כנסת פתוחה

משותפת חינוך-מדע - הכשרת מורים למדעים וטכנולוגיה



5
ישיבה משותפת, וועדת החינוך והתרבות –
ועדת מדע וטכנולוגיה - 10.2.04

פרוטוקולים/ועדת מדע/8483
ירושלים, כ"ב באייר, תשס"ד
13 במאי, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס' 56 - 169
ישיבה משותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה (56)
ושל ועדת החינוך התרבות (169)
יום שלישי, יח' בשבט התשס"ד, 10.2.04 , שעה 09:30


ס ד ר ה י ו ם


הכשרת מורים למדעים וטכנולוגיה

חברי הוועדה: היו"ר אילן שלגי
יולי תמיר

סא"ל יוסי קליין, משרד הביטחון
ד"ר שרה זיו, מנהלת האגף להכשרת עובדי הוראה, משרד החינוך
דוד סלע, משרד החינוך
שרי יאיר, אחראית הסברה, משרד החינוך
נוח גרינפלד, משרד החינוך
ניצה ברנע, משרד החינוך
חנה ויניק, משרד החינוך
ציון שבת, משרד החינוך
מיכל נחשון, משרד החינוך
יפה ויגודסקי, מנהלת מינהל מידע וטכנולוגיה משרד החינוך
אמנון צ'רנוקה, משרד החינוך
צבי מודן, משרד המדע והטכנולוגיה
זמירה מברך, סגנית הרקטור, אוניברסיטת בר-אילן
יונת מרטון, מנהלת נציבות הדורות הבאים
גדליהו מנור, הטכניון
רמי רחמימוב, משרד הבריאות
דוד חן, אוניברסיטת תל-אביב
אסתר פפר, יו"ר האיגוד הישראלי למחשבים וחינוך
נפתלי ויטמן, מזכיר המועצה להשכלה גבוהה
ריקי מנדלצוויג, סגנית מזכיר המועצה להשכלה גבוהה
תמר אריאב, חברת הנהלת המועצה להשכלה גבוהה
בלה יעבץ, מכללת סמינר הקיבוצים
שרה פאר, מרכזת לימוד הטבע במכללה האקדמית לחינוך אורנים
בדארנה עומר, רשת החינוך סכנין
בדארנה נדיה, רשת החינוך סכנין
ד"ר מחמוד חליל, ראש מכללת סכנין לעובדי הוראה
ירון להבי, מכללת דוד ילין
ד"ר יהודית לפידות, המכללה האקדמית לחינוך, חיפה
רון בר-יוסף, משרד תעשייה, מסחר ותעסוקה
אליאס דוד, נציג הסתדרות המורים
ישראל נור, מנהל מחקר ופיתוח אומריקס קריית וייצמן
טליה ניר, ראש החוג למדעים במכללה האקדמית אחווה
אירית פלד, ראש החוג להוראה, אוניברסיטת חיפה
שלמה וינר, ראש התוכנית להוראת המדעים, אוניברסיטה בן-גוריון
פרופ' מרים בן פרץ

יהודית גידלי , ענת לוי

חבר המתרגמים בע"מ

בוקר טוב. אנחנו היום בישיבה משותפת, לוועדת החינוך והתרבות ולוועדת המדע של הכנסת.

אני מתנצל בשם חברת הכנסת מלי פולישוק-בלוך שאיננה בקו הבריאות, מזה שבועיים. אני יודע שמצב בריאותה השתפר, אבל היא עדיין לא יכולה להיות נוכחת כאן היום איתנו.

אנחנו בסדרה של ישיבות שמקיימת ועדת החינוך והתרבות בנושא הכשרת מורים בישראל וזאת הישיבה השלישית. היות ומדובר בהכשרת מורים למדעים וטכנולוגיה, כאמור משותפת לשתי הוועדות, אני רוצה להאמין שבהמשך יצטרפו אלינו חברי כנסת משתי הוועדות.

יש בפני מסמך, שהוכן על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת. אני יכול לומר לכם שהוא לא נייר עמוס במידע, יחד עם זה אני מבקש שנצלם ונחלק אותו בין הנוכחים, כי יש פה בכל זאת נתונים שאולי אנשים ירצו להתייחס אליהם. הנייר, שהוא מאוד תמציתי, מדבר על כך שמורים בחינוך היסודי למעשה, מורים שמתמחים באחד ממקצועות המדעים, תלמידים פוגשים מורה כזה, רק החל מחטיבת-הביניים. והמורים שמלמדים מדעים בבתי הספר היסודיים הם מורים שהוכשרו באופן כללי לנושא המדעים.

אני חושב שכדאי שנשמע על זה מאחד או שניים מאנשי משרד החינוך וגם לפחות מישהו אחד מהמכללות ומישהו מבתי הספר והאוניברסיטאות.

לגבי בתי הספר היסודיים, בוגרי המכללות הם ברובם מורים שעשו בראש ובראשונה הוראה
כוללת. יש מסלול של התמחות במדעים במכללות, אבל ב- 20 השנה האחרונות, לא היתה בין מספר הדוברים לצורך במערכת ולכן אותם מורים כוללים בתוך המערכת, נשלחו אל המכללות במתכונת של in service להשלים את אותו פרק של התמחות.

כיום המצב הוא שברוב בתי הספר כן קיימים אותם מורים שעברו את מסלול ההתמחות, אבל הוראתם בפועל היא איננה בכל בתי הספר ובפועל יוצא של שעות הוראה, כי אין תקן למורה מקצועי בבית הספר היסודי.

כלומר תלמיד בבית ספר יסודי יקבל שיעורי מתמטיקה ושיעורי טבע או ביולוגיה מאותו מורה?

לגבי מדעים, 60 אחוז מהמקרים הוא כן יקבל שיעור על ידי מורה שעבר התמחות. וזה גם תלוי
בשכבת הגיל. זה קורה בעיקר בכיתות הגבוהות, בה'-ו'. ב-א' עד ד' - סביר מאוד להניח שההוראה תיעשה על ידי מורה כולל.

ואותו מורה כולל קיבל את ההכשרה שלו במהלך מסלול הכשרתו להוראה?

מורה בבית הספר היסודי, בכל המכללות מורה כולל הוא מורה כולל עם התמחות באחת המקצועות, ובין המקצועות האלה גם מתמטיקה, כך שגם המורים בבית הספר היסודי מקבלים הכשרה. הבעיה היא בעיית השיבוץ.

המורה נדרש להתמחות אחת. האם מדעים זה סוג אחד ומתמטיקה סוג שני?

כן.

אז הוא נדרש לאחת?

לאחת. אחר יכול לבחור ספרות, אחר יכול לבחור לשון והשלישי אנגלית, ובשיבוץ עצמו בבית הספר קיימת הבעיה. ברוב המקרים הבעיה קיימת במדעים, בכיתות הגבוהות לא קיימת בעיה. במתמטיקה לא קיימת בעיה מכיתות נמוכות כבר היום, כפי שאמרה חנה ויניק, בכיתות נמוכות של בית הספר היסודי, השיבוץ הוא לא תמיד להוראת אותו מקצוע, המורה הזה.

משום שאין מורים מקצועיים באותה חלוקה של שכבת הגיל של הכיתות הנמוכות. התפיסה היא שבכיתות נמוכות עדיין צריך התלמיד מורה תדרוך כוללת ולא מורים מקצועיים.

עד איזו כיתה המורה הכללי הוא המורה שנותן לתלמיד גם את כל מקצועות המדע והמתמטיקה,
עד ד'?

עד ד' לדעתי. למתמטיקה כבר פחות. לפי דעתי יש לנו מורים מקצועיים בחלק גדול מן המערכת גם
מכיתה ב'. אבל הכשרה לאלה שהולכים להתמחות הזאת - קיימת - לא בפועל - השיבוץ גורם לכך שיש מורה מקצועי לכל הילדים שהתמחה במקצועות האלה.

באלו מדעים בכלל נוגע ילד בכיתות בית הספר היסודי?

יש מקצוע משולב שנקרא מדע וטכנולוגיה שכולל בתוכו מודול נושאים שבאים מעולם המדעים,
בשלושת המדעים המדויקים וגם מעולם הטכנולוגיה. את זה התלמיד מתחיל כבר בגן הילדים, לומד בבית ספר יסודי וממשיך בחטיבת הביניים.

אם אתה רוצה לדייק ולומר מאיזה תחומי המדע, הוא נפגש בעצם עם שלושת התחומים. כאשר הוא לומד את זה לפי נושאים ולא על פי תחום.

שלושת התחומים: מדע, טכנולוגיה ומתמטיקה.

לא. שלושת התחומים של המדעים המדויקים הם: ביולוגיה, פיזיקה וכימיה ונושאים מתחומי
הטכנולוגיה.

מתמטיקה הוא מקצוע בפני עצמו. יש איזו שהיא בעיה של חוסר קורלציה בין מספר מתקשרים להוראה שבוחרים את תחום המדעים לבין צרכי מערכת החינוך. ולכן ד"ר חנה ויניק דיברה על הנושא שנקרא In Service. המערכת במהלך הרבה מאוד שנים היתה צריכה לדאוג שמורים כוללים שלא יתמחו בתחום המדעים, לתת להם הכשרה פורמלית ברמה כזאת או אחרת, כדי שיוכלו ללמד את המקצוע שנקרא היום מדע וטכנולוגיה, שפותח באוניברסיטת תל-אביב.

את אומרת שהמכללות ובתי הספר לחינוך לא מייצרים מספיק מורים למדעים?

זה וודאי.

וממה זה נובע לדעתך?

אני מניחה שחלק מהעניין, זה נושא רמת הקושי של לימוד המקצוע הזה וחלק מהנושא הזה.

מי שבוחר במדעים, יש להניח שבוחר את זה במוסדות להשכלה גבוהה ובאוניברסיטאות ולא במכללות להכשרת מורים.

מישהו מהמכללות רוצה להתייחס לנושא הזה של הכשרת מורים למדעים?

קיימת ירידה בכלל בתחומים להכשרה להוראה ביסודי. לכן, מספר המכשירים עצמם למדעים קטן.

הוא אף פעם לא היה גדול. הרצון של פרחי הוראה להתמחות בתחום המדעים במסגרת המכללות, היה מאוד מצומצם לאורך הרבה מאוד שנים.

באיזה אופן המשרד מכוון את המערכת לכך שיוכשרו מורים בתחום של מדעים וטכנולוגיה.
כשאנחנו שומעים שחסרים מורים - אין לכם אמצעים לאכוף זה?

קודם כל, יש לנו נתונים על מספרי הלומדים במדעים ובמתמטיקה. יש הכוונה, אנחנו הוצאנו בשנים האחרונות מלגות שנקראות מלגות אתגר, מדעי הטבע, מתמטיקה ומדעי החיים. וישנו פרוייקט שנקרא גם מעו"ף המציג את דוד ילין ומקומות אחרים. שזה מדעים בעיקר למתקשרים שבאים מעיירות פיתוח.

אתם מעודדים את הסטודנטים לבחור במסלולים האלה?

בוודאי מתשס"ב, תשס"ג וגם השנה, חילקנו מלגות למאות פונים. הסיכום שיש לי היום למדעי הטבע, מתמטיקה, מדעי החיים במלגות מעו"ף, שניתנו בתשס"ג-תשס"ד מתקרב ל- 800 מלגות.

האם במסגרת התקצוב של המכללות, אין דרך לגרום לכך שייקלטו יותר תלמידים למקצועות
שבהם חסרים לנו מורים?

ראשית, מקצועות אלה מתוקצבים ברמה גבוהה יותר ממקצועות הומניסטיים. דבר שני, המערך המסייע כלומר, מלגות והלוואות ניתנות גם בעדיפות על פי מקצועות ולא רק על פי מצב סוציו-אקונומי והמקצועות האלה נמצאים בעדיפות.

יש מקצועות בהם מכשירים יותר מדי מורים?

אני חושבת שאי אפשר להגיד על זה, אלא אם כן אתה אומר למשל, חינוך גופני אתה מכשיר יותר.

האם בקרב המורים המוכשרים במכללות הרגילות, יש למערכת היום יותר מדי מורים לספרות לדוגמא, בשעה שיש מעט מדי מורים למדעים?

האמן לי שמכשירים יותר מורים למדעים ומתמטיקה מאשר לספרות ואנגלית. תושב"ע
לחטיבה עליונה יש לנו עודפים.

אני שואל אותך על היסודי.

יש בכלל מחסור בהכשרת מורים בבתי ספר היסודי, כמו שאתה אמרת, הוא לא מורגש בשטח משום שלמערכת היסודית נקלטים סטודנטים שמכשירים את עצמם במסלולים האחרים.

לדוגמא, היקף הלימודים למדעים ליסודי ולחטיבות ביניים שהוא חד-חוגי, 55 שעות דיסיפלינריות במסלול העל-יסודי. רוב הבוגרים האלה נקלטים ביסודי. כלומר, הלימודים הם גם משותפים והבוגרים נלקטים גם ביסודי. אין פגיעה ליסודי כיסודי, אבל נקלטים לשם לדוגמא, בוגרי מסלול חינוך מיוחד. ולכן אין קיצוץ בזה שאין מורים ביסודי.

המחסור ששמענו מגב' ויגודסקי נובע כמו שציינת מהעובדה שסטודנטים המעוניינים במדעים, בדרך
כלל הולכים לאוניברסיטאות ולכן אחד הפתרונות הסבירים שיהיה ניצול נכון של משאבים פיזיים ואנושיים, סגל וסטודנטים שיאפשרו לאוניברסיטאות כולן להכשיר מורים במדעים גם לבית הספר היסודי.

יש לזה עוד נקודת מבט מפני שאני ראיתי פעם שמה שקורה במצב הנוכחי שאין התמחות של אלה שכן מתמחים במדעים. ההתמחות איננה פה, כאן כתוב: אין דרישה להתמחות בדיסיפלינה אחת. עכשיו אם המורה בא לבית הספר היסודי וכן התמחה במדעים. ואני פה תסלחו על ארץ נהדרת, כאילו שהוא עכשיו יכול ללמד בבית הספר היסודי ואין לו לפחות תואר ראשון באחת מהדיסיפלינות הללו.

מבחינתי. שהרי הרבה שנים עבדתי בהוראת המדעים כי זה היה תחום עיסוקי, פיתחתי תכניות לימודים. על אף האינטגרציה ואת צודקת, היא חשובה מאוד, לא ייתכן שלא תהיה השכלה לפחות ברמה של תואר ראשון, ברמה גבוהה של תואר ראשון, באחת הדיסיפלינות. וזה כרגע לא קיים.

יש פה שני כשלים. כשל אחד שהטובים שהולכים למדעים אינם יכולים להיקלט ביסודי. גם אינם מקבלים את ההכשרה הנכונה. והכשל השני, שכשהם באים הם אינם בעצם מסוגלים ללמד מקצוע תובעני מתחדש כל הזמן, כמו מדעים.

אני רוצה לשמוע, ישנו פה פרופ' מהיחידה להוראת המדעים בטכניון או באוניברסיטת חיפה.

אנחנו עוסקים בשני כיוונים עיקריים. האחד, זה הכשרה של מורים להוראה מקצועות מדע
וטכנולוגיה בנפרד. יש גם קורס אחד לשיטות הוראה של מדע טכנולוגיה לחטיבות ביניים. יש מסלול שני וזה בעיקר חטיבות ביניים ולחטיבה העליונה. יש מסלול נוסף שסטודנטים בפקולטות מדעיות והנדסיות יכולים לעשות תואר נוסף על התואר שלהם במדע ו/או הנדסה. ואז הם מקבלים תוספת לא גדולה של נקודות, גם תעודת הוראה.

זאת אומרת, הם לומדים ברמה אקדמית. אלה שעושים גם תואר שני או שלישי, זה בעיקר לחטיבות העליונות. עד כמה שידוע לי עדיין לא הושם דגש על הוראת המדע, למרות שפה מוזכר גם טכנולוגיה, אבל לא שמעתי עד עכשיו שמלמדים אותה בכלל. בשיטות היסוד אין דגש על הנושא הזה. אבל זה בהחלט אפשרי. ייתכן וצריך להכניס גם במסלול מסוים להוראה. במח' לאלה שלומדים מדע וטכנולוגיה או מדע טכנולוגיה, גם בכיוון של בית ספר יסודי, אם תהיה לזה דרישה. עד היום לא היתה לזה דרישה.

אני הבאתי קצת נתונים מאוניברסיטת בר-אילן בנושא הכשרת המורים, בהמשך אני קצת ארחיב את מה שאמרה פרופ' בן-פרץ לגבי מה שקורה לגבי בתי הספר היסודיים.

באוניברסיטאות כולן, למיטב ידיעתי, סטודנטים מגיעים להכשרת מורים כשיש להם תואר, הם מגיעים בשנה השלישית ללימודיהם בדיסיפלינה. הם בסופו של דבר מקבלים תעודת הוראה כאשר יש להם תואר בדיסיפלינה אחת שבאה עם מתמחים ותעודת הוראה.

עכשיו קצת נתונים - בבר-אילן שאנחנו לוקחים את המדעים והמתמטיקה, יש 130 סטודנטים שמקבלים תעודת הוראה ועוד 20 סטודנטים שלומדים תואר שני בהוראת המדעים. (בערך - אני עיגלתי את המספרים) זה כולל גם מתמטיקה. כך שבסך הכל מדובר ב- 150. למתמטיקה בבר-אילן, השנה רשומים 58 סטודנטים, ולמיטב ידיעתי זה הרבה יותר מאשר באוניברסיטאות אחרות, כך שבערך נשארו 70 סטודנטים, לביולוגיה, פיזיקה, מחשבים וכימיה.

בבר-אילן נפתח עכשיו בית ספר להנדסה ובמקביל אנחנו בונים עכשיו תוכנית מגירה להכשרת מורים בטכנולוגיה. רצינו לפתוח הכשרת מורים במידענות, אבל לא היה לזה דרישה. לגבי תואר שני - תואר שני בהוראת המדעים - הסטודנטים צריכים לקחת 6 שעות בדיסיפלינה שבה הם מקבלים את תעודת ההוראה. זה שלושה קורסים בדרך כלל שנתיים. ואת שאר הקורסים הם לומדים בבית הספר לחינוך, בכל מה שקשור לחינוך. זה לגבי הנתונים של בר-אילן. אני מעריכה שפחות או יותר, אולי בבר-אילן יש קצת יותר הרבה סטודנטים בתעודת הוראה מאשר במקומות אחרים.

במדגם אקראי של 120 מורים שהיו לנו במתמטיקה ובמדעים, מתברר שבחטיבה העליונה יש 20 אחוז מהמורים יש להם B.Ed במתמטיקה, הרבה יותר מאשר במדעים. וכמעט 50 אחוז יש להם B.Ed או B.A.. זאת אומרת אין להם B.Ec בחטיבה העליונה במתמטיקה. במדעים המצב יותר טוב, בערך רבע מהמורים יש להם B.Ed או B.A. ולאחרים יש B.Ec או למעלה מזה.

כך שבמתמטיקה אנחנו נחשפים לעוד בעיה אחת. אני רוצה להאמין, שטובי המורים המלמדים בחטיבות ביניים עם B.Ed ממשיכים הלאה או עוברים לחטיבה העליונה. למרות שאין להם את ההכשרה המתאימה מבחינת הדיסיפלינה כדי ללמד בחטיבה העליונה. אם אנחנו לוקחים את המצב מבית ספר היסודי, כפי שאמרה פרופ' בן-פרץ, להרבה מאוד מורים אין ההכשרה המתאימה בדיסיפלינה שבה הם מלמדים. אני לא מדברת על הצד הפדגוגי.

קודם כל אני אגיד כמה מילים על הכשרת המורים למדעים וטכנולוגיה באוניברסיטת תל-אביב.

מספר הפונים להוראה באוניברסיטה עלה מאוד. יש לנו השנה במחזור, 200 תלמידים שלומדים לקראת הוראה בבית ספר. הם לומדים שני סוגי תוכניות: האחת, אלה שסיימו תואר ראשון במתכון הכללי באחד ממקצועות המדע ועושים את לימודי תעודת הוראה, שנמשכים בדרך כלל שנה וחצי.

הקבוצה השניה, זו תוכנית שפתחנו לפני כמה שנים שהתלמידים לומדים להוראה בתואר שני לקראת מאסטר, לקראת תואר שני. מחצית מהלימודים שלהם הם לימודים דיסיפלינרים, והם ממשיכים ללמוד בפקולטה למדעי הטבע, פיזיקה, כימיה ביולוגיה או הנדסה. 99 לומדים לתעודת הוראה ו- 104 לומדים לקראת תואר שני.

אתה יודע לומר אם אחר כך ילמדו ביסודי, חטיבה או בחטיבה העליונה.

כולם יפנו, או לחטיבה או לתיכון. אין לנו הרשאה לצערי, אנחנו נקטנו כמה פעמים יוזמות שנתקלו בהתנגדות של משרד החינוך והתרבות, לפתח תוכניות למורים עבור בית ספר יסודי. יש סיבה טובה מאוד כך, התכניות שרצות בכל מדינת ישראל לבית הספר היסודי פותחו אצלנו. המומחיות, מה ללמד ואיך ללמד במדעים בבית ספר יסודי, נמצאת אצלנו ולמרות זאת לא נתנו לעשות תוכנית להכשרת מורים ליסודי.

אני רוצה להגיד כמה מילים על טכנולוגיה, אנחנו פתחנו מגמה להכשרת מורים לטכנולוגיה.

מה זה טכנולוגיה, בכיתה א', בכיתה ז', בכיתה יא'?

יש מקצוע משולב, כפי שנאמר, שנקרא מדע וטכנולוגיה. המקצוע פותח לראשונה לפני 15 שנה
באוניברסיטה תל-אביב, במח' להוראת המדעים.

במקצוע המשולב, יש נושאים מתחום המדעים ונושאים מתחום הטכנולוגיה. מלמדים זאת היום בגן הילדים, בית ספר יסודי וחטיבות ביניים. אמורים ללמד אותו בבית ספר יסודי בהיקף של 5 שעות שבועיות, ובחטיבות ביניים בהיקף של 6 שעות שבועיות.

במערכת השעות של הילד בכיתה א' כתוב מדע וטכנולוגיה ביום ב' בשעה 10:00?

נכון. זה מה שצריך להיות כתוב וזה מה שצריך להינתן.

את חושבת שזה קורה? כי מתוך המילים שלך צריך, אני חושש שכנראה זה לא כך.

לדאבוננו, מספר השעות הניתנות בבית ספר יסודי הוא בהיקף של כ- 3 שעות שבועיות, ובחטיבות ביניים במקום 6 שעות שבועיות ניתנים בין 3 ל- 4 שעות שבועיות.

הנושא שלנו היום זה ההוראה והמורים.

כשאתה מדבר על טכנולוגיה בלבד, אתה מדבר על החטיבה העליונה. כאשר בחטיבה העליונה תלמידים מנותבים לשני נתיבים: הנתיב העיוני והנתיב המדעי-טכנולוגי, שהוא גם נושא שהועלה בועדה הזאת. בנתיב המדעי-הטכנולוגי, תלמידים לומדים מקצוע שהוא מקצוע טכנולוגי כמו הנדסת תוכנה, כמו אלקטרוניקה ומחשבים, כמו ביוטכנולוגיה, הנדסת מכונות ונושאים אחרים.

כשפרופ' חן מדבר על טכנולוגיה ויסודי וחטיבות ביניים - הוא מדבר על המקצוע המשולב שנקרא מדע וטכנולוגיה. שגם לגן הילדים פותח באוניברסיטה תל-אביב - גם לבית הספר היסודי פותח באוניברסיטה תל-אביב.

לפני כמה שנים פתחנו מגמה להוראות טכנולוגיה, לא לבית ספר יסודי. כי כבר אמרתי, לנו לא מרשים להכשיר מורים ליסודי.

פתחנו מגמה להכשרת מורים שילמדו טכנולוגיה בבית הספר העל-יסודי, והמקום היחידי שעושה את זה הוא הטכניון. מכיוון שאין מקומות המכשירים מורים כאלה, אנחנו פתחנו מגמה כזו. המורים צריכים להיות בעלי תואר בהנדסה, בדיוק אותו חוק כמו כל דיסיפלינה אחרת. במקרה הספציפי, הם לומדים לתואר שני בהוראת הטכנולוגיה. כאשר מחצית הלימודים שלהם, ומבחינת השעות זו תוכנית משולבת עם בית ספר להנדסה, והם לוקחים את השיעורים בבית הספר להנדסה.

אני רוצה להדגיש, יושבים כאן אנשי המל"ג או ות"ת, התוכנית הזאת לא אושרה, לא מקבלת תמיכה. ואנחנו עושים אותה תחת הגג של הוראת מדעים בלי עזרה ובלי תמיכה. זאת אומרת, לא רק שלא מעודדים - אלא מקשים מאוד.

האם זה נכון לגבי האוניברסיטה שלך, או לידיעתך גם לגבי האוניברסיטאות אחרות?

אני יודע על האוניברסיטה שלי. התחלנו בצעדים מדודים, אנחנו מוצפים במועמדים שרוצים לבוא בשלוש השנים האחרונות, הרמה עלתה מאוד ויש לנו שם למעלה מ- 60 מורים. אנחנו יכולים לקבל יותר, לו היו מקבלים את האמצעים.

אני רוצה להשלים את התמונה שהוצגה כאן. אצלנו באוניברסיטת חיפה, אחד מהמוקדים של
המחקר והפיתוח, הוא בתחום המתמטיקה לבית הספר היסודי.

יש לנו גם מרכז להשתלמות מורים. אבל כל הידע וכח-האדם הזה בסגל ובין הסטודנטים, איננו מופנה באופן מובהק לבית הספר היסודי. לדעתי, מדינה ענייה כמו ישראל, איננה יכולה להרשות זאת לעצמה. יש גם שיתוף-פעולה בין אורנים לבין אוניברסיטת חיפה, החטיבה להוראת המדעים של אורנים, היא חלק משל האוניברסיטה. ושם מכשירים ברמה גבוהה מאוד בתחום הביולוגיה, הכימיה והפיזיקה, מורים.

דרך אגב, שיתוף כזה בין מכללה לבין אוניברסיטה, הוא לדעתי אחת הדרכים לנצל בצורה הטובה ביותר את כל המשאבים המעטים לדאבוננו, שעומדים לרשותנו.

הסטודנטים שמתקבלים להכשרת מורים, הם סטודנטים שמתקבלים אחרי שיש להם סף ציון
מינימלי במקצועות הדיסיפלינריים, כך שאנחנו לא מקבלים כל אחד. אני מעריכה שזה אותו דבר גם באוניברסיטאות האחרות. הייתי רוצה לקבל כמובן את המצטיינים, אבל זה לא קורה. ואנחנו גם לא מקבלים סטודנטים ברמה נמוכה.

קודם כל, סך הכל הבוגרים באוניברסיטה בשנתון לכל מערכת החינוך, חטיבות ביניים וחטיבה עליונה, איש לא מונע מבוגר אוניברסיטה בעל תעודת הוראה ללמד ביסודי. רק שיהיה ברור. לא עומד בשער מישהו ומונע ממנו להיכנס.

אני רוצה להבין את זה. כי אומר פרופ' חן, לא מרשים לנו להכשיר מורים ליסודי. איך העניין
הזה פועל?

נכון שאני לא מהאוניברסיטה, רק ממשרד החינוך, אבל אני עדיין רוצה להבין משהו.

אז קודם כל אנחנו מסיטים למקום שאיננו נכון. בוגרי האוניברסיטה הם כאלה לכל המקצועות. וחלק מהם גם לא מגיע בכלל להוראה. 80 אחוז מבוגרי המכללות, על פי נתוני הלמ"ס, נכנסים למערכת, ו- 80 אחוז מהנכנסים מתמידים לפחות ב- 7 השנים הראשונות שיש מעקב.

התופעה של בית הספר היסודי, אנחנו מסיטים את הדיון. האנשים אינם רוצים להיות מורים בבית הספר היסודי, גם כשהם פונים להכשרה במכללות וגם כשהם פונים להכשרה באוניברסיטאות. הם אינם רוצים להיות מורים ומהסיבות הבאות. בית הספר היסודי, מספר השעות שמלמדים גבוה יותר ממספר השעות חטיבות ביניים וחטיבה עליונה. תנאי העבודה - הדרישה והמעמד והיחס הם אחרים מאשר בחטיבות האחרות.

לכן גם במכללות כאשר אנחנו מכשירים למדעים, והיקף הלימודים זהה ליסודי ולחטיבה, ואושר על ידי וועדות המקצוע של משרד החינוך, ואושר על ידי המל"ג, ובהיקפים מותאמים לדרישות המקצוע - האנשים בוחרים ללכת למסלול של חטיבות ביניים ולא למסלול היסודי. כשאין להם לפעמים עבודה, הם משתלבים ביסודי. זה נכון ללשון, למתמטיקה, למדעים ולספרות.

עכשיו שאומרים להחזיר לאוניברסיטה - בעצם אומרים גם המכללות לא טובות וגם בתי הספר לחינוך לא טובים. כי בעצם אומרים, ה- basic הוא ידע דיסיפלינה ברמת תואר, זה מה שחשוב. זאת תפיסה אנכרוניסטית בחינוך. ויסלחו בתי הספר לחינוך האלה נמצאים באותה תקופה. כי הם אומרים, subjectהוא העיקרי והוא החשוב - אז גם אינם חשובים וגם המכללות אינן חשובות.

כלומר, ה- subject נלמד בשני המקומות, ברמה נכונה ואפשר לבדוק את תוכניות הלימודים. הבעיה בבית הספר היסודי היא בעיה שאין מורים שרוצים ללמד שם במקצועות כולם. התופעה שאמרה פרופ' זמירה מברך, עובדה היא שהמחסור במורים מביא לשתי תופעות נוספות. לא מחסור במורים - התופעה שהסברתי כרגע. קודם כל, בוגרי המכללות משתבצים בחטיבות ביניים ואפילו בחטיבה העליונה. משום שבוגרי האוניברסיטאות לחטיבה העליונה, אינם הולכים לעבודה. אין מספיק וחלקם מהם אינם פונים להוראה וכדאי לקבל מהלמ"ס את נתוני הבוגרים בתעודת הוראה גם באוניברסיטה ומידת השתלבותם. לא רק לדבר על המכללות במובן הזה.

והנקודה הנוספת לגבי הפניה הזאת - רבים מבוגרי האוניברסיטאות בכל הדיסיפלינות משלימים תעודות הוראה גם במכללות. ומלמדים אחבר כנסת גם בחטיבה העליונה, גם ביסודי וגם בחטיבות ביניים. לכן אני חושבת שלא צריך להסיט את הדיון כרגע, האם זה הפקולטה למתמטיקה היא הגורם פה העניין. אלא השאלה שבבית הספר היסודי קשה לגייס מורים לכל המקצועות. ועם כל זאת, יש לנו רבים שמשלבים בהתמחות שלהם לימודי מתמטיקה ומדעים ליסודי. הם אינם משובצים בבית הספר בכיתות הנמוכות כמורים מקצועיים.

למה הם אינם משובצים?

עד היום היתה התפיסה שבבית הספר היסודי צריך מורה כולל. הגישה שלנו היום והיא הוגשה גם בכל המקומות, אבל בהכשרה היא כבר קיימת - היא לא קיימת בפועל - שגם בכיתות הנמוכות, כמו באנגלית, כמו במתמטיקה. כיתה מג'-ד', לא רק מה'-ו' ילמדו מורים מקצועיים. כולל במדעים.

מתי זה יקרה?

הצענו את ההצעה כבר עכשיו.

מה זה הצענו, אתם אחראים על העניין?

אני מניחה שזו תהיה המגמה החזקה כרגע, לשנות ממורה כולל בבית ספר יסודי למורה מקצועי.

קודם כל קשה לי לדבר על תחום בתי-הספר היסודיים.

אתה תדבר איך צה"ל רואה את רמת המדעים והטכנולוגיה שמגיעים אליו ואם יש לכם איזה
שהן הצעות.

אני רוצה להתייחס קודם כל לתחום הטכנולוגיה. צריך להסתכל מהצד השני, מהצד של התלמיד. יש צורך גדול מאוד והיום השוק נמצא במחסור. אני מדבר בעיקר על הצבא. כשאני מדבר על בוגרי טכנולוגיה, אני מדבר על בוגרי מקצועות קלאסיים כמו, מכונות, אלקטרוניקה, חשמל, פחות מחשבים כי בזה יש כבר עודף. הצבא נמצא במצב שעל-מנת לקבל בוגרי בתי ספר מקצועיים, בוגרי טכנולוגיה - אנחנו פיתחנו כל מיני תוכניות.

אני רוצה לדבר על התחום שיותר מקביל להוראת מדעים. מה שאנחנו בצבא עושים ולהקביל את זה אחבר כנסת למה שאני רוצה בקשר למי שצריך להדריך בתחום המדעים ועל הטכנולוגיה - אני חושב שמורה לטכנולוגיה חייב להיות מישהו ברמה של מהנדס. פחות מזה - זה פשוט לעשות צחוק מהמקצוע. אני אתן דוגמא - אצלנו בתי ספר טכנולוגיים זוכים לחניכה ממהנדסים בכירים מאוד ברמה הכימית והנדסאי אלקטרוניקה של למשל, בכל מיני תחומים בפיתוח.

חונכים קבוצות תלמידים בבתי ספר ועל כל קבוצת חניכה כזאת - אותו קצין מקבל תגמול. הוא לא מקבל תגמול כספי - הוא מקבל כל מיני תגמולים שאנחנו בצבא מגדירים אותם כעדיפות בשיבוץ בתפקיד אחר שהוא תפקיד בכיר יותר. מי שחונך יותר קבוצות - מקבל תגמול על ידי זה שהוא מועמד לתפקידים בכירים יותר וזה חלק מהתגמולים שאנחנו נותנים. יש מסלול חדש שנקרא מסלול הוראת מדעים שהולך להיכנס עכשיו לצבא.

הולכים לנצל בוגרי עתודאים, בוגרי מגמות טכנולוגיות ואנחנו הולכים להציב אותם בכל מיני מכללות צבאיות. זה פשוט להיות מורים וחונכים ומכינים לבחינות בגרות או בחינות הסמכה להנדסאים. וזה חלק מהתמודדות עם הדבר הזה. המחסור בהוראה טכנולוגית. אני חושב שרק על ידי תגמול ראוי למורים ברמה של מהנדסים בלבד, תביא לשינוי בכל הענף הזה. כי אם אנחנו לא נתחיל מהרמה של חטיבות ביניים בהדרכת טכנולוגית, בהכנה לקראת הכיתות הגבוהות יותר - פשוט מפספסים.

אני באמת חושבת וזה משתלב לדברים שדיברנו עליהם כבר בעבר - עד שלא ילמדו גם בחינוך היסודי, שבעיני תמיד יותר חשוב. מה זה לא מלמדים בגיל הזה מבחינת חשיבה מתמטית, מבחינת חשיבה מדעית. מאוד קשה להקנות בגילאים יותר מבוגרים.

והמערכת באופן קונסיסטנטית שמה את הדגש במקום הלא נכון. התמקצעות חייבת להיות דווקא בגיל הרך. מבחינתי שגננות שמלמדות או בגנים שעושים, אני ראיתי באור-עקיבא פרוייקט של מדע לילדים בגן. כשיש לך פרוייקטים בגיל הגן, יש לך סיכוי שילד שהוא בא לבית הספר יתעניין ושיהיה לו את הכלים ללמוד את זה. אז אנחנו תמיד הולכים הפוך וממקצעים את התיכון ומזניחים את החינוך היסודי. לדעתי צריך באופן חד משמעי שתהיה התמקצעות לחינוך היסודי.

הדבר השני שצריך לעשות זה לתת תמריץ לתלמידים שלומדים מדעים, ללכת להוראה. ומצדי שילכו להוראה ל- 5 שנים ואחבר כנסת ילכו לדברים אחרים. והדרך לעשות את זה היא באופן מאוד פשוט - לממן תלמידים במדעים שילכו אחבר כנסת להוראה. בכל העולם זה קיים. שיש תמריץ להוראה. לא בתור קריירה לכל החיים - אלא בתור איזשהו שלב שיעשה תלמיד שלמד מדעים - אם זה הנדסה, אם זה מקצועות אחרים - שבעצם יממן את לימודי על ידי מלגה ויחזיר אותה בהוראה.

האם נעשו ניסיונות לקחת מובטלי-מפוטרי היי-טק? זו תופעה שקיימת כבר שלוש שנים.

גם מה שחברת הכנסת יולי תמיר אמרה כעת וגם הנושא שאתה הזכרת.

אנחנו עשינו ניסוי שהתחלנו אותו לפני חמש או שש שנים יחד עם צה"ל. ואפשרנו יחד עם המל"ג, לבוגרי מערכת החינוך, בוגרי מדעים או טכנולוגיה להכשיר את עצמם לתואר ראשון פלוס תעודת הוראה במוסדות להשכלה גבוהה.

במסגרת עתודה טכנולוגית, את הבנות שחררנו בכלל משירות צבאי ואפשרנו להן את השירות הצבאי לעשות בהוראה במקום שירות צבאי רגיל, להחזיר את השנים בהוראה. ומהבנים דרשנו רק שנה אחת של שירות צבאי, אבל גם היא בהדרכה של התחום הזה. אני רוצה להגיד שלמרות שזה היה חינם אין כסף, למרות שהיתה דחייה צבאית ולמרות שבאמת ניתנו המון פריבילגיות למוכשרים בהוראה, מספר הפונים היה מאוד מצומצם.

בשנה האחרונה היו בסך הכל 13 תלמידים, מועמדים שהסכימו ללכת לכיוון הזה.

איך עשיתם את הגיוס?

יחד עם צה"ל פנינו לתלמידים שהתמחו או בנושאים מדעיים או בנושאים טכנולוגיים, חטיבה
עליונה. והצענו להם את המסלול הזה. צה"ל פנה אליהם, אנחנו פנינו אליהם. היה מאוד קשה לשכנע אותם.

גם דרך בתי ספר. אנחנו במגע עם כל מנהל בית ספר, נתנו חומר הסברה. החומר חולק למועמדים שהם אמורים לסיים כיתה י"ב בבתי הספר. מספר הנרשמים שואף לאפס.

מה הצעת להם?

זו התחייבות לטווח ארוך מאוד.

א: זה מאוד מעניין להבין למה זה קרה. כי אני יודעת שהמון אנשים פונים ואומרים, הם לא מסוגלים ללמוד, הלוואי שיתנו להם איזה שהוא סיוע בזמן הלימודים, הם מוכנים לעשות כל מיני דברים בתמורה נאותה.

ב: יכול להיות שהם כן רוצים לשרת. צריך לנסות, אני לא הייתי מרימה ידיים. יש פרוייקט שהמרכז הבין-תחומי עשה, לחינוך מעורב של מדעים בענייני מחשבים שהם קיבלו תקציב ממישהו להעניק מלגות, הם לא הצליחו לגייס בשנה הראשונה אף אחד. אני במקרה ישבתי בצוות הייעוץ שלהם, לחפש שנים בדרך הגיוס שלהם, איתרנו את הבשלים. שנה אחבר כנסת גייסנו 200 תלמידים שמתוכם נבחרו 20. אבל היו בעיות בגיוס ספציפיות לנושא.

לפי דעתי, לא הייתי מרימה ידיים. אני חושבת שצריך לחשוב היטב איך מגייסים. ויכול להיות שתלמידים הם הבשלים והמעצימים לזה, הם דווקא אלה שהם כבר בוגרי צבא. כי לפני צבא יש רתיעה מלהתחייב. אנשים אולי קצת פחות בשלים לקבל החלטה כזאת. לעומת זה כשהולכים לאוניברסיטה כבר מתברר להם שהם צריכים לשלם, זה יקר והם לא תומכים בעצמם - יכול להיות שגיוס בשלב יותר מאוחר, אחרי צבא. יניב תוצאות טובות יותר.

לגבי הפרוייקט השני שדיברת עליו - אנחנו עשינו יחד עם משרד העבודה והרווחה, פנינו יחד עם
התאחדות תעשיות אלקטרוניקה והתאחדות התוכנה ויצאנו עם שתי קבוצות של נפלטי היי-טק שממנו להם לימודים, הסבה להוראה, כלומר בוגרי טכניון, בוגרי בתי ספר להנדסה ויצאנו עם שתי קבוצות כאלה.

צר לי להגיד, אבל רק בערך כ- 55 אחוז נקלטו במערכת.

קרוב ל- 100 אנשים מתוכם כ- 55 אחוז נלקטו בתוך המערכת.

כאשר המימון כולו היה על משרד הרווחה במסגרת הנושא של ההסבה המקצועית. ודמי
מחיה מה שהם מקבלים ועשינו את זה לאורך שנה ומיד אחרי זה, הלימודים שולבו יחד עם התנסות בתוך בתי הספר. וב-1 לספטמבר לשנה לאחר מכן, הם השתלבו כבר בתוך המערכת.

רציתי להתייחס לחצי השני של המשפט שלך. אנחנו יש לנו תקנה מיוחדת שאנחנו תומכים
בסטודנטים שלומדים לקראת תואר ראשון פלוס תעודת הוראה במכללות אקדמיות ובאוניברסיטאות.

לפני חמש דקות כתבתי פתק לפרופ' מנור, שמעתי שהוא מהוראת המדעים בטכניון, ויש לנו הקצאה של כ-100 מלגות שהם למעשה הלוואות מותנות. שבמידה ואדם שמקבל את הכסף, ולאחר סיום הכשרתו הוא נקלט במערכת החינוך ובא לעבוד בהוראה, הוא לא צריך להחזיר כבר את הכסף. המלגה היא בגובה שכר הלימוד המלא שלו במוסד האקדמי.

אני שולח לטכניון מדי שנה, אני שואל אותם כמה מלגות אתם מבקשים? הם אומרים לנו, תשלח לנו 10 טפסים, אבל בטכניון מנצלים מדי שנה אולי אחד. רוב המלגות מנוצלות במכללות אקדמיות לא באוניברסיטאות, כמו המכללה של אורט בתל-אביב שמנצלים את מיטב המכסות. חולון ניצלה בזמנו חלק מהמכסות.

ההכשרה נעשית קודם כל במכללות להכשרת עובדי הוראה. אנחנו מביאים ממשרד החינוך, התכנון נעשה במשרד החינוך, כל מה שמחייב מתן אישורים, הכרה, מתן הסמכות אקדמיות שלנו מועבר על ידי משרד החינוך אלינו. אנחנו מביאים את זה לוועדות שלנו, אנחנו מקימים וועדות מיוחדות לעניין הזה. ובסך הכל זה עובד בסדר.

(1) - לפירוט המכללות אני מעדיף ששרה או יפה ידברו על המכללות כולל להוראה טכנולוגית וכו' של משרד החינוך. (2) - אוניברסיטאות - באוניברסיטאות הדברים נעשים על ידי הלימודים בתעודות הוראה לבוגרים בתחומי המדע: מתמטיקה, פיזיקה, ביולוגיה וכו'. כאשר תלמידים נכנסים או בשנה ג', אם זה לימודים של שלוש שנים, או אחרי שנה ג'. או בשנה ג' ואז הם לומדים ג' ועוד שנה. או הם מסיימים את הבוגר ואז הם לומדים שנה אינטנסיבית או שנה וקצת. וכאן יש מומחים גדולים ממני כמו דוד חן, זמירה ואח', שיגידו את הדבר הזה.

דוגמא יפה שמרים הזכירה אותה - אחת מני רבות - יש בתוכניות זרים יפים וכו'. אבל דוגמא שמרים הזכירה אותה שהיא מאוד יפה לדעתי - זו הדוגמא של החטיבה להוראת המדעים של אוניברסיטת חיפה שבפועל היא מתנהלת ולומדים בה באורנים. זאת אומרת, יש גם את הצד האקדמי של אוניברסיטת חיפה וגם את צד ההכשרה המעשית המצוינת, אם מותר להגיד, שהתפתחה במשך שנים רבות באורנים.

עוד שני דברים - אחד, יש חטיבה להוראה שלא הוזכרה כאן - להוראה במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, שאנחנו חשבנו שתהיה גם דגם למכללות טכנולוגיות אחרות, כמו מכללה אקדמית להנדסה אורט בראודה שבכרמיאל והיא טובה מאוד.

השנה זה נפתח במכון וייצמן ביוזמת המשרד יחד איתם עם תעודת הוראה.

אולי כדאי להזכיר, דבר שאולי חבל קצת שהוא קצת מופסק, המכון הטכנולוגי בחולון הוא מכון
שבאמת היה בדיוק לנושאים האלה.

ברשותכם, אני מבקש שנתייחס גם לנושא של המורים בכיתות י"א-י"ב. ד"ר זיו אמרה לנו בישיבה קודמת, שהמשרד דורש שהמורים שמכינים לבגרות בכיתות י"א-י"ב יהיו כולם בעלי תואר שני והמצב בפועל הוא לא כך.

האם במקצועות המדעים המצב הוא, אני מנחש, פחות טוב מאשר במקצועות האחרים. מה המצב לגבי המורים בכיתות הגבוהות?

אני לא יכולה לתת מספיק אינפורמציה לכיתות הגבוהות של י"א-י"ב. וציון יכול לתת את זה יותר
טוב. יש לו נתונים.

אבל כדי להשלים מה ששאלת קודם, אנחנו נותנים 235 מלגות מעו"ף למורים למדעים.

לא כרגע, נחזור לזה. אני כעת רוצה לדבר על המורים שמכינים לבגרות.

צריך לעשות הבחנה אולי בין המורים שכבר מלמדים מ-10 שנים ומעלה במערכת לבין אלה
שהתקבלו ב-10 השנים האחרונות.

ודאי שיש עדיין הרבה מורים שאינם בעלי תואר שני בחינוך התיכון. הרוב הגדול הוא בותק של למעלה מ- 10 שנים. כי אז עד ז' לא היתה מחויבות ואז עדיין ההשכלה הגבוהה של רמת תואר שני ומעלה היתה יחסית נדירה אצל מורים. ב- 10 השנים האחרונות אחוז המורים שהכשירו את עצמם לתואר שני, הוא גבוה מאוד. זה נכון כמעט לגבי כל תחומי ההוראה של הכשרה לבגרות בסופו של דבר בכיתות י"א-י"ב.

הדבר השני הוא, שאנחנו עדיין גם היום מדי פעם, וחלק מהמקומות, מקבלים מורים שאינם בעלי תואר שני מכיוון שפשוט בחלקים גיאוגרפיים של מדינת ישראל, או בתחומים מסוימים, אם לא נקבל אותם - לא יהיו מורים באותו מקום.

אמר נציג צה"ל, שלדעתו ראוי שמורים לטכנולוגיה יהיו מהנדסים. איך אתם מתייחסים לזה?

בהחלטות על הגישה הדיסציפלינרית יש לי דעה, אבל זה לא התחום האחריות שלי.

בכל מקרה לצד זה צריכה להיות ההכשרה הפדגוגית ואני אגב חושב שכל בעל מקצוע שהתמחה בתחום דיסציפלינרי באקדמיה - כל מה שחסר אחבר כנסת - זה לעשות לו את ההכשרה הפדגוגית כדי להפוך אותו למורה באותו תחום שהוא התמחה בו.

אמנון, מי מכשיר את ההנדסאים והטכנאים? האם הם מהנדסים או שהם בעצמם הנדסאים?

כל המורים הם הנדסאים, בעלי תואר ראשון, תואר שני. ישנם גם הנדסאים, שעושים חלק משיעורי ההתנסות.

אבל אני ברשותך רוצה להתייחס לנושא כח-אדם טכנולוגי. לעניות דעתי כאשר מדברים על מורים או כח-אדם להוראה במערכת החינוך - יש לעושת הבחנה בין שני דברים. בין דרישות הכוונה להוראה של מורים שעומדים להיכנס לתוך המערכת ומורים קיימים במערכת. כל החלטה שמשרד החינוך יקבל לגבי כח-אדם בהוראה, לא ניתנת לביצוע על ידי החלפתם של מורים אלה באלה.

לכן מורים שקיימים בתוך המערכת, שעובדים 5-10-20 שנה שהם תקועים בתוך המערכת, ההתייחסות לגבי השכלתם של האנשים האלה, היא פחות רלוונטית. למרות שמערכת החינוך עשתה ב- 10 השנים האחרונות והשקיעה משאבים רבים מאוד על-מנת לשדרג את השכלתם של המורים, לפחות בתחום החינוך הטכנולוגי.

בזמנו בחינוך הטכנולוגי היו מדריכים מקצועיים, אנחנו עשינו להם שדרוג להנדסאים. עשינו שדרוג למהנדסים במימון מלא של המדינה. ולא מעט מורים ותיקים במערכת שדרגו את השכלתם והם היום בעלי תואר אקדמי. לגבי מורים חדשים שנקלטים בתוך המערכת - הדרישה אחרת היא לתואר אקדמי כמו בחינוך היום.

אני רוצה להעיר כמה הערות למהות ולא כל-כך לדיון הפרטני. הבעיה היא לא רק כמה מורים יש
וכמה מוכנים לבוא. הבעיה היא האיכות של מה שקורה בשטח. אני מדבר מניסיון של כמה שנים באוניברסיטת בן-גוריון ששם אני מכיר את המורים שבאים לעשות תואר שני. זאת אומרת, יש להם כבר תואר ראשון, הם באים לעושת תואר שני בהוראת מדעים וטכנולוגיה. אז יש להניח שהם העילית של המורים בתחום הזה.

אני גם מדבר על ניסיון של עוד יותר שנים באוניברסיטה העברית. ואני רוצה להתייחס באמת לאיכות של המורים האלה. מקובל מאוד לתקוף את המורים, אני חושב שזה אחד הדברים השגויים ביותר שיש כאן. וכל התקפה על המורים זה כמו שאנחנו תוקפים חיילים שעומדים במחסומים.

קראנו הבוקר מכתב של מר רן ארז יו"ר ארגון המורים בעיתון הארץ שהוא מתלונן על זה שבכל
דבר מאשימים את המורים, בוודאי שיש הגזמה בעניין הזה.

זה המצב של המעמד של ההשכלה והערכים בחברה הישראלית. זה מקרין על כל דבר.

זה מקרין גם על האיכות של הלמידה וההוראה באוניברסיטאות. זה גם מקרין על האיכות של הלמידה וההוראה במכללות. וזה מקרין על האיכות של ההוראה והלמידה בבתי הספר. אולי יסודי לא, כי שם זה דברים אחרים, זה קצת יותר יחסים בין מורה ולתלמיד. זו אימא כזאת או אבא כזה שדואג לילדים ודואג להם להתפתחותם האמוציונלית גם כן.

אבל מחטיבות ביניים ואילך הלמידה לצערי היא לא משמעותית, היא לא רלוונטית, אנחנו נכשלים בזה שאנחנו מעבירים חומר. וזה אני אומר מחטיבות ביניים עד האוניברסיטאות. אנשים לומדים קורסים, שואלים אותם אחבר כנסת מה למדת בקורס הזה - אין להם מושג מה הם למדו, אבל הם עוברים את הבחינות. זאת אומרת, יש פה איזה מין דפוס שמכינים אנשים לבחינות, גם משרד החינוך לצערי תורם הרבה מאוד לדבר הזה. כי מה שמעניין אותו זה איך נבחנים בטימס ובפיזה ובכל מיני המבחנים שאנחנו כל יום מנצלים אותם.

ומה שקורה פה שיש חולה שיש לו לחץ דם גבוה מאוד, העורקים שלו סתומים, יש לו גם סוכרת. והוא בא לרופא, והרופא נותן לו אספירין כי יש לו במקרה חום או לא במקרה. אז נותנים כל רגע אספירין וכל רגע שני מודדים את החום. ואז הנה עוד מבחן ויגידו שאנחנו במקום 30 ולא במקום שחשבנו וכו'. יש פה איזה דבר שצריך לשנות אותו מן המהות. אני חושב שכדאי להסתכל במכתב של פרופ' גלילי שמדבר על זה.

זאת אומרת, האוניברסיטאות לא מכשירות נכון את המורים, משום שהאוניברסיטאות מזלזלות במורים. אני מדבר על הפקולטות למדעי הטבע ששם זה קורה. הפקולטות למדעי הטבע וזה אני מכיר מקרוב מהאוניברסיטה העברית, לא מאפשרות קורסים מיוחדים למורים. הם אומרים, אתם תלמדו את מה שכולם לומדים. ולכן חומר שהם לומדים הוא לא רלוונטי כל-כך לבית הספר. המורה בעצמו צריך לעשות את ההתאמה ואיך הוא יעשה את זה, אין לו כלים.

במכללות קרה אסון נוסף. קרה אסון של מה שנקרא אקדמיזציה, זה בסדר שהם דורשים תואר אקדמי - אבל צריך להיות מה טוב, מלמדים את המורים קורסים שהם לא מבינים אותם, יש סילבוס. הסילבוס דומה לקורסים מה שבאוניברסיטאות, אבל יש תווית של אקדמיזציה. אז מלמדים אותם קורסים, הם לא יכולים להשתמש בזה משום שזה לא רלוונטי. הם לא יודעים איך לתרגם את זה לכיתה.

דבר האחרון זה התוויות - פעם כשאני למדתי אז למדתי חשבון ביסודי. בגן בכלל לא למדתי שום דבר. עכשיו לומדים מתמטיקה בגן ילדים כבר. מה זה המתמטיקה הזאת - אותו דבר זה הטכנולוגיה. יש מחסור במהנדסים כל הזמן - אז מה נעשה - נעשה את התווית. עכשיו יש שיעור בטכנולוגיה - מה לומדים שם - השד יודע מה. תדבר עם אנשים שונים במערכת שממונים על החינוך הטכנולוגי - אם יש שם 10 אנשים, תמצא אולי 30 דעות. כל אחד מחליף את דעתו, מה זו בדיוק טכנולוגיה מיום ראשון או יום חמישי.

לכן יש פה בלבול מוחלט. במקום להיות ממוקדים ולעסוק בבעיה העיקרית - עוסקים בקטנות ובסטטיסטיקות.

אני אגע קודם כל בנקודה האחרונה שהועלתה פה. אני חושבת שהנושא של התאמת הקורסים למה
שמלמדים במערכת החינוך זה דבר מאוד בעייתי, כי תוכנית הלימודים מערכת החינוך משתנה חדשות לבקרים. צריך באמת ידע חזק ואחת מהדיסיפלינות בתחומי מדעי הטבע והרבה מאוד עבודה במה שנקרא, דידקטיקה דיסציפלינרית. את זה עושים טוב אני חושבת, גם במכללות וגם באוניברסיטאות.

לגבי משיכת סטודנטים לתחומים האלה, גם בתכניות המצוינות במכללות לחינוך שהן תוכניות מאוד אטרקטיביות, תוכניות יותר מואצות מבחינת הזמן, מלגות וכו', דרישות כניסה גבוהות - האנשים שבאים, לא בוחרים הרבה בתחומי מדע הטבע. זאת אומרת, יש משהו בסיסי שמרתיע אנשים או שהם לא למדו את זה בתיכון, מפחדים מהתחומים האלה, זה נראה להם תובעני. תוכנית הלימודים גם יותר דורשת, פשוט לא באים. זאת אומרת, גם כשעושים מאמצים למשוך אנשים טובים - זה מאוד קשה.

בין האנשים שבאים, מהנדסים, נפלטי היי-טק וכו', שבאים ללמוד חלקם לא מצליחים להחזיק מעמד בבית הספר בגלל תנאי העבודה הבלתי נסבלים. הם באים ללמד, הם לא יכולים להסתדר עם המשכורת. אני פשוט מכירה גם באופן אישי כמה אנשים כאלה. לא יכולים להסתדר עם המשכורת, הם כל הזמן מחפשים עבודות אחרות ונוספות ושיעורים פרטיים. הם מנסים לחזור להיי-טק.

השיעורים הפרטיים הם משום שבבית הספר השני המורה לא מספיק להעביר את החומר.

זה יכול להיות ויש הרבה סיבות לזה, אבל זה לא רק הכשרת המורים.

מנקודת מבט של המל"ג אני בכל זאת רוצה לדבר על נקודה אחת. המל"ג מאשר את כל תוכניות ההכשרה להוראה במכללות החינוך. משום שהתוכניות האלה הם חלק אינטגרטיבי מתואר אקדמי. לכן יש בקרת איכות. ובקרת איכות היא די גבוהה. עד שנותנים היתר ואחבר כנסת אחרי ההיתר, יש ועדת מעקב עד שנותנת הסמכה. יש בקרת איכות לפחות על תכנית הלימודים, על רמת הסגל וכו'.

באוניברסיטה, אני לא מדברת על תוכניות לתואר שני שהם בהוראת מקצוע - על התכניות לתעודת הוראה אינן מגיעות למל"ג. ולמל"ג אין שום say לגבי מה שקורה שם. אני לא אומרת שהאיכות לא טובה - אני רק אומרת שמנקודת מבט של המל"ג, הכשרת המורים לתעודת הוראה בכלל ובפרט בתחומים האלה - פשוט לא נמצאת על שולחן המל"ג.

אם זה יגיע לשולחנכם, יש לכם את הכלים לטפל בזה?

בוודאי שיש לנו כלים לטפל בזה.

אנחנו עוסקים בתארים.

אני יודע, לכן אני שואל אם יש לכם את הכלים לעסוק בנושא של ההוראה.

בפברואר 2004, ב"הד החינוך" התפרסם מאמר של פרופ' רון אהרוני, שהוא מהפקולטה למתמטיקה בטכניון, ואי אפשר להאשים אותו באיזו אבדה יתירה למכללות או איזשהו אינטרס. יש לו אמירה אחת שאני חושבת שממש חשוב שנתייחס למה שהוא אומר.

העובדה שהתוצאות במיצ"ב לא משביעות רצון, אסור מזה להקיש ולומר שהמורה אשם ואופי ההכשרה במכללות לא בסדר. צריך להיות מאוד זהיר פה כי יש הרבה אלמנטים. הוא טוען למשל שההכשרה צריכה להיות של מורים ביסודי, פחות אקדמית ויותר מעשית. ולפחות חלק מהצוות של מכללות צריך להיות מורים. משתפים מורים למשל בבניה של תכניות לימודים. הרי הגישה התבניתית במתמטיקה והשפה כמכלול, מי בנה את התכניות האלה - מורים? אנשי אקדמיה.

העניין של המיצ"ב, אני מביאה פה מסר מאנשים שבאמת נמצאים בשטח, ממורים למדעים. הם מבולבלים לחלוטין. מיצ"ב של תשס"ב זה X, בתשס"ג זה כבר לא בדיוק אותה פרופורציה בין הנושאים. זה לא בדיוק אותם נושאים, הם עד היום למשל לא יודעים מה יהיו התכנים של המיצ"ב השנה.

הביקורת שלך היא ראויה, אבל הנושא שלנו היום הוא, הכשרת מורים. בבחינות המיצ"ב אנחנו נעסוק בקרוב, יהיה לנו דיון בשבוע הבא. אבל כל מי שמעוניין לבוא, שיתעניין בלוח הזמנים שלנו בשבוע הבא שיופיע באינטרנט החל מיום חמישי.

אני לא חושבת שנוטים להתייחס לדעה של רון אהרוני שהוא מתמטיקאי והוא הביע דעות
בתחום החינוך המתמטי בלי להכיר את התחום.

זה לגיטימי לשמוע דעה, כמה משקל לייחס שאלה אחרת.

אני רוצה לשמוע את אחד המפמ"רים.

קודם כל לגבי ציבור המורים, אני מפמ"ר בחטיבה עליונה, לגבי המורים המכינים לבגרות בתחום הפיזיקה, לרובם יש תואר שני ומעלה. יש למעלה מ- 100 מורים בעלי תואר שלישי בבתי הספר התיכוניים, מאלה שמכינים לבגרות.

אנחנו מכשירים למהנדסים שסיימו הנדסה בפקולטות שקשורות למדעים והיה להם לימודי מדעיים ותחומי ההכשרה שלהם, עם השלמות מסוימות ללמד גם כן מדעים בחטיבה העליונה. כך שמבחינה זאת ציבור המורים הוא בהחלט עומד בסטנדרטים למעט מה שכאן אמנון הזכיר, מתרבה התופעה שהמורים הוותיקים הם בין המורים הטובים ביותר, אבל יכול להיות שהם בעלי תואר ראשון בלבד. בסך הכל, לפחות תואר שני במדעים.

בישיבה קודמת שמענו ש- 50 אחוז מהמורים אינם בעלי תואר שני. האם הכוונה היא לותיקים,
לחדשים, או לסך הכל?

בסך הכל למעלה מ- 50 אחוז מהמורים שמגישים לבגרות, זאת אומרת בחטיבה העליונה, הם בעלי תואר שני ומעלה.

למעלה מ- 50 אחוז זה 51 או 80?

זה 67 אחוז. אולי בביולוגיה או כימיה זה קצת שונה, אבל בגדול זו אותה תמונה. פה ושם ישנם
מסיימי מכללות עם תואר B.Ed שעברו ועשו אחר כך תואר שני דיסציפלינרי באוניברסיטאות והם השתלבו יפה מאוד. בתחום שלי ישנו אחוז ניכר, בוודאי שלא מבוטל, של מורים בעלי רקע מארצות חבר העמים, שהסתבכו בשנים האחרונות.

אני מנחש שרוב בעלי התואר השלישי הם מעולי בריה"מ זה נכון?

בהחלט לא. גם במחלקות להוראת המדעים של האוניברסיטאות כאן. מורים מהשדה שהמשיכו הלאה והוציאו תואר שלישי.

אני רוצה לדעת איך הפיזור בין המרכז והפריפריה בתארים. זאת אומרת, כמה מהמורים בפריפריה הם בעלי תואר שני?

אני חושב שאי אפשר לקבוע מסמרות. פריפריה מבחינתנו זה הגליל, קרית שמונה ושם ישנם
מטובי המורים. יכול להיות שבאופקים ובשדרות אין כרגע מורים והם נעזרים בכוחות חוץ.

זאת החלוקה בין צפון לדרום, או שהבאת לנו במקרה דוגמאות?

במקרה הבאתי דוגמאות. ישנו פרופ' לפיזיקה שמלמד בדימונה והוא פרופ' מקביל באוניברסיטת
בן-גוריון.

יולי תמיר אפשר לקבל מכם את הפיזור הזה, בבקשה?

תנו לנו נתונים של מורים בעלי תואר שני שמלמדים בכיתות י"א-י"ב, שני שליש, פעם
שעברה שמענו חצי. והפיזור שלהם לפי אזורים בארץ?

גם לפי המקצועות.

לגבי תכניות לימודים נאמר כאן ואני גם איש האגף לתכניות לימודים, בכל אופן בכל וועדת
תוכנית שקובעת את הסילבוס או משנה תוכנית - יושבים בצד אנשי האקדמיה גם מורים מהשדה וגם אנשי משרד החינוך. ותפקידם לאזן בצורה, אני חושב שלטעמי היא משביעת רצון מצד אחד, את הדרישות האקדמיות אולי שרוצות יותר להסתכל על subject meter עם האיזון החינוכי יותר.

אני רוצה להתייחס לדברים שנאמרו כאן על ידי נציג אוניברסיטת בן-גוריון, לגבי הבלבול במערכת
החינוך. אני רוצה להתייחס לזה ולהתייחס גם לנושא של הכשרת המורים שזה בעצם נושא הדיון.

אנחנו יצאנו בתוכניות מאוד מובנות, שפיתחנו אותן יחד עם המוסדות להשכלה גבוהה, בתחומים של מדעים וטכנולוגיה. יש לנו תוכניות מובנות מגן הילדים ועד החטיבה העליונה. צריך לקחת בחשבון שבמקביל לתכניות הלימודים פותחו חומרי למידה גם בתוך האוניברסיטאות, בדרך כלל המחלקה להוראת המדעים. מערכת החינוך גם היא מפתחת תוכנית לימודים חדשה וחומרי למידה חדשים, ולא מתחילה מנקודת אפס.

בתוך המערכת ישנם מורים קיימים, שחלקם קיבלו הכשרה מסוג מסוים, כמו המורה הכולל בבית הספר היסודי. היום המערכת שואפת יותר ויותר להגיע למושג שנקרא מורה מקצועי גם בתוך בתי הספר היסודיים. בחטיבות הביניים ובחטיבה העליונה אנחנו מדברים על מורים מקצועיים.

לגבי המונח או המשפט הזה, "לא יודעים מה זה טכנולוגיה", יש תוכנית לימודים ברורה ובהירה מה זה אומר מדע וטכנולוגיה בכל אחת משכבות הגיל. יש תוכניות ברורות מאוד מה זה אומר טכנולוגיה בחטיבה העליונה. נכון שבתוך המערכת גם בתחום של מדעים וגם בתחום של טכנולוגיה - ישנם מורים שהגיעו בכלל ממקומות אחרים. ובמהלך השנים הפכו להיות המורים למדעים או מורים לטכנולוגיה. זה אותו דור שאנחנו מדברים עליו.

לדוגמא, מורה למלאכה הפך להיות מורה לטכנולוגיה. אי אפשר להוציא אותו מתוך המערכת - המערכת עושה את הכל כדי להכשיר אותו ולהתאים אותו לתכניות הלימודים החדשות.

מה המורה למלאכה עושה היום אחרת כמורה לטכנולוגיה? אני מדבר על הכיתות הנמוכות - בכיתה א'.

קודם כל אני מבקשת לא לעשות את ההפרדה של בין מדע וטכנולוגיה, כי זה לא שני מקצועות
נפרדים היום. לא ביסודי ולא בחטיבות ביניים, הם לא מקצועות נפרדים אלא זה מקצוע לימוד אחד.

המורה למלאכה עבר את אותה ההכשרה שעבר המורה הכולל כדי ללמד את המקצוע שנקרא מדע וטכנולוגיה. למה אתה לא שואל אותי לגבי המורה הכולל - אותו דבר. המורה הכולל שההתמחות שלו יכולה להיות בעברית והוא נדרש ללמד מדע וטכנולוגיה בבית הספר היסודי - קיבל את ההכשרה של המורה למלאכה.

חנה ויניק תספר לך על מסלולי הכשרה מאוד ארוכים, גם למורה חטיבות ביניים. מורה עם תואר ראשון בביולוגיה שצריך עכשיו ללמד את המקצוע החדש שנקרא, מדע וטכנולוגיה, מקבל השתלמות של 660 שעות, אחרי שהוא סיים תואר ראשון בבית הספר. כמובן שכשאנחנו על התהליך העכשווי, אותם מורים שיצטרכו ללמד מדע וטכנולוגיה בבית הספר היסודי ובחטיבות ביניים, אלו מורים שיצטרכו להתמחות בזה.

אני רוצה לומר כאן משפט אחד שנאמר על ידי פרופ' דוד חן ואני חושבת שהוא נושא שצריך להישקל פעם נוספת. מאחר ובתוך המכללות להכשרת מורים אין ריצה אדירה להתמחות בתחום של מדעים לבית הספר היסודי ולחטיבות ביניים - אני חושבת שצריך לשקול את הנושא שמורים לתחומים האלה - יתמחו גם במוסדות להשכלה גבוהה, כדי שיהיו קאדר של מורים אקדמיים שתחום ההתמחות שלהם הוא במדעים וטכנולוגיה. על טכנולוגיה אין מה לדבר - זה חייב להיות מי שבוגר הנדסה או תחום אחר שלומד במוסד להשכלה גבוהה. כי לא יכול ללמד תעשייה וניהול או אלקטרוניקה מי שלא סיים תואר ראשון לפחות בתחום הזה.

מיהו הגורם שמוסמך להחליט על כך?

מה שהתבקשתי להגיד על ידי פרופ' כץ, שהוא יו"ר המזכירות הפדגוגית, שהנושא הזה נדון כעת
בשתי וועדות. ישנה וועדת דברת שדנה בנושא.

כדי להחליט שבוגר בית ספר לחינוך הוא אקדמאי במתמטיקה, אבל הוא למד באוניברסיטה, לא
במכללה?

זה לא מנדט שלי.

א: אני רוצה לומר שאני מצטרפת במאה אחוז לטענה שאסור להאשים את המורים בכל דבר.
תוצאות המיצ"ב והתוצאות במבחנים הבינלאומיים הם לאו דווקא באשמתם של המורים או הכשרה. יש פה רקע סוציו-אקונומי, יש פה הרבה מאוד בעיות במדינה רב-תרבותית כמו שלנו. אז לזרוק את הכל על המורים ועל ההכשרה, זה לחפש את מה שאיבדנו מתחת לפנס.

הערה שנייה, בעניין הוראת המדעים, יש פתרונות במערכת. המוסד "חמדה" בתל-אביב, הינו מוסד מעולה להוראת המדעים שמנסה להתגבר על המחסור במורים טובים למדע על ידי זה שבמקום להביא את המורים לתלמידים -מביאים את התלמידים למורים. עם מעבדות מאוד מפותחות. וזה דבר שצריך לאמץ אותו.

הערה שלישית - אני קוראת פה במסמך הרשמי של משרד החינוך.

זה מסמך של הכנסת על פי נתונים ממשרד החינוך.

שאין צורך עד כיתה ז', דהיינו עד חטיבת ביניים, אין צורך שהמורה יהיה מומחה באחת מהדיסיפלינות. וזה שורש הרע. לכן זה צריך להיות ברמה של B.A כמו באוניברסיטאות.

הערה אחרונה - אף אחד לא טען, בכל העולם אין מי שטוען וגם לא סביב השולחן הזה, שמספיק שאנשים יידעו את הדיסיפלינה והם כבר יהיו מורים. כבר אין דבר כזה, לא באוניברסיטאות, לא במכללות, לא בארצות הברית ולא בישראל. חשוב הבסיס הנכון בדיסיפלינה, עם הכשרה נכונה מידע תוכן פדגוגי. את זה יכולים לעשות בכל המוסדות ואני מסכימה עם מה שתמר אמרה.

פרופ' בן-פרץ, את התייחסת לדברים באמת מטרידים שרשומים כאן. אבל אנחנו שמענו היום
מהגב' זיו שקיימת מגמה, שהמורים המתמחים-המקצועיים ייכנסו כבר לכיתה ג'.

נכון. עובדה שבמתמטיקה זה כבר פועל, באנגלית זה כבר פועל ובמדעים זה יהיה. והבעיה לא נסיט
אותה מזה שלא ילכו ליסודי - אם לא ישתנו שם התנאים.

אמר את זה דוד חן, והוא נתן מספרים. יש כבר באוניברסיטאות סטודנטים שהולכים למדעים
והולכים למתמטיקה. ויש ניסיון של האוניברסיטה העברית וגם של מוסדות אחרים, איך אפשר לגייס אותם למספר שנות הוראה. בסך הכל זה יכול להיות לברכה. אבל את המאגר הזה שכבר פנו למדעים או למתמטיקה הם לא באים למכללות. אם הם טובים במתמטיקה או במדעים - הם לא באים למכללות. ולכן צריך לנצל את אלה שבאים לאוניברסיטה.

כנציג הסתדרות המורים, אני שומע את כל מה שקורה. בשביל להביא כוח מעולה, גם משרד
החינוך וגם המערכת הפוליטית, לא לתקוף את המורים - להביא אותם למצב שאנשים יראו את המערכת כמערכת טובה שכדאי לבוא אליה.

אני מציע לעצמנו לסכם כך.

הוועדות - וועדת החינוך והתרבות וועדת המדע והטכנולוגיה קוראות למשרד החינוך והתרבות לחזק את לימודי המדעים והטכנולוגיה בעיקר לגיל הרך.

הוועדות קוראות למשרד לגרום לכך שבמכללות להכשרת מורים יוכשרו מורים למדע וטכנולוגיה במספר הנדרש למערכת החינוך. במיוחד לבתי הספר היסודיים ולעשות מאמץ להשלמת החסרים. הוועדות קוראות למשרד לאשר גם לאוניברסיטאות, להכשיר מורים למדע וטכנולוגיה לבית הספר היסודי.

הוועדות משוכנעות כי הכשרתם של מורים למדעים צריכה להיות אקדמאית, כי הכשרת מורים לטכנולוגיה - תהיה אקדמית במקצועות ההנדסה והמחשבים. הוועדות מודאגות מהמצב בו רק החל מכיתה ז' על המורה להיות בעל התמחות ספציפית. הם שמעו מנציגי המשרד הצהרה על כוונה לשבץ כבר מכיתה ג' מורים מקצועיים במתמטיקה ובמדעים. והם קוראות לו לאכוף מדיניות זו ולוודא כי היא אומנם מתבצעת בפועל.

הוועדות משוכנעות כי על מורים למדע וטכנולוגיה לכיתות י"א-י"ב להיות בעלי תואר שני ומבקשות מהמשרד להעביר אליהן נתונים על אחוזי המורים בעלי תואר שני להוראת המדעים לפי אזורים ויישובים בארץ, בהבחנה בין מקצוע למקצוע.

הוועדות קוראות למערכת לתמרץ סטודנטים למלגות משמעותיות להוראת המדעים וכן בהעמדת הלוואות עומדות שתהפוכנה למענק לאחר מספר שנות הוראה.

עידוד המורים ללמוד תואר שני בהוראת המדעים והטכנולוגיה.

בהחלט כן.

אני מבקשת שמשרד החינוך יהיה בקשר עם האוניברסיטאות ויעדכן אותן לגבי מלגות, מאחר שנציגי האוניברסיטאות אינם יודעים על מלגות לא מנוצלות.

אני אכתוב על כך מכתב.


אני מבקש להודות לכולם. כמובן שלא סיימנו, אבל אני חושב שהצלחנו להקיף די הרבה בשעה וחצי. אנחנו נחזור לנושא הזה ובאמת תודה רבה לכולם.



הישיבה ננעלה בשעה 11:00