כנסת פתוחה

פרוטוקולים/ועדת קליטה/8312




2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות + הוועדה לקידום מעמד האישה
18.02.2004


פרוטוקולים/ועדת קליטה/8312
ירושלים, ד' באייר, תשס"ד
25 באפריל, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול 92
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

פרוטוקול 78
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום רביעי, כ"ו בשבט התשס"ד (18.02.2004), שעה 09:00

עולות חד-הוריות - דיון משותף של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות והוועדה לקידום מעמד האישה - ח"כ מרינה סולודקין

חברי הוועדות: קולט אביטל - יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
רומן ברונפמן
מרינה סולודקין
אתי לבני

המשרד לקליטת העלייה: אידה בן-שטרית - מנהלת אגף מידע ופרסום
קלאודיה כץ - מנהלת מחלקת תעסוקה

יגאל גידרון - רפרנט קליטה
ערן לבהות - ביטוח לאומי

רחל שגיא - ממונה על קידום מעמד האישה
ישראל שוורץ - סמנכ"ל בכיר לאכלוס

דפני מושיוב - מפקחת היחידה לקליטת עלייה

עו"ד איילת זלדין - לשכה משפטית
שרי כהן - ממונה על מעמד האישה
חני נחמני - מנהלת מחלקת הבטחת הכנסה
רחל פידל - ממונה על מחוז ת"א והמרכז באגף למעונות יום
אוסנת פיכטלברג - חוקרת ברשות לתכנון כוח אדם
סיגל שלח - הרשות לתכנון כוח אדם

אילנה פרדמנט - מנהלת מדור "עלייה 2000"

בתיה כהן - מינהל הגמלאות
מרים שמלצר - מינהל המחקר

יהודית פלוטקין - מנהלת הרשות
מרי חדייר - סגנית מנהלת הרשות

"ידיד" - עמותה לסיוע הדדי וקידום פעולות חברתיות וקהילתיות:
רן מלמד - משנכ"ל עמותת "ידיד"

ילנה קים

ברכה ארג'ואני

מולו עלם טמיית

אמגדה הלוי - "אמונה"
סופיה סולומוניק - עמותת "תשבץ"
אלה פיצלין - עמותת "כבוד עצמי לנשים"

יהודית קינג
דגנית לוי

ויקטור כהנא

מירב ברוך

בני חזן

עו"ד הלית מגידו

דנה גורדון

בטי שמיר

סימול


עולות חד-הוריות - דיון משותף של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות והוועדה לקידום מעמד האישה - ח"כ מרינה סולודקין

בוקר טוב לכולם. אנחנו בישיבה משותפת של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות והוועדה לקידום מעמד האישה. גם מרינה סולודקין וגם אני חברות בשתי הוועדות, הצטרף אלינו גם ח"כ רומן ברונפמן. אנחנו רוצים לדון היום בנושא האמהות החד הוריות, נושא שלא יורד מסדר היום הציבורי. למרות כל ההבטחות שהובטחו על ידי שר האוצר, לצערנו אנחנו לא רואים שום התקדמות.

למען הציבור בבית אני רוצה לתת כמה סטטיסטיקות על ישראל שנראות לי חשובות, משנת 2002. עדיין אין לנו סטטיסטיקות מעודכנות מ-2004. ב-2002 היו 98,300 משפחות חד הוריות. זה מספר מאוד גדול. אם נכפיל את זה פחות או יותר ב-3 או -4 אנחנו מגיעים לציבור של כרבע מיליון נשים וילדים. רוב המשפחות החד הוריות הן אמהות חד הוריות. בין הציבור הזה אנחנו יודעים שבערך שליש מהמשפחות החד הוריות הן עולות חדשות. אם נכון שבין כוח העבודה אחוז העולות יותר גבוה מאחוז התושבות הותיקות, עדיין מצבן של העולות האמהות החד הוריות הרבה יותר קשה ולא צריך להתאמץ כדי להבין מדוע. אם משפחות חד הוריות, גם לפני, אבל ודאי אחרי הקיצוצים, סובלות וחלקן מגיעות לחרפת רעב, על ציבור העולים והעולות יש קשיים עוד יותר גדולים של מציאת עבודה, של הסתגלות לארץ, של קשיי שפה ושל חוסר יכולת להתארגן מבעוד מועד ולשרוד. כמה מאתנו שמענו בזעזוע לפני כשבוע ב"קול ישראל" את סיפורה של אם חד הורית שפשוט הרימה ידיים. היא גידלה לבדה את הילדים יותר מ-12 שנים והיא ניסתה להתאבד. זהו המצב בו נתונה החברה הישראלית היום, והיום לא התכנסנו רק כדי לדון באמהות החד הוריות אלא בהיבט העוד יותר קשה של החד הוריות - העולות החדשות.

אוסיף לסטטיסטיקה שאם בשנות ה-70' אחוז המשפחות החד הוריות בארץ היה 4%, בשנת 2001 הגענו ל-9.9%. זאת אומרת, במרוצת 30 שנה האוכלוסייה הזאת יותר מאשר הוכפלה. חלק מזה נובע גם מציבור העולים החדשים, גם מחבר העמים לשעבר אבל גם מאתיופיה. מסתבר שדווקא בקרב העלייה מאתיופיה היה אחוז מאוד גבוה של אמהות חד הוריות, נדמה לי שהאחוז הגיע ל-28%, אם לא יותר, וגם על כך נשמע הבוקר. אני מעבירה את רשות הדיבור לח"כ סולודקין.

תודה רבה ליו"ר שאנחנו מקיימים ישיבה שניה בנושא משפחות חד הוריות. אני רוצה להדגיש שבישיבה הראשונה אמרנו והדגשנו שהפגיעה הכי קשה נעשתה על ידי האוצר דווקא לחד הוריים שעובדים. לפני שבוע קיבלתי מכתב מגבר שהוא ראש משפחה חד הורית, יש לו שלושה ילדים, אחד בן 16 ושני תאומים בני 7, והוא שואל מה לעשות. הוא עבד כמכונאי מקצוען בחברת "סולל בונה", הרוויח יותר מ-5,000 ₪ בחודש והסתדר עם התנאים שהיו לפני יולי 2003. עם המיתון הוא איבד כמעט חצי מהכנסתו. בגלל המיתון הוא מקבל עכשיו 3,000 ₪, בגלל שהוא נחשב כמי שמרוויח מספיק אין לו עכשיו השלמת הכנסה ואין לו את כל ההטבות, במיוחד הנחות בארנונה, שהוא קיבל קודם לכן. עכשיו כל ההכנסות שלו הן 3,500 ₪, כשהוא מפרנס שלושה ילדים, הוא עולה חדש 4 שנים, אין לו דירה והוא גר בשכירות, והוא שואל מה לעשות - להתאבד, ללכת לבקש חסד מאנשים, או לגנוב. אמרתי את הדברים האלה בדיון במליאת הכנסת לפני שרת החינוך והיא אמרה שהמצב רך הולך ומחמיר כי ב-2004, בעוד שבוע, יהיה עוד קיצוץ במשרד הקליטה. אני חושבת שהמטרה שלנו בישיבה כאן היא לשבת ולראות מה אפשר לעשות דווקא למשפחות החד הוריות שבאו מחבר המדינות, ואני מכירה את המצב גם בקרב העולים מאתיופיה, שגם שם המצב הולך ומתדרדר.

תודה רבה. אני מבינה שאתנו נציג האוצר. עד כמה שזכור לי, שר האוצר נפגש עם האמהות החד הוריות והבטיח בתמורה לקיצוצים שהיו למצוא פתרונות, בעיקר בתחום התעסוקה. ממה שאנחנו הבנו, שום דבר לא קרה ואחרי זעקה של האמהות החד הוריות הוא אמר: "באמת? לא ידעתי שאחרי מה שהבטחתי שום דבר לא קרה, ואי לכך אני רושם לעצמי" - והוא רשם לעצמו. אנחנו מבקשים לדעת אם לך ידוע מה מדיניות האוצר, מה קרה מאז ומה נעשה. אם אנחנו מקצצים בקצבאות, ואני מבינה שאנחנו עומדים בפני קיצוצים נוספים, כולל של קצבאות ילדים, אמנם אולי של העשירונים העליונים, אנחנו רוצים לדעת מהי התוכנית שמאפשרת למשפחות חד הוריות להתפרנס בכבוד.

כאשר התבצע הקיצוץ בהבטחת ההכנסה הוא היה קיצוץ בכלל במערכת הבטחת ההכנסה, כשאחת הסיבות העיקריות לו היא שבמערכת הבטחת הכנסה היו חסמים מהותיים במבנה הקצבה בכניסה לשוק העבודה. אחד מהם היה הגדלת היקף המשרה.

אני שמחה שאתה מזכיר לנו שהאוצר מתעלל בכל מיני קבוצות, לא רק באמהות החד הוריות.

לגבי אמהות חד הוריות, כדי להגדיל את היקף העבודה האוצר בא עם תוכנית לפיה במידה וחד הורית תגדיל את היקף המשרה שלה בשליש משרה היא תקבל מענק של 9,000 ₪ בשנה.

זה יוצא בערך 600 ₪ לחודש. אפשר לכסות על ידי זה את עלויות הלחם מאז שהוא עלה?

אבל איך היא תגדיל? היא בעצמה תגדיל?

כן.

איך? היא תיצור לעצמה מקום עבודה?

לא, הוא אומר שיש מענק.

אבל היא תיצור את השליש הנוסף של המשרה? כמה מקומות עבודה הצעתם בשביל להגדיל את השליש הזה? אמרתם: "הנה, יש פה 90,000 משפחות חד הוריות, מתוכן 70,000 בכוח העבודה ואנחנו מעמידים מולכם 50,000 משרות פנויות"?

גם בזמן השביתה, להזכירך, היו הרבה מאוד מקומות עבודה פנויים.

כן? אני זוכר את המבצע של ידיעות אחרונות.

היה טיפול בכל עניין העבודה של העובדים הזרים, שהוכיח את עצמו לאורך זמן ונתן הרבה מאוד מקומות עבודה.

מה זה אומר?

אין לי נתונים לגבי קליטה לעבודה של אמהות חד הוריות.

כמה מענקים נתתם?

נמצאת כאן נציגת התמ"ת.

שמי סיגל שלח, מהרשות לתכנון כוח אדם במשרד התמ"ת. אני מרכזת כרגע תוכנית לשילוב עולים יחידים בשוק העבודה. אכן נחתם הסכם בין משרד האוצר למשרד התמ"ת, כשמשרד התמ"ת הוא המפעיל של התוכנית שמיד אפרט מה נעשה בה. התוכנית היא תוכנית תמרוץ גם למעסיקים וגם להורים יחידים להשתלב בשוק העבודה. גם ההורים היחידים מתומרצים על ידי מענק של עד 9,600 ₪ בשנה, שהתחשיב שלו היה לפצות כמעט לחלוטין על הקיצוץ בקצבאות שנעשה, והן תמריץ למעסיקים כדי לקלוט הורים יחידים ששהו מחוץ לשוק העבודה במשך תקופה ארוכה. מי שמפעיל בפועל את התוכנית הוא שירות התעסוקה, בידיו נמצא קובץ מקבלות הבטחת הכנסה שזכאיות להשתלב בתוכנית. למרות שבאוכלוסייה יש היום כ-10% גברים שהם הורים יחידים, בפועל בין מקבלי ההכנסה השיעור הרבה יותר נמוך, כ-3%-4%. הקובץ שהתקבל כלל כ-40,000 תעודות זהות כאלה. אגב, הן חייבות להתייצב החל מספטמבר מתוקף חוק ההסדרים, גם אמהות שלא היו חייבות להתייצב לפני כן, אמהות עד גיל שנתיים.

מה עם ידיעת הציבור? גם אני לא ידעתי את זה.

השאלה הייתה פשוטה. כמה אנשים קיבלו את המענק? דהיינו, כמה אנשים הגדילו את המשרה בשליש?

אני אתן רגע, אבל אם אתה רוצה תשובה מיידית אני אתן גם תשובה מיידית. מתוך 11,000 תעודות זהות שהופנו לעבודה, נכון ל-6 בפברואר 4,058 אוישו בעבודות - נשים שלא עבדו במשך תקופה ארוכה לפני כן. המענקים משולמים החל מ-4 חודשים מיום העבודה הראשון. התוכנית התחילה בפועל ב-15 באוגוסט. הראשונה שהגדילה את המשרה באופן תיאורטי עשתה זאת ב-15 באוגוסט ולכן היא יכולה עתה לקבל את המענקים לפני כחודש וחצי ובאמת התחילו להגיע פניות.

אם לא פיטרו אותה לפני זה.

או פיטרו או שהיא התפטרה, היו גם כאלה.

אז כמה בכל זאת קיבלו?

ותוך כמה זמן המעסיק מקבל את התמריץ שלו? לא אחרי 4 חודשים.

לא, אותו דבר. כרגע תבעו את המענק וקיבלו אותו כ-100 הורים יחידים ו-50 מעסיקים.

זה הולך גם במקביל? אותה אם חד הורית מקבלת תמריץ וגם המעסיק מקבל?

נכון.

אז מדובר ב-50 מקומות עבודה, אם אני מבין נכון.

לא, מדובר ב-100 מקומות עבודה.

50 מעסיקים לא הגישו, יש פה שאלה.

גם אם נניח שזה 100 זה לא הרבה.

אני רוצה להבהיר כאן משהו - אנחנו לא ציפינו שיהיו הרבה יותר מזה. מדוע? כיוון שהן יגיעו בערך בקצב של בהתחלה 100, אחרי כן 200, אחרי כן 300, ו-300 זה בערך קצב האיושים. התשלומים הראשונים נעשו, למעשה, לפני כשלושה שבועות והם מצטברים. הפניות מטופלות תוך שבועיים מיום קבלת התביעה, כך שאנחנו מצפים שעכשיו כל שבוע ישולמו כ-200 תשלומים. זה קצב התשלומים שאנחנו מצפים לו. לכן, עד סוף התוכנית אנחנו מצפים שישלמו לכל הנשים שהשתלבו בעבודה. מכיוון שהתוכנית מסתיימת ב-1 באפריל, שזה התאריך האחרון בו ניתן להגדיל את המשרה, אנחנו מקווים שעד אז ישתלבו בעבודה כ-5,000-6,000 נשים. אנחנו עכשיו מבצעים סקרים כדי לבדוק כמה מתוך אלה שאוישו גם מסתדרות בעבודה. אנחנו מקווים שמתוכן ישרדו מרביתן, כך שהתשלומים יהיו לכ-5,000 הורים יחידים.

בתוך המאגר הפוטנציאלי, הוירטואלי, של משרות שקיימות, כמה משרות יש הלכה למעשה? כמה קיימות, באיזה פריסה ובאיזה מקומות? שאלה שניה - התוכנית הזו הייתה מוגדרת בזמן, היא הולכת להסתיים ב-1 באפריל ואנחנו מתקרבים לסוף חודש פברואר. מה אתם עושים כדי להביא את זה בצורה קצת יותר דינמית לידיעת נשים? יש המון נשים שמחפשות והמון עולים חדשים שמחפשים מקומות עבודה, איך אתם מפרסמים את זה? האם עשיתם משהו באמצעי התקשורת?

אני אענה על שתי השאלות ואחר כך אבקש מחני נחמני משירות התעסוקה שתשלים בעניין של משרות פנויות. בעצם היו שלושה מקורות עיקריים של משרות: היו משרות שהגיעו דרך המוקד הטלפוני הייעודי שהוקם לצורך העניין, אליו התקשרו מעסיקים והציגו משרות פנויות המיועדות לחד הוריות, הגיעו דרישות לשירות התעסוקה שיועדו ספציפית לתוכנית והיה מאגר המשרות הכללי של שירות התעסוקה שגם בו עשו שימוש ומצאו בו משרות שמתאימות לאוכלוסייה הזאת. כרגע אין לנו מחסור של משרות. למעשה, כשמסתכלים על הדו"ח של המשרד יש אפילו משרות שעדיין פנויות ומחכות לאיוש, כשעדיין ה-matching לא נעשה. כלומר, יכול להיות שהמשרות שמוצעות הן לא המשרות שחלק מההורים היחידים ייחלו להם, הם קיוו שהתוכנית הזאת תביא גם משרדות איכותיות יותר, אך אנו נמצאים היום במצב של שוק עבודה לא צומח.

שר האוצר סיפר לנו שהשוק צומח.

סליחה, נכון. יכול להיות שהוא צומח, אבל זה נכון ששוק העבודה בדרך כלל חש את הדברים האלה מאוחר יותר, הוא לא חש אותם יחד עם הגידול בתל"ג. כרגע, לפחות, ממה שאני יודעת, משרות פנויות זו לא הבעיה. במקומות בעייתיים מאוד, כמו במצפה רמון ובקצרין, מקומות בהם לא היו משרות פנויות, הנשים האלה משולבים במסגרת עבודות מיידיות, או לחלופין - התוכנית הזו גם הקימה קורסי הכשרה ייעודיים לנשים ללא הכשרה מתאימה. זה בעניין משרות פנויות.

בעניין פרסום יש פה שני אפיקים: פרסום לנשים החד הוריות ופרסום למעסיקים. בעניין של נשים חד הוריות אנחנו בבעיה פחות קשה כיוון שכולן מחויבות היום להגיע לשירות התעסוקה ופקיד ההשמה נותן בידיהן את המידע הזה. למעסיקים נערך מסע פרסום בתחילת התוכנית וכרגע, ממש בשבוע הבא, יוצא מסע פרסום נוסף, שמיועד בעיקר למעסיקים, זו אוכלוסיית היעד שלא מקבלת את המידע.

מה זה מסע פרסום?

ברדיו. תשדיר בשם מעסיק שיספר סיפור הצלחה שיש.

האם אתם חלק ממה שנקרא "תוכנית ויסקונסין" לחזרה לעבודה?

זה משהו אחר.

למה זה מסתיים ב-1 באפריל? זה נורא קצר.

אפשר להפנות את השאלה לנציג האוצר, זה היה ההסכם מלכתחילה. מטרת התוכנית הזו הייתה לשמש מעין סטרטר, לתת לאנשים את המוטיבציה לצאת לעבודה, גם לפצות אותם על האובדן בהכנסות שנגרם עקב הקיצוצים בהבטחת הכנסה, ובתקווה שבעקבות הסטרטר הזה וההשתלבות במקום העבודה הם לאט לאט יגדילו את משרתם באופן שיאפשר להם לעמוד על שתי רגליהם ולצאת ממערכת הבטחת הכנסה וביטוח לאומי. לכן התוכנית נקבעה לשנה.

זה אפילו לא שנה, זה התחיל בספטמבר ונגמר באפריל. השאלה של חברת הכנסת מאוד נכונה - זה נראה לצאת ידי חובה, עושים איזה "חפ-לפ".

אולי נפנה את השאלה לנציג האוצר.

אני חושבת שכדאי. לפני כן, אני רק רוצה להגיד שהאוצר כן הביע נכונות, במידה ותהיה הצלחה לתוכנית וכ-5,000 השמות בסוף התוכנית, שהתוכנית כן תוארך.

לפי דעתך יש הצלחה?

לפי דעתי יש הצלחה. התחזיות היו בערך 5,000-6,000 השמות מתוך האוכלוסייה ואנחנו נגיע למספר הזה, אולי אפילו יותר. שירות התעסוקה הפעיל תוכנית מחוזית עם יעדים ספציפיים לאוכלוסייה הזאת כדי לשווק את מקומות העבודה ולהגביר את קצב ההשמות ייעודית לאוכלוסייה הזאת.

שמענו כאן דברים חשובים אולי, אבל זה לא קשור לעולות חדשות. הבעיה של העולות היא אחרת לגמרי. אנחנו רוצים תשובה - האוצר פגע באנשים שעובדים במשרה מלאה, כל המשחקים מסביב לא מעניינים, מה שאנחנו אומרים הוא שבגלל המיתון ובגלל שביטלו את השלמת ההכנסה ואת כל ההטבות הנלוות אנשים עכשיו יושבים עם מחצית מהכסף שהיה להם, עם אותם ילדים, בדירות שכורות.

ועם אותה עבודה.

מה שאני שומעת אולי יעניין את ועדת כלכלה, אבל אותנו מעניין מה קורה בתחום של עולות חדשות במשפחות חד הוריות.

נבקש את התשובה הזו מנציגת המשרד לקליטת עלייה.

אני יכולה להתייחס, אבל התשובה בטח צריכה לבוא מהאוצר ולא ממני.

אתם לא מטפלים בצורה נקודתית לדעת כמה מתוך ההצלחות יושמו על עולים ועל עולות?

בזה אנחנו מטפלים, אבל הבעיה שמעלה כאן ח"כ סולודקין היא אחרת לחלוטין. לגבי מה ששאלת כעת, אני אענה מתוך ממסמך שהוגש לנו על ידי שירות התעסוקה, לפיו בין 3,000 ל-5,000 מהאנשים הם עולים חדשים, וזאת כשהוכרז על תהליך השינוי הזה. היינו בערב הקיצוץ והפעלנו תוכנית ייחודית לעולים חדשים, כי ידוע שכל החסרים של החד הוריות הם גם של עולות חדשות שיש להן את כל הבעיות בהסתגלות בארץ חדשה.

אנחנו יודעים את זה.

אנחנו הפעלנו תוכנית מיוחדת, תוכנית שהייתה אמורה לתת, ונתנה, לעולות חדשות לעלות ברמה בשפה.

מתי התחלתם בתוכנית הזו?

פרסמנו את התוכנית באוגוסט. בתחילת ספטמבר כבר היו 1,000 עולות חד הוריות בקורסים שונים לנושא תעסוקתי, על מנת שיוכלו לקבל את השירותים מהמוקדים של שירות התעסוקה, כי שם אין שירות בשפות אלא השפה המדוברת היא עברית, גם מעסיקים מדברים עברית.

יש איזשהו מעקב?

כן. דרך אגב, אנחנו ממשיכים את זה עכשיו, לא נפסיק את זה, גם בהמשך אנחנו ניתן עדיפות מוחלטת לחד הוריות. אנחנו צריכים לחשוב מה אנחנו עושים, אם זו סדנה לחיפוש עבודה לחד הוריות או לעולים רגילים אנחנו בהחלט נותנים עדיפות לחד הוריות. קיימנו מספר גדול של סדנאות לחיפוש עבודה, מתוך אותו מעגל של 4,000 איש כ-500 הושמו בעבודה ועוד כ-200 איש כאלה נמצאים במסגרות שונות, אם העבודה מובטחת או אם מדובר על מרכזי הכוונה שמחפשים מקום עבודה ספציפי עבור אותו בנאדם. כל זה נעשה ואנחנו ממשיכים לעשות ולא נפסיק את זה.

יחד עם זאת, מטעמי הגינות אני חייבת להגיד שלגבי מה ששאלה כאן ח"כ סולודקין, התשובה לא אצלנו. מי שעבד במשרה מלאה ב-4,500 ₪, עם ילד ועם דירה שכורה והפסיק לקבל את הסיוע, אין מה להגדיל לו שליש משרה, אישה כזו כבר עובדת במשרה מלאה והיא בהחלט נמצאת במצב קשה.

את אומרת שבעצם מה שהאוצר עושה זה שהוא לא מעודד אנשים שעובדים במשרה מלאה.

מה שאנחנו עשינו, אנחנו ייעדנו את המשרות שהגיעו לשירות התעסוקה לטובת החד הוריות, כשאנחנו מכירים כ-12,000 עולות חד הוריות.

אלה שרשומות.

כן, אלה שחייבות במבחן תעסוקה, בין אם זה מספטמבר ובין אם ותיקות. רק מאוגוסט האחרון ועד היום הופנו כמעט 6,000 עולות שלא עבדו בכלל להגדיל את היקף ההכנסה שלהן. אנחנו יודעים על כ-3,000 שנקלטו, עוד 3,000 הופנו לקורסים וכ-800 נקלטו, כשהקורסים האלה הם קורסים של טכנאיות, שם אחוז העולות גבוה יותר מאחוז הותיקות. אלה קורסים במסגרת התוכנית של התמ"ת, עליה דיברה סיגל קודם. עכשיו ייפתחו 6 קורסים לעולים, בבאר שבע, אשדוד, חיפה, מגדל העמק ועפולה, כשהעדיפויות הן לעולות.

אתם מפרסמים את התוכנית הזו גם בכלי התקשורת בשפות השונות, כמו סינית ואמהרית?

אני לא יודעת.

אנחנו רוצים להגיע לציבור העולים.

לא צריך להגיע לציבור העולים, ציבור העולים עומד בתורים ארוכים, אינסופיים, בשירות התעסוקה. לא צריך להגיע לציבור נוסף. אם היו 20 או 15 אלף משרות פנויות אז מילא, אבל מדברים רק על כמה משרות מסכנות, כשהן מופנות בלאו הכי לשירות התעסוקה, אז למה לפמפם את זה?

הפרסום נועד יותר למעסיקים, שיכירו את התמריצים ויעסיקו. מבחינת ההורים היחידים נכון שפשוט להגיע אליהם, אבל למעשה הם קהל שגוי במובן הזה. הם מגיעים ממילא לשירות התעסוקה והמידע ניתן על ידי פקידי השמה שעברו הדרכות מפורטות בנושא.

לגבי הפרסום - יש עבודה מאוד מסיבית וגם במערכת המחשוב שלנו יוצאת הערה בגדול: "דורשת עבודה זו הינה חד הורית" כדי שניתן להן קדימויות. נכון שיש משרות וחלק לא אוישו, אבל צריך לזכור בכל זאת באיזה מצב המשק נמצא, המשרות הן לא רבות ומסוג מאוד מסוים.

אף אחד לא משחק פה משחקים, אם כולנו יודעים שמאגר המשרות, כפי שקורא לזה ח"כ ברונפמן, "מצ'וקמק", אם אנחנו מדברים על מאגר משרות קטן שאולי עם איזה תמריץ נוסף יגיעו עוד כמה מעסיקים, כמה כבר יש? מדוע לא לחזור לאוצר ולהגיד שעם כל הרצון, עם כל הכבוד ועם כל התמריצים אנחנו לא יכולים להעסיק את כולם, וכיוון שאין משרות במשק צריך לחזור לנושא של עזרה נוספת לכל אותם המשפחות, אם הדבר הזה נכשל.

אנחנו יושבים יחד עם האוצר ויחד עם הרשות והדברים עולים. הנושא הזה עולה ברמה האישית פעם בשבועיים אצל מנכ"ל התמ"ת יחד עם האוצר ומראים את המצב כמו שהוא. עם כל זה שמנכ"ל שירות התעסוקה קבע כיעד להגדיל ולחפש את מקומות העבודה ולעודד מעסיקים, זה המצב.

מה סך הכל התקציב הכולל של התמריצים? אתם לא השארתם את זה פתוח, אתם החלטתם על תמריצים מתאריך ועד תאריך, יש לכם איזשהו תקציב כולל? כמה תקציב הוקצה לעניין הזה?

לפי החשבון זה כ-50 מיליון ₪ השנה הזאת.

לא, זה היה עד לפני שלשום.

לפי החשבון של 5,000 משפחות ו-9,000 ₪ למשפחה הם יקבלו כ-50 מיליון שקל?

למיטב ידיעתי, יש סניפים שתוקצבו באופן ספציפי. הנושא של המענקים נשאר פתוח לפי דרישה. יש הגדרה מאוד כללית של מספר חבילות, אבל בעיקרון זה נשאר לפי מספר התביעות למענקים.

נניח שהיו באים מחר 100,000 אנשים ומציעים משרות, גם את זה הייתם מתקצבים?

זה האוצר.

לפי מיטב ידיעתי אין מכסה לסעיף הזה, זה לפי מספר המקבלים. כמו חוק הבטחת הכנסה, אם עכשיו יגדל מקבלי הבטחת הכנסה ל-30,000 כולם יקבלו.

אבל זה לא חוק.

אני רק עושה אנלוגיה בשביל להבהיר את הנקודה.

אבל אתה לא יכול לפעול בשיא כזה בלי מכסה כי זה לא החוק.

אני אבדוק את זה.

כל מה שאנחנו שומעים פה אולי הוא טוב, למרות שאני בספק אם זה טוב, כי זו התעסקות בשוליים, השוליים הכי דקים של הבעיה. אז אנחנו ניישם 100 מענקים או 3,000 משרות, כאשר הבעיה היא בעיה גדולה.

98,000.

מתוך זה, אני מאמין, אחוז ההקלה בקרב העולות הוא פי 2.5 מהממוצע הארצי. אני בטוח שיש מכסה, אבל חברנו מהאוצר לא רוצה לספר לנו עליה כי זה בטח אחוז זעום, אבל עד שלשום זה היה תקין. שלשום ועדת הכספים העבירה קרוב ל-100 מיליון שקל להתנחלויות מתוך שלושה סעיפים: ממשכנתאות לזוגות צעירים, מסיוע לחד הוריות ומסיוע למחוסרי דיור. אז נניח שאנחנו מדברים כאן על עולות וותיקות חד הוריות וזה לא קשור לזוגות צעירים, אבל שני הסעיפים האחרים הם ישירות המשפחות החד הוריות ומחוסי הדיור. מיהם מחוסרי הדיור אם לא חלק מהחד הוריות? לכן אני מאוד מכבד את הרפרנטיות של האוצר, אבל אני חושב שזו לא הדרך להופיע בפני שתי ועדות של הכנסת, גם ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות וגם הוועדה למעמד האישה. אני מציע שתצא הצעה בשמנו לשר במשרד האוצר, שהוא כביכול שר חברתי.

הוא כבר שכח את זה מזמן.

בכל זאת, כך אומרת התפיסה הציבורית. זה נושא חברתי במשרד האוצר, ששר האוצר יספר לנו למה הוא העיז להעביר משלושה סעיפים חברתיים לסעיף אחד מדיני-פוליטי, כשבמוקדם או במאוחר גורלן של אותן התנחלויות ידוע. טוב שיושבים פה נציגי האוצר אבל התשובות לא אצלם, גם כי הם לא באו מוכנים וגם כי כשיש להם תשובות הם לא רוצים לפרסם אותן כי הם מתביישים בתשובות האלה, ובצדק.

אני חייבת לפחות להגיד שהמדיניות היא לא בדיוק בידיהם, הם מבצעים את המדיניות.

נכון.

נמצא פה ציבור של נשים, שלפחות הן עושות כמיטב יכולתן בנושא.

וזה מה שאמרתי, שאני חושב שזו עבודה טובה, כי אני יודע איך שירות התעסוקה עובד, הוא רוצה ליישם משרה-משרה מול לקוח, אבל אין תקציב ואין משרות. זאת הנקודה.

יש לי עוד שאלה לנציג האוצר. הוא בטח יחשוב שהוא היום על הכוונות, אבל לא הוא על הכוונת.

האוצר תמיד על הכוונת אבל במקרה זה הוא לא המטרה.

במקרה הזה אפילו בצדק. מה קרה עם ועדת קמה, ועדה שמונתה לחלק 20 מיליון שקל לאמהות חד הוריות במצב קשה?

למיטב ידיעתי המלצות ועדות קמה פורסמו בנובמבר 2003.

זה גם למיטב ידיעתנו. מה קרה אחרי הפרסומים, הכסף חולק?

החלוקה של התקציב ומתן המענקים כרגע עוד לא נעשו, כמו שהוזכר פה.

אני לא מבינה. יש החלטה, יש ועדה, זה מתפרסם בנובמבר ואנחנו בסוף פברואר, אנשים במצב קשה והמצב מחמיר כל יום. האם יש לך איזשהו הסבר הגיוני כדי שאנחנו נבין למה הסחבת הזאת?

אני לא מתעסק בוועדה הזאת ואני לא יכול להגיד.

אז מי כן? אני מאוד מצטערת, אנחנו יכולים לנצל את זמן האוויר שיש לנו פה כדי להעביר גם לאמהות החד הוריות בבית ולציבור גם מידע וגם מסר מאוד ברור, שלמדינה הזאת ולממשלה הזאת יש סדרי עדיפויות אחרים, וגם כאשר אחרי שביתות ואחרי הסכמים בין שר האוצר לבין אמהות חד הוריות מנסים לגרד קצת את פני השטח ולתת איזושהי התחלה של פתרונות, גם לא מיישמים אותם, גם הכסף המתוקצב לא מחולק, גם משרות אין במשק, שום דבר לא השתנה והמצב רק מחמיר משום שאנחנו עומדים לפני קיצוץ נוסף. אני מוכרחה לבוא ולהגיד שאני ידעתי על 100 מיליון שקלים שהועברו לשטחים אבל לא ידעתי מאיפה הם נלקחו. אני חושבת שיש פה איוולת גדולה. עם כל הרצון שלי להתאפק בנושא הזה קשה לי להתאפק, אני חושבת שזו טעות חמורה ואני חושבת שהממשלה הזו פשוט מתעללת באזרחי ישראל, ודאי בעולים.

שאלה לישראל שוורץ - מה קרה עם הסיוע בחדרה למשפחות חד הוריות של עולים?

השאלה כמה אחורה צריך ללכת.

קוצץ ב-7% וזאת הצלחה ענקית שזה קוצץ רק ב-7%.

מלפני חצי שנה ועד עכשיו.

אז כל השינוי הופחת ב-7% בינואר שנה זו, הקיצוץ הגדול היה ביולי 2002.

זה סך כל הקיצוץ מיולי עד עכשיו?

מאוד קשה לעשות את ההשוואה כי זה משתנה לאורך השנים, אם זו משפחה בשנה ראשונה או בשנה רביעית או חמישית, גם הבדל בין משפחה שעובדת לבין משפחה שנתמכת.

אתה מוכן לתת לנו ממוצע?

זה מאוד קשה. על סטטיסטיקאי שטבע בנחל אומרים שהממוצע של הנחל 30 ס"מ. מאוד קשה לתת ממוצע, אני יכול לתת אולי נקודות. אם, לדוגמה, ביוני 2002 הסיוע למשפחה חד הורית נתמכת היה 1,170 שקל, היום הסיוע הוא 1,044 בשנה הראשונה. בעבר הסכום של 1,170 רץ לאורך כל התקופה, כלומר כל עוד אותה משפחה הייתה נתמכת היא הייתה מקבלת את ה-1,170 שקל והיום בשנה הרביעית, למשל, במקום 1,170 מקבלים 509 שקל.

זה יותר מ-50%.

מהשנה הרביעית ואילך זה יורד ב-5% כל שנה, כך שבסופו של דבר זה יכול להתאפס או לשאוף לאיפוס.

וכמה מקבלת משפחה חדשה?

מחתילה עם 1,044.

אני רוצה לשאול שאלה. מגיעה הנה משפחה של עולים חדשים, אנחנו קיבלנו על עצמנו להביא אנשים בלי שום הבחנות, ודאי מגיעות משפחות של קשישים. משכנתא כבר אין, מענק כבר. משפחה של אנשים שמגיעים הנה בגיל 60, תעסוקה לא ימצאו, באיזשהו מקום הם צריכים להתגורר, מה אנחנו מצפים מהם? שבגיל 64 רמת הכנסתם תעלה? מה בדיוק השיקול הזה שאנחנו מורידים להם את שכר הדירה? אם אנחנו עושים את זה לגבי אנשים צעירים שנכנסים לכוח העבודה אפשר להגיד שזה תמריץ בתחילת הדרך, מה אנחנו עושים עם אנשים קשישים? אין הבחנות?

לא, לגבי קשישים שיעורי ההפחתה היו הרבה יותר קטנים, לאורך כל התקופה הייתה רק הפחתה של 7% בינואר שנה זו, לעומת הירידה כעבור 4 שנים ב-50% שהיתה לחד הוריות. לגבי קשישים כל הקיצוץ הוא 7%.

פחות או יותר הבנתי. אני לא טובה במתמטיקה אבל אני יכולה להבין את התוצאות, איך אתם מחשבים את זה, זה כבר סיפור אחר.

אני מבינה שמכון ברוקדייל עשה מחקר בזמן האחרון. נמצאת כאן יהודית קינג, המחקר שלך התמקד בקהילה האתיופית?

אנחנו עשינו מפקדים בכל האוכלוסייה, זה לא מדגם מייצג, בשכונות בתוך 8 יישובים מתוך 10 שבהם משרד הקליטה והרשויות המקומיות הקימו מוקדים לעולי אתיופיה בשכונות שבהן יש ריכוזים גדולים מאוד של עולי אתיופיה. אנחנו עשינו סקר ב-8 מתוך 10 היישובים האלה - לדוגמה: עפולה, חדרה, רמלה, לוד, אשדוד ויבנה - ובדקנו את כל משקי הבית בשכונות האלה. זה סקר, יש בו המון אינפורמציה על המון דברים אבל לא לעומק מכיוון שזה כאילו ממעוף הציפור. לקראת הישיבה הזאת התבקשתי להוציא כמה נתונים על עולות חד הוריות מאתיופיה, על זה אני יכולה לדבר ולנסות לראות את הבעיה של החד הוריות לא רק בנושא של עבודה. אנחנו עכשיו מתמקדים בנושא של עבודה וקצת בנושא של דיור, אך יש בעיות נוספות. לדעתי, כשמטפלים בחד הוריות צריך להסתכל על כל הדברים האלה במכלול, לא רק בנושא של עבודה ולא רק בנושא של ילדים בבית ספר.

המשקל של משפחות חד הוריות בקרב העדה האתיופית הוא הרבה יותר גדול, לא רק מהאוכלוסייה הותיקה בארץ אלא גם מהעולים מברית המועצות. מה שאנחנו מצאנו הוא שמכלל משקי הבית באותם 8 יישובים, מדובר על בין 20% ל-28% ממשקי הבית, ואם מסתכלים רק על משפחות עם ילדים זה בין 20% ל-33% מהמשפחות עם ילדים. באשדוד, למשל, 33% מהמשפחות עם ילדים הן משפחות של חד הוריות. לא בכל העיר, אבל רוב העיר היא רובעים ו' ו-ח' שמונות כ-700 משפחות.

מה שמאפיין את המשפחות החד הוריות האתיופיות, להבדיל מהותיקות והעולות מברית המועצות, הוא מספר ילדים גדול. לא ילד אחד או שניים, אלא כמה דוגמאות לסבר את האוזן: ברחובות, למשל, ל-36% יש 3 או 4 ילדים ול-7% יש 5 או 6 ילדים. זה מספר ילדים גדול שאמא לבד צריכה לטפל בהם. הכוונה ב"ילדים" הוא לילדים מתחת לגיל 18.

עוד דבר שמצאנו, שמתחבר לדברים שנאמרו כאן, הוא שיעורי תעסוקה מאוד נמוכים בקרב האמהות החד הוריות האתיופיות. לדוגמה, ברחובות, שזו שכונה חדשה, קריית משה, שיש שם הרבה אנשים חדשים, רק 5% מהחד הוריות מועסקות.

אתם גם בדקתם מה שוק ההזדמנויות?

לא, זה סיפור יותר מורכב. צריך לדעת ששוק ההזדמנויות הוא לא רק באשדוד או ברחובות, אלא שוק העבודה הוא אזורי יותר אבל אז זה מחייב הסעות. מישהי כאן שאלה קודם אם זו תוכנית ויסקונסין, אני חושבת שתוכנית ויסקונסין אמורה לענות על כמה מהבעיות האלה של שוק העבודה והחסמים שנמצאים בצורה מאוד קונסיסטנטית בכל המחקרים.

מבין הציבור הזה אתם הבנתם או שמעתם מודעות לזה שעכשיו אולי יש הזדמנויות או שמגיעים אליהם עם תוכניות כלשהן להכשרה מקצועית?

עשינו 8 מחקרים במשך שלוש שנים, התחלנו באוגוסט 2000 וסיימנו במאי 2003, כך שחלק גדול מהתוכניות האלה עוד לא היו. מה שאנחנו יכולים לראות זה את השיעור, אבל יש לי כאן גם משהו שהוא בגדר של בשורה, משהו שאנחנו מוצאים בקרב כל העולים וגם אצל החד הוריות - עם העלייה בוותק שלהן בישראל יש עלייה בשיעור המועסקות. אם אנחנו מסתכלים על מבצע משה יש לנו אנשים עולי אתיופיה שנמצאים בארץ גם 20 שנה. ברמלה, למשל, מצאנו בקרב בעלות ותק של 16 שנים ומעלה בארץ, כלומר עולות חד הוריות מאתיופיה שנמצאות בישראל 16 שנים ומעלה, 40% עובדות. בעפולה מצאנו 50% עובדות. בלוד פחות. העניין הזה של כניסת נשים לשוק העבודה זה דבר שאנחנו מוצאים בכל המכתבים, לא רק על עולי אתיופיה, גם על עולי ברית המועצות. הגברים נכנסים בהדרגה כל הזמן, אצל נשים הכניסה נדחית, כיוון שאישה, כנראה, צריכה לסדר את המשפחה קודם ואת הילדים במערכות החינוך. אצל נשים אנחנו מוצאים את הקפיצה כעבור 10 שנים ולפעמים כעבור 15 שנים. כפי שאמרנו גם במשרד הקליטה, יש לזה השלכות על כל הסיוע. אם נותנים סיוע לנשים עולות, לאו דווקא חד הוריות, כדי לקדם את ההשתלבות שלהן בתעסוקה, לא צריך לעשות את זה רק ב-5 השנים הראשונות או ב-10 השנים הראשונות, צריך לשמור את הסיוע הלאה כי הן פנויות יותר רגשית ומעשית גם לאחר מכן.

אחד הדברים שעלו מאוד חזק, דבר שלא מאפיין רק חד הוריות ולא רק עולות, הוא איזה צרכים יש להם, לאיזה עזרה הם זקוקים כדי להשתלב בעבודה. הצורך הכי בולט, מה שלא הפתיע אף אחד, היה עזרה במימון סידור לילדים. ברגע שלאישה יש יותר ילדים והיא לבד הצורך הזה הוא פשוט קריטי. שאלנו אותן גם איזה צרכים בלתי מסופקים יש להן ועם איזה בעיות הן מתמודדות. מה שיוצא בצורה מאוד קונסיסטנטית בכל 8 המפקדים הוא שחד הוריות, יותר ממשפחות דו הוריות, מתמודדות עם בעיות כלכליות. זה לא מפתיע, לאור מה שנאמר כאן. הבעיות הכלכליות האלה הן בעיות כלכליות שוטפות. אחד הדברים המאוד בולטים, באחוזים מאוד בולטים - 30%-40% - זה העניין של ציוד ביתי תקין. הדברים האלמנטריים: מכונת כביסה, תנור, מיטה לכל ילד. בצרכים בסיסיים של המשפחה יש מחסור. אם אביזר כזה מתקלקל אין כסף לתקן אותו ואז הוא נשאר עומד. יש טלוויזיה בבית שלא עובדת, תנור אפייה שלא עובד וכו'. מה שקשור לך, ונובע גם מהמחסור הכלכלי, זה קושי בקניית הציוד שהילדים צריכים לבית הספר. נגיע גם לספרי לימוד, כאן אנחנו יודעים שישנה בעיה, אולי היא אמורה כבר להיפתר כי משרד הקליטה ומשרד החינוך ניסו לחסום את הרשויות המקומיות אבל אנחנו יודעים על המשבר ברשויות המקומיות ואנחנו יודעים שחלק מהכספים שמועברים על ידי הממשלה לרשויות המקומיות לצורך קניית ספרי לימוד וציוד לבית הספר, הרשויות המקומיות לוקחות אותו למימון החובות שלהן. הייתה כאן בעיה במשך תקופה ארוכה, אני חושבת שמספטמבר משרד הקליטה ניסה לחסום את זה כדי שזה לא יקרה.

דבר נוסף מאוד אופייני - משפחות חד הוריות דיווחו הרבה יותר ממשפחות דו הוריות על התמודדות עם בעיות אישיות ומשפחתיות. כלומר, בנוסף לכל הדברים האלה של מחסור כלכלי, של ילדים וכו', יש גם בעיות אישיות משפחתיות.

זה אצל כולם.

אם את משווה משפחות חד הוריות לדו הוריות, בדו הוריות מעט מאוד דיווחו על זה, בחד הוריות דיווחו 19% ו-16%. זה הרבה יותר קריטי. לכן אני חושבת שהטיפול והעזרה לחד הוריות צריכה להיות עזרה שלמה בכל ההיבטים האלה ולא רק נקודתית להכשרה מקצועית.

אין ספק שהקשיים של עולות חד הוריות, כמו כל הקשיים של נשים יוצאות אתיופיה, אלה כל החסמים שיש להן בשוק העבודה מעבר למצב והמיתון. גם עניין של שפה - השליטה בעברית מאוד נמוכה, גם בדיבור ובוודאי בקריאה וכתיבה, ובחלק גדול מהעבודות היום צריך את זה. אני לא באה להגן על האוצר, אבל עד הקיצוצים האחרונים המבנה של הגמלה היה מאוד מעוות ולא היה בו תמריץ לעבודה ובפירוש לא היה כדאי לעבוד. זה תוקן. לא יודעת אם תוקן לכיוון הטוב או הרע, אפשר היה לתקן את זה גם בצורה אחרת, אבל הנקודה היא שהיום יש יותר תמריץ ואנשים רואים את הצורך בכך. רק במפקד האחרון, לאור הקושי במצב הכלכלי, שאלנו אותם מה מצבם לעומת שנה שעברה. 74% אמרו שמצבם השנה הרבה יותר קשה ממה שהיה בשנה קודמת, שזה ברור על רקע כל השינויים האלה. אם מטפלים בזה צריך טיפול מערכתי, בייחוד בחד הוריות.

זה נכון. בכל הישיבות שאנחנו מקיימים כאן יש הבדל גישה יסודי בין אנשי האקדמיה, מי שעושה מחקרים, שבא אלינו בגישה מערכתית, לבין משרדי הממשלה, שכל אחד עובד על הקטע שלו ולפעמים נפגשים פה סביב שולחן אחד.

אני רוצה לשאול שאלה את שירות התעסוקה ואת משרד התמ"ת, אולי גם את משרד האוצר. בדיווח המאוד יפה על כמות ההקלות והאמהות החד הוריות שמושמות בעבודה, למיטב ידיעתי לא נעשה ניתוח עד היום לגבי החלוקה הפריפריאלית שלהן. ממה שאני יודע מהמרכזים שלנו שפרוסים בכל הארץ, בערים כמו דימונה, אופקים, שדרות, ירוחם, קריית שמונה, חצור הגלילית, צפת וראש פינה, אחוז ההשמה הוא מאוד מאוד נמוך, אבל אלה ערים שיש בהן אחוז עולות חדשות מאוד גבוה. הבעיה היא שמוצאים 5,000 מקומות עבודה לאמהות חד הוריות, עולות או לא, באזור המרכז, איפה שאולי יש קצת מקומות עבודה ומעסיקים שרוצים לקבל עובדים, אבל לא נעשית עבודה מקיפה ואני יודע מתוך כמות האנשים שמגיעים אלינו שאין מקומות עבודה בערים הללו.

לצערי הרב, מנתונים שלי יש, יש הרבה מאוד פיטורים של עולות חדשות אחרי תקופת עבודה קצרה. זה אומר שאם הן מפוטרות אחרי פחות מ-4 חודשים הן לא מקבלות את התמריץ, המעסיקים במקרים מסוימים אולי מצליחים לעשות קומבינות כאלה ואחרות כדי כן לקבל את התמריצים, כך שהן הלכו, עשו מאמץ והגדילו אולי את משרתן, אבל אחרי 4 חודשים הן מוצאות את עצמן באותה נקודה בה הן היו בהתחלה. אם ועדת קמה הייתה מתחילה לחלק את הכספים כמו שצריך אולי זה היה נותן פתרון.

אני רוצה להפתיע אותך, דווקא בנושא הפריפריה, ודימונה שהזכרת, שם הייתה הצלחה בחודש האחרון יותר מאשר בתל אביב. אנחנו ממש הגדרנו ולחצנו את עצמנו ואת השטח וקבענו לכל מנהל כיעד ראשוני לעשות כמה שיותר השמות בנושא חד הוריות.

ב"כיתן" דימונה פיטרו לפני שבועיים 30 אמהות חד הוריות.

"כיתן" דימונה במקרה נוהל על ידי בן זוגי ושם כבר היו 700 עובדים והיום יש רק 300.

ועדיין פיטרו עוד.

הוא מפטר לא רק חד הוריות, הוא מפטר כי הוא מפטר. גם בקרית שמונה וגם בחצור הגלילית, לנושא החד הוריות הצלחנו דווקא יותר בצפון כי השקענו בזה הרבה יותר מאמץ ונסענו בחום או בקור.

כדי לסבר את האוזן, תני לנו נתון מסוים לגבי דימונה.

אני לא זוכר.

בערך.

בחצור הגלילית יש היום בפועל כ-20% לא מועסקים, מתוכם 50% חד הוריות.

עוד לא קיבלתי את התוצאות של אתמול, אתמול מלון "היאט" בא כדי לראיין בדימונה חד הוריות. ממש נעשית כאן עבודה מסיבית, אני מוכנה לבדוק את הנתונים בדיוק, אני לא רוצה לזרוק סתם מספרים.

אנחנו הגענו להחלטות אבל יש פה עוד דוברים.

שמי שרי כהן, ממשרד התמ"ת, האגף להכשרה מקצועית. אני רוצה להוסיף את ההיבט של ההכשרה המקצועית. נכון שאנחנו מדברים על השמה ועל עבודה אבל בהחלט ציבור גדול צריך את הכלים כדי להיכנס לתוך עולם העבודה. אני חושבת שבתפיסת העבודה שלנו ובמענה לצרכים החדשים, עם הקיצוץ האדיר שיש גם אצלנו בתקציבים, אתן רק שתיים-שלוש דוגמאות לניסיון שהיה לנו לתת תשובה לראייה מערכתית ומענה לחסרים שבעיקר מאפיינים מאוד עולות, ועולות חד הוריות בעיקר.

קודם כל, אנחנו מדברים על כל הקורסים שלנו להכשרה מקצועית, ובתוכם גם המכינות. הקורסים מפוזרים בכל הארץ ואם יש בעיות בפריפריה אנחנו כמובן מגיעים לשם עם הכשרות מקצועיות. יש הנחיות מאוד ברורות, אנחנו מוכוונים כמדיניות משרד לתת עדיפות בכניסה להכשרה מקצועית למקבלי הבטחת הכנסה ובתוכם עדיפות לנשים חד הוריות.

המכון להכשרה טכנולוגית (מה"ט) במשרד התמ"ת, שעוסק בכל הנושא של הכשרת טכנאים והנדסאים, התגייס כמענה לכל הנושא של נשים חד הוריות, פתח 4 כיתות של טכנאיות תעשייה וניהול וריכז את הלימודים בשנת לימודים אחת ב-4 מכללות: ספיר בדרום, אריאל, עמק יזרעאל ומכללת נצרת. יותר משני שליש מהתלמידות הן עולות. הלימודים הם לתואר טכנאי תעשייה וניהול, עם תגבור של שעות עברית, עם הארכת זמן לצורך מבחנים כדי שתוכלנה להתמודד עם זה ועם מימון להסעות לכל החברות שמשתתפות בקורסים - הסעות בתוך העיר ומחוץ לעיר. המשרד גם מאפשר, כמובן, לנשים לצרוך שירותי מעונות ומשפחתונים בעלות של 250 ₪ לילד או 370 ₪ לשני ילדים.

הם גם עושים דירוג של מחסומים. הביטוח הלאומי עשה איזשהו מחקר על מה החסמים שמקבלי הבטחת הכנסה מדווחים עליהם בכניסה לעבודה. החסם הראשון זה יצירת קשר עם המעסיק, שאפשר לתת לזה פתרון בכל מיני צורות, אחר כך זה עובר להכשרה ציבורית ואחר כך סידור לילדים. יש לנו איזשהו ניסיון לתת מענה. דוגמה אחת היא באמת המכללות של מה"ט, דבר נוסף שילך ויתרחב, ויצאנו למכרז מאוד גדול שמתחיל בימים אלה, הוא מרכזי הכוון וקלט למקבלי הבטחת הכנסה, בעדיפות למשפחות חד הוריות ועם תוכנית מיוחדת להורים, ובתוכם עולות חד הוריות, שנותן מיומנויות בסיסיות לכניסה לעולם העבודה. זה יכול להימשך למשך שלושה חודשים, מפני שיש בדרך תחנות בהתאם ליכולת האישית של כל אחד. למשל, יש לנו מרכז בתל אביב, היו בו 500 נשים, כ-30% מהן היו עולות, שיעור מאוד גבוה מהם משתלבים בעבודה בסיום התוכנית ושיעור לא נמוך משתתף גם בקורסים של הכשרה מקצועית.

אנחנו מתקרבים לשלב המסקנות ואני מבקשת להכניס במסקנות שלנו בקשה ממשרד האוצר לבטל את ביטול השלמת הכנסה למשפחות חד הוריות בהן ההורה עובד במשרה מלאה.

שמי בני חזן, מנכ"ל מט"י חולון ומייצג את פורום מנהלי מט"י שנמצאים מאילת ועד קריית שמונה.

נמצאת כאן הטלוויזיה, תסביר לציבור מה זה מט"י.

מט"י הוא מרכז טיפוח יזמות עסקית, שלמעשה הוא גוף ציבורי שהוקם בשיתוף בין הרשות לעסקים קטנים ובינוניים, שזה גוף של משרד התעשייה והמסחר, לבין הרשויות המקומיות, משרד הקליטה וג'וינט ישראל. מט"י הוקם עם תחילת העלייה הגדולה בשנות ה-90', בהתחלה כדי לתת מענה לעולים, היום אנחנו נותנים מענה גם לותיקים וגם לעולים חדשים. אני באתי לכאן להציג פן אחר של ההסתכלות, כאשר מרבית ההסתכלות הייתה איך לשלב את אותן חד הוריות בתחום העבודה כשכירות. אנחנו מציעים לשדרג אותן, ואנחנו גם עושים זאת, לרמה של עבודה עצמאית. יש הרבה מאוד עולות חדשות חד הוריות, וגם חד הוריים, שמשתלבים במעגל העבודה כעצמאיים ועצמאיות. אנחנו עושים כאן איזשהו איחוד של מספר משאבים, משאבים נוספים לא קיבלנו לטובת הנושא של החד הוריות, אבל אנחנו פועלים למען החד הוריות עם המשאבים הקיימים, עם משרד הקליטה ועם הכוונה של הרשויות המקומיות. אני יכול לומר לכם שאצלי מנכ"לית עיריית חולון, חנה הרטמן, פנתה אליי כשעלה הסיפור ואמרה לי: "בני, למרות שאין משאבים נוספים, שימו יותר דגש על נושא החד הוריות". אני יכול לציין דברים שאנחנו עושים, שהם מענה נוסף לחד הוריות. למשל, בנושא של פעוטונים לחד הוריות - הגענו לאיזשהו הסדר שמשרד הקליטה, יחד עם הרשות לעסקים קטנים והרשויות, אנחנו עושים קורסים לפעוטונים גם לדוברי השפה הרוסית ברוסית ועשינו גם קורסים בעברית לעולים אחרים.

כמה יש דרישה למשרות האלה?

יש דרישה. סטטיסטית גילינו שאדם לומד הכי טוב בשפת האם שלו. ברגע שאנחנו נותנים להם את זה בשפת האם בתוספת למונחים מקצועיים בעברית, כאשר רובן באות כבעלות מקצוע מחבר העמים בתחום החינוך, זה מאפשר להן לפתוח פעוטון בבית או מחוץ לבית, צהרון, משפחתון או כל דבר שהוא עד גיל שנתיים וחצי, זה חוקי לחלוטין כעצמאית להחזיק חמישה ילדים. יש לי דוגמה ששלחו לשר האוצר מכתב על אם חד הורית שהתחילה מקטן, מהבית, והיום יש לה 40 ילדים, ולא רק שהיא מועסקת במשרה מלאה, היא מעסיקה אצלה עוד 5 נשים נוספות, מתוכן חלקן חד הוריות.

מה אתה מציע?

לנושא הזה אני חושב שדרושה הגדלה מעטה נוספת של תקציבים. כאן אני כן פונה לאוצר, כי אני חושב שמשרד התעשייה והמסחר ומשרד העלייה והקליטה משתפים אתנו פעולה בצורה בלתי רגילה, כאן העניין הוא מול האוצר.

זאת אומרת, זו השקעה של האוצר.

בדיוק. הקמת מקום עבודה כזה בסך הכל עולה על פי הסטטיסטיקה שלנו 6,000 ₪ ומדובר במקום עבודה שיכול להבטיח עוד מקומות עבודה נוספים. עם השקעה מינימלית אפשר לסדר הרבה יותר מקומות עבודה לאותן חד הוריות שכן חושבות על הנושא של יזמות.

אני רוצה להתייחס ולהשלים. אני חושבת שזה באמת תחום מאוד חשוב שדורש עוד תוספת תקציבית, אבל בתוכנית הספציפית הוא כן תוקצב, הוקצו לו כספים כדי לבנות תוכנית בקפידה רבה כיוון שאותרו בה הרבה חסמים. נמצאת פה נציגת הביטוח הלאומי שכתבה עכשיו נוהל מחודש לעניין הזה, היתה למשל בעיה של קבלת הבטחת הכנסה בזמן פתיחת עסק וכו', נבנתה תוכנית מטעם מנהל המימון ומנכ"ל הרשות לעסקים קטנים ובינוניים, שמפעיל בפועל וגם מממן חלק מהמט"י , תוכנית ייעודית ליזמות עסקית של הורים יחידים.

לשטח זה עוד לא הגיע.

לא, זה עדיין לא הגיע לשטח.

התפרצת לדלת פתוחה.

אני רק מתקנת ומוסיפה שהתוכנית כרגע נבנית, פשוט אותרו בה הרבה חסמים שדרשו טיפול לעומק, כמו כתיבת נהלים חדשים בביטוח לאומי, ולכן זה עדיין מתעכב.

זה דבר שאתם מתכוונים ליישם?

בהחלט.

שכולל קורסים בשפות האם?

כולל קורסים ייעודיים לאוכלוסיות ספציפיות.

זה גם נותן מענה יותר לפריפריות.

זה ברור.

אני רק רוצה לציין שהחסמים של ביטוח לאומי כבר הוצעו וזה הוגש לתמ"ת.

אם הביטוח הלאומי סיים, כמה זמן זה ייקח לכם בערך?

זה כרגע נמצא בוועדת היגוי מורחבת שהביטוח הלאומי היה חלק ממנה, זה היה החסם העיקרי שהוסר. יש עוד כמה חסמים לא קטנים, אני מניחה שתוך חודש זה ייצא לשטח.

כהכשרה מקצועית, במסגרת ההכשרה המקצועית של התמ"ת.

שמי דפני מושיוב, ממשרד הרווחה. לחלק מהאנשים כאן היה ניסיון לישיבה משותפת בין משרדי הממשלה והניסיון לבנות ממשקים בין משרד למשרד, יחד עם משרד הקליטה, משרד השיכון וביטוח לאומי. אחד הדברים שראינו הוא שלקורסים של משרד התמ"ת, למשל, יכולים להיכנס אנשים שהם בעלי השכלה של 11 שנות לימוד ומעלה. אם היה ממשק בעבודה משותפת בין משרדית היו יודעים שלמשרד הקליטה יש קורסים שנערכים כהכנה לאנגלית, לעברית, למתמטיקה או לבגרויות אחרות, גם בשיקום שכונות ישנם קורסים נוספים, הם אפילו ניתנים בשעות הערב, אחרי שעות העבודה. אם היה אפשר ליצור במסגרת הרשות המקומית, כמו שאפשר היה ליצור ברמה ארצית, איזשהו שיתוף פעולה, אז אפשר היה לאפשר לאנשים לבנות איזשהו תהליך התפתחות, כי לא כולם נמצאים ברמה של 11 שנות לימוד. את הזכרת את הצורך ליצור שיתוף פעולה בין המשרדים. למשל, כל הנושא של רשתות התמיכה לנשים חד הוריות עולות - לפני כשנתיים בערך הייתה בעיה בבת ים שנשים יוצאות ברית המוצעות השאירו את הילדים שלהן במשפחתון כמעט 24 שעות כי הן עבדו גם בשעות הערב. לא לכולן יש אפשרות להשאיר את הילדים בבית, זה גם לא נכון בשעות הלילה אם הן עובדות במשמרות, ואנחנו בעצם לא נתנו את המענים ואת רשתות התמיכה שיאפשרו להן לעבוד בשעות לא קונוונציונאליות. אני חושבת ששיתוף הפעולה נחוץ גם ברמת השטח, אנשים לא מספיק יודעים ואותה אישה חד הורית עוברת ממשרד למשרד. היכולת שלה לקלוט את הידע ולהבין מה הייחודיות של כל משרד ומשרד היא לפעמים קצת קשה, במיוחד כשאין לה את מרכיב השפה. אולי זה יכול להיות חלק מההמלצות.

כשמדובר בעולים, במיוחד עולות חד הוריות ובמיוחד אתיופיות, המצב הוא קשה מאוד. במסגרת המפגש נכנסתי לבתי המשפחות וראיתי עד כמה זה קשה, אני רק יכול לחזק את מה שהיא תיארה. לגבי מט"י, האם אתה יכול לציין מעורבות של עולים בכלל וחד הוריות בפרט, עד כמה הם מעורבים?

כבר אין לנו זמן עכשיו לפירוט. אם יש לך שאלה ספציפית אנחנו נשמח.

רק לציין אם יש בכלל בתוכנית הזו עולים.

בוודאי שיש בה עולים.

ודאי, גם לעולים אתיופים יש מוקד ארצי שנמצא בנתניה ומפעיל מוקדים, למשל באזור יהוד, שם אתה גר, יש את מלכי מורן שאחראי באזור הזה ומפעיל קורסים מיוחדים לעולים מאתיופיה.

והם משתתפים בזה ויש תוצאות, אני מבין.

יש פרסומים אפילו באמהרית לנושאים האלה ויש גם תוצאות.

אני מתכוון לתוצאות שאתם יוצרים.

תוצאות של עסקים, זאת המטרה שלנו.

שמי אילנה פרדמנט, מהסוכנות היהודית. ללא שום קשר לפעילות הסוכנות, אני רוצה להצביע על חסם מסוים ביכולת של נשים חד הוריות להשתלב בשוק העבודה, שלא שמעתי עליו מכל הדוברים. אני מדברת על לוח הזמנים של העבודה במסגרות חינוך, כשבדרך כלל הגנים העירוניים, אם אנחנו מדברים על מבנה גן, עובדים מ-7:30-8:00 עד 13:20, במקרים של יום לימודים ארוך זה עד 15:30 במקרה הטוב, ואז נוצר מצב שאם חד הורית שכן רוצה ושואפת להשתלב בשוק העבודה במשרה מלאה, אין לה אפשרות מבחינת המסגרות ולוח הזמנים של פעילות הגן. זה מצב כללי לכל הנשים ובמיוחד זה מאוד פוגע ביכולת של משפחות חד הוריות. בית המחוקקים צריך לתת דעתו על כך. אני מבינה שיש כאן עניין של תקציבים, מעורבות האפשרויות של הגננות וכל מיני כללים של משרד החינוך, אבל בהחלט אפשר למצוא פתרונות יצירתיים לנושא הזה, כאשר אם אנחנו מדברים על שעות הפעילות עם הילדים אחרי השעה 13:20 יש פתרון של צהרונים וכל מיני מסגרות פרטיות שלא נותנות מענה במקרה של חד הוריות כי הן עולות המון כסף.

משרד הקליטה הנחה במדיניותו את הרשויות המקומיות באמצעות ועדות היגוי משותפות לטפל בנושא העצמה וחוסן משפחה של המשפחות החד הוריות. הורכבו תוכניות שלמות בהן משפחות חד הוריות עוברות תהליך של העצמה וחיזוק. מסתבר שיש בעיות רבות במעורבות שלהן בנושא החינוך ויש קשיים בקשר שלהן עם צה"ל. לוקחים נושאים שלמים על מנת להעצים ולתת להן מיומנויות בדרכי ההתקשרות שלהן בתוך הקהילה ומול הרשויות.

תודה. אני רוצה לסכם את הישיבה. הייתי רוצה בכל זאת, למען ההגינות, להתחיל בחצי הכוס המלאה, או לפחות בשליש או עשירית הכוס המלאה. אני רוצה לשאוב קצת עידוד מזה שבכל זאת גם משרד התמ"ת, גם שירות התעסוקה במשרד התמ"ת וגם הרשות לעסקים קטנים מט"י, התחילו לעשות דברים כדי לשלב נשים ממשפחות חד הוריות בשוק העבודה. אין לי כרגע אלא להגיד ברכות, גם אם 100 משפחות נקלטו זה כבר לטובה. יחד עם זאת, זו באמת טיפה בתוך הים. אם המצב לא היה ממשיך להיות קשה ואם לא היינו מוטרדים מהבעיה בכללותה, מממדיה וממצב העולים החדשים בפרט, לא היינו מתכנסים כאן היום. אני מוכרחה להגיד שאנחנו קיבלנו תשובות מאוד קריטיות, לא מאלה שיש להם מעט כלים לעשות את מה שהן יכולות לעשות, אלא מהאוצר, מאלה שמתווים את המדיניות. כאן לא קיבלנו את התשובות, אנחנו רק יכולים להביע צער מאוד עמוק, ואפילו יותר מזה, על כך שנציג האוצר הגיע אלינו בלי תשובות ועוד יותר על כך שאנחנו שומעים שהתוכנית שאולי היו בה כוונות טובות עומדת להסתיים בהתחלת אפריל, כשמי שמבין יודע שגם כשמתחילים ליישם פיילוט זה לוקח יותר זמן מזה עד שמתחילים להתארגן, ועוד יותר מזה - שאין שום התייחסות, אפילו לא ידע, לגבי תוכנית ועדת קמה. אלה דברים שאנחנו לא יכולים לעבור אליהם בשתיקה. בעניין הזה אנחנו מביעים ביקורת חריפה על מדיניות האוצר, כולל על סדרי הקדימויות ששמענו, על ההחלטה שהתקבלה באוצר ובוועדת הכספים לפני כמה ימים. אנחנו קוראים לאוצר לבטל את הביטולים של הבטחות ההכנסה ולתת את הדעת על מה צריך לעשות כדי שבמשפחות החד הוריות ההורים שעובדים במשרה מלאה לא ייפגעו. אנחנו לא מסתפקים בזה, אנחנו נשקוד על הקמת צוות בין משרדי כדי לנסות לראות יחד מה הפתרונות, ודאי ברמת הקורסים, שניתנים. את הישיבה הבאה שלנו נקיים בתור ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות והוועדה למעמד האישה עם השר ממשרד האוצר שעוסק בנושאים האלה. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:15