הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד) (תיקון) (נטילת אמצעי זיהוי ומאגר נתוני זיהוי)

2
ועדת חוקה, חוק ומשפט
16.5.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 475
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, ז' באייר התשס"ה (16 במאי 2005), שעה 10:00

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד) (תיקון) (נטילת אמצעי זיהוי ומאגר נתוני זיהוי), התשס"ה-2005

חברי הוועדה: מיכאל איתן-היו"ר
יולי אדלשטיין

גבי פיסמן,עו"ד משרד המשפטים
סג"ד עליזה יעקובי ר' ענף רישום וניהול מחלקת האסיר, המשרד לבטחון פנים
נצ"מ פנחס ברגמן סגן ראש מז"פ, משטרת ישראל
סנ"צ שירה זמיר קצינת מעבדה במז"פ, משטרת ישראל
רפ"ק דן אהרון קצין חקירות, המשרד לבטחון פנים
סרן אלעד אייל ק. ייעוץ ביעח"ק, משרד הבטחון
לילה מרגלית, עו"ד האגודה לזכויות האזרח
ד"ר נועה דיוואן

אפרת רוזן

דורית ואג

יפעת שפרכר













הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד)
(תיקון) (נטילת אמצעי זיהוי ומאגר נתוני זיהוי), התשס"ה-2005

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. זאת הישיבה הראשונה של כנס הקיץ. אנחנו דנים בהצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד) (תיקון) (נטילת אמצעי זיהוי ומאגר נתוני זיהוי), התשס"ה-2005.

בעקבות הדיון הקודם הוספנו 3 סעיפים. בסעיף11ג הוספנו הוראה שמאפשרת לחשוד שנחקר באזהרה וניטלו ממנו אמצעי זיהוי להגיש בקשה לעיון חוזר אם הוא סבר מלכתחילה שלא הייתה הצדקה לחקור אותו באזהרה. זה בעקבות ההצעה של היושב-ראש. דיברנו בדיון הקודם על כך שהבקשה לעיון חוזר תוגש לראש מחלקת חקירות במטה הארצי של המשטרה. הבנתי שיש בעיה עם ההגדרה. רציתי שהמשטרה תוכל להציג, כדי שנוכל להכריע מי יהיה הגוף שיוכל לעיין בבקשות.

אנחנו מבקשים שבסעיף קטן (א) יהיה כתוב: "קצין משטרה בכיר או עו"ד במטה הארצי במשטרת ישראל, שייקבע לעניין זה על ידי המפקח הכללי של המשטרה", ושבסעיף קטן (ב) ייכתב: "מצא קצין משטרה בכיר שנקבע כאמור בסעיף קטן (א) או עו"ד שהוא הסמיך.."

כלומר שזה יהיה קצין במטה הארצי שהמפכ"ל הסמיך לצורך זה.

בדרך כלל בחקיקה לא מקובל לציין סמכות קונקרטית, למעט המפכ"ל שיש לו סמכות. אני חושב שלא נכון להתייחס בחוק ספציפי לקצין ספציפי.

אולי צריך לקבוע את הדרגה של הקצין.

אנחנו חושבים שזה יכול להיות קצין בכיר.

זה בסדר. עשינו התאמה של החוק הזה לחוק השיפוט הצבאי. אם אנחנו רוצים לעשות התאמה לחשוד שנחקר בעבירה לפי חוק השיפוט הצבאי שיוכל להגיש בקשה לעיון חוזר, צריך להחליט על הגוף שאליו הוא יוכל להגיש את הבקשה לעיון חוזר.

אנחנו היינו מעונינים שזה יהיה קצין משטרה צבאי בכיר.

לא איכפת לי, כי נראה לי שיהיו מקרים נדירים.

גם לי נראה שיהיו מקרים נדירים, אבל צריך להחליט אם המשטרה תהיה הגוף.

המשטרה רוצה להיות זאת שקובעת עבור הצבא.

חשבנו שאין הכרח בסעיף מקביל, כלומר שאפשר שהמשטרה תטפל גם בעיון חוזר במקרה שהדגימה הביולוגית..

הבעיה שהבקשה לעיון חוזר מתייחסת לעצם הרעיון שלא הייתה מלכתחילה סיבה לחקור באזהרה. מי שחוקר באזהרה זה הצבא, לא המשטרה.

תכתבי פרקליט צבאי ראשי.

פרקליט צבאי או קצין משטרה.

הבקשה לעיון חוזר תהיה מוגשת לפרקליט צבאי לפי אותן עילות שקבועות עכשיו.

הסעיף הבא הוא סעיף 11כד. בעקבות הדיון הקודם בוועדה, החלטנו להוסיף הוראה שמאפשרת לאדם, שהתקיימו לגביו התנאים למחיקה מהמאגר, לבדוק במשטרה שאכן הפרטים שלו נמחקו מהמאגר. 11כד(א) מי שהתקיימו לגביו הוראות סעיף 11כג(א), רשאי להתייצב אישית בתחנת משטרה אם שילם את האגרה שנקבעה לפי סעיף 15(ב)(1)(ה), כדי לברר, בעצמו או על ידי אפוטרופסו, האם נמחקו הנתונים לזיהוי גנטי שהופקו מאמצעי זיהוי שניטל ממנו, ואולם לא יימסר לאותו אדם תדפיס, עותק, פלט מחשב, צילום או כל תיעוד אחר. (ב) שוכנע קצין משטרה כי נבצר ממי שהתקיימו לגביו הוראות סעיף קטן (א) להתייצב בתחנת המשטרה בעצמו או באמצעות אפוטרופסו, יאפשר לעורך דינו או לקרובו של האדם שאשר קיבל ייפוי כוח ממנו, להתייצב ולברר כאמור באותו סעיף קטן, ובהתאם לתקנות שיקבע השר לביטחון הפנים לפי סעיף 15(ב)(1)(ה). (ג) מי שקיבל מידע כאמור בסעיף זה, לא ימסור את המידע אלא למי שהמידע אודותיו, ויחולו עליו הוראות סעיף 11כ. (ד) בסעיף זה, "עורך דין" – לרבות מתמחה המועסק על ידי עורך הדין."

אנחנו מבקשים שיירשמו המילים "דגימה ביולוגית".

כל הסעיף הוא בירור בדבר מחיקת נתונים לזיהוי גנטי.

למה נדרשת כאן אגרה, הרי אדם מברר בתוך התחנה?

אין דבר שהוא ללא עלות. רק לענות לאדם שבא למשטרה עולה כסף. הכל עולה כסף. אני לא חושב שיש דבר שלא עולה כסף. את יכולה לומר שהעלויות צריכות להיספג בכל העלויות של המשטרה, אבל אז יש שאלה אם זה לא פתח לבלבולי מוח כי אנשים יבואו כל רגע וישגעו את המשטרה עם השטויות האלו. לפעמים לכסף יש ערך לא רק מבחינת הפיצוי של מי שעושה את השירות אלא יש לו ערך של מסנן. כאשר השירות ניתן בחינם האדם יכול לבקש 1000 פעם, אבל ברגע שזה עולה כסף זה מהווה איזה שהוא מחסום. אני לא יודע מה יהיו המחירים עבור השירות הזה. אפשר יהיה לקבוע שהאישור של האגרה יהיה..

קבענו שהאגרה תהיה קבועה בתקנות.

אלו יהיו תקנות שיאושרו על ידי ועדת החוקה.

צריך לשים לב שהסעיף של הבירור מדבר על תקנות שיקבעו את מידת הקרבה של האדם שיברר במשטרה. אם אנחנו קובעים את האגרות באישור ועדת חוקה, אולי כדאי גם שהתקנות האחרות יהיו באישור ועדת החוקה.

אני רוצה לציין שוועדת החוקה לא מתערבת לעניין האגרות במרשם הפלילי.

אני מוכן להשתחרר מהסמכות הזאת אם האגודה לזכויות האזרח תשחרר אותי.

העיקרון בחוק חופש המידע אומר שבנוגע למידע שקשור לאדם עצמו לא אמורה להיות אגרה, אלא ככל שזה נדרש כדי לכסות את עלות הצילומים ועלות הפקת המידע. השאלה היא איך אנחנו יכולים להבטיח שכך יהיה המצב כאן.

אין לי שום בעיה שזה יהיה כתוב כך.

זה נראה לי מיותר.

לפחות שיירשם בפרוטוקול, שהמשטרה אומרת שזאת המשמעות של האגרה. האם אני טועה?

אין שום בעיה לקבוע שהאגרות האלו יהיו אגרות סבירות, בהתאם לעלויות הריאליות.

לא צריך לקבוע את זה בחוק.

זאת התחייבות שהם נותנים לנו.

למשטרה אין כוונות לעשות רווחים מהעניין.

אנחנו נוותר על אישור הוועדה.

סעיף 14י זה סעיף שהוספנו במהלך הדיונים בוועדה. הסעיף אומר שיימסר לוועדה דין וחשבון לגבי כל מיני נתונים סטטיסטיים שנוגעים לניהול המאגר. במקור חשבנו שמי שימסור את הדיווח יהיה שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, אבל נראה שזה מיותר ששר המשפטים ישתתף בדיווח, כיוון שכל הנתונים הם נתונים סטטיסטיים לגבי ניהול המאגר. גם משרד המשפטים וגם המשטרה מסכימים שזה יהיה רק השר לביטחון הפנים.

אין שום בעיה.

הוספנו שדיווח ראשון יימסר לוועדה ב1 לפברואר 2007. רצינו שזה יהיה מועד סטטוטורי שייקבע בחוק, אבל שיהיה גם מספיק זמן לאגור מספיק מידע ובקשות להעברת מידע. זה המועד שמקובל על משרד המשפטים.

הוספנו תיקון עקיף לחוק הנוער (שפיטה). התיקון הזה מתחייב, כיוון שבהצעת החוק הזאת יש פרק שנוגע לנטילה של אמצעי זיהוי בהסכמה מגוף של אדם שאינו חשוד. יש שם הוראות ספציפיות לגבי נטילה בהסכמה מקטינים. אחת ההוראות מדברת על התייעצויות שנדרשות עם חוקר נוער. גילינו שאין הגדרה בחוק לחוקר נוער. חשבו לעשות את ההגדרה הזאת במסגרת תיקון לחוק הגנת ילדים, אבל כיוון שהחוק שלנו כנראה יעבור לפני חוק הגנת ילדים, הוספנו תיקון עקיף במסגרת החוק הזה.

חשבנו לתת קצת שהות למשטרה להתארגן מבחינת התקנות ומבחינה אדמיניסטרטיבית לפני שהחוק ייכנס לתוקף. הבנתי שמוסכם שהחוק ייכנס לתוקף תוך 3 חודשים.

יש הסתייגות מהותית אחת של חברת הכנסת זהבה גלאון, שמבקשת למחוק את סעיף קטן (א)(1)ו-(2) בסעיף 11ב. היא מבקשת לתקן, בהתאמה, את שאר סעיפי הצעת החוק, כולל גם את סעיף המחיקה מהמאגר.

המשמעות של זה היא שלא יהיה מאגר.

יהיה מאגר רק של מורשעים.

מי בעד קבלת ההסתייגות?

ה צ ב ע ה

בעד - 0
נגד – 2

ההסתייגות לא התקבלה

מי בעד העברת החוק לקריאה שנייה ושלישית?

ה צ ב ע ה

בעד – 2
נגד – 0

אושר

אי מודה לכל הגורמים שהשתתפו בעבודת החקיקה בכנסת. אני מקווה מאוד שהחוק ישיג את מטרותיו: יתרום יותר ביטחון לאזרחי מדינת ישראל, יקטין את הפשיעה, יביא חשודים לדין. אני מקווה שתימצא דרך בה החומר הזה יוכל לשרת גם מחקרים. קידמה טכנולוגית זה דבר שיכול לסייע לאדם. ככל שמפתחים טכנולוגיות יותר חזקות שמגבירות את יכולתו של האדם לעשות דברים חיובים, כך גם נותנים כלים לעשות דברים שליליים. האבחנה כיצד להשתמש בטכנולוגיה היא אבחנה בין טוב לרע. אני מקווה שהרע בשימוש בטכנולוגיה ובכלים שאנחנו נותנים בידי המשטרה יהיה מינימאלי. משהו בטח יקרה, אבל הוא לא יהיה משמעותי. המהלך הזה יצדיק את עצמו. אני מאחל למשטרה הצלחה בהפעלת הכלים. כשנתראה פה בקבלת הדיווחים נוכל גם לברך על המעשה, לא רק להביע משאלות. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45