כנסת פתוחה

פרוטוקולים/ועדת חוקה/8109




5
ועדת החוקה, חוק ומשפט 27.1.2004




הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני



פרוטוקול מס' 150
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
שהתקיימה ביום ג', ד' שבט תשס"ד, 27.1.04, בשעה 10:00


ס ד ר ה י ו ם

תקנות החברות (שינוי החלטה שפורטה בהודעה על אסיפה כללית), התשס"ד -2003

חברי הוועדה: היו"ר רשף חן

עו"ד דוידה לחמן-מסר, משנה ליועץ המשפטי לממשלה
איילת צור, יועצת כלכלית של חבר הכנסת מיכאל איתן
עו"ד מוריה הופטמן, בנק הפועלים
עו"ד רות שיקלר, מחלקה משפטית, בל"ל
עו"ד ג'ניפר ג'יימס, בנק לאומי
עו"ד רונית פרל, התאחדות התעשיינים
עו"ד יוליוס רודיק, בנק דיסקונט
רואה חשבון אלי סינמן, לשכת רואי חשבון
עו"ד מוטי ימין, רשות ניירות ערך
עו"ד איריס צ'יבולסקי, סגנית מנהל המח' המשפטית, הרשות לניירות ערך
עו"ד יהושע נאמן, לשכת עוה"ד
עו"ד גד סואן, מנכ"ל, איגוד חברות ציבוריות הרשומות בבורסה
עו"ד נתי שילה, יועמ"ש, איגוד חברות ציבוריות הרשומות בבורסה
עו"ד מרים אילני, משרד המשפטים

תמי סלע

דורית ואג

חבר המתרגמים בע"מ


תקנות החברות (שינוי החלטה שפורטה בהודעה על אסיפה כללית),

התשס"ד-2003

אנחנו מתחילים את הישיבה בענין התקנות.

סעיף 70 לחוק החברות קובע שהשר רשאי לקבוע
שהשר רשאי לקבוע, כי מקום שנוסח ההחלטות פורט בהזמנה או בהודעה, רשאית האסיפה הכללית לקבל החלטות השונות מנוסח ההחלטות שהיו על סדר היום, וזאת בנושאים ולפי אמות מידה כפי שיקבע. נכון להיום אין תקנות כאלה ונכון להיום אי אפשר לשנות בכלל מנוסח ההודעה שפורטה. אם פירטת משהו וזה שונה במהלך הישיבה אתה לא יכול לקבל החלטה שונה ולכן אנחנו מביאים את התקנות האלה כדי לאפשר במקרים מסויימים מאוד מצומצמים כן לקבל החלטות שונות.

שני המקרים שאנחנו מתייחסים אליהם זה מקרה אחד שבו השינוי רק מזכה את החברה, והמקרה השני שהשינוי הוא טכני במהותו, כתבת ארבעה ימים וחמישה ימים, סוג כזה של שינוי, לא מעבר לזה. אלה המקרים היחידים שאנחנו סבורים שאפשר לקבל.

הנושא של הודעה בחברות ציבוריות מתחבר קצת
לדיון שעשינו בפעם שעברה על כתבי הצבעה ועל הצבעה באסיפה כללית. יש כאן שאלה, אומרים שהחברה הציבורית,

לאוו דווקא ציבורית, גם פרטית.

בחברה פרטית יש בעלי מניות מיעוט ויש להם את
האינטרסים שלהם אבל כל הרעיון הוא שמדובר על אסיפה כללית, דהיינו במקום שבו מיוצגים גם אינטרסים או דעות שונות מדעתו של בעל השליטה. כאשר מלכתחילה קיימת חובה להביא החלטות לאסיפה הכללית לגבי חברה יותר וחברה פרטית פחות, ההודעה על סדר היום מאוד רלוונטית. היו תקופות ארוכות שהיה סעיף שונות שבאמצעותו בעלי מניות השליטה בעיקר יכלו להוסיף נושאים לסדר היום תחת הסעיף הזה, דבר ששונה ובוטל. יחד עם זאת יש צורך למצוא את האיזון בין צרכי השעה ובין צרכי החברה. התקנות האלה באות למצוא איזה שהוא איזון מסויים ואני רוצה להדגיש איזון, אין כאן פתרון מוחלט כי אין פתרון מוחלט. האיזון חייב להיות בקטע של מזכה ולא בקטע של נטראלי למשל, כי נטראלי זה דבר סובייקטיבי, מה שנטראלי בעיני הדירקטוריון יכול להיות מאוד רלוונטי בעיני בעלי מניות המיעוט בחברה פרטית. לכן בחרנו בביטוי מזכה את החברה, לאחרונה היו מספר עיסקאות של בעלי ענין שבהם התנאים, ניקח לדוגמה תנאי שכר, תנאי שכר שהחברה היתה צריכה לאשר לבעלי שליטה או לנושאי מישרה בחברה. בין לבין התחיל דו שיח בין החברה ובין המוסדיים שתנאי השכר שמתבקשים גבוהים מדי ואז החליטו להקטין אותם. זאת דוגמה של החלטה שהתיקון מזכה את החברה. אנחנו מנסים ללכת ככה, מצד אחד אתה חייב להודיע,

הקצאת מניות מזכה את החברה או לא מזכה את
החברה?

אני נותנת דוגמה, אם אתה מקצה מניות, אם
הדירקטוריון מקבל החלטה פוזיטיבית שזה מזכה את החברה, אתה גם נושא באחריות. אנחנו מוכנים ללכת לקראת החברות הפרטיות והציבוריות.

כל דבר שהדירקטוריון יגיד שמזכה את החברה
הוא מזכה את החברה?

נכון.

יכולה להיות הקצאה, נניח מביאים הקצאה
לדירקטוריון ואז מגיעים לאסיפה הכללית והאסיפה הכללית אומרת לא נראה לי, ההקצאה הזאת נעשית יותר מדי בזול, המחיר לא נראה לי סביר. אז היא אומרת נוסיף עוד עשר אג' על כל מניה, אין ספק שיחסית להצעה הקודמת זאת הצעה מזכה. כי החברה מקבלת יותר על כל מניה. אם נניח אומרים אנחנו מעלים את המחיר אבל גם מגדילים את הכמות המוקצית, אז זה כבר לא יהיה כך.

אתם מתכוונים מזכה את החברה לעומת ההצעה
שכן פורטה. זה צריך להיות כתוב. אני רוצה לחזור אחורה, הבנתי מה הכוונה מזכה את החברה וגם ברור לי מה הפתרון הניסוחי שאני חושב שצריך להיות אבל אני רוצה לשאול קודם משהו. בסעיף 69 ג' כתוב שההודעה תכלול את סדר היום, ההחלטות המוצעות וכן הסדרים לענין ההצבעה. למה הכוונה כשאומרים ההחלטות המוצעות, האם סעיף 69 ג' לא מחייב פירוט של נוסח ההחלטות המוצעות כולן. מה הבדל בין תמצית לבין סדר אם כך.

לדוגמה הולכים להחליף את התקנון של החברה.

אז זה סדר היום, סדר היום סעיף 1 החלפת תקנון
החברה. ולכן כתבו לנו סדר היום וכאן כתוב שזה צריך לכלול את ההחלטות המוצעות. אני מתייחס לשינוי שעשיתם בענין פורט בהודעה נוסח של החלטה או שנכללה בה הפניה לנוסח מלא של החלטה. אני שואל האם זה בכלל מתיישב עם סעיף 69 ג' לכתוב שינוי התקנון כמפורט במשרדי החברה וכל מי שרוצה יכול לחפש את זה.

ב68- כתוב פירוט סביר של הנושאים לדיון
והחברה מחליטה מה רמת הפירוט.

פירוט סביר, לאסיפה כללית בחברה פרטית,
המועד, המקום וכן פירוט סביר של נושאים. ב69- ג' זה חברה ציבורית וזה אומר סדר היום, ההחלטות המוצעות.

והשר יקבע תקנות ובתקנות הוא קבע שצריך,

ב70- זה השר יקבע בתקנות.

את אופן הפירוט של הנושאים ושם כתוב שצריך
את עיקרי ההחלטה. אם יש לך שכר למשל אז אתה לא כותב את כל הסכם השכר אלא את עיקרי הדברים.

אתה כותב את העיקרים.

בחברה ציבורית זה הולך ומסתבך. יחד עם הזימון
לאסיפה כללית יש דו"ח מיידי, בדו"ח המיידי מפורט נוסח ההחלטות במדוייק.

דו"ח מיידי חייב לכלול את כל העובדות שנדרשות
לצורך קבלת ההחלטה ואת נוסח ההחלטה. אם מדובר בהחלטה ארוכה, את עיקרי הדו"ח והפניה למקום שבו ניתן לראות.

ברור שזה כן לגיטימי לא לכלול את כל נוסח
ההחלטה ולכן התיקון שתמי הציעה והוא נכון, פורט בהודעה נוסח של החלטה או שנכלל בה הפניה לנוסח מלא של החלטה שעל סדר יומה של האסיפה הכללית, ואז רשאית האסיפה הכללית לקבל החלטה שונה מנוסח ההחלטה האמורה. אחד זה אם אין בשינוי כדי לשנות את מהות ההחלטה, זה ברור. אם השינוי הוא בלתי מהותי. אני רוצה להציע אולי לא להשתמש בניסוח הזה, מה זה אין בשינוי כדי לשנות את מהות ההחלטה, מהות ההחלטה היא לקביעת שכר למנכ"ל, הציעו לתת לו מאה אלף שקל לחודש ועכשיו רוצים לתת לו 105 אלף שקל לחודש. האם זה משנה את מהות ההחלטה, זה לא משנה את מהות ההחלטה, ההחלטה היא שכר, זה שכר המנכ"ל, מהות ההחלטה לא השתנתה. נדמה לי שמה שרצינו לומר זה אם השינוי הוא בלתי מהותי, כשאומרים שינוי בלתי מהותי זה לא מאה, זה 104, או מאה אלף 500.

שינוי שאין בו ממש.

אם אנחנו מתכוונים להגיד שינוי קטן אז להגיד
שינוי קטן, כי מהות,

שינוי שאין בו כדי להשפיע על אופן ההצבעה. מי
שרצה להצביע קודם בעד גם אחרי השינוי יצביע בעד.

ואיך את יכולה לקבוע שאין לו שינוי.

הנוסח שהיו"ר הציע אני חושב שהוא נכון, שאין בו
כדי לשנות באופן מהותי.

תמי הציעה שינוי שאין בו שינוי של ממש.

כל שינוי הוא שינוי של ממש. אני הייתי אומר
שינוי שאינו מהותי. זה גם תואם את מה שאמרתם, לשנות את מהות ההחלטה. למה התכוונתם בלשנות את מהות ההחלטה?

מהות ההחלטה התכוונו שזה שינוי טכני לחלוטין.

בואו נאמר שינוי שאינו משמעותי. שינוי בלתי
משמעותי.

משמעותי זה לא מינוח שבחוק ניירות ערך.
התקנות מחייבות לפרסם את מהות ההחלטה שאתה מביא לאסיפה הכללית, תפתחו את התקנות של חוק ניירות ערך ותראו מה חל על חברות ציבוריות.

חוק ניירות ערך גם מדבר על המונח זניח.

שיהיה זניח, מצויין, שינוי זניח זה בדיוק הכוונה.

זאת אומרת שאם היתה הצעה לשלם מאה אלף
ובעלי המניות מתנגדים ורוצים להוריד את זה ל50-, אני חושבת שזה מהותי.

זה מזכה. אנחנו מדברים על מחייב, שינוי שהוא
לרעת החברה, רואה החשבון אומר כתבנו מאה אלף ועשיתי חישוב ועלות השכר תהיה מאה אלף ו442- שקל, כך זה יוצא בדיוק אני רוצה להיות מדוייק איתכם. שינוי זניח. הנושא השני זה או אם יש בו רק כדי לזכות את החברה, כאן יש לי בעיה ונדמה לי שכבר הגענו לאיזה שהוא פתרון. עקרונית כמעט כל דבר שחברה מחליטה אמור להיות כדי לזכות אותה. אני חושב שהכוונה היתה להטיב עם החברה לעומת ההצעה שפורסמה. הצעה יותר טובה מההצעה שפורסמה. לזכות את החברה לעומת ההחלטה שפורסמה. לעומת נוסח ההחלטה שפורסם.

לעומת נוסח ההחלטה האמורה.

לענין הריישא של תקנה 2 יש שם שתי אופציות,
אחת שהנוסח של ההחלטה ממש פורט בהודעה ואחת שנכללה בהודעה, הפניה לנוסח המלא של ההחלטה כדי שזה יתיישב עם הסעיף המסמיך שאומר שתנאי לסמכות השר הוא שנוסח ההחלטות פורט בהזמנה ובהודעה, רצינו להוסיף שתמצית ההחלטה פורטה בהודעה ונכללה הפניה לנוסח המלא.

שתמצית ההחלטה פורטה ונכללה בהפניה.

פורט בהודעה נוסח של ההחלטה או פורטה בו
תמצית ההחלטה ונכללה הפניה לנוסח המלא של ההחלטה.

יש שלוש אופציות, או שהנוסח פורט מלא או
שהתמצית או שהיתה הפניה.

הפניה לבד לא.

הפניה לבד זה לא מתיישב עם הסעיף המסמיך.

יכול להיות מצב שיש רק הפניה?

אם זה חברה פרטית לכאורה כן, אבל אז אתה לא
נכנס לסעיף 70.

אני חושב שזה קל וחומר. איזה הגיון יש בלעשות
את ההבחנה, נניח אני חברה ציבורית, אתם אומרים שאם אתה עושה רק הפניה אז אתה לא תוכל לסטות בכלל, זה העונש שלך. אל תעשה רק הפניה.

אני חושב שצריכה להיות התייחסות לגורם
המוסמך לקבוע אם ההחלטה באמת לא שונה באופן מהותי מההחלטה שעמדה על סדר היום או שיש בה כדי לזכות, למי אנחנו משאירים את הסמכות.

מי מנהל את האסיפה הכללית, יו"ר הדירקטוריון.

מי שמשנה את ההחלטה זה לא היו"ר, זה
הדירקטורים. אנחנו כבר עשינו את זה במקרים אחרים גם בחלוקה כאילו מטילים אחריות על גורם מסויים אורגן בחברה, כמו ההצעה הדירקטוריון קבע שאין בה, כדי שאם בדיעבד יתברר שזו היתה טעות שניתן יהיה לחזור. מכיוון שהדירקטוריון קבע,

זה יו"ר האסיפה, הדירקטוריון לא שם.

זה קובע את הנורמה מי זה שצריך להחליט, מי
שמנהל את האסיפה. אם הוא טעה הולכים לבית משפט, אם מישהו רוצה לחשוב שהוא טעה ילך ויתקוף את זה. מי שמנהל את האסיפה או שהוא יעלה את זה להצבעה או שהוא לא יעלה את זה להצבעה, אם הוא יחשוב שזה מהותי הוא יגיד שזה מהותי ולא יעלה את זה להצבעה.

מבחינה דיונית אם רוצים לתקוף את ההחלטה
אפשר ללכת לפסק דין הצהרתי שאומרים שההחלטה פוגעת בחברה. אם לעומת זאת אנחנו כותבים אורגן מסויים אז צריכים לתבוע אותו על כך כי הוא הפר את החובה שלו בזה שהוא קבע וזה לא הולך, ברגע שאתה הולך למבחן אובייקטיבי הדרך לתקוף את זה לפעמים קלה יותר.

אני אגיד את הניסוח הסופי כפי שהוא יוצא פה.
פורט בהודעה נוסח של החלטה שנכללה בה תמצית החלטה והפניה לנוסח מלא של החלטה שעל סדר יומה של האסיפה הכללית, רשאית האסיפה הכללית לקבל החלטה שונה מנוסח ההחלטה שפורט כאמור אם השינוי הוא שינוי זניח או אם יש בו רק כדי לזכות את החברה לעומת נוסח ההחלטה שפורט כאמור.

יש לי הערה אחת, אני חושבת שלחלופה של לזכות
את החברה, משהו שמטיב עם החברה, צריך להוסיף סייג ובלבד שאין בכך כדי לפגוע בבעל מניות ספציפי. מכיוון שיכול להיות מצב שבו השינוי בסך הכל יהיה לטובת החברה אבל,

יש עוד הרבה דברים שאסור, למשל ובלבד שזה לא
יהיה כדי לעבור על החוק, כל מיני דברים שאסור לי לעשות בהחלטה אבל אני לא אכתוב מה אסור לי לעשות. אני כאן קובע מתי, זה בסך הכל כלל טכני, כתבנו החלטה מסויימת ואני רוצה לשנות. הלא באותה מידה לפי הדרישה שלך יכולת להגיד, לכתוב בסעיף יפורט נוסח ההחלטה ובלבד שלא יהיה בה פגיעה אסורה בבעלי מניות מיעוט. זה לא בתחום הזה בכלל. אנחנו כאן בנושא הטכני של מתי במסגרת החלטה שהיא חוקית, שהיא מותרת, מותר לי לעשות שינוי תוכן. אנחנו לא עוסקים בשאלה איזה החלטות מותרות או אסורות.

ברור לי, אבל אני מדברת על החלטה שהיא מותרת
שבה שינוי התוכן מטיב עם החברה כולה אבל,

שיצביע נגד, אני לא מסכימה איתך. אנחנו מדברים
על החברה. החברה רצה עם דרך מסויימת, יש סעדים לבעלי מניות אינדיווידואליים שחושבים שהחברה פוגעת ומקפחת אותם. לא יכול להיות מצב שהחלטה היתה X ופתאום כתוצאה מזה שהיא שונתה ומזכה את החברה אם היא פוגעת בבעל מניות שיתנגד לה.

על השינוי אני מדברת.

אני חושב שאני מבין מה איילת אומרת. היא
אומרת שיכול להיות שקיבלתי הזמנה, ראיתי שזה לא פוגע בי אמרתי אני לא הולך, לא מפריע לי, עכשיו פתאום עושים איזה שהוא שינוי שהוא לטובת החברה אבל נגדי, אילו ידעתי הייתי בא ומדבר. תיאורטית אני מבין, מעשית אני לא בטוח.

אבל אתה לא יכול לקבל החלטה אם היא משנה
באופן מהותי.

השינוי הוא הפוגע, לא ההחלטה.

התשובה לזה היא שים לב, יש אפשרות כזאת, תלך לאסיפה.

המינוח זניח אני חושב שהוא קצת בעייתי והשאלה
אם לא באמת להתייחס או למהות או למהותי.

אני חושב שהכוונה היא בדיוק זניח. הרעיון הוא
שמקבלים החלטות לפי מה שפורסם, זה בא לומר שאנחנו לא נוקשים באופן טוטאלי, אבל אם יש משהו מהותי אז תפרסם כדי שאנשים יגיעו. מה לגבי החלטות שכל בעלי המניות מסכימים להם? אם כל בעלי המניות נוכחים ומסכימים.

רק בחברה פרטית, לא בציבורית.

מה קורה בחברה פרטית.

אני מבינה את סעיף 70 שונה ממה שאתה מבין
אותו. אתה אמרת שאם לא פורט בכלל אז אי אפשר להשתמש, אני חושבת שאם לא פורט בכלל אז ברור שאפשר לשנות. זה הפרשנות שלי.

איך את אומרת, הלא חייבים לפרט.

סעיף 68 אומר וכן פירוט סביר של הנושאים.

אז חייבים לפרט.

פירוט סביר, אבל אם פירטת את כל נוסח
ההחלטה אתה לא יכול לשנות.

בפירוט כללי עוד אין לנו החלטה, אנחנו נחליט אז.

אם פירטת פירוט מלא אתה לא יכול לשנות?

אם פירטתי פירוט מלא אז אני מוגבל. מה עושים
לגבי החלטות שכל בעלי המניות מסכימים? תיאורטית בחברה ציבורית מסויימת כל המניות מרוכזות בידי ידיים, אני מציע שנוסיף שכל בעלי המניות כולם.

יש לי בעיה, יש תקנונים בחברות פרטיות
שאומרות שלא ניתן לתקן סעיף בתקנון אלא בהסכמת הנושה, זה שאני צריכה לייצג את הנושים זה נראה לי גם מרחיק לכת. אם כל בעלי המניות מסכימים לשנות הוראה בתקנון, נניח כתוב לשנות סעיף 67 בתקנון שסעיף 67 אומר הלוואות מעל 500 אלף שקל טעונות הסכמה של הנושים. הם רוצים לעשות שינוי, כל בעלי המניות מסכימים לבטל את המילים תלויות בהסכמת הנושה. הנושה לא ידע על זה, לא יכול להיות שבמהלך אסיפה כללית, הנושה עוקב, הנושה יש לו הסכם עם החברה, יש לו הסכם בנשייה שלו בהלוואה וזה קיים היום בחברות פרטיות וגם בחברות ציבוריות.

אז שם מצויים הסעדים שלו.

יש לו הסכם עם החברה שהחברה נותנת לו הודעה
על כל אסיפה כללית ועל כל הצעות לשינוי תקנון ועל כל הדברים האלה והוא יודע שהוא מוגן לצורך הענין. לא יכולים כל בעלי המניות להסכים שסעיף משוריין יפול השיריון שלו.

אני חושב שכל הסוגיה מתייתרת כי סעיף 76 אומר
שבחברה פרטית ניתן לקבל החלטה באסיפה כללית ללא הזמנה וללא התכנסות ובלבד שהיא תתקבל פה אחד ע"י כל בעלי המניות הזכאים. אז הם יכולים להחליט כל דבר.

ניתן זה אומר שאפשר לשלול את זה. ולכן אם
אתה חוזר בתקנות, נניח שהחברה שללה את זה, עשתה הסכם עם הנושה ויוצגה בידי עו"ד,

מה שאני אומר זה שההערה שלי אין בה צורך, כי
לאור סעיף 76 אין צורך בזה בתקנות, זה כתוב.

אני עדיין בנושא המילה זניח. בוא נחשוב עוד פעם
אם לא לעשות את זה או מהות או באופן מהותי. אין בשום מקום הגדרה למילה זניח, מהותי אני יודע מה זה.

תגדיר לי מה זה מהותי. מה זה בלתי מהותי, מה
הוא שינוי בלתי מהותי.

זה אותו דבר. יש הגדרות לפי החוק מה זה עיסקה
מהותית, מה זה עיסקה חריגה, המינוח מהותי זה מינוח מוכר וידוע בחוק ניירות ערך.

זה בדיוק החשש שלי מפני שנדמה לי שהמינוח
מהותי בחוק ניירות ערך הוא יותר ממה שאני הייתי מסכים לשינויים פה, ובגלל זה בדיוק אני משתמש במילה זניח.

תשים את עצמך בנעלים של עו"ד שבאים אליו
ושואלים אותו מה זה זניח והוא אומר שהוא לא יודע.

אני לא הייתי מתקשה לתת את החוות דעת הזאת
מה זה זניח. התקנות מאושרות.







הישיבה ננעלה בשעה 12:00