בקשת היועמ"ש לממשלה לנטילת חסינות מחבר כנסת

4
ועדת הכנסת
26.01.2004


הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 94
מישיבת ועדת הכנסת
מיום שני, ג' בשבט התשס"ד ( 26 בינואר 2004), שעה: 10:00

א. קביעת מסגרת הדיון להצעות להביע אי אמון בממשלה של סיעות: עבודה- מימ"ד, ש"ס, מר"ץ-חד"ש-תע"ל-בל"ד-רע"מ
ב. דיון חוזר בבקשת היועץ המשפטי לממשלה לנטילת החסינות מחבר
הכנסת יחיאל חזן, בעקבות החלטת בית המשפט העליון
ג. קביעת ועדות לדיון בהצעות החוק הבאות:
1. הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון-עשיית נקב בגוף),
התשס"ד-2003 - של חברת הכנסת גילה פינקלשטיין
וקבוצת חברי כנסת (פ/1397)
2. הצעת חוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב)(תיקון-התפלגות של
סיעה), התשס"ד-2003 - של חבר הכנסת גדעון סער (פ/1587)

1. בנושא: "מצוקת הרשויות המקומיות-אי תשלום משכורות" - של
חברי הכנסת ענבל גבריאלי, אילן ליבוביץ
2. בנושא: "יחסי ישראל עם סוריה ולוב" - של חברי הכנסת גילה
פינקלשטיין, אריה אלדד
ה. הצעה לתיקון תקנון הכנסת בנושא הבעת אמון ואי אמון בממשלה

חברי הוועדה: רוני בר-און - היו"ר
אהוד יתום
ענבל גבריאלי
יולי אדלשטיין
אלי אפללו
מיכאל מלכיאור
דני יתום
רוני בריזון
נסים זאב
אבשלום וילן
שאול יהלום
דליה איציק
אחמד טיבי
זהבה גלאון
מיכאל גורלובסקי

יחיאל חזן
גילה פינקלשטיין
אילן ליבוביץ

מזכיר הכנסת אריה האן
סגן מזכיר הכנסת דוד לב
עו"ד רז נזרי - עוזר היועץ המשפטי לממשלה
עו"ד אילן בומבך - בא כוח חבר הכנסת יחיאל חזן

אנה שניידר, ארבל אסטרחן

אתי בן יוסף

אושרה עצידה
קביעת מסגרת הדיון להצעות להביע אי אמון בממשלה של סיעות עבודה-מימ"ד,
ש"ס ומרצ-חד"ש-תע"ל-בל"ד ורע"מ

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת, ישיבה מס' 94. על סדר יומנו דיון בבקשת היועץ המשפטי לנטילת החסינות מחבר הכנסת יחיאל חזן, הצעה לתיקון תקנון וכיוצא באלה. אבל, מצוות התקנון מלומדה. הוגשו הצעות להביע אי אמון בממשלה מטעם סיעות עבודה-מימ"ד, ש"ס, מרצ,חד"ש, תע"ל, בל"ד ורע"מ, בשלושה עניינים.

א. ההשלכות הציבוריות מהאישום נגד דוד אפל והשלכותיהן על ראש הממשלה מטעם עבודה-מימ"ד.
ב. ציות להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה מטעם ש"ס.
ג. תפקודו של ראש הממשלה תחת החקירות המתנהלות נגדו מטעם מר"צ-חד"ש, תע"ל בל"ד ורע"מ.

ההצעות יידונו בישיבת הכנסת ביום שני, ג' בשבט התשס"ד 26 בינואר 2004, ואנחנו מתבקשים לקבוע מסגרת דיון לנושא זה. ככל שנמסר לי יש הסכמה בין הקואליציה והאופוזיציה.

אין הסכמה. לא ידוע לי על שום הסכמה.

באין הסכמה, ההצעה שלי היא דיון משולב. עשר דקות לליכוד, חמש דקות לעבודה, ארבע דקות לשינוי, ושלוש דקות לכל הסיעות האחרות. מי בעד ירים את ידו? מי נגד? נקבע אפוא עשר, חמש, ארבע ושלוש דקות. תודה רבה, אנחנו עוברים לנושא הבא.

מי שלא מתייעץ איתי "שיאכל אותה". יש פה חברי כנסת ומתייעצים לכולם.

למה להגביל שלוש דקות לסיעה?

כי באין הסכמה זה מה שאני הצעתי, זה מה שהוחלט.

חמש דקות לסיעה זה דבר שמקובל מאז ומעולם.

תודה רבה, הנושא נגמר.




דיון חוזר בבקשת היועץ המשפטי לממשלה לנטילת החסינות
מחבר הכנסת יחיאל חזן בעקבות החלטת בית המשפט העליון

אנחנו עוברים לדון בהצבעה חוזרת בבקשת היועץ המשפטי לנטילת החסינות מחבר הכנסת יחיאל חזן בעקבות החלטת בית המשפט העליון.

כזכור, קיימנו פה לפני כחודש ימים דיון בנושא בקשה לנטילת החסינות של חבר הכנסת חזן. במהלך הדיון הודיע חבר הכנסת חזן לוועדה כי הוא מבקש מהוועדה להסיר את החסינות שלו, מכיוון שהוא רוצה להוכיח את חפותו בבית המשפט כדי להסיר מעל לראשו את עננת המשפט שתישאר בלתי פתורה באם חסינותו לא תוסר. קיימנו אז דיון, קיימנו הצבעה. דומני שברוב של קול אחד החליטה ועדת הכנסת שלא להסיר את החסינות.

כתוצאה מההחלטה הזאת הוגשו עתירות לבג"ץ גם מטעם התנועה לאיכות השלטון בישראל וגם מטעם חברי הכנסת אבשלום אבו וילן וחבר הכנסת רן כהן. המשיבים היו ועדת הכנסת, הכנסת, היועץ המשפטי לממשלה וחבר הכנסת יחיאל חזן. בין לבין, במהלך הגשת התגובות לעתירה, הגיש חבר הכנסת חזן מטעמו תגובה לעתירה ובה הוא ביקש מבג"ץ לשוב ולהורות לוועדת הכנסת לקיים הצבעה חוזרת בעניינו, שכן הוא עומד על דעתו שהוא מבקש שחסינותו תוסר. נוכח כך, הובעה גם עמדתה של הכנסת באמצעות היועצת המשפטית על דעת יושב-ראש הבית ועל דעתי שלי, וההחלטה של בג"ץ כפי שהיא צורפה לכם יחד עם חוות דעתה של היועצת המשפטית, אומרת כהאי לישנא:

" החלטה – בהסכמת הצדדים אנו רואים כאילו הוצא צו על תנאי". זה עניין טכני של בג"ץ, זה לא ממין העניין שלנו.

"עם תחילת הדיון, הודיע באת כוח המשיבה מס' 1", הגברת שניידר, "כי לאור עמדתו של המשיב מס' 4 חבר הכנסת חזן, המבקש להסיר את חסינות", גם בבג”ץ, "מוכנה ועדת הכנסת", זאת ההודעה שלי, "לדון בשאלת הסרת החסינות מחדש. הודעה זו היא על דעת יושב-ראש הכנסת ויושב ראש ועדת הכנסת. למותר לציין כי גב' שניידר עומדת על טענותיה בפנינו כי לא נפל כל פגם בהחלטתה של ועדת הכנסת. בא כוח המשיב מס' 4", בא כוחו של חבר הכנסת חזן, "מקבל את ההצעה של הגברת שניידר. אף הוא עומד על מלוא טענותיו, לפיהן בהחלטתה של ועדת הכנסת לא נפל כל פגם.

עם סיום הדיון בוועדת הכנסת, תימסר לנו הודעה מטעמה. על-פי תוכנה נחליט על אופן המשך הטיפול בעתירה."

מייד עם קבלת ההודעה על החלטה זו, ביום רביעי בערך בשעה 10:00 ביקשתי לקיים עוד באותו יום הצבעה חוזרת בוועדת הכנסת. נתתי לכל חברי הכנסת שמשתתפים בדיון בעניינו של חבר הכנסת חזן התראה מוקדמת על האפשרות שביום רביעי אנחנו נקיים דיון, ואני מזכיר לכם עוד הפעם שזוהי רשימה שנפתחה בהתחלת הדיון בעניינו של חבר הכנסת חזן וגם נסגרה אז. אני הודעתי על כך גם לפרקליטו של מר חזן שהביע נכונות להתייצב מייד בהתראה קצרה. דא עקא שפרקליטת המדינה וממלאת מקום היועץ המשפטי לממשלה, הודיעה למנהלת הוועדה שלוח הזמנים שלה אינו מאפשר התייצבות ביום רביעי והיא מבקשת שהדיון יתקיים ביום שני, וכך אכן נקבע. למרבית הצער, היא איננה נמצאת כאן היום ונמצא כאן העוזר של ממלא מקום היועץ המשפטי לממשלה.

אני הייתי מצפה להתייצבות אחרת, עם כל הכבוד שיש לי לעו"ד רז נזרי. עו"ד רז נזרי, מכיוון שאתה הוא פה, אתה הוא זה שנאלץ לשמוע את הדברים האלה.

אדוני היושב ראש, אולי אפשר לדחות את הדיון עד שהיועץ המשפטי יהיה נוכח פה. זו זילות בוועדת הכנסת, זילות במעמדם של החברים כאן. אני חושב שאין בכלל מקום לקיים את הדיון הזה היום.

אני מסכים עם חלק מהדברים שלך, אני לא מסכים עם האפשרות לדחות את הדיון. אני אמרתי לך כפי שאמר לי חבר הכנסת חזן עוד בדיון הראשון בעניינו, יש לו אינטרס מובהק לקבל את הצדק שמגיע לו בבית המשפט, באופן שיגרום לו לסלק את העננה שנמצאת כרגע מעל לראשו, ובגלל אי התייצבות של מישהו אני לא אגרום עוד לעינוי דין שבמידה כזאת או אחרת גם עולה כדי עיוות דין.

עו"ד רז נזרי, אתה מבקש להסביר את ההיעדרות של ממלאת מקום היועץ המשפטי ואני כמובן מאפשר לך. מייד אחר כך נעבור להצבעה.

כפי שהיושב ראש אמר, אכן ביום רביעי שעבר פרקליטת המדינה מסרה לו שהיא מבקשת לקיים את הדיון בשבוע הבא.

ביום שני. היא לא אמרה את זה לי, היא אמרה את זה למנהלת הוועדה.

אני לא יודע את התאריך המדויק.

מנהלת הוועדה שהאמירה שלה מקובלת עליי כאבן בקיר, אומרת שתואם המועד ליום שני.

אכן כך. לאחר מכן, בדין ודברים שהיה לנו עם אנשי הכנסת, ניתן לנו להבין שייתכן ומדובר בדיון טכני. במקביל, נקבע לפרקליטת המדינה דיון עכשיו בשעות אלה בוועדת השרים בראשות השר לפיד בעניין ועדת אור, ולכן היא לא תוכל להגיע. היא מסרה שאם יהיה צורך, ייקבע דיון נוסף והיא תהיה מוכנה כמובן לבוא.

אני חושב שאתה יכול לרשום לך בזיכרונות מהישיבה הזאת שיש לך מזל גדול שחברת הכנסת דליה איציק לא משתתפת למעשה בחלק הישיבה הזה של הישיבה, אחרת היית שומע כמה דברים גם בעניין. אין דיון טכני בהסרת חסינות של חבר כנסת.

מדובר על הצבעה.

גם הצבעה היא סופר מהותית כאשר מדובר על הדבר הכי חשוב בעבודת הכנסת, על הסרת חסינות של חבר כנסת.

אני מבקש להזכיר שבהצבעה הקודמת גם היועץ לא היה, כי נמסר שאין צורך שהוא יגיע להצבעה.

כך או כך, אנחנו עוברים להצבעה. ההצבעה היא על עניין הסרת החסינות.

אני מבקש לשמוע את עורך הדין ואת עמדתם.

לא, אין עמדה. הם אמרו את עמדתם בבית המשפט העליון.

אני מבקש לשמוע את עמדתם פה.

תודה רבה, אתה לא מנהל את הישיבה.

אבל, זכותי לדעת, זכותי לשמוע.

לא סלח לי, אין לך זכות. עמדתם הובעה בצורה הברורה ביותר בישיבה הקודמת, ועמדתם הובעה בצורה הברורה ביותר בדיון בבג"ץ.

אני איעתר לבקשתו של חברי חבר הכנסת זאב ובשתי מילים יסביר עורך הדין מהי הסיבה שאני בכל זאת עומד על כך שאני רוצה שיסירו את חסינותי וללכת לבית המשפט.

עו"ד בומבך, אני מבקש ממך לומר שלושה משפטים. אני לא רוצה לפתוח עכשיו את הדיון. הדיון קבוע להצבעה.

חבר הכנסת חזן, כמו שאמר יושב-ראש הוועדה, מעוניין להסיר את העננה שרבצה מעל ראשו. הוא אמר בעבר, הוא אומר גם היום: "אני מבקש להסיר את החסינות". הוא דבק בעמדתו גם בפני בג"ץ. יש אדם שרוצה להסיר את החסינות, יש אדם שבא ומבקש שתסירו לו. אומנם הכנסת היא ריבונית והיא יכולה להחליט לא להסיר את החסינות. עם זאת, לטענתנו למרות שכתוב שהכנסת רשאית, ועדת הכנסת רשאית להסיר את החסינות, אנחנו טוענים שבמצבים מסוימים וזה המצב שלפנינו, הכנסת אפילו חייבת לעשות את זה. ברגע שחבר הכנסת מבקש את זה משתנה המאזן החוקתי. הוא רוצה להסיר את החסינות, הוא בטוח שהוא יוציא את צדקתו לאור.

אני חושב שבפעם שעברה קיימה הכנסת דיון רציני, דיון יעיל. בהזדמנות זאת אני גם רוצה לדחות את הביקורת שנמתחה על ועדת הכנסת על אופי הדיון שלה, כיוון שהיה דיון לגופו של עניין וכך צריך לראות את הדברים.

חבל שזה לא היה מלכתחילה.

תודה רבה, עו"ד בומבך.

אני רוצה להזכיר לכם שרשימת חברי הוועדה הדנים בעניינו של חבר הכנסת חזן נפתחה ונסגרה בתחילת הדיון. מצביעים רק חברי הוועדה שאני מקריא כרגע. ההצבעה היא על הסרת החסינות. מי שהוא בעד החסינות הסרת החסינות מצביע בעד. מי שהוא נגד הסרת החסינות מצביע נגד. אני מזכיר לכם שלהבדיל מהמקרה שבו אנחנו מחליטים בוועדה שלא להסיר את החסינות, כאשר אנחנו מחליטים להסיר את החסינות, העניין הזה כפוף להודעה במליאה.

ההצבעה מתחילה ואני מבקש לא לדבר באמצע ההצבעה.

רוני בר-און - בעד
רוחמה אברהם במקום גדעון סער - אינה נוכחת
מיכאל איתן -אינו נוכח
אהוד יתום במקום עומרי שרון - בעד
ענבל גבריאלי - בעד
יולי אדלשטיין- בעד
אלי אפללו במקום מיכאל גורלובסקי - בעד
דניאל בנלולו - אינו נוכח
מיכאל מלכיאור במקום דליה איציק - בעד
דני יתום - בעד
שלום שמחון- אינו נוכח
רוני בריזון - בעד
רשף חן - אינו נוכח
נסים זאב במקום יאיר פרץ - נמנע
יצחק כהן - אינו נוכח
אליעזר (צ'יטה) כהן - אינו נוכח
שאלום יהלום - אינו נוכח
אבשלום וילן במקום זהבה גלאון - בעד
מאיר פרוש - אינו נוכח
מוחמד ברכה במקום אחמד טיבי - אינו נוכח
דוד טל במקום עמיר פרץ - אינו נוכח

9 חברי כנסת הצביעו בעד, 1 נמנע, 11 אינם נוכחים. בכך החליטה ועדת הכנסת ליטול את חסינותו של חבר הכנסת יחיאל חזן. העניין יבוא למליאה להודעה. אנחנו מאחלים לחבר הכנסת חזן בהצלחה, תודה רבה.










קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק

הנושא הראשון הוא הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון-עשיית נקב בגוף), התשס"ד-2003 של חברת הכנסת גילה פינקלשטיין וקבוצת חברי כנסת. האופציות הן להעביר את החוק לדיון בוועדת הפנים ואיכות הסביבה או לוועדת החוקה, חוק ומשפט, או לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. מה את מבקשת חברת הכנסת פינקלשטיין?

ועדת הרווחה.

האם ישנן הצעות אחרות?

האם אפשר לבקש את ועדת החוקה?

למה? יש בזה בכל אופן איזה צד יותר סוציאלי, חינוכי. זה לא חוק טכני. זה חוק שעניינו זכויות של קטין לעשות בגופו מה שהוא רוצה, או זכות ההתערבות של ההורים שלו בהתנהלות שלו כלפי הגוף שלו. בואו נעביר את זה לוועדת העבודה. אם זריקה זה בריאות, אז נקב בגוף הוא לא בריאות? מי בעד להעביר את זה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות? מי נגד? אני קובע שזה עבר לוועדת העבודה והרווחה.

ההצעה השנייה היא הצעת חוק הבחירות לכנסת(נוסח משולב)(תיקון-התפלגות של סיעה), התשס"ד-2003 של חבר הכנסת גדעון סער (פ/1587). ההצעות היו לוועדת החוקה, חוק ומשפט או לוועדת הכנסת. באופן מאוד מובהק אני חושב שזה עניינה של ועדת הכנסת לכל דבר ועניין ואני מציע שזה יעבור לוועדת הכנסת. מי בעד? מי נגד? קבענו שזה עבר לוועדת הכנסת.




קביעת ועדת לדיון בהצעות לסדר היום

הנושא הבא הוא קביעת ועדות לדיון בהצעות לסדר היום הבאות: "מצוקת הרשויות המקומיות. אי תשלום משכורות", מטעם חברי הכנסת ענבל גבריאלי ואילן ליבוביץ. ההצעות היו לוועדת הכספים או לוועדה משותפת של כספים ופנים ואיכות הסביבה.

ועדת הכספים.

בבקשה. מי בעד ועדת הכספים ירים את ידו? מי נגד? מי נמנע? אני קובע שברוב דעות נגד דעתו החולקת של חבר הכנסת טיבי זה הועבר לוועדת הכספים.

הנושא הבא הוא יחסי ישראל עם סוריה ולוב של חברי הכנסת גילה פינקלשטיין, אריה אלדד. ההצעות שהיו, שר החוץ הציע להעביר את הנושא לוועדה, לא ציין לאיזו ועדה. חברי
הכנסת פינקלשטיין ואלדד הסכימו עימו, אך גם הם לא ציינו איזה ועדה. לכן, זה הועבר לוועדת הכנסת. אני חושב שזה שייך לוועדת החוץ והביטחון. מי בעד? מי נגד? אני קובע שזה עבר לוועדת החוץ והביטחון.




הצעה לתיקון תקנות הכנסת בנושא הבעת אמון ואי אמון בממשלה

הנושא הבא הוא הבעת אמון ואי אמון בממשלה הצעה שעניינה יוזמה של היועצת המשפטית ושל מחלקת הייעוץ המשפטי. חברת הכנסת דליה איציק, בבקשה.

אני קראתי את ההצעה של היועצת המשפטית לכנסת, ואני מוכרחה לומר בכל הכבוד הראוי, שאני לא הבנתי מה זה עניינה. אולי אני אשכנע אותך שההצעה הזו ראויה שהיא תיבדק כמי שמציעה לא משהו פורמלי אלא כבת הבית הזה. אנה שניידר היא בת הבית הזה בהיותה היועצת המשפטית והיא רוצה לייעל את עבודת הבית. אני סבורה שיש פה אלמנטים פוליטיים, לא במובן המפלגתי של המילה. אין צל של ספק שההצעות שלה הן הצעות פוליטיות שהן אינן מעניינן של הייעוץ המשפטי של הכנסת. בכל מקרה, אני חושבת שהנוהל והנוהג, גם היחסים שיש איתך כאן, היו מחייבים דיון מקדים כדי לראות את ההשלכות שיש לעניין הזה, ויש לו השלכות.

אני סבורה שטוב היה גם אם יושב ראש הכנסת היה מקיים דיון ושיהיו שמונה, עשר עיניים של אותם גורמים רשמיים בבית הזה יחד עם יושב ראש הכנסת. יש פה הצעות מרחיקי לכת, הצעות שאני רואה בהן ניסיון לצמצם את מרחב המחיה של האופוזיציה שהוא גם כך כמעט ואיננו קיים. לפיכך, אני מאוד מבקשת ממך שתקיים דיון כמו שאתה יודע לעשות, בחדרך בשקט כדי שהדברים לא יתגלגלו כאן ושהם לא יגיעו למצב כשכל אחד מתחפר בעמדתו ויוצרים יחסים שאני חושבת שאפשר היה למנוע אותם.

הטענה שההצעה המוצעת היא פוליטית היא קשה מבחינתי כשהיא מופנית אל יועצת משפטית. אבל, היא לגיטימית. אני לא יכול למנוע ממך לטעון אותה. אני חושב שמקום בירור הטענה הוא בדיון בוועדה. ההצעה הזו הוצעה שבועיים אחרי שהכנסת ה-16 נתכנסה והיא הונחה על שולחנכם. זאת אומרת, היא לא איזה output של ההתנהלות שלנו פה בשנה האחרונה. זה היה צורך של הייעוץ המשפטי מייד עם פתיחת דיוניה של הכנסת השש-עשרה, וכך הדברים הוצגו. פעם אחר פעם אנחנו דוחים את זה.

אם היה מקום, אם היה למישהו רצון או צורך אמיתי לעשות איזשהו דיון מוקדם בלשכת היושב ראש, בלשכתי, אני בוודאי לא הייתי חוסם את זה. הטענות הן טענות. אני לא אמנע ממך לטעון כל טענה שאת חושבת שהיא מתערבת בעניינים לא לה, ושיש פה איזשהו אספקט של ראייה פוליטית של הדברים. אבל, אנחנו צריכים לקיים את הדיון הזה.

אני לא מאשימה אותה במפלגתיות. מובן פוליטי במובן האחר, לא במובן המפלגתי של המילה.

אני מציע שנשמע אותה. אני לא אומר שאנחנו יוצאים מפה היום עם החלטה, עם איזה מעשה חקיקה. אם יהיה צורך לעשות עבודה מאחורי המסך, אנחנו נעשה אותה. אני מתנהל עם זה בקנה כמעט שנה. אם יועצת משפטית הציעה לי הצעה לדיון והציעה לי הצעה לתיקון תקנון, אני לא יכול על סמך דעתי לעשות לזה overruling ולדחות את זה עד שהכנסת תתפזר. נשמע את הדעות, נשמע אותה, נשמע את החברים. אם נצטרך עוד איזשהו תהליך, נקיים אותו.

אולי כדאי לעשות שיפוט מוקדם של ההצעה בפורום לא פורמלי, יושב ראש הכנסת?

אני לא יודע לעשות את זה.

בכל פעם שעשית את זה גם העלאת בהחלט דברים ראויים. רוני, אני לא מציעה לקיים את הדיון הזה. אני חושבת שזה לא נכון. אני גם מציעה לך להסתכל עליו, הוא בהחלט מרחיק לכת. היום זה אתה, מחר זה אני.

דליה, אני אומר לך שאין לי עוד עמדה בעניין הזה. את יודעת שאני לא אתן יד לשום מארב פוליטי לא בהרכב המשתתפים הזה וגם לא בהרכב משתתפים אחר. עד שכולם יאמרו שהדיון גם בשאלות היסוד אם כן לקיים דיון או לא לקיים דיון, או כן לקיים הצבעה או לא לקיים הצבעה בוועדה, לא ימוצה עד תום בכל הפורומים, לא אביא את זה למקום שבו יחתכו הדברים. אבל, אני לא רואה פסול בזה שלפחות היועצת המשפטית תציג את זה. אני מרגיש חובה כי הנייר הזה שוכב על שולחני כמעט 11 חודש ופעם אחר פעם אני מנסה לקיים דיון, ופעם אחר פעם אומרים לי: "עוד לא בשל, עוד לא בשל". אני לא רואה שאיזשהו תהליך הבשלה חיצוני שקורה פה להמשיך. מחר יאשימו אותי שיש לי איזה צביעה פוליטית. להערכתי לא יקרה שום דבר שיהיה בלתי הפיך אחרי שנקיים את ההתחלה של הישיבה היום.

בדרך כלל חלק מהדברים בעבודת חברי הכנסת מבוצעים שלא על-פי רוב ומיעוט, כאשר הצעה מסוימת באה לוועדת הכנסת היא יוצרת דינמיקה, מציאות של דבר שהולך ומתקדם. דליה אמרה שזה מסוג הנושאים שקודם דנים בהם או אצלך בחדר או אצל היושב ראש בחדר, מגיעים להסכמות או שלא מגיעים להסכמות וזה עוד לפני שהנושא נכנס לקרוסלה או לתהליך.

חבר הכנסת טיבי, אני לא רואה בזה שום מסלול קידום, או שום כן שיגור שאין ממנו דרך חזרה. האם אתה רוצה שכולנו עכשיו נעבור לחדר שלי? מבחינתי, לדידי, זה בדיוק כמו דיון ההכנה המוקדם. אני לא רואה בזה שום upgrading של התהליך, ואני חושב שהוכחתי את זה. אם יגיע מצב שבו נצטרך להסיר את זה מסדר יומה של ועדת הכנסת, נסיר את זה. כפי שהעלנו את זה, נסיר את זה. אני נותן לכם את דיברתי לעניין הזה כיושב ראש הוועדה.

אנה, בבקשה.

הצורך בתיקון תקנון נולד כתוצאה מחוק יסוד: הממשלה החדש שקובע בסעיף 28 לחוק היסוד הוראות חדשות בקשר לאי אמון. אני סברתי שאין זה מצב תקין מבחינה משפטית שיש תיקון או יש חוק-יסוד חדש בנושא אי אמון והוראות התקנון אינן מתאימות לאותם הסדרים שנקבעו בחוק היסוד. ולכן כל מה שאנחנו עשינו, ביקשנו להתאים את הסעיף בתקנון להוראות החדשות בחוק היסוד. תוך כדי העניין, אני הצעתי במרץ 2003 לשקול כמה שיקולים שקשורים בעניין. כמובן שהוועדה סוברנית לשקול אותם או לא לשקול אותם, אין פה שום התערבות פוליטית מצידי.

מעבר לכך, בעקבות הישיבה של ועדת הכנסת מיום 30 בדצמבר, הגשנו לכם הצעה לנוסח חדש של סעיף 36 לתקנון שדן בהצעות להבעת אי אמון. הנוסח הזה כפי שאני מבינה, הופץ על-ידי יושב-ראש ועדת הכנסת לחברי הוועדה לפני הדיון. כל מה שאנחנו מציעים כמו בכל מצב אחר שבו אנחנו רואים צורך לתקן תקנון, אנחנו מציעים בפני ועדת הכנסת את ההצעה שלנו. כמובן שהוועדה סוברנית להחליט אם לקבל את ההצעות או לא לקבל את ההצעות.

אני מבקשת כרגע לקרוא לכם את ההצעה ואתם תחליטו אם אתם רוצים להמשיך לדון בה או לא להמשיך לדון בה.

אדוני היושב ראש, יש פה בעיה עקרונית.

אני כבר יכול לומר לך שחלק מהדברים שמופיעים במסגרת הצעות היו לא מקובלים עליי, מכסות ודברים כאלה, גם אם לפעמים זה נראה יותר מידיי. בשבוע שעבר הייתה הצבעת אי אמון, מה יחדשו היום בהצעות אי אמון?

אתה לא מבין שאי אמון זה מכשיר שלנו?

אני מבין.

הבית הזה מסורס, תראו מה קרה לו? שיהיו בו ויכוחים, אני כל כך מתגעגעת לימים בהם בני בגין היה חבר הבית.

את לא רק מתפרצת לדלת פתוחה, את גם עוקרת את הדלת הפתוחה תוך ההתפרצות הזאת. אני אמרתי שאני לא אתן יד שבמסגרת של תקנון יחסמו איזשהן אופציות מהאופוזיציה להשמיע את דברה. אבל, צריך לבדוק את העניין הזה, צריך לשמוע.

ברמה העקרונית, נושא הצבעת אי אמון השתנה. חל שינוי משטרי בחוק-יסוד: הממשלה החדש ישן. אבל, יחד עם החזרה למשטר הפרלמנטרי שונה נושא אי אמון כך שיש לנו היום אי אמון קונסטרוקטיבי, יצור חדש, שמשמעותו שלהצבעת אי אמון יש תוכן פוזיטיבי. זה לא רק נגד הממשלה, אלא זו הצעה לממשלה אלטרנטיבית. זה התאחדות של חברי כנסת לגבי מיהו המועמד שעליו מבקשים מהנשיא להטיל להרכיב ממשלה חדשה. לכן, התקנון כפי שהוא היום הוא איננו מתאים, כי הצבעת אי אמון היום היא עם תוכן שבו מבקשים להטיל להרכיב ממשלה. זה לא דרך להקדים דיונים או לדחות את הדיונים.

כל מציע אי אמון מביא היום הסכמת מועמד, אנחנו נוהגים כך. עד שאתם מתקנים את זה, אולי שכחתם לתקן קצת את סעיף 38?

קודם היה עוד איזשהו היגיון שאנחנו אומרים שמדביקים אי אמון לאיזשהי הצבעה אחרת. אומרים שההצבעה הזאת מבטאת מדיניות ממשלה כזאת שהכנסת איננה מסכימה איתה, ולכן אין לתמוך בממשלה. אבל, עכשיו אי האמון הוא מנותק. הוא למעשה הצעה לממשלה אלטרנטיבית. זה היה הרעיון שהיה בחוק-יסוד: הממשלה החדש.

הרי הפרקטיקה היום היא שכשמישהו עולה ומציע אי אמון הוא אומר: "פלוני הסכים". האם כשנעשה את זה בכתב זה כבר יתקן את זה? תעני לי על השאלה הזאת למה אנחנו עוברים על החוק?

התקנון לא מתאים.

הייעוץ המשפטי מתוך רצון כנה לתקן תקנון, למעשה בא ואומר דברים שהם בתחום ההתנהלות שבין האופוזיציה לקואליציה. למעשה, מבלי שהייעוץ המשפטי מתכוון, הוא מציע להצר את סמכויות האופוזיציה.

במה? תהיה ספציפי.

לדוגמא, כאשר אומרים שצריך לשקול את כמויות האי אמון של סיעה.

מכסות לא מופיע פה.

זה לא מופיע פה.

חברים, אתם דוהרים קדימה מדיי. אני הרי הקדמתי ואמרתי כמה דברים בעניין.

אני גם לא התייחסתי למכסות, אני התייחסתי למהות של הצבעת אי אמון.

אם אנחנו באמת מתנהלים נוכח שינוי המשטר ונוכח שינוי חוק-היסוד כשהתקנון לא מתאים, אני רוצה לתקן את זה. אני לא אקח בהזדמנות הזאת של התיקון ואדרוס את האופוזיציה במובן של המכסות ובמובן של הצבת תנאים שהאופוזיציה לא יכולה לעמוד בהם. אני רוצה לעשות במידת האפשר איזשהי סינכרוניזציה בין המצב החדש ששיטת הבחירה וגם
שיטת הבעת אי האמון של ראש הממשלה התחלפה מהעניין האישי לעניין הפרלמנטרי וחוק- היסוד, להתאים אותו לתקנון. זה שינוי שהוא קוסמטי ואנחנו כבר נוהגים על פיו. זאת אומרת שהמציאות שאנחנו יצרנו מקדימה את תיקון התקנון. עם זה הרי אין לכם בעיה, כי אתם חיים עם זה כבר שנה, והעובדה היא שאתם מגישים שבוע אחר שבוע. אני לא אדון בעניין המכסות עד שלא תיעשה עבודה מאחורי המסכים שעליה דיברתי.

בנוסח זה לא מופיע בכלל.

דלית, הרי אנחנו חיים לפי הסיטואציה הזאת. כשעולה דליה איציק ומספרת למה צריך לגרש את אריק שרון, היא אומרת שחבר הכנסת פרס או פלוני או אלמוני הסכים.

האם היא חייבת להודיע את השם?

כן, ודאי. זה החוק. רק אומרים לך שהתקנון עוד לא יצר את זה.

מה שקובע היום סעיף 28 לחוק-היסוד זה שהכנסת יכולה לבקש מהנשיא להטיל את הרכבת הממשלה על חבר כנסת אחר, לא ראש הממשלה המכהן.

שהסכים לכך בכתב.

האם את רוצה את דרישת הכתב עוד לפני הדיון על הבעת אי אמון? אומר לך אבו: למה צריך שזה יהיה בכתב? בשביל מה צריך את כל העניין הזה? אני מציע את חבר הכנסת וילן ובנס קרה שהממשלה נפלה. צריך ללכת עכשיו לנשיא וחבר הכנסת וילן נותן מכתב.

לפי התיקון שאתם הצעתם - - -

עוד לא הצענו, תקרא את הנוסח. זה נוסח מ-30 לדצמבר שאנחנו מציעים נוסח לתיקון. רק את זה צריך לקרוא.

אדוני היושב ראש, האם אתה יודע שאם אני רוצה היום לסיעה קטנה בת שישה חברים להכריז אי אמון בהצעת חוק בקריאה שלישית, אז לפי ההצעות האלה אני לא יכול?

אבל, עוד לא קיבלנו את ההצעות האלה.

אבל היום האמון, כפי שאני מבינה אותו, הוא דבר הרבה יותר רציני. זה לא דרך לדחות הצבעות או להקדים הצבעות. אגב, התיקון שצריך לעשות גם שולל מהקואליציה את האפשרות לקבוע שהצבעה מסוימת היא הצבעת אמון. אני חושבת שכל נושא אי האמון מקבל פרצוף חדש, וזה לא דרך לא לדחות הצבעות ולא להקדים הצבעות ולא הזדמנויות דיבור.

על מה את מסתכלת?

על סעיף 28 לחוק-יסוד הממשלה: החדש. הוא שונה והוא חדש במשטרנו. הוא קובע שהכנסת יכולה לבקש מהנשיא להטיל את הרכבת ממשלה על חבר כנסת פלוני שהסכים לכך בכתב.

עם אי אמון או בלי אי אמון, האם זה לא מעניין בכלל?

לא, הכנסת רשאית להביע אי אמון.

הכותרת היא הבעת אי אמון, אבל המשמעות היא שמציעים לנשיא אפשרות להקים ממשלה אלטרנטיבית לממשלה המכהנת. זה בעל תוכן פוזיטיבי, לא רק נגטיבי, שלילי, נגד הממשלה המכהנת, אלא מי צריך להרכיב את הממשלה האלטרנטיבית. להבנתי, בזה השתנה כל מושג אי האמון במדינת ישראל. זה לא יכול להיות יותר דרך רק בשביל לדבר או רק בשביל להקדים דיונים או רק בשביל לדחות דיונים.

זה לא רק בשביל זה, אבל זה גם בשביל זה.

עד עכשיו האופוזיציה רוצה לדחות דיונים, והקואליציה אז אומרת שהיא תכריז על ההצבעה הזאת כהצבעת אמון ודווקא נקדים ולא נדחה.

אבל, את מרחיבה את הדיון. לא מדובר כאן על שינוי סעיף 38.

הנושא היום כפי שאני מבינה, הוא איך להתאים את התקנון לסעיף 28 הנוכחי בחוק -יסוד: הממשלה.

דווקא מה שהציעה אנה שניידר בתיקון סעיף 34 ובסעיף 36, הם דברים לחלוטין שונים. אני לא מסכים איתך, למרות מה שאת אומרת שהוא דבר חשוב.

אני חושבת שהצבעת אי אמון צריכה להיות הצעת סעיף לסדר היום. היא לא צריכה להיות בסיום דיון או איזה הצבעה אחרת.

אבל, פה מוצע דבר חדש לגמרי. זה לא ממין הדיון.

נכון שזה לא ממין הדיון, אבל הוא לא לגמרי פסול בעיניי. מערכתית, הדבר שאומרת דלית הוא מאוד חשוב, למרות שאני לא בטוח שאני נוטה להסכים איתה שפה הסוף מלמד על התחלה, שבמובן זה שמייד בסוף כל הצעת אי אמון צריך ללכת עם הצעה לנשיא, פוסל את כל הדיונים לכאורה שהם רק מה שנקרא דיוני התרסה.

אבל, לא צריך להדביק את זה לנושא אחר. למשל, כשמצביעים על חוק הירושה ואז האופוזיציה אומרת: אנחנו מבקשים לראות בזה הצבעת אי אמון, ואז הממשלה או קואליציה אומרת: לא אנחנו מבקשים לראות בזה הצבעת אמון. זה לא שייך.

כן, אבל זה לא הדברים שאנה שניידר. זה בוודאי הרבה יותר מעמיק והרבה יותר מרחיב, ובאמת טעון עבודת הכנה אחרת.

חבר הכנסת דני יתום, בבקשה.

השאלה היא, מהו נשוא הדיון היום? אם אנחנו פותחים את כל העניין כולו אז תן לנו זמן, אנחנו נעיין מחדש בכל העמודים ובכל הסעיפים הרלוונטיים. אם מדובר אך ורק על חלק צר של העניין, אותו חלק שאנה שניידר מתבקשת להתייחס אליו, קרי בעיקר סעיף 36, אז זה דבר אחר לגמרי, כיוון שמה שעולה כאן זה הסתכלות אחרת לחלוטין על מוסד אי האמון או מוסד האמון. זה דבר שאנחנו צריכים להחליט אם אנחנו נכנסים אליו או לא נכנסים אליו. אם נכנסים אליו אז לא רק שהוא מחייב הכנה, לדעתי הוא מחייב מעבר להכנה. הוא מחייב לימוד הנושא הנוכחי, הוא מחייב הצעות חלופיות, דיון עמוק מאוד.

אני דווקא מסתכל על זה מכיוון אחר. אם פעם יקרה לכם נס והאי אמון שלכם גם יתפוס, אז היא אומרת שאתם תימצאו, סליחה על הביטוי, עם המכנסיים למטה, כי אין לכם לאן לקחת את זה הלאה.

זה לחלוטין לא נכון. אני לא מקבל את שני הדברים. ראשית, זה לא יהיה נס. זה יקרה וזה לא יהיה נס. שנית, שנית, אני לא מקבל את זה שלא יהיה מאיפה לקחת את זה כיוון שזה בכלל לא רלוונטי לעניין, זה לא שייך. המנגנון של היום יודע להגיד בדיוק לאן לקחת את זה. לא זו הנקודה.

מה שאומרת דלית דרור הוא שהעניין הזה הוא מדיי רציני. יש לו תוצאה רצינית ולכן ההתחלה שלו לא יכולה להיות הזילות שבה נוהגים היום במילים אמון או אי אמון. זאת אומרת, התוצאה של העניין הזה יותר מדיי רצינית. אבל אני אומר לך עוד הפעם, אני לא בטוח שזו הנקודה הראשונה שבה אני רוצה להתחיל בכל ההסתכלות שלי על ה-abuse שעושים לתקנון בשימוש במליאה, הטכניקה שאנשים עולים להתנגד ותומכים בעד או קונים את ההתנגדות רק ככרטיס כניסה למיקרופון, והדברים האחרים שנעשים. או שמביאים את ראש הממשלה בארבעים חתימות לדיון חברתי-מדיני, ומדברים רק על ספקטור והחקירות. יש עוד כברת דרך לעשות בכל מה שקורה במליאה ב-abuse של התקנון.

בכל קריאה ראשונה יש לך את זה.

האם אתה חושב שזה משמח אותי? זה לא משמח אותי. אנחנו נתקעים פה לשעות על שעות ואנחנו לא הולכים לשום מקום, העבודה לא מתקדמת. אני מסכים לדברים של המולך הזה המקודש של זכות הדיבור וזכות הצעקה וזכות האופוזיציה והקואליציה הדורסת, אבל איפה? לאן נגיע? בסופו של דבר גם העבודה שלך וגם העבודה של דני ושלי נתקעת, כי כל הדברים האלה נדחפים. הזמן פה הוא לא בלתי מוגבל.

השאלה היא, האם אתה לדוגמא יכול לחייב חברי כנסת לדבר לעניין?

אני חושב שכן.

התקנון שונה ונקבע שחייבים לדבר כנגד החוק, ולא לדבר סתם כך.

בסדר, אבל יש פה אבסורדים נוראיים. אני העלאתי את האבסורד הזה. כלומר, הצעת חוק בהסכמת הממשלה, כשאתה מציע מהמקום יש לך דקה. למתנגד יש שלוש דקות. על התזה מדברים דקה, אבל על האנטי תזה מדברים שלוש דקות

הוא עולה לבמה.

ולבמה. הרי הדברים האלה הם נגד השכל. בסופו של דבר אנחנו רואים מה שקורה פה. אנחנו יושבים פה ואנשים לא באים להצעות לסדר, זה נמרח ונמרח.

יש פה תנועת מלקחיים, אפשר לתקוף את העניין הזה. זה כמובן output של רצון טוב כי בסופו של דבר זה בא להצבעה, כולם יצביעו על זה. לא אריה יכפה את זה, ולא היושב ראש יכפה את זה, ואף אחד אחר לא יכול לכפות את זה. זו צריכה להיות הסכמה והסכמה צריכה לבוא משני כיוונים. פעם אחת על דיון מהסוג הזה, התאמת תקנון לסיטואציה. ופעם שנייה, הייתי אומר אפילו בקוד האתי ובדיונים של הקוד האתי. אחרי שנגמור עם חלק המבוא, נרד למטה ברשימה וזו תהיה עבירה על הקוד האתי לעשות abuse לתקנון.

אדוני היושב ראש, אתה מעלה פה בוועדת הכנסת סוגיות מאוד מאוד כבדות. אני נמצא פה חמש שנים ומהיום הראשון אני חושב איך קורה שבהצעת חוק בקריאה ראשונה אנשים לא מדברים על החוק אלא על כל מה שבא להם. ככל שאני חושב על זה יותר, אני לא מוצא לזה פתרון. אני פעם ישבתי וספרתי ולא היה אחד, פרט למציע, יושב-ראש הוועדה או זה שהציע את החוק, כל השאר דיברו מה שבראש שלהם.

למה אתה אומר שזה דבר לא פתיר? אני חושב שזה כן דבר פתיר.

לחייב חברי כנסת לדבר לעניין, זה דבר כמעט בלתי אפשרי.

תראה את סעיף 67 לתקנון.

אני רוצה לקרוא לך סעיף 67 שהפנה אותי דוד לב. "חבר הכנסת שאינו מדבר לעניין הנושא או ממשיך לדבר על אף שהיושב ראש הודיע לו שזמנו נגמר או פנה אליו, יעיר לו היושב ראש." "(ב) המשיך חבר הכנסת לנאום אחרי שהיושב ראש הפסיק אותו או לא ציית להערת היושב ראש, רשאי היושב ראש להפסיק את רישום דבריו, ורק אם נגמר זמנו, גם לסגור את המיקרופון". אני הייתי מרשה לו גם לסגור את המיקרופון, אבל אז אנחנו צריכים עשרה הרכבים של ועדת האתיקה.

אדוני, זו תהיה גזירה שהציבור לא עומד בה.

העניין הוא לא זה. העניין הוא שאפשר לחבר כל דבר לכל דבר.

אני דיברתי היום ברדיו על הצעת היושב ראש לאסור פאלפונים במליאה. דיבר שם טאלב אלסאנע על זה שאין להם דרך ושהם מוכרחים להיות מתוקשרים. שאל אותי המראיין: האם זה הנושא הכי חשוב על סדר יומה של הכנסת? אני אמרתי: לא, זה לא הנושא. אבל זו טענה שכל פעם מעלים. יש חמישים נושאים וכשאנחנו מעלים את הנושא הראשון אומרים לנו שזה לא הכי חשוב והנושא נדחה. אנחנו כל הזמן משחקים בסירקולציה הזאת שאף נושא לא מספיק חשוב כדי להיות הראשון.

אדוני היושב ראש, יש לי הצעה. אני באמת חושב שהיה צריך להגיע להבנות בין קואליציה ואופוזיציה. לדוגמא, בוועדת הכנסת הקודמת הוצע שכל הצעת חוק טרומית לא התעסקו בה בכלל אם היא לא בחסימה של 51 חברי כנסת או אם היה מדובר בחמישה מיליון שקל. הכלי הזה מהמחוקק נלקח ולא משנה אם בצדק או לא בצדק.

האם זה הוריד באמת את המספרים?

כן.

בכמה?

זה הוריד באופן דרסטי כי אין לך אפשרות להעביר. צריך קונסנזוס מאוד רחב.

אבו, אני חושב שאתה טועה. אתה לוקח נקודת זמן של ממשלת אחדות. היום במליאה בכל דיון של הצעות טרומיות יש הרבה יותר מ-51 חברי כנסת.

בדיון מוקדם אתה לא צריך 51.

אבו, הטענה שלך היא נכונה, אבל לקחת אותה מנתון זמן מסוים ואתה מביא אותה לנתון זמן אחר. היום בדיונים על הצעות החוק הפרטיות המליאה היא תפוסה לגמרי בגלל המלחמה קואליציה-אופוזיציה.

בטרומית אתה לא צריך, אתה צריך בקריאה ראשונה. בקריאה ראשונה אין לך, תסתכל מה קורה בימים שני ושלישי.

אני מסכים איתך שצריך לייעל את עבודת הכנסת. אני באמת חושב שבאמת מדובר בהתשה. היו צריכים לקבוע הבנות, כללים, בין אופוזיציה וקואליציה כל כמה זמן מעלים את זה, ושכל כמה זמן מביאים את ראש הממשלה לדיון, כי אחרת הוא הולך לדבר בהרצליה ובמקומות אחרים.

עזוב את הציניות. הבאתם אותו שבוע אחרי שבוע. אחרי האי אמון עשיתם עוד אי אמון.

זה קרה כי ראש הממשלה לא היה זמין שבועות קודם.

אני באמת חושב שאם המושב נמשך ארבעה-חמישה חודשים, אז ראש הממשלה פעם בחודש או חודש וחצי צריך לעשות את עיקרי נאומו, אחרת למה הוא לא מגיע לפרלמנט?

אנחנו חוזרים חזרה לעניין ההגדרה מהו לעניין ומהו לא לעניין, ומי יהיה הטריבונל שייקבע מהו לעניין ומה זה לא לעניין.

אין לנו אחר מאשר יושב-הראש. יש נושא ויש יושב-ראש, וליושב-ראש יש מספיק סמכויות לקבוע מספיק דברים, בוודאי בעניין הפעוט הזה.

צריך לאכוף את העניין הזה, ואז צריך יתחיל ויכוח במליאה מה זה לעניין.

זאת צריכה להיות הנחיה לכל יושב-ראש היושב על הכס.

אני מבקשת לחזור לדיון לעניין סעיף 36 לתקנון. אני מציעה לחלק את הדיון לשני חלקים. החלק הראשון זה אותו נייר שכאן מונח לפניכם שהוא בעצם התאמת התקנון לתיקון החוק, פלוס העלאת הכוכביות לטקסט. אנחנו לא עשינו כאן שום דבר דרמטי ולא עשינו כאן שום שינוי שצריך להיות שנוי במחלוקת, לפי מיטב הבנתי. לכן אני מציעה שהוועדה תתייחס לנוסח שהצענו, ואם הוועדה תסבור שיש מקום להרחיב את מה שכתוב כאן ולקיים דיון בנושאים אחרים - - -

אבו, הדברים פה הם טכניים. ההצעה של סעיף 34(א) וסעיף 36 זה טכני. הוא לא משנה זכויות מהותיות. הוא מסדיר פרוצדורלית את הסיטואציה שאנחנו עובדים על פיה במהלך עשרת החודשים. במרץ עלתה הצעה שיש בה יותר תכנים דרמתיים, בעיקר בחלק ההפוך של הדף.

ירדתי מזה בעקבות הדיונים שהיו כאן.

עם התיקון הזה שמוצע פה, אני לא רוצה להתמזמז יותר מדיי זמן, גם סעיף 34 וגם סעיף 36.

לגבי סעיף 36, שיציגו לנו האם יש כאן איזשהם דברים, שהם לא רק פרוצדורה והם לא רק הזזת סעיף, ואם כן היכן הם.

זו בקשה מאוד לגיטימית. אני לא רוצה לענות מהשרוול. להרגשתי, אין פה שום שינוי של זכויות מהותיות.

אין שום דבר, יש כאן רק העלאת הכוכביות למקום המתאים שצריך להיות. הכוכביות אלה החלטות של ועדת הכנסת במהלך השנים.

אנה, האם יש לך עוד משהו להגיד לגבי התכנים פה?

לא.

דלית, האם את ראית את סעיף 36 ואת - - -

כן, אני בכלל לא מתנגדת לזה. אני רק אומרת שהנושא רחב יותר ומהותי יותר.

עד שאת באה לתקן אותנו במובן הרחב יותר, על זה אנחנו באמת נעשה עבודה יותר פוליטית של דיבורים לפני שאנחנו - - -

אני מציע שאתם תיקחו את זה למקומותיכם. אני עד סוף פברואר מצביע על הדבר הזה. אני נותן לכם עכשיו חמישה שבועות עד סוף פברואר, לעבד את זה אצלכם, לבוא אליי, לבוא ליושב-ראש הכנסת, לבוא ליושב-ראש הקואליציה ולכל המקומות. דני, האם זה מקובל עליך?

כן, כן.

תעשו את העבודה שלם, עד סוף פברואר אנחנו מצביעים על זה. תודה רבה חברים, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00.