כנסת פתוחה

משנה זכויות נפגעי עבירה

2
ועדת משנה לנושא זכויות נפגעי עבירה
1.8.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 1
מישיבת ועדת המשנה לנושא זכויות נפגעי עבירה
יום ראשון, י"ד באב התשס"ד (1 באוגוסט 2004), שעה 10:00

א. המלצות קרפ
ב. הצעת טיוטת החוק הממשלתי בעניין פיצוי נפגעי עבירה, במסגרת הביטוח הלאומי
ג. תכנון לוחות זמנים וסדרי עבודה

חברי הוועדה: אליעזר (צ'יטה) כהן-היו"ר
מיכאל איתן
רשף חן
יולי תמיר

ענת אסיף,עו"ד משרד המשפטים
ד"ר דבורה הורוביץ סגנית מנהלת שירות מבחן לנוער, משרד הרווחה
דלית מוריה-חביב,עו"ד לשכה משפטית, משרד הרווחה
ורד שהרבני,עו"ד לשכה משפטית – ביטוח לאומי
יהודית בר-און ס' מנהלת האגף לשירותים אישיים וחברתיים, משרד
הרווחה
פרופ' אורי ינאי
נצ"מ אלינוער מזוז עוזר ליועמ"ש, המשרד לביטחון פנים
סנ"צ נורית זיו ראש מדור אלימות במשפחה, המשרד לביטחון פנים
סג"ד גדעון ברטפלד המשרד לביטחון פנים
רפ"ק רקפת גלעד היחידה לאלימות במשפחה, המשרד לביטחון פנים
הילה קרנר-סולימן איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית
נועה ברודסקי המועצה הלאומית לשלום הילד
ורד וינדמן,עו"ד מרכזת פרוייקט ליווי ילדים נפגעי עבירה, המועצה לשלום
הילד
עמנואל ויזר,עו"ד לשכת עורכי הדין

תמי סלע

דורית ואג

יפעת שפרכר



א. המלצות ועדת קרפ
ב. הצעת טיוטת החוק הממשלתי בעניין פיצוי נפגעי עבירה, במסגרת הביטוח הלאומי
ג. תכנון לוחות זמנים וסדרי עבודה

קראתי הרבה מאד חומר של ועדת קרפ, גם את החומרים שלך, פרופ' אורי ינאי. אני מתכוון לתמצת את החומר הזה ולהגיש אותו כמגילה. זה לעניין החומר.

לעניין של מה שעומד לפנינו הבוקר. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. סעיף 2 – שמירה על החיים. "אין פוגעים בכבודו של אדם באשר הוא אדם". סעיף 4- הגנה על החיים. "כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו". זה הבסיס החוקתי שיהיה בעתיד לנושא. כשהלכתי וחיפשתי מה הם הנושאים ראיתי שיש המון נושאים, המון רגישויות. אתמול ישבתי וחשבתי מה רגיש יותר ממה. המבוגר לא נפגע? המבוגר גם נפגע. קשה למצוא את האיזונים. נושא כל כך רגיש.

ועדת קרפ עשתה עבודה יוצאת מן הכלל. ועדת קרפ באה כאילו להשלים ולשדרג את החוק שהיה כחוק פרטי. הבעיה היא שהחוק אינו מיושם. השבוע ישבנו בחדר הזה ודנו שעתיים שלוש על סעיף 7(1), אבל החוק אינו מיושם. ראו כמה הצעות חוק היו רק בכנסת ה-16. יש המון חוקים. כמה מהם יוצמדו אחד לשני, כמה מהם מדברים על אותו עניין, כמה מהם לא יוצמדו, אנחנו נטפל בכל הדברים האלה.

התחלנו להכניס בטבלה שהכנו דברים שמקובלים בעולם, כמו למשל בתחום הפיצוי, בתחום הסיוע, כדי לראות את התמונה היותר רחבה. אני אשמח אם תעזרו לי בהשלמתה.

איך בונים טבלה כזאת? לפי שלבי הטיפול – חקירה משטרתית, דיון משפטי, ריצוי עונש?

יש כל מיני סעדים, יש כל מיני זכויות. לא הכל מקביל, אבל הרבה דברים כן.

השאלה היא אם זה מספק.

אני חושבת שכן. יש בטור אחד את כל סוגי הסעדים והזכויות שנפגעי עבירה יכולים לקבל, החל מפיצויים ועד סיוע. ניסתי לפרט את זה כמה שניתן. אני חושבת שזה נותן תמונה.

איך שאני רואה את העבודה של הוועדה, אנחנו צריכים להחליט איזה כיוון לקדם. יש שלושה כיוונים אפשריים. זה אחד הדברים שכדאי שנעשה בישיבה הזאת. שלושת הכיוונים האפשריים זה להתעמק יותר בחוק ולראות מה מתוכו נאכף. בהיבט הזה הוועדה עוסקת במסגרת דיונים על החוק. לא בטוח שזה הכיוון שצריך ללכת בו. כיוון אחר זה העניין של הפיצוי. יש גם הצעת חוק בתהליכי עיבוד בביטוח הלאומי. יש גם את הדוח של ועדת המשנה. נשמע מה עמדת משרד המשפטים, אבל זה בהחלט בסיס טוב להחלטה.

הבנתי שנסגרו מודלים במשפט המשווה. נעשתה הרבה עבודה בתחום הזה. אם נקדם את זה, אנחנו נצעיד קדימה את הנושא של נפגעי עבירה. צריך לראות מה משרד האוצר אומר על העניין הזה, מה המוכנות לתקצב את העניין הזה. כיוון שלישי זה הנושא של שירותי סיוע לקטינים, שזה גם נושא נכבד. צריך להחליט מה רואים כחשוב ביותר לקדם בשלב ראשון ואז להתחיל להתעמק.

קיבלתי מד"ר קדמן כמה מכתבים. לא רק שהם רשומים לפני, המכתבים גם היו מאוד רציניים.

האם אפשר לבקש העתק ללשכה המשפטית?

כן. גברת צעירה בשם יעל לייבוביץ מבקשת תשובה והתייחסות. אנא כיתבו גם ללשכה המשפטית וגם אלי, כי זה נשאר אצלנו . העניין האחרון זה העניין של הקטינים ושל הילדים. ניסיתי לבדוק מה הם המוסדות. אני יודע שכולכם יודעים שהטיפול מתחיל באיזה שהוא מקום, אבל חסות נוער עבריין, מקלט של עיריית ירושלים, מועצה לאומית לשלום הילד, עלם , אני יוצא מבולבל מכל הדברים האלה. אני רוצה ללכת לשר האוצר ולהמליץ ליו"ר הוועדה לתפוס ולו רק מוסד אחד. נבקש מוסד אחד רציני ששר האוצר יכניס לטיפול. תשמע, מוסד לטיפול בקטינים זה דבר שהוועדה מצאה. אני לא יודע איך להתחיל, מה צריך לבנות. האם בניין של 50 מיליון שקל, או בניין של 5 מיליון שקל? ניסתי לראות כמה אנשים עובדים שם. 3,4,12? כשאתה נכנס לענייני כספים אתה הולך לאיבוד. ההערות שלכם מתבקשות בכתב. הזמינה אותי ד"ר הורוביץ. אנחנו נבקר בשביל ללמוד.

הכל רשום.

בישיבה הקודמת נתתי סקירה על עבודת הוועדה וההרכב שלה. על בסיס הצעת החוק הפרטית של יעל דיין, שבמקור היו בה 3 פרקים.. בעקבות העבודה הבין משרדית נחקק חוק זכויות נפגעי עבירה, שבו בעיקר יש קבלת הודעות והקשר של הנפגע בתוך ההליך הפלילי נגד החשוד.

היתה ועדת משנה של פיצויים שתמי הזכירה, וועדת משנה מיוחדת לשירותי סיוע לקטינים. אם אתם שואלים אותי עם איזה דבר להתחיל במובן זה שהוא מתקדם מבחינת ההתנסות ומבחינת זה שהוא מובנה, הייתי אומרת מרכזי הגנה לקטינים. לגבי השאלה איך להתקדם בנושא הזה, אני חושבת שהכנסת צריכה ליזום מהלך להקים עוד מרכזים כאלה. יכול להיות שזה המסלול. אני לא אומרת את זה כעמדת שר המשפטים, אלא ממה שאני חושבת.

את תוכלי להמציא לנו ניירות?

בוודאי.

נעשתה איזו שהיא עבודה. עדיין לא קיבלתי אוקיי מהשרים להעביר את זה. לא מהטעם שרוצים להסתיר מכם דברים, אלא כי הם רוצים בעצמם ללמוד את ההמלצות ולהיות מסוגלים לענות לכם. אני יכולה באופן כללי לומר שמה שיש שם זו איזו שהיא המלצה לבנות כמה מרכזי סיוע, שיתנו מענה לנפגעים שייכנסו. ההמלצות כוללות גם מספרים.

מה הייחוד בעניין הזה?

הייחוד הוא שהם יתנו מענה ייחודי לנפגעים, ושהם יהיו ממשלתיים.

אני מכיר בצורך לסייע לנפגע עבירה. למה הוא צריך לקבל את השירות במוסד ממשלתי? הוא מקבל פתק: "הנך מוכר כנפגע עבירה". הוא הולך עם זה לקופת חולים רגילה, לפסיכולוג.

הרעיון הוא שלכל סוג של נפגע עבירה צריך להתאים סל מיוחד של שירותי סיוע, ביניהם טיפול פסיכולוגי, החזרים כספיים - אם צריך - וכדומה.

מה היתרון היחסי של המרכזים האלה?

הרעיון של המרכזים זה לא שהטיפול ייעשה במרכזים, אלא שהם יאמרו לאדם אל מי הוא צריך לפנות, מי יכול לעזור לו. זאת הכוונה.

זה מטה.

זה כמו שמתנדבות בארגונים שונים יכולות לתת את התמיכה, להגיד תעשי ככה, אל תעשי ככה. זה הרעיון במובן הרחב יותר, במובן שהממשלה תיקח איזה שהוא חלק מרכזי במתן השירות הזה, לא תסתמך רק על הארגונים המתנדבים.

זה מאוד ספציפי לנפגע עבירה. זה יכול להתאים להרבה דברים, אולי גם לתאונות דרכים. בנפגעי עבירה זה קיים.

צריך לזכור שאנחנו לא בוואקום, כל השירותים קיימים. אם יהיה גורם ממשלתי, אז החיבור לכל הגורמים האלה יהיה יותר אפקטיבי. אנחנו יודעים שיש חסר מאוד גדול..

יש הרבה מטות. צריך שיהיה קצין תיאום.

לגבי הביצועים יש את ההמלצות של ועדת המשנה. אי לא יודעת מה עמדת שר המשפטים נכון להיום לגבי שתי ההמלצות הכלליות – שירותי הסיוע..

בנושא הפיצויים הוועדה הבין משרדית חשבה שצריך לנסות להתחיל במסלול של מה שמנסה הביטוח הלאומי לעשות. זאת לא עמדה של משרד המשפטים.

את מייצגת את ועדת קרפ?

אני עובדת של היועץ. גם יהודית קרפ כיהנה מטעם שר המשפטים. בנושא הפיצויים אני אתן לכם חלון . ועדת המשנה המליצה על איזה שהוא מודל שמקביל, כאשר חלק מזה הביטוח הלאומי לקח להצעה המצומצמת שלו. ההמלצה הזאת לא הגיעה לכלל איזה שהוא קונסנזוס ממשלתי, כי לא הצלחנו להשיג דרך טובה לעשות הערכה תקציבית וכי יש כמה שאלות עקרוניות שלא נפתרו, לא נדונו עד הסוף בפורומים הכי בכירים. עלתה השאלה העקרונית של שוויון. בפורום הזה זה עלול לעורר תגובות. השאלה שנשאלה היא למה אדם שנפגע מעבירה ויש לו נכות של 80% עדיף יותר ממישהו שנולד עם נכות של 80% או 100%. אני יודעת שיש לזה תשובה בחלק ממקומות העולם . עדיין השאלה הזאת לא פתורה לחלוטין. גם בתוך משרד המשפטים היו דיונים שלא הגיעו לכלל הכרעה. גם את זה אי אפשר לכמת בכסף. זה מה שהוביל את הוועדה הבין משרדית לחשוב להתחיל עם הסדר מאוד מצומצם. זה איזה שהוא הסדר להחזר הוצאות ייחודיות שהיו לנפגע, שאין להן מענה.

מה אומרת האמנה האירופאית?

גם באמנת האו"ם מדברים על זה שמדינות צריכות למצוא הסדרים לפיצוי. יש הרבה מדינות בהן יש חקיקת פיצוי לנפגעי עבירות. תמיד כשמסתכלים מה קורה במדינות אחרות, צריך להסתכל מה בסך הכל המדינה נותנת לאזרח. אם המדינה שלנו נותנת הבטחת הכנסה, שאולי במדינות אחרות זה לא קיים, אז אי אפשר לשלוף משם רק את ההסדר מנפגעים. כשמנסים לעשות יישורי קו צריך להסתכל בפרספקטיבה רחבה. לי לא היו את הכלים לבדוק איפה אנחנו על פניהם יותר טובים או פחות טובים, אבל יכול להיות שזאת בדיקה שצריך לעשות.

את אומרת שמרכזי הגנה לקטינים זה דבר שצריך להתחיל איתו. השאלה מה הוועדה יכולה לתרום לדבר. האם זה דבר שצריך לקיים בו דיונים בכלל?

יש ועדת היגוי למרכזים האלה.

ד"ר הורוביץ, ספרי לנו על המכון שאת עומדת בראשו.

מי שעמד מאחורי ההקמה של המכון הזה זה הנריק.. גופים רבים משתתפים בתקצוב שלו.

זה תקציב חוץ?

חלק מתקציב משרד הרווחה, חלק מתרומות. בארגון הזה שותפים הדסה, עיריית ירושלים, משרד הרווחה, משרד המשפטים, המשרד לביטחון פנים, הפרקליטות. העיקרון הוא שיושבים תחת קורת גג אחת.

המשרד המוביל זה הרווחה?

כן. המנכ"ל של משרד הרווחה.

אתם היזמים?

אנחנו היזמים.המיוחד במקום הוא שהוא נותן את כל השירותים לקטין בהליך הפלילי, זאת אומרת אם צריך רופא יש שם רופא, ואם צריך פרקליט אז יש שם פרקליט. יושב שם חוקר ילדים, פקיד סעד. הילד מקבל את כל השירותים שהוא זקוק להם. אנשים יושבים יחד ויכולים לקבל החלטות בזמן אמת. שוטר יושב שם תמיד, פקיד סעד..

יש לכם בעלי מקצוע קבועים?

הפרקליט והרופא. הם באים לשם לפי הצורך. אנחנו מקווים לשנות את זה. הילד מקבל את כל השירותים מכולם ביחד, תוך קבלת החלטות משותפת ותחילת טיפול ראשוני של הילד או של המשפחה.

הקבוצה הזאת יכולה לקבוע זכויות לגבי העתיד?

אנחנו עוסקים כרגע בליווי מחקרי ופיתוח. ההחלטה היתה להקים שני מרכזים. המרכז בתל-אביב נמצא בשלבי הקמה. היתה לנו בעיה. היום יש הסכם עם תל השומר, והמקום הולך להיפתח בחסותו. אנחנו רוצים לפתוח 6 כאלה. כאן הוועדה יכולה לעזור.

כמה עולה להקים מרכז כזה?

מיליון וחצי.

אני מציע שנעשה סדר, כי אנחנו עלולים ללכת לאיבוד. זאת הישיבה הראשונה. אנחנו צריכים להתמקד בהסכמה לגבי מה אנחנו הולכים לעשות. אני ראיתי שהחלוקה שחשבתי בראש היא לא טובה. החלוקה שענת הציעה יותר טובה. היא אומרת שכשמדברים על זכויות נפגעי עבירה צריך לחלק את זה לשלושה חלקים. בחלק הראשון מדברים על זכויות נפגעי עבירה ככל שהן קשורות להליך פלילי. בפרק השני אנחנו מדברים על זכויות נפגעי עבירה ככל שמדובר על סיוע לנפגע. בחלק השלישי מדברים על הפיצוי שהוא יקבל. יש סיוע מיידי מבחינת עזרה ראשונה, ויש סיוע לטווח ארוך שיכול להיות שיקומי ופיצוי כספי.

אתם צריכים לקחת את הטבלה שהכינה תמי. בטבלה הזאת יש זכויות שונות שנמצאות. אני מציע שנכין רשימה של כל הזכויות לפי שלושת הפרקים האלה. נשים בכל פרק ופרק את את הזכויות הקיימות, את אלה שהם בשלבי חקיקה אבל לא מבוצעות, ואת אלה שהן משאת נפש שקיימות במקומות אחרים בעולם. אם יהיה לנו נייר כזה נוכל אחר כך לקבוע תוכנית עבודה . אם נתחיל עכשיו מהפרט להגיע לכלל, אנחנו לא נצא מזה. נתחיל לבקר, אחר כך נחזור לעניין המשפטי, אחר כך נחזור לעניין התקציבי. בואו נראה את כל התמונה כולה, נחליט מה היכולות, כמה עלויות ואז נראה איפה אנחנו עומדים, אחרת אני צופה פה בלאגן גדול בהתנהלות שלנו כוועדה. אנחנו עוד לא יודעים מה סדר העדיפויות.

אחד מהנושאים הגדולים זה הזכויות שחלקן בתוקף, חלקן לא בתוקף. אני חושבת שצריך לקבל החלטה אם ועדת המשנה הזאת היא זאת שתדון בעניין. לפי החוק הממשלה מחוייבת אחת לשלושה, ארבעה חודשים לדווח לוועדת חוקה. אם ועדת חוקה במליאתה ממשיכה את המעקב הזה, כולל תיקון החקיקה, כולל הצווים שיגיעו ליישום של החוק, אז הורדנו משהו מוועדת המשנה, או הפוך..

ועדת חוקה תמשיך?

נראה מה יותר טוב לנו.

בהנחה שוועדת החוקה - לא ועדת המשנה -מטפלת בחוק הזה כי הוא כבר חוק..

מה זאת אומרת מטפלת? המטרה של הסעיף הזה להיות גורם מדרבן שיציק כל הזמן לממשלה. אם נגיע למסקנה שהממשלה תהיה יותר מדורבנת אם היא תשב מול ועדת החוקה במליאתה, אז זאת תהיה ועדת חוקה. אם הממשלה תהיה מדורבנת דווקא על ידי ועדת המשנה, אז זאת תהיה ועדת המשנה. מה שנחליט כאן זה מה שיהיה.

אני ראיתי את זה שוועדת החוקה ממשיכה בחוק הקיים, ולכן ועדת המשנה כבר מצטמצמת לשניים, שניים וחצי נושאים.

גם זאת החלטה שנקבל. מה שאת מעירה עכשיו זה שלב ב'. כולנו מסתכלים כאן על הרשימה. את באה ואומרת שאין מה לדון בוועדת המשנה. אולי אז יהיו עוד דברים שיתווספו לרשימה שאינם עכשיו, כי מישהו כאן עשה שיעורי בית ומצא שבאמנה האירופית יש זכות מסויימת שלא מופיעה אצלנו בחקיקה. כשתהיה רשימה נחליט. חלק מהפיצויים זה בהליך הפלילי. זאת זכות של הנפגע.

זה לא בחוק.

נפגע העבירה נמצא במרכז. מכאן מתחילים. בואו נסתכל עליו. בואו נראה איזה זכויות יכולות להיות, אחר כך נקבל החלטות מה תוקפים. יכול להיות שיהיו ועדות משנה, או שהוועדה הזאת תעכב. יכול להיות שיהיו כאן כמה צוותים שיטפלו בנושא א', בנושא ב'. אנחנו נגלה הרבה מאוד דברים לא מסובכים שלא עולים הרבה כסף, רק צריך קצת לנדנד.

חבר הכנסת איתן הזכיר לי את אחד הדברים שכתבתי בניירות שלי. אני לא ממונה על הפושע, המערכות הממשלתיות ממונות עליו. אנחנו כאן על-מנת שהנפגעים יטופלו.

אנחנו רואות חשיבות בכך שמליאת הוועדה, בראשותו..

בואו נעשה קודם את רשימת האינוונטר. אולי יסתבר לנו..

אנחנו מרגישים שיש מומנטום שצריך להמשיך אותו.

בואו נשאיר את זה. אנחנו לא קובעים כרגע. אני רוצה שתעזרו לנו לעשות את רשימת האינוונטר, כדי שאפשר יהיה..

בסך הכל יש תמונה של החוק הקיים. אנחנו באיזה שהוא מומנטום של התקדמות. יש חוק שמנסים להביא לידי אכיפה. בתחום של הפיצויים יש הרבה יותר חסר מאשר.. אני חושבת שהוועדה יכולה לקבל החלטה באיזה כיוון היא מתמקדת, כי גם..

איך אני יכול להתמקד? אני רוצה לדעת מה תוכנית העבודה שלנו. מישהו יכול להגיד במה נעסוק בשנה הקרובה? אין לי את הרשימה של כל הנושאים. יש לי כמה נושאים. אני חושב שצריך בראש וראשונה לקיים דיון על מה לעשות קודם מתוך כל הדברים. יכול להיות שלכל אחד מכם יש תמונה ברורה. לי אין תמונה ברורה של כל המכלול. אנחנו צריכים לעבור איזה שהוא תהליך.

עוד לפני ששואלים במה, צריך לשאול במי. אנחנו מדברים על נפגעי עבירה. במסמך של ועדת המשנה מדברים על נפגעי אלימות. יכול להיגרם נזק אם אדם התחזה לרופא, יש חשמלאי לא מוסמך, מפעל שפלט רעל. כל אלה הן עבירות.. למה צריכים להוציא אותן מגדר אותו סיוע. מי נכנס לגדר הנפגע שאנחנו צריכים..?

אני אבקש מתמי ומענת לעשות סיכום ועדת קרפ. אני רוצה לדעת מה ההמלצות שלנו. לפגישה הבאה אני רוצה שנכין את האינוונטר, נקבע את השיטה של האינוונטר. צריך שיהיה בידינו חומר שנפיץ לכולם כדי שכולנו נדבר אותה שפה, אחרת נלך לאיבוד. אני חושב שנלך לפי החלוקה של זכויות נפגעי עבירה..

זה מופיע בטבלה.

אם אנחנו פועלים כאן במסגרת לזרז הליכי חקיקה של חוקים שעומדים בקנה, או אומרים שרוצים להגיש משהו יותר..זה דבר שצריך לחשוב עליו כדרך פעולה.

אני רוצה לקבל איזה שהוא מסמך שכתוב שם זכויות נפגעי עבירה פרק א': הליך פלילי. עכשיו כתוב שם זכות לאדם מחוץ לכותלי, שלא בנוכחות הנאשם. זאת זכות של נפגע עבירה?

חלק מהנפגעים.

יהיה כתוב שמופיע בחוק זה וזה תיאור של הזכות 1. המלצה שיש מקום להרחיב את התחולה, או אין המלצה. 2. איסור פרסום שם הנפגע. קיים לפי חוק זה כך וכך, מותנה בכך וכך. אז אנחנו קוראים את זה יחד, ואנחנו אומרים לעצמנו איך אנחנו יכולים לקדם את הדברים. כשאין לי את זה מול העיניים, אני לא רואה כלום. אין לי תמונה.

זאת הטבלה שתמי עשתה, רק ברובריקות אחרות.

גם איסור הפרסום. אפשר אולי לסדר את זה יותר. בסך הכל צריך לתאר את זה בוועדה, כדי שלכם יהיה ברור אלו זכויות קיימות בחקיקה, איזה דברים..

צריך המלצה של מישהו לסדרי עדיפויות.

ענת אמרה שמרכזי סיוע לקטינים. אולי עוד גורמים יגידו.

כמה זה עולה?

יש הבדל בין תקציב..

יש דברים שלא עולים כסף. פרגודים זה גם משהו. זה יעודד את המודעות.

גם זה יכול להיות תקציב. מכשור זה גם תקציב.

בכדי שאני אעשה תוכנית עבודה אתם צריכים להגיד לי שמצאתם שיש X דברים שעולים כסף. זה הכל דבר שקשור בדבר.

זה אומר שנצטרך לדון במקביל.

אני רוצה לראות את התמונה כולה, איך מחליטים. אני רוצה לראות איזו שהיא החלטה. בינתיים אפשר לשלוח מכתב להנהלת בתי המשפט.

שלחנו בישיבה הקודמת.

אולי לשפץ על-מנת לראות איזה דברים עולים.

את המסמך תקבלו לפני הישיבה. המסמך יהיה בידי כולם. באתי הנה מבולבל. אם נעשה סדר בטבלה וניתן לה עדיפות, אז יוכל להיות מן תכנון כללי.

יש הרבה אנשים מקצועיים. ברגע שמועלה איזה שהוא נושא אין לנו בעיות לסייע. אם מדברים על טיפול נפשי, ליווי, נשמח לסייע.

אני מסתכל על המבנה של הטיפול בנפגעי עבירה. יש את הצד הממשלתי. יש המון גופים וולונטריים. גם בעניין הזה צריך שיהיה סדר.

אין כל כך הרבה גופים וולונטריים.

אנחנו נעשה סדר בחומר. אנחנו נשב, נתייעץ ונפיץ את החומר. זה לא יהיה באוגוסט, זה יהיה בספטמבר. יש לנו כמה שבועות של הכנה. אולי נצליח לעשות תוכנית עבודת ועדה. בינתיים, אם כל אחד יש לו רעיון, נא שילחו אותו אלינו.

אני מודה על ההזדמנות להוסיף את תרומתי הצנועה. הישיבה נועדה בשאלה של איך. נענו בין מה ואיך, עד כדי כך שהתחלנו לדבר על ארגונים..

בצדק נאמר על ידי היו"ר לחזור לשאלה מה הן הסוגיות שנגזרות מצרכים של אנשים שנפגעו. אני לא משוכנעת שיש צרכים אחידים. נראה שצרכי ילדים מעט שונים מצרכים של אנשים שנפגעו. מה שמשותף לכולם זה שכולם נפגעו מפשיעה אלימה. זה שונה מאנשים שנפגעו בפשיעה שהיא לא אלימה.

רוב מדינות העולם מטפלות במי שנפגע בפשיעה שהיא לא אלימה. חשמלאי, גזים הן שאלות.

אין טעם להיכנס לזה. כאשר מדברים על זכויות בהליך הפלילי, יכולה להיות הגדרה מסויימת. כשמדברים על שירותי סיוע..

אני מציע שכשתהיה טיוטה של אותו מפרט היא תופץ בין החברים, כל אחד יוכל לראות את הסוגיות שהוא מתמחה בהן – ילדים, נשים, נוער. אז יהיה לטבלה עומק גילאי או עומק צרכים, המסמך יהיה עשיר יותר מבחינת העומק שלו.

בישיבה הבאה נתחיל להציג כל זכות וזכות. אני הייתי קורא כל זכות וזכות, אומר איפה היא קיימת, אל מי היא מתייחסת, אחר כך קובע את סידרי העדיפויות. הייתי מקבל הסבר קצר על כל זכות וזכות.

אני מבקש לחזור לנושא של מה יש בחוקים ולא מיושם, למי מכם הוא מפריע .

יש חוק קיים, אבל לא בכל התחומים.

כל אחד שיודע שיש לו חוק, שיגיד לנו למה הוא לא מיושם.

זה בדיון על כל זכות וזכות.

זה יהיה בדיון הבא.

אם לא יהיה לזה מימון, אז באפריל לא יקרה כלום.

מה מהנושאים מתוקצב?

מה שהיא היתה צריכה היא ביקשה ל2005.

יש חוק קיים שלא מבצעים אותו. בצורה פורמאלית דחו אותו. כאן התפקיד שלנו..

המליצו מה לדחות.

כרשות מפקחת נטו אנחנו צריכים לראות מה מבוצע, מה יבוצע. סיפור אחר לגמרי . פעם קודמת עשינו את זה בהקשר של התקציב.

הדיון יהיה בעוד חודש.

הישיבה ננעלה בשעה 11:50