כנסת פתוחה

1. נושאי קידום עורכות הדין בדירקטוריונים



5
הוועדה לקידום מעמד האישה
22.01.04

פרוטוקולים/מעמד האישה/7808
ירושלים, י"ז בשבט, תשס"ד
9 בפברואר, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 69
מישיבת הועדה לקידום מעמד האישה
יום חמישי, כ"ח בטבת התשס"ד (22 בינואר 2004), שעה 13:00

1. נושאי קידום עורכות הדין בדירקטוריונים, משרות ציבוריות לרבות ממשלתיות ותפקידי מפתח בפוליטיקה.
2. הכרה בשכר מטפלות ועוזרות כהוצאה מוכרת למס
3. נושאים שעומדים על הפרק בוועדה למעמד האישה ואשר יש להם זיקה לעריכת דין

חברי הוועדה: גילה גמליאל – היו"ר
אתי לבני
אורית נוקד
מלי פולישוק-בלוך

עו"ד רבקה שקד הממונה על קידום ושילוב נשים בשירות המדינה
יהודית פלוטקין מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה
מרי חדאייר סמנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה
עו"ד שלומית דויטשר יו"ר הוועדה לקידום עורכת הדין
עו"ד תקווה טליתמן צבי סגנית יו"ר הוועדה לקידום עורכת הדין
עו"ד ציפי גורדון
עו"ד נורית אמיתי
עו"ד ליאורה ליטמן-כהן
סמדר דביר
שירה טולדנו
דגנית בר
דינה מאירוב
ציונה כספי
אביטל חן
איילה בירגר
לינה גורה
ציונה קניג
שוש שחם
סמדר בן-נתן
חלאילה אמני
גלי עציון לשכה משפטית, נעמ"ת
אודליה לוי אטינגר
ליאת פסטרנק

הלית מגידו

דלית אזולאי

יפה קרינצה

1. נושאי קידום עורכות הדין בדירקטוריונים, משרות ציבוריות לרבות ממשלתיות ותפקידי מפתח בפוליטיקה.

צהרים טובים, אני פותחת את הישיבה. אני מברכת על היוזמה לכנס ישיבה בה נדון בכל מה שקשור לקידום עורכות הדין במדינת ישראל. קיימנו ישיבה דומה עם רואות החשבון. צריך לציין שבתחום שלכן דווקא המצב מצוין, פחות נתקלים באפליה, למרות שזה קיים בכל מקום. בכל מה שקשור למערכת המשפט הנשים משתלבות בצורה שצריכה לשמש מודל לכל המוסדות הציבוריים.

יש מקום שנציף את הצדדים החיוביים, אבל גם שניגע בצדדים הפחות חיוביים, ונראה איך ניתן לתעל אותם בצורה נכונה. בתקופה האחרונה אנחנו ערות לכך שיותר ויותר אמירות סקסיסטיות נגד נשים בכל מה שקשור למערכת המשפט, מתחילות לקבל ביטוי במדיה התקשורתית, גם קיימנו ישיבות בנושא הזה בוועדה. את הרכב השופטות היחיד, שמורכב כולו מנשים, רוצים לפרק.

הוא כבר פורק.

כבר פרקו אותו. פנינו בבקשה שיקלו מחדש, אז אני מרשה לעצמי לומר שאולי זה עדיין לא סופי. ארצה שנציגות מטעמכן תגיע לישיבות, בטח בנושאים שקשורים ישירות לעניין. בנוסף, לשמוע איפה הדברים עומדים, כל מה שקשור לשילוב נשים בדירקטוריונים. בוודאי יש נושאים שאתן נתקלות ביומיום, ויש להם מקום לקבל ביטוי בכל מה שקשור לחקיקה.

אני מקבלת הרבה הצעות משדולת הנשים בישראל. למשל, אתמול העברנו הצעה בקריאה טרומית לתיקון חקיקה בכל מה שקשור להטרדה מינית, לבצע תיקון בנושא של מורה תלמיד במוסדות להשכלה גבוהה, בין מרצים לסטודנטיות. בהיבט הזה, בוועדה למעמד האישה נרצה לקדם נושאים, ונשמח לקבל משוב מכן. אני חושבת ששיתוף הפעולה הזה יכול להיות מבורך.

אני רוצה לברך את הגברת דויטשר והגברת טליתמן-צבי על היוזמה. נמצאת כאן חברת הכנסת מלי פולישוק-בלוך, גם היא עורכת דין, ונשמח לשמוע ממנה דברים. נמצאת גם מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש המשלה, שזו הזרוע הביצועית מצד הממשלה. לצערנו, במדינת ישראל אין פריבילגיה של שרה לקידום מעמד האישה, כפי שזה קיים בהרבה מדינות בעולם, ונקווה שגם העידן הזה יגיע, ושתהיה אישה שתיקח חלק בהחלטות גם בפן התקציבי ובהחלטות הקריטיות. אז הדברים ייראו אחרת לגמרי.

על מנת שיהיה גם זמן לדיון, אני מקצרת בדבריי. בבקשה, גברת דויטשר.

בנושאים של שיתוף הפעולה בינינו, הישיבה היום היא רק פתיחה. אנחנו מתכוונות לקיים שיתוף פעולה הדוק מאוד עם הוועדה, לטובת שני הצדדים. כל מה שתרצו תפנו, וכמובן שגם אנחנו נרגיש חופשיות. יש לנו צוות של תשע עורכות דין חברות הוועדה, שמונה להיות מתאמות ומגשרות בינינו לנושא האופרטיבי של שיתוף פעולה. האם יש מקום ליותר מנציגה אחת בישיבות הוועדה?

בשמחה.

אז זה מה שנעשה. יש קושי בדחיות של הרגע האחרון, כי כולנו מטבע הדברים כפופות לסדר יום שנקבע מראש.

הישיבות נקבעות משבוע לשבוע.

אני שמחה להיות פה בכובע של חברת כנסת, הרבה פעמים הייתי בבניין הזה כעורכת דין. נכון שבפרקליטות הנשים מובילות, כמותית ואיכותית, אבל זה לא מה שמעיד על שוויון בתחום עריכת הדין, ואני דווקא מתייחסת לסקטור הפרטי. כאשר נראה שבראש משרדים גדולים וחזקים עומדות נשים – אגיד שהגיע שוויון לתחום. עד היום זה רחוק מאוד מלהיות המצב.

אני לא מאשימה דווקא את הגברים בחבורה, כי זה נובע מכמה סיבות. אני אומר דברים שתמיד מרגיזים נשים. נשים פחות רוצות. יש חריגות, זה נכון – אני דוגמה אחת. זה נכון בכמה תחומים, לא רק עריכת דין. זה שהרבה נשים נמצאות בפרקליטות, בדיוק מעיד על המצב, משום שבפרקליטות זה נוח לעבוד, כמעט כמו בהוראה, ובעבודה הפרטית אני עבדתי מהבוקר עד אמצע הלילה, מתי שרק צריך היה. לא כל אישה מוכנה לעשות את זה, משום שמוכרחים גם לגדל ילדים, וזו עובדה.

כמי עשתה גם קריירה פוליטית ציבורית, גם למדה כל החיים שלה, גם עבדה כל החיים שלה להתפרנס, וגם יש לה ארבעה ילדים בלי אף מטפלת, לא צריכים ללמד אותי שזה קשה, שזה בעיה ושזה אפשרי.

יש לך בעל מקסים.

יש לי בעל נפלא, ובלי שיתוף פעולה לא היה אפשר לעשות את זה, אבל הוא לא היה בעלי אם הוא לא היה כזה. אני אומרת את זה מתוך נקודת השקפה עקרונית. אנחנו חייבות לבוא מנקודת מבט שאנחנו שוות. כששואלים אותי: מה, בעלך עוזר לך? אני אומרת, הוא לא עוזר לי, אנחנו עושים הכל באופן שוויוני. פעם הוא עושה ופעם אני. ככה צריך לגשת לדברים.

אני רוצה לצטט דברים שאמרה השופטת סביונה רוטלוי. "אין לנו שוויון על פי חוק במדינת ישראל. כשאין לנו שוויון אין הערכה כלפינו, אין כבוד. כשאין כבוד יש אפליה, יש קיפוח, יש אלימות. השרשרת הזו קשורה אחת לשניה". לכן, אנחנו צריכות, כעורכות דין, כמי שאמונות בכנסת על מעמד האישה, לדאוג קודם כל לשוויון. אין לנו שוויון – אין לנו את כל היתר. נכון, יש דוגמאות בודדות, אבל הדוגמאות הבודדות מעידות על הכלל. מי שהצליחה למרות הכל – נכון היא יכולה - אבל זה מראה איפה נמצאות כל האחרות.

מצבנו לא טוב, לא כעורכות דין, בוודאי לא כחברות כנסת, ויש לנו הרבה מה לעשות. אתן חייבות, יחד אתנו, לעשות מעשה, ולדרוש מה שמגיע לנו על פי הטבע. אנחנו שוות לכולם. לפי דין, אנחנו דווקא לא שוות. דובר על שיתוף פעולה, ואני מסכימה. שיתוף פעולה צריך לבוא גם בחקיקה, גם בלחץ ציבורי, גם בפעולות משותפות, גם בכך שלפגישה כזאת יבואו גם הגברים. תודה.

אני רוצה לעבור לסדר היום ברשותכן. שני נושאים מאוד אופרטיביים בוערים לנו כרגע. נושא אחד זה נושא קידום עורכות הדין בדירקטוריונים, משרות ציבוריות לרבות ממשלתיות ותפקידי מפתח בפוליטיקה. יש פה צילום הכתבה ב"גלובס", שמונה את כל מעשי החקיקה שדורשים שבהנהלות תשתתפנה נשים, וגם את הביצוע בשטח, שהוא רחוק מאוד מלהיות משביע רצון. בנושא הזה רצינו לשמוע מכן.

מצטרפת אלינו חברת הכנסת אתי לבני, שגם היא עורכת דין במקצועה. שלום רב. אני מעבירה לך את רשות הדיבור.

שלום לכולן. אחרי הרבה שנים של פעילות בלשכת עורכי הדין, נחמד לחזור. אני עוסקת בענייני נשים בוועדה של חברת הכנסת גמליאל. אנחנו נתחלף בהמשך, ואני אהיה יושבת הראש. הצעת החוק האחרונה בנושא הזה מונחת על שולחן הכנסת. כאשר ממנים דח"צים לחברות ציבוריות, לא ממשלתיות. בקשתי שימנו גבר ואישה, אחד ואחד. לא הצלחתי להעביר את זה. קבלתי הסכמה שאם יש פחות משליש נשים בדירקטוריון, יצטרכו למנות גבר ואישה. אי חושבת שהרחבת חובת המינוי גם לחברות ציבוריות, לא רק ממשלתיות, יכול להרחיב ולשנות את התודעה גם בנושא הזה.

נשמח לקבל מכן נושאים שאתן רוצים שנטפל בהם בוועדה למעמד האישה או בוועדות אחרות. כמובן, הכל במסגרת האפשר. נושאים שהרבה שנים אנחנו מנסים לקדם ולא הצלחנו, בימים קשים אלה יהיו קשים עוד יותר. אנחנו פתוחות לכל בקשה, הצעה, קידום רעיון. תודה.

אנחנו בהילוך מאוד מתקדם לקראת הקמת מאגר משלנו, מאגר של עורכות דין בישראל שיש להן כישורים לשמש דירקטוריות. מאגר אחר, של עורכות דין עם כישורים לשמש מפרקות, כונסות נכסים וכולי. הנושא השני הוא ספציפי יותר לבתי המשפט.

לגבי הנושא הראשון, אותם כישורים, לדעתנו, מתאימים למינויים בכלל. בחיים הפוליטיים, בוועדות חקירה למשל – נושא שעלה פה בצורה חמה - אנחנו כמעט לא רואים נשים. לדוגמה, הילד מהצופים מרעננה שנפל בטיול. קראנו על זה לפחות, שמונתה ועדת חקירה.

אנחנו מצדנו נכין את המאגר, אבל מהמאגר עד לביצוע יש עוד כלוב זכוכית שצריך לעבור אותו, ופה אנחנו רוצות להיעזר בכן.

הגיעה חברת הכנסת אורית נוקד. ברוכה הבאה. אם תרצי לומר כמה מילים בנושא, בבקשה.

אני מאוד שמחה להיות פה, ואני מתנצלת על האיחור. גיליתי באיחור את המפגש הזה. אני חברה בוועדת הכספים. אנחנו שתי חברות בוועדה, ואני חושבת שמאוד חשוב שבוועדה הזאת יושבות גם נשים, כי יש הסתכלות לפן האחר של הדברים. אני גם חושבת שאנחנו יותר פרקטיות, אנחנו שמות לב גם לדברים הקטנים. דוגמה, נושא גיל הפרישה, בישיבה ב-4:00 בבוקר התרעתי על הדברים.

לגבי ייצוג הולם, לאו דווקא של עורכות דין. חברת הכנסת גלאון ואני הגשנו הצעה לתיקון חוק הספורט, שיינתן ייצוג הולם לנשים באגודות ספורט, בהנהלות, כי אנחנו יודעים שהייצוג שם משמעותי לגבי ההמשך – קבלת החלטות והעברת התקציבים. ההצעה הזאת עברה. על זה אני יכולה להודות לחברת הכנסת גילה גמליאל, שתוך פרק זמן של פחות מחודש וחצי דאגה לכך שהקריאה תגיע לקריאה שניה ושלישית.

הבעיה שלנו בדרך כלל היא יישום, וכאן נבע מנגנון שאותן הנהלות אגודות ספורט – וראינו כמה הם מעונינים שהדבר הזה יישום – הם התנגדו לסעיף שנמצא בחוק, ודורש מהם חובת דיווח לוועדה למעמד האישה. כל שנה לראות אם אכן יש ייצוג הולם לנשים. אם אין הם ייקנסו. מנגנון הקנס, למזלנו, נמצא בכלל בחוק הספורט.

אני רוצה לעדכן אתכן, הדיווחים כבר מגיעים אלינו.

לגבי מה שניתן לעשות – אני עכשיו שולפת, זה לא מתאים לי – בוועדת הכספים מופיע אייל גבאי, מנכ"ל החברות הממשלתיות. אנחנו מדברים על ייצוג בחברות הממשלתיות. אני מוכנה לקיים אתו פגישה, יש לו נגישות למינויים בדירקטוריונים של החברות הציבוריות, לראות איך אפשר להבטיח את הדברים באופן כזה, שההחלטות החוקיות ייושמו, כי זאת בעצם הבעיה שלנו.

אני חושבת שכדאי גם לשמוע את הגברת יהודית פלוטקין, מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה, שיש לה נגיעה ישירה לכל מה שנוגע למינויים ושוויון.

נכון. יש גם את מבקר המדינה, ואפשר לפנות אליו.

צריך קודם לבדוק מה קורה אצלו במשרד.

זה נכון. אני חושבת שאפשר לפנות אליו ולבקש את בדיקתו, ולראות אם מה שקורה בוועדות תואם את הוראות החוק.

חברות ממשלתיות נדרשו לדווח אם יש להן נשים.

תודה רבה. גברת פלוטקין, בבקשה.

אני מאוד שמחה על המפגש הזה, ואני רוצה להודות למארגנות, לחברת הכנסת גמליאל ולגברת דויטש, שיזמו את הפגישה הזאת. כל הכבוד גם לך, חברת הכנסת גמליאל, ולחברות הוועדה לקידום מעמד האישה, שרואות את החשיבות ביצירת המעגלים האלה מחוץ לכנסת, ולדאוג שהיא תהיה יותר שקופה, יותר פתוחה, ושתהיה יותר אינטראקציה בינה לגורמים אחרים. בזה את עושה פריצת דרך, וזה מאוד חשוב.

קיימת הרשות למעמד האישה ככלי עזר לוועדה. גם כשחושבים על שינויים בחקיקה, איפה שיש אפשרות לעקוב, ויש קנס, ויש שיניים – מצוין. אנחנו לא מתחרים בוועדה. הלוואי שיהיה לנו מספיק זמן, מקום ותקציב לכל הנושאים בהם אנחנו צריכות להשלים אחת את השניה.

יש דברים שיש להם היבט משפטי, ויש להם גם היבט שקשור לתחום של קידום מעמד האישה, והם לא יכולים ללכת אחד בלי השני. כמו שאמרה חברת הכנסת מלחי פולישוק-בלוך, הן לא מספיק רוצות - ההגדרה של רוצות או לא רוצות היא עניין שלח זווית ראיה. בעיניי לא רוצות או לא רוצים לעבוד בבניין – פה אפשר להשתמש במילה "רוצים" בצורה מאוד ברורה. העניין של רוצות או לא רוצות להיות פרקליטות צמרת או מנהלות צמרת וכן הלאה, התוצאה של זה זה לפעמים רצון – ובזה אני מסכימה אתך – אבל יושב על זה כל כך הרבה, אולי היינו צריכות למצוא הגדרה אחרת לעניין הזה. אני חושבת שרבות כן רוצות. זה נכון שעושות בחירה מודעת.

אני רוצה לתקן. חונכו לא לרצות.

זה גם לא נכון. אין כלים לנשים.

אקצר, כי באתי בעיקר לשמוע. רציתי לספר על הכלי של הרשות. אתן דוגמה אחת להשלמה של החוק. יושבת פה עורכת דין רבקה שקד, מנציבות שירות המדינה. אנחנו ברשות, יחד עם עורכת דין שקד, עושים קורס לקידום נשים מנהלות במגזר הממשלתי. אנחנו עושים גם קורסים כאלה למגזר הפרטי. אני נותנת את זה כחומר לחשיבה.

יש את עניין החקיקה. גמרנו, יחד עם מכון וינגייט, להכשיר נשים שתהיינה מועמדות להנהלות של איגודי ספורט, ויש לנו קבוצה שגמרה עכשיו קורס ראשון, ואנחנו רוצים ללכת לקורס שני בעניין הזה. זה בדיוק הדוגמאות של הדברים, שאנחנו תומכים ומחזקים אחד את השני, ובי"ת אנחנו עוזרים במלחמה נגד כל אלה שאומרים: יש את החוק אבל איפה הנשים? אז הנה, יש נשים, הכשרנו.

אני רוצה לפנות לחברת הכנסת גמליאל ואליכן. אם אתן עושות מיפוי של כל המקומות שאתן רוצות להיכנס אליהם, ואני ורצה להזכיר פה גם ועדות עירוניות, יש הזנחה מאוד גדולה. זה דבר מאוד שמין בערים, יש לדעתי אלפי ועדות עירוניות בארץ, ישיש מקום לשילוב של נשים מוכשרות מהסקטור הזה, וחברות עירוניות כלכליות. אנחנו מוכנים לתת את השירות, להשלים מה שתבקשו מאתנו בוועדה, על מנת לרכז רשימות, וגם שתעזרו לנו בנושא הזה, שיהיו לרשות שיניים. תודה.

על מנת שנתקדם בדיון, אנחנו רוצות לשמוע מכן. לקבל משוב, מהיכרותכן את התחום, איפה אתן רואות נקודות שמצריכות אותנו מהצד החקיקתי, על מנת לפתוח דלתות. אני חושבת שהחוק שעבר בכל מה שקשור לייצוג נשים בדירקטוריונים, מאוד סייע בעניין. צריך לחשוב על נקודות נוספות, כפי שהציגה חברת הכנסת פולישוק-בלוך - ואנחנו נתמוך בהצעה שלה - שכפי שקיים בחברות הממשלתיות חובת ייצוג נשים בדירקטוריונים, אז תהיה חובה גם בחברות הציבוריות.

אני רוצה לקבל מכן משוב, לגבי איפה אתם, מהידע שלכן את התחום, חושבות שיש מקום לתרגם את זה לפן חקיקתי, שניקח את זה לתשומת הלב, ונתרגם אותו לעשייה מצדנו.

נרצה להשאיר גם זמן לנושא השני, שחשוב לנו מאוד, והוא נושא המיסוי, שהדיון בו נדחה כל הזמן. יש הצעת חוק תלויה ועומדת תקופה ארוכה מאוד.

יש מספר הצעות.

זה נושא אופרטיבי. אנחנו נשים מעשיות. עורכת דין אמיתי, רצית להגיד משהו בנושא המינויים.

נוצר מצב שיש חובת מינוי בדירקטוריונים, אבל למעשה עברתי על הרבה ועדות חקירה שהוקמו, אפילו מקום המדינה, אין נוכחו של נשים. זה כאילו טאבו. בועדת חקירה של אירועי ספטמבר 200, למה שלא תהיה אישה? גם בעד שופטות שתהיינה מעורבות, הקול הנשי צריך להישמע.

מדי פעם קמות ועדות חקירה לעניינים ספציפיים. בנושא של הצופים למשל, אני חושבת שקולה של אמא או קולה של אישה מאוד חשוב. תמיד זה זה מהצבא, וזה מהמשטרה, אבל גם אני הייתי בצבא, וגם אני הייתי בוועד הורים.

תודה רבה.

הרבה מאוד נשים מוכשרות שעשויות להשתבץ בכל מיני תפקידים, שאתם עמלות כל כך קשה כדי לאפשר לנו להיכנס לתוכם, פשוט לא יודעות על זה. אנחנו לא יודעות על כל הפעילויות שלכן. אני חושבת שאתן צריכות לקדם את הפרסום העצמי שלכן, כי אף אחת כמעט לא יודעת על זה, אלא אם כן היא יושבת בוועדה לקידום מעמד האישה של שלכת עורכי הדין.

אין ספק שזו בעיה. בחדשות לאו דווקא מעניין אותם מה אנחנו עושות.

לעניין המינויים, כרגע זה רק בחברות הממשלתיות, אני חושבת שזה צעד מאוד נבון לנסות להעביר את זה לחברות ציבוריות. ראיתי בשבוע שעבר, שחברה שעדיין לא מינתה דירקטור ערבי, לא יאושר לה שום מינוי של דירקטור אחר באותה חברה. לא הצלחתי להבין כשקראתי את זה, למה זה לא חל על נשים.

בפועל זה חל גם על נשים.

אז איך הם ממנים דירקטורים כל הזמן בלי למנות נשים.

זה לא נכון.

עורכת דין רבקה שקד, בבקשה.

לגבי עורכות הדין עובדות המדינה. דברו על הרצון של נשים לעבוד בשירות המדינה כי זה יותר נוח. שירות המדינה ידוע כמעביד נאור, להבדיל אולי מהשוק הפרטי, אבל העלייה של נשים בשירות המדינה הייתה בתקופה שהיו מעט מאוד עורכי דין בשוק, וכל אחד שכיבד את עצמו וחיפש איפה לעשות יותר כסף הלך לשוק הפרטי.

לנשים יש בעיה, שהן מוכנות להסתפק בפחות, פחות יודעות לעמוד על זכויותיהן, זו תחילת ההיסטוריה של עלייתן של נשים לצמרת בדרוג המשפטי בשירות המדינה. עכשיו יש מצב נתון שהן גם בצמרת וגם לא בצמרת, ואפשר רק לברך על זה.

הבעיות לנשים במקומות עבודה דומות גם בשירות המדינה וגם מחוץ לשירות המדינה. ממשה ששמעתי כאן, יש בעיה של networking. הגברת פלוטקין דברה על זה, וגם עוד דוברת. אנחנו רוצות להיות מחוברות. אני חושבת שחשוב מאוד הייצוג שלכן בדיונים של הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת.

בקדנציות קודמות, היה ייצוג קבוע. היו כמה הצעות חוק כבדות כמו החוק למניעת מהטרדה מינית, יצגה אתכן עורכת דין לאה דקל מירושלים, שבאה לכל ישיבה לאורך שנתיים וחצי, התרומה של הנציגות שלכן מאוד חשובה. אלה נשות מקצוע, עם הבנה, עם גישה, אבל זה מחייב השקעה, התמדה, נסיעות. זה יוצר את הקשר, וזה חשוב מאוד. חברות הכנסת עושות מה שהן יכולות, והפעילות שלהן מתפרסמת. יש גופים כמו הרשות, או הגוף שאני עומדת בראשו. צריך ליצר את הקשר בכל דרך אפשרית.

לגבי הדירקטוריונים, יש הבדל בין חברות ממשלתיות לחברות ציבוריות. בחברות הממשלתיות המנגנון הזה עובד היטב, הוא עובד כבר משנת 94'. היו 17 נשים דירקטוריות, היום יש 300. יש שם גם חובת ייצוג הולם לערבים. הרבה פעמים זה עשוי לנטרל, כי אין מספיק נשים ערביות אולי, אבל הדבר הזה נעשה. נכון שצריך את הדרך להגיע גם לשר הממנה, וגם לשר האוצר, ליצור את הקשר. בזה הרשות יכולה לעזור.

הבעיה המרכזית היא נושא החברות הציבוריות. אני מבינה שעכשיו הכנסת עובדת על זה. אני מתכוונת להצעת החוק שחברת הכנסת לבני תיארה קודם. הנושא הזה בטיפול.

זה מאוד קשה, כי שר המשפטים מאוד היסס בעניין הזה, בטענה שזה קניין פרטי. הלכתי הלאה, והבאתי חוות דעת מאלי זוהר, שהיה אז מועמד. הוא נתן לי חוות דעת יפה, שמול הקניין הפרטי, חובת הייצוג יותר חשובה, והעדפה מתקנת יותר חשובה. עם זה הלכתי שוב, הסכמתי שלנות, וזה אולי יעבור את ועדת השרים לחקיקה. זה נמצא כבר די הרבה זמן על שולחנה. מדובר על חברות ציבוריות.

ומה עם החברות הפרטיות, המצב משביע רצון?

עוד לא הגענו לחצי חצי, אבל הגענו ל-30% ו-70%. לגבי הרשויות המקומיות, זה מחויב מחוק שוויון זכויות האישה. אין צורך בה בפעולות חקיקה. יש בעיה משפטית פה. היה מנגנון שהרשות לקידום מעמד האישה הקימה לבדוק את הנושא הזה. הרשויות המקומיות טענו למעין סתירה בין פקודת העיריות לבין חוק שוויון הזדמנויות האישה. משרד הפנים הוציא חוות דעת שישבה את הסתירה הזאת.

טענו שסעיף 6 לחוק שווי זכויות האישה חל גם על החברות העירוניות, ולכן משרד הפנים הוציא חוזר מפורש שאומר שסעיף העדפה מתקנת חל גם על חברות עירוניות כלכליות. לכן, צריך לחשוב לא רק על חברות ממשלתיות, יש עוד כמה דברים כדי להרחיב את המעגל. יש הרבה חברות עירוניות בכל עירייה, כדאי לנסות להשתלב בחברות האלה, כי על פי חוק - - -

הבעיה היא שאין אכיפה. נרשום את זה לפנינו, כשנגיע להפצה של המאגרים שלנו.

הדרך היחידה לתקוף את הדברים האלה היא רק בבתי משפט. אנחנו פה בתוך המקצוע, עורכות דין. אם יש חוות דעת כזאת של משרד הפנים עירייה מסוימת לא מקיימת אותה, אז תתכבדנה ותגשנה בג"ץ.

ממה שנשמע פה, נראה לי שהבעה היא לא בחקיקה אלא יותר בישום. נראה לי שאנחנו בלשכת עורכי הדין יכולים לשות מעשה לעצמנו, כמוש הנעשה לגבי גישור. הלשכה רצתה להפנות את עבודת הגישור לעורכי הדין זה נעשה בשני תחומים. האחד, הלימוד, וכאן אפשר להעביר קורס דירקטוריות, כדי שעורכות הדין תקבלנה יותר ביטחון, כל אחת בתחומה.

דבר שני, מכאן נוכל להוציא מאגר הן של עורכות דין שמוכנות, וכן ליצור מאגר לאן לשייך את הדברים.

תודה רבה. זה כבר נמצא בביצוע. עורכת דין שוש שחם, בבקשה.





















3. הכרה בשכר מטפלות ועוזרות כהוצאה מוכרת למס

אני נציגה של לשכת עורכי הדין בוועדת הכספים. אני סגנית יו"ר ועדת מסים בלשכת עורכי הדין. אות אי אפשר למכור בחקיקה של מסים, כשאני בוועדת הכספים והנציבות מולי עם כל מיני סיפורי סבתות, כמו שהיה בסיפור של חישב נפרד. אני חושבת שדי עזרתי לחבר הכנסת פורז להעביר את ההצעה כדי שזה יהיה חוק, אבל שמו לזה רגליים.

לפני שלוש שנים לשכת עורכי הדין שלחה אותי ועוד חמש עורכות דין לייצג את הלשכה בכנס של ה-International Bar Association בלונדון, של ה-women section. היום שם נשים עורכות דין מכל העולם. הסתבר למשל, שבצרפת עבר חוק שקבע שמה-1.1.02 יש חובה של ייצוג של נשים במקומות ריאליים ברשימות לרשויות המקומיות. יש ה גם הצעת חוק שחובה להציב נשים ברשימות הפוליטיות במקומות ריאליים. כלומר, העניין של הכוח והשליטה במדינה היום הוא פוליטי, ואם נשים תהיינה במקומות ריאליים, אז הן תהיינה במקומות לשיטה של כוח.

שתיים, העניין של ועדות חקירה. יש כל פעם ועדות רפורמה במיסוי, אין שם נשים מהסקטור הפרטי, וזה חמור מאוד.

שלוש, לעניין החקיקה, של מה שאנחנו מצפים מכן. הצעות חוק, שצריך יום אחד להעביר אותן, זה של הוצאה מוכרת למטפלת. מס זה מכשיר שהמדינה משתמשת בו לצרכיה. למשל, הוצאה מוכרת היא טלפון סלולרי, שגם חלקו הוא פרטי בהחלט, אבל הוא בכל זאת הוצאה מוכרת. למה העניין הזה של מטפלת לא יכול להיות הוצאה מוכרת. זה חד וחלק, מנכים את זה כנגד ההכנסה של האישה שעובדת.

לא צריך להגיד לנו שאישה לא מגיעה לסף המס. אישה לא מגיעה לסף המס כי היא רצה הביתה, והמשכורת שלה נמוכה.

בעניין של חישוב נפרד, עיקרו את החוק. החוק עבר, ואמרו שבשנה הראשונה לתחולתו זה גג של 23,000 שקל. כשבעל ואישה עובדים באותו עסק, חישוב המס עד היום היה חישוב מאוחד. כלומר, מה שהאישה מרוויחה הצטרף למה שהבעל מרוויח, האישה לא נחשבת בכלל לבן אדם. עכשיו החישוב נפרד נכנס לתוקף, אבל קבעו שבשנה הראשונה זה 23,000. זה 1,900 לחודש.

ב-1,900 לחודש בכלל אין מס, זאת הנקודה.

זה לא נכון. מוסיפים את זה להכנסתו של הבעל, ואז אם הבעל מגיע ל-50% מס, על ה-1,900 הנוספים הוא לא משלם 50% מס, אלא 10% מס. אבל אין לזה משמעות.

את מעלה נקודות מאוד חשובות, וכל אחת מהן מצריכה גם בדיקות מעמיקות, וגם להציג בפניכן איפה הדברים עומדים מבחינת הכנסת עכשיו.

אני מרגישה הישג, שסוף סוף יש אישה שמייצגת את לשכת עורכי הדין בוועדת הכספים: זאת אני, אורית נוקד ורוחמה אברהם.

אני בוועדת חוץ וביטחון, בלי לבוא מהצבא.

וחברת הכנסת פולישוק בלוך בוועדת הכלכלה והיא יו"ר ועדת המדע.

מבחינת מיסוי, נשים בתור נשים לא קיימות. כל זמן שהייתי פנויה, מס הכנסה הסכים לקבל ממני מסים על שמי הפרטי. ברגע שנישאתי, בעלי קיבל מכתב שהוא הוכר כעורך דין -הוא פיזיקאי שלא למד משפטים אף פעם – ולא הבנו מה המשמעות של העניין, עד שהגיע פנקס מקדמות על שמו. ניאותו להוסיף גם את שמי. זה הגיע לבתי משפט, לא בתיק שלי.

המס שאני משלמת נפרד משלו, משום שהוא שכיר, ואני עורכת דין עצמאית, אבל אותי לא הכירו בתור נישומה במס הכנסה. היו כמה דיונים משפטיים בנושא הזה, והיום יש לנו פנקס מקדמות משולב. זאת אומרת, בעלי משתתף אתי במקדמות השומה. הנושא הזה טכני, כי במס הכנסה אמרו לי: מה אכפת לך, זה הרי בעלך. לא, אני מייצרת את ההכנסה, אני משלמת את המס. מבחינת מס הכנסה אני לא קיימת כאדם בודד. זה לא לצורכי גובה המס, אני משלמת מס נכון, מס לבדי, לא מצרפים את ההכנסה שלי. אבל מבחינת האישיות המשפטית שלי כעובדת – בעלי אפוטרופוס.

בעניין שעליו דברה עורכת דין כספי-ברק, זה שני דברים נפרדים. יש את העניין של חישוב מאוחד של שני בני הזוג, כי הם עובדים באותו עסק, ואז משלמים סכום יותר גבוה של מס. יש עניין אחר, של חישוב נפרד של המס, אבל התיק במס הכנסה הוא על שם הבעל, כאשר האישה נשואה יש לזה - - -

קוראים לזה בן זוג רשום, צריך לדייק.

יש זכות בחירה לבני הזוג להחליט?

בוודאי שיש. סעיף 65 לפקודת מס הכנסה קובע שהתיק הוא על שם - - -

אני רוצה לסיים. יש לי כמה הצעות לסדר. ניקח כדוגמה את החוק שעומד על הפרק, הכרה בהוצאות טיפול בילדים. החוק הזה הוא דוגמה מצוינת למה שאני רוצה להציע. נדמה לי שזה כבר 17 שנים שזה עולה, עובר בקריאה ראשונה, יורד, ולא נעשה עם זה שום דבר. בכנסת הקודמת היו ארבע הצעות חוק. אחת ההצעות הייתה של סילבן שלום, באמצע הוא הפך לשר האוצר ועבר לצד השני של המתרס – זה כמובן טבעי.

מה שקורה בעיניי, זה שיש תמיד – וזה מאוד מאפיין נשים – הפרדת כוחות. העניין הזה טופל, נעמ"ת השקיעה המון עבודה, שדולת הנשים עשתה המון עבודה.

העליתי את זה בפעם האחרונה, לא הבאתי את זה להצבעה כי הייתה המון התנגדות, אבל נדמה לי שכאן כולנו יחד.

יש לי הצעה איך כולם יהיו יחד, כי ההצעות שהובאו בזמנו התבססו על נתונים של נעמ"ת. אני במקרה יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה בלה"ב – נשים עצמאיות. לא הוזמנתי לישיבה הזו, גיליתי על הישיבה הזאת בעצמי, וככה הגעתי לכאן, אחרת לא הייתי יודעת שזה קיים.

ההצעה שלי היא כזו. העבודה המשותפת היא הדבר היחיד שיכול לדאוג לזה שהחוק הזה בסוף יעבור. אני מציעה לאחר כוחות. אם יש ישיבה בוועדה לקידום מעמד האישה, איפה שזה לא יהיה, תדאגו להזמין את כולם, וכל אחד ישקיע את שלו. ענת מאור עסקה הרבה בדברים האלה, לצד הוועדה לקידום מעמד האישה. היא הייתה פונה אליי, ואני מעם לה"ב, ואחרות מטעמן, היינו מגישות מכתבים לכנסת, כדי שהשר יראה שארגונים מבחוץ לוחצים להעברת בחוק. זה עזר להעביר כמה וכמה חוקים שעברו בשנה וחצי האחרונות, שכן עזרו לנשים. זו לא בעיה גדולה לאחד את כל הגורמים, וכל אחד ייתן את החלק שלו.

ה-networking יעזור כדי שיותר אנשים יידעו, ובגלל זה יקדמו יותר נשים. זה לא פשוט שנשים מקדמות נשים אחרות, זה דבר שצריך לעבוד עליו. הרבה פעמים גברים מקדמים נשים יותר מאשר נשים מקדמות נשים, לצערי. זה דבר שצריך להיות מובנה כדי שיתבצע. תודה רבה.

פעם הנשים רבו על פירורים, וזה גרם לזה. היום זה עובר מן העולם.

הגשתי הצעת חוק שמתייחסת למה שנאמר פה, שכל גוף ציבורי שנבחר על ידי הממשלה או הכנסת תהיה בו נציגות של שני המינים. זה ועדות חקירה, זה ועדות בדיקה, מה שאתם רק רוצים. זה התחיל אצלי מהכיוון של מדע וטכנולוגיה, כי אני יו"ר הוועדה הזאת, משום שהמדען הראשי מחלק הרבה כספים, יש לו ועדות מחקר, בהרבה מהן אין נשים בכלל. כשתחפשו נשים בהיי-טק – לא תמצאו כמעט. זה מאוד קומם אותי, ואז הייתה לי שיחה אתו והוא שאל למה רק בוועדות מחקר שלו. אמרתי לו שהוא צודק, ולכן הגשתי את הצעת החוק. אבל זה לא יעבור.

עכשיו אני רוצה להגיע לעיקר. הכוח בפוליטיקה. הסיבה שאני נמצאת 22 שנה בפוליטיקה זה רק מהסיבה הזאת. אנחנו דפוקות – זאת עובדה. אין לנו שוויון – זאת עובדה. אפשר להשיג את זה רק אם נגיע לשוויון או כמעט שוויון בכנסת. אנחנו – חברות הכנסת - יכולות להציע איזו הצעת חוק יפה שאתם רוצים, זה לא יעבור. גם אם יבואו כל הארגונים הנשיים בארץ זה לא יעזור. המשחק הוא כוח פוליטי. בוועדת הכספים יש שתי נציגות, אני מצטרפת בעוד חצי שנה בערך. אני מודיעה לכם, לחברת הכנסת לבני ולי יש מלחמה על זה עם שר המשפטים, שהוא מאותה מפלגה. השר פורז, שכבר הגיש את הצעת החוק שדברת עליה, כל שנה מתוסכל מחדש כי זה לא עובר. יש לזה עלות תקציבית גבוהה.

היא לא גבוהה, מנפחים את זה בנציבות.

העלות התקציבית בחוק המיסוי, מעריכים אותה במיליארד שקלים. אני מאמינה שאם הם אומרים מיליארד, אז זה בטח שליש, אבל זה בכל זאת מאות מיליונים, וזה משחק של כוח מי מושך יותר את השמיכה. רק אם נהיה בפוליטיקה יותר נשים איכותיות, רציניות, שרוצות לקדם דברים – זה יעבור. תדעו לכם, זה שם המשחק. תבואו לפוליטיקה ואז הכל ייפתר. תודה.

חברת הכנסת פולישוק-בלוך ועורכת הדין דון יחיא העלו את מה שרציתי להגיד. הייתי מאוד רוצה שנשים שנכנסות לפוליטיקה או לכל תפקיד או מינוי, שהן תדאגנה לקדם נשים אחרות. אני חושבת שצריך לפעול מתוך כל המערכות הללו נשים שנמצאות למעלה, לקדם נשים בפוליטיקה ובכל מינוי ובכל תפקיד. זה לא נעשה הלכה למעשה. אני רואה את זה לאורך כל הדרך, נשים לא מקדמות נשים, לא מפרגנות ולא עוזרות. חבל שזה כך.

הנושא של הכרת משכנתא במיסוי. אני מבקשת שתפעלנה בנושא. אני חושבת שזה יכול לעזור מאוד.

הריבית על משכנתא מוכרת היום.

פנתה אליי חברה שניסתה להיכנס הריון מספר שנים ולא הצליחה. בשעה טובה היא הצליחה, חודש רביעי, ניגשה לממונים עליה והודיעה שהיא בהריון. לא קבלה איחולי מזל טוב, אחרי 20 דקות הודיעו לה שהיא מפוטרת. חוק הנשים מדבר על חצי שנה.

יש חוק שוויון הזדמנויות.

רציתי להציע שבחוק הנשים במקום להוסיף את החצי שנה, להפוך את הנטל, שהנטל יהיה לא על העובדת שלהוכיח שפיטרו אותה בגלל שהיא בהריון ולא בגלל חוסר מקצועיות. להפוך את הנטל על המעסיק.

בחוק עבודת נשים נטל ההוכחה הוא על המעביד. המעביד צריך להוכיח בפני משרדה עבודה והרווחה - - -

אני מדברת על פחות מחצי שנה.

אז בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה הנטל הוא באמת על העובדת. היא צריכה להוכיח שהיא עובדת שווה, שלא הייתה סיבה לפיטורים. יש קושי ראייתי. יש עשר תביעות היום בבית הדין לעבודה, לחולל את התקדימים האלה כדי להכניס את זה לנורמה. זה נושא חדשני, עוד לא תפס תאוצה, אבל לדעתי זה יהיה בשנים האלה.

אפשר לנסות לקדם את זה בחקיקה.

צריך לדבר על השוביניזם של עורכי הדין, שהם אלה שמפטרים ראשונים.

אני רוצה לחזור לנושא של ייצוג הולם. דובר רבות על נושא החקיקה, שלא כמו חברותיי המכובדות אני לא מסכמה, יש חקיקה מאוד נרחבת בעניין הזה. נכון, צריך אולי להרחיב את החקיקה, אבל יש חקיקה טובה ונאורה. אנחנו, בשדולת הנשים בישראל, נתקלות בחוסר אכיפה במידה מבישה. שה לא נכון שיש היום 30% נשים בדירקטוריונים בחברות ציבוריות.

בחברות ממשלתיות.

סליחה. יש לנו נתונים שאנחנו אוספות במהלך שנה, ואנחנו בסיום האיסוף. יש יר5ידה של 5% בשנה האחרונה בנציגות של נשים. אם אנחנו בתהליך של תאוצה, זה ממש בושה שתהיה ירידה בנתונים.

דבר שני, אין מערכת אכיפה של הדברים האלה. פה אני פונה לוועדה, הן של הלשכה והן הוועדה לקידום מעמד האישה, לחשוב על דרך. צריך להקים נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, או נציבות שוויון הזדמנויות לנשים. צריך לחשוב על מודל, כמו שיש בארצות נאורות אחרות, ולאכוף את הדברים האלה. היום יש חקיקה, אולי צריך להרחיב, אבל אין מי שאוכף את זה כלל וכלל.

אנחנו, חברות הכנסת, עובדות יחד, מכל הסיעות. יש לי קשר מאוד טוב עם החברות שהיו קודם, למרות שהן משינוי ואני מסיעת העבודה, כעורכות דין, כשכנות. אני באתי מעולם המשפטים, הייתי היועצת המשפטית של תנועת הקיבוצים, ועשיתי את המעבר לפוליטיקה ובזה שנבחרתי. אני מחוקקת המון חוקים, למרות שאני באופוזיציה, כי אני נוקטת בגישה עניינית.

חשוב מאוד שנקבל – הוועדה או חברות הכנסת – מסמך שתעלו בו את עיקרי הדברים. הדבר הכי פשוט היה אם היה נלווה לאותו מסמך גם הנוסח שמוצע על ידיכן לשינוי החוק, אני מיד מגישה. אני בודקת, רואה אם חוק ראוי וענייני -נקדם אותו יחד.

לגבי חוק החישוב הנפרד. הייתי בוועדת הכספים, הכוונה המקורית של האוצר הייתה לדחות את יישום החוק בשבע שנים. מה שנעשה, בחיפה של חלק מחברי ועדת הכספים, זה להכניס רגל. להתחיל עם הסכום הקטן, הלא משמעותי, על מנת שאפשר יהיה להוסיף.

לגבי נושא החוק של הכרה בהוצאות מטפלת. אני כמעט הבאתי אותו להצבעה, אבל לאחר שהבנתי זה ייפול – האוצר מתנגד, לקואליציה יש רוב מוצק – גם ציונה אמרה שיש מקום להגיש שינויים בנוסח ההצעה. האוצר מדבר על עלות של מיליארד, שי הצעות אחרות שמדברות על 700,000, יש מי שמדבר על 400,000. ציונה בקשה ממני לפנות למחלקת המחקר של הכנסת, ועשיתי את זה היום, לבקש נתונים במה מדובר. כי כשזורקים סתם סכומים זה מטעה. חשוב לקבל את הנתונים בכמה נשים מדובר, ולעשות את השינויים הנדרשים בנוסח. אנחנו יכולות, חברת הכנסת גמליאל, להגיש הצעה משותפת מכל חברות הכנסת.

יש שש הצעות חוק זהות בנושא הזה.

ובכולן חוזרת אותה טעות של גיל חמש, שש.

היה מאוד עוזר לנו אם היינו מקבלים נוסח, שיהיה מוסכם ומקובל עליכם, ונגיש את ההצעה הזאת מחדש. דברתי עם שני שרי האוצר, ואמרתי להם: החוק הזה בדיוק תואם את המדיניות שלכם, אתם מדברים על הורדת מסים ואתם מדברים על לעודד נשים לצאת לעבודה. אז מה אתם רוצים, שאלה שיש להן ילדים קטנים יישבו בבית למרות שיש להן עבודה? אחר כך יהיה להן מאוגד קשה לחזור למעגל העבודה.

היקצו לנשים חד-הוריות סכום כסף לנושא הזה, לא שזה מקבל ביטוי בפועל, אבל עצם שזה שהם הגדירו את זה, זה אומר שהם הפנימו את זה, שאם קוראים לנשים לצאת לעבודה, הם צריכים לדאוג למימון של הוצאות טיפול בילדים. כבר משהו שם משתנה לכיוון חיובי, וצריך לנצל את זה.

אני קוראת לכולם להרים את הכפפה. צוות שיכול להתגבש כאן, שמכיר את הצדדים המשפטיים, ולהעביר הצעת חוק, ונקדם אותה בברכה.

גברת שוש שחם, אני ממנה אותך ואת ציונה משדולת הנשים לקדם את זה. צרפו אליכן מתוך הוועדה את המי שאתן מוצאות לנכון, תעבירו את זה אלינו ואנחנו נעביר את זה הלאה.

יש גם הצעה לייצוג במפלגות, הצעה שמעניקה תמריץ למפלגה שבשישייה הראשונה, למשל, תהיינה שתי נשים. נראה לי שמאוד קשה יהיה להעביר את ההצעה הזאת, כי זה נפל. חברי הכנסת, שהם גם גברים, מתנגדים לזה. ברור, זה יפגע בהם.

למה לא 50%?

כי את רואה שגם שליש לא הולך.

אם גם שליש לא הולך, אז תתחילו ב-50%. אנחנו 50% מהאוכלוסייה.

ההצעה שלי היא שתעבירו במסמך מגובש את ההצעות שלכן. אני יושבת פה בבית אמות משפט, קרובה. אני מוכנה לבוא לכל מפגש לספר מה שאתן רוצות לשמוע, מוכנה לעשות. תודה. אני מתנצלת, אני צריכה לצאת לפגישה.

אנחנו צריכות להוציא ידיעה לעיתונות מהפורום הזה. אני מציעה שיחד עם חברות הכנסת והנציגות הציבוריות, נגדיר את הידיעה הזאת לעיתונות, בהסכמה מקיר לקיר להירתם להצעת החוק הזאת. זה גם מה שייתן לנו גם קצת תקשורת.

תוסיפי גם, שאנחנו מקיר לקיר נרתמות לנושא של האכיפה של החוקים הקיימים, ואנחנו עומדות לפעול בצורה אופרטיבית בעניין הזה.

אני חושבת שמן הראוי שנדבר על כל הדברים שהעלינו היום בישיבה ונראה איך אפר לתרגם את זה לידיעה לעיתונות. אני רוצה לשמוע אם יש נשים שלא דברו עדיין, ורוצות לומר דברים שלא נאמרו.

אני רוצה לדבר על נשים שסיימו את הלימודים והן בתחילת דרכן. אני חושבת שיש להקצות בחוק משרות ציבוריות לנשים ללא ניסיון, בתחילת דרכן. אני חושבת שמכאן נשים תוכלנה לפרוח ולהתקדם הלאה, מאחר והמחסום הוא של נשים שלוקח להן המון זמן להתקדם. בדרך כלל זה קורה בשנות ה-40, וכאן אנחנו בבעיה.

זה נשמע לי בעייתי מעצם ההגדרה. אני חושבת שיש מקום לבחון את הקריטריונים לקבלת נשים. בדקנו, לדוגמה, בוועד לקידום מעמד האישה, את ההחלטות שמקבלים גופים בממשלה לגבי איזה משרד של רואה חשבון למשל, יבצע את העבודות במשרדי הממשלה השונים. גילינו שהדרישות שלהם מלכתחילה יוצרות מצב בו אין סיכוי לנשים או משרדים של נשים רואות חשבון לקחת בו חלק. רציתי לשמוע, האם אותן בעיות קיימות גם כאן. זה מאוד בעייתי לצפות שהנשים בחקיקה יוגדרו כך שיתקבלו לעבודה.

אני יו"ר ועדת חקיקה, מעמד האישה. כל הצעות החקיקה שעלו פה כיוזמות, כמובן שהוועדה שלנו תשמח לשתף פעולה, לעשות כל מה שצריך. בנושא של קידום ומינוי נשים, חקיקה של הנציבות שוויון הזדמנויות, אני מסכימה שחקיקה קיימת למכביר, והבעיה היא באכיפה. אני לא מציעה שמחכה עם זה עד שתקום נציבות שוויון הזדמנויות. יש לנו את הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה, יש את עורכת דין רבקה שקד שאחראים על קידום נשים בשירות המדינה.

אני חושבת שאם שתי הוועדות שלנו ינסו לעסוק באיתור נשים מתאימות למשרות כאלה, שאנחנו כעורכות דין חלקנו מהוות אוכלוסייה מתאימה כזאת, וגם אנחנו מכירות מהעיסוקים לשנו נשים מהסוג הזה. נגבש רשימות ונעביר אותן, בכך נוכל לתרום למינוי של יותר נשים.

הצענו לרכז ברשות את הנושא.

תודה. בבקשה.

אני חושבת שלשכת עורכי הדין מכילה פחות או יותר 50% נשים, אני לא רואה ייצוג של נשים. לא היו נשים בקמפיין של בחירת ראש לשכת עורכי הדין. יש ראש ועדה לוועדה לקידום נשים, אבל לא בוועדות האחרות. בבית הזה שאנחנו יושבות בו, עוד אין ייצוג הולם. כך שאנחנו מדברים שהם קצת מצחיקים.

יש ועדה למינוי דיינים, זה קריטי כי זו הצומת היחידה בה יש נשים. אין דיינים נשים, אין דבר כזה, אף אחד לא חושב להגיע לזה, ברור שלא נהיה שם. יש קואליציה של ארגונים שמטפלת במסורבות גט ובכל מיני נושאים שקשורים במעמד האישה במשפחה. הקואליציה הזאת בשנה שעברה התגייסה – וזו אחת הדוגמאות היחידות שאני מכירה שנשים וארגוני נשים התארגנו יחד – הצקנו אחד לאחד לכל חברי הוועד שהיה אמור לבחור את הנציגה לוועדה למינוי דיינים. יושבת שם היום עורכת דין שרון שנהב. לא קבלנו שום תגובה מראש הלשכה שלנו עד שזה עבר דרך עיתון הארץ, ואז הוא גילה שהמכתב שלנו מאוד מעניין. ה עבד, ויש היום נציגה שם, אדם שיודע את החומר, מישהי שמהווה באמת נציגה שלנו. אז בואו נתחיל פה, בקידום העניינים שלנו, להתקדם מפה.

דבר שני, יש לי הרבה שעות עבודה של הכרה בהוצאות טיפול בילדים. כשקבלתי את זה חשבתי שאני ממציאה את הגלגל, התברר שבנעמ"ת יש קלסר עבה של העניין. זה עובר ממקום למקום. כמעט בכל הנושאים בכנסת שהם מקוטלגים כנשיים זה ככה הולך, ישר דוחים אותם, יש ר העלות של הדבר הזה גדלה. אף פעם לא ראיתי מסמך. האומר לא הביא מסמך אמיתי ורציני שאפשר להתייחס אליו, מה העלות האמיתית של הדבר הזה.

אם אנחנו מדברים על networking, זה צריך להיות לשכת עורכי הדין עם לשכת רואי החשבון, כי יש עבודה של ראיית חשבון שיכולה לתת פה תשובה. צריכים לראות שיש לזה קהל.

הבעיה היא שבלשכת רואי החשבון הנציגים הם גברים בעניין הזה.

דבר נוסף, בלשכת עורכי הדין אין תיאום בין וועדות. לנו היה ניסיון עם הנושא של מתן אפשרות לנשים מוסלמיות להגיע לבתי משפט למשפחה. התברר שהוועדה לקידום מעמד האישה בלשכה בכלל לא ידעה שהעניינים האלה מתגלגלים. רק בריצות חיברנו כמה ועדות, וקמה ועדה אד הוק.

לפעמים מגיעים לכנסת נציגים של, למשל, ועדה לענייני משפחה, שיש להם אינטרסים, והם לא מייצגים אותי, וגם לא מייצגים את רובכן. חייבת להיות הרבה יותר עבודה בתוך הלשכה של קישור, לדעת מה קרוה, להיות עם היד על הדופק ולקדם את העניינים.

ספציפית לגבי הוצאות טיפול, זה לא רק להכין את החוק. צריכה להיות מסה של לחת מכל הכיוונים, של כל הגורמים הרלוונטיים. רק עורכות הדין זו כמות די נכבדה של נשים שאצלן העניין הזה הוא קריטי. המון נשים מגיעות לעבודה מוקדם כדי לצאת מוקדם. העט נופלת להן ב-4:00.קשה לדבר על קידום או על משרות בכירות כשהמצב הוא כזה. צריך להיות לחץ מסיבי.

אני מזמינה את כולכן להיכנס לאתר של הכנסת באופן קבוע, הוא מאוד ידידותי. אתן יכולות לדעת שם כל מה שקורה, כל הצעות החוק. צריך לפעול, וזה מתחיל פה.

כל דבר שאני רואה בו אפשרות לקדם צעד אופרטיבי קטן – אני עושה אותו מיד. למשל, מינוי הוועדה של שוש וציונה. יש את המכשול, שכל הזמן מנפחים את התקציב, כדי להוריד את ההצעה מסדר היום. אני מציעה שנפנה מהוועדה שלנו ללשכת רואי החשבון, ונבקש להקים לנושא הזה ועדה אד הוק, שתקים תקציב אמיתי לנושא הזה, עם פירוט, ואנחנו נפיץ אותו בעיתונות. זה יצא כהחלטה של הוועדה היום.

הייתי רוצה לגעת בנושא של פיטורי נים בהיריון. אני לא יודעת אם כולם ערות לממדי התופעה, מדובר במגיפה, מכת מדינה. ברשויות מקומיות, חברות ממשלתיות, במקומות פרטיים, במשרדי עורכי דין ורואי חשבון, במשרד העבודה. כעורכת דין שמטפלת רבות בתביעות מהסוג הזה, הייתי רוצה להציג כמה נושאים שאני סבורה שצריך לגביהם תיקון בחקיקה.

לא ניתן עכשיו סקירה על הנושא, אבל יש שני חוקים שחולשים על עניין הגנה על נשים בהיריון, ופיטורים בגין היריון. לאישה שעבדה פחות מחצי שנה זה חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, לאישה שעבדה למעלה מחצי שנה זה חוק עבודת נשים.

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, משום מה נחקקה בו תקופת התיישנות קצרצרה של שנה אחת. בזה הוא יוצא דופן ומסב נזק קשה לנשים, שהרבה פעמים אחרי חופשת לידה, חל"ת וכלי, עד שהן מתארגנות, מקבלות ייעוץ משפטי, עד שהן חוזרות לעבוד ויש להן מספיק כסף להגיש תביעה, כבר חלפה תקופת ההתיישנות.הצעתי הראשונה היא להגיש הצעת חוק להאריך את תקופת ההתיישנות, לפחות לשלוש שנים, כפי שיש בחוק איסור הטרדה מינית.

הגשנו את זה.

שתי הנקודות האחרות נוגעות לחוק עבודת נשים. כל ההליך שם של קבלת היתר בפני הממונה במשרד העבודה, היום במשרד המסחר והתעשייה. מדובר בהליך מעין שיפוטי, שבו נגבות עדויות מחוקרת, שמעבירה חומר כתוב לגברת רבקה מקובר, שהיא נותנת החלטות אם הפיטורים הם בקשר להיריון אם לאו, מבלי שהיא מעולם ראתה לא את העובדת ולא את המעביד, מבלי שנעשית בדיקה מעמיקה של הנתונים, מבלי שנשמעות עדויות. מעין משפט שמוכרע בו גורלה של אותה עובדת, מבלי שאף אחד ראה אותה ושמע אותה.

אני יודעת שהנושא הזה נדון כבר בקדנציות קודמות. אני חושבת שיש מקום להוציא אותו מסמכות של עובד מדינה כזה או אחר, ולקיים הליך שיפוטי בבית הדין לעבודה, אולי אצל שופט שמומחה לנושא הזה, או ועדה כמו שעושים בנושא של מילואים.

ההערה האחרונה שלי, לגבי חוק עבודת נשים. החוק הזה קבע תקופה של 45 יום לאחר חופשת לידה, שבהם מחויב המעביד לקבל חזרה את העובדת. דברי ההסבר מסבירים חד-משמעית שהמטרה היית לאפשר לאותה אמא לכבוש מחדש את מקום העבודה שלה, ולהשתלב בשוק העבודה. התפתח נוהג במדינה שלנו, שמעסיקים שלא מעונינים לקבל חזרה אמא טרייה, פודים בכסף את ה-45 יום. אומרים לה: קחי את הכסף, שבי בבית, את מפוטרת.

זה המקרה הטוב, כי יש מקרים שאומרים לה: תבואי, אבל בתום ה-45 את מפוטרת. אז היא לא באה, והם גם לא פודים את בכסף.

נכון. הסוגיה הזאת מאוד סבוכה, וספק אם היא לא גרמה יותר נזק לאנשים מאשר תועלת. אם מדברים על תיקוני חקיקה, הייתי רוצה שהסעיף הזה יבהיר שהמטרה היא להחזיר את האישה לעבודתה. פדיון ה-45 יום האלה לא יוצאים ידי חובת החוק. אני חושבת שהחוק היה צריך להבהיר את זה. תודה.

קבלנו בסביבות 80 פניות רק בשבוע האחרון בסוגיה הזאת. הבעיה היא שאומרים לתקן את החוק של ה-45 יום, להעלות את מספר הימים – זה לא יעזור. בית המשפט קובע שיש עבירה על החוק, אבל הקנס למעביד הוא לשלם את ה-45 ימים או מכסימום 90 ימי, וזה נחשב לפיצוי הולם. לכן, אני לא חושבת שתיקון החוק זה מה שיעזור פה, זה בעיקר היחס של בתי המשפט, את זה אין לי רעיון איך לעשות.

אתם מדברים על מקום עבודה או ייצוג הולם לנשים, אני מסתכלת על העניין אחרת, בתור ערבייה. אפילו הבעיות הקטנות, בשביל לצאת לעבודה – אפילו אם יש מקומות עבודה – אין לנו מעונות יום לילדים. אין כל מסגרת. אני מבקשת מחברות הכנסת לנסות לעשות משהו לחיוב אזורים מסוימים להקים מעונות. בכפר שלי למשל, לאחרונה נפתח בשעה טובה מעון יום לילדים בגיל הרך, אחרי מאבק קשה. בהרבה כפרים עדיין אין.

זו חובה על פי חוק, בכל אזור שיש בו כמות אוכלוסייה מסוימת להקים - - -

נכון, אבל צורת הבניה אצלנו היא שכל אחד בונה לבד, אז החוק הזה - - -

דברנו על זה בישיבת הוועדה למעמד האישה, בה גם את היית.

נכון. אני מבקשת להתייחס גם לדברים האלה.

תודה. אני שמחה שכל מי שרצתה לדבר דברה, אני רוצה ברשותכן לסכם את הישיבה. יש מקום לבחון צעדים אופרטיביים בנושאים שעלו, שיתוף פעולה עם הוועדה הזאת, חלקן עם הרשות לקידום מעמד האישה, חלקן עם הנציבות, חלקם עם לשכת רואי החשבון.

לבי אחת הטענות שעלתה כאן, שאנחנו סובלות מתת ייצוג של נשים בוועדות החקירה, ועדות המחקר, ועדות הרפורמות במיסוי – נבחן אם זה עניין של הליך חקיקתי או משהו אחר. נבדוק למה זה לא מקבל ביטוי. חובה לקבל ייצוג לנשים. אם זו בעיה חקיקתית, נבצע הליך חקיקתי, במידה ולא נבדוק מה ניתן לעשות. לישיבה הבאה המשותפת, ארצה שנקיים מעקב אחרי הדברים שעלו כאן, ונראה איך אנחנו מתקדמות מכאן הלאה.

שלא יפילו אותך בפח, כי אם יש כבר אישה אחת אז היא מהסקטור הציבורי.

זה לא משנה, היא אישה. אנחנו צריכים לבדוק בכלל את הסוגיה. לגבי ייצוג של נשים, נכון להיום החוק מחייב את החברות הממשלתיות, לאו דווקא מקבל ביטוי בחברות הציבוריות. נגבה את חברת הכנסת אתי לבני ונראה איך המהלכים האלה מתפתחים מכאן והלאה. לטעמי, רק חקיקה יכולה לפתור את הבעיה הזאת.

עד כאן, זה עניינים של פרלמנט. יש חובה למנף את הרשות למעמד האישה. אני פונה להלית מגידו, היועצת המשפטית של הוועדה. החוק של הקמת הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה , זה היה צעד אחד, עכשיו צריך לפתח אותו קדימה. אני חושבת שיש חשיבות עליונה לדברים שנאמרו כאן היום, כי פה יש לתת שיניים בצד של האכיפה לרשות לקידום מעמד האישה.

כאן דיברו על נציבות שוויון הזדמנויות, אני חושבת שצריך לבחון, לחשוב מה השיניים שצריך על מנת להרחיב את היריעה בפן החקיקתי. כל רעיון שייצא מכאן יהיה מבורך, על מנת לקדם את זה.

לגבי הרשויות המוניציפליות, אכיפת חוק ייצוג הולם. יש חוק שכולכן מכירות, לגבי יועצת לקידום מעמד האישה לראש הרשות. גם זה בהתחלה לא היה מאויש בכל הרשויות. דאגנו להוציא מכתבים לכולם, חלקם איישו את זה. עכשיו אנחנו מחכים שיסתיימו הבחירות המוניציפליות. אפילו שזה ללא תשלום, אפילו שזה מינוי פוליטי, עדיין היו הרבה רשויות שזה לא יושם.


אבל אני מדברת כרגע על החוק של ייצוג גדול יותר של נשים במוניציפלי. אני באופן אישי מכירה את המאטריה של מה עושים כשרוצים לקדם דברים. בליכוד, אם מתייחסים לנושא של ייצוג נשים מבחינת המפלגה, דאגתי להעביר שינוי חקיקה בחוקה שלנו. בעקבות זה נכנסו ארבע נשים חדשות נוספות לליכוד, והיום אנחנו שמונה מתוך ה-198 הקיימות. אני חושבת שאם אנחנו רוצות לקדם את זה ברשויות המקומיות, לצערי בנקודת הזמן הזאת, הדרך היחידה היא לעודד יותר משאבים בחוק מימון מפלגות למפלגות שיהיה להן יותר ייצוג של נשים. לטעמי זה הדבר היחיד שיעבוד.

יש הצעת חוק כזאת, וגם אותה אנחנו מקדמים. אני מאמינה שיש לה את הסיכוי הטוב ביותר לעבור. זה לא סור את זה שתמכתי בהצעות החוק שהציגו חברותיי, ולצערי לא עברו בכנסת. בצד הפרקטי, זה מה שיוכל לעודד מפלגות, ולא יעמוד בסתירה למפלגות הדתיות שלא רוצות נשים, או המפלגות הערביות. עם הזמן זה יחלחל. אם מישהי תרצה לעיין בהצעת החוק הזאת - - -

כל הצעות החוק מופיעות באתר הכנסת. אתן מוזמנות להיכנס, הוא מאוד ידידותי.

לגבי הוצאה מוכרת על מטפלת. הבאתי את כל הצעות החוק. מפאת חוסר האפשרות, פקידי האוצר הם משהו שלא יאומן. לדלות מהם אינפורמציה זה דבר בלי נסבל, בלתי אפשרי לחלוטין. לגבי הצעת החוק הזאת, כל אחד מוסר נתונים אחרים לגבי מה באמת העלות של החקיקה, במידה והחוק יעבור. נחכה להם – לא נגיע לעולם. אין לנו נתונים מספיקים, ולפעמים מילה אחת בחוק יכולה להוריד מאוד את הסכומים.

במקרה הספציפי זו גישה לא נכונה, כי עכשיו האוצר באופן מודע עושה רפורמה במס, שעולה המון כסף, וזה בסדר, כי זה מקדם עבודה ומקדם התפתחות של המשק. זו צריכה להיות הגישה שלנו פה, ולא גישה שאומרת: בואו נחסוך להם.

לא אמרתי שאני רוצה לחסוך להם, ניסיתי לומר שהצעות החוק כפי שהן מוגשות היום, יש כבר הסתייגויות שבאות מהבית. אם דברתי עם נציגות השדולה יש הסתייגויות מטעמן, קבלתי הערות לעצם הצעת החוק. על מנת שזה יהיה יותר מקצועי ויותר יעיל, אני טוענת, שהצעה שהציגה כאן קודם הגברת דויטשר, שתהיה ישיבה משותפת של לשכת רואי החשבון עם לשכת עורכות הדין ועם הרשות לקידום האישה, עם הוועדה או עם כל מי שיראו לנכון, להקים צוות שיתרגם הצעה שתציג את הדברים. אז יהיה ניתן לתרגם למשהו. הוצאות המס זה אינטרס גם של גברים, כי בסופו של דבר נשואים לנו.

לגבי החישוב הנפרד, חברת הכנסת אורית נוקד דברה על זה בהרחבה. היה רצון לתת את דריסת הרגל הראשונית, אחרת היו דוחים את זה בעוד שבע שנים, ועל כך יש לברך את ועדת הכספים.

לגבי התיק של מס הכנסה, שהוא על שם בן הזוג. צריך לבדוק מדוע אין הפרדה, אבל חישוב נפרד יכול להביא אולי - - -

הם פחדו מסרבול, אבל היום הכל ממוחשב. בכל העולם היום זה נפרד, רק במדינת ישראל לא.

מכיוון שאתן מבינות בתחום הזה הרבה יותר ממני, אם מדובר בהליך שמצריך חקיקה, אתם מוזמנות להעביר לנו הצעה אופרטיבית, שנשמח לקדם אותה. אם מדובר בהליך ביורוקרטי פנים משרדי - - -

זה הליך עקרוני.

אני מסכימה שאף אחת מאתנו לא צריכה אפוטרופוס. אבל אני מדברת על הצד הפרקטי, אם זה משהו ביורוקרטי בתוך המשרד, שמצריך התערבות שלנו על מנת שיבצעו אותו, גם אתן מוזמנות להגיש לנו ונעשה את זה בשמחה.

עבודה מול משרדים ממשלתיים, נבחן את הקריטריונים, מה בדיוק הבעיות לגבי המשרדים הפרטיים של עורכות הדין. ההבדלים הם שמבחינת רואות החשבון הטענה הייתה שפונים למשרדים הגדולים, יד עם זאת את כל העבודה המסיבית, השחורה, מי שעושה אותה זה או המשרדים הקטנים או רואי החשבון החדשים, וזה לא מצדיק את העסקת המשרדים הגדולים. השאלה כאן היא לגבי משרדי עורכי דין, האם זה על אותו משקל.

כן, בדיוק.

על מנת שלנו יהיו נתונים, אני מציעה לבחון בדיוק מה הקריטריונים, ושאתן תתקופנה את זה. לי אין כלים לומר מה הבעיות. אלה נקודות ההשקה בהן יכול שיתוף הפעולה בינינו להניב את הפרי. נשמח גם פה לסייע.

דובר על ריבית המשכנתא שתוכר לצורך הקלות מיסוי, לאו דווקא נוגע לנשים, אבל זה רעיון טוב. לגבי הרשימה של עורכות דין פוטנציאליות. נשים עורכות דין הן כבר מוכשרות לשמש כדירקטוריות, אני לא חושבת שזה בעייתי. הבעיה יכולה להיות בפתיחת הדלת, וקבלת ה"פוש" לקבל מינויים. לגבי בוגרות תארים, לאו דווקא מתחום הכלכלה, ראיית חשבון ומשפטים, יכולה להיות בעיה.

יש קורס מעולה לדירקטורים, אני ממליצה עליו בחום. לדעתי, לשכת עורכות הדין לדוגמה, יכולה לבצע דרישה מאותן חברות שמבצעות את הקורסים לדירקטוריות בכירות בתאגידים, לרכז את זה כקבוצה של עורכות דין, לקבל הנחה וללמוד בקורסים האלה. לטעמי הרשימה הזאת צריכה להגיע לרשות לקידום מעמד האישה, שם יש זרימת אינפורמציה מתי מתפנים תקנים בדירקטוריונים.

לגבי לשכת עורכי הדין, שמענו שיש כאן בעיה של ייצוג. תדרשו את זה בצורה נחרצת, זו כבר עבודה שלכן. נושא של נשים ערביות. ניהלתי מספר ישיבות של הוועדה בנושא הזה, יש גם בשבוע הבא סיור בכפר ראמי סבב הנושאים האלה. אין ספק שהמצב שם הרבה יותר קשה והרבה יותר בעייתי. פנינו למט"י – מרכז טיפוח יזמות של עסקים קטנים – שאולי יכול לתת סיוע ועזרה.

לגבי פיטורי נשים בהיריון. אחת הבעיות זה שקודם כל מפטרים את הנשים. הגשתי הצעת חוק שאומרת שלא יהיה ניתן לפטר נשים אלא אם קיבלו אישור מראש. זה חוק שלא להאמין מסובבים אותו בכל דרך. כבר הגעתי לוועדת השרים, היא חזרה אליי ואמרה שהיא מוכנה לאשר לי אותו בהסתייגויות. מה שוועדת השרים מסכימה, אני מקבלת את כל ההסתייגויות, כי זה כבר צעד אחד קדימה.

עכשיו מסתבר שמישהי שהובילה אתי את המהלכים התפטרה, ועכשיו מנסים לאתר את ההסתייגויות הסכימו אתי עליהם בעבר. אני אומרת שגם זה יתקדם, זה תקוע על תקן הביורוקרטיה בלבד. לא ניתן יהיה לפטר אישה בהיריון אלא אם כן קילו אישור מראש, שיקבע שהפיטורים שלה הם לא בגלל שהיא בהיריון. זה יתפור מחצית מהבעיות.

יש בהסתייגויות היגיון, למשל מה קורה במצב של פשיטת רגל של המעסיק. איך יכולים להודיע לאותה אישה מראש, כשהעסק נסגר.

אלה מקרים חריגים.

אמרתי שאין לי שום בעיה, נכתוב שתהיה ועדת חריגים. חשיבות העניין הייתה שהמילה "מראש" תופיע, על מנת שהמעסיקים יידעו שהם לא רשאים לפטר אישה. הם צריכים לטרטר את עצמם לאותה ועדה, כדי להוכיח שצריכים לפור את אותה אישה בגלל סיבות אובייקטיביות. אני חובת שזה מה שיפתור את הבעיות. אני מאמינה שנצליח לזרז את זה.

באות אלינו נשים שאומרות שעצם הקביעה שאומרת שלא ניתן לפטר אותן 45 יום עושה להם הרבה נזקים, כי מפטרים אותן 45 יום אחרי. נתנו רעיון לאנשים איך ניתן לפטר נשים כשהן חוזרות לאחר חופשת לידה. כאן עדיין אין לי פתרון. אם למישהי יהיה רעיון טוב, נשמח לקבל אותו.

אני חושבת שהישיבה הזאת הייתה מאוד חשובה. אני חושבת שיש הרבה נקודות השקה, שניתן להיעזר בכל אחד מהגופים. חבל מאוד שאני לא רואה נציגות שלכן בוועדה כל ישיבה. אני חושבת ששדולת הנשים בישראל לוקחת חלק מאוד אינטגרלי גם בחקיקה, גם בישיבות עצמן, גם הרשות לקידום מעמד האישה וגם נעמ"ת, ויצ"ו, "כן" – זאת אומרת ארגוני הנשים לקוחים חלק פעיל, ואנחנו מצליחות לקדם הרבה דברים. זה לאו דווקא חייב להסתכם בחקיקה. צריך לזכור שהכנסת יכולה גם למנף ולהעלות נושאים לסדר היום. גם כאן, זה הרבה תלוי בנושאים ובנתונים שתעלינה בישיבות.

הכנסת יכולה גם לסייע בכל מה שקשור לשאילתות. יש לנו הרבה שאילתות לא מנוצלות. יש אפשרות ל-100 שאילתות במושב, זה המון. שאלות עקרוניות, שאתן נתקלות בדלתות סגורות, שאתן לא מצליחות להגיע לאינפורמציה, אנחנו יכולות להשתמש בכלי של שאילתה על מנת לקבל את הנתונים מכל משרדי הממשלה. תוך מכסימום 21 יום הם חייבים לתת לנו תשובות. זה דבר חשוב.

אני רוצה להודות לכן על ההקשבה, ולהעביר את זכות הסיכום לגברת שלומית דויטשר.

הישיבה של היום היא מעל ומעבר לציפיות שלנו. חשבנו שתגיעו מירושלים רטובות, עייפות, תתנו לנו את הכבוד של חצי שעה, ותעופו לדרככן לדברים יותר חשובים. הנה, יצא מזה משהו פורה ביותר, ואני מקווה שהוא יהיה התחלה.

חברת הכנסת גמליאל, אני רוצה להודיע לך שבכל מאבקייך, החל מהמאבק לעצם קיום הוועדה שלך, תקבלי כל עזרה מאתנו, רק תבקשי. למש" מכתבים, הוצאת ידיעות.

לגבי ייצוג קבוע בוועדה שלך. אנחנו רואות חשיבות לייצוג בנושאים אופרטיביים, שכמובן גם מעניינים אותנו. אבל יש לנו ועדה שתופיע ברוטציה בישיבות שלך, בתנאי שנקבל זמן סביר של הודעה מראש, כדי שנוכל לתאם את זה. אנחנו באות מכל רחבי הארץ, אבל נעשה מאמץ של תיאום.

התקיימה ישיבה של הוועדה בעקבות פנייתו של חבר הכנסת רשף חן משינוי – בין הפעילים בוועדה – לגבי צורת הפנייה. נמצאות נניח מספר גדול של נשים וגבר אחד, מצפים מאתנו לפנות בלשון זכר. הזדעזענו מהתגובה של האקדמיה ללשון עברית, שהגיעה לישיבה. הגישה הייתה מתחת לכל ביקורת. זלזול מוחלט, התנשאות. לא ציפיתי לקבל את זה מהאקדמיה. החלטנו, אני וחבר הכנסת רשף חן גופים אחרים שירימו את הכפפה בנושא הזה. אני גם קוראת לכן, במיוחד בהיבט המשפטי של העניין.

השופטת העליונה בדימוס, הדסה בן עיתו, שרואה לעצמה היום חובה לפתח את נושא המילים. היא טוענת שלמילים יש כוח עצום. היא משקיעה בזה מחקרים ותקציבים. בנושא הזה אני מציעה מכתב משותף אליה, לבקש רעיונות ועזרה בתחום הזה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:20