כנסת פתוחה

פרוטוקולים/מעמד האישה/8410



5
הוועדה לקידום מעמד האישה – 15.3.2004

פרוטוקולים/מעמד האישה/8410
ירושלים, י"ב באייר, תשס"ד
3 במאי, 2004

הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס'
מישיבת הועדה לקידום מעמד האשה
שהתקיימה ביום ב', כ"ב באדר התשס"ד, 15.03.2004, בשעה 12:00


ס ד ר ה י ו ם

משבר המקוואות והלנת שכרן של הבלניות

ביוזמת ח"כ גילה פינקלשטיין

חברי הוועדה: היו"ר גילה פינקלשטיין
משה גפני

מר מאיר שפיגלר, מנכ"ל משרד הדתות
גב' מיכל צוק, רפרנטית דתות, משרד האוצר
גב' נועה וגנר, משרד התמ"ת
מר ליאור גולדשטיין, עוזר ראש הממשלה
מר פיני קבלו, מנהל הקשר כנסת שלטון מקומי
הרב מנחם בלומנטל
גב' שלומית גילה בן חור
מר אשר ברונשטמן
גב' יעל בר- אשר
גב' ליליאן זרנצ'יני
גב' שרה זלוטניק
גב' ויויאן חן
גב' חנה חנוכה
גב' הדסה כהן
גב' רינה סבח
גב' אסתר שרגא
גב' פנינה צוובנר
גב' מיכל צוק
גב' קטי קוזובסקי
גב' אסתר רוזנצויג
גב' אביאלה ששון
גב' אורנה שרחטון
עו"ד נועה בן אריה, יועמ"ש של מרכז השלטון המקומי
גב' מינה פנטון, יו"ר המועצה לקידום מעמד האישה, חברת מועצת י- ם

דלית אזולאי

חבר המתרגמים בע"מ






משבר המקוואות והלנת שכרן של הבלניות

אנחנו בשבוע שעבר התכנסנו בחדרי מספר בלניות והזעקה שלהן עד השמים והחלטנו שנכנס אותן
במסגרת של מעמד האשה שבמסגרת ועדה אנו יכולים לתפקד, להפעיל, לנסות לפחות כמיטב יכולתנו. מסתבר שהבלניות וגם עובדות הנקיון במקוואות בכל הארץ לא מקבלות משכורת, בדרך כלל משפחות ברוכות ילדים , עוסקות בעבודת קודש, מסורות מאד.

אני כתבתי מכתב לשר האוצר. אני רוצה להקריא לכן את המכתב. : "תשלום משכורות של הבלניות. לכבוד מר בנימין נתניהו. ברצוני להשמיע לפנייך סבלן של הבלניות שנקבר ונבלע בזעקת קולם של עובדי המועצות הדתיות. בפגישה שערכתי עם נציגותיהן בלשכתי, שטחו בפניי הבלניות את העובדה הכואבת שכבר מס' חודשים הן לא קבלו משכורת. הבלניות עובדות במקוואות במסירות רבה ומלוות את הנשים הבאות לטבול בשעות אחה"צ והערב תוך ויתור על השהייה עם בני משפחתן בשעות חשובות אלה. השרות שמעניקות הבלניות במקוואות חשוב מאין כמותו ואין לו תחליף. בלניות אינן משמשות רק מדריכות לאקט הטבילה אלא משמשות אוזן קשבת, מקור תמיכה וייעוץ לנשים הבאות למקווה. הבלניות אף שלפעמים נוטים לייחס זאת כך, אינן עובדות עבור הציבור הדתי והמסורתי בלבד. הן משרתות קהלים רחבים בהרבה, ואף שלעיתים סמוי הדבר מן העין. אי תשלום שכרן יוצר שחיקה אדירה בתפקודן ופגיעה בכל שכבות האוכלוסיה ולא רק בציבור זה או אחר. הבלניות, הנשים המסורות הללו לא שובתות ולא מוחות ואסור לנצל את העובדה שהן לא שובתות. הן רוצות לזכות נשים אחרות במצווה וצריך לעשות הכל כדי לפתור את הבעיות שלהן".

עדיין לא קיבלתי תשובה משר האוצר ואנחנו פה נמצאות במסגרת, נמצא פה אתנו גם חבר כנסת הרב גפני וגם ליאור גולדשטיין שהוא עוזר בכיר לראש הממשלה והוא עושה ועוזר נפלאות, ושמעתי על הפעילות שלו. אנחנו גם בטוחים שהוא ימצא דרך לעזור לבלניות. בפגישה שהתקיימה למפד"ל עם הרב שפירא, אמר הרב בפנייתו אלי כאישה היחידה במפלגה, שאין זכות קיום בכלל לחברי כנסת דתיים אם אנחנו לא דואגים בראש ובראשונה שיהיו מקוואות, כי אין קיום לעם ישראל ללא מקוואות. אז אני מודאגת מאד.

זה סוף לעם ישראל אם לא יהיו מקוואות.

כן, אז בואו נשמע, כל אחת תגיד מה כואב לה, כי באתן לפה להשמיע, ואחר כך נשמע גם את הרב גפני.

לנו כואב מאד שלא מתייחסים אלינו. יודעים שלא נשבות ונתנו לנו להתמודד בצורה מאד קשה בלי ציוד ובלי משכורת.

מה שמך?

פנינה צוובנר.

פנינה צוובנר, באיזה מקווה את נמצאת?

בקרית משה, ואנחנו צריכות להתמודד מקטן ועד גדול לבד, בהכל. אספר לך סיפור בשבוע שעבר מה שהיה לי.
מצלצלת אליי אחת העובדות ואומרת לי, אני לא באה לעבודה. למה את לא באה לעבודה? כי אין לי כסף לנסוע. מחריד!

מה המשכורת הממוצעת של בלנית?

מעט מאד.

כמה?

2000, 2500, 3000 מקסימום. זו עבודה, אני נמצאת
בעבודה מ- 16:30 עד 21:00- 22:00 בלילה כל יום.

וכמה שנות וותק יש לך?

יש לי וותק של 20 שנה.

זו המשכורת?

כן, עם זה אנחנו מתמודדות יום יום בצורה מאד קשה ואין אוזן קשבת. גם מה שאנחנו צריכות, הציוד הכי קל שבמקווה, מתרומות.

ממי, במועצה עצמה?

במועצה עצמה עכשיו אין עם מי לדבר. אין. הכל מבוטל. שום דבר. מהדבר הכי קטן עד הדבר הכי גדול
אנחנו נלחמות לבד, מקבלות קצת תרומות, מזה אנחנו קונות, ומזה אנחנו משלמות.

זהו, על זה אני רוצה לדבר. אנחנו ביקשנו מאיזה מקווה, מאיזו אישה עוד חמישה שקלים עבור מה
שאנחנו קונות, לא בשביל מה שהיא משלמת, והיא כל כך כעסה, היא רצתה קבלה. אמרתי לה על מה אני אתן לך קבלה? על זה שאנחנו קונות כאן כלי ניקוי, כלי רחצה ואת כל ההוצאות שאנחנו מוציאות?

לחמם את המים, אנשים נכנסו בתוך מים קרים, ובחורף כזה קשה ...
השאירו אותנו לבד, וזה שאנחנו לא יכולות לעזוב את זה, מה שנעשה שביתה? זה הדבר העיקרי לעם ישראל הטהרה ואסור לנו לשבות. ואנחנו נלחמות בזה ואף אחד לא מקשיב לנו.

רק תגידי את שמך ואת המקווה שבו את עובדת.

יעל, מקווה קטמון הנצור, זה קטמון הישנה. אני סתם שמתי לב, ביום שבו הייתה השביתה הגיעו למעלה מ- 37 נשים לטבול.

ואתן לא שבתתן.

לא, והן מאד העריכו את זה.

שלמרות שהיתה שביתה אתן עבדתן בלי שכר ובלי משכורת.

לקחת מהפה של הילדים ולתת באמת שתהיה מסירות נפש זה, עניי ביתך קודמים, אנחנו במשהו צריכים לחיות, אי אפשר לגמור אותנו.

כמה זמן אתן לא מקבלות משכורת?

עכשיו קיבלנו.

חודשיים, אבל כל חודש צריך ללכת ולהלחם בשביל זה. אי אפשר כך.
זו מלחמה. לא קיבלנו את זה חלק. זה רק אחרי הרבה הרבה ויכוחים.

ועכשיו קיבלתן את ינואר. כמה חודשים לא הייתה לכן משכורת?

חודשיים. חודשיים לא היה לנו, הם לא משלמים בזמן גם, קיבלנו את זה על ינואר בהתחלה, וצריכים לקבל
עכשיו חמישי ושישי.

זאת אומרת שאתם מקבלים באמצע מרץ, את מה שהייתם צריכים לקבל באמצע ינואר.

בדיוק.

ותנאים סוציאליים, ביגוד וכולי?

אנחנו לא מקבלות בכלל את מה שמגיע לנו.

הפרשה לפנסיה וכל הדברים האלה?

אני יצאתי לפנסיה ולא מקבלת שום דבר, לא מתייחסים לזה.

את רצית לומר משהו?

אני באתי הנה כנציגה של הנכות.

את נמצאת במקווה של הנכות בבקעה?

בבקעה, כן. וגם אני נורא חרדה לזה שיסגרו, שלא תהיינה בלניות מתאימות שיוכלו להטביל אותנו. פשוט
אנחנו לא מסוגלות לטבול ללא עזרה. אנחנו חייבות שתהיה בלנית מתאימה. יש לי שני ילדים ב"ה וזה באמת בזכות אנשי המקווה במסירות נפש מכניסות את הנכות.

יש מקווה אחד לנכות?.

יש רק אחד בירושלים בבקעה.

יש הסעה למקווה או שכל אחת מגיעה בכוחות עצמה?

חנה בר מכפר דרום מגיעה כל חודש, כי זה מקווה יחיד לנשים נכות, ממרחקים מגיעים.

מצבים קשים של מזג אויר וכדומה.

כבוד הרב גפני בבקשה. מי הצטרף אלינו עכשיו?

מנכ"ל משרד הדתות.

אנחנו תכף נשמע איך מר שפיגלר עוזר לנו.

גבירתי היו"ר, אני מודה לך על קיום הדין הזה, הוא באמת מאד חשוב. אני חושב שיש פה טעות בקונספציה
שכל מה שמדברים על המועצות הדתיות כל הזמן מדברים על הנושא הזה של שכר הנבחרים של המועצות הדתיות שמשלמות כסף רב לנבחרים במועצות ולא לוקחים בחשבון את האנשים ובעיקר הנשים שעושות את מלאכת הקודש עם שכר זעום, ביניהן יש גם פנסיונריות שזה מטה לחמן בשעות שהן לא שעות, בשעה שכל גבר ואשה יושבים בבית, בליל שבת, שנשים לא נמצאות בבית, לא נמצאות עם הילדים, לא נמצאות עם הבעל, צריך לחכות להן לסעודת שבת, והן מקבלות שכר זעום, אני חושב שזה ממש בושה ולהטיל בהם את כל התחלואים של החברה הישראלית, שכן תתנהל מועצה דתית, לא תתנהל מועצה דתית, אלו דברים שבחברה מתוקנת אסור שיקרה. היה הבוקר דיון בוועדה לביקורת המדינה בהשתתפות מבקר המדינה וגם חבריי הנוכחים כאן השתתפו בדיון הזה, זה דיון שאני יזמתי. ומבקר המדינה אמר למנכ"ל משרד ראש הממשלה שהוא האחראי לתפקוד של המועצות הדתיות: כל התוכניות שעליהם אתם מדברים, אם כן יפרקו מועצות דתיות או לא יפרקו מועצות דתיות, הכל בסדר, אגב – הכל צריך להיות בחקיקה, אבל מבקר המדינה שאל: מה עד אז? אנשים לא מקבלים משכורת או לא מקבלים את הפנסיה שמגיעה להם. זה דבר שבלתי מתקבל על הדעת. במדינה מתוקנת זה לא יכול להיות. אי אפשר להתנער ולומר שהמועצות הדתיות הן תאגידים שהממשלה לא נושאת באחריות. הממשלה נושאת באחריות! הרשויות המקומיות נמצאות מבחינה משפטית באותו מצב של המועצות הדתיות. יש בוועדת הכספים העברה של מיליארד שלוש מאות עשרים מליון שקל כדי לשלם משכורות לפני פסח לעובדי הרשויות המקומיות. לא יכול להיות שהבעיה הזאת לא תפטר. הממשלה החליטה שיושבי ראש וסגנים במועצות הדתיות לא יקבלו שכר, בסדר, אני לא נלחם ביושב ראש מועצות דתיות, אגב אני הייתי זה שהצעתי חוק שעובדי המועצות הדתיות יהיו עובדי מדינה, שיבטל את המועצות הדתיות. מי שדווקא לא תמך בי בחוק הזה, זו הייתה המפד"ל וש"ס שלא רצו לקבל את החוק. הם יצטרכו בשלב זה או אחר לקבל את החוק, בגלל שאם העובדים היו עובדי מדינה, אי אפשר היה שלא לשלם שכר.

מה הצעת, שהעובדים ...

כן זה חוק שעבר, זה עבר בתמיכת כל המפלגות ....

מה היה החוק?

החוק הוא חוק גדול מאד. הוא קובע שהמועצות הדתיות יבוטלו ובמקומן תהיה רשות עפ"י חוק.
ברשות עפ"י חוק עובדי המועצות הדתיות הם הופכים להיות עובדי מדינה, אין יו"ר מועצות דתיות, אלא יש מנהל, שזו בעצם החלטה שהממשלה היום קיבלה. החוק הזה עבר והתקיימו עליו הרבה דיונים בוועדת הפנים, וחברותינו הדתיות ש"ס והמפד"ל התנגדו לזה, ולכן זה לא הגיע לכלל מימוש. יהדות התורה תמכה, כל המפלגות החילוניות תמכו. חבל שזה לא קרה, אז זה היה קורה כשהכל היה באופן מסודר, אבל לא באופן כזה שהממשלה מחליטה באוגוסט או בספטמבר על פירוק משרד הדתות, ועד היום אין הסדר לגבי הדבר הזה, ואז זה היה אמור להיות שנת מעבר, אבל מה זה משנה, אנחנו לא מצטערים על חלב שנשפך, זה המצב, אנחנו צריכים להתמודד עם הבעיה הקיימת עכשיו, והבעיה קיימת. עכשיו חייבת להיות זעקה של כל חברי הכנסת, וזה נמצא בקונצנזוס. אמר חבר הכנסת בריזון משינוי במליאת הכנסת: לא יכול להיות שלא ישלמו משכורת לעובדים. עם כל חילוקי הדעות התהומיים שקיימים אצלנו היו צריכים שרותי דת באיזה רמה במדינת ישראל. הממשלה החליטה ששרותי הדת חייבים להנתן. הממשלה החליטה שפירוק משרד הדתות לא מפריע ולא ישנה בנושא של ביצוע ומתן שרותי דת ובראש ובראשונה העובדים לא יכולים להפגע, ולכן אני מאד מברך על היוזמה הזאת כאן בוועדה לקידום מעמד האשה, מכיוון שמעבר לכל מה שאנחנו מדברים כבר חודשים על הבעיה עצמה, את תוכלי למקד את הבעיה האנושית מעבר לראשי מועצות דתיות ושרים ומנכל"ים ועוזרים וכל מיני כאלה וחברי כנסת, שיראו את הבעיה האמיתית, הטהרה, זה המקור הראשון של עם ישראל. ומי שעושה את מלאכת הקודש זו הבלנית שהשכר שלהן הוא זעום וגם את זה הם לא מקבלים, ואת זה חייבים להפסיק.

תודה רבה הרב גפני, נמצאת פה חברת מועצת עיריית ירושלים חברתי אחותי מינה פנטון. מינה בבקשה.

תודה רבה. אני ראשית מברכת את האכסניה ואת חברת הכנסת גילה פינקלשטיין שמיד עם פנייתי ומפגש
ראשון שהיתה לנו עם חברת הכנסת וקבוצת בלניות, הנושא קיבל תאוצה מיידית כדי להגיע למענה הנכון. לנו חשוב להגיע למענה, לתוצאה הנכונה ומה שיותר מהר. אני רוצה למנח כמה הגדרות ולקצר. אנו חייבים לראות בשרות של הבלניות שרות חירום ולהתייחס אליו כשרות חירום. שרות חירום בתפיסה הנורמטיבית של הציבור בישראל זה שרות שאי אפשר להפסיק אותו. זה שרות שלעולם, גם בית חולים שמשביתים שזו זוועה בעיניי ובעינינו, את שרותי החירום בתוך היחידה הגדולה של בית החולים, ממשיכה אותה יחידה לתפקד. בעם היהודי, היחידה הזו ששמה המקווה, הטהרה, והבלניות שהן המפעילות, זהו שרות חירום. אנחנו גורסים עפ"י תפיסת עולמנו, שזה למעשה בסיס הבטחון של עם ישראל. אותו שרות של טהרה וקדושה שהוא בסיס למשפחה היהודית ואנחנו חייבים לזכור את זה. אנחנו לא יכולים לעשות דבר, מדובר בכלות לפני חופה, בניית בית נאמן בישראל. אנחנו נפקיר? אנחנו נשתק? קולן של הנשים שיושבות פה, הן נשים, ברובן מרובות ילדים, שמענו מחבר הכנסת גפני על שעות העבודה, אלה שעות שהמשפחה והילדים זקוקים לאמא. ארוחת ערב, השכבה ושינה, מילה טובה, אחרי ההשכבה לשינה וכו'. . דיברנו על ליל שבת. כלומר, אנחנו צריכים להבין. את המטרה, את הייעוד, את סוג העבודה, את התיגמול המינימליסטי, את הקשיים שכל אחת פותרת בתוך המסגרת שלה, הלא כל אותם קשיים שנשמע תכף מהחברות של צרכים כדי להפעיל את המקווה לעיתים אינם, אבל אי אפשר אם אין הסקה ואם אין כסף לחשמל. הלא צריך לעשות את כל זה, מתחת לאדמה ייצרו מצבים של חיפוש לתרומות, שהוא מייגע והוא קשה ואת זה עושות הבלניות בנוסף לעבודתן והשרות שהן נותנות. אי לכך אני רואה: חייבים להפריד את כל הנושא מתוכנית ההבראה של עד דצמבר 2003. חייבים לקחת את ינואר 2004 כיעד. בכמה מקומות בודדים מצאו פתרון של הזנת תקציב מסויים למועצה הדתית מהתקציב המוניציפלי כדי לשלם לחודש ינואר. תפיסתי היא, להפריד את קבוצת הבלניות מקבוצת העובדים הכללית. אינני יודעת כמה שהדבר ניתן, העליתי את הנושא הזה, ולתגמל אותן, אנחנו ערב פסח. אין דבר כזה שלא תהיה משכורת, אנחנו מדברים על משכורת מינימלית, משכורת שהיא מתחת לממוצע הרגיל. תודה.

אתה מנכ"ל משרד הדתות עכשיו?

אין משרד. אני מנהל עדיין את הדברים שקשורים למשרד הדתות מן העבר ועד היום, של מה שהיה ...

כשהיה היית, ועכשיו כשאין ובעז"ה יהיה תחליף לזה, אז אתה תהיה המנכ"ל.

קודם כל אני מתייחס כרגע לבלניות, מכיוון שהן נמצאות כאן ולשם כך אני רוצה לכוון את דבריי. לכלל
עובדי המועצות הדתיות, רובם לא נבחרים, ולא הרבנים הראשיים, מכיוון שרוב עובדי המועצות הדתיות אני מגדיר אותם כמלח הארץ, הם מקבלים שכר זעום ביחס למה שמקבלים עובדים במתכונת דומה במסגרות אחרות, והם עושים עבודת קודש, כפי שאמרו כאן קודמיי, שהן לא מוכנות בעבור מצב שבו הן לא מקבלות שכר שמגיע להן בדין להביא את זה כתמורה עבור ההעדרות שלהן מהבית ומהילדים ובדרך כלל מדובר במשפחות ברוכות ילדים כמעט בכל הארץ, עדיין הן ממשיכות לעשות עבודתן נאמנה מכיוון שמדובר כאן, לא אמרתם את זה – מדובר בדין כרת, שמבחינתכן זה ייהרג ובל יעבור, השרות הזה ...

מבחינת כל עם ישראל, לא רק מבחינתנו.

בוודאי, ואני אומר את הדברים כחילוני לצורך העניין. ואכן אתן מתמידות כל העובדות, אלה שנמצאות כאן
והרוב שאינן נמצאות כאן, מתמידות לעשות את המלאכה הזאת ביום יום, שעה שעה, אגב כך גם
עושים כל אלה שמתעסקים בקבורה שלא נדע מצרות, לא הולכים וגורמים חלילה וחס לבזיון המת גם כאשר מגיעים למצב שאת שמגיע להם עבור עבודה בדין, עבור עבודה שהם משקיעים ביום יום הם לא מקבלים. אז קודם כל הדבר הזה ידוע, אנחנו מודעים לו. אגב, כתוצאה מכך אני נתתי הנחיה, אני לא יכול לתת הוראה ליו"ר המועצות הדתיות מה לעשות מכיוון שמועצה דתית היא גוף סטטוטורי לכל דבר ועניין. סטטוטורי מבחינתכם הוא גוף חוקי עצמאי לחלוטין. אני יכול לבקש, אני יכול להנחות, אני יכול לנסות ולשכנע, אני לא יכול לאלץ כאורגן ממסדי. נכון שאני נותן להם חלק מהתקציב – 40% והרשות המקומית בד"כ צריכה להשלים את ה- 60% הנוספים, אבל בעיקרון אני עושה את המירב והמיטב בהיבט הזה שאמרתי לכם, היות והמצוקה התקציבית היא לא סוד, זה דבר ידוע, וכתוצאה ממצב של כלל עם ישראל ומדינת ישראל שאין מספיק כסף לתת לכל אותם דברים שמדינה רוצה הייתה לספק לתושבי מדינת ישראל, לאו דווקא בסקטור מסויים כדי לפגוע בו חלילה וחס ולא בסקטור אחר, פשוט מקצצים מפאת משאבים שעומדים לטובת השרות במדינה. אין מספיק כסף. ואני אמרתי לכל יו"ר המועצות הדתיות, גם בפורומים שנכחתי בהם. רבותיי, תתנו את מלוא השכר קודם כל לאלה שמקבלים ממש שכר זעום. זאת אומרת שזה ל- 90 ומשהו אחוז מעובדי המועצות הדתיות, תעבירו להם קודם כל את כל הכסף, אם זה 2800, 3000, 3500, 4000 שקל, שזה באמת הפת לחם שמביאים לילדים שלהם, שכפי שכבר אמרתי מדובר במשפחות מרובות ילדים. אחר כך ממה שנותר תחלקו באופן יחסי לאלה שמקבלים משכורות, שב"ה גם אם יקבלו קצת פחות ממה שמגיע להם, גם כן עפ"י דין, גם הם יצליחו לשרוד ולגמור את החודש מבלי להכנס לגרעון גדול בתקציב השוטף שלהם. אתן יכולות לבדוק את זה, אני אמרתי את זה בעבר, אני אומר את זה גם בהווה, גם עכשיו ישבתי עם מועצה דתית ולכן אחרתי ואני מתנצל על כך, אמרתי להם, רבותיי, לאלה שמקבלים שכר של עשרות אלפי שקלים, שמה תורידו כרגע, לא בגלל שלא מגיע להם, עובדה שהם מקבלים שכר, אבל היות וכרגע אין, קודם כל תתנו לאלה שזה באמת המינימום הנדרש לחיים השוטפים שלהם גם בבית, גם מחוץ לבית. מעבר לזה אני רוצה שתבינו. אין לי את הכלים לבוא ולומר להם: רבותיי, אני קובע כמה אתם נותנים. אני יכול לבקש ואני מבקש, רני לא יכול לאלץ – זה דבר אחד. דבר שני, אני כן רוצה שתדעו בקול רם. בהנחיית מנכ"ל משרד ראש הממשלה אביגדור יצחקי, אנחנו כרגע עשינו עבודה שאני מקווה שהיא תסתיים בקרוב, זאת אומרת אולי עוד שבוע, אולי במהלך השבוע הבא, שבפעם הראשונה בתולדות קיומן של המועצות הדתיות ושרותי הדת במדינת ישראל, אנחנו מגדירים דברים שעד היום נעשו מכוח האנרציה, מכוח הנוהג, המנהג, מכל מיני כוחות, חלקם אני מכיר, חלקם אני לא מכיר, שפשוט החליטו שיש מערכת מסויימת, שהחליטו שנותנים שרות מסוים לכלל ישראל, כרגע אני מדבר על שרותי הדת. בפעם הראשונה מגדירים קודם כל את הסל.. סל שרותי הדת שכולם מדברים עליו, אבל אף אחד לא יודע מה ההרכב שלו, מה הדבר שצריך להיות מוחל בו. אחר כך, מה המהות של השרות, לדוגמא: נותנים רב ואומרים, הוא צריך להיות רב שכונה, אף אחד לא הגדיר מה הוא צריך לעשות. אני אומר לכם באחריות מלאה, זה לא מוגדר בשום מקום. אף פעם לא הוגדר. אז היות ואנחנו דורשים בסופו של דבר ביעד הסופי לתקצב בצורה הראויה את שרותי הדת שהמחוקק קבע אותם, או לחלופין יקבע אותם, אז לפחות שנדע שאם יש סל ומהות מוגדרת, וממנו אפשר לגזור את תקני כח האדם הנדרשים ואחר כך בסוף גם את התקציב, שהמחוקק יידע שאם הוא דורש או קובע ששרותי דת מסויימים במתכונת מסויימת ייתן השלטון המרכזי לתושבי מדינת ישראל, שגם התקציב יהיה בהתאם. שלא ייתנו שקל נוסף מעבר לנדרש וגם לא ייתנו שקל פחות מכך. כי אתה לא יכול לדרוש לתת משהו ולא לתת את הכלים לספק אותו. זה פשוט תרתי דסתרי. אי אפשר לעשות דבר כזה. זה נעשה וזה בגיבוי מלא של משרד ראש הממשלה ואביגדור יצחקי כמי שעומד בראש המשרד הזה. מעבר לזה יש תקציב שעבר בהחלטת ממשלה ב- 25 לחודש שעבר ואמור להיות לפחות התחלת הדרך לטיפול שורש בכל הסוגיות שקשורות לחובות העבר של המועצות הדתיות שכמובן ...

מאיזה תקציב זה?

כרגע 26 מליון שקל. זה לא מספיק, אבל לפחות זו התחלה, ועיקר העיקרים בסופו של דבר זה לאן זה מגיע.
לכולם, אל העובדים. לא נותנים את מה שמגיע להם בדין. אתם יודעים מה?, לסבר לכן את האוזן? אנו מדברים היום על המשכורת הישירה שלכן, ומה יקרה כשתגיעו לפנסיה? או למשל שיפטרו אתכן ויצטרכו לתת לכן פיצויי פיטורין, אני אומר לכן, עדיין אין לזה מזור. אין לזה מענה. אני אומר לכם את זה שתדעו ושזו האמת כואבת או לא כואבת, זו האמת. אנחנו אמורים לטפל גם בזה. שוב, גיבוי מוחלט של משרד ראש הממשלה. ואכן, מועצות דתיות שכבר התחילו תהליך של הבראה שעדיין זה רק ההתחלה, אנחנו קיבלנו גיבוי מוחלט להעביר לשמה כספים ולכסות את חובות העבר. הכוונה במקרה הזה יהיה משרד ראש הממשל, אליו אמורים לעבור המועצות הדתיות לטיפולי השוטף והרשויות המקומיות שהן גם חלק מהעניין נכון לרגע זה כל עוד לא ישונה החוק שעניין המועצות הדתיות 40% מהממסד, 60% מהרשויות המקומיות, בתחומן נמצאות המועצות הדתיות. עכשיו לבוא ולהגיד לכן להתפטר מחר? – לא! אני לא אגיד לכן דבר שהוא איננו נכון. לבוא ולהגיד לכן שאנו נמצאים כבר אחרי ההתחלה? כן. אני לא בטוח שזה הסוף אבל מאד יכול להיות שזה הסוף של ההתחלה. זה גם משהו. ואני אומר לכם בצורה מפורשת. אני מאד מקווה שזה יהיה בעתיד הקרוב, היום בוועדה שהיתה במסגרת הוועדה לביקורת המדינה אמר אביגדור יצחקי, שיוזרמו כספים לעשות עכשיו איזו פעולת מניפה, לבדוק באיזה מקומות העסק נמצא כבר על סף שמעבר לקריסה ולהעביר כספים כדי שהסיפור הזה אחר כך יהיה בר החלמה, כי להחלים משהו שלא קיים, אתם מבינים שאי אפשר לעשות את זה.. אנחנו נעשה את זה. אני רק יכול לומר לכם שמה שאני אמרתי אני עומד מאחורי כל מילה. הדברים האלה הם דברים שהם עובדות בשטח ולא כל מיני יומרות וכוונות לעתיד לבוא, העבודה שאני מדבר עליה כבר נעשית כחודשיים ומחצה. אגב, בהקשר של עבודה הזאת, נכון לעכשיו, ה- 30.06.2003 תמונת מצב די טובה של החובות של 115 מועצות דתיות מתוך 134 מועצות דתיות בארץ. גם זה מעולם לא היה. אנחנו יודעים מה המצב. ממה הוא נובע, מה החובות, כלפי מי החובות, באיזה היקף, דברים שלא היו מעולם. אז אני אומר לכם – דברים נעשו. זה לא אומר שלא צריך ללכת ולעשות עוד, ואפילו יותר מכך, אבל כשבאים לפתור מצוקה, כשבאים לרופא, קודם כל צריכים לדעת במה חולה הבן אדם. לפחות אנחנו יודעים את זה. ואנחנו פועלים בזה ואני מאד מקווה שבאמת בטווח של קצה החוטם ולא הרבה מעבר לכך, כלומר טווח שנראה לעין אנחנו נגרום לכם שיהיה שיפור ואני מאד מקווה שהסיפור הזה יתאדה עם הזמן עד כדי כך שההחלמה תהיה מלאה ושאנשים שעובדים במועצות הדתיות יידעו שהם מקבלים בדין את מה שמגיע להם בעבור העבודה שלהם. בראש ובראשונה דווקא אלה שמקבלים שכר זעום בעבור העבודה שהם עושים או עושות, ואני, כן, למרות שאני חילוני אני אומר עבודת קודש, אני לא מכיר הרבה סקטורים שאנשים בעבור שכר כזה עובדים עם כל הלב מצאת החמה עד צאת הלבנה, אני לא מכיר. ואני מכיר מסגרות שבהם עובדים אנשים במדינה. ואני מקווה שזה יהיה נכון גם בעבור הזכויות העתידיות של כלל עובדי המועצות הדתיות מבחינת נושא של חופשות מצטברות, פדיון ימי מחלה, נושא של שכר שמגיע להם בדין, אם זה זכויות פנסיוניות, לגבי מי שנמצא בפנסיה תקציבית ומי שנמצא בפנסיה צוברת, כלומר להעביר את הכספים הנדרשים לטובת אותן קופות שעשויות לתת להם בסוף את פיצויי הפיטורין, בקיצור עובדים לכל דבר ועניין, כמו שמי שנמצא למעלה רוצה לדעת שבבוא היום הוא יקבל את כל מה שמגיע לו, בדרך כלל אלה שמקבלים שכר גבוה מאד. אני חושב שבמערכת מתוקנת צריך קודם כל לדאוג לאלה שמקבלים את השכר הנמוך. על כל מה שמשתמע ונובע מכך, על פי דין. זה הכל.

תודה רבה לך, מר שפיגלר מנכ"ל משרד הדתות, אני רוצה לשמח אתכם, הנה הגעתם לכאן, פגשתם את מר
שפיגלר ואתם שומעים לא רק תכנית הבראה, אתם שומעים שידאגו גם לפנסיה שלכם.

אני רוצה לשאול אותך: יש תוכנית הבראה, האם יש איזשהו גוף שהוא יהיה ביקורת, שאתה מזרים כספים למועצה הדתית ושזה באמת יתחלק כמו שצריך, באמת עושים עם הכסף. אנחנו יודעים שלא תמיד נעשה עם הכסף מה שצריך. גוף ביקורת חיצוני שלא קשור למועצה עצמה, שהוא מבקר ורואה מדי פעם שהכסף יגיע כמו שאתה אומר. דבר נוסף. במשכורות שלנו חוץ מהמשכורת עצמה, זה כולל הפרשות לקרנות פנסיה, מה עם כל מה שלא שולם, שמופיע בתלושים שלנו ולא שולם. ביטוחי שינים, מאוקטובר הבראה שלא קיבלנו, כספים שירדו לבד ולא קיבלנו תלושים לחגים, המשפחות מחכות ממש תלוש לחג לקבל תלושים לקניות לחג, זה ממש עזרה עצומה. מה עם כל מה שלא קיבלנו שנה שעברה. יש מי שיבקר על זה שישולם לנו רטרואקטיבית או מכאן והלאה? מה עם כל מה שלא שולם?

אתם קיבלתם תשלומים לחג?

לא קיבלנו .

אבל תמיד אתם מקבלות. הנה, מר שפיגלר יידאג לזה.

אני רוצה רק שהיא תדע על מה אנחנו מדברים. מפרישים לנו לקרנות. מפרישים לי מהמשכורת אבל זה לא עובר לקרן.

אני מכיר את זה, אני אענה, גם אלה שלא כל כך מעורים בפרטים יידעו. במקרו – כל מה שמגיע לכן
מתוקף זה שאתן עובדות על בסיס תנאים מסויימים שסוכמו איתכן, שאלה תנאים שהם נגזרים מתוך הסכמים קיבוציים וההסתדרות גם שותפה להם או הסכמים שהם ביניכם ובין המועצה הדתית כמעסיק, הרעיון הוא לא לגרוע, לא לגזול אפילו שקל אחד שמגיע לכן בדין, ואני אפילו אשתמש בעגה משפטית, יש משפט שאומר "עשיית עושק ולא במשפט" שלא ייווצר מצב שמדינה תעשה משהו או תזכה במשהו שלא מגיע לה בדין, כתוצאה מזה שזה מגיע לכן. ובהקשר הזה מדובר בכל הדברים שמגיעים לכן, זו הנחיה, על זה אנחנו עובדים, אני יכול לתת לך את הדו"ח, הוא רק עב כרס, שמה ישנם כל החובות, כל ההתחייבויות של המועצות הדתיות מן הקטן שבהם ועד הגדול שבהם, לגבי כל הדברים שאמרת וגם כאלה שלא אמרת, אגב, אני אסבר לך ולכל החברות את האוזן, לצערי הרב יש מקומות שלא הפרישו אפילו את הכספים לטובת אותן קופות, מכיוון שאם הן מפרישות כספים אפילו בתנאים של תלושי השכר, הם כבר מחוייבים מיד לרשויות המתאימות קרי ביטוח לאומי נניח ומס הכנסה, והן לא רצו לגרור שם מצב של גרעון או חוב גדול מדי. זה לא חוקי, זה לא נכון, זה לא ראוי, זה לא מתוקן. אנחנו מודעים לזה, אבל שתזכרו כולכן, זה תולדה שאני מניח, קרמה עור וגידים מאז ומעולם, או במילים אחרות מאז שהמועצות הדתיות האלה התחילו לפעול, זה לא דבר שהתפתח בשנה האחרונה או לפני שנתיים, והטיפול לכן ... מה שהמועצות הדתיות עשו, הן דחו את הקץ, אתן לא יכולתן לדעת את זה.. הם לא העבירו לקופות גמל, כי אתן לא יכולות לדעת, אולי היום אתן יודעות יותר כי אתן מודעות למצב העגום שבהן נמצאות המועצות הדתיות. זה שבתלוש זה קיים זה לא אומר כלום.

בירושלים התחילו לא להעביר הפרשות רק בחודשים האחרונים.

אני אגיד לכם איפה זה התחיל. איפה זה הפך להיות
מאד בוטה, אני אגדיר את זה כך, בשנים האחרונות.
מדוע? כי עד 2000 התקציב של המועצות הדתיות היה בערך 168 מליון שקל, החלק היחסי של משרד הדתות 40%. היום, אני לא יודע אם אתן יודעות, לפני שיוסיפו את הארבעים מליון שקל, זה עומד על 63 מיליון שקל, כלומר זה לא ירד במכה אחת, זה ירד בטווח השנים משנת 2000 ועד היום. שוב, עקב אילוצים בעייתיים שהמדינה כל כולה מתמודדת איתם. ולכן הסיפור של המועקה התקציבית ואי יכולת העברת הכספים שדרושים לתפקוד שוטף של המועצות הדתיות לפחות על פי המתכונת הקיימת כעת, בוודאי שהוא הפך להיות הרבה יותר בעייתי בשנים האחרונות, כאשר קיצצו בצורה די חדה את ההזרמה למועצות הדתיות. זה אחד. שתיים – הרשויות המקומיות הגיעו למצב של שוקת שבורה, הן כל הזמן היו במצב לא כל כך טוב, אבל בשנים האחרונות זה כבר הפך למצב של כאוס, שבר כלי טוטאלי, ולכן גם הן לא העבירו את החלק שלהן. אז עכשיו זה בא משני הצדדים גם יחד. עכשיו, לא רק שהם לא העבירו את מה שהן היו צריכות להעביר כחלק היחסי של המועצות הדתיות, הן לא העבירו, כשזה התכווץ גם החלק היחסי שלהן התכווץ, אחרי הקיצוץ והכיווץ הן לא העבירו את מה שנדרשו להעביר אפילו על פי דין, כל שרותי הדת היהודיים. אז כמובן שיש מים אז שותים וגם אם יש מקום לא מאחסנים אותם לשעת מצוקה אתה לא מרגיש בזה, אתה שותה את מה שאתה נדרש, אבל כשיש מצוקת מים ואתה צריך לשתות ופתאום אין מים, אז אתה מרגיש את זה כבר ביתר שאת. זה בערך המצב הקיים כעת. לעניים הפיקוח. אני מודיע לך, מאיפה אנחנו יודעים את כל הדברים? כי זה התחיל כבר. אנחנו מכירים את כל המצב כי כבר עשינו פעולות שאולי נעשו כבר בעבר, אני לא רוצה חלילה וחס להטיל דופי באלה שקדמו לנו מן העבר הרחוק והעבר הקרוב כאחד. אני יכול לדבר רק על תקופה שאני מכיר אותה. לפני שנה- שנתיים התחילו לעשות ביקורות במועצות הדתיות, תאמינו לי ראשי המועצות הדתיות יודעים את זה. הפיקוח- בקרה יהיה הרבה יותר צמוד, הרבה יותר מסיבי, בייחוד לאור העובדה שאנחנו דורשים מהמועצות הדתיות כנגד זה שנכסה את תוכניות העבר בתוכניות הבראה על בסיס כל מה שאמרתי לכן שאנחנו עושים כעת מבחינת הגדרת השרות ומהות השרות ותיקני כוח אדם הנדרשים לו. אנחנו נפקח למנוע מצב שיחזור על עצמו, כלומר אם אנחנו הולכים וסוגרים את חובות העבר אין לזה טעם אם סגרנו את זה לדוגמא נכון ל- 31.12.2003, וב- 01.01.2004 כבר מתחיל החוב העתידי. כי הרי אז אין בזה תוחלת ואין בזה תועלת. לכן, כן, יהיה פיקוח צמוד. יש רו"ח שילווה את כל הנושאים האלה, רו"ח מרדכי אזולאי. אנחנו נוודא שהדו"חות יהיו שוטפים על בסיס רבעוני ולא על בסיס שנתי. אני יכול לספר לכם עוד דבר. נתנו בעבר דו"חות שנתיים רק אחת לשנה כדי לצאת ידי חובה. בינינו, אף אחד לא בדק אותם. אני אומר לכם את האמת. אז היום זה לא ככה. היום אנחנו בודקים אותם, גם לגבי חברות קדישא של המועצות הדתיות וגם כאלה שמחוץ למועצות הדתיות, מעולם לא בדקו את המסמכים שלהם, אנחנו בודקים אותם עכשיו. לבוא ולהגיד לכם שהכל אנחנו נעשה מהיום להיום, זה ברור שאנחנו לא נגיד דבר כזה כי אתם לא תאמינו לי, אבל אנחנו משתדלים עקב בצד אגודל להביא את המערכת לידי כך שהדברים ייעשו קצת אחרת. אני מקווה קצת הרבה אחרת.

תודה רבה לעו"ד שפיגלר, נמצא פה הרב מנחם בלומנטל מנהל מחלקת המקוואות, הוא רוצה משהו לשאול, בבקשה.

אני פשוט רוצה הזדמנות לפני שאתה ממשיך בעיסוקייך הרבים. אנחנו מוכנים גם ללכת לתכנית
הבראה עם אדם מקצועי שיבחן את הדברים, אבל לא ייתכן שתהיה תכנית הבראה שמאחוריה אנחנו באותו בור שאנחנו נמצאים כיום. אם הולכים לתכנית הבראה וצריך ללכת לתכנית הבראה, עם בן אדם מקצועי שיודע ויכול להעריך על מה אנחנו מדברים, אחרי זה צריך לצאת לדרך חדשה שאנחנו יודעים שיש לנו אמצעי קיום למה שהיה עד עכשיו. כי לשבת ולראות את הבלניות או את כלל העובדים, אנחנו פה התרכזנו על הנושא הזה בגלל שאנחנו חושבים שהוא נושא בפני עצמו.

קיבלת שכר החודש?

של פברואר לא.

ינואר קיבלת?

קיבלנו לפני שבוע את של ינואר, והבלניות אותו דבר.

לא, אני אגיד לך מה שקורה. הן נכנס להן לקופה כסף עבור מרץ ביום שישי.

אני אגיד לך. מהחצי מיליון שמשרד הדתות מעביר ...

רק תענה לי ברשותך, קיבלת משכורת?

כן, חלקית.

כל הבלניות קיבלו משכורת בינואר?

לא את כל המשכורת.

חלקה.

אני ביחד איתן באותו ...

ב"ה שמנחם הוא לא מעלינו, הוא ביחד איתנו.

נמצאת איתנו נציגת השלטון המקומי. את נציגת השלטון המקומי, כן.

אני נציגת השלטון המקומי, קוראים לי נועה בן אריה. אני מלווה את הדיונים בנושא המועצות הדתיות
למעשה בכל וועדות המשנה ובוועדות השונות, ואני חייבת לומר שבשנה האחרונה תפסו תאוצה בעניין של הטיפול או לפחות הנסיון לראות איפה אפשר לטפל במצוקת המועצות הדתיות. מהצד של המועצות הדתיות אני חייבת לומר שהמצוקה היא מאד קשה. היא קשה בשלטון המקומי וכפועל יוצא היא קשה בתוך המועצות הדתיות. אני מסכימה עם כל הדברים שנאמרו כאן שצריכה להיעשות הפרדה ברורה בטיפול הממוקד בין העובדים ה"זוטרים", כמובן לא בחשיבותם, אלא בדרגות השכר, לבין העובדים ה"בכירים" יותר מבחינת דרגות שכר. ובהקשר הזה יש למעשה את החופש התזרימי, או ההחלטה, היא בידי המועצות הדתיות עצמן, והעברת התקציבים לשלטון המקומי היא בעייתית, ואנחנו מודעים לזה, והיא בעייתית בגלל מצוקת הרשויות המקומיות שבהן לא שולם שכר לעובדים במשך 20 חודשים, 18 חודש, 12 חודש, והרשימה היא מאד ארוכה של רשויות כאלה, אלה גם רשויות שלא העבירו את חלקן עפ"י חוק שרותי הדת היהודיים לצורך התקציבית של המועצה הדתית. אנחנו נכנסנו למאבק מאד קשה בגלל קיצוצי התקציב האחרונים של השנה האחרונה, והגענו להסדר עם האוצר של תוכניות הבראה ותוספת תקציב, כאשר תוכניות ההבראה יתפרסו על מיליארד וחצי שקלים לתקופה של שלוש שנים, דהיינו אנחנו מתחילים רק בשנה הנוכחית וגם זה כפוף לאישור ועדת הכספים שאני מאד מקווה שתיעשה לפני יציאת הכנסת לפגרה ושנוכל להתחיל ולהריץ את התוכניות האלה. מדובר בקמצוץ, אני חייבת לומר. המיליארד וחצי הללו הם לחלוטין לא המענה לרשויות המקומיות מבחינת תוכניות ההבראה, הן בוודאי לא ישקמו את הרשויות המקומיות ויביאו אותן לאיזון תקציבי, בוודאי לא ייפתרו את כל הבעיות לרבות ההעברות התקציביות למועצות דתיות. יחד עם זאת אנחנו כן מנסים להוושע ולו באופן חלקי מאותן ההברות תקציבים ומאותן נסיונות של האוצר להזרים כספים לרשויות על מנת שאלה יוכלו לצוף על פני המים וגם לשלם את שכר העובדים שלהן. אני לא מדברת על הנושא של הלנות שכר של 20 חודש ו- 18 חודש, שאין לי מושג איך הרשות המקומית יכולה לצאת מהן מבחינת תשלום, ואני מניחה שהדבר קורה גם כאן, אבל אנחנו יכולים רק לקוות בהקשר הזה שנוכל מתוך ההזרמות התקציביות האלה גם לנסות ולפתור חלק מההזרמות התקציביות לתוך המועצות הדתיות ולנסות ולסייע להן. אני חייבת לומר בהקשר לדברים שאת אמרת, הפרשות וקופות, הנושא של הפרשה לקופה והפרשה לקרנות, כמוה כשכר לכל דבר ועניין, היעדר הפרשה היא הלנת שכר לכל דבר ועניין, היא עבירה על החוק לכל דבר ועניין ומתפקידה של המועצה כאשר היא משלמת את השכר וגם אם זה יהיה רטרואקטיבית, לדאוג להחזרה רטרואקטיבית של הסכומים האלה, שוב, אני מניחה את נושא ההלנה בצד, אני לא יודעת אם תהיה יכולת להתמודד תקציבית עם נושא ההלנות. אני חייבת לומר שאני לא אשת בשורה, והרשויות המקומיות אינן נושאות עימן בשורה שיכולה להקל את המצב בזמן הקרוב. הן לא יכולות. יש קושי גדול מאד. הקושי מתחיל מבית. כולנו נושאים בינינו לאוצר וכולנו מנסים לאזן את התקציבים שלנו, וכולנו הולכים לתוכניות התייעלות והבראה גם ברשות המקומית עצמה. אנחנו משוועים לתוכניות הבראה שיקלו ויצמצמו בכוח אדם ויעמידו את הרשות בחזרה על הרגליים, לפחות אלו שממש נמצאות במצב של קריסה, ושנוכל שוב להעמיד את עצמנו בחזרה מעל המים ואז נוכל אולי גם לעזור למועצות, וסליחה שאין לי הרבה מעבר לזה מה לומר פה למרות שאני מאד מאד מעריכה את מה שאתן עושות פה.

את הלכת ואמרת שכתוצאה מבעיות תקציביות בתוך הרשויות המקומיות הם לא מעבירות את החלק היחסי
שלהן. אז אני רוצה לומר לך משהו שאת לא אמרת, מכיוון שלא מעט מקומות לא מעבירים את הכסף בגלל דברים שונים לחלוטין, לא ענייניים. בגלל דברים שקשורים למערכות יחסים עכורות בין ראש הרשות המקומית לבין, נגיד לצורך העניין, ראש המועצה הדתית, וזה לא בגלל בעיה תקציבית שיש שם ברשות המקומית, אלא בגלל מצב, שגם לזה אנחנו רוצים בעתיד לתת מענה, כי לא ייתכן תארי לעצמך מה קורה אם שני אנשים רבים.

אין בכלל ספק, ואני ישיב לך במשפט. אין בכלל ספק שיש גם תחכים פוליטיים, זה לא משהו ייחודי לרשות
מול מועצה דתית. זה קיים גם בתוך הרשות עצמה, זה קיים גם במוסדות של המדינה, זו עובדה. לא נוכל להתעלם מזה, אני לא יודעת עד כמה איזה רויזיה תוכל לשנות את זה, אני רק יכולה להגיד לך בשולי הדברים שבהצעת החוק של הרב גפני, אנחנו תמכנו. ואנחנו הסכמנו שיש מקום להפוך את שרותי הדת במדינת ישראל לשרות שמגיע ברמה הארצית, או ליצור מחלקות בתוך הרשות המקומית שיספקו שרותי דת, ולא יהיו מועצה דתית בפני עצמה, שלא מצאנו שיש הצדקה לקיים בכל רשות מועצה שלימה בפני עצמה. סברנו שיש בזה כדי לייעל את המערכת הזו. סברנו שיש בזה הצדקה לטפל במקרים כגון המקרה שהוצע כאן ע"י הבלניות, אני חושבת שזה יביא לשינוי הרבה יותר נכון מבחינה כלכלית באחזקתן של המועצות הדתיות. חבל לי מאד שהנושא הזה לא קודם, חבל לי מאד שיש הרבה מאד גורמים שהתנגדו לזה.

בהקשר הזה, אני שואל שאלת תם, ונניח ושרותי הדת
היו ניתנים במסגרת של הרשות המקומית, ולא חשוב
כרגע איזה רשות מקומית, ז"א היו צריכים לשלם כסף, אותה רשות מקומית, מטבע הנסיבות והמצב העובדתי היו צריכים להעביר כסף לטובת אותם אנשים שנמצאים עכשיו כמחלקה פנימית בתוך העיריה. אני רוצה לומר לך שהמועצה הדתית כמועצה לא עולה כסף. ראוי לדעת. מי שעולה שמה כסף זה רק הנבחרים, זה יו"ר והרב. והרב בכל מקרה צריך להיות רב, אם זה במסגרת הרשות המקומית ואם זה במסגרת המועצה הדתית. זאת אומרת שנשאר רק אחד שמקבל שכר, זה היו"ר, או לחילופין אותו אחד שיצטרך לנהל את היחידה הזאת שמספקת שרותי דת. אני אומר לך באחריות מלאה, השנה הזאת, כל שנת 2003 כל הסגנים ללא יוצא מכלל עלו בסדר גודל עם הנלוות שלהם מבחינת פנסיונרים, עלו 19 מיליון שקל. הורידו אותם הם לא יקבלו יותר שכר.

שפיגלר בוא לא ניתמם, הפיכת שרותי הדת בתוך המחלקות בתוך העיריה או לשרות ארצי, תייעל וכן
תצמצם את העלויות וכן תצמצם את ההוצאות הכלכליות שיש בהחזקה של מועצה דתית וכן תמנע את התככים שאתה מדבר עליהם.

זה נכון שברשויות המקומיות בכלל לא מקבלים משכורות גבוהות, כולם מקבלים משכורות מינימום, כלומר, ראשי מחלקות וראשי אגפים הם ממש ...

הדיון הוא לעזור במצוקתן של הבלניות ולא בויכוח פה. אנחנו נעבור עכשיו לנציגת האוצר מיכל צור, בבקשה.

הייתי רוצה להגיד שני דברים שאני חושבת שהיו יכולים לתרום, קודם כל בנושא השינוי המבני אני
חושבת שהדברים שנועה אמרה כאן לגבי השלטון המקומי הם נכונים, אנחנו בהחלט חושבים שלטווח ארוך הפתרון יהיה שצריך לתת מענה לעובדים למצוקה של הרשויות המקומיות. מה שאני אומרת, שהגישה שלנו לפחות הוא שקודם כל צריך לחלק את זה באמת לשתיים והשתיים כרוכים זה בזה. ההתנהלות של המועצות הדתיות בשנים האחרונות, ואני לא מדברת על שנה או על כמה חודשים אחרונים, בסופו של דבר הביאה בשילוב של כמה גורמים למצב שבו אתם נמצאות כיום ולא רק אתן אלא אני יודעת שגם אתן יודעות, לכלל העובדים של המועצות הדתיות למשבר הנוכחי. ואנחנו ככה נמצאים בדילים בוועדה הזאת ובוועדות אחרות בנושאים האלה יותר מאחת לשבוע. הרעיון הוא, שאנחנו רואים את הפתרון, שקודם כל צריך לעשות שינוי מבני בהתנהלות של המועצות הדתיות, וזה משהו שהוא לטווח יותר ארוך, והוא לא נותן פתרון כרגע, אבל קודם כל אני חושבת שחשוב שגם אתן תדעו, שלטווח ארוך זה משהו שכנראה ייעל את המערכת וייתן התנהלות יותר יעילה גם מבחינה ארגונית, גם מבחינה כלכלית, כך שאני מקווה שהמצב שאליו נקלעו המועצות הדתיות לא יישנה בעתיד. זה דבר ראשון. מבחינת הכספים שמשרד האוצר כרגע מקצה לנושא הזה, יש את התקציב שנקבע כתקציב 2004 שזה ההשתתפות של המדינה בעצם, 40% מעבירה המדינה לנושא הזה, כשכאן תהיה תוספת כרגע זה נמצא בדיון בוועדת הכספים, אבל מבחינת הוצאות היא סדר גודל של עד 40 מיליון לנושא הזה. אנחנו מבחינת האוצר גם מעבירים את התקציב השוטף, וגם את ה- 40 מיליון שדורשים את אישור וועדת הכספים של הכנסת ואני מקווה שהאישור הזה יינתן בהקדם האפשרי.

באופן ספציפי יש בעיה לירושלים בגלל בג"ץ ראשון שקבע חלוקה פר ראש, וירושלים היא צרכנית של
שרותי דת פי כמה יותר מכל עיר אחרת, כי לדוגמא, הזכירו בוועדה לביקורת המדינה את הדוגמא של אילת. כמה צרכנים של כשרות או של מקוואות יש שם באופן יחסי לאוכלוסיה? 10%?. פה בירושלים אנחנו מדברים על 70% מהתושבים שהם צרכני כשרות. הן במקוואות, הן בבתי אוכל, הן ברישום נישואים, בכל דבר. ירושלים יש למעלה מ- 2000 בתי כנסת.

זה, את הנושא הזה זה משהו שקבע הבג"ץ. הייתה בעצם וועדה שקבעה איך יחולק ה- 40% שהמדינה
נותנת למועצות הדתיות, ונקבע בבג"ץ מבחן שיוויוני, כלומר אם רוצים לעורר את זה אני לא הכתובת.

לא את, אבל יש פה בעיה בסיסית בעניין הזה.

טוב זה יכול להיות, אבל זה לפי החלטת בג"ץ.

אתה מטעם השלטון המקומי?

אני מטעם השלטון המקומי, אני הייתי ראש עיר בית שאן ועסקתי שנים רבות ואני יודע את מלאכתם,
העבודה המאומצת שהנשים המופלאות והצדיקות עושות כאן ואני מכיר את זה ואני קרוב לזה ואני יכול לתת לכן הרצאה איך הגענו לכל המצב של המועצות הדתיות, ממה זה נבע ולמה זה קרה, אבל לא נכנס לזה כי יעסקו בזה הרבה פוליטיקאים שגרמו לכך. לצערנו שהעובדות באמת, זאת אומרת, הבעיה במועצות הדתיות זה לא הכסף הקטן הזה, אלא הגדול יותר של הנבחרים, ששם תפחו ותפחו אחד אחרי השני, ובאו והוציאו, אבל לא ניכנס, אם תירצו הרצאה בנושא, כי אני 10 שנים עסקתי בעניין הזה, ואני בקיא ואני יש לי הערכה מאד למועצות הדתיות, אבי עבד 30 שנה, אמי אלמנה שגם כן ממתינה לקבל את השכר שלה מדי חודש בחודשו. אני רק רוצה לומר כי נאמר פה 40 ו- 60, אני יודע שהאוצר הולך להעביר את אותם 40 מיליון שמתוכם זה החלק של ה- 40, כאשר ה- 60 צריכים בוא מתוך הרשויות המקומיות וזה אני שאלתי עכשיו שם, אם זה המאה אחוז, או זה רק הארבעים, כי הבעיה שתתעורר, האוצר ייתן את הארבעים שלו, יבואו לשלטון המקומי ולרשויות המקומיות ויבקשו מהם את השישים והשישים הוא בדרך כלל הבעיה הקשה שהרשויות מתמודדות וקורסות היום במצב כלכלי מאד קשה שקיצצו להן. לכן אם אתם, חברת הכנסת היו"ר באמת לדאוג שאותם 40 אחוז הם יהיו מאה אחוז שיינתנו על מנת לפתור כי לאחר שיסיימו עם האוצר את הבעיה, תתעורר הבעיה בשלטון המקומי. אם לוקחים את זה בחשבון באותן תוכניות הבראה עכשיו שהרשויות המקומיות והגדרת המענקים, על מנת להעביר עכשיו את החלק של השישים, כי אחרת לא תיפטר הבעיה, היא תיפטר רק חלקית אבל היא לא תיפטר כי אחר כך העובדים יפנו את כל הזעם שלהם כלפי הרשויות המקומיות וכלפי הערים שלא יעבירו את הכספים כי לא יוכלו לעמוד בזה.

תודה לך פיני, אני יודעת שאתה יסודי, אני הייתי אצלך
עם עליזה דדיה, עכשיו אתה נזכר, אז בואו נשמע עכשיו את ליאור גולדשטיין שהוא עוזר בכיר לראש הממשלה, על מה הכסף.

שלום לכולם. קודם כל אני רוצה להגיד משהו, מי שלא מגיע פה הרבה לוועדות בכנסת, אל תיעלבו שאנשים כל
דבר קמים ויוצאים ואומרים שהם רצים לפה ורצים לשם, זה לא זלזול בוועדה, זה פשוט ככה. יש במקביל וועדות ואנשים קמים ונואמים מועידה לועידה, ובגלל זה יוצאים ואין להם זמן לשבת ולהקשיב מה שיש לכם להגיד כתשובה, אז מראש אל תיעלבו, שאנשים לא מייחסים חשיבות.

מייחסים חשיבות, פשוט בו זמנית יש מספר וועדות.

דבר ראשון אני רוצה להגיד לכם תודה רבה על העבודה שאתם עושים. ראש הממשלה הוא מתעסק במשרד
הדתות, הוא שר הדתות כמעט שנה שלימה. לא יצא לנו כמעט אף פעם לגעת במשרד הדתות כראש ממשלה. ממה שהסבירו לי והראו לי, אני אדם חילוני, ואתם באמת עושים עבודה מאד חשובה. המדינה הזאת נבנתה ממעט אנשים שעשו עבודה, נתנו יותר ממה שהם קיבלו. אז קודם כל תודה רבה. דבר שני אני ייעדכן אתכם בגדול מה קורה במשרד הדתות, מזה תבינו מה המצב שלכם. כולם דיברו בגדול ואתם אומרים, או.קי, איפה אנחנו בכל הסיפור הזה? אז בשורה התחתונה פסח מתקרב, מה עושים? אז לצערי גם אני לא יכול להגיד לכם מה עושים. אני יכול להגיד לכם מה אנחנו הולכים לעשות. אחד הדברים שראש הממשלה דרש מאיתנו בעצם, זה ייעול המגזר הציבורי. מזה נגזר פירוק משרדים מסויימים בממשלה. כמו שיש משרדים, יש את משרד הדתות. הגיעו למסקנה שמשרד הדתות לא נוהל שנים בדרך נכונה. אני לא רוצה להגיד מילים יותר קשות. עצם זה שאתם רואים לאן הגענו היום עם כל זה, פתאום כולם התעוררו. מה פתאום אנשים התעוררו?, היה ככה הרבה שנים. היה נח לאנשים שזה יימשך ככה שנים. זה היה נהנה, זה לא היה חסר, הכל היה טוב. עכשיו הגענו, ניערנו את כולם, כולם התעוררו. כי חלק מהם הגיעו למגזר הציבורי, נגזר פירוק משרד הדתות. פירקנו את משרד הדתות ב- 01.01.2004, למניינם, לא קיים יותר משרד דתות בישראל, ואגפים שונים משרד הדתות הועברו למשרדים שונים, לדוגמא, האגף לעדות לא יהודיות עבר למשרד הפנים. המקומות הקדושים עבר למשרד התיירות, וכל שר קיבל לידיו את האחריות. המועצות הדתיות שפשוט לא ידענו מה לעשות איתן, זה היה צרה על צרה , לא באנשים, אלא פשוט איך שזה התנהל, זה לא התנהל, אם יש איזשהו מנהל במדינה, זה לא עבד באותם קריטריונים.

ניערתם את זה חזק כל כך עד שהתינוק נשפך עם המים.

אני לא חושב, אבל עוד פעם, אבל מה שקורה במועצות הדתיות היום שאתן לא מקבלות כסף, זה לא בגלל
פירוק משרד הדתות. זה פשוט לא הגיע בגלל זה. זוהי הזנחה פושעת ושימוש בתקציב לאורך השנים בצורה שהגעתן לאן שהגעתן היום. זה לא רלוונטי לזה שאנחנו מפרקים את משרד הדתות. פשוט המטריה עברה לראש הממשלה. המועצות הדתיות באופן ספציפי העברנו למשרד ראש הממשלה כדי שזה לא יתמסמס במשרדים אחרים. רצינו למצוא אלטרנטיבה, אנחנו לא רוצים לפגוע בשרותי הדת אלא באורגן שנותן את השרותים, רצינו לייעל אותו. חשבנו אולי להכניס את המועצה הדתית למחלקה בעיריה, כמו שיש אגף חינוך יהיה אותו דבר בדתות, ואז פחדנו, שיכול להיות ראש עיר חילוני עם אוכלוסיה חילונית שפחות יעניין אותו נושא הדת, אז איך אני אחזיק אותו? הרי מספיק שאחד צריך את שירותי הדת באותה עיר, צריך לתת לו. זה לא חשוב פוליטית כמה בוחרים יש לזה. אחר כך חשבנו, בואו נעשה לשכות אזוריות. אם אתה רוצה להרשם לנישואין בדימונה, סע לבאר שבע, וישימו נציגות. יש מקומות בארץ שזה רחוב בתל אביב. 3000- 4000 תושבים, זה רחוב בתל אביב. ויש עליהם ראשי ערים ומועצה דתית והמון כסף נשפך שאין צורך. קיבלנו את המועצות הדתיות בבלגאן מטורף. אנחנו מנסים לעשות סדר שם. צריך גם להבריא את הגוף הזה. כמו שמשרד האוצר אמר, ההבראה באה ביחד עם שינוי הארגון, זה הולך ביחד. אני לא אבריא עוד פעם ואז אני אחליט שזה לא נוח לי ואז אני אצטרך שוב. צריך להבין גם שכמו שמאיר או ח"כ גפני אמר, ח"כ גפני אם הוא היה פה הייתי אומר את זה בפניו והוא גם יודע שאני אומר את זה, באנו מוועדה כרגע שאמרו את זה בפניו, הוא פשוט לא מקבל את הטענה הזאת. המועצה הדתית ועובדיה הם לא עובדי מדינה. אין אחריות לראש הממשלה לצורך העניין כעומד על המשרד, אין לו אחריות או למדינה על העובדים במועצה הדתית. הם גוף סטטוטורי לכל דבר.

דווקא יש מכתב מאורי מגנז שישב לידך בוועדה, והוא סותר את מה שאתה אומר.

לא.

אני לא רוצה להתווכח, ב- 18 לחודש, זה נמצא עכשיו בערכאה משפטית בבית משפט הגבוה לצדק ...

נכון, לכן מה שאנחנו עושים פה ..

בנוגע למעמד של עובדי המועצות הדתיות ואם הם עובדי מדינה או לא, יש שני דברים שאני רוצה להבחין.
יש שני מישורים. אחד הוא קודם כל אם הם עובדי מדינה, והתשובה כמו שנתנו כאן, היא כפי הנראה שלא, דבר שני, יש פה דבר אחר. כל הזמן עולה השאלה מה האחריות של המדינה לעובדים, לא מדברת על המישור המשפטי. בנושא הזה אני לא מביעה שום דעה, כי המדינה צריכה לבוא ולהגיד, יש דיון שמתנהל עכשיו בבג"ץ והמדינה תגבש את עמדתה, זה נמצא כרגע בדיונים עם כל הגורמים הרלבנטים ...

באופן רשמי זה לא עובד ככה. למדינה יש אינטרס שהדבר הזה יעבוד. אז פותחים מקווה, גבירותיי אתן
יודעות את זה, אתן חיות את זה יום יום, אתן עושות את זה. פעם אמרתי טוב שאני לא מקבל החלטות. אם אני הייתי עושה את זה זה דבר אחר לצורך העניין. אתן יודעות את זה וגם אנחנו יודעים את זה ולכן צריך לשפר את זה, אבל אי אפשר עוד פעם לכסות בעוד קצת כסף, יפתרו את הבעיה ועוד חצי שנה שוב תהיינה בעיות.

אבל ידעו את זה מראש.

לא ידעו שום דבר מראש. כי אני לא רוצה להגיד לך מה שרי דתות לאורך השנים עשו פה, אבל אני התחלנו
לעבוד פה, וכל דבר שנגעתי, הצטערתי שפתחתי אותו והסתכלתי. אז אנחנו באמת מנסים לייעל את זה. זה לא מהיום למחר.

אבל ידעו מראש שמפרקים את משרד הדתות, למה לא הייתה תוכנית?

אבל אין שום קשר בין פירוק משרד הדתות לעובדה שאין לכן משכורת החודש. אין שום קשר.

יש סדר עדיפויות. אנחנו נדאג שסדר העדיפויות בראש הפירמידה המשכורות של הנשים המסורות שעושות עבודת קודש לעם ישראל.

מנכ"ל משרד ראש הממשלה אמר לפני שעתיים, רבותיי, קודם כל תשלמו ...

כרגע היה דיון בוועדת הכספים ויו"ר וועדת הכספים הודיע שביום שני הוא הולך להצביע על התוספת של
1.2 מיליארד ברשויות המקומיות כולל עוד 65 מיליון למועצות הדתיות, והוא הודיע שהוא לא יביא בשבוע הבא להצבעה והוא יפסיק את כל ההצבעות האחרות עד שמשרד הפנים ומשרד ראש הממשלה לא ייתנו תשובה לנושא של השכר של המועצות הדתיות והרשויות המקומיות שנמצאים בערב חג ולכן בעניין הזה יש הסכמה.

השאלה איך אתה יכול לאכוף את הדרישה הזאת שעד יום שני תקבל את התוצאה.

זה היה טריק כי אם לא יעבירו שום דבר בוועדת הכספים, אגב, 40 מיליון שקל אנחנו כבר משתמשים
בהם כאילו הם נמצאים בתוך המערכת, והכספים שעוברים למועצות הדתיות נכון להיום ונכון לחודש שעבר והחודש שקדם לו, הם על בסיס היותם של ה- 40 מיליון שקל כבר בתוך המערכת.

כלומר החמש מאות חמישים אלף שקל זה כולל ארבעים אלף שקל?

כן.

ומזה אי אפשר לחיות.

זה כבר סיפור אחר.

אני קורא שב- 98' היה להם חמישים מיליון שקל תקציב ואני מצאתי בסעיפי תקציב שם 330 אלף שקל
להלכה ורפואה. אני רוצה שמישהו יסביר לי מה זה הלכה ורפואה, בגלל שאיזה רב נותן שיעורי הלכה ורפואה, אני במדינה לא צריך לשלם.

אין ספק שירושלים קרסה, כי הם היו רגילים לחיות מתקציב של חמישים מליון.. הניפוח הזה של כל המערכת, לא אומר אתם, אתן, או אתה. אני יודע בירושלים ספציפית שלאורך השנים היה ניפוח. הייתה וועדה קרואה ויכול להיות שאנחנו נעשה עוד שינויים במקום הזה. מה שהיה לא יימשך. זה בטוח.

מצויין, רק בוא נשב, תראה איפה אפשר להוריד, אני אראה לך איפה אי אפשר. בכל אופן במסגרת של
השכר, כשאתה מדבר פה על למעלה ממאתיים בלניות ושלושים ומעלה מקוואות, למעלה ממאתיים אנשי צוות של מקוואות, שכל המשכורת הכי גבוהה, בדרך כלל זה משכורת מינימום, ובדרך כלל זה חצי מזה. איך אתה יכול להגיד ...

מאיר שפיגלר היה רשום בוועדה. אני נכנסתי, אביגדור נכנס, כי כל כך חשוב לנו נושא זה. אני רוצה שיבינו,
אתם לא ישנים, גם אנחנו לא ישנים, כדי למצוא פתרון, אבל מה לעשות? קיבלנו אחריות על המשרד הזה, אתם לא עובדים של המדינה, ואנחנו עדיין רוצים לתת לכם כסף ולטפל בזה. לכן זה ייקח עוד טיפה זמן, אנחנו נמצא פתרון ויותר חשוב לאביגדור יצחקי שלבלניות ...

התייעלות של שנתיים ...

לא תהיה התייעלות של שנתיים. הלכנו לפי שלבים: פירוק משרד הדתות – התקיים. ייעול המערכת –
עכשיו מה שעבר אלינו זה המועצות הדתיות. כל שאר משרד הדתות עבר למקומות אחרים. עכשיו אנחנו מטפלים במועצות הדתיות: מעבירים אותן לתוך המחלקות בעיריה, ובמקביל יטפלו בחובות העבר, יישלמו את המשכורות ואף אחד לא ייפגע, זו הבטחה אני אומר לך. אביגדור יצחקי התחייב, ראש הממשלה רוצה וזה מה שיקרה. אני אמרתי את זה לפני כמה חודשים בוועדת הפנים. אמרו לי, לא יפול משרד הדתות. אמרתי, משרד הדתות יתפרק, כי זה מה שראש הממשלה רוצה.

צריכים להודיע לכולם, לחברת החשמל ולבזק ולכולם, ולהגיד שכרגע בתהליך של העברה, הבראה ...

אין בעיה, אבל את צריכה לפנות למי ששם, תביני, את צריכה לפנות לצוריאל בתל אביב. אני לא הבוס שלו,
שתביני. זה שיש לנו יד, אנחנו צריכים לראות שהדברים נעשים אבל אנחנו לא, אני לא הבוס שלו, זה גוף סטטוטורי בפני עצמו. זה גוף שאין לו אבא, אני לא אבא שלו. אני מתקצב אותו בדיוק כמו שהעיריה מתקצבת אותו. את יכולה לפנות גם למודעי באותה הזדמנות. אבל אנחנו ראינו מה קרה שם, לקחנו את העניינים לידיים ומנסים לטפל בזה. יכולנו לא לקחת, זה היה באותו מצב פשוט, כי זה מה שראש הממשלה רצה, תיגמרו את זה הוא אמר.

אפשר לשאול?, תראו אנחנו התכנסנו כאן היום באמת בפעולתה של גילה כישיבת חירום ערב פסח. אנחנו
העם היהודי, יש לנו סדר יום יהודי, ובסדר יום הציבורי, הסדר יום היהודי חייב לעלות. מה שקורה: ישנה התנתקות מוחלטת בין היהודים במדינת ישראל, בין סדר יום ציבורי לסדר יום יהודי. הוא כולל את כולם, חילונים ודתיים כאחד, אני לא מפרידה כאן קבוצות מקבוצות. זאת אומרת, היות שאנחנו נמצאים ערב פסח והמשמעות ידועה, ואנחנו לא רוצים להרבות את בית התמחוי ולא את הקימחא דפיסחא ולא את התורים לקימחא דפיסחא. אנחנו רוצים להתפרנס בכבוד, עם הקצת הזה להסתדר. אבל לא ייתכן שאת הקצת הזה לא יישבו עכשיו. יישרפו שלשה לילות, ארבעה לילות, עשרים וארבע שעות ולא ישאירו רבבות בתי אב ללא יכולת קנייה לחג הפסח המינימום. אנחנו לא מדברים על איזה הדר ופאר של ארוחות, אלא על המינימום, וזה תמורת עבודה, וזה אנשים שלא שובתים ועושים את מלאכתם. זאת אומרת שאנחנו חייבים לתפוס את הסדר יום הציבורי כסדר יום יהודי. יש לנו ערב פסח, חייבים לתת תשובה. אנחנו לא רוצים את המענה מגופים זרים, ולא להכניס זרים ליהדות. אנחנו רוצים מתוכנו. ואני רוצה להגיד לך משהו. נכון, הם לא בקטגוריה של עובדי מדינה, כולנו הבנו את זה, אבל למדינה יש אחריות כלפי תושביה בפורמט כזה של מועצות דתיות ששנים ידעו, לא בדקו את המאזנים, אני מסכימה, וכל מה שבודקים אז נחרדים, אבל ידעו פחות או יותר.

למה ראשי המועצות הדתיות עושים רעש אבל בשקט?, חשבתם פעם למה הם לא צועקים את הצעקה שלכן?

כי יש להם משכורת כזאת...

אנחנו התחלנו בערב פורים שנה שעברה, ובדיוק זה המענה. אנחנו עושות "ונהפוכו". אותו ציבור שהוא
שקט, עושה את מלאכתו נאמנה, אמרנו, אנחנו מעלים אותו כרגע שידבר. שהציבור יידע. הציבור לא יודע, לא יודעים. אנחנו אומרים, אלא שיושבים למעלה לא עושים את זה ...

חברות, אנחנו נשים קץ לזה, כן, רק תציגי את עצמך.

עו"ד נועה וגנר ממשרד התעסוקה. תהליך הבראה, מפה יבוא הכסף, מפה המשכורות, אבל אני רוצה
לשים את הדברים בפרופורציות. לא מבקשים חסדים עבור הנשים האלה, מדובר פה בתשלום שכר מינימום, המדינה לא משלמת משכורת של שכר מינימום, זו עבירה של אי תשלום שכר. אם מדובר על ניכויים שאמורים להיות מועברים ולא מועברים לקופות גמל, מדובר בעבירה על חוק הגנת השכר. מדובר על עבירה על החוק, מעבר לזה שיש לכן זכויות לתבוע בבית הדין את הדברים האלה בתביעה אזרחית, יש לכן זכות להגיש תלונות על הדברים האלה.

הוגשה תלונה ומקפיאים אותה עד להכרעת הבג"ץ.

הוגשה ב- 18 לחודש עתירה של עשרים ומשהו מועצות דתיות לבג"ץ לגבי המחוייבות של המדינה לעובדי מועצות דתיות.

ייתכן, אני לא מכירה את הנושא הזה. רק רציתי לשים את הדברים בפרופורציה, לא מבקשים חסדים אלא זכות שמגיעה.

אני רוצה להגיד שיש פה עוד דבר חמור. את אמרת שלא רוצים לפתוח עוד בתי תמחוי. יש לנו ציבור לא
קטן ששניהם עובדי מועצה, בלן ובלנית, או בלנית ואיש תחזוקה, וכמה מפרנסות יחידות שהבעלים אברכים ולא קיבלו משכורת חצי שנה. זה למוטט משפחות לסף רעב, ממש ככה.

אני רוצה להגיד משפט אחד כאזרח המדינה הזאת. אני חושב שגם אם הייתם אמורות לקבל בעבור בעבודה
שלכן סכומי עתק, זה לא משנה, אני לא חושב חלילה וחס שאתן צריכות לבוא לכאן ולהקרין מצב של מסכנות. מה שמגיע לכן בדין עבור מה שעבדתן. מה שאמורים היו לספק לכן. העובדה היא שאתן צריכות לקבל שכר נמוך מאד, אבל גם אם הייתן אמורות לקבל שכר גבוה, אנחנו כולנו בסופו של דבר כפופים לחוק, יש מחוקק במדינת ישראל, והוא אומר שאם יש במדינת ישראל אדם שהוא עובד, הוא צריך לקבל את מה שמגיע לו בדין. זה ברור, זה כואב לי מאד לשמוע מה שאת אומרת, כי אני יודע שיש משפחות שהילדים שלהם בצורה כזאת עובדים בתוך המועצות הדתיות. אני יודע וכואב לי כאזרח.

אני רוצה לספר לך אנקדוטה. עובד שהוא עובד, וכולם מכירים פה את המציאות הזאת, וכולם מכירים את זה
בעוד כמה צורות. הבן שלו נמצא באיזשהי פנימיה, ורצה לבוא הביתה לשבת, שלחו את הילדים הביתה מהפנימיה, והאבא אמר לו, אל תבוא, אין לי מה לתת לך לאכול. איך אפשר לחיות עם מועקה כזאת.

יש סיפורים יותר קשים ויש סיפורים יותר קלים, מספיק להבין את המצב גם ככה, לא צריך לספר סיפורים.

ככה אפשר להרגיש את זה יותר.

אני רק אספר לך סיפור אחד. שבוע שעבר צילצלה אליי אשה אחת שעובדת אצלי, פנינה אני לא באה לעבודה.
מה הסיבה?, אין לי כסף לנסוע, אין לי כסף להגיע לעבודה. מספיק מחריד. מה יכולתי להגיד לה?, תבואי, אני אתן לך בשביל האוטובוס, רק תבואי לעבוד.

והיא באה.

היא באה , שילמתי לה בשביל האוטובוס. אנחנו הגענו
למצב כזה שאנחנו לא יכולות, כל דבר זה על הראש
שלנו. מהדבר הקטן עד הכי גדול, אנחנו אוספות קצת תרומות ...

לראש העיר פניתן?

בטח, נפגשנו עם ראש העיר, היינו אצלו.

בזכות ראש העיר למעשה קיבלו את חודש ינואר.

הוא העביר מקדמה על חשבון החודשים הבאים.

אני רוצה להדגיש עוד נקודה. לרוב הבלניות הן משפחות ברוכות ילדים, ומאפריל שנה שעברה עד היום
ירדו למשפחה ברוכת ילדים 3000 שקל. אז לא די שאנחנו לא מספיקות להדביק את הפער בעבודות אחרות, שירד מסל ההכנסה 3000 שקל, עוד אין לנו את המשכורת. אתם מדברים על פסח. אנחנו נאבקים על הראשון לחודש, על ההוראות קבע שחוזרות. זה לא מדובר בפסח. אני עוד לא רואה את פסח, אנחנו רואות את היומיום.

ליאור, אסור שבחברה מתוקנת נשים כאלה יסבלו
מתחלואי החברה, מכל בעיות הכלכליות של המדינה,
לא ייתכן שהן תהיינה הקורבן של החברה הישראלית.

אני רוצה להדגיש נקודה קטנה. יושבת כאן אשה שהיא נכה, והיא תרמה לי 500 שקל למקווה, בכדי שאני
אוכל לקנות את המינימום לעיתים שאני צריכה, וגם אחת העובדות שהיא מטפלת בה בלב ונפש, היא יכולה להעיד על כך, נמצאת פה, לתת לה כרטיס נסיעה, שהיא תוכל להגיע לעבודה.

אני לא מאמינה שיש עוד סקטור שמגלגל את העבודה בצורה כזאת.

גם בתוך הסקטור, אל תשכחו, יש עדיין מקבלי שכר שאתם לא מקבלים, אז אם זה כל כך חשוב להם, אז גם הם יכולים לעשות משהו.

תסכימו איתי, שכשאשה באה להטהר, אתם סוגרים מקוואות, ממש נמצאים בדילמה, ורק שתדעו שזה
גורם למצב נפשי קשה אצל נשים. הן רוצות לקיים את המצווה.. רוב הציבור שלנו בקריית יובל אינו שומר מצוות לידיעתכם הרבה, הם כל כך מתאמצים.

אנחנו יודעים שהטהרה זה יסוד ביהדות, ואנחנו נדאג לכם.. הנה אתה שומע, אפילו חילוניות בשבת מגיעות.

אני אתמול סגרתי בעשרים לשתים עשרה. אני לא סוגרת את הדלת. נשים מתקשרות אני מקבלת אותם.

סליחה, זה שיש בעיה בראשי, איך אנחנו שעובדות בשטח, לא יודעות מה שקורה במשרד, למה אנחנו צריכות לפנות אליהם.

חברות, אנחנו מחליטות שבחודש הבא אנחנו נפגשות כאן, אתן תקבלנה הודעות, אתן נציגות של המקוואות, אנחנו נפגש כאן לשמוע איך הנושא שלנו התקדם ותפס תאוצה. תודה רבה לכולם.




הישיבה ננעלה בשעה 13:40