קביעת מסגרת הדיון להצעות להביע אי-אמון בראש הממשלה.



4
ועדת הכנסת
9.2.2004

פרוטוקולים/ועדת הכנסת/7897
ירושלים, כ"ז בשבט, תשס"ד
19 בפברואר, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 100
מישיבת ועדת הכנסת
מיום שני י"ז בשבט התשס"ד (9 בפברואר 2004) בשעה 10:00

1. קביעת מסגרת הדיון להצעות להביע אי-אמון בראש הממשלה.
2. המשך הדיון בהצעת חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב] (תיקון – התפלגות של סיעה),
התשס"ד-2003 – הצעת חבר הכנסת גדעון סער (מס' פ/1587).
3. קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (איסור עקיפה), התשס"ג-2003 –
הצעת חבר הכנסת איתן כבל (מס' פ/356).
4. קביעת ועדה לדיון בהצעה לסדר היום בנושא "מחאת ששגרירנו בשוודיה על מיצג האמנות
המשבח מתאבדת.

חברי הוועדה: רוני בר-און – היו"ר
גדעון סער
איוב קרא
מאיר פרוש
אופיר פינס-פז
שאול יהלום
ענבל גבריאלי
מיכאל גורלובסקי
עמיר פרץ
חיים כץ
יולי אדלשטיין
רשף חן
יצחק הרצוג
אליעזר כהן
חיים אורון

אריה האן – מזכיר הכנסת
דוד לב – סגן מזכיר הכנסת
דלית דרור – משרד המשפטים

ארבל אסטרחן

אתי בן-יוסף

שרון רפאלי



קביעת מסגרת הדיון להצעות להביע אי-אמון בממשלה

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. לפני סדר היום, עניין של הצעות להביע אי-אמון בממשלה. סיעות עבודה-מימד, ש"ס, מרצ, חד"ש, תע"ל, רע"ם, יהדות התורה הגישו ליושב-ראש הכנסת הצעות להביע אי-אמון בממשלה בשל:

1. המצב הכלכלי והמדיני (עבוד-מימ"ד)
2. יחסה של הממשלה למצבו הקשה של בית-החולים ביקור חולים בירושלים (ש"ס)
3. תכניותיה להעביר יישובים ערביים במשולש מעבר לקו הירוק והמצב המדיני-חברתי (מרצ-חד"ש-תע"ל-רע"ם)
4. העיכוב בהעברת תקציבי הישיבות ומצבם הקשה של שירותי הדת במדינה (יהדות התורה)

ההצעות יידונו בישיבת הכנסת היום, יום שני, י"ז בשבט התשס"ד, 9 בפברואר 2004. ועדת הכנסת מתבקשת לקבוע מסגרת דיון לנושא זה.

נאמנים לשיטתנו כפי שגיבשנו אותה בשתי הישיבות האחרונות ההצעה היא לקיים דיון משולב בכל ההצעות לכל אחד מן המציעים – 10 דקות, תשובת הממשלה, ואז דיון משולב: 10 דקות לליכוד; 5 לעבודה; 4 לשינוי; ו- 3 דקות לכל שאר הסיעות.

מי בעד, ירים את ידו.

הצבעה

בעד – 2
נגד – 1
נמנעים - אין
2 בעד

אני קובע ברוב של שניים נגד אחד באין נמנעים שזה יהיה סדר הדיון.


הצעת חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב] (תיקון – התפלגות של סיעה), התשס"ד-2003
(הצעת חבר הכנסת גדעון סער)

הנושא הבא הוא המשך הדיון בהצעת חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב] (תיקון – התפלגות של סיעה), התשס"ד-2003, הצעת חוק של חבר הכנסת גדעון סער. פ/1587 הכנה לקריאה ראשונה.

אנחנו מתחילים את הדיון, ההצבעה תהיה בשעה 10:30 בדיוק כפי שהודענו בישיבה וכפי שהודענו בהזמנה לישיבה היום.

בבקשה, חבר הכנסת גדעון סער.

אדוני היושב-ראש, אני הסכמתי לקבל את העיקרון- - -

אופיר, הצעתך התקבלה.

מה זאת-אומרת? אדם לא נמצא פה, והצעתו התקבלה?

דיבר אתי במסדרון.

מה, אני הייתי פה ולא שמעתי שדיברו- - -

במסדרון.

ההצעה התקבלה במסדרון?

לא.

אז מה יצא?

אצלי. סליחה, טעיתי, שגיתי, שב, אנחנו מקיימים דיון בעניין הזה.

יש עכשיו ועדת חוקה.

אין דבר. אתה יכול להיות בשלושה מקומות ביחד. זה באמת יותר חשוב.

כדי למנוע מחלוקת מיותרת הסכמתי לבוא לעמדת רבים מחברי הוועדה ובכללם חברי האופוזיציה שביקשו, וכדי למנוע מצב שיהיה ריבוי בסיעות הבית, להחיל את אותו עיקרון שאני הצגתי על מקרים שבהם יש מיזוג בין סיעות. אני הייתי מציע גם מיזוג בין מפלגות.

זה אותו דבר, אומרת לי ארבל כי הבית בעצם לא מכיר במפלגות, הוא מכיר רק בסיעות.

בסדר. ואז מגיעים למצב שבו לכל היותר מספר סיעות הבית נשאר זהה. הוא יכול לקטון אם המתפלג מצטרף לאחת מסיעות הבית האחרות, אבל הוא לא יכול לגדול.

אז הוא לא יקטן. אם רק אחד מצטרף הוא יישאר אותו דבר, אבל אם שני הפלגים או שלושת הפלגים מצטרפים אז הוא יקטן. אז מתבטלת סיעה בעצם.

נכון. אין מצב שהוא יגדל.

מה יגדל? מספר הסיעות?

הסיעות.

אין מצב שמספר הסיעות גדל.

נכון.

אתה מצמצם את החוק שלך על-פי הצטרפות? זו מהפכה.

הייתה פה הצעה של חבר הכנסת רשף חן, של חברת הכנסת ענבל גבריאלי, של חבר הכנסת יולי אדלשטיין – אני אומר מהזיכרון – שאמרו שיש נסיבות שזה נכון, אבל ניצור מצב שבו הכלל הזה לא מגדיל את סיעות הבית. אז ההצעה הזאת לא מגדילה את סיעות הבית, היא לכל היותר משאירה אותם זהה.

מה היסוד בטענה הזאת?

חברים, אני מבקש לא להפריע, אבל את העניין המתמטי אני אסביר: נגיד שבבית יש שלוש סיעות; אנחנו רוצים למנוע את הגדלת מספר הסיעות בבית. סיעה ג' מתפצלת רק במקר שחלק ממנה מצטרף או ל- א' או ל- ב', ואז נשארות א', ב' והעודף מ- ג', נשארנו באותו מספר. אבל אם העודף מ-ג', החלק הראשון מצטרף ל- א' והעודף מצטרף ל- ב' קטן מספר הסיעות בבית לשתיים. אין יותר ג', יש א', ב' ו-ב'.

אבל זה רק בבעיה של גדעון סער אם זה חבר אחד. מה שהיה קודם- - -

לא, אותו דבר. תכפיל באיזו מכפלה שאתה רוצה.

יש מחר סיעה של 10 חברים. אתה מונע מהם?

לא. גם באחד לא וגם ב- 10 לא.

אתה טועה.

אני טועה? יש 3 סיעות בבית: א', ב', ג'. בסיעה ג' במקרה הספציפי יש 6 חברים: 4 מהם הצטרפו לסיעה ב' ו- 2 החליטו להישאר סיעה עצמאית. נשארנו עם שלוש סיעות בבית? 4 מהם החליטו להצטרף לסיעה ב' ו- 2 הצטרפו לסיעה א', נשארנו עם שתי סיעות בבית? המספר או לא השתנה או קטן.

השישה לא מצטרפים, אלא מתחלקים שלושה-שלושה.

אין בעיה, נשארנו באותו מספר.

לא, הוספנו באחד.

לא, התנאי הוא שחלק מהמתפלגים צריך להצטרף.

עד היום זה לא כך. עד היום יש שליש שמתנתק.

אדוני היושב-ראש, אני יכול לעזור לך?

לא. אני רוצה לאפשר לגדעון סער לסיים. תודה.

לשאול יהלום אני פותר את הבעיה בדקה.

אל תפתור לי בעיה.

החוק הקודם לא משתנה.

אבל זה לא מה שהוא אומר.

שאול רוצה לדעת אם הוא וניסן סלומינסקי- - -

היושב-ראש לא אמר את זה, לכן אני צדקתי.

נכון, שאול צודק.

היושב-ראש בהזדמנות רוצה לסגור בכלל את ההתפלגויות. זה לא ייתכן.

חברים, אני טעיתי, ופתחתי את הדיון. חבר הכנסת סער, אני מבקש להשלים את דבריך.

קודם כל אני רוצה לומר לעמיר פרץ, יישר כוח על הכתבה שהייתה ביום שישי ביומן השבוע.

לא ראיתי אותה, לא הייתי בארץ.

אני מציע שתהיה כי אני לא בטוח שתקבל עוד הרבה כתבות כל-כך מפרגנות.

אני רוצה לומר לחבר הכנסת יהלום שלא צופה בתכנית שהוא נראה בתכנית האחרונה כאשר הוא מחלק מזון בשוק באותו יום של יום טוב, ולכן מוטב שיצליח לרכוש קלטת כי הוא ודאי לא ראה את זה.

אני קיבלתי את הגישה שהייתה מקובלת על חברים בוועדה כדי לגבש הסכמה רחבה על הצעת התיקון. בהצעה שמונחת לפנינו אני אציע לקיים שני תיקונים: א. שהמיזוג הוא לא רק בין שתי סיעות, אלא בין שתי מפלגות. העובדה שבחיי הבית זה מונח שאינו מוכר לנו, הוא עדיין מוכר בחיים הפוליטיים, והוא עדיין נסיבות מאותו סוג שמוצדק לעגן אותו בהיגיון של אדם שהלך לבחירות ברשימה מסוימת, ופתאום נוצר מצב פוליטי אחר לחלוטין שלא על דעתו, והוא מצדיק את אותו דבר. לפי דעתי, אנחנו צריכים להוסיף את זה; דבר שני זה להשמיט את הסיפא – שאני לא יודע מדוע נוספה בפסקה 2.

זה לא מונח.

אז אני מציע שברגע שמאושר מיזוג כזה אוטומטית מאושרת ההתפלגות, זאת-אומרת זו זכות של חבר כנסת כאשר הוא הולך באותן נסיבות שאנחנו מדברים עליהן- - -

זה תיקון רשף חן, בעצם.

כן. והמיזוג מתבצע, אז קמה לו אותה זכות. אני הייתי מעדיף כלל רחב, אבל אני גם קשוב לקולות האחרים בוועדה.

אי-אפשר לקחת מישהו בשבי, להעביר אותו למקום שהוא לא רצה מלכתחילה להיות בו.

אני קשוב לקולות בוועדה שביטלו – יולי, ענבל ורשף חן, שאני זוכר – וכך אני מציע.

יופי.

לגבי כל הסיעות קיים עקרון השליש.

שהיה קיים.

שהיה קיים מקדמת דנא גם כאשר מדובר בשישה חברים.

גם אם הוא מגדיל את מספר הסיעות.

נכון.

כאשר מדובר בסיעות הקטנות שעליהן דובר, הזכות קמה לא בכל נסיבות שהן, אלא בנסיבות של המיזוג כמתואר. לכן ההצעה בעצם מצמצמת.

אם אתה באמת הולך בקו אחיד, ואתה מדבר על הכלאתו של חבר הכנסת שרץ ברשימה אחת ומרגיש שהאיחוד לא עונה על מה שהוא חשב כשהוא רץ. זה נכון, נניח, גם אם לאיחוד בין שינוי לליכוד, למשל?

אז קם הכלל של שליש. אתה חסין בנקודה שאף מפלגה לא חסינה בפניה.

אני לא מדבר על ביטול, אני שואל על הכלאה.

לא ביטלתי, צמצמתי. העיקרון של שליש חל לגביי בכל הנסיבות; לגביך הוא חל בנסיבות מסוימות בלבד. הזכות הזאת לא קיימת במקרה של אחד.

אותי אי-אפשר להכריח ללכת לליכוד אם אני לא רוצה.

אתה לא יכול, הוא אומר לך שלא.

על כל הסיעות חל עיקרון השליש; העיקרון הזה לא חל על סיעות שיש בהם שלושה חברים כי אין להם שניים. לכן לגביהם חל כלל יותר מצומצם שלא חל לגבי סיעות גדולות משלושה חברים.

אני שמח על ההבהרה. אף על פי כן אני פונה גם למציע. אם המציע לא יקבל, אז לא. אבל אם נותנים כאן לחבר כנסת אחד חופשיות מבחינת ההצטרפות שלו בכושר הביטוי, ואתה אומר, אני מכיר בך כישות, לא צריך לצמצם את זה. ומה יהיה בסיעה של שניים? אתה גם לא נותן, לו אין שליש.

לא, זו סיעה שאינה עולה על שלושה.

שניים זה אחד, זה חצי.

אני חושב שאם התנאי אומר שאתה לא מגדיל את סיעות הבית וחובה עליך להצטרף, אז מה היתרון?

אין חובה להצטרף.

תחליט.

אני מבקש להבהיר לחבר הכנסת יהלום. במקרה הזה קמה הזכות להתפלג בנסיבות האלה כאשר הסיעה המקורית מצטרפת לסיעה אחרת. לכן הזכות להתפלג גם אם הוא לא מצטרף למפלגה אחרת בתוך הבית הזה.

אתה לא מגדיל.

גם אם הוא סיעת יחיד מספר הסיעות נותר זהה.

זאת-אומרת, אתה אומר שאתה מאפשר בשלושה, באחד או בשניים להתפלג לאחד או לשניים או לאחד ואחד בתנאי שאתה לא מגדיל את סיעות הבית.

נכון.

מה רבותא לתת פרס לסיעות הקטנות? אם אתה קובע את הכלל, שליש תמיד יכול להגדיל את סיעות הבית, אבל גם חבר כנסת אחד – רשף חן – מסיעת שינוי ירצה להצטרף לליכוד בלי להגדיל את סיעות הבית- - -

הוא לא יכול כי אין לו שליש.

שאול, יש לנו שני עקרונות- - -

- - -

שאול, אתה לא יכול להמשיך בלי סוף.

יש לנו שני עקרונות שאנחנו רוצים לכבד את שניהם: פעם אחת שאין התפלגות, אלא בסיעות קטנות בפחות משליש, אבל בגדולות רק בשליש; פעם שנייה – שלא מגדילים את סיעות הבית. על שני העקרונות האלה אנחנו שומרים בהצעת החוק הזו.

עמיר, רצית עוד להגיד משפט?

מכיוון שיש רוב להצבעה אף על פי שאני נגד. נדון בפרטים בין ראשונה לשנייה.

אם המטרה שלא להגדיל את מספר הסיעות מכיוון שאנחנו לא נידרש לעוד סיעה. אפשר גם בלי ההגבלה הזו, ולומר שאם מישהו מתפלג הוא לא יקבל רשות דיבור כסיעה נפרדת, להצעות מיוחדות. את זה אתה גם יכול לעשות.

בסדר. זאת ההצעה שלך, נעשה את זה בין שנייה לשלישית.

בבקשה, חבר הכנסת רשף חן.

מוותר.

אנחנו עוברים אפוא להצבעה. היועצת המשפטית, רצית לומר כמה מילים להסבר.

העלה חבר הכנסת סער הצעה לעניין מיזוג מפלגות. העניין הוא שהכנסת אינה בוחנת כלל את ההשתייכות המפלגתית של חברי הכנסת. יכול היום חבר כנסת להפסיק להיות חבר במפלגה מסוימת, להצטרף למפלגה אחרת, אנחנו לא יודעים מזה, זה מיותר לחבר כנסת לעשות את זה. הרעיון הוא שההתפלגות מאושרת בו-זמנית עם המיזוג. מיזוג של מפלגות אינו מובא בכלל לידיעת הכנסת. מה זה מיזוג מפלגות? מפלגה אחת צריכה להפסיק להתקיים? חבריה צריכים להפסיק חברים בה ולהצטרף כחברים במפלגה אחרת?

אני מסכים לדון בזה בין הקריאה הראשונה לשנייה.

מאה אחוז. נא לקרוא את זה, בבקשה, ואז אנחנו מצביעים על קריאה ראשונה.

מוצע פה נוסח לתיקון סעיף (25) לחוק הבחירות לכנסת. סעיף קטן (ב 1), אשר מונה היום את התנאים להתפלגות: שלושה שהם לפחות שליש או צירוף של מפלגות. מוסף תנאי נוסף שמופיע בפסקה (3): ההתפלגות היא של חבר כנסת אחד, וחבר בסיעה שמספר חבריה אינו עולה על שלושה, וההתפלגות נעשית בעת שהסיעה מתמזגת עם סיעה אחרת.

אמרנו שזה לא מגדיל את סיעות הבית. אז השלושה יתפלגו ל-2 ול- 1. השניים נשארים והאחד מצטרף לסיעה.

הם יכולים תמיד. שניים ושלושה יכולים.

לא, השניים נשארים.

הם לא הולכים לפי הסעיף הזה, הם הולכים לפי הסעיף של השליש. שניים ושלושה יכולים להתפלג גם היום.

- - -

חברים, הדיון נגמר, אנחנו קוראים עכשיו את הצעת החוק.

אז לפי הראייה הזו גדל מספר הסיעות. אם במקרה יש התפלגות והתמזגות עם סיעה חדשה- - -

אז אמרנו, את זה אנחנו אומרים מהתחלה.

נא להמשיך בבקשה.

סעיף קטן (ב'2) קובע היום את אישור ועדת הכנסת למיזוג או להתפלגות ומוצע לקבוע שהאישור יינתן לפי הפסקות הקיימות כיום, (1) ו- (2). ולעניין הפסקה החדשה שאנחנו מוסיפים, פסקה (3), שקראתי אותה כרגע ייקבע כך:

"נמסרה לוועדת הכנסת הודעה בכתב מטעם סיעות או מיזוגן במסגרת סיעתית חדשה והוגשה לוועדה לפני שאישרה את המיזוג הודעה בכתב מטעם חבר אחת הסיעות האמורות המבקש להתפלג לפי סעיף קטן (ב' 1.3)- - -"

זה שתיקנו למעלה.

זה הסעיף החדש שאומר אחד מתוך סיעה של שניים או שלושה, "--תאשר ועדת הכנסת את המיזוג ביחד עם ההתפלגות".

אני רוצה להזכיר שנאמר בישיבה הקודמת שאחרי הקריאה הראשונה כל הסעיף הזה והסעיפים שלצדו ישולבו בחוק הכנסת ויצאו מתוך חוק הבחירות.

אני רוצה לשאול את היועצת המשפטית נקודה אחת ולהעלות נקודה נוספת שאמר חבר הכנסת יהלום, שאולי נחליט לדון בה בין קריאה ראשונה לשנייה ושלישית, ואולי לא: א. האם ברור מפסקה (2) שהכלל הזה של אישור מיזוג יחד עם התפלגות הוא אך ורק במקרים האלה שמנינו – סיעה שלא מעל שלושה – ולא הפכנו את זה לכלל יותר רחב.

כך אני הבנתי לחלוטין.

נקודה שנייה, מעיר חבר הכנסת יהלום, מה קורה כאשר חבר כנסת אחד מבין השלושה רוצה להתפלג לסיעה יותר גדולה, וכך הוא גם לא מגדיל את מספר סיעות הבית.

למה לא?

כי הוא לא עובר את הכלל של שני שלישים.

למה לתת רק שליש?

אני אגיד לך.

כי זה לא נוח לך.

לא. מה זה משנה כרגע?

זה לא מצב שבו החליטו משהו שגורם להם להגן על המיעוט.

הם לא החליטו להצטרף, אבל הם החליטו להקצות שטחים.

אני מצדד במה שאמר חבר הכנסת יהלום במובן הבא: אם הרציונל שביקשו חברי הכנסת אדלשטיין, ענבל גבריאלי ורשף חן לעגן הוא אי-הגדלת סיעות הבית.

לא.

- - -

גדעון, אחד הרציונלים הוא לא להגדיל את הסיעות הבית כדי שלא יהיו כאן סיעות יחיד.

ומה עוד רציונל?

שלא יהיה מיעוט שבוי.

זה מצוין.

אז זה מה שאני נותנת לו.

את לא נותנת לו.

בוודאי שאני נותנת לו.

אני מקבל שיש פה שאלה כבדה, אני מציע שנדון בה אחרי קריאה ראשונה. לא נקבל החלטה ברגע זה, נדון בה אחרי הקריאה.

חברים, אנחנו עוברים, אפוא, להצבעה.

מי בעד קבלת הצעת החוק כפי שהוקראה פה בקריאה ראשונה, ירים את ידו בבקשה.

הצבעה

בעד – 12
נגד – 6
נמנעים - אין

ברוב של 12 נגד 6 באין נמנעים הצעת החוק עברה בהכנה לקריאה ראשונה. תודה רבה, אני מברך אותך חבר הכנסת סער, נא להכין את זה כמו שצריך.

אנחנו עוברים להמשך סדר היום.

אני מגיש הסתייגות.

נא לרשום את חבר הכנסת פרוש להסתייגות.

אין הסתייגויות, זו קריאה ראשונה.

חבר הכנסת איוב קרא ביקש לא לדון בבקשתו להקדמת הדיון בהצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקון – איחוד רשויות מקומיות).

כל החברים שמבקשים לצאת אני מברך אותם ונפרד מהם בכאב לב גדול, אבל מתוך תקווה להתראות אתם בפעם אחרת.

אנחנו נדון בבקשתו של איוב קרא בשבוע הבא, אולי עמדת הממשלה תשתנה עד אז.

קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (איסור עקיפ), התשס"ג-2003
(הצעת חבר הכנסת איתן כבל)

הנושא הבא הוא קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (איסור עקיפה), התשס"ג-2003 של חבר הכנסת איתן כבל. איננו. הוזמן?

כן, בוודאי.

הוזמן ולא בא.

נשמעו הצעות להעביר את הצעת החוק לדיון בוועדת הכלכלה או בוועדת הכספים.

אני מבקש בוועדת הכספים.

למה?

ככה נראה לי.

על-פי התקנון, זה כלכלה, נכון?

זו ממש תשובה מקורית.

למה?

אני אמרתי שזה מקורי, זה לא רע.

אני רוצה לדון בהצעה הזאת.

יש מישהו שרוצה לנמק את ועדת הכלכלה?

מבחינת התקנון זה שייך לוועדת הכלכלה.

אם כך, על-פי חוות הדעת המשפטית, הנושא שייך לוועדת הכלכלה. מי בעד להעביר את זה לוועדת הכספים?

אתם עושים צחוק מהעסק, תנו לפחות נימוק.

תחי הדמוקרטיה.

זה דמוקרטי?

מי בעד העברת הצעת החוק לוועדת הכלכלה?

הצבעה
בעד – 5
נגד – 4

ברוב של חמישה נגד ארבעה זה הועבר לוועדת הכספים.

זה נצחון הדמוקרטיה.

אדוני היושב-ראש, אם מישהו יציע רוויזיה, אני לנוכח עמדתך, אהיה מוכן לשקול את עמדתי.

אני לא חושב שיש רוויזיה. אני מעדיף שהוועדה הזאת תתבזה בקבלת החלטות מהסוג הזה מאשר תהיה פה רוויזיה. אתה מבקש רוויזיה?

אני מבקש רוויזיה.

בבקשה רוויזיה. מיכאל, אתה יכול להסביר למה זה לכספים?

אני רוצה לדון בהצעת החוק הזאת.

אתה לא יכול לדון על זה בוועדת הכלכלה?

אני לא חבר ועדת הכלכלה.

אני מבטיח לך שתייצג את הליכוד בוועדת הכלכלה בכל מצב.

אני רוצה שזה יידון בוועדת כספים.

חסר עבודה לוועדת הכספים שהיא צריכה לדון על עבירת תנועה?

כן. זה קשור לקנסות, אלה דברים שקשורים לוועדת הכספים.

זה נראה לי אמוציונלי.

זה קשור לקנסות.

אז כל הקנסות בעברות התעבורה עוברים עכשיו לוועדת הכספים? ועדת הכספים לא תדון אף פעם בתקציב המדינה.

אני שואל שאלה, הזכות לרוויזיה היא זכות מהותית. אם אדוני רואה שמישהו מבקש, לפעמים בתוכנו יש סתם קנטרנות, אבל כאשר היה מדובר ברוויזיה אמיתית בדבר כזה מהותי שצריך לשמוע- - -

מאה אחוז. כמה זמן אתה רוצה לרוויזיה?

מחר.

למה מחר? אני לא מוכן לחטוף פה עניינים. יש סיטואציה שחבר כנסת מציע הצעה ויש לו רוב, ואני לא רוצה לקלקל לו את ההישג בעניין הזה. אני מנסה להבין את העיקרון.

מי בעד רוויזיה?

הצבעה
בעד הרוויזיה – 3
נגד – 4

אין רוויזיה. תודה רבה. הצעת החוק עוברת לוועדת הכספים.

אתם מבזים את הכנסת.


קביעת ועדה לדיון בהצעה לסדר היום בנושא "מחאת שגרירנו בשבדיה על מיצג האמנות המשבח מתאבדת"

קביעת ועדה לדיון בהצעה לסדר בנושא "מחאת שגרירנו בשבדיה על "מיצג האמנות המשבח מתאבדת". מהיום הכול עובר לוועדת הכספים, נראה מתי הוא יתפטר מזה.

- - -

עושים צחוק מוועדת הכנסת. ועדת הכנסת הפרה- - -

קביעת ועדה לדיון בהצעה לסדר היום בנושא "מחאת שגרירנו בשבדיה על "מיצג האמנות" המשבח מתאבדת" – של חברי הכנסת עסאם מח'ול, אריה אלדד, גילה פינקלשטיין, יצחק הרצוג, נעמי בלומנטל, נסים זאב ומשה גפני. אף אחד לא נמצא פה היום.

נושא המיצג בשבדיה פגע בכל יהודי ובכל ישראלי. זה לא נושא של מוזיאונים; זה נושא בעל אופי מדיני, השגריר היה מעורב, והיו לו אימפליקציות מדיניות, ולכן אני מציע להעביר את זה לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

זה מתכון בטוח שלא יידונו בזה אף פעם, גדעון.

למה? אני חושב שיושב-ראש הוועדה ישמח מאוד לקיים דיון על זה. זה נושא עם אימפליקציות מדיניות, השגריר היה מעורב שם.

זה בעצם מה שהציע השר עזרא.

דרך-אגב, יש ועדת משנה בוועדת חוץ וביטחון לענייני חוץ.

מי עומד בראשה?

נעמי בלומנטל.

אני חושב שזה מתאים מאוד לחוץ וביטחון. אין שום דבר אחר שאני יכול להעלות על הדעת.

הצעות נוספות חוץ מחוץ וביטחון?

מי בעד להעביר את זה לחוץ וביטחון?

הצבעה
בעד – 8
נגד אין
נמנעים אין

הנושא עבר לוועדת חוץ וביטחון.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה ב- 10:35