כנסת פתוחה

הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון – מס רכישה על דירת מגורים)

17
ועדת הכספים
14.3.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס'
ישיבת ועדת הכספים
יום שני, ג' באדר ב' התשס"ה (14 במארס 2005), שעה 11:30

1 הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון – מס רכישה על דירת מגורים), התשס"ד-2004
2. הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון – סכום השבח במכירת זכות במקרקעין), התשס"ד-2004
3. . הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון – משפחה חד הורית), התשס"ג-2003
4. הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מס' 53), התשס"ד-2004

חברי הוועדה: יעקב ליצמן-היו"ר
רוחמה אברהם
משה גפני
אהוד רצאבי

מירי כהן,עו"ד מנהלת מחלקת ערעורים, רשות המסים
אוסקר אבו-ראזק סגן הממונה על רשות המסים, משרד האוצר
ורד אולפינר מח' מקצועית, משרד האוצר
יעל ייטב,עו"ד רשות המסים, משרד האוצר
נדב הכהן לשכת רואי החשבון בישראל
יחזקאל פלומין,עו"ד לשכת עורכי הדין
אודי ברזילי,עו"ד לשכת עורכי הדין
שוש שחם,עו"ד לשכת עורכי הדין

שגית אפיק

טמיר כהן

יפעת שפרכר













1. הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מס רכישה
על דירת מגורים), התשס"ד-2004

בישיבה הקודמת הושגה הסכמה לגבי הנוסח של הסעיף זה, הוא הוכנס במסגרת סעיף 9.

אנחנו מצביעים על הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון - מס רכישה על דירת מגורים), התשס"ד-2004 לקריאה שנייה ושלישית. מי בעד?


ה צ ב ע ה
בעד – פה אחד


אושר































2. הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון –
סכום השבח במכירת זכות במקרקעין), התשס"ד-2004

אנחנו דנים בהצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון – סכום השבח במכירת זכות במקרקעין), התשס"ד-2004.

זה נכנס במסגרת סעיף 39 לחוק מיסוי מקרקעין.

מי בעד הצעת החוק הזאת, שירים את ידו?

ה צב ע ה

בעד – פה אחד

אושר































3. הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון – משפחה
חד הורית), התשס"ג-2003

מי בעד הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון – משפחה חד הורית), התשס"ג- 2003?

ה צ ב ע ה
בעד – פה אחד


אושר




































4. הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מס' 53),
התשס"ד-2004

אנחנו רוצים שהרווחים שנוצרו בחברה והחברה רכשה בהם מקרקעין יחויבו במס כמו ברווח הון רגיל. אני חושב שהחברים מסכימים על העיקרון הזה. הוויכוח בינינו הוא על מספר השנים שאפשר לחזור לאחור.

אנחנו מבקשים 4 שנים.

למה 4?

גם 4 שנים זה הרבה, כי אנחנו פוגעים בזכויות מוקנות. 4 שנים זה מספר שנקבע בכמה סעיפים.

ואם אציע לך 7 שנים כפשרה? אנחנו נסכם על 7 שנים.

7 שנים רק לגבי זכויות במקרקעין שנרכשו לפני יום תחילתו של החוק. בסעיף 31 לחוק העיקרי – (1) האמור בו יסומן "(א)" ובו – (א) אחרי "זכות במקרקעין" יבוא "או של זכות באיגוד מקרקעין"; (ב) הסיפה החל במילים "ואם היה האיגוד" – תימחק;

נניח שקניתי מניות במיליון דולר, יש קרקע שהעלות ההיסטורית שלה היא 0 ואני מפרק את החברה. עד היום הייתי מקבל את המיליון דולר, כי מחר בבוקר אני מוכר את הקרקע במיליון דולר. היום הם אומרים לי שהעלות שלי היא 0. הם נותנים לי איזה שהוא הפסד תיאורטי. אני לא רוצה הפסד תיאורטי.

מה זה הפסד תיאורטי? זה הפסד שאתה יכול לממש.

זה לא הפסד שאני יכול לממש. אני לא רוצה הפסד, אני רוצה את העלות של המניות. לא צריך לשנות את העניין הזה. אני קונה מניות במיליון דולר, ומוכר את הקרקע למחרת במיליון דולר. אני רוצה שיישאר המצב כמו שהיה עד היום.

זה סותר את כל מה שדובר עליו פה.

זה לא סותר. יש הרבה אנשים תמימים שלא עשו תכנוני מס. אנשים תמימים קונים מניות של חברה במיליון דולר, מפרקים את החברה ומוכרים את הקרקע.

מס הכנסה רוצה לסגור את הפרצה שיש פה. אני בעד לסגור פרצות. הוא הציע שזה יהיה מקום-המדינה, אתם רציתם 4 שנים. הגענו להסכמה על 7 שנים.

אני לא עשיתי שום תכנון מס.

הוויכוח הזה היה בישיבה האחרונה שהיתה פה. אז אמר אוסקר שהוא רוצה למנוע תכנוני מס. שלחנו בחזרה את האנשים כדי שיחזרו עם הסכמות, תוך פירוט של 3, 4, 7 מקרים, לא לפתוח את זה לגמרי. האם מגיעים למקרים נקובים?

כן. רצינו לסגור את הפרצה הזאת משנת 48, אבל הם רצו משנת 2001. מר ליצמן הציע את התקופה של 7 שנים. קשה לי עם 7 שנים, אבל אני מקבל את הפשרה. בא אודי עכשיו ואומר שמישהו שקנה מניות במיליון דולר כשהקרקע שווה 0, צריך לקבל את המיליון דולר כעלות מכירת המקרקעין. הטכניקה של השילוב של הדברים מחייבת אותנו להמיר את העלות בהפסד. למי שיש הפסד הרבה יותר קל לקבל אותו לפי פקודת מס הכנסה בחוק מיסוי מקרקעין מאשר להיצמד לעלות המניות. את ההפסד אני נותן לך. מה ההבדל אם אני נותן לך את זה כעלות או כהפסד?

תן לי אופציה.

אני רוצה לדעת מה ההבדל.

ההבדל הוא של שמים וארץ. סידרי עולם צריכים להישאר, לא צריך לעשות מהפיכות אם אין סיבה ברורה. אם רוצים לתקן איזה שהוא תכנון מס צריך לטפל בתכנון מס, אבל אני לא תיכננתי מס. אני קניתי מניות במיליון שקל. יש קרקע. הקרקע ששווה מיליון שקל נקנתה לפני הרבה שנים באפס. הם אומרים שאני אמכור את הקרקע במיליון ואני אקבל איזה שהוא הפסד. הפסד זה דבר שאפשר לקחת ממני בכל מיני נסיבות. על הפסד אפשר להתווכח. עלות זה ברזל.

זה לא נכון. אני מבין את ההערה של יחזקאל לבי פסילת ספרים. אני מוכן למצוא לזה פתרון.

לפעמים אדם קונה מניות במיליון כי העסק שווה מיליון, כשאחר כך העסק קונה קרקע, ואז העמדה העקרונית של אודי היא לא בהכרח נכונה כי ההפסד הוא מועט.

אני רוצה לעשות אבחנה בין אותם המקרים שרוצים לסגור את הפירצה של רווחים..

על זה אתה מסכים?

על העיקרון כן. לגבי הטכניקה יש ויכוח. לגבי מקרים שהם לא כאלה סעיף 31 יכול להמשיך לחול.

אני לא יכול לעשות שני סעיפים.

אני בקטע הזה תומך בממשלה.

למה יש הבדל בין ההפסד לעלות?

איפה כתוב שההפסד צמוד? אתם עושים דברים שלא ייעשו.

אני שם את ההפסד כניכוי לפי סעיף 39.

זה לא ניכוי, זה הפסד.

אני אומר לך שההפסד יתואם.

מה יהיה עם מס רכישה?

כמו שכל אדם שקונה משלם מס רכישה ולא עושים לגביו שום דבר, כך גם האדם הזה שקנה.

אתה נותן לו היום את הניכוי של מס הרכישה שהוא שילם עבור המניות.

אני זוכר שזה כתוב בתקנות.

(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), שווי הרכישה של זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין כאמור באותו סעיף קטן, יהיה שוויה ביום שהמוכר רכש שאת הזכות באיגוד שמכוחה התקבלה הזכות במקרקעין, או שוויה ביום רכישתה בידי האיגוד, לפי המאוחר, בהתקיים שניים אלה: (1) ערב פירוקו היה האיגוד איגוד מקרקעין; (2) יום הרכישה של הזכות באיגוד שמכוחה התקבלה הזכות במקרקעין קדם ליום כ"א בחשון התשס"ב (7 בנובמבר 2001)."

יש הרבה מאוד אנשים שקנו מניות באיגודים בין ה7 לנובמבר 2001 עד היום. אתם הופכים פה סדרי בראשית. זה דבר שלא יעלה על הדעת בחקיקה. אם הולכים על השיטה הזאת, אז זה יום הפרסום ברשומות של החוק הזה.

אין לזה תחולה רטרואקטיבית.

ודאי שכן. מה עם כל אלה שעד היום קנו נדל"ן? למה בהם אתם רוצים לפגוע?

התיקון הזה נכנס לתוקף לא באופן רטרואקטיבי מ-7 לנובמבר, אלא היום.

תעשו את זה מעכשיו.

אני לא רוצה שהם יקבלו גם הפסד וגם בעלות. לקחנו את התאריך של הרפורמה.

אני לא מוכן שהחוק הזה יחול רק על רכישות חדשות. אתה רוצה שנעשה סינכרוניזציה בין זה ובין 7 השנים ההן?

לא. זה צריך להיות ביום הפרסום ברשומות.

אני מוכן לעשות סינכרוניזציה.

סינכרוניזציה זה לקחת את זה עוד אחורה.

נתאים את זה ל- 7 שנים, אבל בשום מקרה לא לפני 7 בנובמבר 2001.

מה הקדושה ב-7 בנובמבר?

הרפורמה התחילה.

אי אפשר להתאים ל-7 שנים.

ה-7 שנים שם יישארו. אני אחזור 7 שנים אחורה, אבל אני לא אחזור לפני 7 בנובמבר 2001.

לא צריך להפעיל את זה על איגודים שהם 7 שנים איגודי מקרקעין. אם איגוד המקרקעין הוא רק 6 שנים, אז על איזה קרקעות אנחנו עושים את התיקון? האם על קרקעות של 7 בנובמבר, או על קרקעות שהם רק במועד התיקון? כולנו הסכמנו שאיגוד מקרקעין ותיק נשאר בחוץ, איגוד מקרקעין טרי בפנים. זה אומר שעל קרקעות שנרכשו מתאריך כזה או כזה יהיה הדין החדש.

אל תשנו סדרי בראשית עד כדי כך.

תיקון סעיף 70 2. בסעיף 70 לחוק העיקרי – (1) האמור בו יסומן "(א)" ובו – (א) ברישה, במילים "ללא תמורה" – יימחקו, ואחרי על ידי בעלי הזכויות באותו איגוד" יבוא "בתמורה להקצאה בלבד, באותו איגוד"; (ב) פסקה (3) – תימחק; (ג) אחרי פסקה (4) יבוא: "(5) היחס שבין שווי הזכויות באיגוד שהוקצו, לבין שווי כלל הזכויות באיגוד מיד לאחר ההקצאה, הוא כיחס שבין השווי של הזכות במקרקעין שנמכרה, לשווי האיגוד מיד לאחר המכירה."; (2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(ב) בסעיף זה, "הקצאה" – כמשמעותה בהגדרה "פעולה באיגוד" שבסעיף 1."

תיקון סעיף 71 3. בסעיף 71 לחוק העיקרי – (1) בסעיף קטן (א) – (1) פסקה (4) – תימחק; (2) אחרי פסקה (5) יבוא: "(6) בתקופה שקדמה לפירוק לא היתה באיגוד המתפרק הקצאה מטיבה; (7) הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד לא נרכשו בידי האיגוד בתקופה שקדמה לפירוק."; (2) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: "(2) בסעיף זה – "הקצאה" – כמשמעותה בהגדרה "פעולה באיגוד" שבסעיף 1; "הקצאה מטיבה" – הקצאה, אחת או יותר, למעט הקצאה במועד התאגדותו של איגוד , שמתקיימים לגביה שניים אלה: (1) ההקצאה היא לבעלי זכויות באיגוד, או למי שאינו בעל זכויות באיגוד ואשר בשל ההקצאה כאמור היה לבעל זכויות בו, במישרין או בעקיפין; (2) בעקבות ההקצאה שונו זכויותיהם של בעלי הזכויות באיגוד, כולם או חלקם, במישרין או בעקיפין, בשיעור של 10% או יותר; "התקופה שקדמה לפירוק" – תקופה של ארבע שנים שסיומה ביום שבו הוחל בפירוק האיגוד המתפרק."

איגוד זה לא רק חברה, אלא זה יכול להיות גם אגודה שיתופית.

כל איגוד, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין.

בוועדת רבינוביץ היתה מחלוקת בין נציגי הציבור לנציג האוצר. נציג האוצר רצה לבטל לחלוטין את האפשרות לפרק איגודי מקרקעין. הם חשבו לתומם שלא נכון לאפשר לחברה שיש לה נדל"ן להעביר לבעל מניות. אנחנו חשבנו שזה נכון. היתה החלטה בוועדת רבינוביץ שלא משנים. כל התנאים פה הם תנאים שמגבילים את האפשרות לפרק חברות.

אני הבנתי שזה הוסכם.

יכולנו להגיע להסכמה כוללת לגבי כל המכלול.

הסכמה על העיקרון יש אתכם.

לא רטרואקטיבי.

ב-7 בנובמבר 2001 נעשה תיקון 50. תיקון 50 בא ואמר שההקצאה היא לא אירוע מס. כתוצאה מכך נוצרה פרצה בתוך החוק. כתוצאה מאותה הוראה אפשר היום להזרים מזומנים ואחר כך לעשות הקצאה אחרת בין בעלי המניות, כשהמשמעות היא שבעלי המניות האחרים מרוויחים. כל מה שאנחנו רוצים זה לסגור פרצה.

ההקצאה לא היתה בתיקון המקורי, היא היתה במאי 2002. יש בעיה לגבי תקופת הביניים.

לפני שנה אנשים נכנסו להקצאות בלי תכנוני מס. יש חברות ששוות 0.

ואחר כך עשו את השינוי? אם הן לא עשו שינוי אין בעיה.

עשו. אדם נכנס לחברה שלא שווה כלום. יש לה קרקע ששווה מיליון שקל, התחייבויות מיליון שקל.

עוד 4 שנים.

אתם עושים את זה רטרואקטיבי. זה דברים שלא נעשו אף פעם. לפני שנה הוא נכנס בהקצאה בלי שהוא עשה איזה שהוא תכנון מס.

זה תופס חברות שעד היום התחילו בפירוק.

אודי, אני מקבל את ההערה. אני מבקש לתקן את זה.

ייכתב בסעיף התחולה כך: "תחולתו של סעיף 71 כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה לעניין הקצאה מטיבה, יחול לעניין הקצאה מטיבה שנעשתה לאחר יום התחילה".

יכולה להיות סיטואציה בסעיף 70 שמעבירים ללא תמורה מניות. אחרי שעושים 30,40,30בא מס שבח ואומר שיש שינוי קטן בשווי. תנו הזדמנות לתקן מיד.

לא יוטל מס אם כתוצאה מהשינוי שווי מנהל מס שבח יתקן את ההקצאה.

אני מסכים.

הוספת סעיף 72ב1 אחרי סעיף 72ב יבוא: "רווח נוסף 72ב1 (א) במכירת זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין, אשר העברתה למוכר היתה פטורה ממס לפי הוראות סעיף 71, יחוייב המוכר, בנוסף למס החל על השבח כאמור בחוק זה, גם במס על רווח נוסף, בשיעור שהיה חל אילו היה הרווח הנוסף מתקבל כדיבידנד במועד מכירת הזכות במקרקעין, לפי סעיפים 125ב(2) או 126 (ב) או (ג) לפקדוה לפי העניין.

פה היתה הסכמה על 10%.

נעשה את זה ליניארי.

(ב) נמכרה הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד מקרקעין כאמור בסעיף קטן (א) בפטור ממס, לא יחולו לגבי הרווח הנוסף פטור ממס, כולו או חלקו, או דחיית מס.

לקחו פה את הקרקע וחיברו לה רווח נוסף. את הרווח הנוסף הם רוצים כשאני מוכר את הקרקע.

זאת העלות שאתה רוצה.

הם אומרים שאם יהיה איחוד וחלוקה על הקרקע אני אשלם, ואם אני אתן מתנה לילד אני אשלם. זה פשוט לא נתפס. מכיוון שכפו עלי איחוד וחלוקה אני צריך לשלם. איזה מן דבר זה?

דיברת על מתנה למדינה?

כל הפטורים צריכים לחול.

לקרוב אני לא מוכן. למדינה אני מבין, לאיחוד וחלוקה אני מבין, אבל לא לקרוב.

למה דחינו את זה? כי אמרנו שאין לו מזומן. כשהוא נותן לילד שלו יש לו מזומן?

העיקרון הוא חיוב במס. למה דחינו? כי אין לו מזומן. אני לא רוצה שיעביר במתנה לקרוב ואני אסכים להמשך דחיית הס. מתנה למדינה אתה צודק, מתנה למוסד ציבורי אתה צודק.

איחוד וחלוקה גם כן.

למעט סעיפים 60,61,64,65,67,68,69,71.

(ג)(1) היה למוכר כאמור בסעיף קטן (א) הפסד במכירת זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין, רשאי המוכר לקזז הפסד כאמור בהתאם להוראות הפקודה או כנגד הרווח הנוסף לפי בחירתו; (2) היה הרווח הנוסף בסכום שלילי, יראוהו כניכוי שיוטל במכירת זכות במקרקעין, לצורך הוראות חוק זה או כהפסד לצורך הוראות הפקודה. (ד) בסעיף זה – "המחיר המקורי של המניות" – המחיר המקורי של המניות בהפחתת המחיר המקורי של המניות כשהוא מוכפל ביחס שבין התמורה שהתקבלה במכירת המניות לפי סעיף 93(א)(3) לפקודה, אם היתה כזו, לבין הסכום המתקבל מצירוף התמורה שהתקבלה כאמור ושוויה של הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד המקרקעין, כפי שהיתה ביום שבו הוחל בפירוקו של האיגוד; "מחיר מקורי" ו"תמורה" – כהגדרתם בסעיף 88 לפקודה; "יתרת שווי רכישה מתואמת" – כהגדרתה בסעיף 47; לעניין הגדרה זו, יראו את שווי הרכישה כפי שנקבע לפי סעיף 31; "רווח נוסף" – ההפרש שבין יתרת שווי הרכישה המתואמת של הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד המקרקעין, לפי העניין, כפי שהיתה במועד שבו הוחל בפירוקו של האיגוד כשהיא מתואמת ליום המכירה, לבין המחיר המקורי של המניות כשהוא מתואם ליום המכירה;".

תיקון סעיף93 5. בסעיף 93 לפקודה, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב1) הוראות סעיף זה יחולו גם בפירוק איגוד מקרקעין. (ב2) היתה הערת זכות במקרקעין מהמפרק לחבר פטורה ממס לפי הוראות סעיף 71 לחוק מיסוי מקרקעין, יחולו הוראות אלה: (1) יראו את המחיר המקורי של המניות כמחיר המקורי, בהפחתת המחיר המקורי כשהוא מוכפל ביחס שבין שוויה של הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד המקרקעין, לפי העניין, שמכירתם היתה פטורה ממס, לבין הסכום המתקבל מצירוף התמורה שהתקבלה כאמור בסעיף 93(א)(3) ושוויה של הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד המקרקעין שמכירתה פטורה ממס כפי שהיתה ביום שבו הוחל בפירוקו של האיגוד; (2) לעניין הוראות סעיף 94ב לפקודה, יופחת מהרווחים הראויים לחלוקה, כהגדרתם באותו סעיף, סכום השווה לרווח הנוסף, כפי שהיה אילו נמכרה הזכות במקרקעין ביום שבו הוחל בפירוקו של האיגוד, ובלבד שהרווח הנוסף כאמור הינו בסכום חיובי; (ב3) לעניין סעיפים (ב2) ו(ב3), תהא לכל מונח המשמעות הנודעת לו בחוק מיסוי מקרקעין, לרבות בסעיף 72ב1 שבו, אלא אם נאמר במפורש אחרת."

תחולה והוראת מעבר 6. תחולתם של סעיפים 1 עד 5 על זכות במקרקעין שהועברה לחבר בפטור ממס לפי סעיף 71 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963, לאחר תחילתו של חוק זה, אולם תחילתו של סעיף 1 כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה, לעניין הקצאה מטיבה, יחול על הקצאה מטיבה שנעשתה לאחר יום התחילה. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות סעיפים 4 ו-5 לא יחולו על איגוד שהיה ביום התחילה איגוד מקרקעין במשך 7 שנים רצופות לפחות ונותר איגוד מקרקעין כאמור ביום פירוקו לגבי זכויות במקרקעין או זכויות באיגוד מקרקעין שנרכשו לפני יום התחילה.

אני חושב שתאריך התחילה צריך להיות יום תחילת הפירוק, לא יום תחילת העברה. אנחנו לא רוצים להטיל את זה על פירוקים שכבר התחילו. הנוסח שמוצע היום מטיל את החבות על פירוקים שכבר התחילו. ברגע שהתחלת בפירוק זה כבר בלתי נמנע. אני חושב שנכון והוגן היה שזה יחול רק על פירוקים שהתחילו אחרי תחילתו של חוק זה.

מתי זה התחלת הפירוק?

ביום קבלת ההחלטה המיוחדת והדיווח לרשות.

על מי אתה לא רוצה להחיל את זה?

על מי שהתחיל בפירוק לפני תחילת החוק.

אני מוכן לפני 7 בנובמבר 2001.

אין לך החלטות שנסחבות 5 שנים.

הוא דיבר על 7 שנים באופן כללי, לא להתחיל להיכנס אם כן היה או לא היה איגוד מקרקעין. יש שאלה מה זה איגוד מקרקעין. ההגדרה לא ברורה. אם בשלב מסויים היה לך יתרת מזומנים או חוב של דייר אתה פתאום לא איגוד מקרקעין.

אני רציתי להחיל את זה בשנת 48. ההצעה היתה שנכניס את זה רק 7 שנים.

7 שנים על כולם.

אני רציתי שהסעיף הזה יחול על כל מי שלקח רווחים משנת 48 והפך אותם למקרקעין. אתם הצעתם 4 שנים, מר ליצמן הציע 7 שנים. אני מקבל את ההצעה של מר ליצמן.

הניסוח לא אומר את מה שאתה אומר. סעיף קטן (א) אומר שזה חל על 48. בסעיף קטן (ב) כתוב למעט. את מי הוא ממעט? את מי שהיה איגוד מקרקעין 7 שנים. זה לא מה שאתה אמרת. הוא צריך למעט כל איגוד מכל מין וסוג שהוא. זה מה שסיכמנו.

מה שחשוב זה יום רכישת המקרקעין. אני מציע שנקבע את התאריך 1 באפריל 1998.

אנחנו סיכמנו 7 שנים בלי תנאים. ברגע שתאמר שהם היו איגודי מקרקעין קל יהיה לטעון שהם לא היו איגודי מקרקעין. יש ויכוח גדול מה זה איגוד מקרקעין.

על איגוד מקרקעין אמיתי אין ויכוח.

ודאי שיש.

זה אומר שאת כל הפרצה שרצינו לסגור לא סגרנו. אני מוכן לקבל איגוד מקרקעין שהיה 7 שנים, אבל אני לא מוכן לקבל איגוד שיצא ונכנס.

מה שמעניין אותך זה הקבירה של הרווחים בקרקע. את זה אתה מקבל על 7 שנים אחורה.

אני מסכים שלא להחיל את התיקון על כל מקרקעין באיגוד שנרכש לפני 1.1.98.

אתה רוצה שביום הפירוק זה יהיה איגוד מקרקעין?

זה חייב. אם יש איגוד שכל המקרקעין שלו נרכשו לפני 1.1.98..

ביום הפירוק זה בסדר.

לא ביום הפירוק.

אני תומך בעמדת הממשלה.

אני מבקש לציין שאנחנו מסתייגים מכל החוק.

7 שנים זה על כל חברה. אי אפשר לבוא ולהגיד ובתנאי שזה איגוד מקרקעין, כי התנאי הזה לא שווה שום דבר. על כל אחד הם יגידו שהוא לא איגוד מקרקעין.

סיכמנו, בהנחיית אדוני, להעמיד את התקופה על 7 שנים. השאלה מה סופרים. האם סופרים את התקופה של 7 שנים שאני כל הזמן איגוד מקרקעין? זה מקור לבעיה וחיכוכים עד אין סוף. מה מפחיד אותם? הרווחים. אם קברתי את הרווחים בקרקע ב-7 השנים האחרונות אכלתי אותה, אבל אם עשיתי את זה לפני 7 שנים צריך לעזוב אותי.

כל המטרה של החוק הזה היא לסגור פרצה.

היתה הסכמה עקרונית על כל החוק בין לשכת רואי חשבון למס הכנסה. כך נאמר לי כמה וכמה פעמים. היה ויכוח בין 20 שנה ל-4 שנים. על זה באתי והצעתי פשרה של 7 שנים. אתם רוצים דרך הפרצה הזאת של איגוד מקרקעין לרדת מהעניין של ה-7 שנים.

לא. אני נשאר עם ה-7 שנים.

אז מה לא?

אין לי בעיה אם אדם קנה את הקרקע אחרי 1.1.98, אבל אם עברו 7 שנים מאז שהוא עשה את זה תרד ממנו.

זאת הפשרה. בשיטה שלך, אוסקר, אתה אומר 7 שנים ובתנאי שהוא היה איגוד מקרקעין כל ה-7 שנים. זה תנאי שמסרס את הפשרה. תתנפל על מי שעשה רווחים בתקופה של ה-7 שנים, אבל תעזוב את מי שעשה את זה מעל 7 שנים. זאת הפשרה של כבוד היושב-ראש.

אני לא רוצה לאפשר לך "לכבס" דיבידנד בפטור ממס. הסכמתי 7 שנים בתנאי שהאיגוד הזה יהיה איגוד מקרקעין 7 שנים.

אני מציעה לחזור ל-4 או 5 שנים שבהן יחול התנאי הזה שאתם מבקשים, דהיינו שהאיגוד יצטרך להוכיח שבמהלך אותן שנים הוא היה איגוד מקרקעין.

אני מקבל את מה שהצעתם, שזה יהיה לגבי כל המקרקעין שנרכש באיגוד לפני 1.1.98.

הבטיחו לנו שמי שלא רוצה את החבילה הזאת יוכל לשלם.

אם הוא רוצה פירוק בחיוב במס אין לי בעיה.

הוא רוצה לשלם על הרווחים מס.

לא היה איכפת לנו שזה לא יהיה דווקא במכירת הזכות במקרקעין אלא במועד הפירוק, אבל אודי מבקש מאיתנו לעשות מנגנון אחר של רווחים.

אני לא מקבל את מה שאודי הציע.

בסעיף 1 (2)(ב(2) זה לא יהיה 7 בנובמבר 2001, אלא נעשה את זה ביום פרסומו ברשומות.

הייתה פה הערה לגבי רווחים ראויים לחלוקה. אני אכתוב כך: בשיעור שהיה חל אילו היה הרווח הנוסף מתקבל כדיבידנד במועד מכירת הזכות במקרקעין לפי סעיפים 125ב, 126 ב או ג, לפי העניין, ושיעור שהיה חל אילו היו רואים ברווח הנוסף רווחים ראויים לחלוקה לפי סעיף 94ב לפקודה.

מי בעד סעיפים 1-6 בהצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מס' 53), התשס"ד-2004, שירים את ידו?

ה צ ב ע ה


בעד – 2
נגד – אין

אושר


הישיבה ננעלה בשעה 14:14