ב' - הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 82) (עבירה בשל השתייכות לקבוצה)

2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
27.10.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 314
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, י"ב בחשוון התשס"ה (27.10.2004), שעה 9:30

הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 82) (עבירה בשל השתייכות לקבוצה), התשס"ד-2004.

חברי הוועדה: מיכאל איתן - היו"ר
עזמי בשארה
רשף חן
אליעזר כהן
יצחק לוי
אופיר פינס-פז

עו"ד ענת אסיף - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
עו"ד תמר בורנשטיין - משרד המשפטים
מיטל שינדל - משרד המשפטים
איתמר גלבפיש - מתמחה, משרד המשפטים
מפקח טובילין שלום - קצינת מדור חקירות, המשרד לביטחון פנים
עו"ד הלית כהן - מחלקה משפטית, שדולת הנשים
דפנה בן-פורת - ממ"מ, הכנסת

קרן ויינשל

דורית ואג

תמר שפנייר


הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 82) (עבירה בשל השתייכות לקבוצה), התשס"ד-2004

אני פותח את הישיבה. על סדר היום - הצעת חוק העונשין (תיקון - עבירה בשל השתייכות לקבוצה). אנחנו מקיימים דיון בצורך של קביעת קו מאזן ותמיד כאשר יש ויכוחים בתחומים האלה, כל אחד לפי נטייתו, מושך לכיוון א' או ב'. אני שמח שהגיעו להסכמה גם עם המציעה וגם בין הגורמים במשרד המשפטים והייעוץ המשפטי של הכנסת, והתוצר שאנחנו מקבלים הוא דבר שאני מאוד מזדהה איתו מבחינה ערכית. בהתחלה ניסו לשנות ההגדרה של גזענות, להכניס להגדרה עוד ועוד דברים. אני התנגדתי לזה, ואני חושב שגם אחרים בשולחן הזה התנגדו. עכשיו אנחנו אומרים דברים יותר ברורים, ואני מקווה מאוד שהם ישיגו את מטרתם.

ההצעה עכשיו אומרת שכאשר אדם מבצע עבירה ואפשר להוכיח שהמניע היה קשור בהתייחסות לציבור מסוים על רקע שנאה לציבור מסוים, העונש של מי שעושה את זה יהיה חמור יותר. נכון שבעצם השופט יכול להגיד: "הייתי נותן לו שלוש שנים, אך מאחר והעונש יהיה כפול אני אתן לו שנה וחצי והוא יקבל עוד שנה וחצי, אז יהיו לו אותם שלוש שנים שרציתי לתת קודם".

אבל הולכים על עונש מינימום.

אין עונשי מינימום. התיקון מכפיל את עונש המקסימום.

בכל אופן, הרי תפקידו של החוק הוא גם לחנך, אז יגידו לאדם: אם אתה לא סובל מישהו בגלל הפרצוף ונותן לו סטירת לחי, אז תקבל שלושה חודשים מאסר. אבל אם תגיד שאתה נותן לו סטירה כי הוא ערבי או הוא עולה מרוסיה או שייך לקבוצה של עובדים זרים שאתה שונא אותם ובגלל זה אתה נותן לו סטירה, במקום 3 תקבל 6 חודשים מאסר. כלומר, המסר הוא הדבר החשוב ביותר - אנחנו נגד שנאה לקבוצות, שנאה לאדם, פעולה נגד אדם בגלל השתייכותו לקבוצה. לכל ציבור יש פרטים ואי אפשר שאנחנו ניתן יד להכללות ולפגיעות בפרטים אך ורק בשל השתייכותם לקבוצה לגיטימית, לפעמים בכלל אין לפרטים שום שליטה על יכולתם או אי-יכולתם להיות בקבוצה. מי שפועל נגד אנשים בגלל השתייכותם לקבוצה - יכול להיות שזאת לא גזענות במושג הקלאסי, אבל זאת עבירה שצריכה להיות חמורה יותר; צריך לשרש אותה עד כמה שאפשר ולהיאבק נגד התנהגויות כאלה בחומרה רבה יותר. לכן אני חושב שהניסוח הוא מאוזן.

עקרונית אני מסכים להצעת החוק. אני חושב שהפילוסופיה שטמונה בתוכו מתאימה להשקפת עולמי, מבחינה זאת שבעבירה נגד ציבור כלולות שתי עבירות - א) העבירה הפלילית עצמה; ב) עבירת הגזענות. שנית, ההיגיון של המשפט הפלילי הוא הגנה על טובת הכלל, ובדרך כלל הוא עושה הפשטה מפגיעה פיזית באדם או פגיעה באדם מסוים אל טובת הכלל. כאן אפילו לא צריך לעשות הפשטה - העבירה היא ישירות נגד הכלל. לכן אני חושב שהיא עבירה כפולה ומכופלת, אין שום ספק שכאן החברה מגינה לא רק על הפרט אלא גם על הסדר הציבורי. עבירת של גזענות היא גם עבירה אישית נגד אדם וגם זורעת שנאה ומדון. כמו שאני חושב שכל רצח הוא רצח אבל רצח ראש הממשלה הוא גם עבירה חוקתית כי הכוונה היא גם למוטט את המשטר. אז אני מתייחס לזה קצת יותר בחומרה מאשר לרצח. אני חושב שהמניע הוא חשוב, אבל אני לא רואה כאן הסיפור של הלאום. אדוני היושב-ראש, העניין של הלאום לא מוזכר כאן.

זה בתוך הגדרת גזענות. המונח "גזענות" נמצא בתוך הסעיף ושואב את ההגדרה שלו מסימן א'1 בחוק העונשין.

הגדרת גזענות - "רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסייה והכל בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי אתני". עכשיו מוסיפים מוצא עדתי.

מה ההבדל בין מוצא לאומי ומוצא עדתי?

מוצא לאומי אתני לא כולל קבוצה עדתית.

מוצא עדתי הוא בתוך הלאום היהודי.

אני ער לפרשנות המאוד מוזרה שפרקליטות המדינה נתנה לביטוי מוצא לאומי אתני. אני שואל למה התכוונו כשאמרו מוצא לאומי אתני אם לא גם למוצא עדתי. הרי מוצא זה מאיפה יצאת. לאומי אתני זה בדיוק זה - רוסי, מרוקאי, עירקי.

ההגדרה של גזענות קשורה לעבירות ביטוי. באנו במטרה לצמצם כמה שיותר את העבירות האלה.

אני לא מבין למה לא ברור שמוצא לאומי אתני זה מוצא עדתי.

כי לא לכך התכוונו בהגדרה. התכוונו ללאום - יהודי, ערבי.

מה זה גזע?

אין גזע. אם אתה אומר גזע, זה כאילו אתה מאמין בתורת הגזעים, שהעולם מחולק לגזעים.

בסיס הגזענות הוא על רקע מוצא שונה מבחינה לאומית אתנית, אבל לא לעם אחד שיש בו אנשים שהגיעו ממקומות שונים, שזאת רמה נמוכה יותר של מחלוקות.

אני חושב שאין פה בכלל הגדרות נכונות של הדברים. בגלל זה מפרטים.

אדוני היושב-ראש, אני חושב שזה פירוש צר ולא נכון, אבל לא אתווכח.

אני רוצה שתהיו ערים לעוד דבר - הסעיף המקורי, המצומצם יותר, נכלל בתוך סימן שחל עליו סעיף שאומר "לא יוגש כתב אישום לפי סימן זה אלא בהסכמה בכתב של היועץ המשפטי לממשלה". עכשיו החוק הזה הוצא מאותו סימן, ועל פי זה אפשר יהיה להגיש כתב אישום גם ללא הסכמה של היועץ המשפטי לממשלה.

מצוין.

כאן יש החמרה בעונש לכתב אישום שהיה מוגש גם קודם.

כמי שהיה מאוד מעורב גם בהעברת החוקים בקריאה טרומית וגם בעבודת החקיקה, אני מאה אחוז תומך בהצעת החוק. יש לי בעיה עם הפירוט כאן "מחמת דת, קבוצה דתית, מוצא עדתי, נטייהמינית או היותם עובדים זרים". היה הרבה יותר טוב בעיניי אם היינו מקדישים מאמץ למצוא ביטוי סל שמצד אחד לא יביא לתוצאות ביזאריות כמו אוהד קבוצת בית"ר, אבל מצד שני יכסה מצבים שלא כלולים פה. אתן דוגמאות למצבים שלא יהיו כלולים - למשל אם תשב קבוצת חרדים ותחליט שכל חילוני שעובר נותנים לו מכות, זה לא כלול.

גם ג'ינג'ים לא כלולים, כי אין תופעות כאלה. אנחנו לא נלחמים בדברים שלא קיימים, אנחנו לא צופים שזה מה שיקרה. אם זה היה קורה, היינו נותנים לזה כאן ביטוי.

אני זוכר שהיה אירוע של אדם שהואשם ברצח כאשר הגן על החנות שלו, כשכל אשמתו היתה שהחנות שלו לא היתה נראית לחרדים. לא תקפו אותו באופן אישי, לא היה אכפת להם מיהו אותו אדם, אפשר לומר שתקפו אותו כחלק מקבוצה. יש עובדות במשרדי ממשלה שמוטרדות ולעתים מותקפות בגלל שהן חלק מקבוצה מסוימת - נשים חילוניות שמעזות ללכת במכנסיים.

זאת לא קבוצה. לא שמעתי על קבוצה כזאת.

מה ההבדל בין זה לבין גברים דתיים שלובשים קפוטה?

להם יש מכנה משותף קבוע. אם אותה אישה לבשה ביום מסוים מכנסיים ארוכים, היא כבר לא חלק מהקבוצה. אתה מוביל את זה לאבסורד.

אגיד לך מה המבחן. בדרך כלל כשיש עבירות מהסוג הזה, מבצע העבירה יודע מי האדם שהוא מרביץ לו, הוא יודע איך קוראים לו, הוא יודע להגיד למה הוא מרביץ לו. במקרה הזה, כשאדם מרביץ למישהו שהוא חלק מקבוצה, הוא לא יודע למי הוא מרביץ.

תתקוף את זה בכיוון אחר. אתה אומר: בוא נתפוס את מבצעי העבירה, לא את הקבוצות. אתה אומר שכל מי שמבצע עבירה על רקע אידיאולוגי, אתה רוצה שהוא ייכלל בחוק.

כלומר, תוקפים מי ששומר שבת, מי שמתלבש בצורה מסוים. זאת עבירה ממניע עדתי או מניע אידיאולוגי.

אפשר ללכת לכיוון הזה, אבל המניע האידיאולוגי שאנחנו מחפשים הוא לא סתם מניע אידיאולוגי. יכול להיות שמישהו מתיז ספריי על קיר מתוך מניע אידיאולוגי, אבל לא זאת הכוונה. אנחנו מדברים על מצב שבו אדם מבצע עבירה, בדרך כלל אלימות - -

זה היה חלק מהמהלך. ככל שהקבוצה היתה יותר רחבה, יכולנו לדבר על פחות עבירות.

לדעתי, חבר הכנסת חן, אתה עושה עוול להצעת החוק. זה חוק אחר.

אני הולך בדיוק בכיוון של החוק. אני מציע לכתוב: "מתוך עוינות כלפי ציבור" או "מתוך עוינות כלפי הנפגע בשל השתייכותו לקבוצה מוגדרת".

זה קצת עמום מדי בשביל חוק העונשין.

אני לא רוצה שבבית המשפט יגיד אדם ויגיד שכל אלה שלובשות מכנסיים קצרים הן קבוצה.

לדעתי זה לא עמום מדי. לצורך חוק לשון הרע יש עבירה של הוצאת דיבה כלפי ציבור, ואף אחד לא חושב שצריך להגדיר את הציבור הזה. אומרים: יבוא המקרה, נזהה את הציבור, נצליח להבין מה זה ציבור.

אני אסביר למה לא טוב להשאיר מונח כללי שאפשר יהיה לעשות בו שימוש גמיש. כשמדובר בחוק העונשין ובעבירה שעליה תהיה החמרה של העונש, האדם שמבצע את העבירה צריך לדעת מראש שמה שהוא עושה זאת עבירה. הוא לא יכול להמתין עד שבית המשפט יעשה את מה שהמחוקק צריך לעשות וינסוך תוכן בתוך המונח קבוצה.

מה שאמרת עכשיו עומד בסתירה מוחלטת לספרים שלמים בתורת המשפט. זאת גישה פוזיטיביסטית סופר קיצונית, כאילו אנחנו במאה ה-18. פוזיטיביזם מוחלט - מה שלא כתוב בחוק אסור להעניש עליו.

אין עונשין אלא אם מזהירים.

מה זה הוצאת לשון הרע נגד קבוצה?

קודם כל, חוק לשון הרע הוא אזרחי במהותו, וזאת עבירה שדינה שנה מאסר. כמעט לא משתמשים בה, אולי גם בגלל אי-הבהירות. עכשיו אנחנו הולכים לעשות עבירה בחוק העונשין, שהוא החוק הפלילי המרכזי. אדם צריך לדעת אם הוא מבצע עבירה או לא, ולא להמתין להכרעת בית המשפט.

החוק הזה בא לפתור בעיות קיימות, הוא לא בא להמציא דברים.

חבר הכנסת חן, אתה בוודאי מסכים שלא כל קבוצה ראויה להיות קבוצה שזקוקה להגנה. קבוצת בית"ר ירושלים מול קבוצה אחרת - לא זקוקה להגנה.

אז בואו נוסיף פה תפיסות אידיאולוגיות. כי אם אני הולך להרביץ לכל ליכודניק כי הוא ליכודניק, זה לא שונה מאשר אם אני מרביץ לערבי כי הוא ערבי.

אבל זה שונה אם אתה הולך להרביץ למישהו כי הוא חתך אותך בכביש?

כן, זה שונה. הרי הרציו של החוק הזה הוא: אני שונא ליכודניקים, אז אני תופס את הליכודניק הראשון שנקרה בדרכי ונותן לו מכות.

זה לא הרציו של החוק הזה. הרציו של מה שאתה מציע הוא הצעת חוק שמנסה לתפוס עבירות ממניעים אידיאולוגיים. כאן לקחנו קבוצות שבמציאות הישראלית אנחנו רואים אותן כקבוצות פגיעות ואנחנו מגינים עליהן.

מדובר על קבוצות נתונות שנולַדתָ לתוכן, לא קבוצות שבחרת להשתייך אליהן. אתה מדבר על בחירות אידיאולוגיות. למשל, אני בחרתי להתלבש כך. זה סיפור אחר מאשר קבוצות מוצא.

נולד להורים מקבוצה מסוימת, לא שאלו אותך בכלל, אבל כבר קיבלת את התווית.

זה ההיגיון של החוק הזה, לכן מדובר פה על גזענות. אתה מדבר על השתייכות לקבוצה ממניעים אידיאולוגיים.

אני כופר בכך שזה ההיגיון של החוק. ההיגיון של החוק הזה הוא התייחסות חמורה במיוחד ל-mens rea של העבריין. אנחנו אומרים: היתה לך כאן כוונה פלילית שאנחנו רואים אותה כחמורה במיוחד. אתה לא סתם התעצבנת על מישהו ורצית להרביץ לו. אתה קיבלת החלטה שאתה שונא קבוצה, ולכן אתה מוצא אחד מהקבוצה - לא אכפת לך מי זה, לא מעניין אותך מי האדם, אתה לא יודע את שמו ואיפה הוא גר, זה לא אישי. אתה פשוט רוצה להזיק לקבוצה הזאת. לפי דעתי, זה ההיגיון של החוק.

כאשר ניסחו את החלק הפלילי של חוק העונשין החדש, ישבנו עם פרופ' פלר חודשים ארוכים, חודשים, שמנו לב לשיעור הענישה. לכן בעיניי שיעור הענישה הוא מספיק. ההיגיון בחוק הזה הוא לא הנושא האידיאולוגי ולא הנושא הגזעני אלא מציאות קיימת. אם, למשל, המצב בארץ היה שאין עובדים זרים או שכל העובדים הזרים מקבלים יחס מצוין, לא היינו מכניסים פה עובדים זרים. פה מדובר על צורך, על קבוצות שצריך להגן עליהן. אין לנו צורך להגן עכשיו על אנשי ליכוד ולא על אנשי בית"ר ירושלים. על אלה שיש צורך להגן - ישבו פה אנשים וניסחו ואמרו: זה מה שקורה כרגע. לכן אני אתמוך בחוק הזה, אבל בהסתייגות אחת - שזה יהיה הוראת שעה. אני לא חושב שהחוק הזה צריך להיות קבוע, אני חושב שאלו דברים שמשתנים, אני חושב שצריך לבחון אותם. אני מציע הוראת שעה לחמש שנים, אני רוצה לראות מה יהיה המצב, יכול להיות שיהיה צורך להוסיף קבוצות או להוריד קבוצות.

ההיגיון עד עכשיו הוא שאתה צריך להוסיף קבוצות.

אז אולי נצטרך להוסיף. אין לנו כרגע שום כלל שמאפיין את הקבוצות האלה. אלה לא קבוצות שנולדת לתוכן, זה לא קבוצות שהצטרפת אליהן, אלה הקבוצות שכיום יש צורך להגן עליהן מפני אלימות, מפני הטרדות, מפני אפליות. יכול להיות שמחר זאת תהיה קבוצה אחרת שאנחנו לא מכירים היום, ויכול להיות שהמצב ישתנה. לכן אני תומך בחוק, ואני מבקש להציע הצעה שאולי תתקבל ואולי תהיה הסתייגות - שהחוק הזה יהיה הוראת שעה לחמש שנים כדי שאפשר יהיה לבחון אותו מחדש. לא נראה לי שהכפלה אוטומטית היא נכונה באופן קבוע, כי יש הבדל ענק בין להכפיל חצי שנה לבין הכפלה של שבע שנים.

זה עד עשר שנים.

טוב שקבעו מקסימום אבל בכל אופן, יש הבדל בין להגיד לאדם: במקום חצי שנה תשב שנה, או במקום ארבע שנים תשב שמונה. יש פה פערים גדולים בהכפלת העונש. כאשר שקלנו את מידת הענישה, העבירות האלה לא מצדיקות מידת ענישה כזאת. אני יכול לקבל שהעניינים האלה מצדיקים מידת ענישה מחמירה בהוראת שעה. אי אפשר לעשות פה הוראת שעה לתקופה של פחות מחמש שנים כי אלה דברים שלא נעצרים תוך שנה, לכן אני מציע שהחוק הזה יהיה הוראת שעה לחמש שנים.

אני חושב שבהוראת שעה יש שתי בעיות - אל"ף, שהיא הופכת התופעה לחולפת. הלוואי שזאת היתה תופעה חולפת, אבל אי אפשר לעשות חוק לפי הלוואי. גזענות לא תופעה חולפת בחברה האנושית המודרנית מאז המאה ה-16. איך תקבל אם בגרמניה יעשו חוק נגד אנטישמיות בהוראת שעה.

אבל את הגזענות לקחנו בחשבון כשחוקקנו את חוק העונשין לפני שש-שבע שנים.

טכנית, לקחנו סעיף הגזענות מחוק העונשין והכנסנו אותו לפה. שם זה לא היה הוראת שעה, עכשיו גם את הגזענות אתה הופך להוראת שעה.

אבל אתה מכפיל את העונש.

זה התחיל מזה שרצו להרחיב את ההגדרה של גזענות. נטורי המילה "גזענות" אמרו: אנחנו לא יכולים לפגוע בקדושת המילה.

אני חושב שאי אפשר לעשות את הצעת החוק הזאת הוראת שעה, כי זה לא פתאום צורך שנוצר, פתאום אנחנו רוצים להכפיל את העונש. אני חושב שהצורך תמיד היה, רק הרגישות של המחוקק עלתה. לא אומרים שקודם לא היתה גזענות ועכשיו יש גזענות והיא תחלוף. היתה גזענות בישראל, רק הרגישות החוקתית בענייני זכויות אדם עלתה. לכן זאת לא תופעה חולפת.

מה עם נכים, למשל?

אולי מרביצים לנכים כי קל יותר לתקוף אותם, אבל לא מתוך מניע של שנאה לנכים.

הסיבה השנייה שבגללה אני נגד הוראת שעה - זה לא שהעניין החריף פתאום וצריכים הוראת שעה. אני חושב שזה ערך בחברה, אני חושב שהחוק הזה צריך להביע ערך נגד גזענות ועבירות נגד קבוצות כקבוצות. זה צריך להיות ערך מקובל בחוק העונשין, ולא חשובה שכיחות העבירה עצמה. צריך שזה יישאר בספר החוקים, זה לא צריך להיות הוראת שעה. זה ערך.

חבר הכנסת יצחק לוי, מאחר שאני בטוח שבעוד חמש שנים עדיין תהיה חבר כנסת, תרשום ביומן, ניפגש עוד חמש שנים ואפשר יהיה לבטל את החוק, אם יהיה צורך. גם אם הצעתך שזו תהיה הוראת שעה לא תתקבל, עדיין שמורה בידך האופציה לבטל את החוק.

הוראת שעה מחייבת דיון חדש. אני אתקן את הצעתי - בהפרדת הגזענות, אני רוצה שכל שאר החוק יהיה הוראת שעה.

אני קראתי את הפרוטוקולים שדנו בהכנסת "מין" לתוך ההגדרה. אם אני הולכת להגדרה המילונית של המילה גזענות, מדובר בהשקפה שעמי העולם מחולקים למיוחסים ונחותים, ומבחינתי היה בסדר להשאיר את הדברים כמו שהם. ברגע שהמחוקק מרחיב את הגדרת הגזענות אבל לא מכניס את קבוצת המין, פה הבעיה.

נמנעו מלהרחיב את הגדרת הגזענות.

הרחיבו והוסיפו "מחמת דת, קבוצה דתית, מוצא עדתי" וכו', אמרו שמחילים את זה גם על הרקע הזה. אני מבקשת להוסיף גם את קבוצת המין.

אנחנו כבר דנו בזה. לא נקיים עכשיו דיון מחודש.

הכוונה שלי לא לקיים דיון מחודש. כיוון שהוזמנתי לדיון, אשמח לנסות להבהיר משהו בקצרה. הדוגמאות שכל הזמן עולות הן בנושא של אלימות - שמרביצים לערבים כי הם ערבים. אבל גם עבירות שהן לא אלימות - רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה. אני לא חושבת ששונה המצב אם אומרים לציבור עדתי "מוצצי דם", או אומרים לציבור הנשים "מוצצות דם", או שאומרים "שיישרפו כל הפמיניסטיות". יש חשיבות חינוכית, כפי שאמרת, יש חשיבות חברתית ויש חשיבות בהתוויית נורמות של תפיסת נשים, ועדיין בחברה הישראלית רואים את הנשים כמיעוט למרות שהן מעל 50% מהאוכלוסייה.

דיברת עכשיו על ביטויים ולא על מעשים. את מחזירה אותנו לדיון הראשון.

אני רוצה שלא יגידו אחר כך: מכלל הן לומדים על הלאו. המחוקק בחר להתייחס ספציפית רק לקבוצות האלה, אז לקבוצות האחרות זה לכאורה לגיטימי להתייחס בצורה כזאת.

חס וחלילה.

אל תשכחי שאפליה בענייני מין בהחלט קיימת בחקיקה, וקיימות גם עבירות בעניין הזה.

שעיקרן בעולם העבודה.

ובעולם המצרכים.

הוועדה סברה שהפגיעות בנשים הן לא בגלל היותן נשים, אלא בגלל היותן יותר חלשות פיזית, או בגלל מתחים.

משום שהתפיסה החברתית היא כזאת שמסווגת נשים כקבוצה יותר נחותה.

אין כאן מצב שמישהו אומר: יש לי מאבק, אני רוצה להכחיד את הנשים מהעולם.

אבל יש מי שאומר: שיישרפו כל הנשים הפמיניסטיות.

יש גם נשים שאומרות: יישרפו כל הגברים.

אתם מוסיפים דוגמאות, זאת אותה הבעיה.

יש לי שתי שאלות. אחת, למה השימוש בביטוי עוינות ולא שנאה. האם הביטוי שנאה לא היה מבהיר את הכוונה בצורה הרבה יותר ברורה?

בהתחלה חשבנו לקרוא לזה עבירות שנאה כמו בכל העולם, אבל הביטוי "שנאה" היה נראה לנו חזק מדי.

אבל הוא מתאר את המצב בצורה טובה.

זה לא תמיד שנאה, לפעמים אתה חושב שכל בני הקבוצה הם טיפשים.

אם אני חושב שכולם טיפשים, אני לא מרביץ להם בגלל זה.

אנחנו נצביע. מי בעד להחליף את הביטוי "עוינות" ב"שנאה".

הצבעה
בעד - רוב
נגד - מיעוט

הרוב בעד. נחליף את הביטוי "עוינות" ב"שנאה".

ראיתי שבמקומות שונים בעולם, כדי להתגבר על הבעיה שמפריעה לי, הוסיפו בהגדרה גם פילוסופיית חיים. למשל, יש קהילת "אימן". אין לה דת, אבל זאת דת מכל מובן אחר. אני מבקש לגלות את אותה רגישות כפי שגילו בעולם ולהוסיף בהגדרה "פילוסופיית חיים".

כמה עבירות בוצעו כלפי מישהו על רקע היותו חבר ב"אימן"?

יש פה עניין עקרוני.

מי בעד התוספת "פילוסופיית חיים"?

הצבעה
בעד - 1
נגד - 2

ההצעה לא התקבלה. זה יירשם כהסתייגות.

יש לי בעיה עם ההסתייגות הקודמת שהתקבלה. ההגדרה של גזענות מעטה יותר מהשנאה - רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות. בביטוי "עוינות" איכשהו כללנו הכל. ברגע שאנחנו אומרים שנאה לגבי הקבוצות האחרות, זה קצת חמור יותר. אני לא בטוחה שזה יתפרש כך.

מבחינתי הרשימה הזאת היא שנאה. את יכולה לכתוב את כל הרשימה הזאת גם פה.

אני תמכתי בהצעתו של חבר הכנסת חן כי זה מתאים לעבירות השנאה בעולם. לכן זה מתאים.

גם בעולם יש הרבה מקומות שכתוב בכותרת hate ובהגדרה מדובר על hostility.

אז אולי תסתפק רק בכותרת?

נשנה את השם של סימן א'2 ל"עבירות בשל שנאה" ובשאר הצעת החוק נשאיר עוינות. רק אברר עם נסחית החוק, נוגה ענתבי, אם זה בסדר. בינתיים הוחלט בכותרת יהיה כתוב "עבירות שנאה" ובפירוט יהיה כתוב עוינות, אלא אם לנוגה ענתבי תהיה בעיה עם זה.

למה לא תגלו כלפי הציבור הלא דתי את אותה סובלנות שאני גיליתי כלפי הציבור הדתי כאשר נאבקתי שיעבירו החוק?

הציבור הלא דתי לא נפגע משום דבר. לא שמעתי אף פעם שהרביצו לאדם כי הוא חילוני.

זה לא נכון. לא שמעת על עובדות מדינה שמטרידים אותן בגלל שהן לובשות חצאית קצרה מדי?

זאת הטרדה מינית. זאת לא הטרדה בשל השתייכות לקבוצה.

לא מכירים אותן. מטרידים אותן בגלל שהן הולכות עם חצאית קצרה, זה אורח החיים שלהן.

אומרים להן שיבואו עם חצאית ארוכה, זאת לא עבירה. זה ממילא לא היה נכנס לכאן.

ניסיתי לשכנע אתכם עוד פעם. לא השתכנעתם, אני מגיש את זה כהסתייגות במליאה.

מי בעד לקבוע שהחוק הזה יהיה הוראת שעה לחמש שנים, חוץ מהגזענות?

הצבעה
בעד - 1
נגד - 2

ההצעה לא התקבלה.

אני מגיש את זה כהסתייגות.

מי בעד העברת החוק לקריאה שנייה ושלישית?

הצבעה
בעד - 3
נגד - אין
הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 82) (עבירות בשל עוינות כלפי ציבור), התשס"ה-2004, אושרה.

הצעת החוק אושרה פה אחד, והיא תעבור למליאת הכנסת לאישור בקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:00.