1. רשות השידור - מכרזים למשרות



5
הועדה לענייני ביקורת המדינה
24.5.2004


הכנסת השש עשרה
מושב שני נוסח לא מתוקן


פרוטוקול מס' 90
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שני, ד' סיון התשס"ד (24.5.2004) שעה 11:30

1. רשות השידור – מכרזים למשרות, קידום ומינוי של עובדים והעסקת יועצים – עמ' 901 בדו"ח 54ב' של מבקר המדינה.

2. בקשה לחוות דעת מבקר המדינה על סכנה של פוליטיזציה ברשות השידור הממלכתי.

חברי הוועדה: אמנון כהן – יו"ר
דוד אזולאי
ישראל אייכלר
אורי אריאל
רן כהן
אילן ליבוביץ
אופיר פינס-פז
אהוד רצאבי
אברהם בייגה שוחט

חבר הכנסת איתן כבל
צבי ורטיקובסקי – סמנכ"ל, מנהל חטיבה, משרד מבקר המדינה
עמוס סלייפר – סמנכ"ל, מנהל חטיבה, משרד מבקר המדינה
רינה ברעלי – מנהל ביקורת בכירה, משרד מבקר המדינה
יוסף בר-אל – מנכ"ל, רשות השידור
צבי צימרמן – סמנכ"ל כח אדם ומינהל, רשות השידור
מוטי עדן – מנהל הטלויזיה, רשות השידור
חנה מצקביץ – יועצת משפטית, רשות השידור
יוסי מדמוני – יו"ר איגוד התסריטאים, איגוד במאים יוצרים
אורלי וילנאי-פדרבוש, כתבת קול ישראל
ירון אנוש – יו"ר אגודת העיתונאים בירושלים

ריקי אליה

חבר המתרגמים בע"מ



1. רשות השידור – מכרזים למשרות, קידום ומינוי של עובדים והעסקת יועצים – עמ' 901 בדו"ח 54ב' של מבקר המדינה.

רציתי לבקש לסגור לאלתר את תשדיר, אין לי מילים לכנות אותו, התשדיר של ממשלת ישראל נגד עובדי הנמלים, זה פשוט גועל נפש אחד גדול. אפשר להתמודד עם נושא, אפשר להחליט שמפריטים את הנמלים, אפשר להחליט שמקבלים החלטות, אבל אני עוד לא ראיתי בחיים שלי ממשלה שמוציאה תשדיר שרות נגד עובדים, תשדיר ארסי, מכוער, מתלהם, ואני חושב שרשות השידור לא צריכה לפרסם כל דבר. לא יכול להיות, נדמה לי שיש כללים בעניין הזה, מה מותר לפרסם מה אסור לפרסם.

אני אבקש שהם יפסיקו לשדר אותו.

אני רק רוצה להגיד לו, ההליך פשוט מאד אתה צריך לפנות בבקשה, יש ועדת ערר, ועדת הערר תשב ותדון כי אחרת זה בגיץ, ילכו לבג"ץ ויחייבו.

למי לפנות?

למנכ"ל.

אז פניתי.

אני רוצה להתחיל. ברשותכם, נתתי הצעה, ביקש חבר הכנסת אופיר פינס, עכשיו אנחנו נכנסים, אני פותח את הדיון. אמרתי שיש שני דיונים היום ואני רוצה לחלק אותם, שניהם קשורים ברשות השידור, הדיון הראשון מתייחס לדו"ח מבקר המדינה האחרון, והשני , בקשה לחוות דעת.

הראשון הוא, רשות השידור – מכרזים למשרות, קידום ומינוי של עובדים והעסקת יועצים – עמ' 901 בדו"ח 54ב' של מבקר המדינה. הנושא השני מיד אחרי זה אנחנו נמשיך אותו, בקשה לחוות דעת מבקר המדינה על סכנה של פוליטיזציה ברשות השידור הממלכתי. זה הדיון השני.

לדיון הראשון, דו"ח ממצאי מבקר המדינה אני אבקש ממשרד מבקר המדינה להתייחס בקצרה לממצאים עיקריים של דו"ח מבקר המדינה, נפתח את הדיון, נלמד את הליקויים, נלמד את הסיכונים שבליקויים ואז נפתח את הדיון השני בנושא השני.

בוקר טוב, למשרד שלנו הגיעו מספר תלונות הדדיות מטעם מספר בכירים ברשות השידור שמעידות על יחסים אישיים ויחסי עבודה מעורערים ביניהם, שפוגעים בניהול התקין של הרשות. מבקר המדינה בחן את התלונות והחליט שהוא לא רואה מקום להדרש לתלונות עצמן ולהכריע בהן אלא להתמקד בשלושה נושאים הנוגעים למינהל רשות השידור.

שלושת הנושאים הם, מכרזים למשרות, קידום ומינוי עובדים והעסקה של יועצים.

בתחום המכרזים למשרות, מצא משרד מבקר המדינה שרשות נוהגת לפרסם מכרזים פנימיים פומביים וזאת לאחר שפורסם מכרז פנימי ולאחר שועדת המכרזים לא מצאה מועמד מתאים. ההליך הזה הוא בניגוד לנוהלי הרשות עצמה וזה לא מקובל בגופים, לא בגופים מבוקרים אחרים שאנחנו מכירים.

זאת אומרת המכרז בנוגע לגיוס יועצים.

כרגע אני מדבר על עובדים. בדרך כלל, ההליך הוא שעושים מרכז פנימי, לא מצאו מועמד מתאים מפרסמים מכרז חיצוני. ופה יש תופעה שאחרי שפרסמו מכרז פנימי, מפרסמים מכרז פנימי פומבי בעת ובעונה אחת. זאת אומרת, גם עובדי הרשות יכולים לגשת וגם מועמדים חיצוניים יכולים לגשת למכרז.

מה לא תקין בזה.

מרגע שמיצו את המכרז הפנימי נשאר רק השלב של המכרז הפומבי, ואז התופעה היא שבמסגרת המכרז הפנימי פומבי, יש תנאי הערה בדבר תנאים מקלים כלפי עובדי רשות השידור שיוצרת מצב שתנאי הסף, תנאי הקבלה של המועמדים החיצוניים לעומת תנאי הקבלה או תנאי הסף, של העובדים של רשות השידור הם לא זהים. זאת אומרת, זה פוגע פה בעקרון ההדדיות.

אותו מכרז מעמיד את אלה שפונים בשתי רמות של תנאי קבלה. אותו מכרז.

למעשה כן. דבר נוסף, בנקודת זמן שבדקנו במס 2003, היו כ-50 משרות ניוד ברשות השידור שהיה צורך לאייש אותם. בחלק מהמשרות המשיכו לטעון עובדים שלמעשה סיימו כהונה של שתי קדנציות, לפי הנהלים של רשות השידור, מי שסיימו כהונה של שתי קדנציות עובדי ניהול בכירים, צריך לעשות מכרז ולבחור מנהלים חדשים. חלק אחר של משרות היו מאוישות במינויים בפועל, וכאן נוהלי הרשות קובעים שלכל היותר מותר למנות אדם למינוי בפועל עד שנה, ובחלק מהמשרות האלה, למעשה כיהנו עובדים מעבר לשנה. חלק אחר של המשרות היו פנויות, ותהליך פרסום ועריכת המכרזים ברשות השידור התמשך זמן רב, מספר שנים, למעשה.

הרשות גם פרסמה מכרזים שכללו שינויים בתנאי הסף, לעומת התנאים שהיו מוסכמים בין הרשות לבין איגודי העובדים, ומאושרים על ידי הועד המנהל של רשות השידור. זאת אומרת, השינויים לא אושר בידי הועד המנהל של רשות השידורים.

שינויים בכישורים של המועמדים.

בתנאי הסף. הרשות גם מאפשרת קבלת עובדים לדרוג העיתונאים מבלי שיש להם השכלה אקדמית, התהליך הזה פותח גם את האפשרות שאותם עובדים יוכלו לגשת למכרזים ולהתמנות למשרות ניהול בכירות. בדרך כלל בשרות הציבורי מקובל מעלים את הרמה של עובדי הניהול, הבכירים במיוחד, פה בעצם אנחנו נתקלים בעצם בתופעה הפוכה שלא בודקים השכלה אקדמית.

אבל מהעיתונאים עצמם דורשים השכלה אקדמית.

זה דרוג עיתונאים,זה כאילו עיתונאים.

יש עובדים בדרוג העיתונאים שאין להם השכלה אקדמית, אותה משמעות.

מה שהשתמע, שזה מעין צינור כלפי מעלה ולא רק שהעיתונאים עצמם צריכים את ההשכלה האקדמאית כי זה חלק מתנאי הקבלה. אבל גם זה וגם זה.

כמי שכבר בדרוג עיתונאים יכול להגיע לכל מיני תפקידים. מי שכבר בדירוג העיתונאים פתוחה לפניו הדרך.

מי שנכנס ללא תואר אקדמי הוא יכול להגיע גם לתפקידים בכירים מבלי שהוא - -

מעבר לתפקידים בכירים, מישהו היום עיתונאי שנקלט ברשות השידור או בערוץ 2, איני יודע, היעלה על הדעת -- אני לא מדבר על מה שהיה לפני עשרים שנה.

דרך אגב, איך זה יכול להיות שזה אוטומטי, הלוא לכל תפקיד גם מעבר לתפקיד של עיתונאי, תפקידים גם שלמעלה יש מכרזים, אותם מכרזים קבוע סף שאפשר להכנס אליו.

הורידו אותו, דורשים השכלה אקדמית.

גם משם ירד הסף.

הבנתי, נמשיך, עוד ממצאים.

בתחום של קידום ומינוי עובדים, נמצא שבשנים 2002 ו-2003 שינתה הרשות מתח דרגות של כ-365 משרות, וזאת למרות שתאורי התפקיד של אותם משרות לא שונה, זאת אומרת אנחנו לא רואים פה עילה מיוחדת למה לשנות את מתח הדרגות, כמובן שיש לזה משמעויות כספיות רבות.

הרשות גם קידמה עשרות עובדים בתהליך מואץ וניתן להם דרגות תוך פחות משנתיים. זאת אומרת שגם לזה יש - -

אפשר לדעת כמה. אמרת עשרות.

50 עובדים,

יש פרוט, לפחות יש בדו"ח, שזה 90 עובדים ויש חלוקה שמה בתוך הפרוט נמצא בתוך הדו"ח אבל מדובר לפחות 90 עובדים.

עובדים במינוי בפועל, קיבלו למעשה מינוי של קבע ללא מכרז. וזאת בחלק מהמקרים ללא אישור הועד המנהל, של התקנים והמבנה של ערוץ 33.

בנושא של העסקת יועצים, בספטמבר לנובמבר 2002 התקשרה רשות השידור עם חמישה יועצים בתחומים שונים. תהליך ההתקשרות נעשה מבלי הרשות פנתה וביקשה כמות מספקת של הצעות, שזה לפחות שלוש הצעות היו צריכים לבקש, זה נעשה בתהליך הנוגד את תקנות חובת המכרזים.

חמישה יועצים, אז מה שלוש.

כל תפקיד של יועץ צריך לחכות - -

באיזה יועצים מדובר.

כתוב בדו"ח.

על כל תפקיד אתה אומר לפחות שלושה מועמדים,

אבל זה לא מתעל את הדו"ח תאמין לי שאני יודע.

אתה רוצה לדעת מה הם חמשת התחומים. קידום פרויקט לקידום פרויקט שערי צדק, ופרויקטים של פיתוח, יועץ בתחום המחשוב, יועץ בתחום יחסי ציבור לתקשורת, יועץ לשיווק, יועץ כלכלי לענייני הסכם שכר ועבודה.

זה עוד לא הובא לפני הדירקטוריונים, הבנתי.

ההליך הזה לא קיבל, ההתקשרויות נעשו ללא אישור של ועדת המכרזים ולא הובא לידיעת ועדת הכספים של הרשות כפי שהתחייב מהחלטות הועד המנהל, גם אופן ההעסקה נעשה בחלק מהמקרים בצורה שזה נוגד את התקשי"ר והוראת נציבות שרות המדינה, על מנת לתת לזה מאפיינים, של הקניית יחסי עובד מעביד, או שבדבר אשור של יצוג רשות השידור על ידי יועצים או שלא ליצור מצב שיועצים הם מתערבים למעשה בסדר ובארגון של רשות השידור.

הרשות לא הבטיחה מראש תקציב להעסקת חמשת היועצים, בתחילה בהצעת התקציב, היתה הצעה להעסקת יועצים במסגרת הגשת הצעת התקציב זה אחד מהקיצוצים שנעשה, ולכן לא היה תקציב מיועד להעסקת חמשת היועצים האלה. הרשות גם לא קבעה תעריפים להעסקת אותם היועצים, בדרך כלל יש תעריפים מקובלים, כמו בחשב הכללי, רשות לא קבעה אלא חתמה על חוזה מסגרת עם היועצים, וכאשר הוגשו על ידי היועצים החשבוניות הרי שלא נעשתה בקרה מספקת, בהעדר נתונים, כי לא דרשו, כמה שעות, מה בדיוק הפעילות שנעשתה, אבל החשבוניות אושרו ושולמו.

משרד מבקר המדינה גם העיר לרשות השידור שזה לא ראוי להעסיק דובר או יועץ או עוזר למנכ"ל שגם עוזר ליושב ראש, משום שזה מטשטש את הגבולות שבין מוסדות הפיקוח על גובי הביצוע של רשות השידור לבין גופי הביצוע עצמם, זאת אומרת שיש פה איזה שהיא מנגנונים של איזונים ובלמים.

עוזר של יושב ראש הוא דובר רשות השידור?

דובר הרשות הוא בעת ובעונה אחת גם דובר של היושב ראש וההנהלה ובאותה עת הוא גם דובר של רשות השידור. עוזר המנכ"ל הוא היה יועץ בתחום הפרויקטים.

הוא יושב ראש.

בסדר, קבלנו את ההערה והפרדנו. גם מי ששימש כעוזר המנכ"ל לפרויקטים מיוחדים, שימש באותה עת גם כעוזר היושב ראש לפרויקטים מיוחדים, זאת אומרת, מטשטש פה הגבול שבין מנגנוני הפיקוח לבין מנגנוני הביצוע וזה יוצר כעין ניגוד עניינים מובנה מבחינת התפקוד. חשבנו שלא ראוי שכך הדברים יתנהלו. עד כאן עיקרי הממצאים.

בשלב הזה אני חושב שתתחיל לדבר כי אתה תגיד לנו גם, כי הדו"ח קיבלת אותו לפני מספר חדשים, הגבתם עכשיו אנחנו רוצים לשמוע את הישום של דו"ח מבקר המדינה.

כמה הערות לגבי הדברים שנאמרו כדי להאיר לכם את הנושא. אני אתחיל בנושא, הנושא רציני מאד, אבל הוא דורש קצת חוש הומור כדי לעכל אותו.

אני יושב בתפקיד הזה קצת פחות משנתיים, בחודש יוני זה שנתיים, ולכן בואו נחזיר קצת את הנושא לממדיו, מלפני שנתיים וחצי. חצי שנה לפני שנכנסתי לתפקיד הגיש רואה חשבון מפורסם גינצבורג ששה ספרים עבי כרס על המתרחש ברשות השידור שהיו מעין רעידת אדמה. ובעקבותיהם רשות השידור, המנכ"ל התפטר, רשות השידור קיבלה החלטה שכל המטה צריך להיות מוחלף, כל המטה של המנכ"ל, כל הסמנכ"לים והוסיפו על זה כל מנהלי מדיה. מונה מנכ"ל אחר, לא אני עדיין, וניסה להתמודד עם הבעיה, וכעבור ששה חודשים עזב את המשרה. ואז נכנסתי. להגיד לכם שזאת היתה משימה שנראתה למישהו כדבר שהולך להיות איזה סימפוניה פסטורלית להיכנס לרשות עם כל כך הרבה תקלות, נקרא לזה תקלות, מעידות, ולתקן אותה בלי מטה. יש מישהו כאן, שיכול לבוא ולהגיד שיש איזה הרקולס שיכנס לדבר כזה ויתגבר על הידרה שאין לה שבעה ראשים, אלא שיש לה שבעים ראשים. קשה מאד להאמין. אבל אל תשכחו, המטה הזה כולו היה בשימוע, כולו היה אמור לעזוב את תפקידו כי הועד המנהל החליט שצריך להחליף אותו. לכן אין פלא שהמקלות בגלגלים, זה לגיטימי, מדובר באנשים, מישהו בא מטיל עליך תיק, אומר לך אתה, הם התווכחו זה לא הם אשמים, המנכ"לים אשמים. לא משנה לי, אני לא באתי להאשים, אני באתי לבצע. שתי החלטות חייבו אותי. לבצע את דו"ח גינצבורג, לבצע את החלטות הועד המנהל ולהחליף את המטה.

להיות מנכ"ל שהדוחות כתבו, כולל גינצבורג, לא ברור כמה עובדים יש לו בתוך הרשות, אי אפשר לספור אותם. אחד אומר 2,800 אחד אומר 3,000 ואחד אומר מעל ל-5,000 המנכ"ל לא ילך לספור אותם לבד. כשמדובר גם בחוזים שכולם קלוקלים, שאין רמה מסוימת לחוזה, אין קריטריונים לחוזים. יש אנשים שמקבלים חוזים ומקבלים שכר ולא עובדים. ויש שיטת העסקה ידועה לשמצה, שקיימת ברשות השידור עשרות שנים, שקראו לה באוצר וכל אחד קרא לה, שיטת הדלת המסתובבת. אתם מפטרים עובד מכניסים שניים בשיטה הזאת. וכל הדברים האלה היו על הגב, וצריך להתמודד איתם. שיבוא מישהו ויגיד לי איך אפשר לעשות את זאת בלי מטה. ועל כן, וכאן אני חייב לחזור ולהגיד שמר ורטיקובסקי שזכיתי להכיר אותו השנה, הוא מקצוען ואפשר להתוכח איתו, ודבר אחד מאפיין אותו ואת דרכו זה היושר שלו. וכשהגענו לטיוטות האחרונות אמרתי לו, אבל תראה, זה בהשוואה לתלונות שהיו בהתחלת הדרך לא נשאר כלום, אז למה אתה לא אומר, הטענה היתה למשל ביועצים. נאמר שזה מנויים פוליטיים בתקופת בחירות וצריך לפטר את המנכ"ל. זה חלק מאותו מטה מאד מאד דואג למנכ"ל, והסתבר שזה עורבא פרח. אמר, לא. אנחנו לא אומרים מה שמצאנו ושהוא בסדר, אנחנו אומרים רק מה שמצאנו, מקובל עלי. אבל רק שתדעו לכם, שבין מה שיצא לבין, תבדקו את הדוחות הקודמים, רבותי, זאת רשות שידור אחרת. מדוע, מכיוון שאפילו גינצבורג בעצמו, אמר שקשה לו להאמין, שכל כך הרבה דברים תוקנו.

אגיד לכם על דברים קטנים, שאין בעשרות מיליונים. בזק עשרים שנה בריב עם רשות השידור, עשרים שנה, כשהגעתי זה כבר שנה בבתי דין. בתי משפט. ירדה התחזוקה השנתית מ-70 פלוס מיליון, ל-40 מיליון. הפרויקט של שערי צדק, מדובר ביועצים, 26-27 יועצים הועסקו במשך שנים, בלי לעבוד, כי הפרויקט מוקפא. את כולם שלחנו הביתה. אחד מהם קיבל 6,000 דולר לחודש, בלי לעשות כלום.,גם נשלח הביתה. והמשיך לעבוד, הסכים לעבוד בהתנדבות בלי כסף. במקום כל אלה, אתם לא שמעתם על יועצים כמו גרניט, וקוצ'יק וכו'.

שישה אנשים לא עבדו וקיבלו משכורת?

אני לא יודע, לא קיבלו.

פשוט עוד לא קיים. לא התקדם.

אדוני, אנחנו רוצים תשובה לדברים.

הקדמתי ואמרתי, קצת הומור, בלי קצת הומור לא תבין את הבעיה. אגיד לך למה, אני לא מתחשבן עם קודמי, ולא אתחשבן עם קודמי. אני אתאר נתון שקיבלתי אותו לידיים ושהוא מופיע בספרים. ששה ספרים כאלה, יש לך אותם כאן, בועדת כספים, תת ועדת כספים, תקראו אותם תרעננו את הזכרון, זה מחשיך עיניים.

אדוני המנכ"ל, אמרת הומור, אז אנחנו אומרים נכתבו 13 דוחות ממשלתיים בנוגע לרשות השידור ועכשיו, ועדה חדשה 14 שהקים אותה השר הממונה, השר אולמרט, מה חדש מתוך 13 ו-14.

זה מה ששאלתי, מדוע עוד ועדה, רבותי. בואו נעשה משהו. רענן כהן, שהוא היה שר הממונה קודם, עשה דו"ח מסכם, בתורים. כל ההמלצות של כל הועדות 11 ועדות שקדמו, וכל אחת על מה המליצה. לקחנו את זה ואמרנו בואו נמליץ, דבר ראשון משותף לכל הועדות לשנות את הסכמי השכר והסכמי העבודה ברשות השידור, זה קונצנזוס. זה דבר כושל לחלוטין. זה דבר מסמר שער, לדעת מה הם הסכמי העבודה ואיך מתמודדים אתם. כשאתה בא לעשות דבר כזה, עם כל הכבוד רבותי, אני מודה ומתודה אני לא מומחה גדול לדיני עבודה, ולא אקח מישהו ואשלם לו מאות אלפי שקלים, לקחנו בן אדם אחד ששמו הולך לפניו כיועץ והוא מאד מקורב בדרך כלל לועדים, לא למעסיקים, שמו ד"ר לינדה עפרון. אמרנו לה, לינדה הנה ההסכמים הקיימים תכתבי לנו הסכמים חדשים. תנהל את המשאים ומתנים עם הועדים. תדעו לכם ברשות יש 13 ועדים, נראה את המנכ"ל מתפנה לשבת עם 13 ועדים.

כמה עובדים יש?

כמה עובדים היום יש, לידיעתך, היום אפשר לספור אותם על האיש, ויש 1,859 איש. בנוסף אליהם יש קבוצה תקועה בבית המשפט שערערה על הפיטורים, וזה תקוע שם, זאת אומרת מתנהל המשפט של כ-120.

מי בתקן ומי לא בתקן?

יש לנו בתוך התקנים, נמצא כאן סמנכ"ל כח אדם ומינהל שזה התחום שלו, וברשות הוא מופקד על זה והוא יעמוד ויתן לכם את כל המספרים שתרצו. אבל דבר אחד, היום לפחות כשאתה בא לאוצר, וככה באנו לאוצר, וכך קיבלנו את האישור על האגרה.

מי שבא ומבקש לדעת אם הספירה נכונה או לא, אני רוצה להגיד לכם, באוצר לא ויתרו על פרט אחד, ביקשו שאצל רכלבסקי ובאגף התקציבים יקבלו רשימות שמיות, תעודות זהות, כתובות, מתי נכנסו מתי יצאו, מתי הופסקו, וכשאני אומר לכם יש 1,859 עובדים, זה המספר שהגענו אליו עכשיו.

נכון להבוקר.

אני לא יודע הבוקר, יתכן שמישהו פרש או שמישהו על סף פרישה. אבל אני רק רוצה להגיד, ב-1 בינואר 2003 כשהתחלנו את הדיונים עם האוצר היו 2,150.

אדוני המבקר, אומר בר-אל, שזה הדו"ח, אמנם זה דו"ח קשה, אני מתרגם אותך, אבל הכי טוב בתולדות רשות השידור, זה נכון.

אם כן, בוא נגמור את הדיון. יש לי הרבה נושאים לדבר עליהם. אני רוצה לדעת זה הדו"ח הכי טוב. אני רוצה לעבור אחרי שאהוד אולמרט או אחראי על רשות השידור, הוא גם השר הכי מרואיין בקול ישראל, גם ברדיו וגם בטלויזיה. על זה אני רוצה לדבר, יש לי הרבה נושאים, בודאי בנוכחות השר הממונה.

רבותי, אנחנו דנים בדו"ח מבקר המדינה, כרגע, בסדרת הדוחות שרשות השידור חייבת לתקן.

המנכ"ל מדבר על זה ששיפר את הנושא. אני יכול לתת לך כמה דוגמאות, למשל, עובד שנמצא כרגע, נכנס ללא מכרז, ולדעתי עד כמה שאני יודע בית הדין לעבודה לא מאפשר את המשך העסקתו בינתיים. אחראי על השידורים.

לא אחראי על השידורים.

אחראי על לוח השידורים, שנכנס ללא מכרז אני לא יודע איך. כשאדוני אומר שהכל בסדר, הכל תקין.

אני מדבר על המכרזים, כשאסיים לדבר על המכרזים תבין את הבעיה ביסוד שלה.

רשות השידור משנת 99 לא מצליחה לקיים מכרזים. 4 שנים לפני שהגעתי אליה. המכרז האחרון שניסו לקיים אותו ונתקע, היה למנהל הטלויזיה. ואז אחד המועמדים נאמר שיש חקירה משטרתית מסביב לעניין שלו. אני זוכר מקרה ברשות השידור שגבי בך, שהיה פרקליט המדינה, החליט, אמר, תקיימו את המכרז מי שיבחר, יבחר, אם זה האיש שיש חשד תגידו לו, אם זה יוכח הוא מפנה את המשרה. כאן מה נאמר, להקפיא את המשרה. הוקפאה שנה. אך המשטרה סיימה את החקירה. הגענו לשנת 2000, פרסמו מכרז, אז הוחלט לא, אבל מעבירים אותו לבית דין משמעתי, יצאה עוד פעם חוות דעת לחכות עד סוף בית הדין המשמעתי. חיכו עוד שנה, נהיינו שנת 2001, בשנת 2001 בקיץ, פרסמו מכרז כל הסיפור מבית הדין המשמעתי יצא שנתנו לו נזיפה. קיימו את המכרז. בלב המכרז, באמצע המכרז החליטו להוציא אותם למכון מבדקים. האגודה הלכה לבית משפט. העניינים תקועים עד היום. אין משרות מאוישות במכרזים משנת 99, זה לא בגלל רשות השידור.

המנכ"ל ברשות השידור, שיש לו זכויות על פי חוק, שנציב שרות המדינה, יש לו זכויות במעמד של נציב שרות המדינה, והועד המנהל, וועדת השרות, ובכל זאת, כל פעם הדרישה באה מבחוץ. אקרא לזה כח עליון. תקל עלי את החיים, את השמות לא עושים. כח עליון מעל לרשות השידור, מחוץ לרשות השידור. שמעת. לכן, כשאתה בא ואומר לי איך אתה מקבל בלי מכרז, הרי אין מכרזים ברשות השידור. הדבר האחרון, הוא ביקש - -

ביקש, אמר לי, קח את המכרזים, את הנוסח תביא אותו לאישור מחודש בועד המנהל, המבקר, אני די ממושמע, תתפלא, חושבים שאני לא ממושמע, לקחנו את זה הלכתי בספטמבר או באוקטובר לועד המנהל, ואישר. אחרי שאישר, באה הוראה, תקפיאו.

שיחה מקומית זה היה. יש או אין מכרזים ברשות השידור.

אין מכרזים, הכל מוקפא.

זה לא מה שכתוב בריכוז ממצאים.

אני לא כתבתי.

במכתב של נחמן שי, שהוא אומר שלא אישר שום דבר.

או, נחמן שי זה היסטוריה, זה שנת 2002.

ינואר 2003. הוא כותב לך מכתב, שהוא לא אישר שום דבר.

ידידי, עברנו את התקופה הזאת, הוא סיים באוגוסט 2002, התפטר. קם והלך. וזהו זה. סוף אוגוסט 2002. בינתיים הוא שיכתוב היום גם, זה לא אומר שזה נכון להיום. נכנס ועד מנהל חדש, בנובמבר התמנה יו"ר חדש, מר אברהם נתן, הועד המנהל טיפל, ועד מנהל המשיך לתפקד, הרי אתם יודעים שאין לנו גם ועד מנהל. אבל גם זה, אל תאשימו את המנכ"ל, המנכ"ל לא ממנה ועד מנהל, לא ממנה מליאה לא קובע עם כוחות העל מבחוץ מתי יהיה המכרז.

צריך להביא את השר. זה לא שר אולמרט, שממנה לא מליאה לא ועד מנהל, כל היום הוא רק מתראיין בכל חנות מכולת.

אל תכניס לי לפי שמות.

זה לא תקין ששר לא למקום - -- זה שיטה, אגב זה לא הכל.

יש אישור, מחר בבוקר יש - -

השר אולמרט הוזמן לדיון, לפני שקבענו, לפני כשבוע או עשרה ימים, והשר אולמרט אמר שהוא ישמח מאד להגיע לדיונים שלנו, אבל הוא מאד עסוק מבחינה מדינית, הוא ממלא מקום ראש הממשלה, שלא נשכח, והוא גם אמר - -

הוא לא עסוק - - להתראיין, הוא היה מוצא את הזמן.

כמו שראש הממשלה ביטל את בואו לועדת חוץ ובטחון, אל תזכירו.

עכשיו אנחנו דנים בראש ממשלה, אז השר אולמרט אתמול התקשר אלי, הוא אמר שהוא מאד מכבד את הועדה לביקורת המדינה, אבל בשביל להביא אותו אין לו בעיה לתאם חודשיים מראש. ואת הדו"ח קיבלתי - -

תזמין אותו עכשיו ליומן הערב, ותראה איך תוך דקה הוא.

הוא הוזמן לועדת המדע, ותיאמו איתו חודשיים מראש. אני אומר, קיבלתי את הדו"ח רק לפני חודש, לכן לא יכולתי חודשיים מראש לדעת, זה היה חסוי אמנם, לא יכולתי לפרסם, לכן אמרתי תבוא תכבד את עצמך, אז הוא אמר, אם יוחלט שהוא צריך להיות ורוצים שהוא יהיה, אין לתאם איתו מועד, אמרתי לא חודשיים, חודש, אם נצטרך אנחנו נזמן אותו עוד פעם.

אדוני היושב ראש, הערה, מאחר ודיברתי לפני עשר דקות, עם השר אולמרט, פה במסדרון, הוא ישנו פה שני חדרים מכאן, בקשתי שתעביר דרך מזכירת הועדה פניה שהוא יבוא לכאן ונעשה את זה בזמן אמת עכשיו. הוא פה.

הוא בועדת המדע.

אני הייתי בועדת המדע, התחילה בשעה 10, הוא אמר שם שהוא מהועדה הזאת צריך לצאת יותר מוקדם כי הוא צריך להיות פה. דבר נוסף, ישיבת המדע נגמרה בשעה 11:30.

בסיכום שיחת הטלפון אתמול, אמרתי, ביקשתי ממנו שלסיים שם ב-11:30, לפחות לבוא לחצי שעה לשמוע את הטיעונים, שמע מה שאמרתי אבל לא בא, בסדר.

רק אמרתי לכם שצריך הומור. אז יש 45 משרות ניהול ברשות השידור, כולן מאוישות בניגוד לחוק. כי החוק הוא כולל החלטות בג"ץ מחייבות מינוי בפועל רק לשלושה חודשים ועוד שלושה חודשים. ואנחנו, שנים, אין דרך אחרת, מה אתה רוצה שאני אעשה.

כל הרשות וכל המליאה, הכל לא עובד, דיברו על - -

לא נכון, הכל עובד, אבל עובד בפועל. וצריך להסיר את האופציה בפני אנשים, כי אדם שעובד בפועל משימתו הרבה יותר קשה, כי אין לו את הכסא.

אני קורא מתוך הדו"ח. המנכ"ל הנוכחי מינה שני עובדים באוקטובר 2002 במינוי קבע, בתפקידים שמילאו במינוי בפועל. אף על פי שהועד המנהל לא אישר את התקנים. יש פה עוד הרבה סימנים אחרים, אבל מה שמצא חן בעיני, בדבר אחד, ברשותך, בגרורות המבוקר. הסעיף הראשון, התשובות שאתם נתתם, דרך פעולה זאת נהוגה ברשות השידור מזה שנים רבות. והתגבשה לידי נוהג מול האיגודים המקצועיים. השאלה איך מפסיקים את זה.

אנחנו היום, הודעתי כבר, הודעתי למבקר, שאנחנו נאייש רק במכרזים.

אבל אתה לא יכול להוציא מכרזים.

לכשיוצאו.

אתה פונה לכתובת הלא נכונה. כשיהיו מכרזים נפרסם מכרזים.

זה נקרא פרוגרמטי, הוא משבץ, בודק את ההרמוניה בין לוחות השידורים השונים, מה אתה רוצה, אני צריך מקצוען. אם אני רוצה.

עד עכשיו לא היה. פתאום אחרי 50 שנה שיש טלויזיה אתה צריך אדם מקצועי.

יש החלטה מלפני שנתיים של הועד המנהל ושל ועדת התכניות ושל המליאה, תמנה, תמנה, חיכיתי שנתיים. תמנה, תוצאי מכרז.

אני לא מבין איך אתה יושב בממשלה כזאת. כן זה אולמרט.

יש החלטה של ועד מנהל, או שמוציאם מכרז או שלא מוציאים.

אי אפשר להוציא מכרז.

אז איך מאיישים משרה בלי להוציא מכרז.

אני מאיגוד התסריטאים, אפשר להעיר, אני זומנתי.

אתה זומנת לדיון השני, יש לך מה להגיד.

המנכ"ל אומר שהוא היה חייב למנות מקצוען לתפקיד. האיש שמונה לתפקיד היה עיתונאי שמסקר את הרשות בעתון גדול. אם זה מקצוען אז אני לא יודע מה.

היה אחראי, הוא לא האיש המוסמך להביע את דעתו המקצועית.

אני חושב שזה עניין ציבורי. ואני חושב שיש לי הבנה מקצועית.

אדוני המנכ"ל בקשר לעובדים, קידום עובדים ללא פז"מ, ש-90 עובדים.

אני מבקש שמר צימרמן שהוא סמנכ"ל כח אדם ואחראי על משאבי אנוש ברשות יסביר. יש הסכם קיבוצי שמאפשר אחרי X שנות שהייה בדרגה מסויימת לעלות ולקבל דרגה אישית.

העניין הוסבר ונכתב וזה מה שקיים ברשות השידור אם נרצה לשנות בהסכם שכר חדש ובהסכם קיבוצי חדש.

אם זה בהסכם שכר אין בעיה, הוא כנראה מעבר להסכם השכר.

הביקורת היא על קידומים מעבר להסכם הקיבוצי.

מדובר על קידום של 300 איש במשך שנתיים. יש ברשות השידור בכל הדרוגים מסלולי קידום. כמו במדינה. מתחיל ב-35 גומר 40 וב-40 יכול לקבל דרגה אישית. חלק גדול מתוך ה-300 הם מקידומים של אנשים שהתקדמו בפז"מים רגילים ואין שום דבר יוצא דופן.

פז"מים לא רגילים.

אני מדבר, מתוך ה-300 שכביכול במשך שנתיים קודמו, וחלק מהם קודמו במצב רגיל נורמלי, אין צורך בעזרת בדרגה אישית. היה קידום מואץ כמו שהגדירו של כ-90 איש ואנחנו נדרשנו להסביר אחד לאחד. חלק גדול מבין אלה שהתקדמו מדובר באנשי הפקה, אלה עובדי קולנוע מאוחדים שנתנו שרותים לטלויזיה כפרי לנסרים. כשהם נכנסו לרשות ב-94, חלקם, שהרשות הפסיקה להעסיק אותם התעוררה בעיה משפטית האם הם עובדים מן המניין, האם יש יחסי עובד מעביד לתקופה שקדמה או לא. העניין הזה נמשך עד אוקטובר 2001, והגיע לבית הדין הארצי, כשהמחוזי קבע שהם לא עובדים. קבע הארצי להפך, הם עובדים בחוזה מיוחד על כל המשתמע מכך. זאת אומרת, פסק הדין ניתן באוקטובר 2001, מתחילת 2002 כאשר בית הדין אמר שיש יחסי עובד מעביד, התחלנו להביא בחשבון את כל המשתמע, התחלנו להביא בחשבון את הוותק הקודם שהיה להם ברשות השידור, לכן אותו קידום מואץ של המבקר והסברנו לו, נעשה על פי אותם הליכי - - ציינתי כבר, שניתן לשנתיים ולא לשנה כדי שיקבל אותו צלם אותה מאפרת. אותה עובדת סרטים תקבל בדיוק כמו שקיים. שאל אותנו המבקר למה לא עשיתם בכניסתם, אז נתתי תשובה, פסק הדין היה רק באוקטובר 2001, זאת אומרת יכולנו לעשות את זה רק כשבית הדין קבע שיש יחסים.

אבל עדיין אומר משרד המבקר שלא היה מקום לתת את הקידום מראש.

אחר כך ישנם כמה מקרים בודדים, ברשות השידור כפי שנאמר, ההסכמים, ההסכמים תקועים מזה הרבה שנים, ביחוד התפקוד, האחרונים נעשו לפני עשרים שנה, זאת אומרת, מגיע עיתונאי נמצא 7-8 שנים בדרגה, לא קודם, הוא לא בתפקיד ניהולי.

אבל זה נעשה לכל אלה שהיו באותו מעמד.

זה נעשה רק לחלק מאלה, קידום מואץ נעשה לשני חלקים, חלק כמו שאמרתי זה אותם עובדי הפקה שלגביהם זה מאד מוגדר, חלק עלה על מספר בודדים, אלה אנשים לא רק שעובדים הרבה שנים בדרגה ניהולי, עושים עבודתם נאמנה, ואז מנכ"ל הרשות נדרש לסמכותו כאשר אין לנו מסלולים ואין לנו לוח תפקוד, החליט לגבי חלק.

אני רוצה לשלוח פקס, אומרים אין נייר, ומהצד השני מושכים בשעות נוספות, מה הדבר הזה.

אנחנו מדברים על כ-30-40 איש מתוך כ-2000 עובדים שהיו אז, שבאחוז נכון שזה חריג, אבל זה נתון שאנשים קודמו בדרגה אישית נוספת.

אני רוצה לדעת בקשר ליועצים.

כתוב כאן בהקשר להסבר שקיבלנו בעמוד 910, תשובת הרשות מעוררת תהיות לנוכח העובדה שבשנים 94-95 היא קלטה צלמים נוספים שעליהם חלה אותה פסיקת בית הדין הארצי לעבודה. בשנים 2002-2003 הם לא קודמו קידום מואץ כמו זה של 12 הצלמים האמורים לעיל, אף על פי שהיו בדרגה 38-39 בדרוג העיתונאים. מה גם, שהקידום נעשה כשמונה שנים ויותר לאחר הפסיקה האמורה ואחר קליטת העובדים ברשות.

אז זה סותר משהו.

הפסיקה היתה באוקטובר.

יש פה בעיה בהבנת הניסוח כי הפסיקה היתה ב-2001 ומדובר ב-94 בפסיקת בית הדין האזורי האם הם עובדים מן המניין או לא, כך שזו - -

שבעה עובדים נתקבלו מן המניין, ב-94 נתקבלו מן המניין.

שוב אני קורא מתוך הדו"ח, קידום בדרגות כעבור פחות משנתיים מקבלת הדרגה הקודמת הוא קידום מואץ אף יותר מזה המתחייב. אם כל כך טוב, אז למה דו"ח המבקר, או למה המבקר כתב מה שהוא כתב. אני הייתי מבקש לקבל תשובה מהיועצת המשפטית של הרשות שמתעסקת במכרזים, למה אין מכרזים.

יש משהו חדש מה שתענה.

יש פה החלטה של קיצור פז"מ זה תהליך מקובל בשרות הציבורי שיש מקרים שבהם המעביד רוצה שאדם מצטיין - -

אני יכול לקבל את חוות דעתה של היועצת המשפטית. אני רוצה לשמוע מה אומרת היועצת המשפטית זו המתעסקת עם החוקים, אני רוצה לדעת מתוך המערכת מה קורה שם.

לעניין המכרזים אני רוצה רק לומר, שבבית הדין הארצי לעבודה היה בקשה לעכב את המכרזים, הנושא הגיע לבית הדין הארצי לעבודה, את 45 המכרזים של הבכירים, מכיוון שהורידו את תנאי הסף.

מי ביקש לעכב את המכרזים.

מי שביקש לעכב את המכרזים היה השר הממונה על רשות השידור שקיבל חוות דעת מהיועץ המשפטי לממשלה ומפרקליטות המדינה, שהמכרזים שיצאו שונו בהם תנאי הסף, בצורה שמורידה את התנאים ממה שקיים בשרות המדינה ומה שצריך להיות קיים ברשות השידור.

איפה זה עומד היום?

בית הדין הארצי פסק שהשר היה רשאי לבקש את בדיקת המכרזים וקבע, נתן לו זמן של שלושה שבועות, ביקש שהשר יוכל לקבל חוות דעת של הפרקליטות לעניין המכרזים, השר צריך לבחון את המכרזים תוך התקופה הזאת ואז הנושא יבוא שוב לועד המנהל.

איפה זה עומד עכשיו?

גברתי, אני לא מכיר דבר כזה במינהל הממשלתי. הרי זה ממש לא מתקבל על הדעת, תארי לעצמך שאני שר, ויש מי שכפוף אלי ועובד אתי אז אני הולך נגדו לבית המשפט שהוא לא יוציא מכרז, כאשר הוא כפוף אלי. אדוני מביא סמנכ"ל אני מנהל איתו את הדיון אני מגיע איתו להבנה על איזה מכרזים צריך להוציא מה זה נקרא ששר הולך בכלל נגד. יש חשד מאד כבד שמה שהשר רוצה שלא יהיו מכרזים, כיוון שאם לא יהיו מכרזים בעצם יוכל לעשות כל מינוי שהוא ירצה, אישי, פוליטי ואחר, זה בעצם המרצע של העניין. גם אם תתן למנכ"ל לעשות מכרז.

אני רק רוצה להוסיף דבר אחד שמחזק את דבריך. נוסח המכרז, תנאי הסף הם חלק מהסכם קיבוצי. יש האיגוד המקצועי, וזה תלוי באיזה מגזר, זה יכול להיות האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל, יש את ההנהלה ויש אישור הועד המנהל. בלי שלושת הכתובות האלה אף אדם לא יכול לשנות. לכן, אם מחר בבוקר הצדדים יגיעו להסכם שכדי להיות כתב מן המניין או צלם או נגר, כי גם נגר יכול להיות העתונות הפקה, צריך להיות פרופסור במכרז. אבל כשהבעיה תגמר, מי יוריד לך תנאי סף, לו הרדיו היו אומרים לך - - לא הורדו תנאי סף, השכלה תיכונית מושלמת קיים עשרים שנה.

יש לי פה נייר, אני לא יודע כתב ידו של מי זה, אבל יש פה ממש הורדה מאד דרמטית ובוטה של תנאי הסף למכרז של אחראי תיקון בביצוע מערכות, מחקו פה הסברה, אתה רוצה אתן לך, מחקו פה דברים, רואים פה נסיון של שלוש שנים, אל תשאל אותי, אחראי תיקון בביצוע מערכות הסברה ויחסי ציבור של הרשות.

אין דבר כזה.

משרת דובר, מחקו ממונה על יחסי ציבור וקשרים בינלאומיים, אתה מכיר את המכרז מס' 3101.

זה של הדובר מלפני שלוש שנים זה כבר ישן מאד.

אני רואה פה בכתב יד, מחקו את - -

תדע לך, זה משנת 2001 המכתב הזה, ואנחנו מדברים, אני הודעתי לך בהתחלה שאני נכנסתי ב-2002, אל תתחשבן איתי על - -

אולי תשלימי את המשפט שלך. איפה זה עומד היום, תגידי לנו.

אני אמרתי איפה זה עומד היום, ואני רוצה להבהיר את הדברים. בעצם לשכת השר לא פנה לבית המשפט זה ברור, מי שפנה לבית המשפט, השר ביקש לעכב את המכרזים על מנת לבדוק אותם בגלל שהיתה תלונה של הורדת תנאי הסף. תנאי הסף ירדו בשלושה פרמטרים, הן בוותק, הן בנסיון הנדרש, והן בהשכלה. השר ביקש לבדוק את זה.

מי החליט להוריד את ההשכלה.

זה ההסכם שבאישור הועד המנהל. אני חוזר ואומר לך.

הוא החליט לפנות ליועץ המשפטי. אגודת העתונאים עתרה כנגד ההחלטה הזו לעכב, המנכ"ל נעתר לבקשתו של השר לעכב את המכרזים.

אני לא הבנתי, מי בנה את המכרז,

זה הסכם בין הועד המנהל.

אני מוכן להסביר.

אגודת העתונאים עתרה כנגד ההחלטה להקפיא את המכרזים לבית הדין לעבודה. בבית הדין האזורי לעבודה הצגנו שהשר לא יכול להתערב במכרזים ויש בו משום חשש להתערבות פוליטית. בית הדין האזורי לעבודה קיבל את עמדתם ואמר שהשר לא יכול להתערב.

זה אחריות של השר, מה זה לא יכול להתערב. אתם מורידם את הסף ומה זה לא יכול להתערב.

הרשות ערערה לבית הדין הארצי לעבודה ובית הדין לעבודה אמר, על פי דרישת רשות השידור, עובדי רשות השידור הדין שחל עליהם הוא כעובדי מדינה וכל התנאים לגבי המכרזים אם אין דברים מיוחדים שצריכים לחול ברשות השידור הרי שצריכים לחול הכללים שחלים בשרות המדינה. אותו דבר לגבי התקן. כתוב בחוק, אצלנו, בסעיף 24 שמי שקובע את התקן זה השר והועד המנהל מאשר אותו. בית הדין הארצי לעבודה הבהיר מה הכוונה לתקן, ואמר שפה מדובר בסמכותו של השר ולכן השר יכול היה להתערב, הורדת תנאי הסף היתה בה פגיעה אפילו בתקן, ולכן נתנו לו זמן לבדוק את הדברים ולקבל חוות דעת של הפרקליטות ולהחליט בעניין המכרזים, שירדו בהם תנאי הסף בצורה שהיא לא מקובלת בשרות הציבורי. אני מניחה שתוך שבוע שבועיים העניין הזה יסתיים.

נושא המכרזים. נושא המכרזים היה בפיקוח, ואני מבקש להסתכל עלי כמי שמפקח על הפעילות של רשות השידור, לפחות בתקופה של השנה ומשהו האחרונות שאני נמצא. יש מספר בעיות לרשות השידור כמו שמנו כאן, היו דוחות מאד חמורים על הרשות, אבל שתי בעיות עיקריות נשארו, שעלו כאן בדיון. אחת, זה בעיית המכרזים שבמשך למעלה מחמש שנים, כל שדרת הניהול מלמעלה למטה, אנשים נמצאים במינוי בפועל, אין להם מינוי קבוע, וכארגון אין לך מינוי קבוע של אנשים אז לעובד יש חשש איזה מינוי יקבל מחר, והתפקוד של כל המערכת נפגע כתוצאה מזה שאין לך מינוי בפועל, ומבקר המדינה בכל הדוחות שלו גם בדו"ח האחרון הוא מציין שזה הליקוי החמור ביותר ברשות השידור. הליקוי השני ברשות השידור, זה מערכת ההסכמים בין הועדים לבין ההנהלה, שמאפשרים התנהלות לא ראויה. ושני הנושאים האלה כרגע מטופלים.

לעניין של המכרזים, אני רוצה להדגיש, ניסינו לקיים מכרזים בכל דרך אפשרית כמעט. בכל דרך אפשרית כי חשבנו שהדבר החשוב ביותר זה שאנשים יתמנו קודם כל למינוי קבוע. לאחר שמבקר המדינה בדק את העניין ואמר, שצריך להגיע להסכם בין הועדים ובין ההנהלה והגיעו להסכם.

מבקר המדינה לא נכנס להסכמים בין ההנהלה ובין איגודים מקצועיים. מבקר המדינה אמר, שתנאים, מכרזים ושינויים בתנאי סף צריכים להיות מאושרים על ידי הועד המנהל.

זה נכון שההנהלה הגיעה להסכמה, ביקשו אישור של הועד המנהל, אנחנו בפני הועד המנהל עמד שיקול, האם להסכים שלפרק זמן של שנה, כדי לאפשר את מינוי המכרזים, האם לאפשר את קיום המכרזים לפי ההסכם או, מה שנקרא יקב הדין את ההר, זאת אומרת התנהלות רשות השידור משך עשרים שנה, למשל, נקבעה השכלה תיכונית מושלמת, השכלה תיכונית מושלמת הרשות פרשה את זה ללא תעודת בגרות. באה הפרקליטות ואמרה, תראו, אנחנו מציעים לכם שפה תהיה תעודת בגרות. מאחר ששקלנו את העניין כועד מנהל, והחלטנו שלפרק זמן הזה ול-45 המכרזים האלה, וכדי להפסיק מתוך כך על העבר ולהגיד מרגע זה כדי לאפשר לקיים את המכרזים, היתה החלטה של הועד המנהל, המכרזים פורסמו והשר ביקש לעכב אותם. השר ביקש לעכב, אגודת העיתונאים הגישה תביעה לבית הדין, בית הדין דן בנושא הזה 6 חודשים, ובסופו של דבר קבע שעל פי החוק הקיים, זכותו של השר לעכב את המכרזים ולבחון אותם, וזה נמצא כרגע בידי השר. השר יעיין במכרזים האלה, ויכול להיות שהוא יקבל החלטה שתנאי הסף שבאמת הורדו והוא יבקש לשנות את תנאי הסף. המשמעות היא תהיה, שעוד פעם ההנהלה תכנס למשא ומתן עם איגוד העיתונאים, עוד פעם ינהלו משא ומתן יגבשו איזה שהוא הסכם שיהיה, יביאו בחזרה לועד המנהל, שלא קיים היום ועד מנהל, ולכן אי אפשר לקיים, וככה זה יהיה.

זו ממש אנרכיה.

אני מאד מצטער על העניין הזה אבל יש כשעומד שיקול שיקב הדין את ההר או השיקול המשפטי או התנהגות מסוימת, יש מקום מסוים שצריך לקבל החלטה, וזה מה שאנחנו קיבלנו כועד מנהל, אמרנו אנחנו מותחים קו, מכשירים ל—45 אלה המכרזים להתקיים, כדי לקיים אותם. כדי לאפשר מינוי שדרת ניהול. בסופו של דבר לא התקבלה דעתנו של הועד המנהל, לא התקבלה. זה הוחלט לאפשר לשר לבדוק את המכרזים, השר יבדוק את המכרזים יגבש את דעתו, אם יחליט שתנאי הסף שונו הוא יחזיר את זה בחזרה לדיון, לצערי אין ועד מנהל לכן גם לא יהיה לו למי להחזיר. והנושא הזה ימתין עד שיתמנה ועד מנהל חדש ואחר כך אנחנו נטפל בזה.

ברשות השידור בסיכום עם בר אילן לראשונה בתולדותיה, נפתח מסלול ללימודים אקדמאיים לתואר ראשון, ולומדים שם 70 איש.

לעיתונאים, כמו שעשו לעובדי מדינה, כמו שעשו ולכוחות הבטחון. זה שתנאי הסף קובעים א' זה לא אומר שאתה חייב למחוק בזה בתוך המכרז, תהיה סוברני תבחר בפרופסור הלוואי שנגמור את הבעיה.

יו"ר אגודת העיתונאים בירושלים. מה שלאגודה נחשף כאן בקשר לעניין המכרזים, ברשותכם. לפני כשנה ויותר האגודה הסכימה לבקשה שהגיעה מקבוצת עובדים בטלויזיה בצרוף של בקשה של ההנהלה להוריד את תנאי הסף של חלק מהמכרזים למשרות, לא העיתונאיות, אלא של עתונות הפקה, ולא נעמוד פה על ההבדל. במסגרת הזו השיקול היה, כפי שציין גם היו"ר, ללכת ולהניע קדימה איזו עגלה שנתקעה שלוש שנים כשאנחנו לא היינו גם האגודה, ולגרום לכך שהעסק ירוץ. הסכמנו לכך פרטני לגבי אותה קבוצת מכרזים והודענו להנהלה שההקלות האלה נעשו מבחינתנו רק כדי לאפשר להריץ את זה ואחר כך נשב איתם על תקנים חדשים. מה שקרה מאז, מאותו.

לכל אותם 45 הסכמתם?

כן, הסכמנו, אבל אמרנו ברגע שהם מסתיימים אנחנו יושבים על זה. מאז, מכיוון שהענין נסחב נגרר מאלף סיבות שונות ומשונות, הודענו להנהלה לפני חודשיים, כי ההחלטה שלנו, שאנחנו חוזרים בנו לחלוטין מההקלות בתנאים מכיוון שהמכרזים האלה היו מיועדים להיות מכרזים באותה תקופה בזמן אמת, כדי לגרום לכך שיהיה ניהול מסודר ברשות השידור, כי גם מבחינת העובדים העיתונאיים בלתי אפשרי לעבוד תחת מנהלים ממונים, שכל פעם מתחלפים, ואתה לא יכול לעצב שום מדיניות ושום דבר. ככה שאגודת העיתונאים קיבלה החלטה חד משמעית, כבר לפני חודשיים, זה הועבר להנהלה, לצערנו ההנהלה לא מצאה שום דרך לבוא ולחזור אלינו. אנחנו הודענו להם על תנאים של המכרזים הללו, יושוו לתנאים שקיימים בנציבות שרות המדינה לגבי כל משרה ועד שרות המדינה. ניתן היה כבר לפני חודשיים לחזור אלינו במשא ומתן לסגור את העניין, למרות שהוא תקוע בבית משפט, כאשר בית המשפט היה מסיים היו מקצרים את ההליכים, כדי לפתוח ולישם את המכרזים.

בינתיים בשלב הזה,

אני פשוט בקדנציה הקודמת הייתי חבר ועדת כספים, וכל פעם היה בא נושא של רשות השידור תמיד היו מהומות, תמיד אמרנו שהמוסד הזה רקוב, כבר הרבה מאד שנים, וכבר צריך לקבל החלטה כי לפי מה שאני רואה, אדוני המנכ"ל, שנותנים לך לבצע משהו, את הכח לעשות את זה, אני לא בטוח שתוכל לישם ואני משלב זה רוצה כבר לעבור, ואני לא רוצה לסכם את הדיון הראשון, אני אסכם את הכל ביחד, אנחנו נכנס לדיון השני, וזה מתקשר למעשה כל אורך הדרך שבקשה לחוות דעת מבקר המדינה ואתם תשמעו טוב כדי שתוכלו לעשות עבודה אחר כך.,

הנושא השני הוא בקשה לחוות דעת?





















בקשה לחוות דעת מבקר המדינה על סכנה של פוליטיזציה ברשות השידור

בקשה לחוות דעת מבקר המדינה על סכנה של פוליטיזציה ברשות השידור הממלכתי, וכל עוד תהיה מעורבות פוליטית ברשות השידור והיא לא תהיה ממלכתית, בטוח, ואם חבר הכנסת אופיר פינס אומר שמהסקר שעשו, שמי שהכי מרואיין מתוך השרים בממשלה, אנחנו כולנו יודעים למה.

אולמרט?

כן, ונכתבו 13 דוחות ממשלתיים על רשות השידור לדורותיו, וה-14 עכשיו בעבודה, שמינה השר אולמרט, שלסבר את האוזן, במהלך עשר השנים האחרונות גם מבקר המדינה פרסם 8 דוחות חמורים, אשר ברובם לא הושמו, כי אי אפשר כנראה לישם אותם. אני חושב שאי אפשר, כי אדוני המנכ"ל להתמודד עם 13 ועדים שונים, וכל אחד מושך בחוטים האחרים - -

זה הכל ביחד, ואני חושב, אולי באמת צריך לחשוב, אנחנו כחברי כנסת אם אנחנו רוצים להיות אחראים, ואם הוא לא יכול להוציא מכרזים, וממנה עובדים במקום חודשיים שלושה, כבר עובדים שנתיים שלוש, וכל ההליך הזה אי אפשר לתקן אותו אז אולי צריך לחסל אותו פעם אחת ולפתוח משהו חדש. אולי משהו חדש עם חקיקה חדשה, שיתן את הכח, המדינה שלנו צעירה, עשינו דברים טלאי על טלאי, והתקדמנו ב"ה, מה שטוב לתקן. אבל אנחנו לא נשב לאורך שנים בכל הועדות שהיו, אי אפשר לתקן, אז אולי הגיעה העת לסגור ולפתוח את זה מחדש, יקח פרק זמן ללמוד, להפיק את הלקחים ולעשות את זה כמו שצריך.

ואני מגיע כאן לנושא השני שדיברנו, ובקשתי לזמן את האנשים. אני אומר שהפוליטיזציה היא כל כך עמוקה, כבר מגיעים למצב שלא נותנים לכתבים להיות אובייקטיביים. מכתבת תחקיר כזו או אחרת. ואם לא רוצים לפגוע בשר כזה או אחר, שממונה על המשרד, אומרים, לא, פה תעדן, פה תכתוב אחרת. האם זה לגבי כולם, האם זה בכלל מעורבות נכונה, האם זה מצב שאומרים את זה תראיין את זה אל תראיין. כי רואים את הסקרים מי מתראיין הכי הרבה. ולכן, את הדברים האלה אנחנו צריכים ללמוד, להפיק לקחים, ולמנוע את זה אחד לאחד חד וחלק.

יכול להיות אדוני המנכ"ל אתה מאד רוצה, אבל אין לך את הכוחות, כי אתה גם לא רוצה להתעמת עם כל העולם. ופה באמת המצב הוא מאד קשה איך מצד שני לרצות את הפוליטיקאים, ומצד שני להישאר אובייקטיביים כלפי הציבור. כי זה ערוץ ממלכתי צריך להיות אובייקטיבי, צריך לתת לציבור לדעת מה קורה. אם יש תחקיר אמיתי, שפוגע בשכבות החלשות, ומישהו עושה תחקיר רוצה להעלות את זה על סדר יום, הרי איך נתקן, איך לתקן אם יש עוול. איך נדע, איך הציבור ידע. הציבור בבית חושב שאנחנו לא עושים שום דבר. הוא רואה גזרות קשות, וחברי הכנסת לא עושים שום דבר, כי אנחנו לא יכולים ללכת לחקור דברים מסוימים. אבל יש כתב, כתבת, שעושים את עבודתם נאמנה, רוצים להביא את זה לידיעת הציבור על מנת להפעיל איזה שהוא לחץ, יש מצוקה אמיתית, לא בגלל שרוצים לקבל איזה שהיא כותרת, אבל עשו עבודה. לכן, פה המצב מבחינתי פגיעה בדמוקרטיה, פגיעה בחופש הביטוי, חופש העיתונות. ופה הייתי רוצה באמת לדעת מה קורה.

אבל לפני שתתייחסו, אני זימנתי לכאן ואני רוצה להודות, לא קל לבוא לדיון כזה של ביקורת ולעמוד מול הממסד, ותודה שהגעתם מי שהזמנו. זימנת, היו כתבות וכמה חברי כנסת פנו, הגב' אורלי וילנאי-פדרבוש שהיתה כתבת ועשתה איזה שהוא תחקיר בנושא חברתי, ופה היה איזה שהוא עניין שרציתם למנוע או לעדן את הכתבה.

רצינו זכות תגובה. זה מה שרצה המנהל שלה.

אנחנו נשמע את זה פה. ומי שבקשתי גם, איפה שהיא עשתה את התחקיר הזה, המוסד הזה של קשישים, הוסטל לקשישים, יו"ר ההוסטל פלוגות, הוא גם שמע שיש דיון וביקש לבוא ולהצטרף, כשבאמת הוא מיצג את האוכלוסיות הקשישות האלה שם עשו את התחקיר הזה, הוא רצה להביע מעמקי נשמתו את כאבם או מצוקתם של אותם הקשישים, קודם כל אולי אתן לך, אחר כך נעבור לכתבת.

רציתי להגיד, התשובה להחלטה היא בידך. מאחר ואנחנו עוברים בעצם מסוג מסוים של דיון שהוא על דו"ח מבקר המדינה ורשות השידור, לחוות דעת שנכון שגם היא עוסקת ברשות השידור, אבל זו בקשה לחוות דעת ממבקר המדינה. אני מציע לפחות לסכם בכמה משפטים את הנושא הקודם, אני אומר גם למה, נדמה לי שפה התגלתה תמונה של אנרכיה ברמה כזאת שאי אפשר להשלים איתה. לא יכול להיות שלא נזמין לכאן את השר ונציג בפניו את השאלה הכי מרכזית, מדוע לא ימונו כל אותם המינויים שצריכים להיות של הנהלת רשות השידור, של הועד המנהל של כל הגורמים שהם צריכים להיות אחראים על העניין הזה.

והדבר השני, זה מדוע לא לאפשר מידית, את הפעלת המכרזים כדת וכדין, ועל פי החוק.

בלי שני הדברים הללו אין שום סיכוי לצאת מהאנרכיה הזאת.

יש סיכוי, אם נסגור את רשות השידור.

עם כל הכבוד, אני חולק עליך, הבעיה עם השר היא לא איזה מכרז יצא, זה לא עניינו של השר, זה לא בתחום סמכותו.

אבל זה מעכב את זה.

השר, זה אנשים בליכוד מחליטים פוליטיזציה ברשות השידור. זה המצב, לא לטפל באיזה מישהו שמינו את מישהו. בשביל זה יש ועד מנהל, ומליאה. השר זה רק מסיבה אחת, משום שהוא לא מינה ועד מנהל, אין ועד מנהל, אז אין מכרזים, ואז אפשר לעשות כל פוליטיזציה שהוא רוצה. זאת הבעיה.

אני אסכם את זה בסוף, רשמתי לי את זה. שתי פניות לשר יהיו.

ברשותך, זה נכון, הפוליטיזציה קיימת ובצורה בוטה וגסה. יש מי שיאמר שלא היתה כדוגמתה. אבל לרגע, אני אומר את זה גם לאופיר ולחברים האחרים, יש לנו לרגע נטיה בגלל הצבעוניות של העניין, לסטות מהנקודה ומהמוקד המרכזי של רשות השידור בקריסה. זאת אומרת, אם יש שר כזה או שר אחר, השאלה היא מה קורה עם רשות השידור. יכול המנכ"ל המכובד לבוא, להציג תמונה שהמצב הולך ומשתפר, אבל אנחנו כצופים, מעבר לשאלה אם מכירים אותך הוא יראיין יותר, ההוא יתראיין פחות, יש כאן שאלה האם יש זכות קיום אחרי 13 דוחות והדו"ח ה-14 בפתח, אחרי 8 דוחות של מבקר המדינה, ובשנה הבאה נתכנס שוב, ונשמע כנראה את אותם דברים, עם תיקונים כאלה ואחרים, ורשות השידור בקריסה. אנחנו משלמים אגרה, בשונה ממקומות אחרים אני לא רוצה להתחבר לערוץ כזה או אחר בלווין או בכבלים, אני מתנתק. פה אני מחויב בחוק. ואם אני לא משלם לא לוקחים לי את הטלויזיה, מעקלים לי כל מיני דברים בבית מסיבות כאלה ואחרות, כמו שהיה בחוק המסים. וכאן הנקודות המרכזיות. זאת אומרת, זה בסדר. אנחנו מתכנסים, אני לא חבר בועדה, אני בגלל שהנושא חשוב לי וכאוב לי בקשתי לבוא לכאן. אבל שוב, אנחנו עושים, סליחה שאני אומר לי ולחברים כולנו, כל אחד בתורו, מצוות אנשים מלומדה, יש דו"ח אנחנו באים מגיבים נקודתית לגבי כל סעיף וסעיף בחוק, אבל בסופו של עניין שום דבר לא קורה.

אני אומר לך אדוני היושב ראש, אפשר לבוא ולמרוח את הדברים ולהגיד כמה הכל בסדר, והמנכ"ל קשה לו, ויש עליו לחצים ואכן יש עליו לחצים פוליטיים, מפה ועד להודעה חדשה, בצורה בוטה. בצורה בוטה וגסה. אבל זה לא נותן לנו את הפתרון.

אבל הפתרון בידך, באמת באופן - -

זאת באמת השאלה, צריך לדבר על הדברים האלה. פעם זה הולך ופעם זה הולך.

על זה הרי דיברתי.

אני רוצה להמשיך את הדברים של חבר הכנסת כבל, התחושה שלנו, אדוני מנכ"ל רשות השידור, אני אומר גם ליושב ראש הועד המנהל, אני לא יודע בינתיים איך זה יהיה, התחושה שלנו היא שהשידור הציבורי הופך להיות שידור ממשלתי. אתם הופכים להיות דוברים של הממשלה. מה איתן אמר, איתן אמר רגע, יש עניין מינהלי, בר-אל יכול להגיד שהוא משפר את הדברים, או לא, את הדברים שאפשר לפתוח ולשקול ולראות נקודתי, השאלה מה קורה לרשות השידור, מה קורה לרייטינג של ערוץ 1, מה קורה לרדיו שאף אחד כבר לא שומע אותו, אתה יודע בדיוק את המצב. הרדיו של קול ישראל היה אחד הדברים הכי משפיעים בעולם, בהשוואה למערכות רדיו אחרות.

מיומן הבוקר, דרך כל הרצועות עד הצהרים, ברדיו היה עם רייטינג מדהים, חברים בואו, אנחנו רוצים עכשיו לדבר על המהות, לא על הארגון, הארגון הוא ארגון. עכשיו המהות של הרדיו והטלויזיה.

אני לא בא אומר זה התראיין יותר וזה התראיין פחות, אני לא אומר שאין פתחון פה לאופוזיציה. זה לא מה שאני אומר. נגיד שיש פתחון פה, רק אני לא רוצה להכנס לזה, אני אומר שרשות השידור לצערי, נותנת לציבור את הקו הממשלתי. גם בחדשות בטלויזיה, וגם בחדשות ברדיו, צריך להבין את זה.

זה מה שאומרים בממשלה.

לא יודע מה אומרים בממשלה, הם עושים מה שהם רוצים. הם משתמשים בכל הכלים שעומדים ברשותם. בצורה צינית, עם כל סוללת השרים, והעוזרים שלהם והדוברים שלהם, והלחצים הכספיים שלהם, למי שיש יכולת ללחוץ. והשרים הממונים תמיד יש להם אותה שיטה. שמור על האינטרסים שלי, תעשה מה שאתה מבין.

הוא מתכוון לכל השרים. גם שרים שהיו.

אלה לא השיטות שהמציא אהוד אולמרט. אני קורא פה אצל אחד שאני לא מכיר אותו, דורון צבר, ביום העצמאות האחרון בתוך 48 שעות שידר ערוץ 1 הצדעה לראש הממשלה, לנשיא המדינה, לשר הבטחון, בשיאו של המופע הביאו את שריד חדד בכדי שתשיר לאריק שרון אתה תותח. תגיד איפה אנחנו?

זה 155 או 120.

סלח לי, אנחנו ברוסיה.

אני מתפלא שאתה קורא את כתבתו של האיש הזה.

אני לא מכיר אותו, באמת, ראיתי ידיעות אחרונות.

זו עובדה, היה או לא היה.

לא רק שרית חדד אלא שהיא מאוהבת.

אני אצנזר את שרית חדד.

אני אקח את העניין של אבא של ביבי נתניהו. אבא שלו הוציא ספר, גם אבא שלו הוציא ספר, גם אבא שלו, זה היה, אני ראיתי, זה לא כתב צבר. עשו לו תכנית מיוחדת בערוץ הראשון, כולל פריצות למבט, אני הייתי שם אני ראיתי, לא ידעתי שנתניהו שר אוצר. מה הדבר. יש גבול לטרוף הדעת. אורי דן, הוא לא מספיק עם השערוריה הזאת, חכיתי חכיתי, אבל כמה אפשר לאכול את, כמה אפשר. מה הדבר הזה זה לא רשות השידור של הממשלה, זה רשות שידור ציבורית של כולם. אורי דן, זה אדם שהוא דוברו של ראש הממשלה, הוא אומר את זה, בוא בא בסטיטמנט הזה, הוא בא ככזה, הוא לא מתבייש בזה. מה פתאום. בלשון בוטה, ומשתלחת, והוא עושה כאילו זה שלו, כאילו כל רשות השידור בכלל שלו.

זה כאילו עסקת חבילה, תהיה רשות שידור אם יהיה אורי דן, לא יהיה אורי דן לא יהיה רשות שידור, מה זה. לא צריך את זה.

אני אביא לך דוגמאות אחרות, בר-אל. יש בעלי תפקידים ב-13 ועדים. אני רק רואה אז יש יושב ראש ועד אגודת העיתונאים מאמצת את עצמו מורידים לו את התכנית ברדיו, מה הדבר הזה. מוקי אדר, יושב ראש ועד בטלויזיה יש עליו שימוע.

ביום שישי קבלתי את כל המכתבים.

רשות השידור המליאה החליטה להקפיא ספורט, מה זה הוראת מחשב, מה הקשר זה כבר שנתיים וחצי למה לא הורידו לו.

קבלתי מכתבים.

אני נולדתי לתנועה שמאמינה בנציגיה היא.

בדיוק כמו שהיה עם ירון אנוש.

הוא חבר ועד כבר שלוש שנים, למה לא הורידו לו אז.

בר-אל, זה היה שרשרת השמינית, שהורדתם לי. לפחות כשאתה לא אומר אמת.

אני לא עקבתי אחרי התכנית שלך, אבל קבלתי מכתבים.

אני נולדתי לתנועה שלא מאמינה שיש לפגוע בנציגי עובדים. נציג עובדים הוא נבחר עובדים ואין מה לעשות, צריך לכבד את זה.

אורלי וילנאי תדבר בזכות עצמה, היא פה. אבל אני אומר לעצמי, מה השיטה, כשבא עיתונאי עושה מלאכה שכל העולם משבח אותה, חושף את ענייני הרווחה, אז מה הפרס שהוא מקבל, שמעיפים אותו מהעבודה. אני לא מבין את זה. באה כתבת, בתחום שלה, אגב אני לא בתחום הזה, אני לא מכיר את התחום הזה.

אופיר, בוא אגיד לך, התחלת בזה שמעיפים, אף אחד לא העיף, ובדסק הזה בכל הארץ בראשו עומד אדם שהרגישות החברתית שלו אין לה מתחרה באף ערוץ אחר שקורים לו עודד שחר, הוא בראש הדסק הזה, שערה מראשו לא נפלה כי הוא בן אדם ויודע איך לטפל בעניין, תשמע את מנהל החדשות.

דבר אחרון, אולי ראית את זה במליאה, מסתבר שכבר הרבה מאד זמן לא שולחים רכבים ממוגנים עם כתבים לשטחים.

קבלת תשובה, העלנו את זה, יוצאים לשטחים, יש לנו צלמים.

אני אומר לך כתב בשטחים לא יצא לשטח כבר שבעה חודשים בגלל רכב ממוגן. הוא גם כתב הרדיו בשטחים, גיא קוטב תשעה חודשים לא עזב את ירושלים כי אין רכב ממוגן. חמשה חודשים לא יצא פעם אחת. כרמלה מנשה אתמול יצאה פעם ראשונה אחרי המבצע ולא על חשבון הרשות. הרשות לא רצתה לתת לה רכב.

אני מוצא את עצמי באמצע, אני לא חושב שרשות השידור החלה בפוליטיזציה מאז שאהוד אולמרט נהיה שר, אני חושב שהפוליטיזציה היתה תמיד, נכון שהפוליטיקה התחלפה כי השלטון התחלף קצת, אבל אני לא מצדיק את זה. אני טוען טענה כזאת, אם צריך שידור ציבורי, אדוני היושב ראש ישמע אותי, אם צריך שידור ציבורי ויש ויכוח אם צריך, זה בשביל להביא את קולו של המיעוט, כי המיינסטריט התל אביב יש לו מספיק כלים, גם בערוץ 2, גם בערוצים אחרים, אם צריך רשות שידור, זה בשביל להביא את זעקת העם, אם זה העניים אם זה הערבים, אם זה החרדים, תסלחו לי. ואני כבר יודע שנים שיש מילון ברשות השידור מתי הפגנה היא משמרת מחאה, עם גיטרה, מתי הפגנה ומתי התפרעות. אם זאת הפגנת שמאל, אז זאת משמרת מחאה עם גיטרה, אם זו הפגנת ימין זו הפגנה, ואם חרדים צועקים זה כבר התפרעות, עוד לפני שהתחילה. זאת אומרת, יש מילון קבוע ועל זה אני מתלונן כל הזמן, שאנשים שבאופן אישי הם אנשים טובים אבל הם כבר יודעים מה מצפים מהם לומר, שלשלול כמה שאפשר את הצד החרדי. אתן לכם דוגמה אחת, אדם שנוי במחלוקת בשם תומרקין קיבל פרס ישראל, נכון, היו לפני זה אנשים שהיו בחילוקי דעות כמו ליבוביץ ושניצר ואחרים ורשות השידור ליוותה את המאבק מכל הצדדים. בעניין תומרקין כמה שניסינו לעלות ולומר ולהביע גם את האנשים שחושבים שלא מגיע לו, - אני אומר לך שלא, לא רק זה אלא שאמרו שישדרו את הפל, ולא שידרו את הפל. אני אומר לך אם היה הרב כהנא מקבל היו נותנים לך עשר פעמים ביום לעלות ולגנות את זה.

אולי תתן לי דוגמה, אני עשרים שנה בכנסת, תן לי דוגמה של שמונה פעמים נתנו לי. שש, פעמים, ארבעה פעמים, פעמיים.

אני לא צריך לשמוע אתך פעמיים בשבוע ואין לי שום בעיה עם זה.

שהתקשורת הישראלית מוליכה מאבק חברתי. את יודע מה זה.

מאבק חברתי לא, אבל אם תעלה את עניין ההתנחלויות יתנו לך עשר פעמים ביום. אבל אם תדבר על עניינים חברתיים שאתה עוסק בהם באמת לא יתנו לך, ולכן אני אומר שצריך לשנות, צריך להחדיר לכל עובדי רשות השידור, ובעיני אין הבדל אם, תמיד תגידו משמרת מחאה עם גיטרה, שרה ניגוני שבת. רק דבר כזה, או להגיד הפגנה בכל מקרה, אבל בעיקר אם חבר כנסת ערבי או חרדי או בן מיעוטים או מש"ס, מתי שמעת פעם אחרונה חברי כנסת מש"ס. אני זוכר כשהיתה אופוזיציה אחרת האופוזיציה היתה עולה עשרים פעם ובצדק. והיום האופוזיציה משותקת חוץ מאולי השמאל כאשר הוא מדבר עניינים מדיניים. כשהשמאל מדבר עניינים חברתיים לא שומעים אותו. המהפכה הזו צריכה להיות ברשות השידור, המהפכה שצריך ברשות השידור ושהם יבינו שהם שידור ציבורי ששייך קודם כל לבטא את דעת העם והמיעוטים בראשם.

אני בכל תפקידי חשבתי שלשידור הציבורי והויכוחים שהתנהלו האם צריך שידור ציבורי, אני מאד הייתי בעד כי קיומו ושמירתו של השידור הציבורי כחלק מהתרבות שלנו, וחלק מהיכולת לשדר גם ברדיו וגם בטלויזיה בכל האמצעים דברים שרשתות אחרות וגורמים אחרים לא יעשו. אבל יש לנו בעיה שהשידור הציבורי נהרס כתוצאה משני דברים, הוא נהרס כתוצאה מברוטליות של הממשלה, של ממשלות אבל בעיקר של הממשלה, והוא נהרס ממודל התנהגות של הנהלת רשות השידור, גם כלפי פוליטיקאים וגם אחרים. אני אבהיר את דברי, החוק הקיים הוא חוק שהוא לא מתאים לנורמות של מדינת ישראל, חייב להיות מסך מוחלט בין הדרג הפוליטי ובין השידור הציבורי, מוחלט אבל, אפילו לא המודל הלאומי שהממשלה שמה ממנה את המנהלים של הבי.בי.סי. אצלנו צריך להיות גוף, אפשר לבנות גוף כזה, שימנע את הנהלת רשות השידור, את השידור הציבורי ללא מגע יד של ממשלה, כך שהטלפונים לא ילכו והמערכות לא ילחצו על המערכת שמשדרת. אני רוצה להגיד שבמרווח הזה יש גם עניין של נורמות, אני יכול להעיד על עצמי, הייתי שר בכיר, במשך 6 שנים, ועל כף היד אפשר יהיה למצוא טביעות אצבעות שלי בשידורים למנהלים שהיו בשעתו, על כף היד כשר אוצר, שבא ואומר תעשה את זה ותעשה את זה, לא תעשה את זה, תקחו את עיקר הפעילות.

אבל לא תיקנת את החוק.

צריך בשביל זה רוב, יש לי אליך בקשה, היום הדברים מתנהלים בכללי החוק בברוטליות, ובדרך בלתי סבירה לחלוטין. ומצד שני לצערי הרב יש גם הנהלה שחלקה לא עומד בענין וחלקה האחר עושה בזה שימוש. מכיוון שהלחץ הפוליטי הוא גדול, אז מערכת הניהול היא נראית כמערכת שמוכרת זמן מסך, משחדת פוליטיקאים, בקטעים א' ב' ו-ג', מורידה דברים. אני לא רוצה לתת דוגמאות כרגע, מנחיתה הנחיות, גם יש לי סיפור אישי אבל אני לא לתת לצנזור, הוא התפרסם ישר בלי שידעתי בכלל. על הורדה שלי בתכנית כדי שביבי ושטרית ישארו בזמן מסך ושאותי לא ישימו כי קיבלו הוראה למפיק שעשה את התכנית, והודעתי את הדבר לפני שאני אומר את זה כאן, אבל נכון ככה זה היה, קבלתי טלפון.

זו דוגמה חמורה.

אבל זו עובדה, והנהלת רשות השידור ידעה אני דברתי איתו על זה ואמרתי לו את זה, ואמרתי לך שזה לא נכון. אמרת לי נדבר על זה אחרי הישיבה. אבל אמרתי לך שתבדוק ותחזור אלי, בדקת ולא חזרת.

איך ידע אגף כח אדם ידע שהגיע טלפון ממך.

ממני, באמת בייגה.

עכשיו, מה המסקנה, המסקנה היא שאתה מקיים חוב במצב כזה אתה גם יכולת, מנהל רשות שידור, גם ראיתי, הרי כשהייתי שר אז היה מוטי קירשנבאום ובהתחלה זה היה אחראי מישהו אחר, גם הוא היה נתון ללחצים, אין ספק. הבעיה היא שבמערכת החקיקה הקיימת היא בנוי על כך שהממשלה תתנהג באופן סביר, והרשות תתנהג באופן סביר. אבל במסגרת של חוק כזה, שהממשלה מתנהגת באופן בלתי סביר, והנהלת הרשות מתנהגת באופן בלתי סביר, אנחנו מגיעים למה שאנחנו מגיעים על כל מה שמשתמע מזה וההתדרדרות בשידור הציבורי ברייטינג וכל זה, הוא לא כתוצאה מכשרון א' ב' או ג' של אדם כזה או אחר, אם התחושה שהעסק הזה הוא עסק מכור מראש, בלתי רציני, ואם אתה רוצה לראות דבר רציני אתה תזפזפ ותצא לאילת להסתכל עליהם.

לראש הממשלה יש דובר, ולכן הטלויזיה הממלכתית לא צריכה להיות הדובר של ממשלת ישראל, עם כל הכבוד. ובעניין הזה ככל, אני אומר ככל, שאני מסתכל ואני ממעיט להסתכל, הדבר היחיד שעוד נשאר שהייתי צופה בטלויזיה, זה היה היומן ביום שישי. אני אומר לכם, מאז שאורי דן נמצא שם, זו מלחמה בשביל לשבת להמשיך לצפות ביומן ביום שישי. זה מלחמה להמשיך לצפות. הדובר של ראש הממשלה יושב בשידור חי, ומנהל את היומן בהתנגחויות שלו עם המנחה וההתבטאויות שלו. ביום שישי האחרון או לפני שבועיים, זה היה פשוט מתחת לכל ביקורת. אבל לא נתייחס לזה. נתייחס לאופן שבו הדברים צריכים להתנהל בסיכומו של דבר. אם כולנו משלמים את האגרה, כולם צריכים לקבל את אותו התפריט ואת אותם התנאים, לא יכול להיות שהערוץ ממלכתי הפך להיות, כולם פה מסביב לשולחן מסכימים, הדובר של ראש הממשלה או של הממשלה. ואיך שאנחנו שומעים את הדברים, כמו ששמענו תמיד בישיבה פה, אני אומר לכם, לפעמים בא החשק להגיד, רבותי בואו נסגור את הכל וננעל ונזרוק את המפתח לים. נקים משהו חדש, כי כמו שזה נראה מפה, זה נראה כאילו מנהלים פה איזו חצר ביזאנטית של שמור לי ואשמור לך, במקורבים שלי ככה, ובמקורבים שלו אחרת. ככה זה נשמע.

מכאן אני רוצה לעבור כפי שציינתי. כיושב ראש ועדה בקשת להגיע כמה משפטים.

בהיותי יושב ראש ועד דיור מוגן לקשיש בשכונת התקוה, פשוט הקיצוצים שנעשו לאחרונה בין שר האוצר הממונה ובין העוזר, אני רק רוצה להגיד שמאיר שטרית הוא שכח פשוט מאיפה שהוא בא. כאשר הקיצוצים האלה מקצרים חייהם של קשישים רבים, וישנם חלק מהם שנפטרו שלושה וארבעה ימים, והסריחו בתוך הבתים שלהם, באה בחורה שעשתה עבודת קודש, סקירה לגבי המצב בדיור לקשיש בפלוגות 2, האם רבותי היא סיקרה את הדבר ונתנה לקשישים האלה לחייך בחג, האם על כך היא צריכה לשלם במקום פרנסתה? זה הפיצוי למרות שכל הקשישים שם חייכו, בכל הלב, אנחנו מוכנים ללכת איתך לאן שאתה רוצה. העוול שנעשה לבחורה הזו בלתי נסבל, להילחם עליו במלא ההיקף ובמלוא המרץ. אי אפשר לעבור על זה. אני פשוט מבקש שיעשה סדר בעוול שנגרם לבחורה הזו.

טוב, האמת שאני מעדיפה את הבמה המכובדת הזאת לא לנצל לצורך המאבק האישי שלי, כי זה יתברר בבית המשפט, אני חושבת שאני נמצאת כאן הרבה מעבר למאבק של עצמי אלא בשביל עשרות חברי העיתונאים המוכשרים המובילים במדינת ישראל שהיום נאלצים לסתום את הפה ברשות השידור.

תחילה אדוני יושב ראש הועדה, כמעט שנכנס המנכ"ל הנוכחי לתפקידו יש פשוט משטר טרור ברשות השידור. רבותי, אני חושבת שפספסתם את הנקודה העיקרית, זה לא הממשלה שבאה לידי ביטוי, זה כל מי שהמנכ"ל חפץ ביקרו. זה חוצה מפלגות. זה משטר של חברים של המנכ"ל וזה מה שהיום מנחה את עיתונאי רשות השידור. אני היחידה, אדוני, שיש לה אומץ לקום ולומר את הדברים, אבל מאחורי עומדים כל הכתבים וקיבלו, ואני אומרת את זה באחריות, כל הכתבים הבכירים קיבלו הוראה לפחות פעם אחת במהלך תפקידם, לשנות כתבה, לערוך אותה מחדש, להוסיף לה חברי כנסת כאלה ואחרים, שרים, מקורבים, רופאים מה שאתה לא רוצה שקשורים אל המנכ"ל עצמו. זו הוראה שכבר הפכה להיות התנהלות של עובדי רשות השידור גם בלי שיצטרכו לתת אותה בכל פעם מחדש. היום יש מנהלים שלא מסוגלים לתת את הדעת לעבודה עיתונאית, לחופש עיתונאי שהוא הבסיס, החופש העיתונאי הוא הבסיס לעבודתנו, כך חשבתי לפחות, היום אין מנהלים שמסוגלים לתת את הדעת על זה, אנשים כבר מורידים בעצמם את הראש ויודעים בדיוק, ואתם יודעים מה, המנכ"ל קודם לא רצה לנקוב בשמות, אני ארשה לעצמי לנקוב בשמות, ברשותכם, כי זה חוצה מפלגות.

דיברתם על שטרית ונתניהו, אני חוויתי את זה על בשרי. אבל מעבר לשטרית ונתניהו. נשיא המדינה, חבר הכנסת כחלון, חברת הכנסת גלאון, משה בדש רופא של שר כזה ואחר, לינדה עפרוני,

שמה?

או שצריכים להופיע, זה מן רשימה שחורה או ורודה, אתה תקרא לה איך שאתה רוצה, של אנשים המנכ"ל חפץ ביקרם, והם מוכרחים להופיע מספר מסוים של פעמים או אנשים שאסור להם להופיע.

נושא הנשיא קצב, עורך מבט אמר לי לא פעם ולא פעמיים, צריך להכניס אותו כי המנכ"ל אוהב אותו. וזה כך. אנשים מפנימים כבר את העקרון הזה שזה מה שהמנכ"ל אוהב. יושב אדם כמו אורי דן, באולפן יומן ואני ככתבת יושבת מולו אני ואחרים רעי וחברי העיתונאים, אתה כבר מצנזר את עצמך, וברמה כזו שאתה לא יכול לומר את מה שאתה רוצה. עכשיו הכתבות שלי הובאו מהשטח. לא שיניתי שום דבר מהעובדות. אני הבאתי את המציאות עצמה, את הכתבות שלי ראו עורכי משנה, ראו עורכי מהדורה שזפו בה את עיניהם, לפחות שמונה עיניים עברו את הכתבות שלי, ובאופן יחודי היה צריך איך שהוא לנזוף בי, לכאורה, על כך שלא הבאתי תגובה בכל הכתבות היה נסיון לחפש ולמצוא איך להוציא אותי מהפינה הזאת כדי שאני לא אמשיך במציאות שלא מוצאת חן בעיני האנשים המסוימים שהמנכ"ל חפץ ביקרם.

הזכרתם קודם את עודד שחר, שזה בעצם הדגל הקטן שאיתו מנפנפת עכשיו רשות השידור, אני אגב היית הדגל הגדול שלהם תקופה ארוכה, עד שהגיע הקרב על התקציב, אני הייתי יקירתם וגאוותם, אני לא יודעת אם זה עלה תאנה או לא, אבל זה מה שהיה. עודד שחר, תספרו את מספר הפעמים שהופיע לאחרונה במהדורת מבט, אני רואה אותה עכשיו כצופה, אין לנו כתב שטחים כדי שלא יראו את הצד השני, יש היום כתב רווחה חדש ומבוהל ממה שקרה לי שלא יכול להביא את השטח. עודד שחר קיבל את תוכנית פוליטיקה, מה שנקרא נבעט למעלה, זה מה שניסו לעשות לי בהתחלה, לא יכול היום לבוא למיצוי העבודה העיתונאית הכל כך חשובה ומצוינת שהוא יכול היה לעשות עד היום. לא מגיע לידי ביטוי כי הוא נבעט למעלה. הכל מגמתי ונעשה כך לפי הרשימה השחורה ורודה הזו, שמקורבים של המנכ"ל, ואתם יודעים מה, לפוליטיקאים יש לגיטימציה לבוא ולנסות לעמוד על מקומם. זה היה גם אצל המנהלים הקודמים. באו וניסו, אני חושבת שיודע שר אוצר לשעבר, שאני ביקרתי אני וחברי האחרים גם בממשלות אחרות, ושרי אוצר ממפלגות אחרות.לגיטימי שפוליטיקאים יבוא ויתלוננו, תמיד היה גב, גב לעיתונאים שעושים את העבודה שלהם. מאז שנכנס המנכ"ל החדש לתפקידו ושרשרת המינויים שעליהם דיברתם קודם לכן, אין גב, אין חופש עיתונאי, יש אווירת אלימות.

למען לא תהיה פה הכחשה גורפת של הדברים, כי כשבייגה דיבר קודם נאמר לו שהדברים לא נכונים. אז אני רוצה לומר, אנחנו לא ננהל את המשפט בזירת הכנסת, אבל כשתוכן שיחות הבירור שניהלו מנהלי רשות השידור עם אורלי וילנאי, ובעיקר המנהל הכללי, יחשפו וישזפו את העין הציבורית לא יהיה בן אדם אחד בישראל, כולל המנכ"ל, שיכחיש את הדברים. אורלי וילנאי בשיחת הברור פוטרה כי בלשון המנכ"ל פגעה בגדולי האומה שטרית ונתניהו, ומשסדקה את הפורצלן אותה עמימות שלדבריו חייבת להיות קיימת בין המנכ"ל לפוליטיקאים לא ניתן יהיה לאחות אותם מחדש. ואני אומר עוד פעם באחריות, שהדברים לפחות פה מוקלטים, לא יהיה איש בישראל כולל המנכ"ל. אני אומר לך אורי, לא יהיה איש בישראל כולל המנכ"ל שיעז לסתור את הדברים. אני לא רוצה לומר כי זה ענין משפטי, אבל המנכ"ל יאשר בקולו בבית המשפט את הדברים.

רבותי אני רוצה לספר לכם ארבעה סיפורים מאד קצרים. אני מספר סיפורים גם ברדיו. בחודש האחרון עזבו את מערכת החדשות של קול ישראל שלושה אנשים בכירים, אני מניח שחלק מהשמות אתם מכירים, חיים זיסוביץ שכנראה עוזב בסוף החודש, מיכאל טוכפלד שאתם רואים אותו הרבה כאן, ואריאלה קליין עורכת יומן הבוקר. בחודשים האחרונים עזבו את מערכת החדשות של קול ישראל ורשת ב' הרבה מאד אנשים. נקלט אדם אחד בלבד, שעיתונאי ברשת ב', נסיון עיתונאי כמעט אפס, קשר משפחתי יוצא מן הכלל, מה שעוד יותר מרתק הנסיון העיתונאי היחיד שהיה לו זה לכתוב בעתון מאד מסוים כתבות משמיצות על עיתונאי הרדיו שעכשיו שהם עמיתיו לעבודה. זה האיש היחיד שהתקבל לעבודה ברשת ב' בחודשים האחרונים. ריג'ין קוראים לו, הוא הבן במקרה של נציג ההסתדרות שמיצג את הטכנאים במשא ומתן מול ההנהלה, והוא היה האיש של מקור ראשון העתון שהיה כותב כתבות משמיצות על רשת החדשות של קול ישראל.

עוד דבר, שמסקנות ועדת אור מתפרסמות, רשת ב' של קול ישראל עושה שידור חי בן כמה שעות, המומחה המשפטי שמוזמן לאולפן, ואני שומע את זה הפעם לא כיושב ראש האגודה, סתם כעיתונאי, זו אישה, עורכת דין בישראל שאני מאד מכיר אותה טוב כיוון שאני קורא את גלובס ומתעניין בכלכלה, היא מומחית לסחר בינלאומי, ואני הולך להנהלה של הרדיו ואומר, תגידו, הגב' לא מבינה הרבה בתחום הזה היא כותבת מאמרים על סחר בינלאומי, אבל מתברר לי שהיא מקושרת לטפלר, זה גוף בעל זהות פוליטית מאד ברורה, אני לא אגיד בימין או בשמאל, אבל מאד מאד ברורה. אני פונה למנהל הרדיו והוא ינזוף בראש מערכת החדשות של רשת ב' שהביא אותה, כמובן שהוא לא נוזף ולא כלום שניהם נשארים על משרתם.

אני רואה יומן לפני שבוע, אני מקבל איזה טלפון מסוים ממישהו בכיר מאד אצלנו, שממליץ לי מאד להביא אדם מסוים תוך כדי שידור שמומחה, אני מכיר את האדם, בינו לבין מה ששידרנו לא היה שום קשר, ושמעתי על ההודעה ואז התברר שהאיש הזה מה שנקרא מומלץ ההנהלה של השבועיים האחרונים. להנהלה שי מומלצי הנהלה, זה יכול להיות במדור עיתונאי לא רע. מנגד, מהצד השני למה שתיארה פה אורלי. לפני שבועיים לאחר שנתיים ויותר של נסיונות חודש האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל שלא היה קיים כבר חמש שנים. עבודה מאד מאומצת ליישב איתם. ליושב ראש האירגון הזה נבחר אדם שיושב כאן, שמו אריה שקד, מזכיר מערכת החדשות ברשת ב', האם פלא הוא שביום הבחירה שלו, או יום לפני כן בלבד, הוא מקבל מכתב ממנהל קול ישראל שהקדנציה שלו כמזכיר מערכת עומדת להסתיים לא תתחדש ובצד זה כתב אישום עם חמישה ושישה פרקים שבעקבותיו הוא מוזמן, יום לאחר בחירתו, יומיים לאחר בחירתו, להצלבה בלשכתו של מנהל הרדיו עם כתב אישום מפה עד לשם, ונשלח מכתב על ידי רשות השידור שמזמן חוקר של נציבות שרות המדינה לחקור אותו. אגב, מר בר-אל, אל תתמם כאן, אתם שנתיים מציקים לי, אני באמת גם נמצא עכשיו תחת חוקר של נציבות שרות המדינה, בעניין שבית המשפט אפילו קבע בענייני שאני צודק, אבל מינו לי. את התכנית של יום שישי, אגב, אני מצטער שאני עוזב בעניין אישי, אם לא היית מגיב לא הייתי עוסק, הורידו אחרי שהורידו אותי מתכנית אחרת למדור חיפוש קרובים, אחרי שהורידו אותי ממשדרים כמגיש יומנים והפכו אותי למגיש לילה, השיטה היא מאד פשוטה. אגב זה לא משנה ירון איקס. אתה עושה משדר, אין לך קשר עם ההנהלה או אם אין לך קשר טוב עם ההנהלה אתה לא מוכן להיות בנו של.. אתה פתאום נעלם, ואז מציגים עלי, והם גם הציגו על זה בבית משפט, ואומרים למה שלא תעשה בלילה ביום ירושלים משדר מ-12:30 עד 5 בבוקר.

למה לא?

משלוש סיבות אגב, כל אחד מהם זה שם של ילד שבגללו אני מתעורר בשש בבוקר, לקחת לבית הספר. אבל מה שקורה, אתה לאט לאט מועלם, עובר לשעות נידחות, מורידים לך תכניות. שכרי בשנתיים האחרונות פחת בסביבות 30-40%, אגב, מעבר לקיצוצים הרגילים שנעשו במערכות החדשות. עשו קיצוץ של 30% לי הורידו 80%, כשבאתי ושאלתי למה, אמרו אנחנו, אלו היו כמה תמונות ממה שמרחש בחיי היום יום במערכת החדשות ברשת ב'.

יושב ראש אגוד התסריטאים. אם זאת התמונה בקרב עובדים של רשות השידור, אז אתם יכולים לנחש כמה וכמה בקשרים שלה עם יוצרים מבחוץ. תמונה מאד עגומה, אני יכול לתת מקרה, שרק לפני שלושה ימים קבלתי תלונה של חבר איגוד, של אורי ברבש, הוא גם מג"ד במיל' הוא גם מועמד לפרס האוסקר על הסרט הטוב ביותר, ואורי ברבש מבכירי אמנים ישראל הוזמן אצלו סרט. בנושא פוליטי. הוא עשה את הסרט לשביעות רצון הרשות, והרשות פרומואים הוציאו הודעה לעתונות ובשיחה במקרה שהוא התקשר לאחד הפונקציונרים ברשות ההוא מודיע לו, תשמע, החלטנו לא לשדר את הסרט. אחרי חודשים של עבודה, של אחד מבכירי אמני ישראל הוא מקבל הודעה שהסרט שלו לא מוקרן, בשיחה מקרית, כשהוא שאל בעצם אם הסרט ידחה, התשובה היתה אנחנו לא יודעים, וזה לא עניינך. אני חושב שהתמונה מאד ברורה. אי אפשר להתעלם ממנה.

אני רוצה להגיד כמה משפטים, ולאחר מכן לעניינים של פדרבוש ישיב מנהל החדשות, מנהל הטלויזיה.

אני רק רוצה להגיד לכם דבר אחד, רבותי, ובייגה תשמע לי טוב. אם אני הייתי נותן הוראה כזאת הייתי עומד כאן ואומר לך למה. לא הייתי משנה אותה ואמרתי לך את זאת אז, כשדיברנו. מלפני שנתיים משהו הוגשה נגדו תלונה על הצגה מינית ברשות השידור. התלונה נתקבלה בבית הדין למשמעת לא דרכנו, התקבלה והוחלט לפתוח נגדו בהליכים. באותו ערב אדם מאד ידוע החליט שהוא מתבטא בו, אולי בצדק מבחינתו, למחרת בבוקר הכותרת היתה אני לא יכול לסבול את המעורבות של ראש הממשלה בעניינים שלי, באמצעות המנכ"ל. זה אותו אדם ששלח לי לפחות עשרה שליחים. שאם אתמוך בו כמנהל טלויזיה הוא יעשה כל דבר שאבקש, אמרתי לו, לא, אין לי בקשה. אני רוצה להגיד לכם משהו, זאת עובדה כל דבר שמישהו נכשל, בא ואומר לך פוליטי. זה הפך לאופנה. אבל כאן בכנסת שקצב עומד ליד חבר כנסת ומתקשרים אלי למה אתה לא נותן לו ביפר, למה אתה לא נותן לו פלאפון, זה לא פוליטיזציה, אין אחד שלא מכובד לפחות לשלושה ארבעה חברי כנסת ממפלגות שונות. עכשיו בואו אגיד לכם משהו, אי אפשר לבוא ולהגיד, פה נהיו מחיצות ועניינים. מנכ"ל אחד שאני מכיר, ואני ברשות 45 שנה, בדיוק, שמעולם, מעולם, מיום שנכנסתי לתפקיד לא בא לטלויזיה לצפות בכתבות לפני שידור, אף פעם. לא צינזר כתבות, אף כתבה. לא פסל כתבות, אף כתבה. אף כתבה אני אומר בכלל. ואם מי שבא ואומר לך זה הוא, תדע לך זה חלק ממדיניות. כל מי ששבר את הרגל, מעד, שבר את הרגל, התנהג לא טוב יש לו בעיות עם נעליו, מה הוא יגיד, איך אמר אותו מנחה קריין, בסך הכל מגיש של תכנית, שבא ורב עם הצוות של היומן והצטרך לעזוב ואמרו לו תעזוב, מה אמר, שרון נגד פלוני. אמר כדין, תבינו זה דבר אחד, המשחק הזה נדמה לי שהוא הפך לכל כך ילדותי שהוא מבחיל, ואם אני יש לי, לדוגמה, סדרה של תמונות על כתבת מסוימת שבמקרה יושבת כאן כצדיקת הדור, ואומרים לי שהיא שאלה את הרב לאו, היה אז רב ראשי, והדבר מדובר ב-8.11. ויש את התאריך כאן, ותוכלו לראות, היא שאלה אותו שאלה, קבלה ממנו את התשובה תפרה לה שאלה אחרת ושידרה אותו. אמרה לו שזה מיועד לשידור ביום חמישי וזה שודר ביום שישי בלילה, וזה בא כתלונה רשמית. לא רק את זה רבותי, ומתברר שבר-אל מקבל את התלונות הוא לא מגיב בעיתון, זה הדבר שמטעה אתכם. אני תפיסתי היא אני לא אתקוף את עובדי בעיתון. אבל יש כאן, לא נשאר רק את זה. דוברת בתי המשפט טענה נגדנו וזה התפרסם בעין השביעית, שלא קבלה את התגובה שלה לדבר מסוים. דובר משרד העבודה לא מקבל תגובות. על מה כל הריב הזה, לא מתיישבים עליו סך הכל מה, הרי אין כתבה אחת שנפסלה, אין כתבה אחת שבוטלה, ביקש ממנה תני לו זכות תגובה. יש אצלנו קוד אתי, ברשות השידור, שהוא לתפארת שמו מסמך נגדי. למשל לדוגמה, דבר מאד מקובל, הבעת דעה על מישהו תן לו להגיב. נתת למישהו להגיד משהו נגד מישהו, תן לו להגיב. יש מישהו כאן, תגידו לי באיזה.

זו גם התשובה שדווקא לי מדוע היתה, אבל למה מסלקים את התשתית.

לא סילפנו, רגע, הוא יעמוד ויסביר לך מה שקרה אף אחד לא סולק, יש חוזה מאד שמן, בשכר שהולידה הרבה אלכוהול יתר הכתבים, אף אחד לא נגע בה כלום, היא יכלה ללכת לדיאלוג, היה סבב של כתבים של כולם, הוא יסביר לך, אני לא רוצה להכנס לזה, זה לא ענייני. מחר יגידו לי גם כתב זוטר במודיעין עשה משהו, יבוא בייגה ויגיד לי, הכתב הזה אמר שאתה אמרת. אותו איש שטען בעיתון עד היום מעולם לא דיברתי איתו בטלפון. יגיד לך את זה. מעולם לא דיברתי איתו בטלפון. לידיעתך, ולכן זה מקומם איך אתם נגררים אחרי השטויות.

אני יכול להודיע בעיתון על העניין שלי.

אומרים לך מתנכלים לראשי האיגודים. ראשי האיגודים הלכו לבחירות כשהם יודעים שיש חקירות. אני רוצה להגיד לך, אני אמרתי בהתחלה שרשות השידור היו ששה ספרים, אני אמרתי לגינזבורג מזל שלך שלא המשכת, היו עוד ששה ספרים. ואני רוצה להגיד לכם, אם אתה יושב ושומע שאדם חותם על שעות נוספות, מ-8 בבוקר עד 8 בערב ששה ימים בשבוע, מיום א' עד ו' אבל יש לו מסעדה או שהוא מנכ"ל של אולפנים, בג.ג.

אין אתה נעשה קטן מזה.

לא קטעתי את דבריך, לכן שב ושמע, אני רוצה להגיד לכם אחריות מלאה מאחורינו. מה שאני אומר זה בא לי ממי, ממחלקת החקירות של בית הדין של נציבות שרות המדינה. הם הודיעו לנו, לא אנחנו. קבלו ממישהו, אני לא יודע מה, בדקו, חקרו, והודיעו לצימרמן מנהל משאבי אנוש, יש חקירה שמתנהלת על א', יש אחד, מקרה אחד, אנחנו לא התערבנו. בא באמצע מכתב אנחנו מודיעים למשטרה שזה לעניין שלהם ולא לעניין שלנו. יש גם כאלה. יש ששה שבעה מקרים, היום, שנבדקים גם במשטרה. אז מה יגידו לך, אנחנו לא בסדר, המנכ"ל הוא פוליטי, הוא שרון. אני שרון לא ישבתי איתו פעם אחת. לפרוטוקול, פעם אחת מאז שהתמנה. לא שוחח איתי פעם אחת בטלפון. אני לא אשפוט את ראש הממשלה. אבל הם יום יום מחוברים לכל מיני. עכשיו אני מבקש תשמעו אותו על אורלי וילנאי.

נתחיל מזה שלאורלי וילנאי, היתה אמורה לעשות כתבה, אני כמנהל חדשות ותפקידים אחרים כעורך, אני דחפתי את אורלי וילנאי אם היא דוברת אמת אז שתאמר את זה, לעשות מה שיותר כתבות חברתיות, אני אומר שכתבה חברתית לא פחות חשובה, מה שאני בקשתי מאורלי וילנאי וגם בהוראות הממונים עלי להקפיד ולעבוד על פי כללי המסך, לבקש תגובה, להשיג תגובה על כתבות שהיא עושה. אם היא מותחת ביקורת הרבה על אמוציות, הרבה ביקורת של פרשנות, שהיא חורגת מתפקידה ככתבת, זה מה שאני אמרתי, היא לא עשת את זה. ביקשתי ממנה, אורלי תגידי בבקשה, ואמרתי לה במשפט אני דואג לך, הבעתי בכנות ולא איימתי עליה, אמרתי לה, אורלי אני דואג לעתידך כי בסופו של דבר את חורגת מהנהלים לא תהיה לנו בררה, אני לא רוצה לפגעו בה. כי היא חורגת מתפקידה. אנחנו דחפנו את אורלי וילנאי, עדות, ותבדקו את זה, לעשות כמה שיותר כתבות חברתיות, לטפל בכמה שיותר נושאים חברתיים, להביא למסך, להביא תגובות, אורלי לא עשתה את זה. היא חשבה שהיא הפרשנית שלנו לענייני עבודה ורווחה, הובהר לה אלף פעם שהיא לא פרשנית, אלא היא כתבת. יש לנו פרשן בכיר שמתח ביקורת על ימין ועל שמאל, ולא מפסיק למתוח ביקורת על ימין ועל שמאל, על האוצר אם צריך. ועל מדיניות הרווחה של הממשלה. הוא עושה את זה. כשאורלי וילנאי חרגה מתפקידה הוער לה שיש בעיה, יש בעיה מקצועית איתה. זו הסיבה שההנהלה התנגדה לאורלי וילנאי, ותסלחו לי, אתם מדברים על פוליטיזציה ברשות השידור, אני אומר לכם שאם המנכ"ל אומר לי כל פעם דבר אחד, יורם תהיו אוביקטיביים, תביא מכל המחנות. תביא מכל הצדדים, אני רוצה איזון בכתבות, ואני רוצה איזון גם בדיונים באולפן. אמר לנו יוסי שריד, בציטוט אמר את זה, אמר אז לעדים במחלקה, אמר טוב שיש ערוץ 1 שאנשי השמאל יכולים לדבר בערוץ 1. טוב לציטוט הוא אמר את זה.

האחרים יכולים לדבר.

אתה לא יכול לומר את זה. צבי אומר כל הזמן לא נשיג תגובות מהאופוזיציה.

אני לא זוכר את עצמי מופיע במבט מאז שאני בכנסת.

בדרך כלל זה בדקת כתבות. אבל אני אומר לך שיש נושאים שקשור בנושאים שאתם מטפלים בהם, שהוא על סדר היום מובאים גם מהמגזר החרדי, יש לנו כתב היום ששמנו אותו במיוחד למגזר החרדי.

דוגמה כמה חרדים הבאת בפרשת תומרקין.

פרשת תומרקין חצתה את כל המחנות.

אבל ברשות השידור לא נתנו.

לעניין פדרבוש. לא היתה שום הנחיה ואני אומר גם בשיחה שכביכול, אני חושב שהיא הקליטה אותי אומר דברים לא נאמר לה לא לעשות כתבות על נתניהו, ונאמר לה לשאול לפי מסמך נגדי לתת תגובה ולהיות אוביקטיבית ככתבת. ולא כפרשנית. האם זה לא לגיטימי שמנהל מכוון עובד שלו?

מה זה אוביקטיבי. האם זה שזורקים אותם מהבית שאין להם קורת גג, אתה אוביקטיבי.

זה ועדת כנסת, ובועדת כנסת צריך לומר אמת לא פחות מבית משפט.

אתה אמרת לאורלי וילנאי שהיא מפוטרת בקרית ירושלים ככתבת רווחה. אתה אמרת את זה. ככתבת לענייני רווחה. אתה אמרת לה שהיא לא תסקר את ענייני הרווחה בעיריית ירושלים העיר הכי ענייה בישראל. צריך להזהר כשמעידים לפני ועדה בכנסת.

אני מדבר על אורלי וילנאי, על תקופה של שבוע שבועיים, אי אפשר לשפוט את זה, אורלי וילנאי לא צינזרה בערוץ 1, היא רצתה לעבוד איתי לפי כללי האתיקה של ערוץ 1, כשחרגה מנושא זה הוברר את תפקידה בין השאר מצוות כתבים שלם של חטיבת החדשות.

היא מדווחת על עיריית ירושלים כעיר הכי ענייה בישראל אתה אמרת את הדברים לא אף אחד אחר. אתה מפיך אמרת את הדברים. חבל את מעיד בכנסת יש פרוטוקול. חבל. היא כנועה, אישית, ותכנית, אתה מוציא אותו

אני יודע שזה שקר הכל.

אדוני היושב ראש, אני הרבה מאד שנים בועדה הזאת יצא לי פעמיים לעמוד בראשה, אבל דברים כל כך קשים וכל כך מחרידים כמו הדיון הזה, אני רוצה לציין באמת שלוש נקודות. האחת אני לדעתי, האוירה שקלטה לגבי עדויות מכל הכיוונים זה קומץ. האוירה כאן אם כך נראית שרות השידור נראית מחרידה. ואם זה מה שקורה היום בשידור הציבורי אז אני אומר לכם, השידור הציבורי בישראל בסכנה נוראה,

אין לו זכות קיום בסיטואציה הזאת.

אני לא יודע, אדוני היושב ראש, אני דעתי זה מסוכן מאד אם האווירה, עם כללים הללו והנהלים הללו ימשכו. הערה שניה שאני רוצה לומר, אני באמת אומר את זה להנהלת רשות השידור, אני מכיר את רובם הרבה מאד זמן. רבותי, אין דבר כזה, שבטיעון של ביקורת תהיה אשר תהיה מבטלים צעד או מיצרים צעדיו של כתב, תפקידה של רשות השידור, במידה מסוימת, אגב יש תדפיס שאומר לועדה זה נתמיד מתייחס אל הדברים בעין בוחנת וביקורתית וחודרנית, ולא להיות אוביקטיבית מהדין ומהשמים, אגב, ביקורתית הנה וביקורתית הנה, על כל שלטון היא צריכה לבקר אותו בכיוון הזה. ואני בהערה הזאת ברשותכם לומר עוד דבר, ואתם מכירים אותי קצת, חברים יקרים, תשימו לב דבר אחד, הארץ הזאת נמצאת בהתרסקות מבחינה חברתית והפערים החברתיים הם קטסטרופה של אכזריות מה שקורא פרופסור אלי רובינשטיין אנחנו חיים בתוך כלכלה של יונגה, אם אתם לא תהיו אלה שתעלו את הביקורת באופן הכי נוקב, הכי קשה, הכי פחות מאוזן, מאוזן לטובת הצדק החברתי, מאוזן לטובת האדם, מאוזן לטובת האזרח, ותתנו בענין הזה את כל הכח ואת כל היכולת אז תדעו לכם המדינה תמשיך להתדרדר, מה שאתם לא רוצים. ולכן בעניין הזה אני חושב, שמה שנעשה אתם חייבים למצוא את הדרך שבה הדבר הזה יעשה מרשות השידור. אין לנו משהו אחר, אין לנו הגנה אחרת למדינה ולחברה מלבד השידור הציבורי הזה, שאתם עומדים בראשו.

אין מה לעשות אבל כלל אחד נשבר בשידור הציבורי, אני מכיר אותו הרבה מאד שנים, ולא יעזור כלום, חברים יקרים, מה שנעשה בכל, זה לא סדין אדום מר בר-אל, באמת, תאמין לי. אני יכול לסבול את התופעה של אורי דן, מבחינה אישית ולהתמודד איתה, כבר התמודדתי, אתה יודע, בעשר האצבעות חשופות מול מעצמות הרבה יותר גדולות. אבל מה שבאמת קרה עם אורי דן, והענקת היכולת הזאת של השידור ברדיו ובטלויזיה כל יום שישי, זה דבר שאין לו אח ודוגמה שבא אדם הוא השדר של ראש הממשלה, מה שלא ראש הממשלה, מה שלא יעשה ראש הממשלה, זה לא יכול להיות הדבר הזה. אתם רוצים פרשנים תביאו איזה פרשנים שאתם רוצים. אז תביאו את ראש הממשלה, זכותו לדבר. אבל לעשות את השידור הציבורי זה פגיעה, אני אומר לכם זה פגיעה בשידור.

למה לא הזכרת את מעמד העניים יותר מאשר אורי דן במעמד ראש הממשלה.

אני מבקש לא להכנס לעניינים פרסונליים. אני פונה למחוקקים שיושבים סביב השולחן הזה. שהכח בידם, ולמעשה מחזיקים את החוק מול עיניהם. רבותי, לפני מספר דקות שמעתם מהיועצת המשפטית שאומרת לכם, התקן, השכר, הגימלאות, תנאי העבודה וכמעט כל דבר שזז ברשות השידור, הוא באחריות או שר האוצר או שר הממונה, או שרת החינוך, עודף ריגולציה שיש ברשות השידור. תטפלו בנקודה הזאת. תטפלו בעיקר. אם במקום לבוא ולהתעטף בדבר ולחזור כל שנה, אני מתאר לעצמי, אני שנה ראשונה יושב איתכם פה, ושומע את זה, אז מכל מקום שאני מתאר לעצמי שזה כל שנה חוזר על עצמו. תטפלו בחוק. החוק מונח מול עיניכם תסתכלו על עודף הריגולציה שקיימת היום, תסתכלו על זה שאתם, מה אתם אומרים, אתם אומרים אנחנו רוצים רשות שידור עצמאית, זה מה שאתם רוצים, מנותקת, נכון, תטפלו בזה.

אבי, עודף הרגולציה נמצאת עכשיו בידיים של המנכ"ל.

לא, הכל דחוי.

אני רוצה ברשותכם, אנחנו יכולים פה באמת, לשבת ולדון הרבה מאד שעות בנושא מאד מאד חשוב, זה לכולנו חשוב הנושא, ואני פשוט רוצה לסכם את שני הדיונים, אחד דו"ח המבקר, והשני הבקשה לחוות דעת.

אין ספק שכולנו כאן מסכימים שיש בעיה קשה ותחושה קשה, בכל מה שקשור לנושא של רשות השידור ממלכתי. ולא סתם הבקשה לחוות דעת של פוליטיזציה ברשות השידור הממלכתי יש תחושות כאלה בין כל חברי הועדה, יש מצב שאדוני המנכ"ל אתה מאד רוצה לתקן את הליקויים של דו"ח המבקר גם, ואתה הידיים שלך כבולות לנושא הזה. ואני מתכוון קודם כל לאלתר, מיד, להוציא מכתב לשר הממונה, ממלא מקום ראש הממשלה למנות לאלתר, מיד, את הועדה המנהל, כי הבנתי שעדיין לא מונה המוסד הזה לכן גם כל מיני החלטות לא יכולות להתקבל. לא יכול להיות שיש מינוי עובדים בצורה לא חוקית, לכן אני מבקש שבאותו מכתב לשר הממונה, לאשר את הנושא של תוכן של המכרזים שבסופו בהסכמה, לא בהסכמה, לפני בית משפט שיקבל החלטה שיהיה לכם את הכלים לעבוד, ושתקבלו עובדים בצורה מכובדת, ולא מינויים כאלה שצריכים לחודש חודשיים ובסוף עובדים שנתיים שלוש כאשר הידיים שלכם כבולות. ואני מתכוון בכל מקרה, ופה על פי בקשה של חברים, לקיים דיון נוסף בהשתתפותו של השר הממונה, המטרה שלנו צריך רשות שידור ממלכתי, לא צריך רשות שידור ממלכתי, האם כן אז באיזה מתכונת, להסתכל פה על כל ההיבטים, ופעם אחת להחליט, פעם אחת לתמיד איך אנחנו רוצים לראות את ערוץ הממלכתי הזה כאשר יש ביטוי מצד אחד למיעוטים, לאוכלוסיות אחרות שכולם יבואו לידי ביטוי גם התחקירים שרוצים לעשות לטובת עם ישראל, הביקורת הבונה הזאת צריך ללמוד ותקן אותה, כי אם נסתום פיות לא נגיע לשום דבר למעשה, לא נגיע במיוחד במדינה דמוקרטית שאנחנו רוצים לשמור על חוסנה.

תודה רבה, לכל אלה שהשתתפו כאן, תודה רבה למוזמנים והמשך שיתוף פעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:45.