הנחת דו"ח נציבות תלונות הציבור מס' 30

5
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
09.03.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 74
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
מיום שלישי, ט"ז אדר התשס"ד (09.03.04), שעה 9:30

1. הנחת דו"ח נציבות תלונות הציבור מס' 30.
2. מינוי מנהל לנציבות תלונות הציבור, לפי סעיף 32 לחוק מבקר המדינה.

חברי הוועדה: היו"ר אמנון כהן
אופיר פינס-פז
אהוד רצאבי
רוני בר-און
אילן ליבוביץ
גילה פינקלשטיין
יולי אדלשטיין

משרד מבקר המדינה

מר אליעזר גולדברג – מבקר המדינה
שלומית לביא – עוזר בכיר למבקר המדינה ודובר המשרד
אביגדור רביד – מנהל נציבות תלונות הציבור
יוסף קפלן – יועץ משפטי לנציב
מדי רוזנברג – עוזר בכיר לנציב נת"צ
מירי אלה – סגן יועץ משפטי לנציב
דורי פינטו

משרד ראש הממשלה
עוזי ברלינסקי – מנהל האגף לענייני ביקורת המדינה וביקורת פנים
יעקב זלצר – סגן מנהל האגף לענייני ביקורת המדינה

עו"ד תומר רוזנר

ירדנה מלר-הורביץ

רשמה: שושנה מקובר


1. הנחת דו"ח נציבות תלונות הציבור מס' 30
2. מינוי מנהל לנציבות תלונות הציבור, לפי סעיף 32 לחוק מבקר המדינה

שלום רב. על פי סדר היום, אנחנו דנים היום בשני נושאים: (1) הנחת דו"ח נציבות תלונות הציבור מס' 30; (2) מינוי מנהל לנציבות תלונות הציבור, לפי סעיף 32 לחוק מבקר המדינה. בסיום הדיון הראשון נקיים דיון אחר בנושא: אישור סיכומיה והצעותיה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה לדו"ח 53ב של מבקר המדינה.

אני פותח כעת את הדיון הראשון בנושא הנחת דו"ח נציבות תלונות הציבור מס' 30. אדוני המבקר, בבקשה.

אדוני יושב ראש הוועדה, אני מתכבד להגיש לך את הדו"ח השנתי מס' 30 של נציב תלונות הציבור. בבקשה.

תודה רבה, אדוני המבקר. אנחנו נעיין בדו"ח ונלמד אותו, וכמנהגנו נקיים גם מספר דיונים בנושאים שהועלו בו. כולנו יודעים שלציבור חשוב מאוד שנטפל בדברים. אם יש ליקויים במערכות שלנו, אנחנו צריכים לתקנן כמובן. תודה רבה.

ברשותך, אדוני היושב ראש, הייתי מבקש למסור מספר פרטים שיאירו את עיני הוועדה. הכל כתוב בדו"ח, אבל בכל זאת חשבתי לנכון להוסיף מספר מילים.

בשנת 2003 הוגשו כ-6,200 תלונות – זהו מספר התלונות השנתיות הממוצע בשנים האחרונות. במהלך השנה, הנציבות טיפלה בכ-8,000 פניות, והדיון בפניות הסתיים בכ-6,400 פניות. פירושו של דבר הוא שאנחנו טיפלנו בכ-80% מהתלונות שהיו מונחות על שולחננו.

נשארו תלונות נוספות מהשנה הקודמת, וסיימנו לטפל בכ-97% מהן.

נתון חשוב שיש להדגישו הוא שכ-36% מהתלונות נמצאו מוצדקות. מספר זה אינו מניח את דעתי, ואני יכול להניח שגם הוועדה תחשוב כמוני.

האם זו עלייה בהשוואה לשנים קודמות?

זו איננה עליה בהשוואה לשנים הקודמות, אבל גם בשנים הקודמות לא הייתי מרוצה מהתופעה הזו. אני חושב שצריך לעשות הרבה כדי שאחוז התלונות המוצדקות יפחת. הגופים המובילים במספר התלונות שהוגשו נגדם הם: הביטוח הלאומי, משרד הפנים, המשטרה והאוצר.

לגבי הביטוח הלאומי, אבקש לציין שמספר התלונות המוצדקות עלה בהשוואה לשנה שחלפה. הנושאים לגביהם התייחסו התלונות נוגעים לשירותי רווחה – 25% מהתלונות נגעו לשירותי רווחה. 16% מהתלונות נגעו למתן שירות לציבור, וכאן יש לציין ש-47% מהתלונות בנושא זה נמצאו מוצדקות. 10% מהנושאים התייחסו לשירותים מוניציפליים, וגם כאן 46% מהתלונות בנושא זה נמצאו מוצדקות.

הנושאים בהם עוסקת נציבות תלונות הציבור הנם רבים ומגוונים. לא כל התלונות מעניינות את הציבור, אבל כל אחת מהן מעניינת מאוד את מי שהתלונן. בדו"ח תמצאו מספר דוגמאות לתלונות, אבל כפי שציינתי, המגוון הוא גדול.

המסקנה שלי היא שעובדי הציבור לא הפנימו כולם את העובדה שהם משרתי הציבור, ולא אדוניו של הציבור. נתקלנו במקרים של אטימות מצד עובדי ציבור, במקרים של נוקשות יתירה וחסרת היגיון, באדישות ובהתנהגות בלתי הולמת. אלו הם דברים שניתן לתקנם, וחובה על הרשויות המופקדות על כך לעשות הכל כדי שעובדי הציבור ישרתו את הציבור כפי המוצפה מהם.

התופעות הן לפעמים בלתי מובנות. אפשר לומר שאנחנו מוצפים בתלונות על כך שהאזרח לא נענה לפנייה. אנחנו לא נוגעים כאן בנושאי תקציב, אנחנו מדברים על כך שעובד הציבור לא משיב לאזרח שפונה – הם לא עונים, ואפילו לא מאשרים את קבלת המכתב.

האם היית מציע לנו לייצר סקנציה חוקית, שתחייב עובד ציבור להשיב על פניות, אדוני המבקר?

קיימת סנקציה, היא לא מופעלת.

אני חושב שהסנקציה קיימת, והיא בגדר עבירת משמעת. יש אפשרות להפעיל על עובד שאיננו ממלא את תפקידו כראוי סנקציה באופן כזה. במשרדים מסויימים לא עונים, לא מאשרים קבלת מכתבים ולא עונים לגופן של פניות.

אלו הם דבריי הקצרים, וכל יתר הדברים הרי הם כתובים בספר המונח בפניכם. תודה רבה.

תודה רבה, אדוני המבקר. כחברי כנסת, הדברים שציינת חשובים מאוד מצד אחד, וחמורים מאוד מן הצד השני. כאן בוועדה, בהשתתפות נציב שירות המדינה, אנחנו מתכוונים לחפש דרך לרענן נהלים, לענות לטלפונים בצורה אדיבה ולהשיב למכתבים – ולעניין, לא לכתוב תשובה כדי לצאת ידי חובת המענה, כאשר התשובה לא אומרת למעשה שום דבר.

התלונות נגעו לכל משרדי הממשלה כמעט – משרד החינוך, התרבות והספורט, נציבות שירות המדינה, משרד האוצר, משרד התחבורה, משרד הפנים, הרשויות המקומיות, משרד הביטחון, משטרת ישראל ומנהל מקרקעי ישראל. אני בטוח שאנחנו נתחייב לקיים כאן דיונים, וננסה להעלות את הדברים על סדר היום הציבורי כדי להביא לתיקונם, בעזרת השם.

בנוסף, אני רוצה להודות למנהל נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה, מר אביגדור רביד. זהו הדו"ח האחרון אותו הכנת, ועל פי סיכומו של מבקר המדינה אני רואה שתרמת רבות לכל נושא תלונות הציבור – באיכפתיות וברפורמה הפנימית שעשית. זוהי עבודה מצויינת, ובשם כל אותו ציבור ששלח אליכם פניות ונענה, אנחנו מודים לך. הבנתי שכ-80% מהפניות טופלו וקיבלו מענה, והלוואי שמשרדי הממשלה היו עובדים כך. אני רוצה להודות לך בשם כל אותם אנשים שייצגתם. אתם לפחות הקלתם עליהם את הקשיים שהיו כרוכים בנושא ביורוקרטי כזה או אחר, ועלינו לזכור כי מאחורי כל מכתב עומד האדם, המשפחה והסביבה. תודה רבה לך בשם כולם.

תודה, אדוני היושב ראש. ראשית, אני מצטרף לברכותיך למר רביד, במחיצתו היה לי הכבוד והעונג לעבוד כחבר הוועדה לענייני ביקורת המדינה וכחבר כנסת. מר רביד, העובדה שהפעם לא הגשתי למשרדך תלונות היא לא משום שאני סבור שהמצב השתפר פלאים, אלא משום שרוב התלונות שהגשתי בדוחות הקודמים היו קשורים למערכת המשפט הישראלית, ומרגע שהוקמה נציבות תלונות הציבור בבית המשפט, נוצרה כתובת חשובה שצריכה לטפל במערכת המשפטית, ואכן הדברים כך קורים.

אני רוצה לאחל הרבה מאוד הצלחה למר דורי פינטו, שכמובן אתמוך במינויו למנהל נציבות תלונות הציבור. אדוני המבקר, אני מכיר את דורי פינטו במסגרת תפקידי כיושב ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט לשעבר, במסגרת תפקידו בסניגוריה הציבורית. אני חושב שהמינוי ראוי לתמיכה, ושיהיה בהצלחה.

לגוף העניין, אני שותף לדעתך שאחוז התלונות שנמצאו מוצדקות – 36% – הוא מספר גבוה וחמור מאוד. זה מוכיח את העובדה שלציבור אין למי להלין, אלא לפנות לנציבות. בנוסף, מסתבר שהתלונות הן תלונות אמיתיות, ולא תלונות שווא. אני מניח שבחלק גדול מהתלונות שהוגדרו בסופו של דבר כלא מוצדקות היה בסיס מסויים של צדק, אלא שהתלונה לא נמצאה מוצדקת באופן מוחלט.

לגבי עובדי ציבור שלא טיפלו כראוי בנושאים עליהם הם מופקדים, מי שהתלונות כנגדם נמצאו מוצדקות על ידי הנציב – יש להגיש לנציב שירות המדינה ולגורמים האחרים הנוגעים לרשויות אחרות, שהנציב איננו מופקד עליהן, רשימה שמית מסודרת. שיטה כזו תאפשר טיפול ברמה המשמעתית כלפי אותם אנשים, אשר יכלול הגשת דין וחשבון לנציב על האופן שבו הדברים נעשו וטופלו. לא יכול להיות שדו"ח כזה בא לעולם, והאנשים שבעצם אשמים בדו"ח לא מופיעים בו. אנחנו לא יודעים מי הם; אנחנו לא יודעים אם מישהו נזף בהם או הביא אותם לדין משמעתי; אנחנו לא יודעים האם מישהו דרש מהם דין וחשבון; אנחנו לא יודעים האם יש סיכוי שבשנה הבאה התלונות כנגדם יטופלו באופן אחר על ידם. הם ממשיכים כרגיל, כאילו הדו"ח הזה לא קיים. נדמה לי שזה לא נכון. אדוני היושב ראש, אני חושב שהוועדה צריכה לדון באופן הטיפול באנשים שלא נותנים את השירות. אנחנו צריכים לחשוב על דרכים חוקיות ואחרות, אבל אסור להמשיך בשיגרה בנושאים הללו.

לגבי הנושאים הקשורים לפיטורין על רקע גילוי שחיתות: בעיניי, זהו הנושא החמור ביותר. ראיתי שבדו"ח מופיעות תלונות מוצדקות. לא ייתכן שעובדי ציבור החושפים שחיתויות ונאבקים מאבק קשה במימסד ובמערכת ומסכנים את מקור פרנסתם, יפוטרו בסופו של דבר על רקע העובדה שהם חשפו ליקויים ושחיתויות. הדעת לא סובלת את הענין הזה.

אני רוצה להזכיר לכם שהיום בבוקר הרמטכ"ל אמר מילה אולי שלא במקומה, וכבר שואלים האם מאריכים לו את התפקיד בשנה אחת, וכבר קוראים לו לבירור – כל העולם כבר מתעסק בכך. בסך הכל הוא אמר דבר שאיננו קשור חלילה לנושאים של שחיתויות; הוא אמר דברי ביקורת מרומזים ומנומסים, בדחילו וברחימו, וכל המדינה גועשת. ואילו כאן, אנשים מפוטרים על רקע העובדה שהם לחמו במימסד שבו הם עובדים ועל רקע גילוי שחיתויות. לדעתי, מי שמפטר עובד כזה צריך להיות מפוטר בעצמו. אני מקווה שנצליח לעשות את זה.

ומילה נוספת שלא קשורה לנושא הדיון, אלא נוגעת לפרשת טננבאום. ראשית, אני שמח שאני וחברי כנסת נוספים קלענו לדעת גדולים, והמבקר החליט לחקור את פרשת טננבאום. אני חושב שהעניין הזה מתבקש. בנוסף, אני חושב שהמבקר הוא הגורם היחידי בכל רשויות החקירה במדינת ישראל, שמסוגל, יכול וראוי לחקור פרשה בסדר גודל זה. לצערי, כל גורם חקירה בעניין הזה היה מעורב כך או אחרת, ועלול להיות נחקר בידי מבקר המדינה. לכן, זוהי הכתובת הנכונה – ולא ועדת המשנה של ועדת חוץ וביטחון. אני מציע להוריד את הנושא הזה מסדר היום באופן מיידי. מרגע שהתחילה בדיקת מבקר המדינה, כל הרשויות האחרות צריכות לכבד זאת, ולא צריכות לעסוק בזה.

לגבי כינוס הוועדה, שמעתי את הדברים שנאמרו בין השיטין בתשובתו של המבקר לפני פתיחת הדיון. נכון הוא שסדר היום של הוועדה תלוי בנו, אבל נדמה לי כי הוא רמז לכך שאולי רצוי שלא נעסוק בכך בשלב זה.

אין טעם, כי רצינו להגיש בקשה לחוות דעת. חוות הדעת כבר קיימת ללא הדיון.

אם זו גם דעתך, אדוני היושב ראש, בואו ונוריד את הנושא כרגע. אני מניח שנידרש לעניין ברגע שהדו"ח הזה יהיה מוכן.

תודה רבה לכולכם. נעבור לסעיף ב' שעל סדר היום – מינוי מנהל לנציבות תלונות הציבור לפי סעיף 32 לחוק מבקר המדינה. אדוני המבקר, בבקשה.

סעיף 32 בחוק מבקר המדינה קובע בין היתר כי "מנהל הנציבות יתמנה על ידי הוועדה כפי הצעת נציב תלונות הציבור, ויהיה אחראי לפניו במישרין; על מינוי מנהל הנציבות לא תחול חובת המכרז לפי סעיף 19 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959".

מה עומד מאחורי החוק?

עד כמה שידוע לי, מבקר המדינה הביא בעבר את ההצעה למנות את נציב תלונות הציבור לאחר שברר, נפגש וראיין מספר מועמדים, והחליט על המועמד שאותו יציע לוועדה. אני החלטתי ללכת בדרך אחרת – מיניתי ועדת איתור, בראשה עמד שופט בית המשפט העליון בדימוס יצחק אנגלרד, וחבריה היו מנכ"ל המשרד וגב' יהודית קרפ, מי היתה המשנה ליועץ המשפטי במשרד המשפטים.

הוועדה ראיינה מועמדים, והציעה לי להציע לוועדה למנות את עו"ד דורי פינטו למנהל נציבות תלונות הציבור, וזוהי אכן הצעתי בפני הוועדה. קורות החיים של עו"ד פינטו מונחים בפניכם. אני צירפתי את קורות החיים לבקשה שהגשתי לוועדה. עו"ד פינטו מילא תפקידים חשובים ומרשימים מאוד. אני חושב שיש לשים את עיקר הדגש על העובדה שעו"ד פינטו עסק באופן יומיומי בתחום זכויות האזרח, עובדה שמשקלה רב מאוד לכשעצמה במינוי זה.

אם נוסיף על כך את תפקידיו הנוספים בפרקליטות המדינה, את היותו סגן הסניגור הציבורי וממלא מקומו תקופה מסויימת, הרי שכישוריו אינם מצטמצמים לפן המקצועי, אלא נוגעים גם לפן הניהולי של משרד הסניגוריה הציבורית. אני חושב שמכלול הדברים מוביל אל המסקנה לפיה לא רק שלא נמצא מועמד טוב יותר, אלא שאולי לא יכול היה להימצא מועמד טוב יותר מעו"ד פינטו; הוא ממש מתאים מכל הבחינות – המקצועיות, הניסיון, העיסוק – הכל יחד. אני חושב שהוועדה לא צריכה להסס לגבי מינויו של עו"ד פינטו למנהל נציבות לתלונות הציבור.

אם יורשה לי, אדוני היושב ראש, הייתי אומר מספר מילים על מנהל נציבות תלונות הציבור, הפורש ב-31 במרץ לאחר 12 שנות עבודה.

עו"ד רביד מוריש לעו"ד פינטו משרד שאפשר להתפאר בו. הגשתי קודם את דו"ח נציב תלונות הציבור. מאחורי הדו"ח הזה עומדים עובדים נאמנים ביותר, עובדים הרואים אתגר ואפילו שליחות בעבודה. במשך כל אותן שנים, עו"ד רביד נווט את המשרד, ואם אנחנו מדברים היום על גאוותו של המשרד, צריך לתת לעו"ד רביד את התודה על כך שהמשרד הגיע לאן שהגיע. כמובן שהוא גם ירש את מה שנעשה על ידי קודמיו, אבל התוספת והשיפור שהביא עו"ד רביד למשרד מאז נכנס לתפקידו ראויים להערכה רבה.

עו"ד רביד שימש דוגמה ומופת לעובדים. אפשר היה למצוא אותו בעבודה השכם בבוקר, כמו גם בשעות המאוחרות של הלילה. זהו מנהל ששימש דוגמה, וסחף אחריו את יתר העובדים. אני כתבתי בדו"ח מספר דברי הערכה, המשקפים את מעט ההערכה שיש לי כלפי עו"ד רביד. לא כתבתי דברים נוספים כדי שלא להביכו, ואני מרשה לעצמי לקרוא את הדברים: "עו"ד רביד תרם רבות לגיבוש דפוסי עבודתה של הנציבות ולביצור מעמדה כמגינה על האזרח. תחושת השליחות לוותה על ידו במסירות אין קץ לתפקיד, ועל כל אלה ראוי עו"ד רביד להערכה ולתודה."

אני רוצה להוסיף שעו"ד רביד ידע לנהל את המשרד בתבונה רבה. למרות היותו ממונה על נציבות תלונות הציבור, הוא ידע להתייחס לכל עובד ועובד – לא רק בתחום המקצועי, אלא גם בתחום האנושי. דלתו היתה פתוחה לכל עובד שרצה לבוא ולשטוח את בעיותיו. היתה לו אוזן קשבת. כל זה גרם לאווירה הטובה שהיתה במשרד במשך כל תקופת שירותו.

באופן אישי, אני מצטער על כך שעו"ד רביד פורש, אבל לוח השנה עושה את שלו והגיעה השעה לפרישה. תודה, מר רביד, על הכל. אמנם הוועדה מינתה את עו"ד פינטו, אבל אני מניח שעוד מעט תתקבל החלטה לפיה עו"ד פינטו אכן יתמנה למנהל נציב תלונות הציבור. בהנחה שאכן כך יקרה בעוד דקה אחת או שתיים, אני מברך את עו"ד פינטו מאחל לו הצלחה רבה. דיברתי קודם על תיפקודה של הנציבות ועל יעילותה, אבל תמיד אפשר לשפר. אני מאחל לך הצלחה רבה, שתמשיך לנווט את ספינת הנציבות בתקופה שבה תמלא את התפקיד.

בהצלחה רבה.

אדוני היושב ראש, אני מכיר הרבה מאוד שנים את מר רביד ואת המועמד המוצע. לכן, אני מרגיש צורך אישי לומר כמה מילות הערכה. את אביגדור אני מכיר מהיום שבו הכרתי את רעייתי – לפני יותר ממ-34 שנים. הוא ידיד המשפחה, וכשבאתי אל המשפחה פגשתי את אביגדור. כמו כן, זכיתי להכירו גם במערכת המשפט הצבאית במגוון התפקידים שהוא מילא שם – דומני שבשיא הקריירה הוא כיהן כשופט בית הדין הצבאי – כחבר וכמי שהופעתי בפניו.

כדי להשלים את המעגל, המבקר דיבר על שעות העבודה הבלתי אפשריות של עו"ד רביד. כשכן של משרדי הנציבות ומשרדי המבקר, חשבתי שאני הוא המטורף האחרון שעוזב את הבניין או מגיע אליו – ב-6:00 או ב-6:30 בבוקר, ובחצות. אבל אביגדור תמיד חלף על פניי, הקדים אותי בדקה או בא דקה אחריי.

כשיסדו את הנציבות, לפני כמעט 30 שנה כמדומני, אשתי עבדה שם בשנה או בשנתיים הראשונות לכהונתה כעורכת דין. אני חושב שעו"ד רביד מהווה דוגמה ומופת למשרת ציבור באמונה. דורי, אלו הן באמת נעליים ענקיות.

מכיון שהיתה לי הזכות להכיר גם אותך, כחבר בוועדה הציבורית שהקימה את הסניגוריה הציבורית ואחר כך בלשכת עורכי הדין, עקבתי אחר המחוייבות והתרומה הבלתי נלאית שלך לעבודת הסניגוריה הציבורית. אני חושב שזוהי בחירה מעולה – גם באיש ובעיקר בקונספט. אני חושב שנציבות תלונות הציבור היא הסניגוריה הציבורית הגדולה לכלל עם ישראל – גם לאנשים הבוחרים שלא להסתבך בפלילים. לקחתם סניגור ציבורי אמיתי, שידאג לציבור ככלל ולציבור כפרטים. אני מברך את שניכם.

תודה. חברי הכנסת, אני משער שאנחנו מסכימים למינוי. אבקש למנות לתפקיד מנהל נציבות תלונות הציבור את עו"ד דורי פינטו. האם כולם מסכימים?

הצבעה

בעד – פה אחד

המינוי אושר פה אחד

אם כן, המינוי אושר פה אחד. מכאן אנחנו רוצים לברך שוב את המנהל הפורש, אביגדור רביד. בשם הוועדה בירכתי אותך בראשית הישיבה, ואני מצטרף כמובן לכל הדברים שאמר המבקר. מילאת את תפקידך על הצד הטוב ביותר, והצעדת את האגף הזה להישגים רבים. גם למחליפך בתפקיד, עו"ד דורי פינטו, אנחנו מאחלים הצלחה בשליחות הציבורית האמיתית. מהדו"ח שהכנתם עולה כי ישנם הרבה מאוד ליקויים שצריך לתקן. בשיתוף פעולה נעלה את הדברים המופיעים בדו"ח על סדר היום הציבורי, וננסה לתקנם עד כמה שניתן. בשם הוועדה ובשם כולנו – בהצלחה.

אדוני היושב ראש, חברי הוועדה הנכבדה, מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, הנוכחים מצוות עובדי נציבות תלונות הציבור ממשרד מבקר המדינה, וכמובן מר דורי פינטו, המנהל החדש – דרך צלחה.

עיינתי בפרוטוקול מ-17 במרץ 1992. אמרתי שם דבר שאני לא נוהג לומר בדרך כלל – אמרתי שאני מתרגש עם קבלת התפקיד. לאמיתו של דבר יש כאן איזושהי סגירת מעגל, כי גם היום אני קצת מתרגש, אם כי מכיוון הפוך. התרגשתי מכך שהיה לי יתרון וחיסרון על מר פינטו. הייתי במשרד כבר 5 חודשים, וידעתי במה כרוך התפקיד הזה – תפקיד מעניין, מורכב ולא קל מכל הבחינות. לסגת – לא רציתי, וידעתי במה כרוכה ההליכה קדימה.

באותה ישיבה הודיתי לחברי הוועדה הנכבדה הזאת על האמון שהפקידו בידי את התפקיד הזה, והיום הייתי חוזר ואומר על כך שוב. היום אני מוסיף גם את התודה על מילות הברכה החמות ששמעתי. התפקיד הזה מחייב ייעוד ושליחות, ולא לתפארת המליצה, אחרת קשה לבצע אותו. הקושי של התפקיד נגזר מכך שפונים אלינו אנשים עם ציפיות, לאחר שנוצרה בליבם טרוניה לא קטנה כלפי אותן רשויות שאיכזבו אותם לטענתם או עשו להם עוול. הם מצפים מאיתנו שאנחנו נרפא את כל החוליים. בחלק מהמקרים אנחנו מצליחים במשימה, ובחלק אחר – לא. הייעוד שלנו הוא פשוט: לתת את השירות הזה בצורה הנכונה ובזמן סביר, אחרת – זהו צדק שמאחר.

המטרה הזו איננה מושגת באמצעים קלים. יש הרבה תלונות, זו פונקציה של התלונות, המורכבות והקושי, וכוח האדם העומד לרשותנו. אני רוצה לומר שהמלאכה של בירור התלונות מוכיחה את העובדה שאנחנו עומדים בציפיות הללו. פה ושם אנחנו חורגים, אני לא חושב שאנחנו צריכים לנוח על זרי הדפנה, כי תמיד יש מקום לשיפורים, אבל הייתי אומר בפה מלא שהסטנדרט הוא לא רע, וזה לא רק תודות למנהל הנציבות, אלא תודות לצוות המסור והחרוץ העומד לרשותו, שחלק ממנו יושב כאן, כי בלי הצוות הזה אי אפשר לזוז. זו איננה מלאכה לאדם אחד או לחמישה איש. זהו צוות שגילה מסירות ואיכפתיות, ואלו הן התוצאות.

אני מודה שוב על הדברים ששמעתי כאן, ואני מאחל למי שבא במקומי: תשקיע – יהיו תוצאות. אני מושכנע שאותו יחס טוב שקיבלתי כשבאתי חדש למשרד הזה, ואני מוכן לומר שריפדו לי את הדרך בצורה הטובה ביותר, גם אתה תזכה לכל הסיוע, וחבלי הלידה לא יהיו ארוכים, והתוצאות תהיינה אפילו טובות יותר מאלו שהיו בעת שהגעת. כל טוב ותודה לכולם.

אני מבקש להודות למבקר המדינה ונציב תלונות הציבור על הצעת מועמדותי לפני הוועדה, ולוועדה על שהחליטה לבחור בי לתפקיד זה. קראתי את דוחות נציב תלונות הציבור משנים עברו, ומהדוחות עלתה תמונה של עבודה מאוד מקצועית, רצינית ועניינית של אנשי נציבות תלונות הציבור. זוהי עבודה שנעשתה תחת ניהולו של מר רביד ב-12 השנים האחרונות, ואני מבקש להצטרף אל מכירי התודה – כאזרח וכמי שמקבל את המשרד אותו הוא ניהל והכין. אני מאוד מקווה שהנציבות תצליח לעמוד בתקופתי בסטנדרטים הגבוהים שהוא הציב.

בנוסף, אני מקווה מאוד שנוכל להעמיק ולהגביר את מודעות הציבור לנציבות תלונות הציבור, ולאפשרות להגשת תלונה לנציב תלונות הציבור. אני חושב שהדברים נכונים במיוחד בהתייחס לאותם בני אדם שבשל קשיים שונים – כלכליים, פיזיים או אחרים – מודעים פחות לזכויותיהם, נתקלים בקשיים או חוששים להתלונן. אני מקווה שניתן יהיה להגביר את המודעות ואת הנגישות לנושא.

לגבי הגופים הנדונים, אני מקווה שניתן יהיה ליצור כלים טובים יותר לכך שהגופים הנילונים יוכלו לעשות שימוש בתלונות, לבירור התלונות לטווח הארוך.

אני רואה בנציבות תלונות הציבור גוף חשוב ביותר לשמירה על זכויות האזרח והאדם כפרט. אני אני חושב שזו היתה גישתו של מר רביד, והיא מצאה ביטוי בדוחות ובעבודת הנציבות – בעיקר בהתייחס לאותם אנשים שאין להם כלים אחרים באמצעותם יוכלו תלונותיהם ועניינם להתברר.

אני רואה זכות גדולה במילוי בעבודה במסגרתו של גוף שזהו ייעודו – בוודאי בתפקיד ניהולי – ובהמשך לכך בשיפור עבודת המינהל ברשויות המדינה ככלל. אני רוצה לסיים את דבריי בתקווה שנציבות תלונות הציבור והוועדה לענייני ביקורת המדינה ימשיכו לעבוד בשיתוף פעולה, ושבעת הצורך הוועדה לענייני ביקורת המדינה תעמוד לימין הנציבות כפי שהיה בעבר, ותטיל את כל כובד משקלה לשם תיקון העניינים הדורשים תיקון, העולים מתלונות הציבור. אני מודה שוב למר רביד, ומאחל לו הצלחה.

תודה רבה. בשלב זה אני נועל את הדיון, ופותח מייד את הדיון בנושא אישור סיכומיה והצעותיה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בדו"ח 53ב של מבקר המדינה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:00