המהלך מקודם בצורה כוחנית ללא שיקול דעת וללא מחשבה. הדבר הזה הוא מצער, הדבר הזה הוא מדאיג, והדבר הזה הוא אפילו מסוכן.

כשאנחנו, עמיתי חברי הכנסת, מדברים על משילות, אנחנו מדברים על תיקונים בשיטה שבה פועלת המערכת החוקית שלנו. תיקונים כאלה, אנחנו למדנו מתוך הניסיון המר, יכולים להוביל לתוצאות הפוכות מאלה שלהן התכוונו. אנחנו כולנו זוכרים את המהלך שנעשה בכנסת בהעברת חוק ההצבעה בשני פתקים, הבחירה הישירה. מי שקידם את החוק הזה העריך, וגם האמין וקיווה, שהחוק הזה יצמצם מפלגות קטנות, יעודד הצבעה למפלגות גדולות, בסופו של דבר יחזק את היציבות במערכת הפוליטית, והחוק עבר, אגב, בסופו של דבר על חודו של קול בכנסת.

הניסיון לימד אותנו, ואני חושב שעל הניסיון הזה כולנו היום יכולים להסכים - - -

דרך אגב, מי שהעביר את החוק הפר משמעת קואליציונית.

מי שהעביר את החוק הפר משמעת קואליציונית, ואני רוצה בהקשר הזה לומר, למרות שאני מתווכח לגופה של ההצבעה, אני מעריך את היכולת, אדוני, יושב-ראש הכנסת לשעבר - - -

גם מנקודת - - -

נכון, בסוגיה כל כך עקרונית – אכן, אני אומר את זה גם למען הפרוטוקול – מי שהיום מכהן כראש ממשלת ישראל, חבר הכנסת בנימין נתניהו, באותה סוגיה, באותה הצבעה, הלך עם מצפונו – לדעתי הוא טעה, לגופו של עניין, לדעתי הוא טעה בהצבעה, אבל אני מאוד מכבד את העובדה שהוא אמר: הסוגיה הזו היא סוגיה מהותית, ערכית, מצפונית, ולכן אני אפעל לפי מצפוני, בדרך הראויה והנכונה, למרות שישנה החלטה קואליציונית. וגם אגב, הייתה החלטה סיעתית של סיעתו באותם ימים, זה דבר ראוי וזה דבר נכון, ואני חושב שכולנו צריכים ללמוד מהדרך הזו בסוגיות האלה, שהן לא מגיעות יומיום לשולחנה של הכנסת.

אבל לגופם של הדברים, ברור לנו היום במבט לאחור שאותו שינוי שעשינו בשיטה טפח על פני יוזמיו: במקום לחזק את המפלגות הגדולות, התוצאה בשורה התחתונה הייתה פיצול הרבה יותר דרמטי של המערכת הפוליטית.

איך זה מתקשר לעניינו, לעניין ההליך הראוי? זה מתקשר בכך שבסוגיות כאלה, סוגיות עקרוניות, סוגיות של שינוי שיטה, חשוב לאפשר דיון רציני, ראוי ומעמיק. מאוד מצער מה שקרה פה בכנסת מהבחינה הזאת, כאשר שתי הצעות חוק הועברו בקריאה טרומית ואז מעל הבמה הזאת הבטיחו לנו שני שרים מכובדים שמייד לאחר הקריאה הטרומית אנחנו ניכנס לדיון רציני ושקול וראוי ונבחן את הדברים לעומק. נדמה לי גם השר מאיר כהן, שנמצא אתנו כאן, אמר לנו אז את הדברים האלה – ואני בטוח, אגב, שהשרים שאמרו לנו את הדברים האלה גם אמרו אותם באמונה שלמה ומתוך כוונה שזה יתרחש.

אבל זה לא מה שקרה. זה לא מה שקרה במציאות. במקום הליך ראוי, פתאום הנושא הזה קפץ מתוך איזשהם שיקולים – אולי פוליטיים, אולי קואליציוניים, אבל שיקולים שאינם מתחייבים מאיזושהי דחיפות מיוחדת שפתאום נוצרה, שפתאום נוצר צורך להוביל מהלך מיידי של שינויי שיטת ממשל ושינויים במערכת הבחירות שלנו - - -