פרוטוקולים/ביקורת/8527



5
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
22.03.2004

פרוטוקולים/ביקורת/8527
ירושלים, כ"ז באייר, תשס"ד
18 במאי, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 79

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
מיום שני, כ"ט אדר התשס"ד (22.03.04), שעה 9:30

שירות התעסוקה – פיטורים עקב גילוי מעשי שחיתות – תלונה מס' 23 בדו"ח נציב תלונות הציבור 30.

חברי הוועדה: היו"ר אמנון כהן
אופיר פינס-פז

מר אליעזר גולדברג – מבקר המדינה, משרד מבקר המדינה
אביגדור רביד – מנהל נציבות תלונות הציבור, משרד מבקר המדינה
דורי פינטו – מנהל נציבות תלונות הציבור, משרד מבקר המדינה
מדי רוזנברג – עוזר בכיר לנציב תלונות הציבור, משרד מבקר המדינה
ליאת שכטר – משרד מבקר המדינה

אסתר דומיניסיני – מנכ"ל שירות התעסוקה, משרד הרווחה

עו"ד תומר רוזנר

ירדנה מלר-הורביץ

רשמה: שושנה מקובר



שירות התעסוקה – פיטורים עקב גילוי מעשי שחיתות – תלונה מס' 23 בדו"ח נציב תלונות הציבור 30

בוקר טוב ושבוע טוב לכולם, אני פותח את ישיבת הוועדה. שלום לאדוני המבקר, למנהל נציבות תלונות הציבור היוצא ולמנהל הנציבות הנכנס.

קיבלנו את דו"ח נציב תלונות הציבור, והבטחנו בעת קבלת הדו"ח שנקיים דיונים. החלטנו שהיום הזה יוקדש לארבעה נושאים שהופיעו בדו"ח נציב תלונות הציבור. אני חושב שהמסר לציבור הוא חשוב מאוד – שהציבור ידע שיש גוף עליון שאפשר לפנות אליו, להתלונן וגם לקבל תשובות. עם זאת, אני חושב שלא היינו צריכים להגיע לכך, אלא כל גוף צריך לטפל בתלונות ברצינות באמצעות נציב תלונות הציבור שלו-הוא.

דווקא כאן, בנושא שירות התעסוקה, מישהו התלונן על אי סדרים או על משהו לקוי, ובגלל העובדה שהוא התריע, הוא תמיד היה על הכוונת של פיטורים. יכול להיות שהדברים מוצדקים, ויכול להיות שלא – אבל התחושה היא שאסור להיות מצב שבו עובדים בתוך מערכת פוחדים להתלונן ברגע שהם מגלים דברים לא ראויים.

מצד אחד אנחנו צריכים להתייעל ולתקן, ומצד שני צריכה להיות רגישות ציבורית. אנחנו צריכים לראות את האיזונים והבלמים הללו, ללמוד מכך ולהפיק לקחים. אני פותח את הדיון הראשון היום בנושא שירות התעסוקה – פיטורים עקב גילוי מעשי שחיתות – תלונה מס' 23, עמ' 77 בדו"ח נציב תלונות הציבור 30. למרות שהבנתי כי הדברים תוקנו, אבקש לשמוע את נציג משרד מבקר המדינה, כיוון שאנחנו צריכים לתת לדברים פן ציבורי, ולוודא שדברים מהסוג הזה לא יחזרו בעתיד.

מדובר בעובד עראי בשירות התעסוקה, שהועסק כפקיד השמה בסניף יבנה. הוא חשד שמנהל הסניף מזייף כרטיסי נוכחות של עצמו ושל אחרים. הוא העביר את המידע למנכ"ל השירות, משם הועבר החומר אל המבקר הפנימי ואל נציבות שירות המדינה שחקרה את העניין. בעקבות העברת המידע הזה, הוחלט שהוא לא יכול להמשיך לעבוד בסניף יבנה והוציאו אותו לחופשה. חיפשו לו תפקיד אחר, ונמצא לו תפקיד כרכז ועדות ערר. נמסר לנציבות תלונות הציבור שנותנים לו הזדמנות נוספת להוכיח את התאמתו לשירות. הוא פנה אלינו וטען שגם בתפקידו החדש מתנכלים לו ולא נותנים לו לבצע את העבודה, וכעבור מספר חודשים עמדו לפטר אותו.

נציבות שירות התעסוקה טענה שהוא עובד גרוע, שהוא הגיע לשירות בגלל קשרים פוליטיים שהיו לו, ושאין קשר בין חשיפת מעשי השחיתות לבין הכוונה לפטרו. אמרו שהוא לא מתאים לעבודה, אבל נציבות תלונות הציבור לא מצאה מידע כתוב – חוות דעת כל שהן – על כך שהוא לא התאים לעבודה. בנוסף, הם טענו כי תפקידו כרכז ועדות ערר איננו תפקיד דרוש, ולכן התכוונו לפטר אותו במסגרת צמצומים ששירות התעסוקה נדרש לבצע. עם זאת, הבירור העלה שהיתה אומנם דרישה לצמצומים, אבל ההליך הוקפא ולמעשה אף עובד לא פוטר.

איך יודעים לאבחן אם העובד אכן לא מקצועי, לא מסור או לא יעיל, או שמא הוא מתחיל להתלונן על מישהו רק כדי שלא יפטרו אותו, במטרה לתלות את הפיטורים בתלונה?

זאת בדיוק השאלה שאנחנו מנסים לברר בתיקים מן הסוג הזה. אנחנו עוברים על מסמכים, במידה וישנם, כדי לבדוק חוות דעת קודמות ולברר מתי התחילו הבעיות אתו. אנחנו נפגשים אתו, עם עובדים אחרים ועם הממונים עליו, ומתרשמים מה קדם למה; האם התפקוד הגרוע או חשיפת מעשי השחיתות.

לגבי המקרה הזה באופן ספציפי, אנחנו לא יודעים אם הוא היה עובד טוב, אבל אנחנו יודעים שאין שום תיעוד לכך שרצו לפטר אותו לפני המקרה הזה. אין טענות בכתב על תפקודו – לפחות לא מהשנה-שנתיים האחרונות – ולא היתה כוונה לפטר אותו או להעבירו מתפקידו לפני חשיפת השחיתות.

כפי שנמסר לנו, הממונה הנוכחי של העובד הזה אמר שהוא מרוצה ממנו, ושהוא מעוניין להמשיך בהעסקתו.

נציב תלונות הציבור מצא כי האיש הודיע בתום לב ועל פי נהלים תקינים על מעשה שחיתות, וזו היתה הסיבה לכוונה להפסיק את העסקתו. זה עונה על תנאי סעיף 45א לחוק מבקר המדינה, ולכן יצא צו המורה לשירות התעסוקה להמשיך להעסיקו בתפקיד שיתאים לצרכי השירות בתנאי עבודה נאותים. בסוף הדו"ח צויין בנוסף, כי אם תהיה סיבה לפטר אותו, הצו הזה לא מונע כמובן המשך תהליכים בדרך הראויה. שירות התעסוקה אכן קיים את הצו, והאיש עדיין עובד שם.

גברתי המנכ"לית, אנחנו מבקשים שמקרה זה ומקרים מן הסוג הזה לא יצטרכו להגיע לנציב תלונות הציבור. אומנם מערכת שעובדת טועה לפעמים – מי שלא עובד לא טועה – אבל צריך להתייעל ולראות איפה הדברים נופלים. האם במערכת לשכת התעסוקה יש מנגנון אליו אפשר לפנות עם תלונות כאלה ואחרות? מדוע זה היה צריך לצאת החוצה ולהגיע למבקר המדינה? מדוע המנגנון הפנימי לא מלא את התפקיד? מדוע אותו אדם התייאש, החליט שיש כאן אי צדק וטיוח, שהחברים מחפים אחד על השני, ובעקבות זאת לפחד ולפנות לנציב תלונות הציבור של משרד מבקר המדינה? האם יש במערכת שלכם פירמידה מחוזית וארצית, ובאיזו נקודה את מתערבת במקרים מן הסוג הזה?

לגבי נושא המבנה הארגוני, המאפשר תהליך של בירור: ראשית, יש גם את מבקר הפנים שלנו שאפשר לפנות אליו, והוא מלבן ובודק תלונות. בנוסף, יש את יחידת היועץ המשפטי אליה ניתן לפנות. בעיקרון, תפיסת העולם שלי אומרת שמדובר באחריותו של המנהל. אם יש תהליכים לא נכונים בגוף עליו הוא ממונה, הרי שזו האחריות שלו לדאוג לכך שהמערכת תעבוד כמו שצריך. לצערי הרב, בהיסטוריה של שירות התעסוקה היתה נטייה – אותה אינני מעודדת – של הכפשות ושל שליחת תלונות, כי כנראה לא היתה סמכות פנימית שלקחה על עצמה את האחריות לטפל בצורה שיטתית בתלונות הללו. זו הסיבה לכך שכל אחד פנה לכל מי שהוא הבין, ובכל דרך.

היום אנחנו מנסים לתקן את זה, כמובן. אני בפירוש עומדת על כך שדברים יגיעו אליי בדרכים המוקבלות – באמצעות המנהלים, בהיררכיה המבנית שקיימת בשירות; יש מנהלי סניפים, יש מנהלי אזורים וכן הלאה.

אבל התלוננו על מנהל סניף.

עליו אחראי מנהל אזור.

אבל הם חברים טובים – הם עובדים 20 שנה ביחד.

אין לכך סוף. בסופו של דבר, אני רוצה להאמין שאנשים שמקבלים אחריות בתחום הניהול הם בעלי יושר מקצועי כדי להעביר תלונה, גם על אדם אחר. כך מתפקדות כל המערכות. אני לא יכולה לחשוד כל הזמן שכל מנהל לא יעביר אף פעם תלונה רק משום שהוא מכיר מישהו. המערכת לא תוכל לעולם לבדוק את עצמה. בנוסף, יש יועץ משפטי ויש מבקר פנים. כך מתפקדות כל המערכות. מבחינת המשמעת, אנחנו קשורים לנציבות.

האם מבקר הפנים שלכם נמצא כאן היום?

הוא איננו נמצא היום. מבקר הפנים טיפל בכל הסוגיה, והוא זה שהעביר את התלונה על המנהל לנציבות שירות המדינה. במקביל, אדון פדן מצא לנכון לפנות להרבה מאוד גורמים, חברי כנסת וגורמים אחרים. אם כן, המערכות קיימות, ואנחנו נוודא שהן תפעלנה ביתר יעילות, כדי שמקרים כאלה לא יימשכו כל כך הרבה זמן, וכדי שלא יהיה צורך בכל כך הרבה מערכות חיצוניות תומכות על מנת ללבן תלונה של עובד נגד המנהל הישיר שלו.

לעצם העניין, קל לי להתייחס למקרה כי הוא לא התרחש בזמני, אבל אני מוכרחה בכמה משפטים קצרים משלמדתי את הנושא – מהיועץ המשפטי ומאגף כוח אדם:

אדם זה התקבל לשירות בחודש פברואר 1998, כאשר הוא החליף מישהו שיצא לחופשה. בחודש יוני 1998 הוא התקבל ללשכת רחובות בתפקידו הראשון. ארבעה חודשים לאחר תחילת עבודתו כארעי הוא הועבר ללשכת נס ציונה כפקיד השמה, אולם הוחזר ללשכת רחובות כבר אז – כעבור ארבעה חודשים – עקב תלונות מנהלת הסניף על תפקודו הלקוי ועל יחס לא נאות כלפי דורשי עבודה. בחודש אוגוסט 1998 הוא הועבר שוב ללשכת רחובות, ובאוקטובר הוא פוטר – משום שהעובד אותו הוא החליף חזר, וגם עקב אי התאמה מקצועית.

האם זה מתועד באיזשהו מקום?

לגבי נושא התיעוד: לצערי הרב, בשירות התעסוקה אין מערכת מוסדרת של הערכות תקופתיות על תפקודם של העובדים. התלונה בעניינו קיימת, אבל העובדות לא נבדקו עד תום. איש לא טיפל בתלונה, אבל המנהלת אכן אמרה שהיא לא מוכנה שהאיש ימשיך להיות מועסק על ידה כי הוא איננו מתאים.

מסתבר שאיש יש קשרים טובים מאוד, כי בחודש מאי 2000 הוא התקבל שנית לשירות התעסוקה.

אני רוצה להבהיר לפרוטוקול: אתי אין לו קשרים.

בחודש מאי – למרות שהוא פוטר, ולמרות שמי שהיה בודק בציציות היה צריך לשים לב לכך שעל פניו מדובר בעובד בעייתי – הוא התקבל שנית לשירות כפקיד השמה ביבנה, על פי החלטת המנכ"ל דאז. כעבור שנתיים ושלושה חודשים הוא סיים את עבודתו בלשכת יבנה על רקע התלונה בה אנו דנים – טענות על כך שהיו זיופי כרטיס התייצבות של המנהל כלפיו, על כך שהוא ניסה להמעיט כביכול את כמות השעות שהוא מקדיש לעבודה, ובכיוון הפוך – לטענתו המנהל עצמו זייף. הנושא הזה הועבר למבקר הפנים ולנציבות שירות המדינה, ולמעשה טרם הוברר עד תום. נציבות תלונות המדינה קבעה שהיו דברים, אבל הטיפול במנהל טרם הושלם – לא הוגש כתב אישום והנושא לא טופל מבחינה משמעתית ומנהלית.

למה?

כי הטיפול בתיקים אורך שנה וחצי ושנתיים. לפעמים הטיפול בתיקים פשוטים בנציבות שירות המדינה נמשכים זמן רב.

כמנהלת, לא מפריע לך שמישהו מזייף שעות?

זה מפריע לי. אני חוזרת שוב, שזה לא התרחש בזמני. היום, משעומדת תלונה נגדו ויש הליך משמעתי בנציבות, אני לא יכולה להחליט שאני מייתרת את התהליך.

קודמייך לא התייחסו לתלונה במשך ארבע שנים. אני מבקש לשאול מדוע את, בתפקידך החדש, לא תפני לנציבות שירות המדינה בבקשה שיחליט האם הוא זכאי או לא, ושיציג את המסקנות. הרי אדם שעושה דברים מהסוג הזה לא מפסיק ביום אחד. יכול להיות שהוא עושה עוול גם לעובדים אחרים, והם פוחדים להתלונן ולהפסיד את מקום העבודה שלהם. הם ראו שמישהו התלונן וכמעט רצו להעיף אותו. יכול להיות שהמצב הזה ממשיך.

נציגי נציבות שירות המדינה אינם נוכחים כאן, ולכן אני לא רוצה להתייחס. זו איננה הפנייה הראשונה שלי לגבי מקרים שונים התלויים ועומדים בבדיקתם, ומשך הבדיקה הוא ארוך. אם אין כאן נציג מטעם הנציבות שיוכל להגן, אני לא רוצה להתייחס לנושא מעבר לכך.

איך את כמנהלת מסתכלת על העובדה שיש לך אדם כזה בתוך המערכת שלך? האם זה תקין מבחינתך?

כמובן שזה לא תקין, אבל כרגע אין לי סמכות – הרי כנגד המנהל יש תלונה שלא הובהרה עד תום – איך אוכל לפטר אותו עכשיו? הוא יכול להוציא צו מניעה.

האם פנית לנציבות שירות המדינה בנושא הספציפי הזה?

לא בנושא הספציפי הזה, אבל בהרבה נושאים אחרים כן.

האם את מוכנה לפנות? גם אנחנו נפנה כוועדה.

זה לא ישנה הרבה, אבל אני מוכנה לפנות. אני כבר לוחצת בהרבה מקרים אחדים, וזה לא מצליח לקדם את העניין.

מכל מקום, עקב הסכסוך שהתגלע, ועל רקע העובדה שאי אפשר להמשיך במצב שבו אחד חושד בשני שהוא מצלם את כרטיסי ההתייצבות שלו, החליטה הנהלת השירות בחודש אוגוסט 2003 להעבירו לסניף אחר. כפי שאמרת קודם, איש לא רצה לקבלו כי הבינו שזה בעייתי, ועל כן יצרו בעבורו תפקיד – היום אני אומרת שזהו תפקיד מיותר לחלוטין, לא דרוש ולא חיוני. נוצר צורך לייצר מקום עבודה על רקע הבעייתיות שנוצרה: מחד, אי אפשר היה לפטר אותו, כי הוא קשר את נושא הפיטורין לגילוי השחיתות, ומאידך לא היה תפקיד שבו אפשר היה לשבץ אותו. מנהלת אחת אמרה שהוא לא בסדר ולא הסכימה לקלוט אותו. עם המנהל השני הוא הסתכסך, והשלישי – מנהל האזור – אמר שהוא הבין באיזה עובד מדובר ולא הסכים לקלוט אותו. בשלב הזה, במקום להילחם בתופעה עד תום, ייצרו תפקיד מיותר לחלוטין.

מכל מקום, בהנחיית ממלא מקום המנכ"ל דאז, הוחלט להעבירו בחודש ספטמבר לכהן כרכז ועדות ערר, בכפיפות לאותו מנהל מחלקה שעל פי המוזכר היה מאוד מרוצה ממנו. אלא שהוא כבר לא כל כך מרוצה ממנו, כי העובד מתלונן עליו שהוא מגרש אותו ממשרדו בכל מיני טענות, ולא מעוניין שהוא יישב איתו. כך מופיע במכתב שהגיע עכשיו לפתחנו, ב-3 בפברואר 2004, וכבר נפתחה שם חזית נוספת בנושא הזה.

באיזה אזור הוא מתפקד היום כרכז ערר?

באשדוד.

למה ציינת שהתפקיד הזה מיותר?

כי יש אנשים אחרים בוועדות ערר, ואין צורך בכל כך הרבה אנשים שיתעסקו בנושא הזה. זה פשוט תפקיד מיותר. היות וגם בתפקיד הנוכחי יש בעיות בין הממונה לבין האיש, ולאור העובדה שאנחנו נמצאים במצב של צמצומים והתייעלות – אני עצמי פיטרתי 15 איש – "נאלצתי", ואני אומרת זאת במרכאות, לדלג עליו כדי שלא יקשרו את עניין הפיטורים להחלטה בעניינו, למרות שהוא היה בראש רשימת המפוטרים.

הבנתי שפיטרתם אותו בטענה של התייעלות, והבדיקה העלתה שלא פיטרתם אף אחד מלבדו.

מדובר כאן בזמן אחר.

אני מדבר על התקופה הקודמת.

לגבי הזמן ההוא – זה נכון.

קראתי גם את הסיכום – אתם לא מנועים לפטר במידה והוא לא מתאים. אם אתם נכנסים לתוכנית התייעלות ונאלצים לפטר כ-15 בסניפים כאלה, ואם את מגדירה את תפקידו כמיותר במערכת, אני חושב שאף אחד לא היה מדבר. שוב, כשמדובר בתוכנית התייעלות, ראש הפירמידה מחליטה וזה לא מהווה בעייה. מבחינתי, הבעייה היא שאתם מכריזים על תוכנית התייעלות ורוצים לפטר אותו בנימוק הזה, ואף אחד מלבדו לא הולך הביתה.

עבור לתקופה שבה כבר הגעתי ונאלצתי לפטר 15 עובדים – הוא היה ברשימת המפוטרים, ושוב עניין ההחלטה של נציבות שירות המדינה מנעה ממני לפטר אותו. אני רוצה להוסיף: אני לא מכירה את האיש, ואמרתי: אני באה בידיים נקיות. הוא כל הזמן מתלונן, אז בואו ניתן לו הזדמנות חדשה. ביקשתי מהסגן שלי לזמן אותו לשיחה ולומר לו: אדוני, אתה אומר שרודפים אותך וכולי, אני לא מכירה אותך – השולחן נקי. אני אעביר אותך לתפקיד מוגדר, שבו יש פיקוח עליך, שם אנחנו צריכים את התפקיד שלך. מה יותר יפה? אחר כך אוכל לחוות את דעתי בידיים נקיות ולומר אם היה תום לב או לא. כך הוצאתי בכתב הודעה. רק הגיעה ההודעה לשולחנו של האיש – קודם כל הוא כבר חולה, ולא הגיע לשיחה עם הסגן. במקביל, הוא התחיל שוב עם פנייה לחברי כנסת ולאחרים, וכבר אני מזומנת לבדיקה אתם מדוע אני מעיזה להעביר אותו לתפקיד נחוץ ונדרש, הכולל פיקוח? האמן לי, זה נעשה בלחץ גדול מאוד על המנהלים, כי אף אחד "לא רוצה להתעסק" עם אדם שכל הזמן מטריד, מציק ולא עושה שום דבר.

בשולי הדברים, למרות שהוא עובד משנת 2000, יש לו 111 ימי היעדרות מפאת מחלה. אם כן, אני לא רוצה לשרטט כאן פרופיל של עובד, אבל יובן מאליו שלא מדובר באדם התורם לשירות. נוצרה כאן קונסטלציה אומללה של אדם המשתמש בחשיפת השחיתות כדי להגן על עורו, כשתפקידו אינו נחוץ, והוא אינו מוכן לעשות דבר על מנת להראות שהוא אכן מוכן ויכול לתרום לשירות, ומנסה בכל דרך – בלתי ישירה – לטרפד את המהלכים בעניין. הרי ניתנה לו הזדמנות להופיע, וצלצלנו אליו ודברנו אתו, וכמובן שהדברים לא הועילו.

כאמור, גם השבוע יש לי מפגש עם אחד מחברי הכנסת המזמן אותי לבירור בנושא הזה, כי האיש כבר פנה אליו. אני חושבת שאנחנו מבזבזים יותר מדיי זמן על האיש. אני בעד הגנה על כל אדם החושף תהליך בלתי תקין במערכת, אני חושבת שצריך ללמוד מהדברים הללו וצריך להתמודד אתם. מאידך, בלתי סביר לחלוטין לאפשר לאנשים לנצל את הדברים הללו. אני מבטיחה לך נאמנה שאתקשר פעם נוספת לנציבות על מנת לסיים את התהליך כנגד המנהל, אבל מנגד הוא מעסיק אותנו יותר מדיי זמן ביחס למה שאנחנו מקבלים ממנו כתפוקות המערכת.

ייתכן שמדובר בעובד שמטריד ומציק, אבל כפי שאני מכיר את עבודת נציבות תלונות הציבור, לא על נקלה היא מוציאה צו להחזרתו של עובד לעבודה במצבים של חשיפת שחיתויות. ההתייחסות אל העובד כאל מטריד ומציק, כפי שאמרת, הפריעה לי מאוד. אני חושב שנציבות תלונות הציבור עשתה כאן בדיקה ומצאה שנעשתה התנכלות כנגד עובד שחשף שחיתות, וכפי שאני מבין ממך היא עדיין לא בוררה למרות שחלף זמן רב. אני לא הייתי מתייחס בביטול כה רב למצב הזה.

לא זו בלבד שמצב שבו מוצא צו המחזיר עובד לעבודה הוא חריג, אלא הוא נעשה לאחר שיקול דעת ובדיקה מעמיקה. כפי ששמענו מנציגת משרד מבקר המדינה, גם במקרה הזה נעשו הבדיקות ונמצא שהעובד צדק. לכן, התייחסות לעניין בצורה כה מבטלת נראית לי לא ראויה מסיבה זו.

האם ננקטו צעדים כנגד אותם עובדים, שהיו אחראיים לניסיון הלא חוקי לפטר את העובד?

ראשית, אתייחס להערתך הראשונה: איש לא התייחס בביטול להחלטת נציבות תלונות הציבור בעניינו; היא נכונה, ואנחנו לא מערערים עליה. אני אומרת שנוצרה כאן קונסטלציה אומללה של קשר בין טענה עניינית ומוצדקת שצריכה להתברר עד תום, ומי שנהג שלא כדין צריך להיענש, לבין העובדה שמדובר בעובד בעייתי. החיבור הזה הוא החיבור הבעייתי – זה מה שאמרתי, מבלי לזלזל אף לרגע בעובדה שהוכחה לפיה יש שם בעיה מבחינת התנהלותו של המנהל.

לגופו של עניין, יש כאן אדם אחד שנבדק בענין הזה. הטענות להתנכלות הגורפת לא קיימות. יש כאן טענה כנגד אותו מנהל סניף יבנה, שכביכול זייף את כרטיסי ההתייצבות. אין כאן תלונה כנגד אנשים אחרים. אני לא יודעת למי אתה מתייחס.

מצאה נציבות תלונות הציבור שמאן-דהו – והנציבות לא הצביעה על אדם מסויים – החליט לפטר את העובד שלא כדין, ולכן הוצא הצו המחזיר אותו לעבודה.

אני לא חושבת שההחלטה לפטר את העובד היא לא כדין, כי מבחינתנו היא כלל לא היתה קשורה לתלונה על נושא הזיופים. החיבור שנעשה יצר כביכול את המצב שאלו הם פיטורים שלא כדין. אבל אנחנו טוענים – וזאת על פי עובדות שאני למדתי – שהאיש מתאים וראוי לעבוד בשירות התעסוקה.

ראשית, אני מודה ליועץ המשפטי עו"ד תומר רוזנר, על כך שנתן גב לנציב תלונות הציבור ולמבקר המדינה. עם זאת, אני חושב שמנכ"לית שירות התעסוקה כלל לא חלקה על מה שכתוב בדו"ח לגבי התלונה הזאת. יש לה בעיה אחרת, ועם כל הכבוד, צפיתי את האפשרות שתתעורר בעיה. לכן, אם קוראים בעיון את הסיפא של ההחלטה, לכך כיוונתי. פירושו של דבר: הכל צריך להיות תקין ועל פי מנהל תקין. אם אתם חושבים שיש בעיה של אי התאמה, התקשי"ר קובע מה עושים עם עובד שיש אתו בעיה של אי התאמה. אם אתם התחלתם בפיטורי ייעול או צמצום, יש הליך גם לגבי זה. יש לנו את העבר ואת ההווה, ואם תרצי – את העתיד.

לגבי התלונה הזאת, קבעתי חד-משמעתית שהיה קשר בין התלונה שלו על חשיפת שחיתות לבין הצעדים שננקטו נגדו, ולדעתי העובדות מדברות בעד עצמם. כשאין פיטורי ייעול, ומוצאים את האחד והיחיד הזה ואומרים: אתה מפוטר – זה מעורר תחושה לא נוחה. למה דווקא הוא? כאשר התהליך הזה עדיין לא החל. לא אחזור על כל שאר הדברים. אבל זה לא אומר שאני כמבקר המדינה וכנציב תלונות הציבור אתן יד לכך שעובד שאיננו מתאים ואיננו ממלא את תפקידו יאכל לחם חסד ולא ייעשה שום דבר נגדו. אני לא נותן יד ולא נתתי יד, ולא לכך התכוונתי.

בדברי הסיכום החשובים של אדוני המבקר, אני רוצה לסכם את הדיון הזה. כמובן, הצדק צריך להיראות ולהיעשות, והנציבות תחליט מה לעשות עם העובד מבחינת תפקודו.

אגב, לא אמרתי שהעובד איננו יעיל. אמרתי "אם".

לא אתלה באילנות גבוהים.

לגבי המנהל לגביו היתה תלונה, הוועדה תפנה לנציבות שירות המדינה בבקשה לסיים במהירות את נושא גילוי השחיתות של זיוף כרטיסי נוכחות של מנהל סניף יבנה על פי תלונה 23 של חוברת נציב תלונות הציבור. אנחנו מצפים שתעשו את שליחותכם נאמנה למען אותו ציבור הזקוק לכם. כפי שאמרתי, אם יש תלונות יש למי לפנות, ונחזק את המוסד כדי שהנושא הזה יטופל כראוי.

תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:03