. אישור מוסדות ציבור לעניין סעיף 46 לפקדות מס הכנסה (רשימה מס' 03928005), חוק מימון מפלגות, חוק עידוד מו"פ בתעשייה


5
ועדת כספים
29/3/2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י"ח באדר ב' התשס"ה (29 במרץ 2005), שעה 10:00

1. אישור מוסדות ציבור לעניין סעיף 46 לפקדות מס הכנסה (רשימה מס' 03928005)
2. בקשה לקבלת אורכה נוספת לפי חוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973
3. הצעת חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (תיקון מס' 3), התשס"ה-2004 (מ-141)

חברי הוועדה: יעקב ליצמן - היו"ר
חיים אורון
ניסן סלומינסקי
אברהם-בייגה שוחט

שרה זילברשטיין היפש- מנכ"ל מגזר ההתנדבות והמלכ"רים
אברהם שוורץ - מחלקת מלכ"רים רשות המסים
עו"ד בנימין למקין - רשם העמותות
אלי אופר - המדען הראשי
אבי פלדמן - לשכה משפטית, משרד התעשייה המסחר והתעסוקה
אמיר לוי - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר
שי יפתח - משרד האוצר
יורם אורון - יו"ר איגוד קרנות הון סיכון
איתן הילמן - מנכ"ל איגוד קרנות הון סיכון
גיל וייל - פריגרין ונצ'רס
גליה חריש - גי. די. בי סטודיוס
אמנון פרבר - יזם בתחום הביוטכנולוגיה
חזקיה ישראל - התאחדות התעשיינים

סמדר אלחנני

טמיר כהן

איה לינצ'בסקי


1. אישור מוסדות ציבור לעניין סעיף 46 לפקדות מס הכנסה (רשימה מס' 03928005)

בוקר טוב אני פותח את הישיבה הסעיף הראשון שנדון בו הוא אישור מוסדות ציבור לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, אנחנו מדברים על רשימה 03928005, 23 מוסדות. בבקשה אדוני מר שוורץ מטעם מס הכנסה ממלא מקומה של גברת רחל נוימן.

למעשה פרט לעמותה אחת, מס' 18, הגעתי להסכמה עם הרשם שמכיוון שאין להם אישור ניהול תקין ל- 2005, היא תרד מהרשימה.

אני רואה שיש מוסדות שנוסדו בסוף 2004, מה זה ניהול תקין, אם הוא עשה השנה וקיבל ניהול תקין, אם הוא לא עשה כלום, מה זה ניהול תקין? מי מטעם רשם העמותות? אין אף אחד?

לגבי עמותה מס' 18 , עמותה לחיזוק יחסי העם האמריקאי וישראל, הגעתי להסכמה עם הרשם שזה לא יהיה כי אין להם 2005.

חוץ מהם כולם הגישו ל- 2005? הסביר לנו מר שוורץ שחוץ מעמותה אחת אפשר לאשר את הכל כי העמותה הזו אין ב- ‏2005 .

היה להם אישור רק ל- 2003.

יש כאלה שנוסדו רק בסוף 2004.

אבל יש להם אישור חלופי שאנחנו נותנים לעמותות חדשות, עמותות שנוסדו ב- 2004 מקבלים אישור חלופי.

למשל מס' 19 נוסד ב- 2004 ולא נתת לו 2005, לעומת מס' 6 שנוסד ב- 2004 וכן נתת לו 2005.

מבחינת הבדיקות של רשם העמותות, לפעמים הגישו חומר אבל לא התחילו לעבוד ואז אי אפשר לקבל אישור חלופי.

למה הוא קיבל 2005 והשני לא?

אי אפשר לקבל אישור חלופי אלא אם כן מגישים חומר בסיסי. מס' 6 כנראה ביקשו את האישור ב- 2005, לא כתוב מתי בדיוק זה נבדק.

כל ההבדל בניהם זה בדיוק 18 יום.

נגיד שעמותה זו הוקמה באוגוסט 2004...

והשנייה ביולי, זה אותו דבר.

עמותה אחת קבלה אישור חלופי, באותה תקופה, מיד לאחר שנרשמה.

אין לי בעיה שאתה נותן אני רק שואל מה ההבדל? שניהם לא עבדו ולא עשו כלום עד לרגע זה.

כאשר רשום 2004 או 2005 זה תלוי מתי הבדיקה נעשתה אצל רשם העמותות. אם הבדיקה בוצעה ביולי, עוד לא הוצאנו אישורים ל- 2005 ולכן הם קבלו ל- 2004. אם העמותה נוסדה באותו זמן ונבדקה לקראת סוף השנה, אז הם קבלו 2005 כי התחלנו להוציא אישורים ל- 2005 כבר ב- 2004. זה לא מראה על הבדל מהותי בין התקינות של העמותות זה פשוט עניין בירוקרטי מתי האישור יצא ומתי התיק נבדק.

מתי ב- 2004 התחלתם לתת אישורים ל- 2005?

כבר באוגוסט.

כל החלטה שתתקבל תהיה פה אחד ואין חשש לפילוג בהצבעות אבל אני מתלבט מה לעשות.

מי שיש להם אישורים ל- 2004 הם תקינים מצדנו.

אני אאשר על אף השאלות שנשארו לי בינינו, חוץ מ- 18 וכנראה שבגלל שהוא שכן של 19.

זו טעות ברשימה של מס הכנסה, אין לנו 2004.

אי מצביע על רשימה של אישור מוסדות ציבור לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה שסימנה 3928005, אני מודיע שמס הכנסה ביקש לעכב את מס' 18 ברשימה שזו עמותה מס' 580237170. להלן שאר העמותות:

03928005
1.
שילוב מכון לטיפול משפחתי וזוגי
מס': 580013316

1.
עמותת טל להנצחת זכרו של טל צמח
מס': 580416048

1.
מרכז לתרבות ולשימור מורשת יהדות קוצ'ין
מס': 580222552

1.
עמותת ערכי חיים
מס': 580383503

1.
מעלות חיים
מס': 580179844

1.
הקרן לעזרת הזולת בישראל מפעלי חינוך רווחה ורפואה לקהילה
מס': 580430320

1.
אמרי יוסף סוסו הכהן
מס': 580394369

1.
מוסדות הגר"א בית שמש
מס': 580354462

1.
מועדון שחמט חיפה והשכונות
מס': 580330603

1.
מגמה ירוקה
מס': 580383909

1.
א.ש.ק עמותה לפיתוח שירותים קהילתיים בקרית ביאליק
מס': 580015337

1.
אגודת הידידים של מכון וינגיט
מס': 580103919

1.
אור – לקידום ושילוב האדם המפגר בקהילה
מס': 580281897

1.
משפטניות למען צדק חברתי
מס': 580375582

1.
קרן אלי ויזל ישראל
מס': 580217628

1.
עמותת שקד לקידום החינוך והתרבות ברוח האנתרופוסופיה
מס': 580157600

1.
בית כנסת ליוצאי צפון אפריקה
מס': 580046332

1.
עמותה לזכר יהדות מיר בבלרוסיה
מס': 580421303

1.
מח"ר – מדרשה חופשית רב לאומית
מס': 580149557

1.
קרן לטיפוח וקידום יהדות רומניה ע"ש הרב פנחס אליהו וסרמן זצ"ל
מס': 580361798

1.
אתגר לשינוי העמותה לחינוך ילדי ישראל
מס': 580359081

1.
מרכז הספורט הרכיבה רמת גן
מס': 580170108




מי בעד שירים את ידו?

הצבעה
בעד: רוב
נגד: אין
הרשימה אושרה פה אחד.

תודה רבה אדוני, נעבור לסעיף הבא.

בקשה לקבלת אורכה נוספת לפי חוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973

הסעיף הבא הוא בקשת מפלגת עלי"ה- עמנו למען ישראל המתחדשת בקשה לקבלת אורכה נוספת לפי חוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973. לפי המכתב התשובה של מבקר המדינה הייתה לדחות את הבקשה, אבל לפנים משורת הדין, היות שנתנו כבר למפלגה אחת, אני מבקש לאפשר להאריך את זה עד יום חמישי הזה, 31 במרץ. מי בעד ירים את ידו?

הצבעה
בעד: רוב
נגד: אין

אין
הבקשה אושרה.

לגבי הנושא השני של אורי שטרן, היות וקבלנו את הבקשה רק הבוקר, ולא קבלנו שום תגובה ממשרד מבקר המדינה, אני מנוע כרגע לדון בזה ואני דוחה את הדיון למועד אחר.


הצעת חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (תיקון מס' 3), התשס"ה-2004 (מ-141)

הנושא הבא הוא הצעת חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (תיקון מס' 3), התשס"ה-2004 .

הגענו בהקראה הקודמת עד לסעיף 4 להצעת החוק, הוספת סעיף 19 ב.

19ב. (א) בסעיף זה-
"בורסה", "חברה פרטית", "חברה ציבורית" ו"מיזוג" - כהגדרתם בחוק החברות, התשנ"ט-1999.
"מחיר המכירה" של ידע או של מקבל האישור – מחיר המכירה בפועל של הידע או של מקבל האישור, לפי העניין, ומכירה כאמור בסעיף קטן (ו)-המחיר שקבעה ועדת המחקר לפי אותו סעיף קטן.

פה אמורה להתווסף תוספת, שזה הסיכום עם איגוד קרנות ההון סיכון לגבי התיקון בנושא מניות יזמים ועובדים שאומר, בסוף הגדרה של מחיר מכירה יתווסף, "השרים רשאים לקבוע כללים לחישוב מחיר המכירה באופן שיתחשב במניות שהוקצו ליזמים ועובדים שלא כנגד מזומן".

בישיבה הקודמת סוכם שתהיה ועדה משותפת של נציגי משרד האוצר ונציגי החממות המופרטות וקרנות הון סיכון שתדון בהחרגות. ביקשנו לדון גם בתרומה, השורה התחתונה היא שאנחנו מבקשים שהשרים יוכלו לדון גם בנושא של החממות.

את רוצה להעלות שוב את הנושא של החממות.

את נושא ההשקעות של החממות, שיהיה פתח לדיון.

אתם מסכימים? על נושא החממות נרחיב בסוף, אם אני יחיד בדיון נעשה התייעצות סיעתית ונחליט.

"מכירה", של מקבל האישור - מכירת כלל נכסיו של קבל האישור מיזוגו וכל עסקה אחרת שקבעו השרים.

לא היו הגדרות כאלו?

לא היו הגדרות כי לא היה מחיר מכירה, כל המנגנון של מכירת ידע לא היה קיים.


"ריבית שנתית" - כהגדרתה בתקנות לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (שיעור התמלוגים וכללים לתשלומם) התשנ"ו-1996.

(ב) ועדת המחקר רשאית, במקרים מיוחדים, לאשר בקשה להעברה אל מחוץ לישראל של ידע הנובע ממחקר ופיתוח על פי תכנית מאושרת, שאינו המוצר שפותח במסגרת אותה תכנית וכל זכות הנובעת ממנו (בסעיף זה-ידע), בתנאים כמפורט להלן, לפי העניין:

(1) הייתה בקשה למכירת הידע בלבד - ישלם מקבל האישור במזומן את הסכום הבסיסי כשהוא מופחת לפי הוראות סעיף קטן (ז) בפסקה זו "בסכום הבסיסי" - סכום השווה ליחס שבין סך המענקים שקיבל מקבל האישור לפי חוק זה לבין סך ההשקעות הכספיות שהושקעו בביצוע התכנית המאושרת, כשהוא מוכפל במחיר המכירה של הידע, ובלבד שלא יפחת מסך המענקים כאמור בתופת ריבית שנתית.

מה הכוונה פה למזומן?

זאת אומרת שהוא צריך לשלם את זה מראש.

זה רק מכירת ידע, למה אתה מקפיד כאן יותר מאחרים.

אתה לא מקפיד יותר, גם בתמלוגים הוא משלם במזומן, כל תשלום שמועבר למדינה הוא במזומן.גם מיסים זה תשלום במזומן.

(2) הייתה בקשה להעברת ידע אל מחוץ לישראל, במסגרת מכירה של מקבל האישור שכתוצאה ממנה הפסיק מקבל האישור להיות תאגיד המואגד בישראל- ישלם מקבל האישור, במזומן, את הסכום הבסיסי, כשהוא מופחת לפי הוראות סעיף קטן (ז) בפסקה זו "הסכום הבסיסי" - סכום השווה ליחס שבין סך המענקים שקיבל מקבל האישור לפי הוראות חוק זה, לבין סך ההשקעות הכספיות שהושקעו בו בניכוי הנכסים הפיננסיים שיקבעו השרים כשהוא מוכפל במחיר המכירה של מקבל האישור ובלבד שלא יופחת מסך המענקים כאמור, בתוספת ריבית שנתית.

(3) הייתה בקשת להעברת ידע אל מחוץ לישראל בתמורה להעברת ידע חלופי למקבל האישור בישראל בתמורה להעברת ידע חלופי למקבל האישור בישראל, ושוכנעה ועדת המחקר בהתחשב בסוגי הידע המועברים ובמידת התיישנותם הטכנולוגית, וכן במשך התקופה שחלפה מסיום הפיתוח של הידע שיועבר אל מחוץ לישראל ובהיקף התמלוגים ששולמו עד למועד הבקשה להעברה, כי בשל הידע החלופי שיועבר לישראל, תושג תשואה עודפת הגדולה משמעותית מזו שהייתה מושגת בשל הידע שיועבר אל מחוץ לישראל, רשאית הוועדה, מנימוקים מיוחדים שיירשמו , לאשר את העברת הידע, ומקבל האישור לא יחויב בתשלום בשל ההעברה. אישרה הוועדה העברת ידע כאמור, תשונה התכנית המאושרת בהתאם, כך שהידע החלופי ייכלל בתכנית, ויראו, לעניין חוק זה, את התכנית המתוקנת כתכנית המקורית שאושרה. הוראות פסקה זו יחולו גם לגבי שיתוף של גורם מחוץ לישראל בידע של מקבל האישור, כנגד שיתוף של מקבל האישור בידע של גורם כאמור, והכל לצורך מחקר ופיתוח משותף וחדש.

(ג) על אף הוראות סעיף קטן(ב)(1), נתן רוכש הידע הרשאה מפורשת למקבל האישור לניצול הידע ולשימוש מלא בו ובכל הזכויות הגלומות בו או הנובעות ממנו, בדרך של רישיון בלעדי, בלתי חוזר, שאינו מוגבל בזמן, במקום או בדרך אחרת, רשאית הוועדה, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, לאשר את העברת הידע בלי לחייב את מקבל האישור בתשלום בשל ההעברה.

(ד) על אף הוראות סעיף קטן (ב)(2), הייתה התמורה בשל מכירת מקבל האישור כאמור באותו סעיף קטן, כולה או חלקה, במניות (בסעיף קטן זה-התמורה במניות), וההפרש בין מחיר המכירה של מקבל האישור לבין תמורה במניות (בסעיף קטן זה-התמורה במזומן), נמוך מהתשלום שעל מקבל האישור לשלם לפי סעיף קטן (ב)(2), תשולם התמורה במזומן ורשאית ועדת המחקר לדחות את תשלום ההפרש שבין מלוא התשלום לפי אותו סעיף קטן לבין התמורה במזומן (בסעיף קטן זה-יתרת התשלום), בכפוף לתנאים המפורטים להלן ולתנאים נוספים שתורה הוועדה:

(1) הייתה התמורה במניות של חברה פרטית- ישועבדו לטובת המדינה כלל המניות שהתקבלו בתמורה, עד להעברת יתרת התשלום, ורוכש מקבל האישור ייתן התחייבות ולפיה לא יעביר את הידע לאחר, במישרין או בעקיפין, ולא יבצע כל עסקה במניות המשועבדות , לרבות חלוקת דיבידנד או מניות הטבה, עד להעברת יתרת התשלום, ועדת המחקר רשאית להחליט על מימוש השעבוד, בכל עת, לצורך מכירת המניות.

(2) הייתה תמורה במניות של חברה ציבורית- ירשמו המניות למסחר בבורסה, ומתוכן ישועבדו לטובת המדינה מניות, בשווי יתרת התשלום, עד להעברת היתרה כאמור, ובלבד שהתשלום יבוצע עד תום שלושה חודשים מהמועד הראשון שבו ניתן למכור את המניות. לא בוצע התשלום במועד, תפעל המדינה למימוש מידי של השעבוד ולמכירת המניות.

(ה) על אף הוראות סעיף קטן (ב)(1) ו-(2), היתה הבקשה להעברת ידע אל מחוץ לישראל, כאמור באותו סעיף קטן, אגב פירוק מחמת חדלות פירעון או כינוס נכסים של מקבל האישור, ומחיר המכירה של הידע או של מקבל האישור, לפי העניין, נמוך מסך ההשקעות שהושקעו בביצוע בתכנית המאושרת או שהושקעו במקבל האישור, לפי העניין, רשאית ועדת המחקר לקבוע כי ההוראה שבאותו סעיף קטן ולפיה הסכום הבסיסי לא יפחת מסך המענקים בתוספת ריבית שנתית, לא תחול. קבעה הוועדה כאמור לא יופחת הסכום הבסיסי לפי הוראות סעיף קטן (ז)

(ו) הייתה המכירה של הידע או של מקבל האישור כאמור בסעיף קטן (ב)(1) או (2), מכירה בלא תמורה, מכירה בין תאגידים קשורים כהגדרתם בסעיף 21, או מיזוג. או סברה ועדת המחקר כי התמורה שהתקבלה בשל המכירה אינה ריאלית, תקבע ועדת המחקר את מחיר המכירה, לצורך סעיף זה, על סמך חוות דעת כלכלית מטעמה.

(ז) הסכום הבסיסי לפי סעיף קטן (ב)(1) ו-(2), יופחת עד לסך המענקים שקיבל מקבל האישור, בתוספת ריבית שנתית, ובניכוי התמלוגים ששילם, בהתאם להוראות שיקבעו השרים. בהוראות כאמור יקבעו השרים את התקופה שבמהלכה יופחת הסכום הבסיסי לפי סעיף קטן זה ואת המועדים והשיעורים להפחתה, ובלבד שתחילת התקופה תהיה שנתיים לפחות אחרי תום התקופה המאושרת לביצוע בתכנית, ושסיומה לא היה מאוחר מ- 12 שנים מתום התקופה המאושרת כאמור.

(ח) לא שולם תשלום כנדרש לפי הוראות סעיף זה, ייווספו עליו הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה התשכ"א-1961, התשלום ייגבה בדרך שגובים מס, ופקודת המסים (גבייה) תחול כאילו היה מס כמשמעותו באותה פקודה.

(ט) אושרה בקשה להעברת ידע לפי סעיף זה, למעט לפי סעיפים קטנים (ב )(3) או (ג), יראו את האישור ככולל אישור כאמור בסעיף 19א(ב), להעברה של כל הייצור ושל זכויות הייצור של המוצר שפותח לפי אותו ידע, ואולם חובת תשלום התמלוגים לפי סעיף 21 לא תחול לגבי התקופה החל ביום האישור.

(י) השרים רשאים לקבוע הורות ותנאים לעניין מתן הרשאה מאת מקבל האישור לגורם מחוץ לישראל, לשימוש בידע, לרבות תשלום למדינה מאת מקבל האישור בשל מתן ההרשאה כאמור.

(יא) סכומי התשלומים שישולמו לפי סעיף זה ישמשו לעידוד מחקר ופיתוח תעשייתי.

5. אחרי סעיף 42א לחוק העיקרי יבוא:
42ב. הוראות סעיפים 17(א) ו- (ג) 19(ב1) ו- 19א יחולו, בשינויים המחויבים, ועל פי כללים שקבעה ועדת המחקר, על תכניות שאושרו לפי חוק זה, המבוצעות במסגרת התקשרות לשיתוף פעולה בין מקבל האישור לבין חברה רב לאומית לצורך ביצוע השקעות משותפות במחקר ופיתוח תעשייתי.

6. תחילה תחולה והוראות מעבר.
(1) תחילתו של חוק זה, חודשיים מיום פרסומו (בסעיף זה-יום תחילה) והוא יחול גם על תכניות שאושרו לפני יום התחילה.

זאת אומרת מה שבצנרת?

גם אישורים שהתקבלו בשנים שעברו, גם אם המענקים כבר התקבלו בגינם.

(2) הוגשה בקשה להעברת ייצור אל מחוץ לישראל לפי סעיף 19א(ב) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה, במסגרת תכנית שאושרה לגביה העברה קודמת לפי סעיף 19(ד) לחוק העיקרי, כנוסחו ערב יום התחילה, יראו בשיעור הייצור המתוקן לפי האישור שניתן כאמור, כשיעור הייצור המקורי בישראל של מקבל אישור.

מה המסקנה שהגעתם?

עלו שתי סוגיות בדיון הקודם על ידי קרנות הון סיכון וגם על ידי החממות, אחת זה על תקופת הפחת שהיא חקיקה מסמיכה אבל היא קבועה בחקיקה ועל כן במקרה הזה לא נעשה תיקון, והנקודה השנייה שהציגו הקרנות וגם החממות שחלק מההשקעה בחברות יכול להיות כנגד הון מניות שמקצים לעובדים וכנגד אופציות שמוצעים לעובדי החברה או ליזמים כאלה ואחרים.

הבקשה הייתה להביא את זה בחשבון בחישוב נוסחת התמורה, והסיכום אתם היה, ולדעתנו זה גם פותר את בעיית החממות, אם כי החממות זו תכנית מנהלית והחקיקה לא מתייחסת לחממות, אבל הנושא של מתן ביטוי למניות שניתנות לעובדים ניתן באותו סעיף שהקריא היועץ המשפטי של משרד התמ"ת, שבעצם נותן לשני השרים אפשרות להתקין תקנות שיביאו בחשבון, אנחנו לא יודעים עדין איך, אבל ניתנת אפשרות לשרים ונראה איך בדיוק לעשות את זה וזה יהיה מן הסתם בתקנות.


זה הסיכום עם קרן הון סיכון. זה גם פותר את בעיה הזו שעלתה גם על ידי החממות, חברות שמגיעות לחממות, גם שם יש הקצאה של מניות לעובדים וליזמים וזה יפתור, רוב החממות לא פועלות במסגרת החוק.

האם יש אפשרות שאני אתן רבע שעה הפסקה ואתם תסתדרו בניכם על החממות.

אני חושב שכבר הסתדרנו, אי אפשר לצאת עם הכול ביד.

לא אמרתי לך שאתה חייב להגיע להסכם, או שצריך לוותר, אמרתי שאני אתן לכם רבע שעה רק לדבר בניכם.

אני רוצה להגיד לחברי הכנסת על בקשה של השלטון המקומי על נושא האשראי שלא סודר, לכן מחר בבוקר ב- 09:00 אני מבקש להזמין את שני המנכ"לים שוב ולראות איך מתקדמים בנושא הזה.

הפסקה

אני מחדש את הישיבה, מה הסיכום שהגעתם?

אם יורשה לי להוסיף משהו, אני יזם בתחום הביוטכנולוגיה, וממה שראיתי עד עכשיו הנושא לא כל כך נדון, וישנו סעיף שאני חושב שעונה בצורה לא רעה לנושא של הוצאת ידע באמצעות רשיון שימוש, כאשר הרקע הוא שפיתוח תרופות נעשה על ידי שרשרת המזון, יש חברה שממציאה את הטכנולוגיה ותהליך הפיתוח עולה מאות מיליוני דולרים, אז כמעט ברור שחברה גדולה ובדרך כלל בינלאומית שתיכנס באמצע תהליך הפיתוח - - -

את מי אתה מייצג?

אני יזם, אני לא מייצג מישהו.

אבל את מי אתה מייצג כרגע?

אשתי חוקרת והיא פתחה טכנולוגיה בתחום של פיתוח תרופה לסכרת בתל- השומר. אין לי טענה מהותית, אני רק חושב שיש סעיף שמדבר על הוצאת ידע ויש שם קצת הגבלות שאני חושב שצריך מעט להרפות בהם, לא בפן המהותי אלא בנוסח. הסעיף הוא סעיף 5 בעמוד 7

סעיף 5 זה לגבי שיתופי פעולה בינלאומיים, זה כנראה לא הסעיף. אולי אתה מחזיק נוסח אחר.

עד שימצאו את הסעיף תגידו מה סיכמתם בנושא החממות.

ישבנו 17 דקות על פי בקשתך, שתי דקות על חשבוננו, וההצעה שלנו היא שבמסגרת הוראות מנכ"ל אנחנו נבדוק ונשקול דרך להכיר בסוגי ההוצאות שנמצאות בחממות המופרטות בתהליך החישוב, שזה הולך לכיוון שמבקשים.

מה שסיכמנו זה שבאמצעות הוראות המנכ"ל נתאים את הדרך שבה החוק יחול על המקרה הספציפי של החממות.

זה לא מה שסוכם, אי אפשר לקחת דבר ולהסיק ממנו משהו אחר, לא צריך להגזים.

הצעה לסדר, הוא לא הבטיח לך כלום הוא אמר שבמסגרת הוראות המנכ"ל הוא יבדוק את האפשרות ללכת לקראתכם בנושא.

בנושא זה ולא בדברים אחרים.

הדיון היה יותר כללי.

אני מציע לכם לקבל את זה כי לא נראה לי שתקבלו יותר מזה.

אנחנו רק מבקשים שיהיה דיון בהתאמת תחולת החוק לחממות כמקרה ספציפי, זה הכול.

בסדר. נמצא הסעיף?

עמוד 310 סעיף קטן (ג), סעיף שמדבר על מצבים שבהם מקבל האישור, החברה בישראל, מעבירה את הפטנט לחברה אחרת בחו"ל, אבל מקבלת כנגד זה רישיון שכל התנאים שלו מנויים בסעיף, שבעצם המשמעות שכל השימוש בידע יהיה רק בישראל, בידי החברה בישראל. זאת אומרת שהחברה בחו"ל שקבלה את הפטנט בעצם קבלה את הנכס הקנייני אבל השימוש בו יהיה רק בישראל, ובמצב כזה אין חובת תשלום.

מה זאת אומרת השימוש בו, כשאתה עושה הסכם "license agreement” אתה מאפשר לאחר להשתמש בפטנט.

זה לא license agreement , סעיף שמדבר על license agreement הוא סעיף אחר לגמרי. סעיף י' בעמוד 313, השרים רשאים לקבוע הוראות ותנאים לעניין מתן הרשאה מאת מקבל האישור לגורם מחוץ לישראל לשימוש בידע, לרבות תשלום למדינה מאת מקבל האישור בשל מתן הרשאה כאמור. זה הסעיף המדובר, הוא לא קובע את המנגנון, המנגנון עצמו לעניין license agreement ייקבע בהמשך בתקנות.

אם רוצים שהחוק יהיה ברור, אני הבנתי שמתן הרשאה מפורשת זו הרשאה לשימוש. אני מדבר על סעיף (ג).

זה מצב שונה לגמרי, זה מצב שאתה מוכר את הידע אבל מקבל בתמורה רישיון חזרה, אלה עסקאות שמבוצעות. אם זה לא חל על המקרה הספציפי שאתה מדבר עליו, זה נושא אחר.

השאלה שלי, בדיונים על נושא של ביוטכנולוגיה בפיתוח תרופות, נאמר רבות שצריך מנגנון של license agreement, כי פיתוח תרופות דורש המון - - -

יש פתרון לזה, יש סעיף לזה, סעיף קטן (י)

הוא לא מדבר על זה, הוא אומר שהשרים רשאים לקבוע - - -

אז מי יקבע? מה אתה רוצה?

שיהיה סעיף שיקבע שוועדת המחקר - - -

ואם אתה נותן רישיון רק להעברת ייצור, ואם אתה נותן רישיון רק לשימוש מסוים בידע, זה תלוי בכל כך הרבה פרטים נוספים שבדיוק בשביל זה קובעים את התקנות.

צריך להסתכל על כל החוק, יש בו כל כך הרבה סעיפים. אגב, כל הסעיפים ה"פחות קשוחים" הם...

אני חייב להגיד לך שאתה חייב להיות גאון כי אתה היחיד שמבין את זה.

קח למשל את חוק פקודת התעבורה, אין שם הסדרה של כל מה מותר ומה אסור בנושא תעבורה, בשביל זה יש את התקנות, בתקנות נקבעים הפרטים.

חלק ניכר של תעשיית הביוטכנולוגיה לא פנה למדען הראשי בגלל האיסור להוציא ידע, ואני שואל, מאחר וזה לא מוגדר, האם יש בשינוי החוק הזה פתרון עכשווי, לא שוועדת שרים תקבע מי יודע מתי.

ככה זה נקבע, אי אפשר לפרט הכול.

הואיל ונאמר שלדון תמיד אפשר, והתיקון שהוצע היום, בין היתר בהתחשבות במניות יזמים ומניות עובדים, לצרף לשם אותו סעיף, מניות עובדים מניות יזמים והשקעות חממה. דיונים תמיד אפשר לקיים.

אי אפשר לקבל הכול, סך הכול הם התקדמו לקראתכם.

מה מייחד את העובדים, שהם לא שמו כסף בחברה ואתה מחריג אותם פה.

זה נושא שלא דברת אתי קודם.

זה היינו הך.

זה לא היינו הך.

אני אנסה להסביר, מה שאמרו נציגי האוצר שידונו אתנו על אותם השקעות שאנחנו מבצעים בחממה שלא באים לביטוי במסגרת המניות של הפרויקט. אני אומר, באותה מידה, הטריד אותי שאמרו שלדון תמיד אפשר. אני לא מבקש כסף במקרה הזה, אלא שיפעלו לפי מה שסיכמו אתי. המדען הראשי סיכם אתי, יש לנו חוזה אתו.

יש ערעור על החוזה שלו?

אנחנו מוכנים להשאיר אותו כמו שהוא.

יותר מזה לא תקבל. הגעת להסכמה שהוא אמר שהוא מוכן לבדוק.

לדון תמיד אפשר. באותו רציונל שהסכימו על עובדים ויזמים, למה בתיקון, שלא מופיע פה כרגע אבל נאמר בעל פה, אמרו שיתחשבו במניות של העובדים והיזמים, זה מופיע בחוק. מדוע החריגו בתיקון החדש היום עובדים ויזמים? מה הרציונל שעומד מאחורי זה? הואיל וקבלו את הטענה של קרנות הסיכון שעובדים ויזמים לא השקיעו כסף ולכן אי אפשר לדון כסף מול כסף אלא לדון במה שהם הביאו מול כסף, שווה כסף מול כסף. אני אומר, החרגתם עובדים ויזמים בגלל הרציונל שהם לא השקיעו כסף, תחריגו השקעות אחרות שלא הביאו כסף וקבלו מניות בתמורה.

אני מבקש שתגידו שוב מה אמרתם לגבי החממות.

אנחנו נשקול בחיוב דרך המנגנון של הוראות מנכ"ל, שזה לא דרך החוק, שחלות על החממות, גם המופרטות, איזושהי דרך להכיר בהוצאות, ולא אמרתי איזה, נקטתי בלשון רחבה, במסגרת הנוסחה שזו הבעיה שלהם.

מי בעד הצעת חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (תיקון מס' 3), התשס"ה-2004 ?

הצבעה
בעד: רוב
נגד: אין
הצעת החוק אושרה .

הצעת החוק אושרה פה אחד, אני מבקש להעלות את זה למליאה מחר , תודה רבה לכולם הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:30