פרוטוקולים/כספים/7158



5
ועדת הכספים
29.9.2003

פרוטוקולים/כספים/7158
ירושלים, כ"ד בתשרי, תשס"ד
20 באוקטובר, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון




פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ג' בתשרי התשס"ד (29 ספטמבר 2003), שעה 10:00

שינויים בתקציב לשנת 2003.

חברי הוועדה: אברהם הירשזון – היו"ר
רוחמה אברהם
חיים אורון
דניאל בנלולו
רוני בריזון
גילה גמליאל
משה גפני
אבשלום וילן
משולם נהרי
מיכאל נודלמן
נסים דהן
יעקב ליצמן
ניסן סלומינסקי

רן אלון - החשב הכללי, משרד האוצר
שרון פדר - בנק אוצר החייל
אמיר אסרף - אגף התקציבים, משרד האוצר
יגאל גדרון - אגף התקציבים, משרד האוצר
משה בר סימן טוב - אגף התקציבים, משרד האוצר
אפרת כהן - אגף התקציבים, משרד האוצר
שגיא בלישה - אגף התקציבים, משרד האוצר
דניאל לימור - אגף התקציבים, משרד האוצר
ערן ניצן - משרד התמ"ת

טמיר כהן

סיגל גורדון



שינויים בתקציב לשנת 2003

היו"ר אברהם הירשזון: רבותיי בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא שינויים בתקציב. פנייה ראשונה על סדר היום, פניה מס' 408, עסקים קטנים.

החלק העיקרי של הפנייה הוא העברה של 30 מיליון שקל מתוך 50 מיליון שקל, שיהוו פיקדון בבנקים ובעצם ימנפו כספים של הבנק, פי חמש, קרי, לקרן כללית של 250 מיליון שקלים, שיינתנו כהלוואות להקמה או הרחבה או להון חוזר של עסקים קטנים, ובעצם יהוו פתרון של אותו כשל שוק, שכיום הבנקים, מטעמים של קושי בחילוט ערבויות לא הפעילו את הקרנות הקיימות, הקרן הזאת תחליף את הקרנות הקיימות. בגלל שהכסף מופקד מראש בבנקים, הקרן תאפשר לבנק את הרצון ללכת לדאוג שעסקים קטנים אכן יקבלו - - -

איך מצורך של 250 מיליון שקלים יספיקו 30 מיליון שקלים?

הסברתי בהתחלה, מדובר ב-30 מיליון שקל מתוך 50 מיליון שקל, מדובר במנה ראשונה, שמהווה 30 מתוך 50 מיליון שקל, ה-50 האלה הם פיקדון בבנקים, הבנק התחייב להעמיד מול ה-50 מיליון שקלים עוד 250 מיליון שקל. יותר נכון, על כל שקל שהמדינה תשים, הבנק ישים עוד ארבעה בנוסף. בסך הכול, אם הם ינצלו את כל ה-50 מיליון שקל, זה יגיע ל-250 מיליון שקל. זה כבר משהו שתלוי בבנקים ובלקוחות.

מהם התנאים?

על התנאים, הכי טוב שרן אלון מהחשב הכללי יציג אותם.

למעשה הקרן משותפת לבנקים ונקבעה על פי תנאים שמוסכמים על משרד האוצר ומשרד התמ"ת. הקרן היא קרן תקציבית שאמורה לאפשר מינוף של כספים לטובת העמדת אשראים לעסקים קטנים. הקרן היא למטרה של הון חוזר, הקמה או הרחבה של עסקים קטנים. המסלול הוא מסלול להלוואה עד חמש שנים עם אפשרות של עד חצי שנה גרייס כאשר הסכום המקסימלי להלוואה הוא 500 אלף שקלים. הריבית בהלוואות כנהוג במערכת הבנקאית. ההלוואה ניתנת כאשר הקרן מהווה 70% לכל הלוואה שתועמד כאשר יש מגבלה מקסימלית של בטוחה שזה סכום סך הביטחון שמופקד בבנק. אנחנו מעמידים לדוגמה 50 מיליון שקלים, הבנק יעמיד כנגד זה עד 250 מיליון שקלים, כאשר במקרה ויהיה defavlt , הסכום המקסימאלי שהמדינה משתתפת לטובת חיסול ה- defavlt כלפי הלווים זה 50 מיליון, לא יהיה מעבר לזה.

ואם יהיה מעבר לזה, מה ייקרה?

על הבנק. אבל פר הלוואה בודדת זה 70%.

ולא יותר מ-250 מיליון שקלים.

הבסיס של ההערכה, וזאת ההערכה המקצועית של הבנק, שאחוזי ה-defavlt שיהיו בקרן יהיו הרבה יותר נמוכים מאשר 20% שהיום מהווה את סך הפיקדון. הכוונה היא, ליצור כאן מנגנון של ביצוע בדיקה כלכלית מקצועית של אותם לווים שיפנו לקרן, כדי לוודא שמי שיקבל את ההלוואה, יש לו גם את היכולת להחזיר את ההלוואה.

היום יש לו את היכולת להחזיר את ההלוואה, אבל התוכנית הכלכלית של ביבי הולכת לעשות אותו מסכן מחר. רק שתדעו זאת.

בגלל שיש 70% ערבות של המדינה, אנחנו מניחים שהבנק, מעבר ל-30% אין לו אינטרס לבקש יותר.

לא, אנחנו לא מניחים, זה הכלל.

כלומר, לבנק אין שום סיכון.

לגבי התנאים שנדרשים מאותו לווה הם: עמידה בתנאים של יכולת כלכלית בהחזר ההלוואה. מדובר בעסקים שאין להם חובות לא מוסדרים לרשויות המס, במסגרת ההלוואה ייקבעו התנאים שלגביהם מיועדות אותן תמורות שיתקבלו במסגרת ההלוואה, אותו לווה מתחייב שהתמורות שיתקבלו בהלוואה ישמשו אותו לצורך הפעילות שלשמה היא נועדה, הלווה מתחייב שלא למשוך את הכספים באופן שהבעלים ימשכו אותם בצורה כזאת או אחרת.

אני בעד ההצעה אבל אני מציע שנדע על מה אנחנו מחליטים, הבנק ייתן הלוואה ב-100% ביטחון, 70% מהממשלה ו-30% מהלקוח. וברגע שהוא יגיע למיצוי הסכום הוא לא ייתן יותר. הבנק לא יכנס לחשיפה ונגיע מהר מאוד למצב שבו אנחנו נמצאים עכשיו משום שברגע שהסכמתם ל-70% השתתפות, הבנק יאמר, יש לי ביטחון של המדינה ב-70%, למה לי להסתכן מעבר לזה. ברגע שיש 30% מהלקוח ו-70% מהמדינה, זה 100%. זה לא הוריד את הריבית. יש פה קרן, לבנק אין עניין משלו - - -

למה, הוא ממנף את הקרן מבסיס - - -

אין לי בעיה היום להביא מינוף של אחד לאלף. הבנק לא הוריד את הריבית, הבנק הוא צינור להעברת הכסף. לפי מה שאני שומע, נותנים לבנק את כל הסמכויות, בסופו של דבר, הבנק יקבע אם לתת את ההלוואה או לא. נתנו 50 מיליון שקל לבנק - - -

בפעם הראשונה, 30 מיליון.

אני הולך קצת יותר רחוק מחבר הכנסת חיים אורון, הוא אומר שהוא תומך בתוכנית אבל יש לו הערות לתוכנית. לדעתי יש כאן אחיזת עיניים גדולה מאוד ואני מצטער לומר את זה למרות שחברת הכנסת רוחמה אברהם השקיעה חודשים ארוכים של עבודה מרובה כדי לנסות לעזור לעסקים הקטנים, אבל האוצר כנראה יותר מתוחכם. מה קרה? בתוך התקנה הקיימת יש היום סיוע לעסקים קטנים בסך של 72 מיליון שקל, הורידו זאת ל-42 מיליון שקל. לקחו את הכסף מתקנה קיימת והעבירו אותה לתקנה נפרדת וקראו לזה: קרן לסיוע. מה שהיה צריך לעשות, לקחת את הכסף הזה ולהוסיף לתוך 72 מיליון. מה עשיתם, לקחתם את זה לקרן נפרדת, עשיתם תקנות מחמירות, לא עשיתם שום טובה לעסקים הקטנים כי אם נתתם אחריות ממשלתית והשארתם את הריבית, זאת אומרת שהעלתם את הריבית. כולנו למדנו כלכלה, הממשלה נותנת ערבות והריבית נשארה אותה ריבית, ריבית בנקאית, זאת אומרת שהעלתם את הריבית. לקחתם ערבות ממשלתית ונתתם ריבית בנקאית, לא הואלתם אתם בדבר. ברגע שאתם מחייבים את הלווה להביא ערבות עצמית של 30%, זאת בדיוק הבעיה, אותם עסקים קטנים שלא מימשו את הזכויות שלהם היתה להם בעיה, הם לא הצליחו להביא ערבות על ה-30%, חשבנו שכאן הקלתם, אתם מסתפקים ב-70% ערבות ממשלתית בלבד. הדיון היה שלא נבקש מהם ערבות עצמית כי אין להם גם על 30%. אז מה עשינו עכשיו, שוב הקרן הזאת לא תהיה שימושית, אז תשאירו את התקנה הראשונית כפי שהיא, 72 מיליון שקל ולא 30 מיליון שקל.

גם את זה הוא יוריד בקיצוץ הבא.

זמן רב עבר מאז שהחל התהליך מהיוזמה ועד האישור של הקבינט הכלכלי-חברתי. אתם אומרים שעל הבנק אין שום סיכון, העובדה היא, שאין הרבה בנקים שעומדים בתור. הרעיון הוא, שבשורה התחתונה, הבנקים לוקחים את הסיכון המרבי. ב-1993 היתה קרן דומה, היה שיעור defavlt די גבוה, הבנקים נכוו והיום ניסינו לשפר את זה בכל מיני אלמנטים. גם לנו אין שום עניין, שהקרן הזאת תהיה רק איזה שהיא כותרת בעיתון כי אחרת לא היינו משקיעים מאמצים, הרעיון היה ליצור מצב, שעסקים יבואו לקחת אשראי ולדעתנו זה מה שייקרה. ההטבה ללווים היא הטבה מאוד משמעותית כי מתוך חצי מיליון שקל הם צריכים לגייס אך ורק 30% ביטחונות, 30% ביטחונות זה הרף המקסימלי. תהיה ועדה משותפת של הבנק עם נציגי האוצר, יכול להיות שיאושרו גם הלוואות לעסקים בלי 30% ביטחונות או פחות מ-30% ביטחונות.

ההטבות הנוספות הן, בקרנות הקודמות למשל היה צריך לעשות שעבוד כללי על העסק, לא היתה אפשרות לקבל את האשראי הזה בגלל בעיות של הבנקים לגייס הסכמה. הרעיון הוא, שהיום יש ואקום, העסקים הקטנים מחכים לקרן הזאת. אנחנו חושבים שהקרן הזאת מאוד אטרקטיבית. מבחינת הריבית, מדובר בריבית שיש לה רף מקסימלי של פריים + 2.9.

הבנקים נותנים היום פריים +0.5.

הם לא נותנים פריים + 0.5 לעסק קטן שזקוק לסיוע, העסק הקטן לא מקבל, זאת הבעיה. הבעיה של העסק הקטן היא בעיקר להביא ביטחונות. 70% ערבות מדינה זה 70% פר לקוח, אבל אל תשכחו שמדובר ב-20% גורף, זאת אומרת שאם תהיה קטסטרופה במשק, רוב הסיכון הוא על הבנקים. כל הרעיון של התוכנית, למנף את ערבות המדינה פי חמש. זה אומר, שמרבית הסיכון נופל על הבנקים.

אם זה יופי, למה התנגדתם כל השנים?

אני אגיד לך למה התנגדנו, כי אנחנו מכניסים היום קרן קיימת ולמה היא לא עובדת, היא לא עובדת בגלל כל מיני חסמים וקריטריונים שהטילו על הקרן.

כמה היתה ערבות המדינה?

70%. היה צריך לעשות שעבוד שוטף כללי, היו כל מיני קריטריונים, למשל, שעסק לא יכול להיות בחריגה.

בסופו של דבר, בנק שרצה לחלט את הכסף היה צריך לבוא לקומה 5 במשרד האוצר, לחשב הכללי, והיה צריך להסביר למה הוא צריך לחלט, העלויות של החילוט יצאו יקרות יותר מהגבייה עצמה. את הכשל המרכזי הזה אנחנו פותרים בזה שאנחנו מפקידים מראש את הפיקדון בבנק, מאפשרים לו את מנגנון החילוט. זאת בדיוק הסיבה שהבנק נכנסים לקרן הזאת, בניגוד לקרן הקודמת, בנקים שלא הסכימו לקרן הקודמת רוצים להיכנס לקרן הזאת. הערה לחבר הכנסת דהן וחבר הכנסת אורון. חבר הכנסת אורון, 20% הם מסך הפקדונות שהבנק העמיד בפועל, לא מאיזה כסף ערטילאי ששוכב אצלו. כלומר, אם הבנק בחר מתוך 10 מיליון שקלים להנפיק אשראים ב-20 מיליון ₪, כך שהחלק של המדינה הוא רק 4 מיליון, הוא מקבל 20%, רק 4 מיליון הוא יכול לחלט מזה. מול מה שהבנק יעמיד בפועל, אנחנו 20%.

אני מבקש לדעת, באיזה שיעור של כלכלת שוק חופשי הפרק הזה מופיע?

בכשל שוק.

להערה של חה"כ דהן על כך שמדובר באותו כסף מאותו מקום, בתוכנית הכלכלית האחרונה, בעקבות בקשה של השר טומי לפיד, העברנו כסף לטובת עסקים קטנים. הכסף היה ידוע מראש, בישיבת הקבינט החברתי כלכלי דובר שזה כסף שילך לשם, לא מדובר באותו כסף, לא מדובר בכסף שהיה בתקנה מראש, אפשר להשוות זאת מול התקציב המקורי ולראות זאת.

מה היא עמותת "אופריישן אינדיפנדס"?

"אופריישן אינדיפנדס" היא פעילות של עמותה שנסגרה לפני כשלוש שנים, באה בדין ודברים, היה על זה דוח מבקר. מדובר בעמותה שנסגרה לפני כשלוש שנים עם שכר של מנכ"לית שלא נסגר, בזמנו הועברו 5 מיליון שקלים לטובת העניין הזה. היתה התנגדות לסגור את זה עם הפיצויים שדוברו עליהם, סוכם כי בעזרת החשב הכללי - - -

תגיד מה העמותה עשתה?

אני לא יודע מה הפעילות הספציפית של העמותה.

מה מטרת העמותה?

מאחר ובהגינות רבה הוא טען שאין לו מידע בנושא הזה, הוא ימציא לך את כל המידע בנושא הזה.

אולי זה דבר שאסור לאשר?

אני אבקש הוא ימציא לך את המידע בנושא הזה.

אני רוצה להבין, העמותה היא עמותה ממשלתית? הכסף הולך ישירות לעמותה?

הכסף הזה הולך לסגירת התחייבויות כלפי מנהלת העמותה.

אתה חוזר על הדברים שכתובים כאן, אבל אני שואל, האם העמותה הזאת היא עמותה פרטית או שאנחנו מעבירים את הכסף למשרד ממשלתי והוא מעביר את הכסף?

אנחנו לא מעבירים את הכסף למשרד ממשלתי.

אם כך, זה נוגד לחוק להעביר כסף לעמותה.

הוא הסביר רק את סעיף 3, האם אפשר להסביר גם את יתר הסעיפים, מה זה "עלי נגב" והארגון שהולכים להעביר לו את הכסף?

אני אסביר את שני הסעיפים. ראשית, ארגון BIPM , מדובר בארגון של המעבדה לפיזיקה, יש חוב של מדינת ישראל מלפני שנתיים לשחרר את העסק, מי שלא יודע, למדינת ישראל יש מעבדה לפיזיקה, היא יושבת בגבעת רם, המעבדה במצב לא טוב, צריך לשלם את החוב הזה, זה חלק מהאמנות הבינלאומיות. הסכמנו לשלם כסף כדי לשלם חוב עבר.

הסעיף השני, "עלי נגב", יסביר אותו ערן.

מדובר על יישום של החלטת ממשלה בדבר הקמת כפר שיקומי בדרום. ההחלטה מעגנת תקציבים מהרבה מאוד משרדים, בין היתר גם ממשרד התעשייה והמסחר ומקימה את הכפר השיקומי הזה.

תודה רבה. אני מעמיד להצבעה את פנייה מספר 408, מי בעד ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – 1
נמנע – 1
פנייה מס' 408 נתקבלה.

תודה רבה, ההצעה עברה. אני מבקש לברך את חברת הכנסת רוחמה אברהם ולומר, שעשית מאמצים גדולים מאוד כדי לשנות לפחות תהליכי חשיבה בכל הנושא של עסקים קטנים. אני לא יכול לומר לך, שאני שבע רצון כמו החברים האחרים, אבל אני מבקש שתמשיכו בנושא הזה ותמשיכו להעמיק בנושא של עסקים קטנים. אני בטוח שבסופו של דבר נתרום את תרומתנו הצנועה בצורה הרבה יותר גדולה.

אני רוצה לברך ולומר תודה לכל הצוות שעבד אתי במהלך ארבעת החודשים האחרונים, אני רוצה לברך את איתן רוב, למר פרשר, למיכאל תבור שגם לא נמצא פה, לשרון פדר, בנק אוצר החייל, אבנר ורד, יוחנן לוי ולכל מי שעמל בעניין. אנחנו נמצאים בפתחה של שנה חדשה, כולנו יודעים שמצב העסקים בארץ הוא בכי רע וכל זריקת עידוד שאנחנו יכולים לתת למגזר הזה על מנת שיוכל לפעול תוך הקלה משמעותית בקריטריונים, חשוב שנעשה את זה. אנחנו נמשיך להיות עם יד על הדופק ונעקוב אחר העניין. תודה רבה.

היו"ר אברהם הירשזון: אנחנו עוברים לפניה מס' 455-446 בעניין המועצות הדתיות.

מדובר בהעברת 10 מיליון שקלים לטובת המועצות הדתיות, השתתפות בתקציבי המועצות הדתיות.

בישיבה הקודמת הונחה בפני ועדת הכספים פניה ממספר 411 ועד 416, שם הופיעו 10 מיליון הללו. זה נתקע בוועדה כי המקור לא היה נכון. יחד עם הבקשה הזאת היו עוד 50 מיליון שקלים. השאלה, מה המקור שם?

אותו הדבר, הכל ממוצרי יסוד.

שאלה לחבר הכנסת בריזון, אני יודע ששרי שינוי מנהלים מאבק עיקש ונכון לביטול המועצות הדתיות, האם בתוך ההתחייבות הקואליציונית יש התחייבות להעברת 10 מיליון?

צריך לפרק את המועצות הדתיות אבל לא צריך להוציא להן את הנשמה.

רבותיי, לא צריך לתת הרבה הסברים, כבר דנו בנושא, מי בעד ירים את ידו.


הצבעה

בעד - רוב
נגד - אין
נמנעים - אין
פניה מס' 455-446 אושרה.

הפניה אושרה.

היו"ר אברהם הירשזון: אנחנו עוברים לפניה 412, 413, 454. אני רוצה לשאול, יש למישהו שאלות בנושא או שאפשר להצביע?

אני רוצה לשאול לגבי תרבות. ממה מורכב הסכום בסעיף תרבות? האם מעבירים זאת דרך עמותה?

אני רוצה להבין, מה ראש השנה מחולל באוצר? למה לפני ראש השנה זה היה מהסעיף של נכי נפגעי פעולות הנאצים וכעת זה מופיע במצרכי יסוד כאשר הרזרבה עומדת על 6 מיליארד ו-700 מיליון? מה התרגילים שאתם עושים לנו? יש רזרבה, בסוף שנה נשארים בה תקציבים, תעבירו את זה לשם, למה באים לכאן בערב החג ואומרים, זה ילך מסעיף אל"ף, אחרי שהיושב ראש אומר, על גופתי, אתם משנים. איך אתם עובדים?

שאלה שנייה קשורה בסעיף שאני תומך בו, בעניין שילוב אמהות חד הוריות בעבודה. אם אין לך תשובה היום, זה בסדר, אני מוכן לקבל את התשובה גם אחר כך. אחרי שהיה המבצע ב"ידיעות אחרונות", אני מבין שדובר על כך שהחד הוריות יקבלו קצבה גדולה יותר מאשר קיבלו קודם עם הליכתן לעבודה. בכמה חד-הוריות מדובר, כמה אנשים סודרו בעבודה? בכמה כסף מדובר, ב-300 שקל? אנחנו כבר חודשיים אחרי, ויקי כנפו חזרה לנגב, כמה נשים סודרו בעבודה, או שיכול להיות, שהסעיף הזה ייראה כמו הסעיף של מצרכי יסוד, שבעוד שלושה חודשים תאמרו, יש שם עודפי תקציב, בואו נעביר אותו למקום אחר.

במסגרת ההסכם בין משרד התמ"ת ומשרד האוצר רוצים לעבור לשלב הבא. הפניה התקציבית הזאת נועדה לאשר את התקצוב לנושא, שתעודד גם את האמהות החד הוריות וגם את המעסיקים. מדובר בהגדלת היקף המשרה בעוד שליש משרה.

כמה זה עולה למעסיק וכמה לחד הוריות?

זה תלוי בסכומים.

מהם סדרי הגודל?

סדרי גודל של אלפים.

אני מבקש לקבל תשובה מסודרת.

אני מבקש לומר לכם, אני לא מוכן יותר לנושא הזה, שנציגי האוצר באים בצורה לא מסודרת לוועדת הכספים. לפני שבוע שוחחתי גם עם שר האוצר וגם עם אורי יוגב ואמרתי להם, כל פניה שתהיה, אם לא יבוא נציג המשרד, הפניה לא תידון. שנית, אני מבקש שנציגי האוצר שמופיע בוועדה יגיעו מוכנים. אני אומר לכם, או שיהיה שינוי או שאנחנו לא נדון יותר בפניות.

אדוני היושב ראש, יש כאן שערורייה ממדרגה ראשונה. התחום הכי קשה של שיקום נכי נפש בקהילה, החוק הזה הוא יחסית חוק חדש וכל התקציב הזה נועד לשלב את כל המסכנים, שנמצאים בשולי החברה - כשר הבריאות לשעבר אני מכיר את הנושא - דווקא מהמסכנים האלה הולכים לקצץ 5 מיליון שקל כדי להעביר 3 מיליון למגן דוד אדום - - -

לא, זה לא העניין.

על-פי הבקשה התקציבית אני רואה, שאתם מתכוונים לקצץ 4 מיליון ו-784 אלף משיקום נכי נפש בקהילה ומעבירים את זה לפרוייקטים אחרים, אולי הם חשובים מאוד, שירותי חירום ועוד, אבל לא ייתכן שתיקחו את הכסף הזה דווקא מהמסכנים. אדוני היושב ראש, אני מבקש שלא לאשר את הפנייה הזאת, מדובר בשערורייה ובדבר חמור מאוד. המסכנים האלה, עם הכסף הזה עושים נסים ונפלאות, משקמים חולי נפש, שעם הסטיגמה שלהם, כל חייהם היו בבתי חולים, מוציאים אותם לחיי קהילה תקינים ומצליחים לשקם אותם. משם אתם הולכים לקצץ במקום להוסיף כסף? אדוני היושב ראש, אני מבקש שלא לאשר את הבקשה.

במסגרת השיחות שלך עם אורי יוגב, הצ'ולנט הזה מוציא מהכלים, למה יש העברות בתוך המשרדים? תופסים אותנו עם חד הוריות, תופסים אותנו עם תקציב תרבות, יודעים שלא נפיל את זה. אדוני היושב ראש, מורידים 21 מיליון מסעיף שאתה מכיר אותו מצוין, משירותי טיפול במחלות ממושכות, מה המשמעות של העניין? רוב הסכום יורד מכאן ועובר לפעולה מרכזית במשרד הבריאות. אתם מורידים פה, עושים שינויים, שיבוא לכאן הרפרנט ויסביר, האם יש עוד עודפים באמצע השנה, בשירותי טיפול במחלות אתם הולכים להוריד 250 מיליון מסל הבריאות, תעבירו את זה לשם.

מדובר בשני דברים, האחד, קניית שירותים שהמדינה מבצעת מגופים פרטיים. למשל, הוסטל לנכי נפש, המדינה משלמת עבור ההוסטל, משלמת את משכורתיהם של העובדים בהוסטל ומשלמת עבור אותם נכי נפש בהוסטל. אותו הדבר עם מחלות ממושכות, מדובר בחולים סיעודיים, שמשלמים מחיר יום אשפוז עבור כל חולה סיעודי. אותם תקציבים, גם למחלות ממושכות וגם לנכי נפש, מעודכנים מדי שנה בהתאם, 30% מזה בהתאם לעליית המדד ו-70% בהתאם להתפתחויות במשק. בשנים רגילות, השכר עולה, התקציב של נכי נפש בקהילה מעודכן ומוצמד לזה. אותו הדבר המדד, השנה באופן מיוחד, השכר ירד והיו קיצוצי שכר, בהתאם, השכר של אותם עובדים יורד, הכסף עובר לתקציב המדינה, שום נכה נפש לא נפגע, זה לא תקציב שיורד מהטיפול בנכי נפש, זה יורד מהמשכורת של אותם עובדים סוציאליים או מטפלים בהוסטלים. אותו הדבר במוסדות הסיעודיים הפרטיים. מחיר יום אשפוז, כאשר הוא עולה כל שנה, השנה הוא יורד.

כאשר יש לך כסף מיותר, אתה יכול לשקם עוד נכה אחד, אתה יכול לאשפז עוד חולה, אתה לא צריך לקחת אתה כסף. במקום לתת לנכי הנפש להמתין, תאשפז עוד כמה.

כשיש עליית שכר, אנחנו משלמים?

אני חוזר ואומר, החשבון של האוצר הוא לא נכון, גם אם יש עודף תקציבי בסעיף הספציפי הזה בגלל הפחתת שכר במשק, מה שעושים עם הכסף, הוא צריך ללכת לייעודו המקורי, לאשפז ולטפל בחולים. אם יש כסף מיותר, במקום 2,500 ממתינים יהיו רק 2,000 ממתינים. לא ייתכן שדווקא המסכנים האלה שממתינים ייפגעו.

ואם היתה עליית שכר? אנחנו לא פוגעים ולו בזקן אחד ולו בנכי נפש אחד. הרי לא ייתכן שכאשר יש העלאת שכר אנחנו נעלה את השכר וכאשר יש הפחתת שכר אנחנו נוסיף. אם לא הייתי מפחית, הכסף היה צריך לבוא ממקור אחר.

רבותיי, אני מעמיד את הפניה להצבעה, מי בעד ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – 2
נמנעים - אין
פניה מס' 412-413, 416, 454 אושרה.

הפניה אושרה.

היו"ר אברהם הירשזון: אני עובר לפניה הבאה, פניה מס' 400. חבר הכנסת אפללו הביע התנגדות להצעה שהיתה בזמנו, הוא בדק את העניין, הוא דיבר אתי ואמר שהוא מסיר את ההתנגדות. ההסברים לפניה ניתנו בפעם הקודמת. מי בעד הפניה ירים את ידו.


הצבעה

בעד - רוב
נגד - אין
נמנעים - אין
פניה מס' 400 אושרה.

פניה מס' 400 אושרה.

היו"ר אברהם הירשזון: אנחנו עוברים לפניה מס' 426-427.

מדובר בהעברת 5 מיליון שקלים לצורך כיסוי החזר מסים לדיפלומטים בהתאם לביצוע בפועל. מדינת ישראל מחזירה לדיפלומטים השוהים בארץ כיסוי על החזר המסים העקיפים שלהם. זה נוהל שידוע ומקובל בעולם. הביצוע בפועל חורג.

האם תחת הסעיף הזה יש החזר מסים גם למי שאינם דיפלומטים?

תחת הסעיף הזה יש כל מיני גופים שמקבלים את הכספים אבל עיקר הכסף הוא לדיפלומטים.

מי הם הגופים?

אין לי כאן פירוט לתקנה למרות שעיקר הכסף עובר לדיפלומטים.

כשיהיה לך פירוט תחזור אלינו. תודה רבה. רבותיי, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05.