כנסת פתוחה

פרוטוקולים/ועדת חוקה/7957



5
ועדת החוקה, חוק ומשפט
23.2.2004


פרוטוקולים/ועדת חוקה/7957
ירושלים, ח' באדר, תשס"ד
1 במרץ, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 172
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, א' באדר התשס"ד (23 בפברואר 2004), שעה 10:30

תקנות הנאמנות (דרכי השקעת כספי הקדש ציבורי), התשס"ד-2004

חברי הוועדה: אברהם רביץ- מ"מ היו"ר
אופיר פינס-פז

דגנית בר,עו"ד לשכת עורכי הדין
מרגלית בראון משרד האוצר
ארז קמיניץ משרד המשפטים
אברהם קפלן רשם ההקדשות

קרן וינשל-מרגל

דורית ואג

יפעת שפרכר



תקנות הנאמנות (דרכי השקעת כספי הקדש ציבורי), התשס"ד-2004

אנחנו דנים בתקנות הנאמנות (דרכי השקעת כספי הקדש ציבורי), התשס"ד-2004. בישיבה הקודמת הגענו עד לפרק ב' סעיף (2)(ו) "הנאמן לא ישקיע בניירות ערך של מנפיק אחד בשיעור של יותר מ-20% מהשווי הכספי של הכספים העודפים (להלן – השווי הכספי); עלה השווי הכספי על הסכומים המפורטים להלן, יקבע הנאמן כי ההשקעה בתאגיד אחד, בפקדונות, בתוכניות חסכון וכן בניירות ערך שהנפיק התאגיד, לא תעלה על השיעורים הנקובים לצדם: (1) מיליון שקלים חדשים – 50% מהשווי הכספי. (2) עשרה מיליון שקלים חדשים –25% מהשווי הכספי". לו אני הייתי הנאמן, לא הייתי מעביר את 2 השקלים לעודפים, אלא משאיר אותם בהוצאה השוטפת.

אני הייתי דווקא מעביר אותם ל-10 מיליון, כי ב-10 מיליון רק 2.5 מיליון..

המטרה שלו היא להגביל.

הכוונה היא למזער את הסיכון כך שהוא לא ישקיע במקום אחד.

לא חשבתם על דרך להימנע מהאבסורד הזה? הרי זה יביא כל מיני נאמנים וכל מיני פעולות בלתי סבירות. המגמה הכללית תהיה באינטרס של ההקדש שהם מייצגים, כלומר להגיע ל-50%.

50% זה 500 אלף שקל.

למה זה 500?

50% ממיליון שקלים חדשים זה 500 אלף.

אבל כמה זה מ-9 מיליון? השאלה היא אם אנחנו משאירים בידי השופט את האפשרות להמליץ אחרת.

זה תמיד. אם רשם ההקדשות מוצא שנעשו דברים לא לטובת הנהנים אלא למטרות אחרות, תמיד אפשר לפנות לבית משפט. החוק מאפשר את זה.

אני מבין שנעשו עוד כמה שינויים קוסמטיים.

חלקם קוסמטיים. הורדת הנוסחה משמעותית יותר.

לא כדאי להתקין נוסחה שמשקפת נכונה את התשואה, משום שממילא התשואה נבדקת אחת לחצי שנה או לשנה.

אני הבנתי מאנשי האוצר שהנוסחה הזאת היא לא נוסחה קבועה, אלא משתנה בהתאם לתנאי השוק ואין טעם להכניס אותה כנספח בתקנות.

גם אין טעם לעשות נוסחה.

נעשו עוד מספר שינויים בהקשר הזה של העבירה הפלילית. הכנסנו "אם הורשע" לעניין מיצוי העונש ולעניין מעבר תקופה מפסק הדין שהוא הורשע. זה שינוי שהוא יותר נוסחי מאשר מהותי.

פסק הדין גם לא צריך להיות חלוט. זה דבר שמקשה יותר על תנאי הכשירות של חברי ועדת ההשקעות.

אנחנו מדברים כאן על מי יכול להיות חבר, כאשר הגבלנו את זה לאחד שהוא בוגר מוסד להשכלה גבוהה.

גם הנאמן, שהוא לא חייב להיות בוגר, יכול להיות חבר.

רק היועצים. יש הכרה בתחומים שונים במשהו שמקביל לבוגר ממוסד אקדמי. יש במשרד החינוך אנשים שיש להם תואר ששווה לתואר ב.א או מ.א מבחינת המשכורת הממשלתית. אני תמה למה פה לא יכול להיות אדם שמשמש כרב בישראל.הוא לא מחוייב שיהיה לו תואר אקדמי ממש, אלא יכול שיהיה לו תואר שווה לתואר אקדמי.

העניין פה הוא לא רק התואר האקדמי, אלא זה צריך להיות תואר אקדמי בכלכלה, בחשבונאות, במינהל עסקים.

המגמה הכללית היא לפתוח את צינור ההשקעות. נשחקו כספים רבים של הקדשות כיוון שלא היו להם מסלולי השקעה מספיק אטרקטיביים. הממשלה הגיעה לפה בהצעה לאפשר את זה, כמובן במגבלה של השקעות סבירות.

איפה כתוב איפה משקיעים?

ב-2(ג).

שמעתי שקרוב ל-5 מיליארד שקל לא היו בשוק הכספים.

ואז מה קרה? הכסף נשחק?

הוא לא נשחק, הוא היה מושקע רק באגרות חוב ממשלתיות.

הכספים האלה הם כספי ציבור, נכון?

מדובר בכספי מוסדות ציבור, אבל זה יכול להיות גם אדם באופן פרטי.

כמה הקדשות כאלה יש בארץ?

קרוב ל-1400 איש.

חלק גדול מייצגות מוסדות של היישוב הישן. אני לא חושב שהרבה היום עושים הקדשות.

כ-120 הקדשות חדשות יש בשנה.

למה עושים את זה ולא עמותה?

כיוון שבהקדש יש מגבלות הרבה יותר חמורות על חבר הנאמנים. הם לא יכולים לשנות את המטרות בלי אישור של בית משפט, או לבטל הקדש בלי אישור של בית משפט. גם אם המקדיש הולך לעולמו ועושה את זה בדרך של צוואה, הוא יכול להיות בטוח שהרצון שלו מתקיים.

אנחנו מאשרים את התקנות פה אחד.

הישיבה ננעלה בשעה 10:50