פרוטוקולים/ועדת חינוך/8119



15
ועדת החינוך, התרבות והספורט
24.2.04

פרוטוקולים/ועדת חינוך/8119
ירושלים, כ"ה באדר, תשס"ד
18 במרץ, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 183
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
יום שלישי, ב' באדר התשס"ד (24 בפברואר 2004), שעה 13:30

הצעת חוק לימוד חובה (תיקון מס' 26)(יעוד תשלומים), התשס"ד-2003

חברי הוועדה: אילן שלגי – היו"ר
גילה גמליאל
רשף חן
יוסי שריד

יאיר סמוכה - סגן ראש המינהל הפדגוגי, משרד החינוך
דורית מורג - יועמ"ש, משרד החינוך
אלי פוקסברומר - משרד הפנים
יחיאל דמרי - מרכז השלטון המקומי
נדיבי - מרכז המועצות האזוריות
עמירם אמיתי - איגוד המנהלים העל-יסודיים בישראל
אילן בהירי - יו"ר ארגון מנהלי חטיבות הביניים, הסתדרות
המורים

מרב ישראלי

יהודית גידלי

רויטל יפרח


הצעת חוק לימוד חובה (תיקון מס' 26) (יעוד תשלומים), התשס"ד-2003

גבירותיי ורבותיי, אנחנו בישיבה בה אנחנו אמורים להכין לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק של חבר הכנסת רשף חן וקבוצת חברים. אני מבקש מחבר הכנסת חן להציג את הנושא והיועצת המשפטית שלנו, מרב ישראלי, תקריא את ההצעה במלואה.

אני לא אאריך במלים, היות וקיימנו דיון מאוד ארוך לפני הקריאה הראשונה. הרעיון הוא, לנסות במצב הנתון שבו יש תשלומי הורים, מבלי להיכנס לשאלה מה יהיה גובה תשלומי ההורים ומה יהיו ייעודי תשלומי ההורים, לעשות הסדר מסגרת שאומר שאותם תשלומי הורים שגובים, יהיה גובהם וייעודם אשר יהיה, שינוהלו בצורה מסודרת. בצורה מסודרת זה חשבון בנק נפרד, הבהרה שאתה משתמש בכסף למטרה שלשמה גבית אותו והבהרה שהכסף הזה לא מתערבב והופך להיות קניין של משרד החינוך ובית הספר. זה כסף עם טעם, כסף שמיועד למטרה מסוימת. אם מאיזו שהיא סיבה לא השתמשת בו למטרה הזאת, דבר שקשה לי להאמין שיקרה, אז הכסף הזה נשאר קניין ההורים ואז, במסגרת תקנות, יחליטו מה לעשות אתו. עקרונית, צריך להחזיר אותו להורים. אני מעריך, שלגבי תלמידים שנשארים באותו בית ספר, הכסף יועבר לזכותם לשנה הבאה. זה כרגע כל מה שיש לי לומר, החוק מדבר בעד עצמו.

אני מבין, שהצטרף אלינו עורך דין אלי פוקסברומר ממשרד הפנים, כי כל האחרים השתתפו פה בישיבה קודמת. בבקשה, עורכת הדין מרב ישראלי, אנא הקריאי את הצעת החוק.

"הצעת חוק לימוד חובה (תיקון מס' 26)(יעוד תשלומים), התשס"ד-2003. 1. בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949 אחרי סעיף 6 יבוא:

6א. יעוד כספי תשלומים. (א) תשלומים כאמור בסעיף 6(ד) ו-ד1)"... (ד) זה תשלומים עבור שירותים ו-(ד1) זה הביטוח, "וכן כל תשלום אחר שהתקבל, במישרין או בעקיפין, ממי שזכאי לחינוך חינם לפי סעיף 6 הלומד במוסד חינוך רשמי או במוסד חינוך אחר שאוצר המדינה נושא בשכר הלימוד בו לפי סעיף 6(ג), בין אם הוא תשלום חובה ובין אם הוא תשלום שאינו חובה (בסעיף זה – התשלומים), ישמשו רק למטרות שלשמן נועדו.

(ב) רשות החינוך המקומית או בעל מוסד חינוך יחזיקו את כספי התשלומים בחשבון בנק נפרד (בסעיף זה – חשבון הבנק) המיועד אך ורק למטרה זו; בסעיף זה, "חשבון בנק נפרד" – חשבון בנק נפרד לכל מוסד חינוך שבו ינוהלו כספי התשלומים שהתקבלו מתלמידי אותו מוסד."

יש כאן הערה ניסוחית קטנה, במקום תלמידי אותו מוסד, עדיף שזה יהיה עבור או בעד תלמידי אותו מוסד, כמו ב-6א, כי הם לא משלמים ישירות.

"(ג) כספים אשר נותרו בחשבון הבנק בסופה של כל שנת לימודים, יוחזרו לתלמידים שמהם נגבו, במועד ובאופן שיקבע השר, באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.

(ד) השר, באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, יקבע הוראות בדבר אופן גביית התשלומים, ניהול חשבון הבנק ודרכי הביקורת על ניהולו, וכן בדבר מתן זכות עיון ודווח להורים ולועד ההורים במוסד החינוך, לעניין כספי התשלומים וניהולם."

בבקשה, חבר הכנסת שריד.

אני חושב, שהחוק הזה, בשים לב לגבי מה שאמרנו בישיבה הקודמת ודברים שאמרנו בישיבות אחרות, זה ניסיון להכניס את האצבע בחור. נכון, שפעם ילד הולנדי הכניס אצבע בחור ולכאורה הארץ ניצלה משיטפון, אבל השיטפון כבר בעיצומו ולכן, אני לא חושב שהאצבע בחור תועיל, אבל אין לי בעיה אידיאולוגית עם הצעת החוק הזאת ולכן אני לא עולה על שום בריקדות. אבל, הייתי מאוד רוצה שהוועדה הזאת לא תהיה שותפה לדברים שבמהתלה. צר לי, שאני בעל כורחי צריך להתגולל היום על דוקטור סמוכה, אבל אני חושב שהוועדה לא שמעה אלא בהערת אגב, בשלהי הישיבה, והדברים נרשמו בפרוטוקול, לעניין מהות הסיירת ודרך עבודתה. בעיקר בתקופה של קיצוצים, הדבר גובל בבדיחה רעה, אני לא חושב שהוועדה צריכה להיות שותפה לעניין, אם הבנתי נכון את מה שנאמר כהערת אקראי בשלהי הישיבה הקודמת. הסיירת עובדת על-פי הנוהל הבא: אין בכלל סיירת אלא קבוצות - -

חבר הכנסת שריד, אני לא רוצה לסטות מנושא הישיבה הזאת. הודעתי, שלנושא ההוא נחזור.

בסדר. הישיבה הזאת נגמרה כבר, אז יש הצעת חוק ותכף נאשר אותה. זה נגמר, אין פה מה לענות. אני רק אומר, הרי זה שאנחנו מחלקים את הזמנים שלנו לישיבות, אנחנו לא מחלקים את הנושא למחלקות. זה אותו נושא. מדובר בחוליות שמוקפצות, אם אני מצטט את מה שנאמר, על-פי קריאה. שמע, ממצב שתלונה היתה תקועה כמה חודשים למצב כזה אידיאלי, שממש ברגע זה קיבלנו תלונה... זה כמו זק"א. זה זק"א שנייה. ברגע זה קיבלנו תלונה מבית ספר, יוצאים השליחים דחופים על-פי הזעקה טלפונית בעבור 108 שקלים, והם רצים לאותו בית ספר. אני מניח על אופנועים, כי צריך שזה יהיה מהר, ואז, נכנסים לתוך בית-הספר ואומרים: אדוני המנהל, תפסנו אותך בחריגה? באמת, אדוני היושב ראש, למה אנחנו צריכים להיות שותפים בדברים האלה?

חבר הכנסת שריד, למה שננחש?

אבל אני לא מנחש. זה מה ששמעתי בסוף הישיבה, שעל פי קריאה טלפונית יוצאים דחופים, כדי לזרז את הטיפול. זה מתאים למערכת החינוך?

אני מבקש מדוקטור סמוכה, תעביר לנו בבקשה את המכרז שיצא. היות ומחר העניין יסתיים, אז תעבירו גם את ההתקשרות עם אותו גורם שאתו תתקשרו, כדי שנדע מה המשימות שלהם.

אולי תיתן לנו סקירה קצרה - -

לא עכשיו. אנחנו מקיימים עכשיו ישיבה בנושא הצעת החוק.

טוב, אז יסגרו מחר את המכרז, יתחייבו, ונעמוד בפני עובדה מוגמרת. בסדר.

חבר הכנסת שריד, אנחנו לא נתערב במכרז.

זה לא עניין המכרז. הרי אנחנו היינו שותפים בהקמת הסיירת, ואני הצבעתי נגד.

בסדר. אני לא מתכוון להתערב להם בהליך, מה גם ששמענו שמחר זה ייגמר...

אבל אולי זה בכלל לא טוב? אני לא מדבר על ההליך, מדברים על הקונספט.

איך זה קשור לנושא עכשיו?

נחזור לזה כבר בחודש הבא. בבקשה, מר אמיתי.

אם הבנתי נכון, מדובר על תשלומים שמשולמים היום וישולמו גם בעתיד וגובהם ברגע זה לא רלוונטי. הכוונה היא, שרשות החינוך תנהל עבור כל בית ספר חשבון בנק עצמאי. יש רשויות שיש בהן 30,40 בתי ספר ואז, יופקדו הכספים בחשבון. לא הבנתי מי רשאי להוציא את הכספים מהחשבון, כי אם זה הרשות - -

השר יקבע כללים.

זה עלה בישיבה הקודמת ועכשיו אני רוצה להסביר כמה דברים, כעורך דין: הקניין בחשבון, בעל החשבון, יהיה רשות החינוך. מי רשאי לחתום? אפשר להסמיך כל בן אדם בעולם לחתום. ההיגיון שלי אומר, שאם הייתי ראש העיר, הייתי מסמיך את מנהל בית-הספר להיות בעל זכות החתימה. זה מתבקש, אבל זה יכול להיות כל דבר אחר והשר יקבע כללים.

אתם בעצם אומרים פה או מי שמציע את ההצעה, זה לא מדבר על אם גובים כדין או לא. זה בכלל עבר לפרשה אחרת. גם אם גובים כדין, מנהלי בתי הספר אינם אמינים.

לא.

זו ההבנה שלי. אם אני לא מבין טוב, אשמח אם תתקנו אותי.

לא. כרגע שמעת אותי אומר שאם זה היה תלוי בי - -

רגע, מר אמיתי, מה שאתה אומר, זה מה שבאת אתו מוכן ולא הקשבת למה שאמר לך חבר הכנסת חן. הוא אמר לך, שזה יכול להיות כל אחד. אני אמרתי לך, השר יקבע הוראות. גם אמר לך חבר הכנסת חן, שסביר ביותר, שיוסמכו מנהלי בתי הספר עם ועדי הורים בוריאציה כזאת או אחרת. זה יעבוד בצורה שאפשר לעבוד אתה.

אני לא באתי מוכן, ראיתי את זה לפני דקה בפעם הראשונה.

אז מישהו אחר אמר פה את אותם דברים בישיבה הקודמת. תדע לך. מישהו מנציגי המנהלים אמר: מה, כבר לא סומכים עלינו? יעבירו את זה לעירייה? דע לך, שגם היום בחוק בסעיף 6(ד) מדובר על הרשות ולא מדובר על בית-הספר. לכן גם פה זה חייב להיות כך. סעיף 6(ד) מדבר על כך, שמי שגובה את הכספים זה רשות החינוך המקומית ובעל המוסד, שזה הרשת, אם יש רשת. לכן, גם החוק הזה צריך להתבטא באותם ביטויים. זה הכל.

מכיוון שמדובר בהצעת חוק שעולה לקריאה שנייה ושלישית, אז כל הדיונים האלה, מקומם בין הקריאה הטרומית לראשונה ובין הראשונה לשניה.

לא נכון.

אפשר לשנות תמיד, אבל יחד עם זאת, עצם הדיון כבר נעשה בישיבות הקודמות. לבוא שוב ולדון בדברים, אני חושבת שאין לזה מקום.

בהחלט יש. בין קריאה ראשונה, לקריאה שנייה ושלישית? כל התיקונים שבעולם...

אני טוענת, שלקריאה שנייה ושלישית, אם יש דברים - -

אבל את טוענת טענה שאין בה שחר.

זו דעתי.

חבר הכנסת שריד, פה עושים דיון מאוד יסודי לפני קריאה ראשונה.

נכון, ולכן, אני לא חושבת שיש מקום לחזור על הדברים.

החשש הזה של המנהלים עלה בישיבה הקודמת. היה נציג אחר.

גם בעצם הצעת החוק אנחנו לא הולכים לקבוע קביעות פרטניות לגבי מי יהיו הפרסונות שתינתן להן הזכות לחתום ולהיות מורשה חתימה וכל שאר הדברים האלה. זה מסמכות השר לקבוע. זה כתוב במפורש בהצעת החוק ולטעמי, אפשר לעבור להצבעה כדי לאשר את החוק.

לטעמי לא. אני רוצה להעיר הערה בעניין זה.

כבר. אני מציע לחבריי שנוסיף את המילה, כפי שהזכירה היועצת המשפטית של הוועדה, שבסעיף 6(ב) בשורה האחרונה, במקום שיתקבלו מתלמידי... שיאמר: שיתקבלו עבור תלמידי.

סליחה, לא סיימתי את דבריי. הערה נוספת שמאוד רלוונטית למצב הכספי שהרשויות נמצאות היום: אם בעלי החשבון הם הרשות המקומית, זה אומר שבעצם הרשות המקומית מעוותת את החשבון הזה ועושה בו כפי שהיא רוצה - -

זה בדיוק לא מה שכתוב פה.

אם אני בעל זכות חתימה בחשבון הזה... אני לא רואה שזה כתוב פה. כתוב פה, שהשר יקבע תקנות לאופן הגביה.

תקרא את סעיף א.

אבל אין שום בעיה לרשות המקומית. מה קורה היום? משרד החינוך מעביר לרשות כספים עבור פעילות מסוימת והיא מעבירה את זה לבתי הספר.

אבל כאן אין שום סמכות לרשות.

סליחה, אבל הרשות קיבלה את הכסף היום ויעבירו לי את זה בעוד חצי שנה, אני אקבל את זה באחור. בואו לא נהיה תמימים, הרי זה מה שקורה היום - -

זה לא חשבון משותף לרשות. זה חשבון נפרד.

אבל הרשות היא הבעלות. אני רק בעל זכות החתימה, נכון? מה המשמעות של זה? שהבעלים הם הרשות. אז אני יכול לקרקר כמה שאני רוצה - -

מר אמיתי, בסדר, דבריך נרשמו. בבקשה, אדוני.

נכון להיום, ברשות שבה אני אחראי על אחזקת שירותי החינוך ישנם 60 גני ילדים. כל אחת מהגננות פועלת בדיוק באותו אופן. לכל אחת יש חשבון בנק, שלא יכול להיכנס לחריגה, עם כרטיס אשראי שיכול להגיע עד למקסימום של 500 שקלים. החשבון מתנהל בניהול ובקרה שלנו, של הרשות. לדעתי, זה פתרון מצוין ואני שמח על כך.

אני רוצה להתייחס למה שאתה אומר מבחינת רשות מקומית שתטפל בנושא של הכספים. אני מוכרח להצטרף לדעתו של רמי אמיתי.

אני ממש מתפלא. זה בסדר, וכל אחד עושה את תפקידו.

הרי אנחנו יודעים, שיש חשבון בנק במיוחד רק עבור משכורות המורים. זה סיפור שאף אחד לא בודק אם הוא מתקיים או לא. אני אגיד לך איך זה שייך: מגיעים כספים ממשרד החינוך לרשויות המקומיות. זה לא חדש. אם מישהו ראה איך זה מגיע לרשות המקומית, זה מן תלוש כזה גדול, ולך תתחיל לבדוק איזה סעיף זה ואיזה סעיף אחר - -

אבל פה מדובר על תשלומי הורים.

רגע, אם זה יעבור לרשות המקומית...

בחשבון נפרד.

יש חשבון נפרד עבור משכורת בגלל מה שקרה במקום מסוים. הפחד שלנו הוא - -

הפחד שלנו הוא לגבי הסעות ותחזוקה.

הרי מה יכול לקרות כרגע? כרגע המצב הוא שהכסף הזה נגבה, הוא עדין נגבה על-ידי הרשות. אף אחד אחר לא יכול לגבות אותו ואז, הוא מתערבב עם כל הכספים של הרשות. אפשר לעקל אותו ואפשר לערבב אותו - -

היום בתי ספר עובדים באופן עצמאי.

בית-הספר הוא תאגיד? מה זה בית-הספר?

ברוב המקומות זה מה שקורה.

בית ספר הוא מוסד עירוני שמקבל מהעירייה אישור לפתיחת חשבון בנק - -

אז אני אומר לך, שהחשבון הזה, קניינית, שייך לעירייה ולא לבית הספר. בית ספר לא קיים כתאגיד, הוא לא ישות משפטית.

זה נכון מבחינה משפטית, אבל בפועל, העירייה לא מתעסקת בכספים האלה - -

אז מה שאתה אומר זה שהיום מקיימים את מה שהחוק הזה אומר.

בצורה אחרת, כשיש לנו פיקוח אישי ולנו יש נגיעה לכסף.

אז אנחנו בודקים פה איך לשנות את זה. בבקשה, חבר הכנסת שריד.

הצד המשפטי מעניין אותנו פחות ומה שמעניין אותנו זה הצד של החיים. החיים אומרים, שבתי הספר יש להם חשבונות משל עצמם ולא של הרשות המקומית. לכן, אם הם ישות משפטית או לא, נורא מעניין אותי אבל לא מעניין אותי בכלל. שתי ההערות שנשמעו כאן על-ידי מר אמיתי, יש להן רגלים. מחמת צוק העתים, אנחנו מתבלבלים כדי לא לומר שאנחנו משתגעים לגמרי. מצד אחד, יש מגמה שאנחנו עובדים עליה כבר כמה שנים, להוציא את זה מהרשות המקומית, משום שאנחנו מכירים את הבעיות ואת המצוקות של הרשות המקומית. אז אנחנו אומרים: בא נייעד את התקציבים במישרין למערכת החינוך על התפלגויותיה. ועכשיו, פתאום כיוון הפוך. כתוב פה: למטרות שלשמן הכסף נאסף. זה מאוד יפה, אבל זה כבר עניין של פרשנות. עניין המטרות והלחצים לפעמים של הרשות המקומית, הם יותר חזקים מן הפרשנות המשפטית. אני חושב, למשל, על רשות מקומית וסליחה שאני מביא את זה בתור דוגמה. אני יכול להביא דוגמאות אחרות. הרשות המקומית ריינה. שם אין גרוש והחובות הם אדירים. הצורך לשלם מייד תשלומים מסוימים הוא גדול. עכשיו, פתאום, לראש הרשות המקומית אין שום כסף.

זה הטוב ביותר שאפשר היה לעשות המצב הזה, אלא אם כן תאגד את בתי הספר, תקים חברה בע"מ, בית ספר "אילנות" למשל.

ההערה השנייה היא בעניין מה סביר ומה לא סביר. אומרים כאן החברים, סביר שמנהל יהיה בעל זכות חתימה. אני אומר את זה בניסוח הפוך: לא סביר, שמנהל לא יהיה בעל זכות חתימה. אז אני מציע שזה יהיה כתוב.

בשביל זה התקנות הן באישור הוועדה.

אבל מי יהיה בעל זכות חתימה אם לא המנהל?

אתה צודק. השר צריך לקבוע כללים שיבואו לאישור הוועדה.

ההצעה תעבור כהצעת חוק ואז כתוב, שהשר יקבע את התקנות. התקנות יחזרו לכאן, ואז הדיון יהיה רלוונטי.

אני רוצה להסביר את זה עוד פעם.

לא סביר שהמנהל לא יהיה. מי יהיה אם לא הוא?

כתוב במפורש: השר, באישור ועדת החינוך. כשזה יגיע לכאן עם התקנות המדוברות, אז נדון בנושא הזה. לדעתי, אפשר לעבור להצבעה.

יש עוד כמה דברים: אנחנו לא משנים את החוק הקיים בסעיף (6ד), שמאפשר לשני גורמים לגבות כספים מבחינה חוקית. זה קיים ומי שרשאי לגבות את הכסף ולכן הכסף הוא בעצם שלו, זה או רשות חינוך מקומית או מנהל מוסד במקרה של בעלות. יכול להיות, שהרשות המקומית, למרות שהזכות שלה לפי החוק מאפשרת למנהלי בתי הספר מטעמה לגבות את הכספים האלה ולנהל את חשבון הבנק. אפשר יהיה לעשות את זה גם לפי מה שאנחנו עושים. למשל, כספי הביטוח, אני מבינה שהם עוברים לרשות המקומית ישירות. אז אני לא יודעת אם כאן מנהל בית-הספר צריך להיות מעורב או לא. אני לא יודעת. יש פה הרבה פרטים, וזה בדיוק מטבע הדברים שיכנסו לתקנות ולא לחוק הראשי.

לו אני הייתי מנהל בית-הספר הייתי אומר: חבר'ה, תעזבו אותי, אני לא רוצה לגבות...

רבותיי, חברי הוועדה, יש לכם עוד הצעות?

מה המצב היום, שאנחנו משנים את החוק?

אנחנו לא משנים מבחינת מי שרשאי לגבות.

מר אמיתי, אני לא אסביר לך עכשיו למה הבאנו אותה. ראשית, שמעת את דבריו של חבר הכנסת חן לפני כמה דקות. הוא הסביר. שנית, קיימנו פה דיון לקריאה ראשונה ואתה או נציג אחר שלכם היה פה, אז לא נחזור עכשיו על הכל.

בסעיף קטן (ג) הועלתה הערה שמבחינה ניסוחית יכול להיות שזה לא יאפשר משהו שהוועדה כן רצתה לאפשר אותו, שזה העברה של כספים משנה לשנה. לכן, אולי צריך לחשוב על שינוי הניסוח, כך שזה יאפשר גם את האפשרות הזאת. לכן, כאן כתוב: כספים אשר נותרו בחשבון הבנק בסופה של כל שנת לימודים יוחזרו לתלמידים מהם נגבו במועד ובאופן שיקבע השר. אולי צריך להוסיף פה משהו שהיה גם באחד הניסוחים הקודמים, שאפשר יהיה גם להעביר את זה משנה לשנה.

בסדר, תשני את זה.

צריך אולי גם להוסיף: באישור ועד ההורים המרכזי של בית-הספר.

לא, עזוב.

אז אני אנסח את זה.

לא, אני מבקש לנסח את זה עכשיו. בסופה של כל שנת לימודים או סיום לימודיו של תלמיד בבית הספר...

לא.

האפשרות להשתמש בכספים...

רגע, היה לנו את זה בנוסח קודם.

החשש הוא, שהנוסח יהיה יותר מדי דווקני ואז, באמת יהיה קשה להשתמש בזה.

בסדר, אז בואו תציעו ניסוח שיאפשר העברה משנה לשנה.

אני מקריאה: כספים שנותרו בחשבון הבנק בסופה של שנה יוחזרו לתלמידים מהם נגבו או ינוכו מהתשלום שעליהם לשלם בשנת הלימודים שלאחר מכן.

ואז את ממשיכה: במועד ובאופן שיקבע השר, באישור ועדת החינוך.

או, יעמדו לרשותם בשנת הלימודים הבאה.

אני חוזרת: או ינוכו מהתשלום שעליהם לשלם בשנת הלימודים שאחריה. אנחנו עוד מנסחים את זה אחר כך עם הממונה על נוסח החוק.

בהצעת החוק הזאת, אנחנו נכנסים לתחום שעד עכשיו לא מנוהל בצורה כל כך דווקנית ואז, השאלה היא האם אי אפשר למשל ליעד את הכספים האלה לפעילות אחרת, בהסכמה כמובן?

גם אחרי הצעת החוק זה ינוהל בדיוק כמו קודם. זה מסוג הצעות החוק ששום דבר לא ישתנה. זה חוק שלציבור אין חפץ בו.

אולי נשאיר את זה פתוח ונאמר, שכספים שנותרו בחשבון, אופן השימוש בהם יקבע באופן שיקבע השר באישור הוועדה?

אני מבקש לשמוע עכשיו רק את חברי הכנסת ואת עורכת הדין ישראלי.

מכיוון שאת כל הדברים אנחנו בלאו הכי משאירים לשר בתקנות ומכיוון שהחוק כשלעצמו בעצם לא אומר שום דבר, אני מציע שהצעת החוק תהיה שוועדת החינוך מבקשת משרת החינוך לטפל בעניינים של תשלומי הורים ונעביר את זה כהצעת חוק. הרי זו המשמעות של החוק.

יש לי הצעה רצינית: אני מציע שנכתוב: כספים אשר נותרו בחשבון הבנק בסופה של כל שנת לימודים יועמדו לרשות או לטובת התלמידים באופן שיקבע השר...

זו בעיה, כי אז זה כולל. הכספים האלה, גם לפי החוק היום, אמורים לשמש רק למטרות שלשמן הם נגבו.

נכון, את צודקת. אז נקבל את ההצעה שלך.

או ינוכו מהתשלום שעליהם לשלם בשנת הלימודים הבאה.

בדיוק, או יוחזרו או ינוכו.

השאלה, האם הנושא של תחילה יהיה כבר בשנת הלימודים הבאה ואפשר להכניס את זה לפועל? נראה לי שכן.

בטח.

שר החינוך יתקין תקנות תוך 3 חודשים.

רגע, קודם כל תחילה. תחילתו של חוק זה, תחילת שנת הלימודים הבאה, תשס"ה. עכשיו, אם אתה רוצה גם שהשרה תתקין תקנות, אז צריך לקבוע את זה.

בוודאי. תוך 3 חודשים מכניסת החוק לתוקף?

מפרסום החוק. החוק לא יכול להיכנס לתוקף בלי התקנות.

בסדר. בסעיף ד', השר, באישור ועדת החינוך, יקבע הוראות... צריך לכתוב: יקבע בתוך 3 חודשים.

אנחנו נעשה סעיף 2. תחילה וסעיף 3. תקנות ראשונות...

זה לא תקנות, זה הוראות. אנחנו משתמשים בניסוח הוראות, אז בואו נשאר עם זה.

הוראות קובעים בתקנות. אז אנחנו קובעים, שהשר יתקין תקנות כאמור בסעיף 6א(ד), בתוך 3 חודשים מיום הפרסום של החוק.

זה מאוד קצר.

אנחנו רוצים שזה יחול בתשס"ה. ייקח קצת זמן עד שהחוק הזה יעבור. אתם בין כה וכה לא עומדים בזמנים. כתבתי לשרה שיש חוקים מלפני שנתיים, שכתוב תוך 4 חדשים ועוד לא קבעתם את הכללים.

זה מסיבות שונות. מעבירים את זה לרשויות המקומיות, מעבירים להערות וכולי.

אז מה? תעבדו. 3 חודשים, מה הבעיה? כותבים מכתב ומבקשים שהוא יאושר בתוך שבוע.

זה לא הולך ככה...

אני יודע שזה לא הולך ככה. תתרגלו, מה לעשות?

אדוני היושב ראש, לגבי סעיף קטן (ג), אני מבין שסוכם: יוחזרו או ינוכו?

נכון.

חוששני, שזה יהיה בעייתי, כי צריך לקבוע קריטריונים מתי הוא יוחזר ומתי הוא ינוכה...

לפי ההוראות. כתוב: באופן שיקבע השר.

הרעיון הוא, שאם הוא ממשיך בשנה הבאה, זה ינוכה. אם הוא עוזב את בית-הספר או הגיע לשנה האחרונה שלו, זה יוחזר. זה הרעיון וזו כוונת המחוקק.

יגיעו עתירות של תלמידים שיעברו בתי ספר...

אז יחזירו להם. לא יכולים לנכות להם.

הפרשנות שיתנו לזה הרשויות יהיו לא פשוטות.

את זה השר יקבע.

כתוב בהמשך: במועד ובאופן שיקבע השר. אנחנו לא משאירים את זה פתוח.

משרד הפנים הרי יקבל את זה להערות. לפי ההערות שלך גם תוך שנה זה לא ייגמר, אבל בסדר. אני לא אהיה מהמצטערים הגדולים. תעבירו את ההערות שלכם בתוך ועדת השרים.

יש לי הערה: כתוב: השר יקבע הוראות בדבר אופן גביית התשלומים. אנחנו לא עוסקים כאן בגבייה, אנחנו עוסקים באופן ניהול התשלומים. זאת אומרת, אנחנו נכנסים כאן להוראות שלמעשה אינן. זה כבר דרכי הגביה, שאין לנו הוראות לגבי העניין הזה. מדובר בהפקדת חשבון בנק נפרד ולא בדרכי הגביה. לכן, יכול להיות שצריך לכתוב...

חבר הכנסת חן, חשוב לך שזה יישאר, אופן גביית התשלומים?

לא.

אז נמחק. עורכת הדין מורג, הקלנו עליכם. אנחנו נמחק את המלים: אופן גביית התשלומים. נשאר: ניהול החשבון ודרכי הביקורת וכולי.

אולי נכתוב: לביצוע סעיף זה לרבות...

בסדר. השר, באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, יקבע הוראות לרבות בדבר אופן גביית התשלומים וכולי. יפה מאוד.

אני פונה לחברי הוועדה יוסי שריד וגילה גמליאל, האם אנחנו בעד?

אני נגד.

אם כך, 2 בעד, 1 נגד. תודה רבה. הישיבה נעולה.






(הישיבה ננעלה בשעה 14:00)