ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 02/06/2004

פרוטוקול

סדר היום
סקירת המדען הראשי של המשרד לבטחון פנים


5
ועדת המדע והטכנולוגיה – 2.6.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס' 81
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום רביעי, י"ג בסיון תשס"ד (2.6.2004) שעה 9:00
סדר היום
סקירת המדען הראשי של המשרד לביטחון פנים, פרופ' ישראל ברק, על תחומי משרדו.
נכחו
חברי הועדה: מלי פולישוק-בלוך - היו"ר
יגאל יאסינוב
מוזמנים
פרופ' ישראל ברק - המדען הראשי, המשרד לביטחון פנים
ארנון איקן - סגן החשב הכללי - משרד האוצר
סנ"צ יקי אלמוזנינו - ראש יחידת תשתיות מבוזרות - משרד לביטחון פנים
ד"ר אורי אנגלהרד - ראש מינהל טכנולוגיות, משטרת ישראל - המשרד
לביטחון פנים
אבי אלקיים - טכנאי - משרד לביטחון פנים
רוני בורוכוב - מנהל תחום טכנולוגיה - משרד לביטחון פנים
רפי הוידה - לשכת המדען הראשי - משרד התקשורת
עידית חכימי - מנהלת תחום מדעי החברה וההתנהגות בלשכת המדען הראשי - משרד לביטחון פנים
פרופ' רמי רחמימוב - המדען הראשי - משרד הבריאות
רינה פרידור - מנהלת פרוייקט חממות טכנולוגיות
עופר שנהב - תחום אגף חקירות - משרד התעשייה, המסחר
והתעסוקה
מנהלת הוועדה
ענת לוי
נרשם ע"י
חבר מתרגמים בע"מ











סקירת המדען הראשי של המשרד לביטחון פנים, פרופ' ישראל ברק, על תחומי משרדו
היו"ר מלי פולישוק-בלוך
בוקר טוב. אני פותחת את הישיבה.
פרופ' רמי רחמימוב
בהודעתו של יושב ראש הכנסת לסגור את ועדת המדע כוועדה עצמאית, ובסיבוב הקודם שהדבר הזה היה, הפורום הזה כתב מכתב וביקש להיפגש איתו ואני לא יודע אם בעקבות זה, זה הוקפא לשנה והשאלה היא האם יש לנו מנדט בוועדה להיות פה בפורום המדענים הראשיים.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
בהחלט כן. לפני כשנה יושב ראש הכנסת הגיש שתי אמרות שפר לסגור את ועדת המדע ואת הוועדה לקידום מעמד האישה.

קמה זעקה גדולה מאוד בתחום מעמד האישה, כל נשות ישראל, אבל הוא ירד מזה, נבהל מהרעש. גם היתה זעקה קטנה של המדענים כי הם לא צועקים כל כך, והוא באמת נרגע לכמה חודשים. עצם העובדה שהוא עכשיו שוב חידש את החזית שלו נגדנו ולא למעמד האישה, זאת אומרת שרעש תקשורתי מאוד עוזר, במיוחד על מישהו ניזון פוליטית, ולכן אני חושבת שזה מאוד חשוב לעשות רעש.

בנוסף לה, גם חברת הכנסת לאה נס כתבה לו מכתב. ראיתי את התשובה שלו, מאוד לא ראויה.

אני ביום שני הייתי אצל ראש הממשלה, כדי לדבר על מדע וטכנולוגיה בלב כל הסערה המדינית, היה משב רוח מרענן, בתוך המדמנה שהוא נמצא בה, בתוך כל, הוא לא אמר איכס אבל אני אומרת, פתאום בא מישהו ודיבר איתו על חזון וציונות ועל עתיד ועל מדע וטכנולוגיה ועל תכנית עבודה מה צריך לעשות, אני יודעת שהוא מאוד התרשם וגם הבטיח לקיים, זאת אומרת, לעשות משהו בעניין.

כשאני הגשתי בפניו תכנית אופרטיבית מה צריך לעשות, לא רק בגדול שצריך, ובין היתר, בשולי הדברים גם הזכרתי את הנושא הזה, זה לא היה הזכרה, זה היה אמירה מפורשת שלא ייתכן שאנחנו רוצים מדינת מדע וטכנולוגיה ובה בעת אנחנו מחסלים, אפילו כלפי חוץ זה לא מכובד, אז שלא לדבר על זה, שברור לכולם שאם לא תהיה ועדת מדע, כמעט ולא יעסקו בנושא מדע וטכנולוגיה בכנסת ישראל, זה ברור לכולם.

אחת הטענות של חבר הכנסת הירשזון שלוועדה הזאת אין סמכויות, אני אכן מוחה על כך שלוועדה הזאת אין סמכויות. הסיבה שאין לה סמכויות, זה כי רוב החוקים במדינת ישראל נקבעו לפני שקמה הועדה הזאת, שהיא ועדה יחסית חדשה, סטטוטורית, אבל יחסית חדשה וכשהקימו אותה, העבירו סמכויות בתקנון אבל בפועל בחוקים לא העבירו, וזה מה שמחליש את הוועדה.

אנחנו גם הגשנו הצעת חוק, יותר מאחת, שמעבירה סמכויות אבל לחבר הכנסת הירשזון יש יותר כח, לדוגמא, בכל הנוגע לנושא של המדען הראשי בתמ"ת, אז עוד לא ממש רבתי עליהם כי אני כל הזמן צריכה לריב בתחומים אחרים שלא יסגרו את הוועדה קודם כל, אבל אין ספק שהעברת סמכויות לוועדה, בנושא מחקר רפואי או דברים כאלה, זה צריך להיות בוועדת המדע כי רק פה באמת נכנסים לדברים לעומק ועם כל הכבוד לוועדת הכספים וחלילה לי מלהפחית בכבודם, הם לא עורכים דיונים ונכנסים לעומקם של דברים בכל התחומים שאנחנו עוסקים בהם פה ולכן חבל שהם יחליטו ולא אנחנו. אז ככה שאני שותפה ואני אברך כל לחץ נוסף.

אנחנו גם קוראים מפה לכל ראשי האקדמיה, ולכל ראשי מכוני מחקר בהחלט להצטרף אלינו כדי להציל את המדע בישראל, ותודה רבה על הערתך ואנחנו נתחיל עכשיו.

ברשותכם בואו נעבור לנושא שלנו שאפילו היה היום בחדשות, שהמילה טכנולוגיה ומשטרה התחברו להם היום בחדשות המסעירות של הרצח של אתמול. אתם שמעתם על זה? אני שמעתי, אני חשבתי שאתם תאירו את עינינו דווקא, אבל זה היה ברדיו.

אתמול היה רצח, שמעתם ודאי שרצחו את אחד מידידי הפשע בישראל בנוכחות ילדיו הקטנים, זה מה שעושה את זה מאוד מזעזע, אבל השתמשו בטכנולוגיה, זה אני לא הבנתי כל כך איזה טכנולוגיה השתמשו בשביל הרצח הזה.

בכל מקרה אנחנו תיכף נשמע על הטכנולוגיות המתקדמות. זה משהו של שלט רחוק לאיתור. דיברו על זה באותו הקשר, לכן אני אומרת.
עידית חכימי
נעצרו שלושה חשודים בניסיון להתנקשות בחייו של זאב רוזנשטיין, וזה היה שלט הרחוק כשיש מספר מכשירים כאלה וכנופיות שעדיין,
היו"ר מלי פולישוק בלוך
תודה שאת מאירה לנו, כי אמרו את זה באותה נשימה.
עידית חכימי
זה שני סיפורים שונים.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
לא, זה לא סיפורים שונים, אבל הטכנולוגיה שייכת לחלק הזה.
ארנון איקן
אני לא הצגתי את עצמי. שמי ארנון איקן סגן חשב הכללי באוצר.


אני מצאתי לנכון להגיע, כי אני מרכז היום ועדה שעוסקת בקניין רוחני בשירות המדינה ואנחנו למעשה יש לנו כיום צוות שפועל, צוות משותף, ויש כוונה גם לצרף משרדי ממשלה נוספים.

כרגע אנחנו ממוקדים במילה אחת, גם בתפיסת עולם של איך להסביר את תחום הקניין הרוחני במדינה, גם מבחינת הקטע של הנכסים של הקניין הרוחני, הגנה על הנכסים, שימוש בנכסים וכו', איסור על נכסים וגם בקטע של תמלוגים.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
אבל זה לא ועדה חדשה.
ארנון איקן
זה ועדה שהתחזקה לאחרונה ואנחנו שמים הרבה אנרגיה עכשיו בשביל לקדם עניינים.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
זאת אומרת, אתה חדש בוועדה, זה מה שאתה אומר?
ארנון איקן
אני יושב ראש הועדה החדש.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
ממתי?
ארנון איקן
מלפני כמה חודשים והתחלנו לעשות מאמץ גדול בשביל לקדם את הדברים. כרגע אנחנו עוסקים בשני מוקדים עיקריים, 1. זה תחום הבריאות וכאן רחמים מכיר את הדברים, כל נושא של קניין רוחני בבתי החולים הממשלתיים ויש כבר איזה הצעה בסיסית שאנחנו עובדים עליה ומעבדים אותה.

תחום שני זה חקלאות.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
אני רוצה לעצור אותך. אנחנו דנו בוועדה הזאת יותר מפעם אחת בנושא הזה, כי זה נושא מאוד חשוב. עכשיו, אני מציעה ככה, אנחנו ניפגש, תספר לי את כל הדברים האלה ונבקש מענת שתקיים ישיבה כדי לעזור לך לקדם את הנושאים כי אנחנו רוצים ביולי לגמור את זה. אפשר לנסות להעביר קריאה ראשונה, אחר כך נעשה את התיקונים האחרים, אפשר לעשות?
ארנון איקן
אני אתנסח בזהירות, אנחנו נעשה מאמץ מאוד גדול.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
כי זה כבר כמה שנים מדברים על זה.
ארנון איקן
כן, כן, אבל הנושא הוא די מורכב. את מתארת לעצמך, ואני מרכז המון מאמץ עכשיו בתקופה הזאת בשביל לקדם את זה ויש כאן הרבה אספקטים, גם משפטיים, גם כלכליים, גם תקציביים.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
זה אנחנו מכירים, אבל בוא נעשה פגישה בהקדם, נעשה ישיבה.
ארנון איקן
מאה אחוז, אני רק אומר כי באתי לפה להתחיל לקדם עניינים בתחום שאני קורא לו המערכת הביטחונית, כלומר משרד הביטחון וקמ"ג ושות', אז לכן ננסה לראות.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
קודם כל אני שמחה שבאת ובאמת אני מאוד מאוד רוצה שלפחות את החלק הזה נוכל להגיד שכבר עשינו משהו, כי כבר שלוש שנים לא עושים את זה וזה קצת יותר מדי.
פרופ' רמי רחמימוב
זה נהדר שעכשיו האוצר דוחף את זה משום שמוקדם זה, יצאו מתוך הנחה שהקניין הרוחני שייך למדינה ולא צריך לעשות כלום וזה אסון, אז אני חושב שזה נהדר שעכשיו האוצר דוחף את זה.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
יופי, אז עכשיו אנחנו נקדם את זה ביחד.

אנחנו נעבור לחלק הראשון של הישיבה הראשונה, חילקנו את זה לשניים, סקירת המדען הראשי של המשרד לביטחון פנים, זה כבר היה להיות מזמן, מכל מיני סיבות דחינו את זה, אבל הבמה היא שלך, בבקשה.
פרופ' ישראל ברק
תודה רבה. אני באמת מברך על ההזדמנות ומודה על ההזדמנות להציג את הדברים, את העשייה שלנו בנושא הזה והדגש שאנחנו בחרנו ליטול היום הוא דווקא להתמקד בתכנית העבודה של שנת 2004 מצד אחד, ומצד שני, לנסות ולהניח על השולחן כמה וכמה דגשים כלליים בעבודה בכלל, ואני רוצה לפתוח באמירה שמיוחסת לספן - - שאומר, תכניותינו מאכזבות כי הן נטולות מטרה, כשאדם אינו יודע לאיזה נמל הוא מכוון, שום רוח היא אינה הרוח הנכונה להשיט את הספינה.

בכך אני רוצה לפתוח ולומר, שאולי בשונה ממשרדים אחרים, ממשרדי מדען ראשי אחרים ובוודאי ממשרד המדע, הדגש שלנו במשרד לביטחון פנים הוא דגש יישומי ובראש הראשונה מונחה על ידי הצרכים בשטח ומתוך כוונה לשפר ולשכלל ולהעריך ולתמוך במדיניות של המשרד. לבנות כלים לעבודה של המשרד, והרבה הרבה פחות לעסוק במדע בסיסי.

אנחנו כמעט ולא תומכים במחקרים ובפיתוחים שעניינם מדע בסיסי וזה דבר שחשוב לשים על השולחן ישר בחזית הדברים וכמובן, כשהמטרה העיקרית שלנו היא לכוון את המדיניות וכאן ניסינו באמירה אחת כוללת לנסות ולכוון לעניין הזה.

התפקיד והייעוד של לשכת המדען הראשי הוא משמש גורם מטה שתפקידו לרתום את המדע כדי לכוון את המדיניות בתחומי מערכת אכיפת החוק וביטחון הפנים, ולפתח שיטות מדעיות, אמצעים וכלי עבודה לאכיפת החוק, הבטחת ביטחון הפנים ושמירה על שלום הציבור, כך שאנחנו עוסקים כמעט באופן אקסקלוסיבי במחקר ופיתוח תשתיתי ויישומי.

המשרד לביטחון פנים, במתכונת הנוכחית, אמון על שתי זרועות, זה לטובת החברים שאינם מכירים את המשרד היום, שתי זרועות של מערכת אכיפת החוק. מה שמעניין כאן זה דווקא החזית של מערכת אכיפת החוק שזו המשטרה, שעוסקת במעצר של עבריינים, מניעה כמובן, והעורף של מערכת אכיפת החוק.

הקטע האמצעי שזה הפרקליטות ומערכת השפיטה בבתי המשפט אינם באחריות המשרד לביטחון פנים, דבר ועובדה שמייצרת בעיות בניתוח נתונים ואיזשהו תהליך או רצון לעשות תהליך מאוד מסודר ואחיד של פיתוח מדיניות לאורך כל מערכת אכיפת החוק. זה קצת קשה מפני שאנחנו מדברים שפות שונות, טרמינולוגיה שונה, נתונים שונים נאספים, ואם רוצים לעקוב אחר התהליך עצמו כפי שהדבר מתאפשר למשל במערכת המשפט האמריקאית, שם המשטרה, הפרקליטות והתביעה, בתי המשפט ומערכת התקון והאכיפה מצויים תחת רשות אדמיניסטרטיבית אחת.

בכל מקרה, בימים אלו אנחנו עדיין אחראים על שתי זרועות, משטרה ושירות בתי הסוהר.

ישנן תכניות מאוד משמעותיות להקנות נופך משמעותי וממשי למושג המשרד לביטחון הפנים, דבר שהתגבש בעבודת מטה מאוד מסודרת ואם יהיה עניין יש לי פה מודולה במצגת שאפשר קצת להרחיב, אבל אנחנו הולכים לכיוון של הרחבת המשרד והכללת גופים רבים נוספים בדומה למחלקת הגנת המולדת בארצות הברית, אלא שאצלנו השינוי בשם היה ב- 95 ולא נתנו לשינוי הזה את הנופך הממשי עד לאחרונה, עד לשנים האחרונות ועשינו עבודת מטה מאוד מסודרת ומאוד מעניינת מבחינת המתודולוגיה גם, ואולי אפשר אחר כך קצת להתמקד בה.

מהם עקרונות הפעולה שלנו, אז בראש ובראשונה כמובן השאיפה למצויינות בעבודה, אנחנו בכל עבודה שאנחנו מוצאים, מחפשים את הספק הטוב ביותר שניתן עבודה בשיתוף פעולה עם הלקוח והצרכן ובמקרה שלנו כמעט תמיד זה משטרת ישראל או שירות בתי הסוהר, הם מניעים את התהליך שלנו ומציגים לנו את הצרכים.

אנחנו משתדלים לעודד יוזמה אישית, יצירתיות מדעית וחדשנות מחשבתית ולהחדיר אותה לתוך המערכת. אני אתייחס לזה קצת יותר מאוחר גם כן, הרי יש לנו ניסיון לראיה כוללת, ראיה כלל מערכתית בין משרדית לרב זרועית, אני אתייחס לזה קצת יותר משום שלנו כמיניסטריון מנקודת הראות של המיניסטריון אנחנו צריכים לראות את הדברים בראיית על ולא דווקא בראיה ממוקדת וספציפית למשימות הספציפיות של יחידה מסוימת.

העבודה היא ממוקדת נושא. אנחנו לא עוסקים בפיתוח טכנולוגיות ענק שימשו גם היבטים אחרים, אלא אם כן זה כך מזדמן, אבל אנחנו מתמקדים בנושא מתוך כוונה לשפר באופן מתמיד את התהליך.

אנחנו מטפחים את המשאב האנושי ואת הפרופסיה. אין מקום במדינת ישראל שבו אפשר לעודד למשל עבודה בתחום הקרימינולוגיה, למעט מבחינה מחקרית.

החוקרים בתחום הקרימינולוגיה מתפתחים בארץ בעיקר באותם גופים שאנחנו מממנים את עבודות המחקר שלהם וכן הלאה.

עקרון נוסף וחשוב לדעתנו, אנחנו מבצעים עבודות מחקר ופיתוח מקוריות, כמעט אך ורק כמוצא אחרון. כלומר, ההשתדלות שלנו היא לעשות שימוש בטכנולוגיות קיימות, לרתום אותן לטובת הצרכים שלנו. השקעה בפיתוח טכנולוגיה חדשה, כיוון חשיבה חדש לא מתאפשר במסגרות המוגדרות שלנו, אבל שוב, זה רק כמוצא אחרון.

אם יש צורך ללכת לפיתוח במקור אנחנו נעשה את זה.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
לא הבנתי את ההערה שלך הזאת, למה אי אפשר לעשות,
פרופ' ישראל ברק
השאלה איך מסתכלים על המושג טכנולוגיה. אם מסתכלים על המושג של טכנולוגיה, לקחת מכשיר קיים או לרתום ידע קיים מתחום הטכנולוגיה וליישם אותו, אנחנו מדברים על אותו דבר, אבל אם מדברים על פיתוח של ידע חדש ובעקבות זה לתמוך בתעשייה שתיכנס,
היו"ר מלי פולישוק בלוך
אין לכם את האמצעים לפתח זה מה שאתה אומר?
פרופ' ישראל ברק
זו הנקודה הבאה, אם כי אני לא רוצה לשלול, אנחנו לא מפתחים טנק מרכבה אבל אנחנו גם לא מפתחים את הטכנולוגיות המיוחדות שנכנסות לטנק מרכבה שהם מבחינת שינוי, אלא עכשיו אנחנו קצת עובדים בכיוון אחר ואנחנו תיכף נתייחס לזה.

פעילות בסביבה של ענקים. אנחנו קטנים, זה לשכת המדען הראשי נותן ומשיג את החברים שיצטרפו להצגה כאן, אבל זו לשכת המדען הראשי פלוס התמיכה המינהלית.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
פרופ' רחמימוב כמה אצלך יש אנשים בלשכת המדען הראשי?
פרופ' רמי רחמימוב
תלוי מה סופרים?
היו"ר מלי פולישוק בלוך
מקצועיים?
פרופ' רמי רחמימוב
מקצועיים אנחנו שלושה וחצי.
פרופ' ישראל ברק
אבל זה לא עושה את זה נכון ולא עושה את זה טוב.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
זה מדען ראשי בתחום שהוא מאוד מדעי.
פרופ' ישראל ברק
אפשר גם לקחת את איכות הסביבה שהם גם כן במצב בעייתי. אני חושב שמאוד חשוב, אין בכלל אבל אני מסתכל על הקטנים. במשרד המדע אין, וגם שם זה לא בסדר, אבל זו המציאות ואנחנו מנסים באמצעים שעומדים לרשותנו לעשות מה שאפשר ואנחנו פועלים בסביבה של ענקים, לפעמים מתחרים ומתחרים יפה, ואני אומר ענקים.

מקבילות שלנו בארצות הברית כמו "רמי ליברל NIH, המקבילה שלנו זה NIG איתם יש לנו קשרים, קשרי גומלין מאוד חזקים והם עובדים בתחומים דומים מאוד לשלנו, הם שואפים לקשרי גומלין איתנו, אנחנו שואפים לעבוד איתם וכמובן משרד המסחר ותעשייה, וכל מערך המו"פ של משרד המסחר והתעשייה.

אנחנו עובדים בסביבה של משרד המסחר והתעשייה באיזושהי צורה ניסינו לפתח תכנית לאחרונה בשיתוף עם מערך החממות שרינה מנהלת, אני מקווה שיתפתח שיתוף פעולה פורה שם. זה עוד מאפיין שיש לו השלכות מסוימות לעבודה שלנו, הפעילות בסביבה של "ענקים" במרכאות.

שיטת העבודה המונחית, בראיה של מיניסטריון שהתייחסתי לזה קצת קודם, המשמעות של זה היא שנעשה מאמץ לפתח תשתית מדעית לעיצוב המדיניות ולהשלמה של פערי ידע. אנחנו כמעט היחידים במערכת שיכולים לראות ראיה בין משרדית מאופי ההגדרה של הפעילות שלנו, אנחנו בונים על שיתופי פעולה עם משרדי ממשלה אחרים. התייחסתי לזה קודם כשאמרתי שחלק ממערכת אכיפת החוק תלויה במשרדים אחרים, אנחנו עובדים יחד עם משרד המשפטים, משרד הרווחה, הרשות לשיקום האסיר, גופים נוספים אחרים על מנת לרתום אותם וכך אנחנו מנסים להפעיל כוח עד כמה שאפשר גם מבחינה רעיונית לשמש אין פוט לתוך מערכת החוק, ולעיתים גם תקציבית.

עשינו עבודות משותפות עם משרד הבריאות בעבר. עשינו עבודות משותפות במימון משותף עם משרד המדע לפני מספר שנים, כשדיברנו על הקמת פורום מדענים ראשיים, זה היה העיגון של משאבים לטובת פרוייקטים בעלי עניין משותף, היתה אחת המטרות.

ראייה בין זרועית, וכאן אני מתייחס לתוך המשרד שלנו, אנחנו רואים דברים, נושאים מנקודת הראות של ההשלכות שלהם הן על פעילות המשטרה והן על פעילות שירות בתי הסוהר ויש כמה כמה נושאים שאנחנו מטפלים בהם, שיש להם השלכות רוחביות בתוך המשרד ולבסוף, ראיה תוך זרועית, בכל זרוע, כשאני אומר זרוע, אחת זה משטרה, ואחת זה שב"ס, זרוע המשטרה יש אגפים בתוך המשטרה, לכל אגף יש את הצרכים שלו והניסיון לספק שירות לכל אחת מהזרועות באינטרסים של אותה, סליחה, לכל אחד מהאגפים בתוך המשטרה, בתוך הזרוע.

אם מסתכלים על המעטפת של הדברים ועל שיטת העבודה, אפשר לראות את זה כעין קונוס כזה שמסתכלים מהראיה הרחבה, עד שאנחנו מתמקדים באגף עצמו, בצורך עצמו וכך מתגבשת תכנית העבודה שלנו.

אחד מהדברים שפורטו ואני לא ארחיב כאן, אבל במסמך שהוכן על ידי מחלקת המחקר של הכנסת וגם בדו"ח קודם שהעברנו אליך גבירתי היושב ראש, התייחסנו לתכניות האלה. התכניות האלה הם פחות או יותר קבועות. קשה קצת להתייחס לזה כתכניות, אבל ניסינו כאן להסתכל על הנושאים שאנחנו עוסקים בהם ולנסות לארגן אותם באיזושהי טיפולוגיה של תחומים.

אז יש לנו תחום אחד שאנחנו עוסקים בו, וזה תחום של תכניות רב שניות של סקרים ומחקרים. יש לנו מחקרים שלגביהם יש לנו נתונים שהולכים אחורה עד שנות השבעים.

למשל, אחד התחומים זה הנושא של עמדות הציבור כלפי המשטרה. המשטרה בסופו של דבר היא גורם שירותי בקהילה ואנחנו מסתכלים אל הציבור לקבל הנחיה כיצד לכוון את הפעילות שלה ועם תכנית רב שנתית, כל שנה אנחנו בודקים את הציבור, בודקים את עמדותיו כלפי המשטרה ושירות בתי הסוהר.

עשינו את זה בתחום של שביעות רצון הסגל במשטרה, כמיניסטריון, לא כסיטואציה שהמשטרה בודקת את עצמה, אלא אנחנו כגורם על, גורם מכוון מדיניות. השר רצה לראות מה חושב הסגל, סקרי התהוות מפשיעה ועוד. אני לא רוצה להרחיב.

כשאני אומר תכניות תשתית, הכוונה היא תכניות ארוכות טווח, רב שניות, שמתמשכות מידי שנה ואפשר לראות מגמות שינוי ואני שמח לבשר לפורום, לוועדה שמגמת השינוי בסך הכל בהתייחסות למשטרה, נדמה לי משנות ה- 70, המגמה היא עליה מתונה, ואם נרצה נוכל כמובן להעביר דו"חות למי שמעונין, יש לנו את הדו"חות שמספרים את הדברים שנים לאחור.

התחום השני הוא תחום של פיתוח שיטות וכלי עבודה ישומיים לטובת זרועות המשרד. פה יש כל מיני סוגים של עבודות, כל מיני סוגים של מחקרים, עידית ורוני ידברו קצת על העבודות האלה, אבל למשל ככלי חקירה, אנחנו נמצאים בשלבי סיום של עבודה שבה בדקנו פרופילים של עבריינים בזירות עבירה מתוך כוונה ללמוד.

על בסיס נתונים שנמצאים על ידי חוקרים בזירות העבירה, האם ניתן לכוון ולאתר סימנים מעידים על מיהו העבריין. זה עלה בכמה וכמה צרכים בעבר, אבל זו דוגמא אחת לכלי עבודה שתכליתה בסוף תהיה תוכנת מחשב ותשתלב בעבודה של תת ניצב אנגלהרד שהוא כמובן אחראי על מערך המחשוב בין שאר תחומי האחריות שלו.

זה כלי שישמש חוקרים, צוותי חקירה מיוחדים בהכוונה של החקירה, אז זו דוגמא.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
אם אתה מדבר על איסוף מידע שאפשר גם לחבר אינפורמציה דווקא על פרופילים של עבריינים, פרופילים של עבריינות אז אני חושבת שצריכים לקחת בחשבון- - -
פרופ' ישראל ברק
אורי ידבר על זה.
עידית חכימי
זה תשתית מחקרית של פיתוח בעבודה חדשה.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
תשתית מחקרית שאין לה בסיס מידע, היא מבזבזת המון אנרגיה. מה, אחר כך ללכת לחפש, לעשות אתה סקרים ואת המחקר כשיש לנו אפשרות, יש לנו המון מידע ששוטרים אוספים תוך כדי פעילותם, אז אם הם היו עושים את זה בזמן אמת, פשוט מתקתקים, אני יודעת שזה נורא קשה אבל צריכים להתחיל לעשות את המעבר הזה, אנחנו במאה ה- 21.
פרופ' ישראל ברק
אני יכול לתת לך, פה יש את הפרוייקט הזה שנקרא מערכות לניהול מצבי היווצרות במשבר. המערכת הזו, תוכננה, היא עדיין לא בשלב הזה, אבל היא תוכננה להיות בדיוק מה שאת אומרת, היא מערכת ממוחשבת, מערכת ממוחשבת שמנהלת אירוע פיגוע מיקוח, בזמן אמיתי, כאשר מזינים לתוך המערכת מידע וההתנהלות של האירוע, ומה שמזינים ובפורמט שמזינים את זה, זה נכנס למאגר ומתחבר לקבצים ומציגים שאילתות של WHAT IF ומקבלים הסתברויות.

אם היה אולטימטום אחרי שעתיים, והכוחות סירבו לקבל את האולטימטום איך בעבר הסתיימו אירועים מהסוג הזה, האם זה היה פריצה חמה של כוחות הימ"מ או שזה הסתיים במשא ומתן וכן הלאה. זה מסוג הדברים שאת רמזת אליהם.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
אני לא רומזת, אני אומרת.
פרופ' ישראל ברק
אבל אורי ידבר.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
אבל מה שאני מנסה לומר, המידע הזה, הטכניקה הזאת, זה טכניקה זה אפילו לא טכנולוגיה, היא כבר כמה עשרות שנים קיימת וכשאתה אומר לי שעכשיו נערכים זה לא נשמע טוב, זה היה צריך להיות כבר מזמן בפעולה.

אני אתמול הייתי בכנסת, הרצאתי בכנס דווקא של מורים, הכשרת אנשי הוראה, בנושא של מדע וטכנולוגיה כמובן והיה שם דוד פסיג שהיה כבר אצלנו פה בועדה שסיפר כל מיני טכנולוגיות חדישות, עתידניות. אז אצלך העתיד זה פשוט לאסוף חומר אלמנטרי למחשב ואני אספר לך על מה שהוא אמר, על עכבר שאולי שמעתם על זה, עכבר שאתה נוגע בו, העכבר מעביר את החיישנים של האדם.

עכשיו, שוטר שהוא בן אדם שנמצא בזירת אירוע ושבא בקשר עם פושעים, או עם האירוע עצמו וההרגשות שלו ואני חושבת שזה גם, לפעמים אתה מרגיש דברים שיש להם עוצמה לא פחות גדולה.

הפושע עצמו שאם יגע באיזשהו חיישן כזה וזה לא מכונת אמת לא אמת, זה פשוט עניין של תחושות, אנחנו כבר בעידן אחר. אתם צריכים לדלג על דור לצערי הרב, אתם צריכים קצב יותר מהיר, אז זה לא שאני באה אליכם בטענות כי עם שלושה אנשים זה מאוד קשה לעשות דברים כאלה אבל באיזשהו מקום אני רוצה להזכיר לכם שהיום הטכנולוגיות, המחשב זה טכנולוגיה, אבל הפיתוחים של האפשרות להשתמש במחשב הם כל כך אדירות שאתם צריכים פשוט לעבוד בקצב יותר מהיר, כי הטכנולוגיה מציגה אתכם,
פרופ' ישראל ברק
אני משוכנע שאורי יתייחס לזה. ההערות שלך כמובן ענייניות מאוד, ואנחנו בכיוון הזה בדיוק. לא בכדי הוא קרה למצגת שלו המהפכה הטכנולוגית במשטרת ישראל, ביחס למה שהיה, מהפכה אדירה עם ראיה קדימה בהרבה מאוד תחומים. את תראי גם כאן כמה וכמה דברים שמכוונים בדיוק לדברים שאת אומרת.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
שוב, כדי קצת להרגיע, שלא תחשבו שאני מצפה מכם מה שבמקום אחר במערכת קיים ואתם רק אלה שמפגרים אחור, גם במערכת החינוך מה ששמענו אפילו תכנית העבודה של אותו כנס היתה מאוד חדשנית עם דברים באמת הכי מתקדמים שיש, וכשאתה בודק מה נעשה בכיתה של כל תלמיד, אתה רואה שיש פער אדיר בין יכולות טכנולוגיות חדישות בראיה ובחשיבה חדשה, לבין מה שהמורה, במיוחד אם היא ותיקה, ילד בכיתה א' רץ קדימה אצלו הטכנולוגיה הזאת זה חלק מהשפה שלו, המורה נמצאת בעולם אחר.

אנחנו נמצאים באיזשהו מעבר של פער.
עידית חכימי
אני רק רוצה לכוון את ההבדל בין שתי היחידות שאת פוגשת היום, בהקשר למה שהעלאת. אנחנו גם מפתחים טכנולוגיות אבל הדברים שכרגע הודגמו הם לא הטכנולוגיה של התאונה.

טכנולוגיה יכולה להיות נהדרת ואפשר לאסוף אותה בהמון ביצועים, אבל אם אין את הידע שמאחורי זה, זאת אומרת, אנחנו נותנים את התשתית של הידע של מה המרכיבים של התופעה ומה הקשרים של המרכיבים בתוך התופעה, אחר כך לעטוף את זה בתוך תוכנה.

במקרים הספציפיים שהודגמו כאן יש תכנה והיא תכנה עדיין פרימיטיבית וגם מבחינת הנתונים זה לצערנו או לשמחתנו, כל התופעות של הפשיעה בארץ הם בהיקפים מוגבלים בעיוותים ספציפיים, כך שעדיין כרגע זה תשתית לאיסוף נתונים ואחר כך אפשר לפתח אותם הלאה למודלים סטטיסטיים יותר מתקדמים, אבל כמה שהטכנולוגיה תהיה מתקדמת אנחנו מדברים על שני דברים שונים. 1. זה פיתוח הידע שמזין לתוך הטכנולוגיה ואחר כך שימוש באותו ידע לטובת פיתוח של איזשהו אמצעי טכנולוגי שיסייע בעבודת המשטרה, זה שני דברים שונים.

הדברים שהודגמו כאן, פיתוח הכלים, חלקם יוצר במעטפת מוגמרת לביצוע, חלקה מיוצרת בהיבט של תשתית שצריך עוד לקחת אותם כפן נוסף לכלי עבודה למשטרה, אבל למשל בהקשר של פרופיל עבריינים, המעטפת של תכנת המחשב היא הצעד האחרון של פיתוח התכנית, כדי למצוא את הקשרים בין התופעות, כדי לטפח את המודל הסטטיסטי שאיתו צפיתי את הפרופיל, את צריכה לעשות עבודת מחקר שתתבצע עם מאגר נתונים, שמאגרים נתונים לצערי באמת לא היו קיימים. אנחנו לא יכולים לשחזר את החמישים שנה אחורה שמשטרת ישראל עבדה בכלים אחרים.

ההדגשה הרבה למה שנעשה עד היום, זה בין העתיד שיוצג בטכנולוגיה אחר כך, נעשית בצורה קצת יותר קלה, אולי פחות מוצלחת, אבל עקרונית זה שני היבטים שונים של עבודת המחקר ושל ההיבט הטכנולוגי.
פרופ' ישראל ברק
אני רוצה לרוץ בגלל שאני יודע שאנחנו מתעכבים. אז אני עובר לתחום הבא, התחום הבא הוא מחקרי הערכת מדיניות של המשרד לביטחון פנים, אני חושב שזה די טריוויאלי, דוגמאות שעולות כאן.

פותחה תכנית של מסלולי הכשרה של שוטרים במערך ההדרכה, תכנית חדשה, ליווינו את התכנית הזאת, ביצענו מחקר הערכה. הזנו לתוך המערכת את התוצאות, שיטור קהילתי, פתוח קונספט של מרכזי שיטור קהילתי. ליווינו את המדיניות של יישום השיטור הקהילתי ואנחנו עומדים לדווח על התוצאות של העבודה כך שזו תכנית מאוד חשובה מבחינתנו.

תכנית המחקרים לפיתוח ידע מדעי. אותה קבוצה של עבודות שבה אנחנו בכל זאת עוסקים בפיתוח ידע מדעי חדש, גם היא קיימת בעבודות שלנו. אנחנו עוסקים במחקרי היתכנות בנושאים שונים ומגוונים, בודקים רעיון, בודקים קונספט לפני כניסה להמשך פיתוח ותכנית למחקר ופיתוח שתכליתה קידום מדיניות חדשנית במערכת אכיפת החוק. דוגמא זה הפיקוח האלקטרוני על מעצר ומאסר בית, שהיא תכנית חדשה שיוצאת לדרך או שימוש רב תכליתי בבעלי חיים במערכת אכיפת החוק, לתכליות שונות ומגוונות.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
רצוי גם על כאלה שלא חוזרים.
פרופ' ישראל ברק
כן. האמת היא שזה אפשרי, אבל האוכלוסייה הזאת כרגע בניסוי לא. ההשתלה תפתור את הבעיה אולי. קודם כל אפשר לחתוך הכל. 2. כשהוא חותך זה מטריד, אבל הוא נעלם עד אז, אפשר להרחיב בעניין הזה.

תכנית לפיתוח אמצעים מבצעיים בשיטות כלים טכנולוגיים ולבסוף התכנית למחקר ופיתוח רב תחומי. אנחנו מוצאים בעיקר, אני לפחות מוצא אתגר רב בפרוייקטים ובנושאים שבהם שני התחומים, תחום מדעי ההתנהגות ותחום המדעים המדויקים, מדעי הטבע והטכנולוגיה חוצים, ויש כמה וכמה עבודות מהסוג הזה שעמיתי פה יתארו במהלך הבוקר.

תכנית העבודה שלנו לא מתגבשת בחלל, אלא היא מתגבשת על בסיס הנחיות של שר ומנכ"ל והנהלת המשרד הבכירה, עם הדגשים האסטרטגיים משנת 2004 של השר לביטחון פנים, הם השבעה דגשים האלה.

אנחנו לא יכולים לתת מענה לכל אחד מהדגשים האלה, אבל בתכנית העבודה שלנו אנחנו מנסים לבנות ולהתחבר לכמה שיותר מתוך הדגשים ולתת להם מענה כפי שנראה קצת בהמשך.

אנחנו מדברים על מגן דוד, ושירותי כיבוי והקמת רשות לאומית להבטחה, מדובר על פיקוד העורף, מדובר על הרשות למלחמה בסמים. זה הקונספט שאמרתי קודם של ראיה כוללת של ביטחון פנים, כאשר הכפפת כל הגופים האלה לתכליות של מניעה, הצלה ואכיפה, יהיו תחת רשות או משרד אדמיניסטרטיבי אחד שזה השר לביטחון פנים.

חיזוק ביטחון הפנים, ותחושת הביטחון,
היו"ר מלי פולישוק בלוך
יש כאן סעיף רביעי, הרחבת מעורבות הציבור. אני רוצה על זה להרחיב משום אנחנו דיברנו פה בוועדה הרבה על פשיעה והזדעזענו לשמוע שלמשטרה יש שמונה אנשים ברמה הארצית לעסוק בפשעי מחשב, כשהתחום של פשעי מחשב זה בעצם כל סוגי הפשעים שיש באמצעי הזה והזדעזענו לשמוע שרק שמונה אנשים עומדים לרשות הסעיף השני של חיזוק ביטחון הפנים ותחושת הביטחון של אזרחי ישראל.

לכן הצענו בוועדת המדע שהקהילה תעזור למשטרה לבצע את תפקידה, כמו שנעשה במקרה של תאונות דרכים, שיש איזה שבעת אלפים מתנדבים לנושא תאונות דרכים.
פרופ' ישראל ברק
זה דרך המשמר האזרחי, זה המתמיד. בתוך המשמר האזרחי.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
חיזוק ביטחון הפנים, זו הכוונה שלי. לפי הגישה הזאת להקים משמר אזרחי לצורך העניין הזה.

אנחנו פנינו לאוניברסיטאות ואירגוני סטודנטים, לראשי מחלקות של מחשבים ודברים כאלה וההיענות היתה עצומה. הרבה מאוד אנשים, צעירים בעיקר רוצים לעזור למשטרה לאכוף את החוק ולתפוס, כשאתה יכול לעשות את זה מהשולחן שלך, אתה לא צריך לרוץ ואפילו לא להינזק.

המשטרה שיתפה איתנו פעולה בעניין הזה והרימה את הכפפה, אבל אני מניחה שאתם לא שמעתם על זה.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
לא, אולי אורי שמע, מאחר והוא במדים.
ד"ר אורי אנגלהרד
אני אתייחס לזה מאוחר יותר.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
זה בהחלט דבר שהקהילה יכולה לעזור, משום שיש לה את היכולת הרבה יותר טוב מהמשטרה כי אי אפשר לצפות מהמשטרה שיהיה לה את הכוחות הכי טובים שיש בתחום המחשב, כי זה עולה כסף, היא לא יכולה, אבל הציבור כן יכול לסייע בעניין הזה.
פרופ' ישראל ברק
נעביר הלאה את המסר גם לשר שלנו. בכל מקרה, יש פה את הדגשים כמו פיתוח ערוצי שיתוף פעולה עם מדינות העולם. חיזוק מעמדה של ישראל כשותפה למאבק הבינלאומי בטרור, ויש הרבה מאוד פעולות. תחום המו"פ מול ה-VHS מול האמריקאים בעיקר וגופים נוספים אחרים, חיזוק מערך הכליאה תוך שימת דגש על זכויות האדם, ומימוש יעדי המשרד בתכנים ומשאבים. זה הדגשים הכללים של השר לביטחון פנים מזה גזרנו את החלקים שלנו ונתנו מענה לחלק מהדברים.

כפי שרמזתי במהלך הדברים, אנחנו עוסקים, בעצם הלשכה אצלנו מחולקת לכמה וכמה תחומים. אנחנו ניתן הצגה קצרה מאוד בתחום מדעי החברה וההתנהלות, ואני רוצה להציג את עידית חכימי שהיא מנהלת התחום אצלנו בלשכה. אחר כך יציג את הדברים בתחום המדעים המדויקים, מדעי הטבע והטכנולוגיה רוני בורוכוב שנמצא איתנו כאן.

הדגשתי קודם את התחומים המולטי דיסציפלינריים, וכמובן יש הרבה מאוד תחומי פעילות נוספים שבהם אנחנו נותנים חוות דעת לשר, מנכ"ל, נציב, מפכ"ל, ועדות. פרס השר למיגון פנים, יש עוד דברים רבים שאפשר לדבר עליהם.
עידית חכימי
אני חושבת שכדאי להזכיר, לשכת המדען הראשי במשרד לביטחון פנים היא היחידה היחידה במשרד ואם אני לא טועה לשכת המדען היחידה באיזו 9000 שאנחנו עובדים מתוך איזשהי תפיסה של שירות הלקוח.

המדען הראשי הדגיש את הנושא שאנחנו משרתים את הזרועות, הבניה של תכנית העבודה היא במפגש עם הלקוח.

לצערנו בגלל תקציב מוגבל אנחנו היינו נוהגים לקבל אכיפה של צרכים. אנחנו לא עשינו את זה כי ידענו התקציב שלנו לא משוריין לפעילויות קיימות.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
מה התקציב שלכם?
פרופ' ישראל ברק
השנה, האמת היא מיליון ושש מאות, או משהו.
עידית חכימי
זה קיזוז של 30%.
פרופ' ישראל ברק
הורידו לנו 30%.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
זה לא למשכורות שלכם?
עידית חכימי
לא, לא, זה רק לפעילות מחקרית.
פרופ' ישראל ברק
מיליון ושש מאות, בנוסף לזה יש מיליון שקל נוספים שהולכים לתכנית לפיתוח טלפוני על מעצר בית שזה תכנית אחרת לגמרי. זה לא נטו מחקר, זה פיתוח אבל זה בערך. יש פה איזה שקף שמראה את זה. זה בעצם לא מדויק.
עידית חכימי
עבודה של כל מדען ראשי יכולה להיות השקעה.
פרופ' ישראל ברק
אני חייב לציין שזה המצב. הוקצה עוד סכום של חצי מיליון שקל בשיתוף פעולה עם האמריקאים, ואז הם מכפילים גם את הסכומים שלנו, כך שזה לא, הבעיה היותר גדולה זה שאנחנו רק שלושה.

אם אני צריך כסף לפרוייקט נמצא את זה, אי אפשר להגיד שנבלמים רעיונות אדירים בגלל שחסר לנו את החצי מיליון שקל. אולי אצל אורי יש איזה בעיה יותר קשה. לא אמרתי שיש לי עודף.
עידית חכימי
שיפור פיתוח השירות לאזרח, לציבור ולקהילה גם בהקשר על עזרה מכוונים את הפעילות יותר בהקשר הזה. המלחמה בעבירות חמורות קיבלו כותרות, באו לידי ביטוי בחברה. אני לא מדברת על הפרות סדר בלבד, אני מדברת על כמה תופעות של התנהגות קולקטיבית. מבחינתי ההגדרה היא יותר רחבה.

דמות השוטר או דמות הסוהר, פיתוח המצב אופן כללי שבודקים את התופעות ושמערכת אכיפת החוק מתמודדת בהם.

מחקרים וביצוע בשנת 2004 והסדר כאן הוא סדר מקרי, דיברנו על פרופיל עבריינים בזירות עבירה, המחקר הוא מחקר שעומד לקראת סיום ולכן הוגש פה במקום ראשון וכמו שאמרתי הוא מהווה תשתית של ריכוז נתונים. לצערי עדיין לא ככלי אופרטיבי, כי היקף המידע הספציפי שנאגר לתוך המערכות האלו, היקף רגישות של שנים ופיתוח המשכי, אבל המטרה כאן היא לפתח כלי עבודה בידי אגף החקירות שזה ייתן נתונים גלויים שקיימים באירועים של עבירות מסוימות. אפשר מתוך זירת האירוע לגלות את מאפייני העבריין ולצמצם את הדמויות כדי לגלות אותו.

אנחנו ריכזנו את המחקר הזה בארבע עבירות שהן עבירות שיש להם מפגע, רצח, שוד, אונס ומעשה מגונה בכוח, כשריכוז הנתונים מגלה מתוך זירת האירוע, מצמצם את הדמויות לגלות את העבריין שביצע.

התחלנו גם עם עבריינות סדרתית אבל בכל מקרה המקרה מכוון לאירוע הבודד.

מרכזי שיטור קהילתי במשטרת ישראל זה גם מחקר לקראת סיום, אנחנו קיבלנו טיוטות דו"ח ראשונה של דו"ח סופי. אנחנו ביצענו מחקר הערכה לשיטות הקהילתי באופן כללי למשטרת ישראל. מודל אחד מרכזי לשיטור הקהילתי במשטרת ישראל זה הקמה של מרכזי שיטור קהילתיים, זו קונספציה של שיטת עבודה של האגף לשיטור קהילתי ויש כבר משמעויות גם של מתודת השירות לאזרח באופן כללי במשטרת ישראל וגם של הטמעת השיטור הקהילתי.

אנחנו מבצעים את התכנית, זה כבר לא תכנית, אלא את הפעולות של משטרת ישראל בהיבט הזה ומחקר רחב מלווה. סקרים שאנחנו עושים מידי שנה ועמדות הציבור כלפי משטרת ישראל. אנחנו עושים סקר רחב שנתי באופן קבוע בציבור הרחב, ומזה אנחנו גם עושים סקרים משלימים בהתקשרות שיש לנו עם המכון שמבצע את המחקרים.

סקרים שהם בתכנית רב שנתית אבל לא מתבצעים מידי שנה, במרווחים קצת יותר גדולים בגלל שהמושג של איש ציבור הוא נמוך יותר בסקרים לגבי עמדות הערכות הציבור לגבי שירות בתי הסוהר.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
זה נולד בעיקר מאוקטובר?
עידית חכימי
זה נולד ביוזמה מגובשת גם מהשטח וגם מאיתנו בעקבות אירועי אוקטובר, לא רק על רקע אירועי אוקטובר. המחקר אמור להתייחס גם לתופעות כמו טיפול משטרתי במשחקי כדורגל וכל תופעה שיש בה התנהגות של המון וכך תכוון יותר לאירועים של הפרות סדר ציבורי.

המגוון של הפעילויות הוא רחב. זו דוגמא של שנת 2004.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
מה עושים עם זה?
עידית חכימי
מה עושים עם זה? זה תלוי בקליינט ולצערי אחות הבעיות של משטרת ישראל זה תחלופה של כוח אדם. אנחנו עוברים עם גורם שיוזם את המחקר, עד שאנחנו מסיימים את המחקר אותו גורם התחלף. במידה והעניין מקדם את הנושא, גם הנסיבות, אנחנו ציינו מחקר שיטור קהילתי, שיטור קהילתי היה מחקר מאוד חשוב, סיימנו אותו בדיוק בתקופה שהאינתיפאדה התחילה ואז תשומת הלב שאפשר היה לצאת למבצעים של מחקר עם המלצות ועם מסקנות שמכוונות לפעילות של משטרה לכיוון אחד, נבלעות בתוך המציאות.

המשטרה ושירות בתי הסוהר פועלים במציאות מאוד דינמית, אנחנו מציידים את המשטרה במסקנות של מחקר לקחת אותם צעד אחד הלאה, ואחת ההמלצות שלנו אם היתה לנו את האפשרות לבסס לשכת מדען מורחבת יותר היה בהמשך הדרך גם גורם להטמיע את המבצעים.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
אבל אני חושבת שצריך לעשות את זה אחרת. אתם עושים מחקרים.
עידית חכימי
המבחן שלנו ללקוח, זאת האפשרות שלנו להנציח את זה.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
אבל רגע, הלקוח שלכם מבחינתכם צריך להיות מטה משטרה, זה אחת הזרועות, אבל המטה של משרד לביטחון פנים, זה מבחינתי הלקוח שלכם.
עידית חכימי
נכון.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
צריך להיות מישהו מאוד בכיר צמוד למנכ"ל או שר,
עידית חכימי
במשרד עדיין לא קיים.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
אז זה מה שאתם צריכים לחתור אליו, ודבר כזה לא מתחלף כל יומיים. זה לא שוטר זוטר אי שם בדרך בשטח, אתם צריכים לחתור לכך שבמטה הקבוע של משרד לביטחון פנים יהיה גורם שמוציא לפועל את ההמלצות שלכם, זה מה שאתם צריך לעשות.
עידית חכימי
אני חולקת עליך, זה נכון שאנחנו צריכים גורם מתמיד, אבל בסופו של דבר אדם אחד לא יכול להיות מומחה תוכן לכל תחומי המידע. אנחנו עוסקים גם בתאונות דרכים,
היו"ר מלי פולישוק בלוך
לא, הוא רק הקודקוד של העניין, ודאי. הוא לא הבן אדם שהולך להטמיע, הוא הקודקוד שצריך לדאוג שזה יקרה.

עכשיו, אם הוא יש לו את רשימת הנושאים, ויש, אני ככה מניחה, זה פשוט ההגיון הבריא אומר שבכל משרד יש מטה שיש לו כמה זרועות, תקרא לזה איך שאתה רוצה, וכל אחד לתחום אחר, והוא לוקח את הנושא אם זה שירות בתי סוהר, או אם זה עבריינים או אם זה אני לא יודעת מה, טיפול באירועי המון והוא מפנה את הידע שאתם צוברים, את המחקר לגופים הרלוונטיים ודואג לכך שזה יוטמע, אחרת חבל על הכסף, על המיליון ושש מאות שלכם אם אתם לא ממשיכים את זה.
פרופ' ישראל ברק
קודם כל כך, שתי נקודות. 1. אנחנו עושים את זה בעצמנו ולכן אחת הבעיות שאנחנו נתקלים בה היא שאנחנו לא מסוגלים לתת את כל תשומת הלב לעניין של ההטמעה. אנחנו מציגים את כל התוצאות האלה.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
אתם לא צריכים לעסוק בהטמעה, זה הטעות, אתם לא צריכים לעסוק בהטמעה. אתם צריכים לדאוג שראש המטה של המשרד לביטחון פנים הוא יעסוק בהטמעה, אתם נותנים לו את הכלים, זה לא התפקיד שלכם להטמיע.
פרופ' ישראל ברק
אחת המסקנות של ועדת לפיד, בעקבות דו"ח ועדת אור, המליץ להקים במשרד לביטחון פנים אגף אסטרטגיה ואני חושב שחלק מהפתרון ברוח ההצעה שאת מציעה יבוא משם, מפני ששם יהיה תכנון אסטרטגי מסודר, רב שנתי וכן הלאה והממצאים של היחידות השונות, כל יחידה במשרד, ויש שתיים עשרה יחידות, יזינו לאגף הזה שיכוון לשר ולזרועות. אני חושב שזה יהיה כיוון אחד.

כיוונים אחרים נשקלים, כרגע זה בעיה, והשיטה שאנחנו נוקטים בה היא לשתף את הלקוח מרגע הגדרת הצורך של הפרוייקט הזה, ועד להטמעה.

עכשיו מה שעידית רמזה, זה שאותו לקוח, אותו נציג משטרת ישראל, מפעם לפעם מתחלף, ויכול להיות מצב שבו בראשית הדרך היה עניין רב בפרוייקט הזה, מאחר והוא התבצע לאורך שנה-שנתיים, התחלף בעל התפקיד, יש עדיין נציג אבל זה קצת אחרת.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
אני מבינה את זה, אני רק חושבת, תראו אני לא יודעת את מערכת היחסים וזו גם לא הסמכות שלי בוועדה הזאת, אולי כחברת כנסת כן, אבל לא בוועדה הזאת, אני לא הולכת לעשות סדר במשטרה ובמשרד לביטחון פנים, אני רק אומרת שאנחנו כאן עוסקים בנושאים של מחקרים ישומיים כמו שאתה הגדרת את זה, לשימוש המערכת הממשלתית, זאת המטרה שלנו פה בוועדה וזו המטרה שלכם כמדענים ראשיים בכל אחד מהתחומים.

אתם לא בשביל לעשות מחקרים בשביל האקדמיה. אתם בשביל לעשות מחקרים שישתמשו בהם. אנחנו פה מכירים בחשיבות ובערך של המחקר שאתם עושים, ככלי שימושי, ואם אתם חושבים שתפקידכם ללכת לאחרון השוטרים כדי לדאוג שזה יוטמע אצלו אז אני אומרת שזה טעות. אתם צריכים לעבוד במטה שלכם ואתם צריכים לדרוש, ואני מפנה קריאה מפה לשר ביטחון פנים להקים את המנגנון ההכרחי הזה.

זאת אומרת, המנגנון קיים, צריך שהאדם ייקח את האחריות על זה, לא צריך עוד בן אדם. מישהו צריך לקחת את האחריות על כך שהוא צריך להטמיע את התוצאות של המחקרים האלה כי זה דברים מאוד חשובים מה שאתה עכשיו מפרט, זה לא דבר של מה בכך.

אירועי המון, אם יש לכם מחקר שמעיד על כך איך דברים מתנהלים מהצד של ההמון ומהצד של השוטרים, אירועי אוקטובר לא היו קיימים, זה לא דבר שבאוויר, לכן כל סעיף שאתם כאן פירטתם הוא מאוד מאוד חשוב, חלק ההטמעה שלו הוא הכי חשוב.
עידית חכימי
כאן מדובר בכלי שיעמוד לרשות המשטרה לשפר את טיפול המשטרה בטיפול. אני רק רוצה להגיד שהיו לנו המון מחקרים, אנחנו עשינו מחקר לטיפול המשטרתי באלימות במשפחה.

בתקופה של ביצוע המחקר, עורכת ועדת היגוי, ההנחיות של המשטרה לא מחכות למחקר שיסתיים, ההטמעה המון פעמים נעשית בתקופת המחקר וחלק גדול מהמקרים שהמחקר הסתיים אנשים אמרו טוב זה טריוויאלי, אבל זה טריוויאלי מאחר ובתקופת המחקר כבר השטח חוזר לאיזון חוזר וקיבל את ההנחיות. אנחנו עובדים במציאות דינמית.
פרופ' ישראל ברק
זה בסדר, זה מצב שבו הדברים מתיישנים תוך כדי העבירה.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
אם יורשה לי, אז למען יחסי הציבור שלכם פשוט כשאתם כותבים דו"ח, לאור מה שעכשיו אמרת, כשאתם כותבים דו"ח סופי של מחקר, ואת אומרת שחלק ממנו כבר הוטמע, אז פשוט את צריכה לציין באופן מפורש ולהדגיש את זה ואז לא יגידו לך שזה לא רלוונטי.
פרופ' ישראל ברק
זה צוין, זה צוין ועוד איך. פה זה היה סיטואציה, דוגמא שעידית התייחסה אליה, סיטואציה שהמחקר עצמו הטמיע תהליכים של השתנות בארגון וזה מצוין. זה תוצר שרצינו אפילו בלי להתכוון אולי.
עידית חכימי
אנחנו עושים את המחקרי ליווי בהערכה, אני לא יודעת אם את רוצה להיכנס לתכנים.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
אני מאוד רוצה, רק שזמננו קצר, אני רוצה לשמוע גם את המשטרה.
עידית חכימי
מחקרים חדשים שעומדים בשנה הקרובה, אחד כבר מוכן. אנחנו יוצאים עם תכנית של פיתוח אלקטרוני על מעצר ומעצר בית באמצעות פיתוח אלקטרוני. התכנית תלווה במחקר הערכה.

המשרד יוצא לתכנית של יישום video conference, הארכות מעצר על ידי video conference. אנחנו ממתינים שהתכנית תתחיל, כשהתכנית תתחיל היא תלווה גם במחקר הערכה ותכנית שאנחנו עדיין לא מצליחים לממש אבל מטרידה מאוד את משטרת ישראל היא תופעת הפוסט טראומה או יותר נכון, תגובות דחק בקרב סגלי קו ראשון של שוטרים ואולי גם גופים אחרים שמגיעים לזירות פיגוע.

אנחנו עדיין לא הגדרנו מה השאלה המחקרית, אנחנו בקבוצת עבודה שעובדת המון זמן על הגדרה של מה אנחנו צריכים במחקר שיתמוך בהתמודדות בתופעה של תגובות דחק בקרב שוטרים.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
בעניין הזה שהוא נושא מאוד חשוב, כי אני חושבת שזה גם מתפקידנו לשלוח הערכה לשוטרים שעומדים בקו הראשון, ולדרוש מהמערכת לתת להם יותר גיבוי תמיכה, גם פסיכולוגי אבל גם פיננסי. אני שומעת את המשכורות של השוטרים זה פשוט מביש, אצלנו מדברים הרבה על מורים אבל מה שנותנים לשוטרים זה פשוט בושה.
פרופ' רמי רחמימוב
היתה איזה יוזמה לנסות לעשות איזה שיתוף פעולה יחד עם היחידה לבריאות הנפש של משרד הבריאות ונדמה אני חושב שזה באמת הדרך, זה הכיוון.
פרופ' ישראל ברק
נכון, חזרנו על זה.
עידית חכימי
זה הכיוון, יש קבוצות עבודה לא התקדמנו לידי מחקר, אבל זה בדרך.
פרופ' רמי רחמימוב
קבוצת העבודה כוללת את האנשים של,
פרופ' ישראל ברק
כן, כן, כוללת את האנשים שלכם.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
אחד הדברים שצריך לשים אליהם לב, בנושא הזה, זה האפשרות של שוטרים להתקדם ולשנות את תפקידם, במיוחד אלה שנמצאים בלחץ אבל לא רק, וגם בשביל לתת להם את האתגר ואת הרצון לעשות יותר, והעידוד הזה של השוטרים ככל שאני שמעתי ויודעת לא קיים.

שוטר יכול להיות תקוע באיזושהי יחידה כי אף אחד לא רוצה לשחרר אותו מהתפקיד ולהעביר אותו הלאה וזה אחד הדברים שצריכים לשים,
עידית חכימי
אנחנו סיימנו כרגע מחקר על שחיקה של שוטרים, של שוטרי מג"ב ושל צוערים. המסקנות הולכות לכל מיני כיוונים, כולל שיפור ההכשרות, כולל יידוע של מנגנונים שקיימים במקרה ואתה נמצא בלחץ. המסקנות נלמדות ואני חושבת שגם צריך לעשות אבחנה לאיזה תוצאות צריך לכוון, לאיזה אוכלוסייה מתאים מה.

המחקר הזה מכוון יותר לתוצאות היותר, בהקשר של תגובות של מצבי טראומה.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
הבנתי. יש לי עוד שאלה אחרונה בעניין הזה. אתם עובדים, אמרתם עם משרד הבריאות, אבל אני מניחה שגם באוניברסיטאות וגם אם זה בפסיכולוגיה או ברפואה, עוסקים בנושאים כאלה, אולי לא עם המילה שוטרים, אבל כוחות ביטחון ותגובות שלהם בקו הראשון.

אתם משתפים פעולה בדברים האלה?
פרופ' ישראל ברק
בהחלט. המחקר למשל שעידית התייחסה אליו הוא נושא של מתח ושחיקה, נעשה על ידי שני החוקרים על לחץ ושחיקה בארץ, בבאר שבע ותל אביב, גיורא קינן ואיילה, כך שהעבודות כולן מתבצעות באמצעות מכרז פומבי. הם זכו במקרה הזה, מפני שהם,
היו"ר מלי פולישוק בלוך
לא, אבל יש אולי דברים בשטח שהם,
פרופ' ישראל ברק
תגובות דחק למשל יש באוניברסיטת תל אביב, קבוצה מאוד חזקה של זהבה סלומון שהיא בעלת ניסיון רב בתחום ואפשר להיעזר בה.

להתייחס להערה שלך, יש בעיה בגלל שהחברה האלה מדובר בהם באשים מאוד מקצועיים והרוטציה בין תפקיד היא מאוד בעייתית. מדברים על חבלנים שמגיעים לזירה, אנשי מז"פ שמגיעים לזירה, אתה לא יכול לעשות רוטציה אלא בתוך מז"פ או בתוך החבלה להעביר ליחידה אחרת אולי. זה פתרון טוב הרוטציה בנושאים אחרים.

שוטרי הסיור אפשר להעביר בגלל שהם לא ממוקצעים בצורה כל כך חדה כמו השוטרים האלה ואנחנו מדברים עליהם, כמו גם הרופאים והאחיות ואחרים.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
טוב, בואו נעבור לצד הטכנולוגי, תודה.
פרופ' ישראל ברק
יש עוד כמה דברים פה אבל נעבור לצד הטכנולוגי. בבקשה רוני.
רוני בורוכוב
דגשים אסטרטגיים בתחום הטכנולוגיה. פיתוח מערכות מתקדמות לשליטה ובקרה, נשק לא קטלני, עשינו סקרי ספרות בנושא עוד לפני אירועי אוקטובר.

שימוש בבעלי חיים, השימוש בבעלי חיים, אנחנו משתמשים מזה שנים גם המשטרה וגם בשירות בתי הסוהר, משתמשים בבעלי חיים ואנחנו מפתחים כל הזמן כלים, יותר ויותר כלים לצורך השיפור של העבודה שלהם ותיכף אולי נרחיב בחלק מהפרוייקטים. רוב הפרוייקטים הסתיימו בשנה שעברה.

נושא טיפול בכלי טיס וכלי רכב, שני נושאים שנכנסו עכשיו לעבודה יותר לעומק, גם מבחינת תצפית, גם מבחינת גילוי. אנחנו בודקים עכשיו גם כלי טיס חדשים שיכנסו לעבודה במשטרת ישראל בשלב ראשון במשמר הגבול, ואחר כך יכנסו לעבודה, אני מקווה ביתר יחידות המשטרה.

אנחנו עוסקים בפיתוח של שיטות עבודה, שיטות אבטחה מתקדמות, ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה מאוד צמוד בין כל גורמי המשרד, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר. עכשיו גם לשכת המדען הראשי וכמובן בארץ ובחו"ל עם גורמים נוספים.
רוני בורוכוב
מסביב לבית סוהר יש גדר אלקטרונית, גדר מעכבת, גדר גבוהה בפני עצמה ויש גזרת כלבים. בגזרת כלבים פיתחנו שיטה שתפענח את הנביחות של הכלב ותדע, בעצם רצינו לתת יותר זמן לסוהר לתגובה, זאת אומרת עוד לפני שהפושע או האסיר מגיע לגדר האלקטרונית, רצינו לתת משהו שיתן התראה עוד לפני הגדר האלקטרונית שממוקמת מסביב לבית סוהר וזה הסנסור הביולוגי הזה שהוא כלב, שיכול להריח או לגלות תופעה של התקרבות מהירה, או משהו כזה לאיזור הגזרה שלו.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
לפי ההרצאה ששמעתי אתמול, אתה בקרוב תוכל לדעת ב-sensor את הכוונות של האסיר שהוא מתכוון לצאת.
רוני בורוכוב
אז אנחנו נבטל את המערכת הזאת.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
לא, תצטרך מערכת אחרת.
רוני בורוכוב
אז זאת מערכת שבעצם מפענחת את הנביחה של הכלב ויודעת מתי הוא נמצא במצוקה, ואז הוא מתריע. המערכת הזאת משתלבת עם שאר מערכות האבטחה שנמצאות מסביב לבית סוהר, המצלמות מסתנכרנות, הסיור מגיע וכו'.

רכב תצפית, זה רכב שפתחנו ליחידות אמ"ן במשטרה. ציפור ירוקה זה אותו כלי טיס שאנחנו מחפשים עכשיו ראיה מעבר, אנחנו קוראים לזה ראיה מעבר לגבעה, לכוחות משמר הגבול.

התקבלה התרעה בגדר, אנחנו מזניקים כוחות משמר הגבול לאזור, עוד לפני שכח משמר הגבול מגיע לאזור, ישגרו מן כלי טיס זעיר כזה שנמצא על ג'יפ הסיור, והכלי טיס הזה יזהה את הכוחות בשטח, יתן תמונה לאחור, יכווין את הכוחות למקום וכדומה.
רינה פרידור
רוני אני חושבת שמה שחשוב להדגיש פה ואתה לא הדגשת שכמו שאת אמרת קודם, צריך להשתמש בדברים שקיימים בשטח, כמו אוניברסיטאות, כמו מכוני מחקר אחרים.

זה פרוייקט של חממה ואנחנו מקווים שיש עוד, שהמשרד לביטחון פנים הרים את הכפפה והוא משתף איתו פעולה והוא נותן לו בית בכלא מסוים, נעשה שיתוף פעולה יוצא מן הכלל. זאת אומרת משתמשים בכסף שלנו, כסף טוב, במסגרת,
פרופ' ישראל ברק
גם שלנו.
רינה פרידור
בסדר, אני לא אמרתי, אמרתי שיתוף פעולה. אני חושבת שמה שצריך להדגיש פה זה השיתוף פעולה והשימוש בדברים.
רוני בורוכוב
נכון, ואנחנו מקווים להרחיב ויהיו עוד.

גילוי חומר נפץ מרחוק, זה עוד איזשהו מהלך שלנו בעזרת לייזר לקבל התראה על שלושים מטר לפחות מחומר הנפץ. אנחנו רוצים לדעת, לקבל את ההתרעה על כך.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
אני רוצה אבל להבין משהו, דברים כאלה גם בצבא עושים, בשני התחומים האחרונים שאתה הזכרת.
רוני בורוכוב
אנחנו שם ביחד.
פרופ' ישראל ברק
זה כלים מסוג אחר, לצרכים אחרים.
רוני בורוכוב
אנחנו כותבים את אותן דרישות מבצעיות.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
המטרה אולי קצת שונה, אבל יש כאן כמה דברים שהם בהחלט מתחברים.
פרופ' ישראל ברק
נכון, נכון.
רוני בורוכוב
אנחנו משתפים פעולה עם מפא"ת משרד הביטחון לאורך כל הדרך. זאת אומרת כל הפרוייקטים שלנו, אנשים, אני יושב עם האנשים שלהם ואנחנו משתפים אותם בועדות שלנו וההיפך, הם משתפים אותנו בועדות שלהם, ככה שלא החברה המסחרית היא שולטת באינפורמציה אלא אנחנו שולטים באינפורמציה.

פה עשינו עוד איזה הרחבה של הנושא של שימוש בבעלי חיים, הולכים לגדל גורים לצרכי עבודה, גם סמים וגם חומר נפץ בארץ.

נושא בנק ריח זה עוד איזשהו כלי,
פרופ' ישראל ברק
מילה על גורים. יש בעיה בלהשיג כלבים, פשוט מאוד. יש תחרות עצומה בעולם ברכש כלבים. האמריקאים והאחרים פשוט רוכשים את הכלבים הכי טובים. צריכה להתקבל החלטה אסטרטגית לגדל מקומית, זה גידול מסוג מסוים, עם משטר מאוד מסודר, עם פונקציות מאוד ספציפיות, יש ידע מדעי בסיסי במרכז באוניברסיטת תל אביב שהוא המרכז לשימוש בבעלי חיים לצרכים ביטחוניים, מאוד מעניין המרכז הזה.

יחד עוד פעם עם מפא"ת ומשרד הביטחון אנחנו עובדים בחלוקה שתנתב את הכלבים מגיל רך לצרכים.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
על איזה מספר מדובר, כמה?
פרופ' ישראל ברק
מבחינת מה? הסדר גודל של כוח הכלבים?
היו"ר מלי פולישוק בלוך
כן.
פרופ' ישראל ברק
מאתיים ומשהו, ומאתיים בשירות בתי הסוהר, אבל הפונקציות שונות. שירות בתי הסוהר זה כלבי אבטחה שמגינים על המתחמים, פה מדובר בחומר נפץ, גופות, שריפות, אמל"ח בכלל, סמים ועוד ועוד. זה דבר מדהים. יש עוד כמה בעלי חיים שאנחנו לא יכולים לדבר עליהם, כמו חולדות ודברים מהסוג הזה, אבל זה בהקשר אחר.
רוני בורוכוב
בנק ריח הוא עוד איזשהו כלי תורם זה לתת לאיש מז"פ בשטח וזה חוץ מ-DNA וטביעות אצבע ודברים אחרים שהם עושים, אז פה איזשהו, זה עוד איזשהו כלי שמשתמש בבעלי חיים לצורך איסוף הראיות בשטח ואחר כך העמדתם של פושעים מול הריח הזה והשוואה בין הריח שהתגלה בזירה לבין הפושע עצמו. זאת אומרת זה עושה את הקורלציה בין השניים. זה משהו שנמצא אצלנו עכשיו כרגע במחקר היתכנות, אנחנו נצא ללמוד את זה גם בעולם, נעביר את זה אחר כך לאמריקאים את האינפורמציה הזאת.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
זה לא קשור כל כך, אבל כל הנושא של מדע גנטי בתחום הזה שלכם, אתם עוסקים בזה?
פרופ' ישראל ברק
אנחנו מעט מאוד, מי שעוסק בזה יותר זה אנשי מז"פ, מהמעבדה במז"פ. אנחנו תומכים בכך שיהיה גשר דרכנו ל-NIJ במקרה הזה, מפני ששם יש עניין רב.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
אני מבינה גם הרעיון של תעודות זהות שיש עליהם טביעות אצבעות,
פרופ' ישראל ברק
נכון, זה ביומטריה, זה שוב תחום חדש.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
אתם בעד אני מניחה?
פרופ' ישראל ברק
זה תחום אחר, בוודאי, זה תחום אחר.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
אם זה תקוע למה לא עושים את זה?
פרופ' ישראל ברק
במשרד הפנים היה איזשהו מכרז לתעודות זהות ודרכונים ובוטל משום שמישהו ערער וכל הסיפור הזה, אנשים שלנו ממז"פ מאוד מאוד מעורבים שם בעניין הזה.
רוני בורוכוב
נושא של פיקוח אלקטרוני, עידית דיברה עליו על אסירים במעצר בית, אז אנחנו מטפלים בזה כל אחד בצד שלו. אותו דבר גם video conference בין בתי מעצר לבתי משפט, אותו דבר זה פרוייקט גם שייכנס.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
אין לכם שום מערכת פיקוח על אלה שיוצאים לחופשה, טכנולוגית אני מדברת?
רוני בורוכוב
בנושא הזה של הפיקוח האלקטרוני, אנחנו הגדרנו את זה שאנחנו רוצים, זה לא על אלה שנמצאים בחופשה, אלה שנמצאים בעבודות שירות, אבל אנחנו הגדרנו שאנחנו,
היו"ר מלי פולישוק בלוך
לא, אני שאלתי על אלה שיוצאים לחופשה.
פרופ' ישראל ברק
טכנולוגית זה אפשרי.
רוני בורוכוב
טכנולוגית זה אפשרי אבל לא עושים.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
למה לא עושים?
פרופ' ישראל ברק
יכול להיות שנעשה עכשיו.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
אני שומעת שזה כבר כמויות גדולות מדי, שצריך להתחיל לשים לב.
פרופ' ישראל ברק
יכול להיות שזה ייעשה, אני רק לא יודע,
רוני בורוכוב
אסיר שבורח יכול גם להוריד את המכשיר שנמצא עליו.
פרופ' ישראל ברק
בדיוק.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
צריך למצוא את הדרך לעשות את זה כך שלא יוכל. אני לא רוצה חלילה להשוות אנשים לבעלי חיים, אבל היה לי כלב ושמו בו צ'יפ.
פרופ' ישראל ברק
נכון, יש פה בעיה משפטית מאוד קשה.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
אבל הוא רוצח במאסר עולם.
רינה פרידור
יש לו את הזכות לצאת לחופשה ובתי משפט נותנים, המחוקק ובתי משפט קובעים את הזכויות של אסירים בארץ, וכשאסיר רשאי לצאת לחופשה אז הכוונה של הפיקוח האלקטרוני היא לא להעמיס עונש נוסף על עבירות. אם הוא קיבל חופשה, הוא קיבל חופשה.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
הוא קיבל תמיד חופשה תחת מגבלות, אני מאוד מצטערת, אין דבר כזה קיבל חופשה. הוא לא אדם חופשי. הוא אסיר עולם, וזה שהוא יצא לחופשה זה עדיין לא הופך אותו לא לאסיר עולם, ולכן במסגרת הזכויות שלנו כאזרחים שצריך להגן עלינו, לבין זכויותיו אני חושבת שהפער הוא אדיר.
רינה פרידור
זו סוגיה משפטית.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
לכן, אני לא באה אליך בטענות, אני אומרת רק להגיד את זה שיש לו את כל הזכויות בעולם, יש גבול.

האיש הזה הוא אסיר עולם שרצח ולכן הוא צריך לשבת בבית הסוהר, הוא בכלל לא היה צריך לצאת לחופש. אם באה חברה ורוצה להיות ליברלית ולתת לו קצת לצאת לאוויר, הוא צריך לדעת שאנחנו עושים את כל, אנחנו צריכים לדעת, לא הוא צריך לדעת, שאנחנו עושים את הכל כדי להגן על האוכלוסייה, זה הכל, ואם יש כלים טכנולוגים לעשות את זה,
פרופ' ישראל ברק
יש כלים טכנולוגיים לעשות את זה.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
לדעתי צריך לעשות את זה.
פרופ' ישראל ברק
יש כלים טכנולוגיים לעשות את זה. כלים שהם לא מבטיחים במאה אחוז שזה יקרה.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
אבל אם אני שומעת על מצב של שמונים אסירי עולם שרוצחים, שמסתובבים חופשי בינינו ולא חזרו לבתי הסוהר אני חושבת שזה דבר מאוד מאוד חמור ויש את הטכנולוגיה.
פרופ' ישראל ברק
הכלי הטכנולוגי הזה שנכנס כעת לפעולה בשתי אוכלוסיות במקרה הספציפי הזה בשנה הקרובה, 1. זה אוכלוסיות שמשוחררים בערובה עד תום הליכים והשניה זה אוכלוסיית שירות בתי הסוהר שנדחתה על ידי ועדת השחרורים ובשיקול נוסף עם פיקוח אלקטרוני האם אפשר יהיה לשפר אותם.

האוכלוסייה הזאת של יוצאים לחופשה זה אוכלוסייה נוספת שאני חושב שהיא תעלה באיזשהו שלב ללא ספק ואפשר להעלות את זה בדיוק עכשיו בקונטקסט, זה חם.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
אנחנו נוציא מכתבים לשר, יש כבר כמה דברים.
רוני בורוכוב
השאלה פה היא משפטית.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
גם על ההטמעה וגם על הבקרה.
רוני בורוכוב
השאלה פה היא משפטית ואני חושב, אם אנחנו נחייב ואפילו העציר הזה יהיה מוכן לחתום על הסכם להשתלת צ'יפ, לא יודע מה, מחר עמותת זכויות לאסיר נמלט תבוא ותגיד זה פגיעה בזכויות אדם.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
ישבו אנשים משפטיים ויחליטו מה גובר על מה, הרי אנחנו פה בעניין של איזון של זכויות של אנשים. איזון של זכות האסיר ואיזון של החברה.

המפתח הוא המיון של האנשים מי זכאי לצאת ומי לא זכאי לצאת ולא הגבלה נוספת.
רוני בורוכוב
קודם כל צריך לבדוק את הסוגיה המשפטית. האם אפשר בכלל לחשוב לכיוון הזה ואם כן, משרד המשפטים לא יתנגד אז יהיה אפשר להגיד למה אתם לא עושים.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
יש לך עוד משהו נורא חשוב להגיד לנו?
פרופ' ישראל ברק
יש המון מה להגיד. כן, על זה אני רוצה להגיד וזה באמת הזדמנות כאן בשני נושאים.

1. המשרד יצא בתכנית לאכיפה אלקטרונית אוטומטית למאבק בתאונות דרכים ופה אנחנו שותפים עם עורי.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
אז אולי הוא ידבר על זה.
פרופ' ישראל ברק
אתה הולך לדבר על זה? אבל פשוט מילה אחת, הרעיון הוא לפרוס מערך אלקטרוני בכל רחבי הכבישים האדומים ובצמתים אדומים, מתוך כוונה להשפיע על התנהגות הנהגים באותם מקומות ולהוריד את הקטל בדרכים.

הדבר השני, אנחנו מדברים על מיגון עתידי לשוטר וסוהר עם טכנולוגיות, ננון טכנולוגיה, דברים חדשים שמתפתחים עכשיו וזה כיוון, אם מדברים על מחקר בסיסי זה הכי מתקרב לעבודה של מחקר בסיסי.

זה הנושא השני. טכנולוגיות לאבטחת התחבורה הציבורית בישראל, יצאנו בקול קורא לפיתוח של טכנולוגיות. אנחנו יודעים שיש שתי פעילויות במקביל, פעילות שלנו ופעילות של משרד המדע, יש סדר גודל של שש עד שמונה הצעות מבטיחות.

המשרד עומד לממן כמה וכמה הצעות לפיתוח בטווחים הקצר, הבינוני והארוך של ניסיון לזהות מחבלים מתאבדים ולהבטיח את התחבורה הציבורית, פעם אחת בהיבט של גילוי וזיהוי מרחוק של המאיים, ופעם שניה על ידי מיגון האוטובוסים והתחנות, למצוא טכנולוגיות אדריכליות ועיצוביות חדשות לאוטובוסים ולתחנות וזו תכנית גדולה שהתרקמה ונמצאת בעבודה עכשיו.

יש פה עוד כמה סוגיות, שיתפו הפעולה עם האמריקאים, תקציב, ובזה אני אסיים, ואם תרצי בהזדמנות אחרת, אני כמובן אשמח עוד לפרט.

כשמסתכלים על הגרף לאורך זמן מ- 85 עד 2003 זה נתוני ביצוע ולכן 2004 עוד לא הסתיים וזה עדיין לא שם. מה שרואים זה שהתקציב של המשרד עלה, תקציב המו"פ בעצם פחות או יותר נשאר זהה. המו"פ זה הקטנים.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
זהו, אני התפלאתי חשבתי שכל המשרד הוא,
פרופ' ישראל ברק
לא, לא, הכחול עלה, והתקציב המו"פ זה הקטן, נשאר די יציב, זה פחות או יותר התמונה הכללית.

אני מדבר על תקציב קניות, זה לא כולל את ההוצאות הקבועות, אלא אותו תקציב שהוא גמיש שממנו יכולה ההנהלה לקחת נתח ולהגיד במקום לקנות מזגנים אני אעשה מו"פ או משהו כזה, אבל זו המציאות ואני לא מתייחס לתקציבים של המשטרה ושירות בתי הסוהר. זה התקציב הישיר של לשכת המדען הראשי במשרד לביטחון פנים.

אורי ודאי ירחיב בתחומים ושם זה היקפים אחרים לגמרי, והדגשים של אורי הם פחות בהיבט של מחקר ויותר בהיבט של פיתוח.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
אז בעשור האחרון מ- 94 עד היום באחוזים כמה הורידו לכם?
פרופ' ישראל ברק
אני לא יודע לענות לך,
עידית חכימי
יש לנו נגיסה של ארבעים ומשהו אחוז לעומת לפני שלוש שנים.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
שלוש שנים, אבל אני רואה שמ- 94 זה,
פרופ' ישראל ברק
גולמי, אבל זה לא עלה פרופורציונלית בכלל.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
לא. זה ירד.
פרופ' ישראל ברק
כן, ועוד איך, אז זה המצב כרגע.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
תודה רבה.
פרופ' ישראל ברק
ומכאן כמובן לאורי.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
זה היה באמת מרתק.
פרופ' ישראל ברק
אני רוצה לשתף אותך בעניין של תפיסת ביטחון הפנים, אבל לא עכשיו, זה מתודה מאוד מעניינת. אני חושב שאת תעריכי את זה בבואך מתחום המדיניות הציבורית. זה ידבר אליך.
ד"ר אורי אנגלהרד
אני שמח על ההזדמנות להציג בפני פורום האנשים שיכירו קצת את המשטרה מעבר לשוטר התנועה או אל החוקר שמגיע הביתה לעוד מטלה מורכבת.

מתוך האחריות שלי על הקשר על האמצעים הטכנולוגיים ועל המכשור, מפאת קוצר הזמן, אני אתמקד,
היו"ר מלי פולישוק בלוך
לכמה זמן מצגת הכנת?
ד"ר אורי אנגלהרד
כמה שאת רוצה.
ד"ר אורי אנגלהרד
אני לא יודע, אני מותאם לכל דבר שהוא, אז אנחנו נתמקד בנושא המחשוב וכל המטרה בשורה התחתונה גם בהמשך לשאלות שלך, היא שתצאו מכאן בהבנה שהמשטרה היא באמת משטרה אחרת. יש עוד הרבה מה לעשות, הרבה מה לשפר, אבל אנחנו משהו אחר. יש לנו את כל היכולות, הם לא פרוסים עדיין בכל המשטרה מחוסר תקציב, אבל כל הדברים הם מעין מונחים על המדף נקרא לזה, מבחינת יכולת אנושית יש לנו יכולות אנושיות אדירות תוך שיתוף פעולה עם כל הגורמים ונראה לכם כמה דברים, עוד פעם, בתור אזרחים אפילו, אני לא מדבר על חברי כנסת בכלל שתראו.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
כמה זמן אתה,
ד"ר אורי אנגלהרד
חמש שנים. ככה, קודם כל בואו נעשה את זה במהירות ונצלול מהאקדמיה לתחלס. אז קודם כל התפקיד שלנו, של מנהל טכנולוגיות הוא מושפע כמובן משני דברים, 1. זה אתגרים שבעולם מה שקורה בעולם, שינויים התכופים, וכמובן מבחינת האתגרים הטכנולוגיים של משטרת ישראל עצמם.

מבחינת השינויים הטכנולוגיים בעולם אני לא ארחיב, כי כולכם מכירים, את שמעת את דוד, שלמדתי איתו בעבר ביסודי, אז צמחנו יחד, נשאר באקדמיה, אז את כל הדברים האלה אנחנו מכירים, כמה הטכנולוגיות של היום, כמה הם בעתיד. בטח שמעת חלק מהדברים על ידי פסיג, רק שאנחנו מחוברים יותר אל המעשה ובודקים גם אם הדברים האלה קיימים או לא קיימים כי הרבה פעמים מדברים על זה אבל זה לא קיים. ברור שנגיע לכל הדברים.

מה שאנחנו אומרים, עוד פעם, כל ההרצאה שנפנפתי כרגע זה רק בנושא מחשוב, אז ברור שעוצמת המחשוב רק הולכת וגדלה, העלות יורדת. השינויים שזה מילת המפתח כל הזמן משתנים.

אגב, לאלמנט הכספי צריכים להבין שמאחר והשינויים האלה משתנים כל הזמן, אז אם מדברים על מחשב מסוים, אז מייקרוסופט מחליטה לשנות ל-WINDOWS 2000 זה אומר שאני צריך לשנות את כולם כי היא לא תומכת זה אומר שאני צריך לשנות עוד הרבה דברים אחרים.

יחד עם זה, השילוב המחשבים הזעירים, הכל נהיה זעיר יותר, זה אומר שזה הופך להיות נחלת החיים שלנו, הכל נכנס בתוך הדברים, אם זה אומר כרטיס הדרכה אלקטרוני עם שבבים, אם זה אומר עניבה עם עוצמה ממוחשבת, הדברים האלה קיימים, זאת אומרת זה לא בסרטים.

חיישנים ולייזרים זה ברור, המחשבים הרואים ואינם נראים, ראיתי בחוץ לארץ מה שדוד מדבר זה קיים ועובד, איך שאדם נכנס למכונית ובדרך כמה קילומטרים מלפני הבית האורות נדלקים, זאת אומרת הדברים האלה עובדים וקיימים, הם עולים היום הרבה כסף. אז זה ימוזער וגם הכסף ירד.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
גם בהקשר הזה מה שהוא פירט, העניין הזה של הפרטיות של הבן אדם.
ד"ר אורי אנגלהרד
אני עוד מעט אגיע לזה בדיוק. עוד מעט נגיע לזה. עוד שניה נבין מה קורה כאן, כבר אני אסביר.

עוד שקף אחד של מה שיקרה עם המציאות הוירטואלית והויזואלית וכל שאר הדברים, אני בכוונה רוצה להגיע למה המשטרה.

אם אתם רוצים הרצאה נפרדת אני אתן גם בהקשר לזה, יותר חשוב לי שתצאו מכאן בהבנה שאתם יודעים מה קורה במשטרה, זה בסדר? אז בהזדמנות אחרת ההרצאה העתידנית.

המון דברים שהם נראים לכאורה על ידי ארגונים שאתה אמרת, נראים לכאורה כאילו הם פוגעים בצנעת הפרט אבל אם מסתכלים עליהם בראיה המערכתית - זה שהם קמים וצועקים זה דופק את עצמם. מה זאת אומרת? את רמזת לכיוון גנטי, DNA וכל שאר הדברים, לא יכול להיות מצב כזה מבחינת הסתכלות אחת שאין לנו את כל הנתונים שיש בצבא, שלוקחים מחיילים לשימוש, או של זרים לדוגמא, שאנחנו לוקחים מהם ממילא שלא נוכל לעשות בהם שימוש חופשי מבחינת ייעוץ משפטי לחקירות אונס, פדופילים וכו', זה מצד אחד.

מצד שני באה הראייה השניה ואומרת, רגע, זה פגיעה, מה פתאום זרים, לקחת מהם א,ב,ג, אבל זה מאבק אין-סופי.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
גם בארצות הברית, אי אפשר להגיד עליה שהיא לא בעד זכויות אדם, יש כבר שינוי של הפסיקה.
ד"ר אורי אנגלהרד
כן, אז בישראל, לכן אני אומר, אני כאן מדבר מנסה להתמקד רק על הצד הטכנולוגי, אבל בישראל האסימון הזה עוד לא נפל, וזה מהפך ולכן אני אומר גם הסיפור של האינטרנט, זה משהו אדיר לעסקים ולהרבה דברים, מצד שני אני יכול, ואנחנו מגלים תעמולה ועבירות ופשיעה דרך האינטרנט ואין סוף דברים. אז נקפוץ למשטרה עצמה.

האתגר הטכנולוגי של המשטרה, זה שאנחנו כולנו מכירים את המשטרה, אבל מעבר לפעילות השוטפת של המשטרה יש את כל הנושא כפי שאת ציינת, פשעי מחשב, פשעים כלכליים מסובכים מאוד, הכל דרך מחשבים, שנבין טוב, אני זוכר את התמונה המפורסמת של נמרודי או מישהו אחר, שהחקירה יוצאים עם ארגזי נייר, זה נחמד לצילום כמו שמצלמים בחדר מחשב עם הסרט שזז ימינה שמאלה, היום הכל בפנים, במחשבים, בכל החוקים והמשטרה צריכה לעבוד לפי החוק ולפי החוק אני יכול לקחת את המחשב ל-X שעות, להחזיר אותו. אני צריך גם בניגוד לגורמים אחרים לדאוג שהעסק הזה יהיה קביל לבית משפט. זאת אומרת, זה צריך להיות מקור ראשון וכו' וכו'.

כל העסק הזה כמובן מורכב מאוד, אבל צריכים לזכור שלא מדובר על המחשב הבודד או על הפנים הבודדים, מדובר על רשת של מחשבים. אז מפרשיות שהתפרסמו בעיתונות, אז דוגמת רעננה שהיה שם חוות שרתים ענקית, גדולה, כמו המשטרה, התפרסם בעיתונות לפני חודשים, על מעין בנק העברת כספים בבניין משרדים ברעננה, היינו שם, אז אנחנו התעסקנו עם זה, בקיצור מדובר על חווה שפירמטו כספים שחורים, חווה ענקים, עם כל מה שאת רוצה, שיא ההייטק שיש בעולם, שהיינו שמחים אם היה לנו כזאת, והיינו צריכים לפענח ולעזור לחקירה כאשר הכל היה מפורמט כבר, או כמו שהתפרסם לגבי כנופיה בירושלים שעוד פעם מדובר על כעשרים או יותר, 32 PC עם עשרות אלפי מסמכים.

איך את עכשיו מוצאת את הקשר? כל הדברים האלה מחייבים מיומנות אדירה ואני אומר מעבר לזה יש את כל הנושא של טרור, ותאונות דרכים ועוד המון המון דברים שהכל זז וזז.

צריכים לזכור שבעצם מבחינת המשטרה, יש לנו בגדול שני סוגי לקוחות. מצד אחד זה הלקוחות התמימים, ומצד שני זה הלקוחות העבריינים. אנחנו צריכים להתנהג בהתאם לכל אחד מהם, למה? כי לקוח תמים בעצם קורה הרבה פעמים שלקוח תמים נחשד והוא מעוכב בתחנה והיום עם כל הטכנולוגיות המטרה היא לשפר את השירות ושהוא לא יתעכב, ומצד שני, קיים הלקוח הבעייתי שלא יקרה חלילה שהוא מתעכב בתחנה ומרוב זה שכבר לא נעים משחררים אותו, והכל יכול לקרות.

אנחנו מבחינתנו כמובן עם כל החזון וכל הייעוד לא מעניין, אבל מה שקרה עד שנת 99 שהמערכות היו בנות עשרים שנה או שלושים שנה, טכנולוגיה בת שלושים שנה, וזה לא סתם עיגול מספרים אלא זה יותר, אלא המעטנו, כל מערכות המחשוב במשטרה פותחו על ידי אנשים חכמים מאוד, כי עובדה המערכות עובדות עד לפני זמן, ולא נעשה שום שידרוג, שום החלפה שום דבר במערכת, חוץ מאיזה כמה דברים קטנים במשך עשרים שנה.

מערכת המודיעין של המשטרה היא עשרים וחמש-שלושים שנה, עובדה, וכך הלאה.

חקירות שאת מדברת לא היה מערכת, זאת אומרת יש רשות פלילי, ר.פ. וכל שאר הדברים, מערכות מצוינות עוד פעם, שהמשטרה תפקדה איתם ומגיע לה ציון לשבח, אבל כמו שאת אומרת הכל בכתב יד, ורק אם נזכור עוד פעם את כל מה שפורסם בעיתון, על פסקי דין שהשופט החזיר מחוסר, אני כבר לא מפליג לדמיון שאת דיברת על חיבור בין החקירות, או עוד פעם דברים שפורסמו בעיתון, בנק למסחר, ירושלים, תל אביב חקירה. אנס, צפון, דרום.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
אז מה אתה אומר על הדבר שעשרים שנה לא עשו כלום במשטרה?
ד"ר אורי אנגלהרד
חלילה וחס. הכל עניין של תעדוף מבחינת תקציב, ומבחינת תעדוף תקציב במצב שהמשטרה נמצאת,
היו"ר מלי פולישוק בלוך
מה זה תעדוף?
ד"ר אורי אנגלהרד
תעדוף, זאת אומרת הם מחליטים בעוגה הקטנה של התקציב שנשאר לאחר המשכורות במה משקיעים, סדר עדיפויות במה שאנחנו משקיעים.

בתקציב המצומצם שזה פחות מאחוז מתקציב המשטרה, כי הרוב הולך על המשכורות ועל דברים אחרים אז קשה. בכל מקרה אני מבקש לא לדבר על הבעיה.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
אני רוצה לעצור אותך, אני לא מדברת על מה היה, אני מדברת על מה קורה ומה יהיה, ברמת התעדוף שאתה מדבר, אנחנו מנסים להסביר למי שמקבל את ההחלטות ואני לא באה אליך בטענות, אלא לאלה שמעליך, ששימוש פיתוח טכנולוגיה שאתה מדבר עליהם עכשיו יחסכו הרבה מאוד כסף, זאת הנקודה ולכן צריכים להסתכל לא למה יהיה עוד חמש דקות, אלא קצת ראיה יותר רחוקה, כדי לראות איך אנחנו מתייעלים במערכת שלנו, זאת המטרה שלנו, והשימוש של הטכנולוגיה אנחנו מנסים להחדיר למקבלי ההחלטות, ששינוי בטכנולוגיה זה לא בזבוז, אלא להיפך.

לצערי הרב, דיברתם על הפנמה, על הטמעה, ההטעמה הזאת עוד לא בוצעה, לכן אנחנו רואים מצב מדהים שהתקציב של הפיתוחים המדעיים הם כאלה והתקציב של כל שאר הדברים זה הולך,
ד"ר אורי אנגלהרד
כן, אז אני התייחסתי לשאלה הקודמת שלך שדיברה מה עשו פעם, האם המשטרה לא עשתה, ועניתי אבל אני מדבר הלאה.

מה שקרה גם מערכת הקשר לדוגמא, שלא נדבר עליה, היא קרסה. כל מי שזכר פיגועי אוטובוסים, בדיזינגוף, קו 4 וכו', קרסה בכל אירוע, בחוסר יכולת לספק דרישות מבצעיות וכו' וכו'.

האתגר שלנו היה להוביל למהפכה טכנולוגית של עשרות פרוייקטים, למעלה ממאה פרוייקטים במקביל, כי זה בעצם את כל המשטרה וזה לא פרוייקטים טכנולוגיים במובן של החלפת טכנולוגיה, אלא שינוי הליכי העבודה של המשטרה, לא במטרה לייעל את המשטרה אלא במטרה לעשות את המשטרה הרבה יותר אפקטיבית, כי הייעוד זה עניין של כסף, כאן זה העניין של לעבוד אחרת.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
ייעול זה גם אפקטיביות, זה לא רק כסף, לייעל זה לתפוס את הפושע בסופו של תהליך כמה שיותר מהר.
ד"ר אורי אנגלהרד
אוקיי. לעצב מחדש את כל תהליכי העבודה של המשטרה ולעשות מהפיכה ברמת השירות והמבצעיות של המשטרה וכמובן בשורה תחתונה, שיהיו הצלחות מוכחות בסיקול וגילוי באכיפת חוק ולדברים האלה אנחנו הגענו. בשורה התחתונה אנחנו נראה את זה בכמה מערכות שעשינו, אבל הגענו עוד פעם, כל הדברים שאני אמרתי ואני אגיד, אלה דברים שפורסמו בעיתון, אז דוגמת זוכרים אפילו מבחינה טכנולוגית את מכונית התופת במאה שערים שהתגלתה על ידי הפקח, שזה פיתוח שלקח לנו כמה שניות אחרי ששמענו בטלוויזיה פעם אחת על איזה מכונית גנובה שהתפוצצה, ואז מיד דאגנו לחבר את כל הרשויות ומילת המפתח שלנו כאן היא שיתוף פעולה מכסימלי עם כל הגורמים, עם החברות, עם הצבא, שירות ביטחון כללי, מוסד, עם כל מי שרק רוצים, עם העיריות עצמם, העברנו להם קובץ רכב גנוב, ועשינו תהליך שבתקתוק דו"ח אוטומטית הוא מגלה שהמכונית גנובה.

יש ערוץ מיידי של המשטרה, המשטרה יודעת שאם הפקח בסבירות גבוהה מגיע מהר ומנענו, אבל יש עוד אין סוף מקרים אחרים, כך שהעניין לא רק נמדד בכסף אלא בהמון חיי אדם.

שורה תחתונה, אני אתן כאן מעבר על מספר מערכות, עוד פעם, כדי שנבין איך אנחנו עובדים.

אי אפשר לפטר עובדים, קשה לפטר עובדים, קשה לגייס עובדים, למרות שבמקרה כאן בחדר נמצאים כולנו מבחוץ במקרה, הגענו בשלבים כאלה ואחרים,
היו"ר מלי פולישוק בלוך
מאיפה אתה הגעת סליחה?
ד"ר אורי אנגלהרד
אני לפני כן הייתי מנכ"ל, יושב ראש, חברות הייטק, הייתי מנכ"ל בספיאנס, תדיראן, לפני כן, יקי הגיע מ-180, עופר הגיע ממשרד הביטחון, ברק הגיע מהצבא, זאת אומרת, אבל כל האנשים היום שנמצאים, זה המיעוט הקטן שהגיעו מבחוץ, אבל האנשים עצמם עשינו להם שידרוג טכנולוגי, תהליכי, הבנתי, עסקי. כמו שאמרת נכון, זה היה אחד המסרים הכי חכמים של לעשות במשטרה, לשנות את המשטרה דרכנו, זה אומר שלא עוד חקירה של אנס סידרתי שכולם מוחאים כפיים שיופי, מצאנו אותו, אחרי שנה וחצי, הרי יכולנו אולי למצוא אותו לפני כן, וכמה היינו מונעים? זאת אומרת זאת הגישה.

אז לקח זמן ומאמץ רב מאוד לשנות את הראש של המחשבה המשטרתית. אני יכול להגיד בוודאות הצלחנו בכך. צריכים להפנים עוד יותר ולהקצות עוד תקציבים לנושא, אבל היום אני לא צריך לבוא לספק במשטרת ישראל ולשכנע אותם בחשיבות.

בעבר היו דיונים שלמים שהיינו צריכים לשכנע, תשמעו, כדאי וצריך, היו ויכוחים למה לעשות מערכת, ולמה פה, ולמה שם, והיום זה כבר לא השאלה. אף אחד לא רוצה לבטל פרוייקטים, כל שאלה היא מאיפה להביא את התקציב, אז את זה צריכים לעבור את המכשול הזה.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
מה התקציב שלכם?
ד"ר אורי אנגלהרד
התקציב הנוכחי 72 מיליון שקל שהוא כולל הכל. זאת אומרת, הוא כולל גם את הפיתוח, גם את התחזוקה, רוב התקציב זה על תחזוקה, זאת אומרת משכורות של כח אדם לא שוטרים, האזרחים שעובדים אצלנו.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
זה כן כולל משכורות?
ד"ר אורי אנגלהרד
זה כולל. זאת אומרת זה תקציב שאין כלום, אני עוד פעם קופץ לסוף, שאמרתי שהכל מונח מעין על המדף, כי תפיסת העבודה שלנו היתה לפתח למעלה ממאה פרוייקטים במקביל, ולמה? כי היינו צריכים לראות את הראיה המערכתית איך הכל מתחבר ביחד כי הרי קיימנו מחדש את כל תהליך המודיעין, את כל הנושא של האזנות, כל הנושא של החקירות והכל צריך להתחבר ביחד, כי מבחינתי לא משנה אם יש עכשיו ויכוח, אם הוא צריך להיות שני אגפים, מודיעין וחקירות או ביחד, מבחינתי זה גוף אחד. לא משנה לי אם מחר בבוקר יחברו אותם, המערכת תומכת בשניהם.

לכן, פיתחנו את הכל ביחד, עם נקודות של אבני דרך של איטום שהכל סגור, והתאמה בהתאם, אבל לדוגמא מערכת החקירות שעוד מעט נראה כמה דברים עליה ותתפלאו לראות כמה היא מתקדמת, היא פרוסה כתשע מאות ותשעים עמדות בשטח, וחסרים לנו עוד אלף וחמש מאות.

האלף וחמש מאות, זה אני, בהתחייבות שלי שאמרתי מאז ומתמיד, חצי שנה אני אפרוס את כל המערכות שיש לי במקביל ועשינו את זה אפילו פחות, אבל צריכים תקציבים.

לפרוס אלף וחמש מאות עמדות אני צריך תשע עשרה מיליון שקל. רק עבור הציוד והתקשורת וכל,
היו"ר מלי פולישוק בלוך
זה לא למצלמות אפילו?
ד"ר אורי אנגלהרד
לא, לא, אני מדבר על החקירות, מערכת החקירות. מה שאמרת קודם, ואם אני רוצה ניידות ממוחשבות שעוד מעט נדבר כמה זה עוזר לציבור, אז יש היום כשש מאות ושלושים עמדות בניידות ואני צריך עוד ארבע מאות, אז המחשבים כבר אצלי, אבל אין לי את הכסף כשישה מיליון לפרוס אותם.

עכשיו, זה לא חלם, זה לא יצא כאן משהו חלם, הכל היה ידוע, הכל מתוכנן, הכל מסודר, אין מה לעשות. היינו חייבים להריץ את זה במקביל, כדי שיבוא יום ונקבל כסף, מיד אני מוריד מהמדף ונותן את זה לשטח.

בואו נמשיך הלאה, תפיסה אסטרטגית שלנו, הראיה לטווח ארוך היתה שישנם כמה מעגלים.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
סליחה, אבל לשטח יש את המיומנות להשתמש במערכת?
ד"ר אורי אנגלהרד
כן. עכשיו לגבי זה, לנפץ איזשהו משהו שאנחנו פחדנו ואת רמזת אליה לגבי הדור, זה היה ממש פליאה מבחינתנו, זה פשוט מדהים איך השוטרים מלמעלה עד למטה קיבלו והפנימו את המחשוב בצורה מדהימה.

בפרוייקט הניידות היינו צריכים להכשיר במקביל שבעת אלפים שוטרים לאלף ניידות ממוחשבות. שבעת אלפים שוטרים כי יש משמרות והכל, הם לא מוכנים להיות בלי ניידת ממוחשבת.

עכשיו יש המון סיבות, ועשינו את זה עוד פעם, לא לבד, זה לא טכנולוגיה, זה המון פסיכולוגיה וכל שאר הדברים. ההטעמה עלתה בצורה, קודם כל זה צריך להיות מובן, אבל זה נותן להם עצמאות, זה נותן להם לתפוס גנבים ואם בפיילוט שיתפרסם לכולם, בפיילוט עצמם הם ראו רוכב אופניים וחשדו בו ואמרו לו רגע מה תעודת הזהות שלך, ולפי תעודת הזהות פעם היו צריכים בקשר להגיד ולחכות, ופה על המקום קופץ שהוא מבוקש, והוא אומר לא, מה פתאום אני לא מבוקש, זה לא אני, אז הם אומרים לו מה זה לא אתה, הנה התמונה, כלומר יש כבר את התמונה, והכל תוך שתיים-שלוש שניות, אז זה נותן להם הרגשה,
היו"ר מלי פולישוק בלוך
אז מה שחסר לך זה שישים את האצבע ואז הוא ידע,
פרופ' ישראל ברק
גם זה קיים.
ד"ר אורי אנגלהרד
עוד מעט את תראי את הכל.

עכשיו, רק להבין בראיה אסטרטגית שלנו, אז ישנם מעגלים של חיקור של מבחינת הביטחון שהכל צריך לדבר יחד.

אז יש את המעגל החיצוני של מעברים בין-לאומים ועוד פעם, כציבור, אני בכל אופן לפני שהתגייסתי למשטרה, שלא חלמתי להיות שוטר, אז חשבתי שיש את שדה תעופה בן גוריון. מסתבר שיש כעשרים וחמישה מעברים בינלאומיים, זה המון. עשרים וחמישה מעברים בינלאומיים שאנחנו צריכים להתמודד איתם ומי שלא יודע, נתפסים בחודש אלפי מבוקשים, אלפים.

אז אלפים זה לא רק מחבלים, רוצחים וכו', או בורחים מבית סוהר, זה גם, זה מערכת שאנחנו אחראים עליה שלא יכולים לתת לרגע כאן לפספוס כי זה חיי אדם.

יש את כל הנושא של מעברים פנימיים, ויש את כל מה שבישראל.

עכשיו מה זה אומר לדוגמא, מעברים פנימיים או מבחינת כל הרעיון של ביומטרי וכל שאר הדברים? אז גם בזמן השלום שנקווה שיהיה, אז במערכת, כאן אני מדבר על התמימים, שכולנו זוכרים את התלונות של הפלשתינאים שמחכים, והיו טלוויזיות וכל שאר הדברים, פיתחנו מערכת שהכל בלי אדם, זאת אומרת, עוברים כרטיס ביומטרי, את דיברת על תעודות זהות, יש כרטיס חכם שאי אפשר לזייף אותו עד כמה שאנחנו חושבים שיש עליו טביעות אצבע, גם טביעות אצבע, גם כף יד, גם זיהוי פנים וכל הרעיון זה שלא יהיה טעויות. אז יש את שלוש הביומטריות והרעיון הוא שהוא עובר ליד המכשיר אוטומטית. המכשיר דולק תוך כמה שניות.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
זה קורה היום?
ד"ר אורי אנגלהרד
קיים, את מוזמנת לבוא לראות את זה, זה לא קיים בארז כי עוד פעם, יש בעיה עם הפלשתינאים, אז לא מיישמים את זה עדיין.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
למה לא ליישם את זה עדיין?
ד"ר אורי אנגלהרד
יש בעיה ביטחונית, אני אומר מול העסק הזה. נמשיך הלאה. אני אומר העסק הזה קיים, קיים אצלנו במעבדה. אנחנו ממתינים ונעשה את זה, אנחנו כן מנפיקים אגב, כן מנפיקים את הכרטיסים לפלשתינאים, להקים את זה, את המבנה וכל שאר הדברים, יש בעיה כרגע אבל זה יקום, יבוא יום אז זה יתקדם.

אנחנו מבחינתנו נערכים, מנפיקים כחמש מאות כרטיסים יום לפלשתינאים בארז, ומדובר עוד פעם, על הרעיון שהוא עובר אוטומטית ובתוך שתיים-שלוש שניות הוא מזהה אותו, בודק אם מותר לו להיכנס או לא, הוא שם את היד, אוטומטית לוקח את הטביעות מצלם, זה שניות, נפתח כאילו השער הירוק, או השער האדום לבדיקת הדם וכו'.

כל הרעיון שעסק כזה מחובר ביחד גם למעגל הפנימי שזה הניידות הממוחשבות שהביומטריה לא קיים בתוכם, עוד פעם, מחוסר תקציב, אבל יש לנו את האמצעים האלה ויש באמצע את המשלטים ששולטים על הכל, כך שזה בראיה הכוללת שלנו.

מבחינת מחשוב הניידות, עוד פעם, זה מהפיכה אמיתית. הניידות הממוחשבות הם לא רק שתורמות, כך זה נראה, זה לא רק שזה החכמה שהוא עצמאי, אלא זה מפיץ לו מבחינה מלאכותית בדיוק את הדברים הרלוונטיים לאותו שוטר. זאת אומרת, אותם דברים רלוונטיים, כמובן מעביר לו פעולות מה לעשות, איך לעשות, אין דבר כזה בעולם.

יש הרבה מערכות של מחשוב ניידות בארצות הברית ובמקומות אחרים אבל לא ברמה הזאת, לא כמו אצלנו במשטרת ישראל. אני יכול להגיד שאנחנו כמדינה יכולים להיות עם גאווה בעסק הזה. בדרך כלל זה רק בלשלוח הודעה או משהו בסגנון, ואצלנו זה כל התרחיש עצמו.

כל הנושא של המשלטים ממוחשבים, שנבין איך המשטרה התקדמה. בעבר אם אני גר בנתניה, הייתי מטלפן אם הגעתי לנתניה, נתניה מבחינת מי שענה לי זה יומנאי שהיה עצוב, חלש באותו יום שלא יכל ללכת לסיור ואז השאירו אותו יומנאי, זאת אומרת אין תפקיד מוגדר לזה, לא היה תפקיד מוגדר, ובעצם לא היה לו שום מחשוב, הוא רשם על כתב יד, ובעצם לא יכל לנהל שום דבר, שום אירוע, לא מדבר על פיצוצים וכו', אם האירוע יצא מנתניה, כי איך יש לו שליטה על מכמורת או על חדרה?

הקמנו משלטים ממוחשבים במחוזות, זאת אומרת שממכמורת עד אשדוד יש משלט אחד ברמלה וכל הצפון ממכמורת עד ראש הנקרה.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
מה הראשי תיבות של משל"ט?
ד"ר אורי אנגלהרד
מרכז שליטה ממוחשב. יש מרכז שליטה בזבולון, זאת אומרת הוא שולט, זאת אומרת ברמלה כשאני מתקשר מנתניה, אני מגיע לרמלה. מבחינתי זה שקוף, מבחינת לעשות מהפיכה במשטרה זה היה לא פשוט ובעצם אנחנו לוקחים את הכוח ממפקד התחנה, פתאום יודעים תוך כמה זמן ניידת מגיעה, פתאום החניון בנתניה, השרון, שהיה איתם מתאבד, פתאום יודעים כמה שניות לקח מהרגע שטלפנו עד שזה, לפני כן לא ידעו כלום, הכל ממוחשב שם, הכל מוקלט, הכל נרשם, הכל עם לוגים של כל הדברים, כל השיחות וכו', עם מסכים מוצגים כמו שאתם רואים, כאשר אתם רואים,
היו"ר מלי פולישוק בלוך
כמה מרכזי שליטה כאלה יש?
ד"ר אורי אנגלהרד
יש היום, מחוסר תקציב אז לא הקמנו עדיין בדרום. יש בירושלים, בתל אביב, במרכז, בצפון, אלה המרכזים ובמטה הארצי, כאשר עוד פעם, הדבר הזה נבחנה בתפיסה הכי מתקדמת שיכולה להיות שיש עמדות מקבל, אנשים מקצוענים שזה תפקידם עשרים וארבע שעות ביממה שעוברים הכשרות והשתלמויות ולוודא שהם מדברים יפה, ועמדת בקר, כמו ביפר וכל שאר הדברים, והם מקבלים את הדברים, מסכים מונחים.

זאת אומרת, את אומרת יש לי גניבה בבית, אז אוטומטית עולה לו המסך של השאלות של גניבה. אם יש רצח, אונס, על המקום הכל עולה, כמובן עם מספרי הטלפון וכל שאר הדברים, עם הכתובת והאיתור וכל מה שאפשר לדמיין והוא מעביר את זה למשגרים.

המשגרים זה אנשים מיומנים לאזור, זאת אומרת זה אנשים שמכירים לפי אזור, הם מקבלים אוטומטית בלחיצת כפתור את כל הנתונים כבר אוטומטית והם מפעילים את הניידות.

לא עוד מקרה של תחנת מוניות, מי נמצא ומי פה ומי שם.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
תסלח לי שאני שואלת, קורה לבן אדם פריצה, או חלילה מקרה אונס, הוא מדווח לתחנת המשטרה הקרובה נכון?
ד"ר אורי אנגלהרד
לא, הוא מגיע למוקד, הוא מטלפן 100. את לא יודעת?
היו"ר מלי פולישוק בלוך
אוקיי אז הוא מצלצל 100, לאן זה מגיע? לאותו זה?
ד"ר אורי אנגלהרד
כן. כאשר את מטלפנת 100,
היו"ר מלי פולישוק בלוך
למה אני שואלת? כי אני צלצלתי 100, לא הפנו אותי.
ד"ר אורי אנגלהרד
איפה את גרה?
היו"ר מלי פולישוק בלוך
ברעננה, איפה שהפשע. הפנו אותי, לא רק שלא אמרו לי אנחנו, זאת אומרת שהבנתי שזה הולך למרכז שליטה, אלא אמרו לי לא, תצלצלי, נתנו לי את המספר לצלצל לרעננה, אז איך זה עובד?
ד"ר אורי אנגלהרד
אני אסביר. המשטרה עוסקת בלמעלה מארבע מאות סוגי אירועים ביום, סוגים. מה זה סוגים? סוגים זה פדופיל, אונס, שוד, זאת אומרת זה אלפים, זה אין סופיים.

המטרה של מרכז השליטה זה לדברים קריטיים עכשיו. הגניבה כבר בוצעה, זה לא שעכשיו יש לך גנב בבית. אם יכנס עכשיו גנב לבית הוא מטפל בזה, למה זה מחולק לשלוש כאן? המקבלים, משגרים והמרד"מ המקבלים הם מקבלים את הדברים, הם פותרים דברים, כל מיני דברים כמו לדוגמא גניבה, בסדר, תטלפני עכשיו לתחנה המקומית, זה עניין מקומי, זה לא משהו שעכשיו אני צריך להזעיק ניידות מיידית וכו'.

לכן אמרתי גם פה, הכל תעדוף, המשטרה לא אומרת שהיא לא עושה משהו, אבל במסגרת המגבלות יש דברים שהיא עושה יותר מהר ויש דברים יותר לאט, אז על גניבה אין מה לרוץ עכשיו.

אם תטלפני תגידי עכשיו יש לי רוצח בבית או משהו אז כל הניידות יגיעו. אז אם יש איזה רוצח או כל דבר אחר, או פיצוץ, או חשד, או מחבל או כל דבר אחר, הוא בלחיצת כפתור מעביר את כל הפרטים למשגר, ויש גם המרד"מ מקבל הרבה שאלות של יש לי נחש, יש לי עכבר, יש הרבה דברים, זאת אומרת אנחנו עושים את כל הדברים האלה ואנחנו רוצים גם להתאים לפניות מוקד מתי אנשים יטלפנו לשם, אבל המשגר מקבל את הדברים והוא מפעיל את הניידות במקרים הקריטיים.

עכשיו, מה זה אומר? יש לו על מסך את הכל, הוא רואה איפה הניידות נמצאות, בקיצור יפה, ואז הוא אומר אתם תיגשו וכו', וזה מתקשר עם המחשוב ניידות כי הוא בלחיצת כפתור, לא צריך להגיד לניידת תיסעי לשם, הוא יכול להגיד, אבל הוא אוטומטית שולח את ההודעה לניידת והכל בשניות וכמובן שרואים את זה וכל שאר הדברים.

המרד"מ שזה הפונקציה השלישית, זה למקרים הבעייתיים. יש מתאבד, מרכז דיווח, אבל זה למקרים חריגים באמת, זה לדברים הבאמת החריגים, יש מחבל, יש דברים קריטיים מאוד מאוד, הוא מנהל את הכל, פשוט הוא גם יושב בחדר, עם המון דברים, המון אמצעים והכל עניין של מה יש לנו והוא מפעיל את הכל.

כמובן יש לנו עמדות צפייה למפקדים ולכל. עשינו גם, פעם רצו לעשות משל"ט ארצי, אז בינתיים מה שעשינו שכל משל"ט הוא יכול להיות משלט ארצי, המפכ"ל יכול מכל מקום לשלוט על הכל, אם קורה, אבל בואו נמשיך הלאה רק להבין.

זה המשלטי"ם שדיברנו, עוד פעם אני עושה את הכל במהירות, יש לי עוד עשר דקות אז מה שנספיק, נספיק.

יש את הנושא של מבט 2000 לדוגמא בעיר העתיקה, שהקמנו אותו לקראת שנת 2000 והוא עובד בצורה נפלאה. הוא הוקם מתוך שתי תפיסות, אחד לתמימים ואחד לעבריינים, זאת אומרת, היו רציחות בעיר העתיקה למי שזוכר, היה סכינאות, היה את העניין של הפלשתינאים שהתלוננות על המון כייסות וכל שאר הדברים.

בשיתוף פעולה מלא עם הפלשתינאים, עם השייחים שם וכל מי שגר, כי היינו צריכים להתקין אצלם את המצלמות, עשינו פרוייקט שזה לא יאומן, להשחיל קוויים בבניינים של ערבים והכל בשיתוף איתם כי זה עבר אליהם להתפתחות בתי הקפה שלדאבוני הכל התמוטט כיום, אבל בזמנו זה קפץ.

פרוייקט מאוד מורכב שלקחנו את כולו, הקמנו למעלה משלוש מאות מצלמות בעיר העתיקה ששולטות והכניסו סדר בעיר העתיקה, עוזרות גם למודיעין, גם לחקירות, גם לתפיסות, גם לזורקי אבנים מהר הבית.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
החדר הזה ממוקם במשטרת ירושלים?
ד"ר אורי אנגלהרד
אני כבר אומר שאני מזמין אותך, אם את רוצה לבוא ולראות.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
כן, אני מאוד אשמח, אפשר?
ד"ר אורי אנגלהרד
כן, רואים את הדבר הזה ממש מדהים, באמת עליה לרגל המקום הזה והחכמה היא שזה מוכיח את עצמו כמו שאני אומר בחיי היום יום, כי כל ירושלים העיר העתיקה זה קילומטר מרובע, אין בעיה להגיע,
היו"ר מלי פולישוק בלוך
באמת אין שם, כמעט לא היו מקרים.
ד"ר אורי אנגלהרד
אבל כל החכמה שתופסים את זה, כי הכל בצורה של חכמה, של מעגלי בריחה. אם מישהו נמצא במקום מסוים, אז מיד יש את המעגלים של כל המצלמות ששולטים על הכל, צריכים לראות את זה.

אפילו עשינו במיוחד בשביל הדתיים את הנושא, מתוך התחשבות בכל הציבור, את הנושא של המצלמות שמבחינה הלכתית מצלמות, מפסיקות, מעבירות, יש עניין כזה שהמצלמה מדלגת כל פעם, יש דילוג כזה כך שזה לא רציף, כי שמבחינה הלכתית קיבלנו גם את האישור הזה.

יש עניין של הרבה דתיים הולכים לכותל למשל בשבת, ויש בעיה שאת עוברת במקום והמצלמה מצלמת אותך. אז יש עניין מבחינה הלכתית של הפסקה, בלי להיכנס לזה, גרמה וכל שאר הדברים ועשינו את ההשהיות האלה שזה גם מבחינה מקצועית בסדר גמור, גם מבחינה הלכתית בסדר, ישבנו עם הרבנים, בקיצור הפרוייקט הזה מנוהל,
היו"ר מלי פולישוק בלוך
אז החדר הזה עובד שבעה ימים בשבוע.
ד"ר אורי אנגלהרד
בוודאי.

ביומטריה, מה זה הביומטריה? ביומטריה ניקח איך חזרנו לציבור, קודם כל הביומטריה במשטרה עוד פעם, הרבה מדברים עליה, והזכירו פה שמות, אז מדברים, מדברים, אצלנו אפשר לבוא ולראות את זה, את כל הסוגים, אנחנו מובילים את זה בארץ.

לדוגמא, איך שיפור? אז פעם, יש לך הסתייגות ברק?
פרופ' ישראל ברק
לא.
ד"ר אורי אנגלהרד
לדוגמא הנושא שבעבר, אז אם חשדו בך, או שאני התגייסתי למשטרה אז לקחו ממני את טביעת האצבע עם דיו שחור וזה גם קשה לשוטר, צריכים לסובב את האצבע ועוד הרבה דברים אחרים, וזה לא נעים, תחשבי עכשיו השוטר, נניח את השוטרת הכי מתוחכמת שיש, ועם כל המוטיבציה שלך, ואת חושדת ב-X אנשים, מה צריכים כולם טביעות אצבע? גם זה מבזה, זה לא נעים, גם זה המון זמן.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
למה לוקחים טביעות אצבע למי שפרצו אצלו?
ד"ר אורי אנגלהרד
זה כדי לשמור.
פרופ' ישראל ברק
אבל מבחינה חוקית זה לא נכנס לאותו מאגר, זאת אומרת שגם אם תעשי מחר עבירה לא נוכל להצמיד את זה.
ד"ר אורי אנגלהרד
וזה העניין הנפרד שדיברתי קודם. אז בקיצור, הרעיון הוא, בקיצור בעבר שוטר שחשד במישהו גם לקח את הסיפור הזה וגם אחרי זה היה צריך לשלוח,
היו"ר מלי פולישוק בלוך
עכשיו אני מבינה, זו הנקודה, המשפט הזה שאמרת מתקשר לקודם.
ד"ר אורי אנגלהרד
היה צריך לשלוח ניידת מרעננה לירושלים כדי שבמעבדה לזיהוי פלילי בירושלים יבדקו, לוקח זמן ואז בטלפון יתנו תשובה.

מה ששמנו, זה שמנו שני דברים, 1. זה booking station - אלה עמדות שפשוט באים שמים את היד, ואוטומטית הוא לוקח, וגם את זה, והדבר השני הכי חכם, רואים אותו פה מצד ימין, שבעצם לקחנו מוצר עשינו לו אינטגרציה למערכות שלנו ולכל שאר הדברים, שבעצם הדבר הזה נמצא בכל תחנת משטרה. השוטר יכול לבקש כמעט מכל אחד, מכל מי שנראה לו חשוד, שים את האצבע לרגע, לוקח שתיים, שלוש, ארבע שניות גג, אוטומטית הוא מודיע לו אם הוא ברישום הפלילי שלנו.

כמות הגילויים היא מדהימה מאז כי פשוט לוקחים מיותר אנשים. אז דוגמא, לקחנו כשהתפרסמה בכנס שלנו, בקיצור אדם מסוים שנראה חשוד באיזה משהו, רשיון או משהו מהסגנון, בכלל משהו לא רלוונטי, אמרו לו שים את האצבע. הוא שם את האצבע, הסתבר, מאחר וזה גם דיגיטלי, זה הרבה יותר מהר, הסתבר שהוא הרוצח של איזה מקרה שהיה בכלל בצפון, שפעם הוא שדד אישה זקנה וסתם לה את הפה עם סלוטייפ והשאיר טביעת אצבע על הסלוטייפ והסתבר שהוא הרוצח, בחיים לא היינו מגלים את זה.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
אז איך זה עבר?
ד"ר אורי אנגלהרד
טביעת אצבע, המעתק של טביעת האצבע שלו, זה זירת עבירה.
פרופ' ישראל ברק
נשמרה במאגר הידני.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
אה, זה מהצד ההוא הגיע.
ד"ר אורי אנגלהרד
כן, אז תוך כלום שניות מיד בדקו ואז לקחו DNA ואז בדקו וראו שהוא באמת הרוצח. זאת אומרת זה מדהים, לכן אני קודם שתיקנתי אפקטיבי, התכוונתי לזה שיש דברים שזה לא עניין של יותר, אין, זה מדהים, לא היינו מגלים ואפשר לספר סיפורים מכאן ועד להודעה חדשה.
פרופ' רמי רחמימוב
אתה מכיר את החיבוריות של משטרת הגבולות בארצות הברית?
ד"ר אורי אנגלהרד
אני לא מכיר את החיבוריות של משטרת הגבולות בארצות הברית מבחינת ההתאמה, אבל בגדול כולם מדברים על אותו דבר, אבל עוד פעם, כל אחד עם ההתאמות שלו.

רק נמשיך הלאה לנקודה אחת, שהיא חשובה, הנושא של חקירות, אז להראות לכם כמה דברים.

היום, קודם כל מחשבנו את הסיפור של חקירות החדש, זה מערכת לא רק שמתקתקים אלא כל החכמה היא שהיא בנויה על המון בינה מלאכותית, על המון מחשבה שכל הנתונים הרלוונטיים קופצים.

זאת אומרת, חוקר יש לו כל כך הרבה נתונים זה בלתי אפשרי, אז מה שרלוונטי קופץ לו באותו רגע, אם זה מעורב בקשרים בין הבעל לאישה, והמכונית פה והמכונית של האישה ויש דו"ח תנועה בכלל על המכונית, בקיצור כל החיבור הזה שכל הזמן משתכלל ומשתכלל, הוא עולה. אז ממש רושמים כאן, כמו שאתם רואים, בעלי היכה אותי פעמיים, הכניס אותי, כל הנתונים נכנסים, כל הממצאים שאי אפשר להכניס אותם למחשב, כמו חבילת סמים, הכל נכנס. זאת אומרת יש תיק חקירה.

מובן מאליו שלא צריכים להכניס את הנתונים פעמיים, הכל נשלח מהקובץ וכו' וכו', מערכת מדהימה שיש כאן אין סוף דברים שבעצם מטפלת בכל החקירה.

לא יכול לקרות מצב שיש אנס פה ואנס שם, אסור שיקרה דבר כזה שלא נגלה את זה, הכל צריך לקפוץ יחד ולגלות.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
צריך או קורה בפועל?
ד"ר אורי אנגלהרד
קורה בפועל אבל בהסתייגות שזה לא מיושם בכל המשטרה. באותם מקומות שזה מיושם אנחנו מקבלים מכתבים מכאן ועד להודעה חדשה איך הצלנו את העסק.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
אבל אם אתה יכול לחזור למקרה הזה שבעלי היכה אותי, בעלה היכה אותה, מה קופץ לך פה, איך זה מתקשר, אתה יכול לפרט קצת?
עופר שנהב
בעיקרון מה שאנחנו עושים, אנחנו מהנדסים כל חומר טקסטואלי שיש, ולאט לאט אנחנו מנסים לעשות קשרים בין דברים.
ד"ר אורי אנגלהרד
אני אתן דוגמא, אבל אין לנו זמן לראות, וזה מה שהתכוונתי לומר מתחבר, כל מילה שאני רוצה להגיד את כבר קופצת עוד לפני כן,
היו"ר מלי פולישוק בלוך
אני חושבת מהר.
פרופ' ישראל ברק
זהו, היא מתחברת למחשב שלך, טוב מאוד.
ד"ר אורי אנגלהרד
היא דיברה על עברייני מין ובנינו ממש הינדוס שלם של עברייני, מה הצורות, לא נעים לראות את כל השאלות וכל שאר הדברים אבל זה אומר שאם בצורה מסוימת וכו' וכו', וכאן יש זה, אוטומטית קופץ לו.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
כי יש פעילות שחוזרת על עצמה, זה ברור. אני רואה סרטים.
ד"ר אורי אנגלהרד
בדיוק, אז מה שקורה הוא, שלדוגמא, אם ניקח רק איך אנחנו יכולים לקפוץ, במסובים אז לפני מספר שבועות תפסו שם פדופיל אחד, ועכשיו אנחנו בעזרת המערכת, הוא הודה, באמת בסוף הוא הודה על מעשה אחד שהוא עשה ונגמר.

אנחנו בעזרת המערכת שלפנו לו את כל המקומות, זה אוטומטית קפץ לכל המקומות איפה שהוא גר, את כל המקרים שקרו באותם מקומות, וכל החכמה שבזה שאני לא צריך להשקיע בזה עכשיו עבודה, זה אוטומטית קופץ.

אז יושבים מולו, החוקרים שיודעים לחקור ויש להם את הנתונים, אז האיש שמדבר מהר,
היו"ר מלי פולישוק בלוך
עופר, דיברנו על הגלישה העמוקה, ניסית לפרט משהו?
עופר שנהב
אז עוד פעם, כרגע בונים משהו שנקרא מן ז'רגון משטרתי כזה, מילון משטרתי כזה שבעצם אמור בסופו של דבר להציג כל מיני דברים שהם רגישים אצלנו.

מה שעכשיו בדיוק אורי מראה זה נושא של נעדרים ואלמונים שזה קשור מאוד וממש אנחנו מפצחים תיקים אחורה, שעברו עשר שנים, תיקים שלא הצליחו לפצח אותם.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
זו הטכנולוגיה. לזה בדיוק חתרנו.
ד"ר אורי אנגלהרד
אני יעשה את זה במהירות. עוד פעם, זה עובד, החקירות שאת קודם אמרת, לצערי הרב לא בכל המשטרה, עוד פעם, לא כי מישהו לא רוצה, לא כי השר חלילה וחס או המנכ"ל או המפכ"ל כולם מבינים וכולם מסתכלים תמיד שבאמת חייבים וצריכים למצוא את המקורות התקציביים, לא נמצאו המקורות.

אז עכשיו מה שקורה הוא שאם ניקח את הנעדרים, עוד פעם, אי אפשר לבוא למשטרה, זאת אומרת, כל מי שיבוא למשטרה כן מטפלת בנעדרים? בטח מטפלת, אבל כשיורדים למטה לחדר, ותראו עדיין מקרים שלא פוענחו של נעדרים, פתאום מוצאים גופת אלמונית, מה אני אתחיל עכשיו להסתכל תיק, תיק? אני לא אומר חלילה שלא עושים את זה, אבל הסיכוי למצוא התאמה,
היו"ר מלי פולישוק בלוך
בשביל זה יש לנו את המחשב.
ד"ר אורי אנגלהרד
אז עכשיו מה קורה? הכנסנו את כל הנתונים ולדוגמא אדם מסוים לדוגמא אולג ברנבוים, וזה בפיילוט, איך שעשינו את הפיילוט הכנסנו את התיקים, יש כאן את כל הנתונים, שם האב שלו, שם שם, צבע עיניים, תיאור משקפיים, אורך שיער, אין סוף שיער, מכנסיים, איך הוא עזב, מה השניים שלו, כל הדברים שרק אפשר לדמיין, גם גופה שנמצאה, ועשינו התאמה - עוד פעם בפיילוט עשינו את זה, ואוטומטית עלו כאן שני מקרים, וזה סיפור אמיתי.

זאת אומרת, זה האדם הוא קצת שונה,
עופר שנהב
זו תמונה של המשפחה וזו תמונה של מעבדה לזיהוי פלילי.
ד"ר אורי אנגלהרד
זה האדם, אז כמו שאתם רואים למטה יש כאן את ההישג. מצאנו, תחשבו עוד פעם, אנחנו המשטרה לא רק מתעסקת עם טרור וכל שאר הדברים, אלא גם בנעדרים, אלמונים, זה חשוב מאוד.

אצלנו כאן נקרא לזה משפחה שעכשיו יודעים הנה, זה הגופה שלו, לא היו מוצאים את זה בחיים, אני לא מאמין. אותו דבר המקרים שקודם דיברתי על קשרים, שנבין טוב, אם אתם הלכתם לסיור במשטרה שרוצים לעשות חקירה על העברת כספים ומקבלים מהבנקים דו"חות, כאלה דו"חות שראינו, לא הבנתי איך אפשר ככה לעבוד, אז אומרים כן, מפענחים ככה. עוד פעם, לא שהמשטרה חלם, המשטרה עבדה ככה וגילתה, אבל איך אפשר? הרי אי אפשר לזכור אפילו בראש את כל הדברים האלה.

מהרגע ששמנו להם מערכת קשרים, קשר ראשון, קשר רמה שניה, שלישי, זה קופץ מול העיניים, אז עוד פעם, החקירה לא נגמרה, עכשיו החוקר צריך להפעיל את המוח, אבל הכל קופץ לו, הוא רואה את הקשרים.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
אז לא ברור להם שזה יחסוך כוח אדם?
ד"ר אורי אנגלהרד
זה ברור לכולם. הכל ברור.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
הבדיחה הידועה על השוטרים שצריך אחד שיכתוב ואחד,
ד"ר אורי אנגלהרד
לא, אז ככה,
היו"ר מלי פולישוק בלוך
אז הכל יהיה במחשב.
ד"ר אורי אנגלהרד
אז קודם כל המשטרה כמשטרה צריכה תמיד את כוח האדם וצריכה טכנולוגיות. לחסוך פה, זה לא יחסוך כי עומק העבודה, זה יחסוך במהירות.

הסיפור הוא כזה, קודם כל המשטרה כמשטרה צריכה כוח אדם והיא צריכה טכנולוגיה, היא לא יכולה רק אחד מהם, זה ברור. דבר שני, הכמות, המספר נקרא לזה של החקירות, או מודיעין, או פשיעה חמורה, או פשיעה כלכלית, היא כל כך הרבה, היא כל כך רבה, שמה שזה יקצר זה יקצר את הליך העבודה של הגילויים אבל יהיה להם עוד הרבה עבודה אחרת.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
בסדר, אבל דיברנו, שמענו פה הרבה על שבודקים את היחס של השירות, אתה פשוט מקצר את זמן השירות.
פרופ' ישראל ברק
העבודה נעשית הרבה יותר אפקטיבית.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
שלא לדבר על זה שזה יציל אנשים.
ד"ר אורי אנגלהרד
אז סגל הפיקוד של המשטרה מבין את זה אפילו כמו שלחשנו כאן, ראש אמ"ן איך הוא אמר? שרצינו להקים את המערכת, שהוא מוכן לוותר על X זה, רק בשביל להקים את זה.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
זה בדיוק מה שאני מדברת שהוא מוכן לוותר על X. הרי זה הכל סדר עדיפויות. כמה תקציב המשטרה עכשיו?
ד"ר אורי אנגלהרד
לא היה רשום.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
על כל פנים, יש כמה מיליארדים שיש תקציב למשטרה? אני מניחה שכן, מדובר על סדרי עדיפויות, זה הכל.
ד"ר אורי אנגלהרד
אז החקירות הזה, זה משהו מאוד מורכב שזה בעצם לא כולל רק את החקירות, זה גם משחקי כדורגל כשעכשיו כל הזמן, אז בנינו כאן תת מערכת שהיא עובדת, עוד פעם, כל הדברים האלה זה לא,
היו"ר מלי פולישוק בלוך
זה עכשיו יעניין את הציבור.
ד"ר אורי אנגלהרד
המורחקים ממשחקי הכדור רגל, הרי קודם איך יכלו לאכוף את זה? יש מורחק, מורחק אני מתכוון לא השחקנים אלא הציבור, אז היום,
היו"ר מלי פולישוק בלוך
הצופים, אתה מדבר על הצופים?
ד"ר אורי אנגלהרד
כן, היום יש ממש פירוט. אני רוצה במשחק בית"ר ירושלים שמתקיים, אני שולף את כל אלה שאסור להגיע להם למשחק המסוים, ואני יכול להיכנס ספציפית לאדם המסוים הזה ואני יכול להוציא את התמונה שלו ואני יכול לתת את התמונה לשוטרים.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
וגם בזה משתמשים?
ד"ר אורי אנגלהרד
משתמשים, מה זה,
עופר שנהב
לפני כל משחק, הקבוצה האוהדת, המארחת הם עושים את זה.
ד"ר אורי אנגלהרד
בקיצור זה מכאן ועד להודעה חדשה, זמננו נגמר, אני רק אעשה ככה סיכום מהיר על הדברים אבל כל הנושא של השלם עם חלקיו, אנחנו עוזרים לכל הצח"מים וכל הדברים, מכל המערכות, מכל הדברים.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
מה זה צח"מ?
ד"ר אורי אנגלהרד
צוות חקירה מיוחד. כל הנושא שדיברת על פשעי מחשב זה לא לעכשיו, זה נושא שאת צריכה יום, את רוצה להבין מה תפקידנו בעסק הזה, זה דבר מאוד מורכב.
פרופ' ישראל ברק
ניר זוהר אתם צריכים להבין ככה, ביחידה לחקירות הונאה, יש יחידה של מפלג עבירות מחשב שזה מאיר זוהר עם קבוצה באמת קטנה מאוד יחסית למה שהם צריכים, והם אלה שמטפלים בדברים השגרתיים שבחיי היום יום. הם צריכים להיות מוסמכים גם בתור חוקרים, כי הם חוקרים לפי החוק.

הם מתעסקים בכל אותם דברים שציינתי קודם של ה-PC הבודד, וכו' וכו', שזה ים ומלואו ואין מספיק חוקרים בנושא הזה.

אנחנו מתעסקים בדברים המורכבים יותר, זאת אומרת לדברים שהם מעבר ל-PC הבודד,
היו"ר מלי פולישוק בלוך
כן, אבל אתם ברמה של לתת את הטכנולוגיה, לא לטפל במקרה.
ד"ר אורי אנגלהרד
אנחנו בתמיכה התשתיתית שלנו עוסקים.
עופר שנהב
במקרים שאנחנו יוצאים לשטח, אנחנו נמצאים שם, אנחנו עוזרים ליחידת החקירה בלהפעיל מחשבים, זה מחשבים לכל דבר.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
וזה אתם עושים? לא היחידה של,
ד"ר אורי אנגלהרד
אנחנו עובדים ביחד, הדברים היותר מורכבים, אנחנו נעזרים ביכולת שלנו שצריכים להבין שבמחשוב היום אין מצב כזה שיש אחד שיודע לתפוס את הבעיה, ואיש התקשורת, זאת אומרת המון המון דברים. אצלנו יש את הדברים האלה כי אנחנו מקימים את הפרוייקטים, אז אנחנו כשיש דברים כאלה, נעזרים, אוספים את כל האנשים, כשהוא דיבר על רעננה, הבאנו את כל האנשים ביום שישי לשטח, וביחד בסיור מוחות הצלחנו לפענח.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
איפה זה היה, אתם זוכרים את המקרה איפה זה היה?
עופר שנהב
זה היה באזור התעשייה החדש, בעצם זה בית משרדי הייטק רגיל לחלוטין.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
כמה אנשים יש להם במנהל שלכם?
ד"ר אורי אנגלהרד
במנהל שלוש מאות פלוס.
יגאל יאסינוב
כמה אזרחים?
ד"ר אורי אנגלהרד
קצת מאוד. קודם כל השוטרים זה תחליף לאזרחים, זאת אומרת יש שוטרים ויש אזרחים. באזרחים אמרתי זה כל התפקידים האחרים שיש לנו, זה לא מספיק בכלל, זה לא מספיק, זה לא מספיק להגיד, זה 330 משהו כזה, זה לא למחשבים, זה הקשר, זה האמצעים הטכנולוגיים.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
בסדר, זה הכל.
ד"ר אורי אנגלהרד
זה כלום. אם ניקח מה שיש היום בצבא ויש 8-200, 8-1 כל הדברים האלה זה לא בקנה מידה, אם לוקחים איפה אנחנו ואיפה זה, אנחנו מתמודדים יום יום עם מלחמה. אני לא מדבר על התקופה הזאת של הטרור, הצבא למעט התקופה הזאת הוא נערך למלחמה, אנחנו יום יום במלחמות, יום יום בגניבה, בפשיעה, באונס, פדופיליה, פשיעה מאורגנת, פשיעה חמורה, פשיעה כלכלית בסכומים מדהימים ופה אנחנו עם הטכנולוגיה.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
כמה אנשים אתה חושב - -
ד"ר אורי אנגלהרד
זה לא משנה כאן האנשים, זה עניין של כסף.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
ברור שזה הכסף.
ד"ר אורי אנגלהרד
אצלי זה אותו דבר, זה לא שמנה. אז בתכנית הרב שנתית שלנו, אנחנו צריכים כמו שאמרתי, לפרוס את כל החקירות, אני צריך תשע עשרה מיליון וכל המשטרה מרושתת, ואני צריך שישה מיליון ואני פורס את כל הניידות הממוחשבות, ולא לגמור באלף ניידות, שיהיה כל הניידות כי עוד פעם ההצלחה היא מדהימה.

מערכת מודיעין אני צריך, בקיצור, כל מערכת כזאת אני פשוט צריך את הכסף כדי לפרוס אותם, פשוט לתת אותם, זה המשחק.

עכשיו צריכים להבין גם, שזה לא רק המערכות המבצעיות שעכשיו דיברנו, יש מהצד השני שלא הספקנו לדבר על מערכות כמו שאתם רואים כאן של קבלת החלטות. המשטרה בעבר לא היה לה מושג אפילו איפה להתמקד. עוד פעם, היה לה מושג, אבל לא מספק נקרא לזה מבחינת איפה הפשע? איפה הולכים עכשיו להתמקד, או מתי באמת הגניבות רכב מבוצעות? והשוטרים היו בהלם, מפקדי התחנות שפתאום מסתבר להם מתי הם צריכים לנווט את האנשים שלהם ולשים את המשמרות כי זה יורד לרזולוציות ממש עד לתיק.

השורה התחתונה שאנחנו מחברים, לברק - זה ה-COMSTAT, זה הרעיון.
פרופ' ישראל ברק
אני חושב שזה חשוב, זה עבודה.
ד"ר אורי אנגלהרד
זה למדנו מג'וליאני מארצות הברית וכמובן אחרי זה הוא ראה אצלנו אז הוא רצה לקחת את שלנו, כי זה לא חכמה, טכנולוגיה כל יום נהיית יותר חכמה, ומחר הוא ייעשה יותר חכם מאיתנו.

בנינו כמו בגוף עסקי בחדר של המפכ"ל ובחדר ישיבות שעולים לו. ביום שני הוא מודיע, תחנה מסוימת עולה אליו, עם כל הצוות עד למעלה, עד למפקד המחוז, עולים לתחקור, זאת אומרת מיום שני ליום שלישי, כך שהם צריכים לבוא עם כל הנתונים, לשחות בהם, זאת אומרת מאחר וזה בהתראה כזאת, הם צריכים כל הזמן לעבוד עם המערכת.

מה זה נותן? מה אני ברבעון שלי, אין לי את זה כאן סליחה, מה אני ברבעון שלי לעומת הרבעון המקביל לעומת תחנות אחרות באותו סדר גודל וזה הכל, ממש יעדים של כמה תיקים, כמה טביעות אצבע, כמה שורות תחתונות, ממש כמו שעובדים בחברה בחוץ וזה הכניס את המשטרה וזה עובד.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
כל הזמן צריך להיות מדדי?
ד"ר אורי אנגלהרד
נכון, זאת השורה התחתונה.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
זה מה שעכשיו ניסינו לעשות גם בחינוך, שזה יהיה יותר,
ד"ר אורי אנגלהרד
הנקודה היא רק שבחינוך, משטרה וכו' וכו' אפשר לעשות את זה, רק צריך לחשוב גם על האכיפה ועל הבונוס.

זאת אומרת, אצלי לדוגמא להפעיל את כל מה שאנחנו עושים כאן, אני אומר אנחנו עושים באמצעות קצינים, שוטרים, אזרחים, חברות, בליגה שלא מביישת מקום ראשון נקרא לזה, ואין שום תמריץ, אין לך איך לתמרץ, אבל אני לא יכול לתת ליקי סוף שבוע, או ארוחה זוגית או שעות נוספות, שום דבר. מה שמשחק אצלנו זה המוטיבציה של ההצלחה שהנה הצלנו חיים, והצלנו פה והצלנו שם.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
לא, שזה לא חשוב, אבל אי אפשר ללכת עם זה למכולת אתה אומר?
ד"ר אורי אנגלהרד
זה לא מספיק. אז השורה התחתונה, עוד פעם, אני קופץ על כל הפרוייקטים, השורה התחתונה היא כזאת, המשטרה באמת מוחשבה מחדש, אין חכמות, זה לא הוטמע בכל המשטרה אבל מוחשבה תוך כדי החלפת כל הטכנולוגיות. כל תהליכי העבודה אמרנו שינינו אותם, וממשיכים לשנות אותם, קפיצת מדרגה אדירה, בשורה ממש המשמעותית זה כל ההצלחות בסיכול.

המשטרה כמו שאומרים זה לא מה שהיה, וזה לא המשטרה שתהיה, מחר היא תהיה עוד יותר מתקדמת. כל המהפכה הטכנולוגית מאפשרת למשטרה ממש להיות הרבה יותר מתוחכמת, הרבה יותר מתקדמת, הרבה יותר מובילה.

אנחנו מבחינתנו כיחידה טכנולוגית של המשטרה גם בשביל הגאווה של האנשים וגם כדי שנקבל כספים ושנוכר, ניגשנו להמון תחרויות בשנים האחרונות. זכינו, יש כאן ככה מתגלגל, זכינו כל שנה באין סוף פרסים במקומות ראשוניים ארציים, בקרוב, עוד כמה ימים, נקבל פרס בינלאומי ככה בין השלוש הראשונים, כך שאנחנו ממש ממש מובילים בעסק הזה וזה בעצם נותן גם לחברות שעובדות איתנו וגם לאנשים שבתוכנו להוביל את העסק הזה.

זהו, אז עד כאן, תודה. אני אשמח מאוד להזמין אתכם לביקור כדי שתראו את הדברים בפועל מעבר למצגות.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
היו כאן דברים מדהימים, להשמיע את האיש זה פשוט היה, איך קוראים לך? אנגלהרד, זה פשוט מדהים.

קודם כל חלילה אני לא רוצה לעשות את ההשוואה, אבל זה שהמדען הראשי עושה את העבודה, אם היה לו יותר משאבים זה היה הרבה יותר טוב, זה נכון, אבל זה שבכל זאת במשטרה יש עבודה, זה בהחלט מחמם את הלב.

אני מוכרחה לומר שאני הופתעתי, פעם ראשונה אני מופתעת לטובה ממשרדי ממשלה, ובאמת מדהים מה שאתה מספר ואולי אחת הסיבות לזה שבאמת אתה באת ממקום אחר, אתה גדלת במקום אחר והכנסת את השיטות הניהוליות למשטרה והבאת את האנשים המתאימים שיכולים לעשות את השינוי ביחד איתך ואני חושבת שזה הפתרון.

חלילה בלי לפגוע באנשי המשטרה עצמה, אבל אין מוצא אחר, הייתי אומרת, ולהחדיר את כל מה שאתה עכשיו תיארת בפנינו, בפרק זמן יחסית קצר, לכן שאלתי אותך כמה זמן אתה הולך להקציב, אני חושבת שצריך לתת את מלוא ההערכה והתשבחות, ומה שצריך לעשות ושוב זה מחזיר אותי לחינוך כי זה באמת אותה בעיה, לדאוג לזה שכל עד אחרון השוטרים יהיה מרושת על כיוון טכנולוגיה, כי נכון שיצטרכו את מספר האנשים, כי הפשעים לצערי אצלנו מתרבים, אבל לפחות אנחנו נוכל לחסוך בזמן הטיפול. זה מכת מדינה, זה לא שזה קרה פעם למישהו בחייו, זה קורה יותר מדי.

עכשיו, אם אתה באמת מאתר את אותם פושעים מהר יותר אתה חוסך גם כספים רבים, ודאי חיי אדם וגם אתה נותן שירות שעליו אתה דיברת, שירות הרבה יותר טוב ללקוח, לאזרח.

לכן, אנחנו נעזור לכם לדחוף את מי שצריך לעשות סדרי עדיפויות שיהיה לכם באמת עוד חמישים אחוז מהכספים שאתה צריך. אתה יודע מה? כשאני חושבת על זה, גם המאה וחמישים מיליון, אם אתם מסתכלים על מכלול הנושאים שמשטרת ישראל צריכה לעסוק בהם בביטחון פנים, ביטחון פנים זה לא מה שפעם היתה משטרה, ביטחון הפנים זה בעצם כמעט הכל, כולל המלחמה בטרור, אז אני חושבת שאפילו המאה וחמישים זה לא הרבה מתקציב המדינה, וצריכים לעשות הכל שאתם תקבלו.

אנחנו מצידנו נעשה את כל המאמצים, נכתוב את כל המכתבים, והפגישות והלחצים וזה הרבה פעמים גם עוזר.

אני מודה לכולם, זה היה פשוט מאלף.
ד"ר אורי אנגלהרד
אנחנו בנינו כיתות מחשוב בכל תהליכי העבודה. בכל מחוז יש היום כיתת מחשוב שלא היו דברים כאלה, בבתי הספר שלנו, בית ספר שוטרים וגם באמורים בית ספר לשוטרים בכירים, קצינים בכירים, בנינו כיתות מחשוב והשוטרים בתהליכי העבודה שלהם שמלמדים להיות חוקר או כל דבר אחר, הם כבר לומדים אינהרנטית בתוך הקורס את המחשוב כי אי אפשר לעבוד בלי זה, זה נעשה תוך כדי עבודה.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
נכון, אבל בכל זאת אמרתי שכשהיתה פריצה השוטר כתב את הדו"ח.
ד"ר אורי אנגלהרד
בחזון שלנו הוא יגיע אליך, את הגעת לתחנה?
היו"ר מלי פולישוק בלוך
כן. הוא גם היה אצלי וגם הייתי בתחנה.
ד"ר אורי אנגלהרד
אז הוא פשוט לא ממוחשב, אז בתפיסה שלנו העתידית, הוא יגיע אליך עם המסך הדק, ועם המסך הוא יתקתק כבר אוטומטית, כמו גם פרוייקט שרצינו להעביר לפני שנים בדו"חות תנועה, קראו לו מאורון, שבעצם השוטר הולך כמו פקח התנועה, והפקח של העיריה ורושם. זה נפל על הכסף. הפרוייקט אבד, זה נפל על הכסף.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
אם הזכרת כסף בפרוייקטים אחרים אנחנו יודעים שיש מצלמות בדרכים, וזה גורם לאנשים ללחוץ על הבלם כשהם מגיעים למסלול, אבל מאידך, אותם אנשים יודעים שהמצלמות דולקות,
עידית חכימי
זה דברים אקראיים.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
הם כולם מנוידים, אנחנו כולנו יודעים ואתה לא יכול לדעת ויש כאלה שכבר פתחו את השיטות כן לדעת, יש מנורה אדומה, אין מנורה אדומה ועוד כל מיני פטנטים אחרים.
ד"ר אורי אנגלהרד
כן, אז כמו שנאמר קודם, המשרד מוביל כרגע פרוייקט של אכיפה אוטומטית שזה בשיתוף פעולה עם משרד התחבורה, הרשות לבטיחות בדרכים ומשרד האוצר, והמטרה של הפרוייקט הזה, היא בשלב ראשון לשים שלוש מאות מצלמות על קטע כביש מסוים כדי לתת אכיפה אפקטיבית, בקטע מסוים, שאחרי זה יעבור למקומות אחרים אבל שיהיה ממש אכיפה אוטומטית, והרעיון באכיפה אוטומטית שבצורה דיגיטלית הדו"ח יגיע בסופו של דבר לאזרח, תוך 48 שעות ואז יהיה אכיפה של ממש.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
נכון.
ד"ר אורי אנגלהרד
כי היום כשהאדם מקבל אחרי מספר חודשים, אלמנט ההרתעה יורד, כל זה צריך לחבור ביחד עם כל השינוי של תרבות הנהיגה, ביחד אם הזכרת קודם חינוך, מוניציפלי וכל הדברים, אבל זה המטרה.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
ברור, אבל כשבן אדם מקבל סמוך לעבירה את הדו"ח אז אתה עושה חינוך ולא חצי שנה אחרי ששכחת כבר, רגע, אני הייתי שם בכלל? יגידו לך לא הייתי שם.
ד"ר אורי אנגלהרד
אז אנחנו נמצאים בתחילת כתיבת מכרז בנושא הזה שיצא החוצה, כאשר המטרה היא שתהיה מהחברות הגדולות שתוכל לקחת לעצמה את כלל הפרוייקט וחוץ מאותם דברים שהמשטרה חייבת לעשות על פי חוק, היא תעשה את הכל מ-א' עד ת', כולל ההקמה, כולל הביצוע, כולל הטיפול, כולל הכל.
היו"ר מלי פולישוק בלוך
יופי, תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00

קוד המקור של הנתונים