ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 22/01/2004

סיור ברשת אורט בעפולה ובגלבוע

פרוטוקול

 
פרוטוקולים/ועדת חינוך/8291



34
ועדת החינוך והתרבות
22.1.2004

פרוטוקולים/ועדת חינוך/8291
ירושלים, כ"ח בניסן, תשס"ד
19 באפריל, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 149
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
יום חמישי, כ"ח בטבת התשס"ד (22.1.2004)



סדר היום: 1. ביקור בבית ספר אורט עפולה.
2. ביקור בבית ספר אורט אחווה בנעאורה.
נכחו
חברי הוועדה
אילן שלגי - היו"ר
מוזמנים
צבי פלג - מנכ"ל אורט ישראל
ד"ר אלי אייזנברג - סמנכ"ל אורט ישראל
משה קרפל - סמנכ"ל אורט ישראל
מאיר פרשטמן - ראש מכון גורלניק להשבחת ההוראה, אורט ישראל
דבורה הרפז - מנהלת הוראת הלשון וההבעה, רשת אורט
מרי גרינברג - מנהלת הוראת האנגלית, רשת אורט
ציונה לוי, מנחה להוראת אנגלית, רשת אורט
ד"ר זאב פיינשטיין - מנהל אזור הגליל, אורט ישראל

יצחק מירון - ראש עיריית עפולה
מנחם יבור - מ"מ ראש העיר עפולה
משה וולפין - דובר עיריית עפולה
טינה ולדמן - מנהלת בית ספר אורט עפולה
אליעד בר – מנהל אתר האינטרנט, אורט עפולה
רחלי איינהורן – מאבחנת, אורט עפולה
מוסא חרקו – שוטר קהילתי, אורט עפולה
יעקב סעדה - מפקח כולל, משרד החינוך, התרבות והספורט
תלמידים מבית ספר אורט עפולה

דני עטר - ראש מועצה אזורית הגלבוע
רן לב - סגן ראש המועצה האזורית גלבוע וראש אגף החינוך
זוהר קציר - מנהל מחלקת החינוך הגלבוע
ד"ר אמין מוקרטן - מפקח בית-הספר אורט אחווה
סלמן זועבי - מנהל בית ספר אורט אחווה, נעאורה
בסאם זועבי - סגן מנהל החטיבה העליונה, אורט אחווה
חוסיין זועבי - סגן מנהל חטיבת הביניים, אורט אחווה
אחמד זועבי - יועץ חינוכי, אורט אחווה
ופא חיא-כראס - יועצת חינוכית, אורט אחווה
אוסאמה סוידאן - רכז מתימטיקה, אורט אחווה
נאדה עבדאללה - רכז חינוך חברתי, אורט אחווה
עאמר דהאמשה - רכז עברית ופרוייקט שלהב"ת, אורט אחווה
אורי - רכז חברתי, בית הספר עמק חרוד
תלמידים מבית ספר אורט אחווה בנעאורה

גיא בן-גל - עוזר של חבר הכנסת אילן שלגי
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
רשמה: תמר שפנייר

ביקור בבית-ספר אורט עפולה
טינה ולדמן
ברוכים הבאים, יושב-ראש הוועדה אילן שלגי, צביקה פלג - מנכ"ל אורט ישראל, ראש העיר מר יצחק מירון, אני רוצה להתחיל עם קטע מוסיקלי ואחר כך נמשיך הלאה.
היו"ר אילן שלגי
בוקר טוב לכולם, בוקר טוב אדוני ראש העיר, בוקר טוב אדוני המנכ"ל, הסמנכ"לים, מנהלת בית-הספר הגב' טינה ולדמן, מורים, נציגי תלמידים, מפקח משרד החינוך. ראשית, אנחנו באמת שמחים להיות פה, אנחנו מתנצלים על שני דברים - אחד, שלא באו איתנו חברי ועדה נוספים, ושנית, שאיחרנו ברבע שעה. נמצאים אתי מנהלת הוועדה, הגב' יהודית גידלי, והעוזר שלי גיא בן-גל. אנחנו באמת שמחים להיות פה, אנחנו בקשר עם רשת אורט כבר קרוב לשנה מאז תחילת התפקוד שלנו כוועדת חינוך, ואנחנו מזמן הבענו רצון לבוא ולבקר, ואנחנו בטוחים שמחכה לנו יום מרתק.

אנחנו בביקור שהוא גם דיון של ועדת החינוך והתרבות, כך שהדברים מוקלטים, נרשמים, ואתם תוכלו לראות את עיקרי הדברים באתר האינטרנט של הכנסת.
טינה ולדמן
עזריה, תלמיד שלנו בכיתה י"ב, ינגן לכם קטע על טוּבּה, גנדי מלווה אותו, בצלאל מנהל הקונסרבטוריון לידו. בבקשה.

(קטע נגינה)
היו"ר אילן שלגי
כל הכבוד.
טינה ולדמן
חלק מתלמידי הלהקה שלנו ישירו - אורטל, יעל, נדב, עדי ונוי.

(קטע שירה)
היו"ר אילן שלגי
תודה רבה. גרמתם לנו להתחיל את היום בהתרגשות.
טינה ולדמן
כבוד ראש העיר, מר יצחק מירון, בבקשה.
יצחק מירון
אנחנו מקדמים בברכה את ועדת הכנסת, את חבר הכנסת שלגי, ושמחים שהגעתם ולו גם בהרכב מצומצם. אבל אין לנו שום ספק שהביקור הזה יהיה לטובת שני הצדדים - אתם תכירו קצת טוב יותר את מה שנעשה ברשת אורט, אולי קצת בעפולה, ואנחנו כמובן נוכל לשמוע מכם כמה דברים איך אתם רואים את הדברים מאותו כמעט "מגדל שן" בכנסת.

הייתי מבקש לפתוח בכמה מילים על עפולה עצמה, לפני שאנחנו מגיעים לבית הספר שהוא מהחשובים בעיר. העיר מונה כ-42,000 תושבים, שליש מהתושבים שלנו הם עולים חדשים שרובם הגיעו מברית המועצות לשעבר, ויש לנו גם מגזר לא קטן, כ-10% מתושבי העיר, הם מאתיופיה. זה אחד מהדברים שמייחדים את העיר. טופוגרפית העיר מחולקת לשני חלקים, החלק ההיסטורי שכמחצית מהתושבים גרים בו, מה שאנחנו קוראים העיר התחתית, ואנחנו נמצאים עכשיו בשכונת עפולה עלית שצמודה לגבעת המורה, בערך מחצית מהאוכלוסייה מתגוררת בחלק הזה.

החתך הסוציו-אקונומי של העיר הוא 5, אנחנו נמצאים באשכול 5, משהו ממוצע ויחסית לפריפריה הוא לא גבוה במיוחד אבל הוא גם לא מהנמוכים. העיר היא בעלת אופי של מרכז אורבני להתיישבות יחסית גדולה באזור; הרבה מאוד מהקיבוצים, מהמושבים, מהכפרים הערביים, מהיישובים הקהילתיים, מגיעים לעיר לצרכים שונים, החל מעריכת קניות, קבלת שירותים שונים וגם לעבוד. העיר די מגוונת מבחינת מקורות התעסוקה שלה, יש לנו שני אזורי תעשייה ממש בעיר ועוד אזור תעשייה משותף לנו ולמועצה אזורית יזרעאל שגובלת איתנו. יש בהם כ-65 מפעלים, במסגרתם מועסקים כ-7,000 עובדים. יש לנו בית חולים מרכזי, בית חולים העמק, שנמצא כאן בעיר ומשרת כמובן לא רק את תושבי העיר, יש בו כ-450 מיטות, משרת כ-350 אלף תושבים מכל האזור. מה שמייחד אותו שהוא אחד מהמעסיקים הגדולים כאן באזור, הוא מעסיק כ-1,800 עובדים. מעבר לזה, יש לנו כאן עוד משרדים ממשלתיים שנותנים שירות, לא רק לתושבי העיר אלא לכל האזור.

אנחנו בעיר משקיעים ומייחסים חשיבות רבה מאוד לנושא החינוך. מעבר לגופו של עניין, שהוא חשוב כשלעצמו, אנחנו רואים בחינוך וברמת מערכת החינוך מפתח לעתידה של העיר במובן הזה שלדעתנו אפילו יותר מתעסוקה, רמת מערכת החינוך קובעת היכן אדם יבחר את מקום מגוריו. כי לעבוד הוא אולי ייסע חצי שעה או שעה, אבל הוא יגור במקום שבו ילדיו יוכלו לקבל חינוך טוב. זה מקור למשוך גם אוכלוסייה טובה, וכמובן שכל רשות מקומית - אחד מיעדיה הוא להעלות את רמת האוכלוסייה המתגוררת בה, ולגרום לכך שאוכלוסייה חזקה תגיע לאזור. גם מהזווית הזאת אנחנו מייחסים חשיבות גדולה לחינוך, ולצורך זאת אנחנו גם משקיעים הרבה מאוד משאבים, הן כספיים, הן אנושיים, הן ברמת תשומת הלב, שהם מעבר למה שאנחנו מקבלים מהמדינה, מעבר לתקציבים והמשאבים הבסיסיים, שכפי שאנחנו שומעים לצערנו הולכים ומתמעטים, וזאת לא השנה הראשונה שהתקציבים האלה הולכים ומתמעטים. אנחנו עושים את זה הן באמצעות המקורות העצמיים שלנו, שגם הם לא מי יודע מה גדולים, אבל זה נמצא בראש סולם העדיפויות שלנו. יש כ-10,000 תלמידים במערכת החינוך בעפולה, עשרה בתי-ספר יסודיים והשאר מתחלקים בין חטיבות הביניים והחטיבות העליונות.

מכאן אנחנו מגיעים לאכסניה שמארחת אותנו כאן, בית-ספר אורט. הרשת היא ותיקה מאוד והיא פעילה כמעט מאז קודם המדינה בעפולה, אני חושב. אני עצמי יליד עפולה. למדתי אמנם לא בבית-הספר הזה, אולי אחת הסיבות היתה שבעבר הוא נחשב לבית-ספר שהוא לא מבתי-הספר המובילים בעיר, אבל הוא עבר שינוי דרמטי בשנים האחרונות והפך להיות ספינת הדגל. שמעתי שדיברו על חלון ראווה, אין שום ספק בכך, שלא תתרשמו שכך נראים כל בתי-הספר שלנו. קודם כל בצד הפיזי; דבר אחד, לא עשו לכם הצגה, בית-הספר נראה כך תמיד, כל הזמן, וזה כמובן בגלל ההקפדה היתרה וגם בגלל שמדובר פה במבנה יחסית חדש והוא מתוחזק מאוד יפה. אבל צריכים להגיד שבית-הספר הזה הוא אכן ספינת הדגל שלנו כאן בעיר עפולה, בכמה מובנים. המובן הראשון, אבל לא הראשון בחשיבותו, הוא שכמחצית מתלמידי בתי-הספר התיכוניים לומדים בבית-הספר הזה. יש לנו עוד שלושה או ארבעה בתי-ספר תיכוניים שחלקם הם אולפנא לבנות וישיבה תיכונית, אבל גם בממלכתי הרגיל יש לנו עוד בתי-ספר, אבל 50% מהתלמידים לומדים כאן. הדבר החשוב יותר הוא רמת הלימודים כאן, רמת ההוראה כאן. בית-הספר הזה, מזה מספר שנים, מוביל בצורה משמעותית בהישגים הלימודיים של התלמידים שלו ומהווה סמן ימני גם בהיבט הזה, אבל הייתי אומר בעוד מובנים לא מעטים. זה נעשה קודם כל על-ידי האנשים שעובדים כאן - יש פה את טינה, המנהלת שלשמחתנו התבשרנו שהיא נבחרה על-ידי הרשת כמנהלת מצטיינת. אנחנו לא מופתעים, אולי זה הפתיע את הרשת, אבל אנחנו גאים בכך. אני חושב שלא רק זה, מדובר פה בשילוב יחסית נדיר במקומותינו של רשת תומכת בצורה בלתי רגילה. אולי אין לי יחסית הרבה ניסיון כראש עיר, ואין לי גם ניסיון עם הרבה רשתות חינוך, אבל אני בא במגע, במסגרת תפקידי, עם גופים חיצוניים כאלה ואחרים, ואני חושב באמת - לא אומרים שבחם של אנשים בפניהם, אבל אולי זאת ההזדמנות הנכונה להגיד את זה גם בפניהם וגם באוזניכם - שאנחנו נהנים מהמקצועיות, מהפתיחות, משיתוף הפעולה הבלתי רגיל בין עיריית עפולה לבין הרשת, שבאה לידי ביטוי במה שנעשה פה בעיר. אל ייקל הדבר בעינינו, אנחנו יודעים שבעניינים האלה לפעמים יש הרבה מאוד חיכוכים ברמה של אגו, ברמה של דעתנות כזאת או אחרת; אנחנו בעיריית עפולה בנושא חינוך דעתנים לא קטנים, ואנחנו חושבים שאנחנו יודעים מה אנחנו רוצים, ואנחנו לפעמים מתערבים גם במשרד החינוך וגם ברשת, אבל לשמחתנו אנחנו מוצאים גם במשרד, אבל בעיקר ברשת אורט שיתוף פעולה ופתיחות, שאני חושב שבאים לידי ביטוי בין היתר בישיבה שעשינו ממש לפני מספר ימים עם המנכ"ל, צביקה פלג. עצם העובדה שאני כראש עיר מכיר את כל אנשי אורט שיושבים פה, זה דבר שאי אפשר לזלזל בו. ברמה האישית זה מעיד על שיתוף הפעולה, מעיד על המעורבות, ואני באמת יכול לברך על כך.

אמרתי שאנחנו מאוד גאים במה שנעשה פה בבית-הספר, אנחנו מנסים לסייע ולהיות מעורבים גם בהמשך, ואני מקווה שנצליח להביא את כל מערכת החינוך שלנו לרמת הניהול כפי שנעשית כאן בבית הספר. מכם - מהכנסת, מהממשלה - אנחנו מקווים שאכן תצליחו להעביר את המסר שנושא החינוך לא רק כסיסמה, יש לנו הרגשה שכולם מדברים גבוהה-גבוהה בנושא החינוך, לא תמצא מי שיגיד שזה פחות חשוב אפילו מנושאים כמעט סנטימנטליים כמו רווחה או כמו תעסוקה, אבל לא כולם עושים לדעתי מספיק בעניין הזה. אני רוצה לנצל את הבמה הזאת ולבקש מכם לפעול לכך שאם אנחנו מקצצים בדברים אחרים, בתחום הזה של החינוך לראות איך הקיצוצים יהיו הנמוכים ביותר שאפשר, ובמקביל לפעול לכך ששיתוף הפעולה בין משרד החינוך, בין הממשלה, לבין גופים מתערבים מתמקצעים כמו רשת אורט, ילך ויעמיק לטובת כולם.

אני מקווה שיהיה לנו הכבוד לארח אותך ולארח עוד חברי כנסת גם בעיר עפולה, על מנת להציג בפניכם עוד היבטים של העיר ועוד דברים שאנחנו מתמודדים איתם, שהם לא קלים. אני לא רוצה להגיד לכם מה המצב ברשויות המקומיות בימים אלה, אבל היום באתם לראות את הדברים היפים, ויש הרבה דברים יפים גם במקומות שהם לא בין גדרה לחדרה. אולי החיים האמיתיים הם דווקא כאן, על כל ההיבטים שלהם - הקליטה, הרווחה, הביטחון והתמודדות עם אוכלוסיות שהן הממוצע האמיתי של מה שקורה פה - וטוב שאתם מגיעים לכאן. יש לנו עוד כמה דברים יפים להראות, אני אשמח מאוד אם אתם תתפנו ותגיעו על מנת לראות דברים נוספים שיש פה בעיר עפולה. אני שוב רוצה להודות לרשת אורט ולצביקה ולכל אנשי הצוות שלו על שיתוף הפעולה, ואני מאמין שאנחנו נמשיך לקיים אותו לטובת כולנו. תודה.
היו"ר אילן שלגי
תודה רבה. אני רק רוצה לומר לך, יצחק, שאנחנו רואים את תפקידנו גם להיות מחוברים לשטח. להכיר את השטח, לנסוע, כדי שלא נהיה מגדל שן. אנחנו יודעים שלא כל החשוב במדינה נעשה בין גדרה לחדרה, להיפך, אני חושב שהצפון, הגליל, והנגב הם האזורים שאנחנו צריכים לתת להם תשומת לב מירבית, ואנחנו משתדלים ומרבים לנסוע. רק בשבוע שעבר היינו פה בצפון בסכנין ועיבלין, אנחנו כל שבוע לפחות יום אחד מחוץ לכנסת.
טינה ולדמן
צבי פלג, מנכ"ל רשת אורט, בבקשה.
צבי פלג
בוקר טוב, ידידי חבר הכנסת אילן שלגי. אני יכול לומר ידידי, כי באמת מהתקופה שאילן נכנס להיות יושב-ראש ועדת החינוך אנחנו מרגישים בני בית בוועדת החינוך ומביעים את עמדתנו לא אחת מעל בימה זאת. אני מקדם בברכה את מנהלת הוועדה, יהודית, את עוזרו האישי של אילן. אני מקדם בברכה את איציק מירון, אני מודה לו על המילים החמות. שלא תחשוב שזה היה מאז ומתמיד, היתה לי פגישה לפני שנה וחצי עם עיריית עפולה, שהיתה פגישה די טעונה.
יצחק מירון
על רקע ענייני.
צבי פלג
בהחלט. אני שמח שבמהלך השנה וחצי האחרונות אנחנו ביחסים טובים, ואני באמת מודה לאיציק ולצוות שלו. אני מודה לטינה ולצוות בית-הספר הזה, כי זאת בהחלט בבואה של רשת אורט.

מהי רשת אורט? כשאני התמניתי לפני שנתיים למנכ"ל הרשת - ואני ותיק מאוד ברשת, אני גם בוגר הרשת - אחת השאלות שהצבתי היתה מה הייחודיות של רשת אורט ובשביל מה מדינת ישראל צריכה בכלל את רשת אורט. יש רשויות מקומיות שעושות חינוך, ויש גורמים ממשלתיים שעושים חינוך, בשביל מה רשת אורט צריכה להתמודד עם זה. כשניסינו לזהות מה מייחד את רשת אורט בעשייה החינוכית משאר גורמי החינוך, הלכנו לשני דגלים, וזה האני מאמין של אורט. הדגל מצד ימין הוא ערכים, הקדמנו אותם להישגים. שלא ייקל הדבר בעיניכם, כשהתחלתי להופיע בפני ראשי רשויות ודיברתי על ערכים, המילה השנייה היתה: קודם כל כמה זכאויות לבגרות יש, כמה תלמידים נושרים. כל המילים האלה חשובות מאוד, אבל באנו ואמרנו שאם אנחנו רוצים חוסן חברתי במדינת ישראל, צריכים לתת דגשים לערכים. ערכים מבחינת אורט ישראל זה לא סיסמה, תראו את זה בהמשך גם כאן וגם בבית-הספר הנוסף שנבקר בו, ערכים זה תנועת נוער אורטית שהקמנו בשנתיים האחרונות, שהיא תנועה א-פוליטית כאשר רשת אורט היא א-פוליטית, שמשרתים בה היום אלפי בני נוער מרשת אורט ישראל, שבאים ואומרים: אנחנו לא צריכים לשאול רק מה אנחנו מקבלים מהממשלה, מה מקבלים מהרשות, מה מקבלים מההורים, אלא אנחנו גם שואלים כל בוקר מה אנחנו נותנים, מה אנחנו תורמים לקהילה, מה אנחנו תורמים למדינה. כששמנו את סדר העדיפויות הזה בפני מנהלי בתי ספר, בפני הנהלות בתי ספר, לכם אני אומר שבתחילת הדרך הסתכלו אלינו בצורה די משונה. היום אחרי שנתיים אני יכול לבוא ולומר שאין ראש רשות שלא מחבק אותנו בעשייה הקהילתית של רשת אורט, שהיא בהרבה מאוד נושאים - תקבלו רק על קצה המזלג מספר נושאים שהם שגרתיים, שאני יכול לציין שהיום מאפיינים את הרשת.

הדגל השני הוא מדע וטכנולוגיה. ההיסטוריה חשובה, הספרות חשובה, התנ"ך חשוב, הכל חשוב. מדינת ישראל שואפת להגיע אי פעם לעצמאות כלכלית אמיתית זה אך ורק במידה ותצליח לאתגר את תלמידיה לבחור במדע וטכנולוגיה. הראש היהודי הוא יהיה המשאב העיקרי של מדינת ישראל - כפי שהיה בעבר, כך בעתיד. ככל שנאתגר יותר בני נוער ונעזור להם לעבור את המחסומים ולא לפחד מהמתימטיקה ומהפיזיקה ומהאנגלית ומהאלקטרוניקה, כך מדינת ישראל תהיה עם יכולת עצמאית כלכלית טובה יותר. אלה למעשה שני הדגלים אותם אנחנו נושאים.

מהי רשת אורט של היום? רשת אורט של היום מתעסקת בכל רבדי האוכלוסייה, היא פועלת מירוחם בדרום ועד מעלות בית שאן וחצור בצפון, דרך 159 מוסדות חינוך. כשאני בא ומציין 159 מוסדות חינוך, יש לנו בית-ספר יסודי אחד בחצור, יש לנו חטיבות ביניים, חטיבות עליונות, מכללות לטכנאים והנדסאים צעירים, טכנאים והנדסאים מבוגרים, מכללה אקדמית אחת. בסך-הכל מעסיקים 7,000 עובדים שהם עובדי רשת אורט, 93,000 לומדים יהודים, ערבים, דרוזים, בדואים, חילונים ודתיים. אני יכול לומר בשמחה השנה גם בדואים, כי קלטנו השנה את בית-הספר הראשון בסלאמה שהוא יישוב בדואי. השנה קלטנו שלושה בתי-ספר ממגזר המיעוטים - אורט המקיף הערבי בעכו, שהוא בית-ספר גדול, סג'ור, בית-ספר דרוזי, ובית-הספר הבדואי בסלאמה. השנה נקלוט בית-ספר חדש במעלה אדומים, שהוא יהיה בית-ספר טכנולוגיות החלל והתעופה. זה בית-ספר מאוד מתקדם במעלה אדומים למקצועות החלל והתעופה, עם תלמידים ממש מצטיינים. נפתחו שם חמש יחידות פיזיקה, מתימטיקה, אנגלית ואלקטרוניקה.

תקציב הרשת הוא מיליארד שקלים, ואני אומַר דבר שהוא לא פופולרי היום. אנחנו קוראים על משבר הרשויות, אנחנו קוראים על משבר של ארגונים מלכ"ריים, ואנחנו ארגון ציבורי מלכ"רי. לא נעים לי לבוא ולומר - נעים ולא נעים - שאתמול בישיבת הדירקטוריון של רשת אורט פירסמנו את המאזן האחרון שלנו של תשס"ג ב-31.8.2003, על מחזור של מיליארד שקלים בשנה. אנחנו באפס שקלים, אנחנו מעולם לא עיכבנו שכר של עובד ביום אחד, אנחנו לא חייבים לשום קופה לתנאים סוציאליים של עובדים כי אנחנו יודעים שה-7,000 האלה הם המשאב האנושי היחיד שיש לנו. אני חוזר ואומר - אני לא מכיר מוסדות ציבוריים גדולים במדינת ישראל בסדר גודל של אורט שיכולים לבוא בבוקר זה ולומר: רבותיי, אנחנו מאוזנים. אנחנו מאוזנים כי תשמעו בהמשך מה דרך התפקוד של רשת אורט, מה דרך המחשוב התפעולי של רשת אורט, וכיצד אנחנו מבינים שצריך לחסוך במטה ולא לגעת בשדה. אני אומר כבר עכשיו, לפני שנתיים כשקיבלתי את התפקיד, הרשת היתה בכמעט 100 מיליון שקל גירעון. היו שתי אפשרויות - או לקצץ בשדה או לקצץ במטה. יושבים כאן חבריי למטה ויודעים שקיצצתי בשליש מהמטה, שזה אומר 25 מיליון שקלים קיצצתי רק במטה. פיטרתי אנשים טובים ויקרים, אבל עשיתי הכל על מנת לא לפגוע לא במחקר ובפיתוח ולא בשדה. הדובדבן שלנו הוא המחקר והפיתוח, כמה שיותר שעות יגיעו לתלמיד זה מה שחשוב לנו.

מה שמייחד אותנו זה שאנחנו לא מחכים לתוכניות לימוד של משרד החינוך, ויסלחו לי כאן החברים ממשרד החינוך. אם אנחנו רוצים לעסוק בכל הרצינות בנושא של מדע וטכנולוגיה, אנחנו צריכים לרוץ אחרי ההתפתחויות הטכנולוגיות בעולם. העולם הוא כפר גלובלי קטן, ואנחנו לא יכולים להמשיך במקצועות מסורתיים. כדי שבני נוער יבואו ויאותגרו ללמוד מקצוע חדש, צריך שני דברים - לשנות את הנושאים ושהנושאים גם יהיו סקסיים, סליחה על הביטוי. כשאנחנו מדברים על מכטרוניקה, המכניקה הלכה ונעלמה, כמעט לא מצאנו אותה יותר ברשת אורט, אבל ברגע ששילבנו מכניקה עם אלקטרוניקה עם מחשבים, וזה הפך להיות מכטרוניקה. לכם אני אומר שהפקולטה הכי נדרשת היום במכללה להנדסה היא מכטרוניקה. הצבא דורש את זה, התעשייה דורשת את זה, וראה זה פלא - גם תלמידים בוחרים בזה. ננו-ביוטכנולוגיה מדעית-הנדסית. המגמה המדעית-הנדסית באה ולקחה את נושאי המדע הטובים ביותר שקיימים - פיזיקה, כימיה, ביולוגיה - וצירפה אותם יחד למקצועות הנדסה. איפשרנו לתלמידים טובים לאתגר אותם כדי שתהיה להם טעימה טכנולוגית וטעימה מדעית, כדי שיוכלו בהמשך הדרך לבחור ביתר קלות במוסדות ההשכלה הגבוהה את המקצועות הללו. הנדסה ביו-רפואית - כשאנחנו איתרנו את הנושא הזה, ועשינו את זה בהתחלה בשיתוף עם פרופ' ברבש מאיכילוב, כשבאנו ואמרנו איך אפשר לשלב את הטכנולוגיה עם הרפואה, הוא הכיר לנו אדם מאוד נפלא שהוא מנהל חדר המיון שם, שהוא מרצה בתחום ההנדסה הביו-רפואית. ממנו הגענו לפרופ' דוד אלעד, ושאלנו אותו: איך יכול להיות שבכל הפקולטה שלכם, מתוך 800 מועמדים באוניברסיטת תל-אביב, מקבלים 60. הוא אמר: זה המקצוע הכי נדרש, בסך-כל מקצוע של שש-שבע השנים האחרונות בעולם כולו, ובכל אוניברסיטה מקבלים לא יותר מ-60-70 תלמידים. בשנה הבאה אנחנו מציעים את התחום הזה לארבעה בתי-ספר שלנו, אחרי שפיתחנו תוכנית לימודים עם פרופ' דוד אלעד; ראש החוג להנדסה ביו-רפואית באוניברסיטת תל-אביב עמד בראש צוות הפיתוח של התחום הזה. כשאנחנו מציעים היום לתלמידים שלנו, בשיתוף ראשי הרשויות: בואו תתחילו ללמוד הנדסה ביו-רפואית כדי שתדעו בכלל איך העולם משתנה, אנחנו יכולים להציף אתגרים חדשים בפני אותו נוער.
דובר
הנדסה רפואית זה תחום מחקרי ולימודי חדש יחסית, ההתפתחות המואצת שלו התחילה לאחר מלחמת העולם השנייה. התחום הוא אינטר-דיסציפלינרי מתפשט מבנייה ושיפוץ של פרוטזות לאיברים פגומים, מחקרים בסיסיים ברמת התא והמערכת, פיתוח מערכות דיאגנוסטיקה ואיתור. בסוף שנות ה-90 התחום הפך להיות תחום אקדמי בלמעלה מ-100 אוניברסיטאות מובילות בארצות הברית, וכמה אוניברסיטאות מובילות באירופה מציעות תוכניות לימוד לתואר ראשון בהנדסה ביו-רפואית. בישראל התחלנו בלימודי הנדסה ביו-רפואית לפני כשנתיים בכל המוסדות הגבוהים, בטכניון, באוניברסיטת תל-אביב, באוניברסיטת בן-גוריון.
צבי פלג
הקמנו צוות, פיתחנו תוכנית לימודים, פיתחנו חומרים אינטרנטיים שתראו אותם. למעשה כשאנחנו בשנה הבאה הולכים להפעיל את זה בארבעה בתי-ספר, אנחנו נהיה היחידים במדינת ישראל שאצלנו תלמידים בתיכון ילמדו הנדסה ביו-רפואית. אנחנו ממשיכים עוד ועוד לפתח חומרים נוספים, מקצועות נוספים, כי עם כל הכבוד למשרד החינוך - ואני באמת אומר: עם כל הכבוד - הם לא עומדים בקצב שלנו כמי שחושב שהדגל של המדע והטכנולוגיה צריך להיות מונף גבוה כדי לספק את הצרכים שלנו. זאת נקודה מאוד חשובה, ואני יודע שדנו בה בוועדה אצלך, אילן. אי אפשר להתחיל עם תחום המדע והטכנולוגיה בחטיבה העליונה, צריכים כבר בכיתה ז' לזהות תלמידים בעלי פוטנציאל ולתת להם את הטעימות של מדע וטכנולוגיה באופן אמיתי על-ידי מורים אמיתיים. אי אפשר לקחת מורה שהיה מורה לאופנה או מורה למסגרות ולהפוך אותו להיות מורה למדע וטכנולוגיה. זה לא ילך. צריכים לקחת את המורים הטובים ביותר, כי הנוער היום מגורה על-ידי הטלוויזיה, על-ידי אמצעי התקשורת, על-ידי האינטרנט. הוא לא מחכה שניתן לו מורים שהיו פעם מורים למסגרות. עם כל הכבוד שאני רוחש להם, ולבי לבי להם, התלמיד רוצה לראות מהנדסים, רוצה לראות אנשים עם יכולות, אנשים עם תעודות מוכחות שהם יודעים לייצג את הנושא של המדע והטכנולוגיה ולאתגר אותו. לך אני אומר, חבר הכנסת אילן שלגי, מתקציבו של אורט, מהתרומות שאנחנו מביאים מחוץ-לארץ, אנחנו היום פועלים בחטיבות הביניים שלנו, בבתי-הספר שלנו, ויורדים כדי לאפשר לתלמידים גם מעבדות טעימה במדע וטכנולוגיה, שאנחנו מציידים בהן את בית-הספר, וגם במורים טובים יותר ובתוכניות לימודים טובות יותר.

גם את הנושא של מצוקות התלמידים אנחנו לא מזניחים. בשנה שעברה גילינו מתוך 90,000 תלמידים 4,000 תלמידים במצוקה. תלמידים במצוקה זה אומר תלמידים שאין להם כסף לקנות ספרי לימוד, הם לא אוכלים, יש להם בעיה להביא מזון מהבית, חלקם לא מגיעים באופן סדיר לבתי-הספר - והיו לא אחת מאמרים על זה גם בנושא של אשקלון ובערים נוספות - כי אין להם כרטיסי נסיעה. בפנייה לאורט העולמית קיבלנו סכום של קרוב ל-300 אלף דולר, וחילקתי בשנה שעברה את כל ה-300 אלף דולר בין אותם 4,000 תלמידים. יתרה מכך, גם השנה כבר בימים אלה יצאו עוד כמיליון שקלים מתקציב הרשת לעזור לאותם תלמידים כדי שלא תהיה להם סיבה למה הם לא מגיעים, למה הם לא אוכלים ארוחה אחת ביום. אני אומר לך, אילן, המראות הם קשים עוד. חלק מהארוחות התלמידים מכניסים לתיק כדי לקחת הביתה, באזור המרכז. אני לא רוצה לבכות, אבל אני אומר שוב - המצוקה הכלכלית היא אמיתית.

גילינו גם במשך הרבה מאוד שנים, כשהקמנו את המרכז לכישורי למידה, שיש 10% לקויות למידה באוכלוסייה. אי אפשר לעבור לסדר היום. יושבת כאן ניצה אריה שהיא מנהלת המרכז, והיום יש לנו כמעט מכל בית ספר מאבחנת דידקטית. אנחנו עושים בכיתה ז' מבחן רוחב לכל תלמידי השכבה כדי לאתר את הבעיות של הלקויות, אנחנו נותנים כלים גם לתלמידים ונותנים כלים גם למורים כדי להתמודד עם הלקויות האלה. סדנאות לתלמידים, סדנאות למורים, כדי שהתלמידים האלה לא יתוייגו, כדי שהתלמידים האלה יישארו במסגרת הלימודית הרגילה.

הנושא הנוסף זה פנימיות יום. בשנה שעברה היו לנו כעשר פנימיות יום, זה אומר שאנחנו מאריכים את שעות הלימוד, נותנים ארוחת צהריים, ובשעות הלימוד הנוספות לא רק נותנים אפשרות לתלמיד שתהיה לו עוד פינת עבודה ואולי זאת הפינה היחידה שיש לו בחיים כי בבית אין לו את זה, אלא נותנים לו גם שיעורי עזר אבל נותנים לו גם תרבות. אני חושב שזה דבר מאוד חשוב. בצרכים של רשת אורט ראיתי שאותן עשר פנימיות יום זה אפס קצהו, זה בסך-הכל 350 תלמידים מכל הרשת. הכפלנו השנה מתקציבה של הרשת, אתמול אישרנו עוד שתי פנימיות יום, גם לעכו הערבית על חשבון הרשת, וגם ביקנעם. יהיו לנו השנה קרוב ל-1,000 תלמידים בפנימיות יום. ואני אומר לכם, ועל כל במה בארץ ובחוץ לארץ שאני מופיע, אני מנסה לבקש מיהדות העולם: תנו לנו עוד, כי פנימיות יום זה חלק מהפתרון איך להשאיר את התלמיד עד 6:00 בערב, לתת לו ארוחה חמה, לתת לו שיעורי עזר, ולתת לו טעימה בספריות, טעימה של הצגות ומופעים אחרים.
היו"ר אילן שלגי
למה אתה מעדיף לקרוא לזה פנימיות יום ולא יום לימודים ארוך?
צבי פלג
כי זה השם שניתן יחד עם קרן רש"י בשעתו.
היו"ר אילן שלגי
האמת היא שאם זה עד 6:00, זה יותר מיום לימודים ארוך.
צבי פלג
אנחנו בהחלט מציינים את הנושא של הפינה לתלמיד. זה לא אותו דבר כמו יום לימודים ארוך שהוא עד שעה 4:00.
היו"ר אילן שלגי
זה כמו בית נוסף.
קריאה
יום לימודים ארוך זה לכולם. פה זה לא ניתן לכולם.
צבי פלג
עוד דבר שמייחד את רשת אורט זה השתלמויות המורים. אני חוזר ואומר - רשת אורט ישראל מודדת את כל עשייתה. אנחנו לא מאמינים בחינוך שלא נמדד. כל בית-ספר ברשת אורט יש לו יעדי חובה ויש לו יעדי בחירה, אבל כדי להגיע לאותם יעדים אנחנו צריכים לאתגר את המורים להשתלם. כל שולחן של מנהל מקבל ב-1 בספטמבר בכל שנה רשימה כרמה גמולי השתלמות יש לכל אחד ואחד מהמורים שהוא מנהל, ומתי הם השתלמו לאחרונה. המנהלים קוראים למורים, מדברים איתם, ומעודדים אותם להשתלם. יתרה מכך, היום אנחנו עושים את ההשתלמויות in house, בארבעה מרכזים בארץ, על-ידי המרכז למחקר שלנו, ואנחנו יכולים לבדוק את התפוקות של ההשתלמויות האלה על שולחנו של התלמיד. אין לי שום דבר נגד זה שילמדו שזירת פרחים, אבל מה שאנחנו צריכים לדאוג כרשת זה שהמורים שלנו ישתלמו באלקטרוניקה, במחשבים, בתנ"ך, בהיסטוריה, ילמדו מתודות וישפרו את איכות ההוראה. את זה אני יכול למדוד על-ידי ההשתלמות שאני נותן למורים שלנו, ועל-ידי זה שאני בוחן אותם על שולחנו של התלמיד.

אנחנו לא עזבנו את נושא שורשי ישראל, אני לא ארחיב על זה. אנחנו היום מטמיעים את נושא שורשי ישראל, לתת את הטעימה למה אנחנו יהודים, למה מקומנו במדינת ישראל, למה אנחנו חיים היום במדינת ישראל. עשינו את זה בזהירות רבה, עשינו את זה בשיתוף פעולה בין הורים לתלמידים למורים כדי שלא יחשבו חס וחלילה שהיתה איזו כפייה דתית. פתחנו עד היום 22 בתי מדרש בשעות אחר הצהריים שתלמידים לומדים את היהדות לא רק מהתנ"ך, ולא רק מחשבת ישראל, אלא הם לומדים על ההיסטוריה, על הארכיאולוגיה, על הספרות, שהכל מסונכרן ביחד.

כמה מילים על תנועת הנוער. כפי שאמרתי, נוער אורט בא לקהילה, יש לו כמה עמודי שדרה. פרוייקט חמניות - אימצנו את כל בתי החולים בארץ, מחלקות המטולוגיות יום ילדים, מיחשבנו איתן, הקמנו מרכזי אינטרנט.
קריאה
למה חמניות?
צבי פלג
חמניות תמיד מסתכלות למעלה בתקווה לשמיים. יש כאן תלמידים שחונכים ילדים חולי סרטן במחלקות המטולוגיות. כל בתי החולים מסורוקה בדרום עד בית חולים העמק בצפון, היום כבר כולל נהרייה שאין שם מחלקה המטולוגית אבל יש מחלקת ילדים ומנהל בית החולים ביקש שניכנס גם לשם, מאומצים על-ידינו. בית-ספר עומד מול בית-חולים. לכם אני חייב לומר, מתוך שלא לשמה בא לשמה. כשהתחלנו את הפעילות בבית חולים רמב"ם, הזמנו לשם את אורט קריית ביאליק שזה בית-ספר גדול. אבל יש גם אוכלוסייה ערבית שהיא חולת סרטן, ואז הצמדנו את האוכלוסייה הדרוזית של בית-הספר שלנו בדליה-עוספיא ופתאום ראינו שילדים ערבים ודרוזים עם ילדים יהודים יכולים לעבוד ביחד. גם כאן בבית חולים העמק בחלק מהתקופה הצמדנו את אחווה גלבוע, שנבקר בה היום, ילדים ערבים שעובדים יחד עם ילדים יהודים. על אותה נתינה, על אותה תרומה לקהילה, אתה יכול לבנות בסיס משותף של שיתוף בין כל תושבי מדינת ישראל.

משמר אזרחי - יש לנו היום עשרים נקודות שאנחנו מלווים, פשוט שמירה של תלמידים בשעות הבוקר על מתקני ציבור וגני ילדים. יוצאים X תלמידים כל בוקר לשמור. למדינה אין כסף, לא קורה שום דבר, ההגנה, האצ"ל, הלח"י, כולם היו ילדים בני 16-17, למה כאן תלמיד לא יכול פעם בשלושה שבועות לא ללמוד, ולא קורה שום דבר שהוא לא לומד, ולצאת יחד עם חברו או חברתו לספסל הלימודים ולשמור על גן ילדים או על מתקן ציבור. בהתחלה משרד החינוך אמרו שאי אפשר, לקחנו את הצבא, לקחנו את משטרת ישראל, התיישבנו ביחד ועשינו את זה.
היו"ר אילן שלגי
מאפשרים לכם לאמן אותם בנשק?
צבי פלג
כן. לקחנו את משטרת ישראל, לקחנו את הצבא, והכל מסודר.

פרוייקט חונכות - אנחנו לוקחים היום תלמידים בוגרי י', ואנחנו מדברים בכמויות של מאות רבות של תלמידים בכל הארץ, מעבירים אותם ימי הכשרה למד"צים, למדריכים צעירים. אני לא צריך לומר מה קורה כשמדריך בסוף כיתה י', שהוא הולך לחמש יחידות פיזיקה, לוקח ילד בחטיבת ביניים ועושה לו חוג. כשילדים הולכים לחוג לפיזיקה עם חונך מאחוריהם, מה זה עושה לילדים בחטיבת הביניים. אתה מעצים את הילדים בכיתה י' כי אתה הופך אותם למנהיגות צעירה, אתה נותן לילדים בחטיבת הביניים אתגר לבוא וללמוד. יש לנו היום מד"צים בפיזיקה, מד"צים באנגלית, מד"צים בהבעה עברית, והגדלנו עשות השנה בנושא של מד"צים באנגלית. שלחנו עשרה בני נוער בסוף השנה הקודמת לסמינר באורט עולמי, פתחו בית-ספר להדרכת תלמידים מצטיינים באנגלית בסוף י' כדי להפוך אותם למורים צעירים. יש לנו היום עשרה כאלה, השנה אנחנו שולחים שלושים. שולחים שלושים תלמידים שיישבו חודש וחצי בלונדון, תלמידים מצטיינים באנגלית. המחויבות שלהם בי"א-י"ב היא לחנוך לפחות שלושה-ארבעה תלמידים כל אחד במשך שנה. אם אנחנו נמשיך את העשייה הזאת - -
קריאה
לא יצטרכו שיעורים פרטיים.
צבי פלג
הנושא של המד"צים הוא נושא נהדר. ירדנו גם לבתי-ספר יסודיים. כאן אני רוצה להגיד לך, אילן, כל ראש עיר חשב שצבי פלג המגלומן רוצים להתחיל לנהל בתי-ספר יסודיים או עושה מסע שיווקי. באנו ואמרנו: לאור המצב היום לא יקרה שום דבר אם תלמידים בבתי-הספר ירדו לבתי-הספר, יפתחו מועדוניות אחר הצהריים, יחנכו את התלמידים בעזרה בשיעורי בית.

קשר רב-דורי הוא פרוייקט של לבוא ולראות ולבכות. אם אתם בירושלים, תיכנסו למינקוף ירושלים, חטיבת ביניים, ותראו איך תלמידים חונכים אוכלוסייה מבוגרת מבתי אבות, ממועדוני קשישים, ומלמדים אותם לשוטט באינטרנט, מלמדים אותם איך לשלוח אי-מייל. בבתי-הספר היום ב-3:00-4:00 אחר הצהריים כבר אין פעילות, תביאו את האוכלוסייה הקשישה מהקהילה, כל תלמיד יחנוך אדם מבוגר, יתעד את חייו, ילמד אותו את הדברים האלה, ואתם רק עושים טוב לילדים ועושים טוב למבוגרים.

שגרירי זיכרון - אנחנו קוראים לזה באנגלית שם נהדר - Ambassadors of memories - ויהדות העולם מאוד מכבדת את העשייה הזאת. אנחנו את השואה לא רוצים לשכוח, מכחישי שואה הולכים ומתרבים. לקחנו תלמידים בעלי אוריינות מאוד גבוהה להיסטוריה יהודית, אמרנו להם: יחד עם יד ושם נעצים אתכם למנהיגות צעירה, תחזרו לקהילה, תאתרו ניצולי שואה, תתעדו יחד איתם את חייהם ותעברו ותיתנו הרצאות על נושא השואה. אני אומר לכם שזה מחמם את הלב לראות שאם נותנים אתגרים לנוער שלנו, מה הנוער יכול לעשות.

בפרוייקט חונכות, אני מוכרח לדווח על דבר אחד. מצאנו תלמידים אתיופים ומחבר העמים שהם טובים, הפכנו אותם למנהיגות צעירה, והם היום חונכים תלמידים ישראלים. מה שזה עושה לתלמידים האלה זה פשוט לא יאומן - גם לעולים החדשים וגם לחברים שלהם בקהילה. פתאום רואים שצבע העור הוא בכלל לא הנושא, הנושא הוא מה יש לי בראש, מה אני יכול להעביר לך.

אנחנו היום בשיתוף פעולה עם הצבא, אנחנו היום בשיתוף פעולה עם התעשייה, הקמנו בתי-ספר של ימי שישי שאנשים מהתעשייה ההיי-טקית המעודכנת, האלקטרוניקה, המכטרוניקה, התעשייה האווירית, באים ומרצים.

אני יודע שאני צריך לעצור את עצמי, כי לא אוכל לספר לכם על הכל. תודה רבה.
אלי אייזנברג
היות וצביקה די הקיף את הדברים והזמן הוא קצר מאוד, ואני רוצה לתת לאנשים שלי לספר, אני אדבר שתיים-שלוש דקות. הייתי רוצה להדגיש זה איך אנחנו עובדים ולמה התוצרים שלנו יוצאים כמו שהם יוצאים. דבר ראשון, אנחנו פועלים עם בתי-הספר ולמענם. אחת הבעיות החמורות ביותר היא שאין דינמיקה בבתי-הספר, מסלול ההתקדמות של המורה הוא בעייתי מאוד. אני רוצה להדגיש שכרשת חינוכית אנחנו מסוגלים לתת אפשרות למורים המצטיינים בכלל בתי-הספר, מתוך ה-7,000 לזהות מאות, במשך השנים אפילו אלפים, שהם שותפים לנו בכל הפיתוחים שאנחנו עושים. כשאני אומר פיתוחים, זה פיתוח של תוכניות לימודים, זה כתיבת ספרים, אנחנו מפיקים כ-50,000 ספרים בשנה עבור מערכת החינוך, כ-20 כותרים חדשים כל הזמן, אנחנו מפתחים מקצועות חדשים ואנחנו עושים השתלמויות. כל מורה ברשת אורט מקבל את ספר ההשתלמויות באפריל לשנה הבאה. כלומר, באפריל, בחופשת הפסח, הוא יודע מה כל מערך ההשתלמות שלו - ימים, שעות, מי המרצים - מה-1 בספטמבר. זה נותן בידי צוות בית-הספר והנהלת בית-הספר לתכנן בצורה מושכלת את ההשתלמויות. אם בית-הספר מזהה בעיה במתימטיקה, הוא יכול לכוון את צוות המתימטיקה להשתלם. אם הצוות מזהה בעיה באלקטרוניקה, הוא יכול לארגן השתלמות. אם התפתחה תוכנית לימודים חדשה, הוא מזהה את זה ועושה השתלמות.

אני רוצה להדגיש דבר שהוא בעייתי מאוד וגם הרבה לא מבינים אותו. כשמערכת החינוך מפיקה ספר ונותנת אותו למורה, היא נותנת לו בעיה, לא פתרון. כי המורה צריך ללמוד את הספר, הוא צריך להכין מערכי שיעור, הוא צריך להטמיע אותו בכיתה, וזה כמובן לוקח הרבה מאוד זמן. לכן כשאנחנו עושים השתלמויות, אנחנו מטמיעים את הנושאים האלה בבתי-הספר. זה למעשה הדבר שלוקח הרבה זמן. לא מספיק לתת מדיניות, לא מספיק לעשות תוכניות לימודים, הבעיה המרכזית שלנו היא להגיע לשולחן התלמיד, כי הלקוח של רשת אורט הוא לא המורה, הלקוח של רשת אורט הוא התלמיד וההורים שלו, וזה השינוי התפיסתי שצריך להבין. כי אם אני נותן השתלמות למורה והמורה מקבל את החומר והמורה גם יודע איך ללמד אותו, אבל בכיתה לא קורה כלום מכל מיני סיבות - המעבדה לא מוכנה, טכנאי המחשבים לא הגיע, מנהלת בית-הספר לא תומכת - אני בהשתלמויות האלה לא הצלחתי. לכן ההטמעה היא הדבר המרכזי.

הדבר הבא - אנחנו מדברים על פרוייקטים הוליסטיים. אין איש חינוך, ויהיה החוקר הטוב ביותר בעולם, שיכול להגיד מה בדיוק פוגע בתלמיד, מהו אותו גורם שגורם לתלמיד ללמוד. פה דווקא השיטה הרוסית עובדת, אתה פועל על כלל הדברים - אתה גם פותח קונספט, אתה גם מפתח לומדה וחומרה, אתה גם עושה השתלמויות, אתה גם מטמיע וגם יוצר סביבה לימודית. אם אתה עושה את כל הדברים האלה, הסיכוי שהתלמידים יתקדמו וישיגו את ההישגים הוא הרבה יותר גדול.

אני רוצה לסיים בדבר אחרון - הערכה חיצונית. כל תוכנית שאנחנו מפתחים, כל תוכנית שאנחנו מטמיעים, יש לה הערכה חיצונית. מראש אנחנו מגדירים מה המדדים והיעדים, ואנחנו בודקים אותם. אני עומד בסקר הנהלה מול המנכ"ל ושאר חברי המטה, ואני צריך להגיד להם: כך וכך הישגי הבגרות במתימטיקה היו צריכים לעלות ברשת אורט, כך וכך בנושא המחקר והפיתוח היה צריך לעשות תוכניות לימודים, ואני צריך לעמוד במדדים ובהישגים, כל שנה אני עומד לבדיקה. בנוסף להערכה שלי, יש לנו מהאוניברסיטאות ומהתעשייה אנשים שבודקים, עושים עלינו הערכה, מפיקים דו"חות, וזה כמובן גם מגביר את האמינות והמהימנות של המקצוע.

מילה אחת על התקשוב שלנו. האתר של רשת אורט זה האתר החינוכי הנפוץ והחזק ביותר במדינת ישראל, יש לנו 1,400,000 מבקרים בחודש, יש לנו 3,000 הודעות ביממה. אם אתם זוכרים, אורט יקנעם היה יעד לפיגוע, היה בו כמעט פיגוע, ואז משעה 4:00 אחר הצהריים ועד למחרת בבוקר, צוות בית-הספר עם המנהלת למעשה ניהלו בפורומים דו-שיח עם התלמידים, כל הלילה. וזה נתן תמיכה. זה נעשה על מה שאנחנו פיתחנו, שנקרא "קליקי". אנחנו טוענים שה"קליקי" צריך לעשות בית-ספר טוב יותר, וזה הדבר שרציתי להגיד ובזה לסיים. אחת הבעיות במערכת החינוך - ואני לא מניח שזה ייפתר - שאנחנו עובדים בכיתות של 35-40 תלמידים. בכיתות כאלה הדיאלוג בין המורה לתלמיד הוא כמעט בלתי אפשרי. לכן פיתחנו פלטפורמה מהשדה, מהמורים, ואנחנו עושים את זה עם השדה, שבה אנחנו יוצרים קשר חזק בין המורים לתלמידים, מאריכים פשוט את זמן הלימוד עד 8:00, 9:00, 11:00 בלילה או 5:00 בבוקר. רק אתן לכם דוגמא: אתם רואים פה אתר שפיתחה מורה לחינוך מיוחד באורט לבוביץ נתניה שבו היא מדברת עם התלמידים שלה. היא היתה חולה, והם מדברים איתה. אתם יכולים לראות את השעות - 20:39, 11:00 בבוקר - ומה הם כותבים לה. אתם יכולים לראות דוגמא אחרת: באורט ביאליק תלמידים שנסעו למחנות ההשמדה, תקראו את המשפט הזה: "בסיום אני רוצה לשתף אתכם במשפט סיום מהיומן שלי, יותר כבר לא אצטרך לדמיין. אני אדע מחנות השמדה, אני אדע קברי אחים, אני אדע משרפות, אני אדע תאי גזים, אני אדע, אני אדע". כשאתה שם את זה באינטרנט, הדיאלוג שנוצר בין מורים, הורים, תלמידים ובוגרים זה דבר שאי אפשר לעשות אותו בשום כלי אחר. או למשל פה: מורה שמנהלת שיעור מהבית שלה מול תלמידים, ללא נוכחות של מורה. והדברים האלה קורים ברשת אורט. או מכתב לשלמה גולדמן, מנהל בית-הספר, עם קשר בין תלמידים והנהלה. יש לנו בית-ספר וירטואלי אביב עם 12,500 תלמידים שלומדים קורסים וירטואליים, 350 כיתות, אורט עפולה שותף לעניין. תודה על ההקשבה.
היו"ר אילן שלגי
אם אתה מדבר על הדוגמא של המשך הלימודים באמצעות האינטרנט - בכמה מקומות זה קיים? זה מדגם של אחד או שניים בארץ, זה מתייחס לשכבות?
אליעד בר
כל הנושאים שהועלו מקבלים תאוצה אצלנו. בשנה הראשונה אתר האינטרנט משמש בעיקר כדי ליצור קשר עם תלמידים, להתחיל לתקשר. עכשיו עברנו הסבה לכיוון של הוראה. אתר האינטרנט הבית-ספרי משמש ככלי הוראה. בפועל המורים ממשיכים ללמד דרך אתר האינטרנט. זאת מערכת מאוד משוכללת. יש אפשרויות כמעט אין-סופיות - אפשר בכל צורה, בכל דרך, בכל כמות, להפנות את התלמידים לכיוונים שונים.

פיתוח תוכנית באינטרנט - המורים הכי טובים שישנם עונים לתלמידים און-ליין. לכל תלמידי רשת אורט שיש להם מחשבים בבית מחוברים לאתר הזה. 80% מתלמידי רשת אורט מחוברים לאינטרנט, מכיתה ז' ועד י"ב.
אלי אייזנברג
פיתחנו עם חברה חיצונית מדד אוריינות תקשוב. כל בית ספר נמדד גם בטכני ואיך הוא משלב את ההוראה. הוא קובע לו יעדים והוא צריך להתקדם לאורך השנים. את כלי המדידה הזה נתנו למשרד החינוך.
מאיר פרשטמן
אני רוצה לדבר על פיתוח מגמות חדשות, פיתוח תוכניות לימודים חדשות, כי זה חלק מהמאמצים שלנו ליצור מוטיבציה לתלמידים. אחת הבעיות של מערכת החינוך היום היא ליצור אצל תלמידים מוטיבציה, שיהיה כיף לחבר'ה הצעירים ב-8:00 בבוקר להיכנס כאן בשער - לא רק כאן, אלא בכל רחבי הארץ. במרכז הפיתוח של אורט אנחנו מתמודדים עם הנושא של איך ליצור מוטיבציה אצל התלמידים. בכמה דקות אנסה להציג לכם פיתוחים חדשניים לחלוטין שלנו בתחומים שהם נראים כרגע עתידניים לגמרי, אם זה בתחום הביוטכנולוגיה, אם זה בתחום המכטרוניקה שהוזכרה כאן, בתחום שהעלינו אתר בשבוע שעבר, שנקרא מדעי המידע - knowledge management - שזה תחום שהולך וצובר תאוצה. יותר ויותר אנשים לא עובדים מול מכונות, לא עובדים בחקלאות, עובדים מול מידע. פיתחנו מקצוע בגרותי חדש שנקרא מדעי המידע, עלה לאינטרנט בשבוע שעבר, ואנחנו מריצים בו כבר כשש כיתות ניסוי.

אני אתן רק כמה דברים שקשורים בתפיסה שלנו של חדשנות, למה בכלל אנחנו מתעסקים בחדשנות? כדי ליצור עניין ואתגר, להעלות מוטיבציה, לשפר יכולות וכמובן להגביר את כושר התחרות של רשת אורט. חשוב לי לומר למה בכלל אנחנו מתייחסים לחינוך מדעי וטכנולוגי. צבי פלג הציג את זה, אבל זה משהו שלדעתי לא נתפס מספיק אצל חלק מהמנהיגות בארץ. הנושא של מדע וטכנולוגיה הוא תשתית השכלתית ותרבותית, בדיוק כמו ספרות, בדיוק כמו אמנות. הדבר השני, זאת סביבת אימון אינטלקטואלית הכי טובה שיש. אין סביבה אימון אינטלקטואלית יותר טובה ממדע וטכנולוגיה. זה משהו שאנשים לא תופסים, יש היום תפיסות של מדע וטכנולוגיה למקצוע, לגריז, למוסך. הם לא תופסים - זאת סביבת אימון אינטלקטואלית מדהימה, יש שם חשיבה וחקיקה ופתרון בעיות, שלא לדבר על פיתוח יכולות, שלא לדבר על התפתחות אישית, שלא לדבר על אזרח נאמן ואקולוגיה והיבטים של איכות סביבה, וכמובן צורך לאומי.

אני אציג בזריזות את המגמה המדעית הנדסית, שמייצגת משהו חדש בתפיסה שלנו. אנחנו התחברנו לאוניברסיטת בן-גוריון ויצרנו מגמה אליטיסטית לתלמידים הכי טובים שלומדים במתודולוגיות של שילוב חדש מאוד של מדעים והנדסה, כאשר הם עושים הנדסה בין תחומים. במהלך הלימודים שלהם לומדים מקצוע שנקרא מדעי ההנדסה, זה פיתוח אורטי טהור, השמיים הם הגבול. יש לי עכשיו תלמידים שעוסקים בפיתוח מכשיר למדידת זרימת דם לא בצורה חודרנית, לא על-ידי משהו חודרנית. מדובר על תלמידים בתיכון. דרך אגב, אנחנו בבעיה כי הידע שלנו לא עוקב אחרי קצב הלמידה שלהם.

התלמידים האלה לומדים שני תחומי דעת - אלקטרוניקה ואלגוריתמיקה, שהם תחומי בסיס, והם בוחרים אחד מאלה, או הנדסה ביו-רפואית, או רובוטיקה, או תעופה וחלל.
היו"ר אילן שלגי
משרד החינוך מוכן להכיר כמקצועות בגרות?
מאיר פרשטמן
בהחלט, הוא הכיר. כבר יש מחזורים שסיימו את הפיילוט.
היו"ר אילן שלגי
מי כותב להם את הבחינות ומי בודק אותן?
דובר
זאת בחינה חיצונית. אנחנו עושים את זה עבור משרד החינוך - אנחנו כותבים את הבחינות ומשרד החינוך בודק.

המכון להשבחת ההוראה בודק את הישגי התלמיד באמצעות המבחן בכל מקצוע ומקצוע.

צבי פלג לא נותן לנו לעשות את זה לבד, הוא יושב עלינו עם מנהל אגף החינוך, בודק אותנו. אנחנו נפגשים איתו והוא בודק את הבגרות בבית-הספר שלנו לעומת בתי-ספר אחרים ואת איכות תעודת הבגרות.
משה קרפל
אני אציג שלושה היבטים תפעוליים, היות וזה הנושא שאני ממונה עליו ברשת. עם כניסתך לתפקיד, חבר הכנסת שלגי, יצא במקרה או לא במקרה שהיה דיון בוועדת החינוך של הכנסת על בית-ספר שש-שנתי וקשיים בתפעול בית-ספר. מתוך שלושת הנושאים אני רוצה להתייחס לשניים.

קודם כל, צוין כאן על-ידי ראש העיר שאנחנו מנהלים במשותף עם הרשות המקומית את בית הספר באמצעות ועד המנהל ששותפים לו משרד החינוך, העירייה, ורשת אורט. זה מיני דירקטוריון עבור בית הספר ששם נקבעת מידת המדיניות של בית הספר ונעשית ההכוונה של המדיניות.
היו"ר אילן שלגי
בגוף הזה יש גם נציגות של ההורים?
משה קרפל
לפעמים כן, לפעמים לא, תלוי בהתאם לעניין. לפעמים יש גם נציגות של תלמידים. כל בית ספר באורט מזה שש שנים עובד עם תוכנית עבודה, כל ההישגים הלימודיים וכל הדברים האחרים הם פונקציה של תכנון מוקדם, תוכנית עבודה עם יעדים ומדדים. כאשר רשת אורט קובעת בתהליך מאוד יפה של שותפות עם השותפים שלנו בעיריות, עם השטח, שלושה יעדי חובה אחת לתקופה - אנחנו לא משנים את הדברים האלה מהיום למחר - ומספר יעדי בחירה שבית הספר כמובן יכול כמובן להוסיף עליהם או לגרוע מהם, כולם חייבים לעבוד עם שלושת יעדי החובה. מבין היעדים שאתם רואים פה על הלוח, תשימו לב מה כבר עבר לבחירה. השבוע דנו על היעד הגברת אפקטיביות וארגון העבודה, שזה באמת דבר שמודד התנהלות של בית ספר במינהל החינוך, התלבטנו בינינו לבין עצמנו האם כבר לא הגענו למצב שהיעד הזאת הוטמע בבית הספר בצורה כזאת שאפשר להוריד אותו ליעדי בחירה.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות להעלות שוב את הבעייתיות שקיימת בתפעול השוטף של בתי הספר ובבתי ספר שש-שנתיים. אמנם שלחנו לך ניירות עבודה בעניין הזה, חלק לפי בקשתך, חבר הכנסת שלגי, חלק ביוזמתנו, אבל אני לא יכול שלא להזכיר את העניין הזה. מערכת החינוך בהגדרה היא מערכת חינוך שש-שנתית. האדמיניסטרציה וסדרת ההוראות המינהליות שעוטפת את הרצון הפדגוגי הזה הופכת את המשימה הזאת לבלתי אפשרית. בנייר עמדה מאוד מפורט שהעברנו לוועדת דברת, הצפנו את העניין הזה בצורה מאוד ברורה. מתוך הקשיים שקיימים בעניין הזה אני רוצה להציג שלושה.

קושי אחד הוא בעלויות שונות - משרד החינוך, בעלות פרטית, בעלות ציבורית, עירייה, רשת אורט. יש מערכת נהלים שונה, יש קשיים בהעסקת מורים. מנהל בית הספר לא חופשי לשקול את השיקול הענייני בלבד. יש סדרה של מגבלות שכולן אדמיניסטרטיביות שלעניות דעתי אין להן כל הצדקה, שאפשר להסיר אותן וצריך להסיר אותן. בעיה שנייה היא יעדים משותפים. מטבע הדברים כשיש גופים מנהלים שונים, סדרי הקדימויות לא תמיד זהים. יש משקלות שונים, יש טרמינולוגיה שונה. הדבר הזה מקשה מאוד, והצוות הפדגוגי, הצוות הניהולי שיושב כאן יודע בדיוק על מה אני מדבר. ואני לא בא לדבר על שיקולים לא עניינים, זה טבעי שכאשר יש בעלויות שונות יש מערכת נהלים לא אחידה, והדבר הזה יוצר הרבה פעמים מצבים בלתי אפשריים בחיי היום-יום. אנחנו נאלצים לפעמים לטובת התלמידים - ואני אומר את זה בצורה גלויה, ותמיד אמרתי למנכ"ל שעל זה אני מוכן להיכנס לבית סוהר - לכופף את הבננה יותר מאשר היא רוצה להתכופף, כי בחצור אם יש שעות שאני לא אוריד מורים מהחטיבה העליונה לחטיבת הביניים, לא תהיה זכאות לבגרות כפי שהיא היום. יש גם מצבים הפוכים, שיש מורה מצוין בחטיבת הביניים שיכול להמשיך עם הילד מכיתה ז' עד כיתה י"ב, זה בלתי אפשרי.

עכשיו אדבר על ההיבטים הפדגוגיים. לוקחים מקצוע, מתימטיקה, למה לא לראות רצף אחד? היה לנו פרוייקט של מדע וטכנולוגיה, רצינו לשלם על חשבונה של אורט למספר מורים מצוינים בחטיבת הביניים ולהעסיק אותם בעבודה הזו. אין דרך טכנית לעשות את זה.

אני עוזב את העניין התפעולי. הדבר השלישי שאני רוצה לדבר אליו הוא קצת על המנב"ס. הרשת מנוהלת תוך שימוש בשלושה כלים מחשוביים - אחד, פיננסים ולוגיסטיקה; כאן יש מערכת כספית ענפה, אנחנו ארגון שהתקציב שלו הוא כמיליארד שקל, הכל מנוהל באופן ממוחשב ושקוף לבתי הספר. כל בית ספר אורט - בעפולה, בחצור, בירוחם - פותח מחשב, מתחבר למערכת הפיננסית, כולם רואים אותו הדבר. בית הספר בעפולה וראש מינהל כספים אצלנו, כשנכנסים לתיק של בית הספר הזה, רואים אותו הדבר. זה שקוף לחלוטין. אותו הדבר מלאי, רכש, כל העניין הזה ממוחשב. הכלי השני הוא משאבי אנוש, משאבי אנוש במובן הרחב - העסקת מורים, תיקים אישיים, היקפי משרות, תלושי שכר - כל זה גם כן ממוחשב. הכלי השלישי, ואותו אני רוצה להדגיש, הוא מנב"ס, המינהל הבית-ספרי. כאן רשת אורט פיתחה בהשקעה של כ-2 מיליון דולר בארבע השנים האחרונות כלי מחשובי של מינהל פדגוגי בלתי רגיל, אני מוכרח להגיד שגם רשתות אחרות, עמל ואמי"ת, רוכשות מאיתנו את הזכויות להשתמש בכלי הזה, שבעצם מאפשר לנהל את המערכת הפדגוגית של בית הספר מאל"ף עד תי"ו. אני אבקש מדפנה להדגים תיק אישי של תלמיד.
דפנה
אני מדגימה לכם את התיק האישי של התלמיד דיין חיים מי"ב/8 מבית הספר הזה. בשל צנעת הפרט, זה כמובן תלמיד דמיוני. כפי שאתם רואים, יש פה כל הלשוניות של התלמיד, כל הפרטים שמעניינים את בית הספר החל מפרטים ראשיים, תמונה, וכלה במבט הרב-שנתי שהציג קודם משה קרפל. אני גם אציג לכם את הלשונית הזאת, אנחנו עוקבים אחרי התלמיד במהלך כל השנים שהוא נמצא במערכת שלנו - אם זה שש-שנתי, במשך שש שנים; אם זה תלת-שנתי, במשך שלוש שנים. אני מדלגת על הלשוניות, אני מראה לכם את המעניינות יותר. הלשונית הפדגוגית מורכבת מתת-לשוניות ששם קיים כל המידע הפדגוגי של התלמיד, אם זה השיבוץ שלו, כל קבוצות הלימוד שלו. אנחנו מנהלים מעקב נוכחות שוטף, שזה נמצא בלשונית המשמעת - כל איחור, כל חיסור, של תלמיד אנחנו מזינים למערכת. כאן אני מראה לכם את לשונית המטלות - כל המטלות המתקיימות לתלמיד בכל המקצועות, בכל קבוצות הלימוד שלו, מנוהלות כאן. אנחנו רואים את סוג המטלה, אם זאת עבודה, אם זה מבחן, אם זה בוחן, פרוייקט גמר, מה משקל המטלה בציון הסופי, מה הציון הסופי של התלמידים. אתם תראו שהמורים מזינים את זה בעצמם למערכת.

אני עוברת ללשונית של מערכת השעות. כאן רואים את המערכת האישית של התלמיד. כל תלמיד שייך למגמה אחרת, יש פה המערכת האישית שלו. בלשונית שאלונים אנחנו רואים שהתלמיד הזה, למשל, נבחן כבר בשלושה מועדים. בכיתה י' הוא ניגש ללשון, היסטוריה, מדעי המחשב, ואנחנו רואים את ההישגים שלו, את ציון המגן שלו, את ציון הבגרות ואת הציון הסופי. המשולש האדום מראה לנו שלתלמיד יש הקלות. שנה אחר כך הוא ניגש להיסטוריה, מתימטיקה, ספרות וכימיה. אנחנו רואים שהוא נרשם למועד חורף, עוד חמישה ימים יש לו מבחן חוזר במתימטיקה למרות שהוא עבר, אנחנו רואים שהוא קיבל ציון סופי 57, הוא רשום למועד נוסף במתימטיקה ב-27 בינואר. אנחנו מנהלים מעקב על ההישגים שלו באופן שוטף.

עכשיו אני עוברת לרב-שנתי, קודם דיברתי על השנתי. אנחנו רואים פה הישגים שלו במשך שלוש שנים. בחרתי קבוצת לימוד של הכיתה הזאת באזרחות, אנחנו רואים שהכיתה ניגשת לבגרות. מכאן, אפרופו מערכת משאבי אנוש, אני אדבר גם על האינטגרציה שאנחנו עושים עם מערכת ה-HR שקיימת כבר ברשת. יש פה נתונים של קבוצת לימוד, היא ניגשת לבגרות, כמה תלמידים יש בבגרות, מכאן נגזרים הנתונים למערכת משאבי אנוש של המורה לגמולי בגרות ולהיקפי משרה.

נעבור לאינטרנט. יש לנו שתי מערכות באינטרנט, אחת נקראת תלמידע. בהמשך לדבריו של אלי אייזנברג שהלקוח העיקרי שלנו הוא התלמיד וההורים, יש לנו מערכת תלמידע. מערכת התלמידע היא מערכת שמשרתת את ההורים ואת התלמיד. המידע שראיתם כרגע, שקיים בתוך המערכת הארגונית, בתוך המנב"ס, מועבר מדי יום לשרת ברשת האינטרנט, תלמיד מקבל תעודת זהות וסיסמה, הוא יכול להיכנס לרשת ולראות את כל המידע שקיים עליו במנב"ס, אם זה הפרטים האישיים, החל בכתובת, הבחנים, המבחנים, הודעות מערכת - למשל "מחר השיעור הזה מתקיים בחדר אחר" או "קיימת הצגה" - כל ההודעות מגיעות. אנחנו ניכנס פנימה ואראה לכם בזריזות את הלשוניות. יש לתלמיד לשונית של פרטים כלליים, שזה מערכת השעות שלו; דף קשר כיתתי, שזה כל החברים שלו בכיתה עם הפרטים שלהם, זה כולל גם את הטלפון הסלולרי, ה-ICQ של החברים והאי-מייל של החברים, הם מכניסים את זה בעצמם. זה כמובן נתוני דמה כי אני נכנסתי לתלמיד דוגמא, מטעמים של צנעת הפרט. כל ההודעות של המערכת יכולות לעבור לכאן וכן הודעות כלליות. התלמיד רואה את זה בערב בבית מהמחשב והאינטרנט שלו. יחד עם זאת, יש לו הלשונית הפדגוגית, שבדומה למה שהצגתי לכם בתיק תלמיד, הכל מופיע גם כאן - שקיפות מוחלטת כלפי התלמיד והוריו. כל אירועי משמעת, כל האיחורים והחיסורים, מעקב הנוכחות, הכל רואים כאן. ציוני כל המטלות שראינו בתיק התלמיד עוברים לכאן, ואותו הדבר ציוני יום הורים תקופתיים, החלטות פדגוגיות וכל אותם שאלוני בגרות שראינו.
קריאה
אלה הפרטים של כל התלמידים?
משה קרפל
כל מי שההורים מסכימים, מכיוון שהם קטינים.

יש גם מערכת אינטרנטית למורה - של הזנת ציונים, בדיקת מטלות.
טינה ולדמן
אליעד בר מנהל את כל הקטע של אתר האינטרנט באופן התנדבותי לחלוטין. זאת עשייה שמשקפת את המורים בבית הספר, וזאת הזדמנות נפלאה להגיד הרבה תודה. כל מה שרואים כאן זאת עשייה שלו. בית הספר שלנו הוא בית-ספר שש-שנתי ומכללה. היותו שש-שנתי הוא רק בשנה זו באופן פורמלי. עד לפני שנה היינו חטיבה עליונה שהוזנה מחטיבות הביניים. במסגרת התהליך שתיאר ראש העיר יצחק מירון הפכו בתי הספר בעיר להיות שש-שנתיים. חטיבת הביניים שלנו היא חטיבת אורן, המספרים לפניכם, אני לא אלאה אתכם.

אני לא יכולה לדבר על כל רשת אורט ישראל, אני יכולה לומר שבית הספר שלנו הוא בהחלט בבואה של החברה הישראלית. כשאנחנו בוחנים מי התלמידים שלנו, יש לנו מעל מאה תלמידים ממוצא אתיופי, מעל מאה תלמידים מחבר העמים, ותיקים ישראלים, אבל היפה הוא שעם הרב-תרבותיות שיש לנו כאן ועם החיתוכים הסוציו-אקונומיים מן הקצה אל הקצה, אנחנו מדברים על בית ספר משולב אינטגרטיבית הן מבחינת האופי של הכיתות, תלמידים יכולים להימצא בכל מקום, גם בכיתות היותר נמוכות שלנו, בכיתות המצטיינים שלנו. מבחינה זאת הם מובילים את כולם לקראת אותו בוגר ערכי עם תעודת בגרות.

המגמות אצלנו - כפי שנאמר, יש לנו הנדסת תוכנה, בעבר זה נקרא מחשבים, אלקטרוניקה; אמנות, תקשורת, ניהול חשמל, יש לנו אצלנו כיתות מב"ר ואתגר. מבחינת המגמות, אנחנו בית ספר טכנולוגי, וההדגש על החלק הטכנולוגי הוא מאוד משמעותי. מיותר לציין שחלק מהעוצמה שלנו הוא היותנו חלק מהרשת, אין ספק שהעיר תורמת לנו הרבה מאוד בעניין הזה, אבל כשאני מדברת על מגמות של בית הספר, אנחנו נמצאים בבית ספר שבו יש לנו כיתות שלמות עם תלמידי אלקטרוניקה, כיתות שלמות עם מחשבים, כיתות שלמות של תקשורת ועיצוב. שלא ייראה הדבר קל בעיניכם, כי הדברים הם לא כאלה בלא מעט בתי ספר אחרים שהם משולבים בתוך צירופים אלא אצלנו זה ממש כיתות שלמות.

ישנה הראייה האורטית, ואני שמחה שראש העיר שלנו מאז שהוא נבחר רואה עין בעין את הדברים ואנחנו מדברים על העמדת בוגר ערכי עם תעודת בגרות איכותי, ומעורה ותורם לקהילה. עוד מעט אתן לתלמידים לדבר, ואז תוכלו לראות במה דברים אמורים. מה זה אומר בוגר ערכי עם תעודת בגרות? הנה המספרים לפניכם על אחוז הניגשים שלנו. כשאנחנו מדברים על אחוז הניגשים, התלמידים שלנו הם מכל חיתוכי האוכלוסייה, מתוך 11 תלמידים אתיופיים שניגשו לפני שנה, 10 מהם זכאי תעודת בגרות. יש לנו גם בוגרים שנמצאים כעת בטכניון במסגרת עתידים. אחוז הניגשים - אנחנו נותנים לגשת לכל תלמיד שרק יכול, ואחוז הזכאים הולך ועולה. דיברו על 65%-67%, ואני חושבת שכדאי לציין שבבית הספר בשנה שעברה שני תלמידים בלבד היו עם חשד העתקה, וזה לא דבר שהוא פשוט אלא זה חלק מהטמעה של עניין של טוהר בחינות וערכים.

כשאנחנו מדברים על תעודת בגרות, אני בהחלט חושבת שהעניין האורטי בא לידי ביטוי אצלנו בבית הספר בתחומים פיזיקה, ביולוגיה וכימיה, אלקטרוניקה ומחשבים, שהם מקצועות מדעיים מאוד משמעותיים. יש לנו כ-87 תלמידים שאצלם תעודת הבגרות היא עם חמש יחידות פיזיקה, ביולוגיה או כימיה, ועוד 28 תלמידים באלקטרוניקה ומחשבים. מעבר לכך, אנחנו יכולים לומר שבמסגרת פרוייקט עתידים בית ספר אורט עפולה בעיר עפולה - אם לפני כמה שנים דיברנו על 17 תלמידים שיצאו מהעיר, 16 תלמידים במסגרת עתידים היו שלנו; כך מדי שנה מספר מאוד משמעותי.

ציינתי את הנתיב הטכנולוגי. אני בהחלט חושבת שצריך לציין שההתחדשות מאפיינת את אורט ואנחנו נהנים מהעוצמה הזאת ומהשינויים האלה, וכבר בשנה הבאה אנחנו עתידים לקבל במסגרת המדעית-הנדסית שלנו את תחום ההתמחות הביו-רפואי. אין ספק שהמורים שלנו, שכבר יצאו להשתלמות עתידית, יוכלו ללמוד איך ולהיות מונחים על-ידי מנחה. המנחה הוא טייס שהוא גם מנחה באורט יקנעם, הוא מרכז המגמה שם והוא ינחה אותנו בשנה הבאה.

המנכ"ל ציין את העניין של הפרוייקטים והיוזמות החינוכיות - אנחנו נהנים מהן. לפני מספר שנים היינו בין 11 בתי ספר של אורט שהיו במסגרת "כישורי למידה". ניצה נמצאת איתנו, וכן רחלי איינהורן המאבחנת של בית הספר שמלווה אותנו מן היום הראשון שנכנס "כישורי למידה" אצלנו בבית הספר. אנחנו קיבלנו מאבחנת, ואם בתחילת הדרך היה קשה היא תספר לכם. נמצא איתה תלמיד, חגי צנחני. רחל וחגי, בבקשה.
רחלי איינהורן
כפי שטינה אמרה, בית הספר היה בין 11 בתי הספר הראשונים של אורט שנכנס לפרוייקט "כישורי למידה". כיום משתתפים בפרוייקט הזה כ-40 בתי ספר. במרכז לכישורי למידה הושם דגש על פיתוח תפיסה חדשה להתמודדות עם תלמידים בעלי לקויות למידה. התפיסה מבטאת את אחריות בית הספר במתן פתרונות פדגוגיים, קומוניטיביים, רגשיים וחברתיים לתלמידים בעלי צרכים ייחודיים. מודל העבודה שהתפתח במרכז לכישורי למידה מכיל בתוכו שלושה מרכיבים מרכזיים - איתור, אבחון, טיפול והדרכה - ולכל אחד מהרכיבים נבנו כלים, שיטות ותהליכים ליישום בבתי הספר של אורט, וכיום גם של משרד העבודה. רשת אורט והרשות המקומית מודעת לחשיבות הפרוייקט ולוקחת חלק ומסייעת בתקצוב הפעולות, מה שמאפשר מתן הזדמנות לתלמידים להשגת תעודת בגרות.

אני רוצה להודות לחגי שיושב פה איתנו, שהסכים לבוא ולספר את הסיפור האישי שלו. אקדים ואומר שחגי גר בבני ראם, ובעברו בשל אי הצלחה במערכת החינוך נפלה החלטה משפחתית שהוא יעבור לגור אצל סבתא ואורט פתחו לו את הדלת, וזה הודות לצוות הנהדר שישנו כאן. חגי יספר את הסיפור שלו.
חגי צנחני
לפני שהגעתי לאורט, חוויתי הרבה כישלונות בבתי הספר האחרים שהייתי בהם. הגעתי לפה בכיתה י' והיום אני בכיתה י"ב. הגעתי לכאן, רחלי עשתה לי אבחון, קיבלתי את כל ההתאמות שהייתי זקוק להן, וברגע שקיבלתי את ההתאמות נהיה לי שיפור בלימודים, הציונים שלי עלו, עברתי כמעט את כל הבגרויות בציונים טובים. מאותו רגע הבנתי שאני לא טיפש, שבסך-הכל יש לי ליקוי למידה מסוים, וזה מה שגרם לי לכל הציונים הנמוכים. טוב שיש אותו, זה באמת עוזר.
היו"ר אילן שלגי
באמת יפה, שיהיה בהצלחה.
טינה ולדמן
ברשותכם, אני רוצה לציין כאן לזכות את הראייה של ראש העיר שלפני שנה ולפני שנתיים, במסגרת הרצון להעלות את אחוזי הבגרות, חלק מהתקצוב - מאחר שיש לנו מאבחנת כאן, ויש תלמידים שזקוקים לזה ולא יכולים לשלם בעצמם - בא מהרשות. הרשות ביוזמתה פנתה לתקצב חלק מהעלויות האלה. זאת דוגמא אחת. אנחנו מדברים על מפגש פדגוגי כולל - השתלמויות מורים, שלא אפרט כרגע.

אתר האינטרנט שלנו הוא אתר פעיל, כפי שראיתם. אתם מוזמנים להיכנס. כשתגיעו הביתה בשעה מאוחרת של הלילה, אתם מוזמנים להיכנס ולראות בעין את הדברים.

שדובר על פרוייקט של מד"צים פיזיקה. נמצאת איתנו הדר רוזנשטיין שמנהלת את הפרוייקט כחלק מהחיבור שלנו עם חטיבת הביניים, ונמצא איתנו איתי אביעוז. בבקשה, בוא ספר לנו.
איתי אביעוז
אני תלמיד בכיתה י"א. פרוייקט מד"צים פיזיקה הוא פרוייקט שבו תלמידי פיזיקה עוברים השתלמות בנושאים בפיזיקה שלא נלמדים בבתי ספר. המטרה של הפרוייקט היא ללמד ילדים את נושא הפיזיקה ולמשוך אותם ללמוד את הנושא, כדי שיהיו יותר פיזיקאים בעתיד, דבר שרק יכול לעזור למדינה ולפתח את המדינה. אנחנו במסגרת הפרוייקט עוברים השתלמויות, לומדים נושאים, ומעבירים את הנושאים שלמדנו לתלמידי כיתות ט' מבית-ספר אורן. המפגשים נערכים פעם בשבוע במשך שעה וחצי, יש שתי קבוצות, כ-20 תלמידים בכל קבוצה. במסגרת המפגשים אנחנו עושים להם ניסויים, נותנים להם הסברים, ומעבירים להם המון ידע דרך ניסויים ומצגות כדי שזה ימשוך אותם, כדי להראות להם את הצד היפה של הפיזיקה. תוך כדי זה מטפטפים להם קצת מהפיזיקה, קצת נוסחאות, קצת חוקים. זה שמשיעור לשיעור מספר התלמידים גדל, זה אומר שהם נהנים ומרוצים מהשיעורים.

בתור מנחה אני מרגיש הרגשה מצוינת, זאת אחריות, זה כיף ללמד, ועוד יותר כיף שנהנים מזה ושאתה מרגיש שאתה תורם ושילדים באים שמחים. לי אישית זה רק עושה טוב, וכל שיעור אני נהנה ומחכה למפגשים הבאים. חשוב לציין שהתלמידים באים אחרי יום לימודים בשעה שתיים וחצי, הם באים בכל זאת, לומדים פיזיקה ורק נהנים.
טינה ולדמן
הם מקבלים קודם הדרכה מהדר רוזנשטיין, במסגרת אורט.


שאלה:

כל כמה זמן אתה נפגש עם המד"צים בכל הארץ?
איתי אביעוז
אין זמן מוגדר. היה לנו מפגש אחד בסוף החופש הגדול, מפגש אחד בסוכות, ואחד בחנוכה. המפגשים בסוכות ובחופש הגדול היו מפגשים של יומיים, ישנו באכסניה.
קריאה
בקבוצה שהם נפגשים עם המד"צים מכל הארץ יש גם אולפנא מטבריה, בתי ספר ערביים, בית ספר דרוזי. כולם לומדים ויחד ונשארים יחד בערב.

אנחנו עושים יומיים סמינרים של פיתוח מנהיגות צעירה בנושא מדעים.

שאלה:

כמה מהחניכים שלך ילכו לפיזיקה?
איתי אביעוז
לדעתי כולם. אתה יכול לבדוק את זה, מילה של איתי אביעוז.
טינה ולדמן
כאן צריך לציין שהגידול במספר התלמידים הלומדים פיזיקה, ביולוגיה וכימיה הוא מרשים מאוד. אנחנו מדברים על שלוש קבוצות פיזיקה בכיתה י', שתי קבוצות בי"א ושתי קבוצות בי"ב, כך בכל אחת מקבוצות המדעים. הרבה מעבר לממוצע הארצי שלומדים פיזיקה בתיכונים הרגילים.
איתי אביעוז
אני רוצה להוסיף שכל העבודה שאנחנו עושים היא כלום בלי המורות לפיזיקה הדר ומרינה. השיעורים זה חלק קטן, אנחנו נפגשים כל פעם לפני השיעורים פעם בשבוע, מכינים את מהלך השיעור, מכינים את הניסויים כדי שהכל ילך כמה שיותר טוב, וזה רק בזכות העזרה של הדר וכל בית הספר.

שאלה:

כמה יחידות אתה במתימטיקה וכמה באנגלית?
איתי אביעוז
5 יחידות במתימטיקה ו-5 יחידות באנגלית.

שאלה:

כמה בפיזיקה?
איתי אביעוז
5 יחידות. גם כימיה 5 יחידות, אני לא מזלזל בכימיה.
טינה ולדמן
הוא גם שחקן כדורגל.

שאלה:

כמה זמן פנוי זה משאיר לך?
איתי אביעוז
מספיק. מסתדרים.
קריאה
מה שחשוב לעתיד שלו זה יכולת ההשתכרות שלו, הסיכוי שלו לא להיות מובטל, הסיכוי שלו להביא תועלת למדינה.
היו"ר אילן שלגי
תודה רבה, איתי.
טינה ולדמן
ציינו קודם שהיעד של בית הספר, שהוא חלק מהיעד האורטי והעפולאי, הוא בוגר ערכי עם תעודת בגרות, והדגש על החלק הערכי הוא מאוד משמעותי. קודם כל, אני חושבת שערכים כאן מוטמעים בעצם העשייה היום-יומית, איך שבית הספר נראה, לא רק חזותו אלא גם הניקיון שלו, זה התלמידים עושים בעצם העובדה שהם מכבדים, יחסי האנוש שביניהם, בין העובדים, המורים לתלמידים וכל השאר. אבל מבין הפרוייקטים האורטיים שמוטמעים כאן, אני רוצה להתחיל דווקא עם "חמניות" שתציג אורטל חכים. אורטל חכים היא תלמידה שנמצאת שנה שנייה בפרוייקט "חמניות". במסגרת מחויבות אישית מתאפשרת לתלמידים הבחירה, ואורטל בחרה את חמניות, אבל היא המשיכה עם זה גם בשנה השנייה. אולי ספרי מה את מקבלת בכלל מאורט ומה את מקבלת במסגרת הפרוייקט.
אורטל חכים
אני מתנדבת שנה שנייה בפרוייקט חמניות, אני גם מד"צית לפיזיקה ומשתתפת במכללה לביטחון לאומי לנוער. אני רוצה לספר על פרוייקט חמניות. זה התחיל בכיתה י', בשנה שעברה, זה התחיל כמחויבות אישית. הגעתי למחלקה אונקולוגית ילדים בבית החולים העמק בעפולה, התרגשות מדהימה כל פעם שהגעתי לשם. יש שם ילדים חולי סרטן, לא חסרים גם ילדים ערבים, ואני מוצאת את עצמי הרבה פעמים מטפלת בהם בלי שום קשר לדעה הפוליטית. אני אספר סיפור קטן שהיה לי שם.
היו"ר אילן שלגי
באלו גילאים הילדים שאת עובדת איתם?
אורטל חכים
יש ממש תינוקות. אני יכולה הרבה להיות איתם, אבל אני כן עוזרת להורים להיות איתם. עצם השהות שלנו שם היא להעביר לילדים את הזמן בכיף בלי אווירה של "הנה רופא בא לטפל בכם עכשיו". אין עליי הסטיגמה של הרופא המפחיד והמאיים. הם עוברים שם טיפולים מאוד קשים, ואני מעבירה את הזמן - מציירת איתם, משחקת איתם. היה מקרה אחד שבאתי לשם ולא היו הרבה ילדים, היו שני ילדים ערבים ועוד ילד קטן ששיחק במחשב, יש לנו שם מחשבים שמחוברים לאינטרנט. בדיוק היה פיגוע, אנחנו והצוות שעובד שם שמענו על הפיגוע ושמנו לב שהילד מסתגר פתאום, הוא מפחד מהתגובות שלנו, כי הבנתי שהיה איזשהו קשר בין המחבל המתאבד למקום שממנו הוא מגיע. אמרתי לעצמי: אני מטפלת עכשיו במישהו שקשור לזה. בלי לחשוב הרבה, אחרי שעה מצאתי את עצמי משחקת שש-בש עם אותו ילד. לא שאני יודעת לשחק, אבא שלו ניסה ללמד אותי. זה ממש כיף, אני רציתי להתנדב בפרוייקט הזה, בית הספר איפשר לי. רציתי עוד לפני כן לעזור לילדים חולי סרטן בגלל איזשהו מקרה, לא אפרט עליו כי אין לנו הרבה זמן, אבל רציתי להתנדב ובית הספר איפשר לי להתנדב. גם בתחילת השנה ביקשתי מאביגיל, שהיא האחראית על הפרוייקט, להתנדב שנה שנייה בלי שום קשר למחויבות אישית, רק בגלל שאני רוצה את זה.
היו"ר אילן שלגי
זאת מחויבות אישית.
צבי פלג
אני רוצה להוסיף כאן שני דברים. הפעילות הזאת התחילה לפני ארבע שנים. התחלתי את דרכי ברשת אורט כשלא הייתי בתפקיד עם נוער אלא יותר במשאבי אנוש. אנחנו תרמנו לבית החולים את המחשבים ואת קווי האינטרנט, יש לנו היום 800 מתנדבים שנמצאים כמעט כל יום במשך 8-10 שעות בבתי החולים, אנחנו עושים להם קייטנות בתקופת הקיץ בכרמיאל, עובדים עם המשפחות. דווקא בבית חולים העמק, בביקור האחרון שלי לפני כשנה כשהייתי שם, אמר לי ראש המחלקה ההמטולוגית, כששאלתי אותו מה נשמע: הכל זורם והדם זורם. ואז ביקשתי שיסביר לי את המשפט הזה, הוא אמר לי: כשניכנס עם כל התלמידים אני אסביר לך. מתברר שכשהתלמידים שלכם באים והילדים חולי הסרטן מקבלים את האינפוזיות, לוקח שלוש שעות פחות לילד החולה לקלוט את האינפוזיה מאשר אם לא משחקים איתו במיטה. הוא יותר רגוע, והוא לא שם לב לאינפוזיה אלא הוא שם לב למשחק. אז הוא אמר לי: הבנת מה שנקרא שהכל זורם והדם זורם?
היו"ר אילן שלגי
תודה, אורטל. בהצלחה.
טינה ולדמן
כחלק מהפרוייקטים ערכיים, לא רק לעשייה לוקלית, אנחנו מדברים גם על עשייה לאומית. אני רוצה להזמין את הילה אריה. בואי ספרי לנו מה הפרוייקט של ישראל מתקווננת אליך, שזה פרוייקט של רשת אורט. בבקשה.
הילה אריה
שלום לכולם, אני מאוד מתרגשת. אני בכיתה י"א. מאז פרוץ אינתיפאדת אל-אקצה בספטמבר 2000 מתנהלים מסעות תעמולה ושיסוי כנגד העולם היהודי בכלל ומדינת ישראל בפרט. רשת אורט, בהיותה רשת טכנולוגית, בשיתוף מועצת התלמידים הארצית שלה, הקימה את פרוייקט "ישראל מתקווננת אליך". במסגרת הפרוייקט נעשית לחימה בתופעת האנטישמיות ההולכת וגוברת. הלחימה נעשית באמצעות אתר אינטרנט שהוקם על-ידי מארגני הפרוייקט, כאשר בו יש טריוויה בנושא ישראל, יומנים אישיים, ראיונות, סיקורים לאירועים חשובים, תמונות ועוד. באורט עפולה ישנה קבוצת נציגים אשר משתתפת בפרוייקט ואליה הצטרפו כיתות, כאשר הכל נעשה במסגרת החינוך הערכי של בית ספרנו. כמו שאומר צוות הפרוייקט: אל נשאיר את הזירה פנויה לאויבינו ואל נשאל מה המדינה יכולה לעשות, כי המדינה היא אנחנו, וכאשר אנו עושים למענה אנו עושים למעננו. תודה רבה.
היו"ר אילן שלגי
הילה, עם מי אתם מדברים בפרוייקט הזה - ביניכם או גם עם אחרים? אתם עוסקים בנושא המאבק באנטישמיות, מול מי אתם עושים את זה, עם מי אתם מדברים?
הילה אריה
הקימו אתר ניסיוני שבו אנחנו מפרסמים כל מיני דברים. אנשים מן הסתם נכנסים לאתר הזה כי התכנים נמצאים באנגלית ובשאר השפות.
היו"ר אילן שלגי
זה מה שרציתי לשמוע, שזה באנגלית. כלומר, יש לכם קשר גם עם גורמים מחוץ לישראל?
הילה אריה
כן. הבסיס להשתתפות בפרוייקט זה ידע בסיסי באינטרנט ושפה נוספת ברמת שפת אם. קצת קשה להשיג רמת שפת אם לכולם, אבל ברמה שמאפשרת לכתוב תכנים ברמה גבוהה.
גיא בן-גל
בהערת אגב הזכירו פה את מועצת התלמידים הארצית של אורט. נציגים שלהם היו בכנסת לפני יומיים, הם גם שוחחו עם חבר הכנסת שלגי וסיפרו לנו על הפרוייקט שלהם.
יצחק מירון
אם זה לא הספיק, אנחנו בעיריית עפולה יזמנו כנס בן יומיים, שיתקיים בשבוע הבא, של כל המנהלים שלנו, בנושא הטמעת ערכים. אנחנו דנים רק בעניין הזה, קודם כל להגדיר לעצמנו איזה ערכים אנחנו רוצים ואחר כך מה עושים, מעבר למה שכבר נעשה.
צבי פלג
אני חוזר ואומר - ברשת אורט אין יותר מחויבות אישית בכיתה י', המחויבות האישית היא מכיתה ז' עד י"ב. תלמיד צריך לתת כל שנות לימודיו לקהילה או למדינה.
טינה ולדמן
נמצא איתנו אלירן אלגרבלי, תלמיד כיתת י"ב אלקטרוניקה, נציג מועצת התלמידים, יספר על מועצת אורט ישראל.
אלירן אלגרבלי
שלום לכולם. אם דיברו כאן על ערכים ועל מתן עזרה והטמעה של הדברים אלה בנו, רשת אורט בכלל ואורט עפולה שפעיל בזה, אנחנו חלק מ"מסרבים לסרב". היינו בפגישה בנצרת עלית שהיו שם חברי כנסת, בבית ספר אורט, העלינו את הנושא של "מסרבים לסרב", החלק הזה מאוד חשוב, כי באמת יש דברים שצריך להעביר אותם ודברים שצריך לטפל בהם. לאורט עפולה, למועצה שלנו, יש מספר נציגים מכובד בוועדה הזאת וגם בנושאים שנמצאים שם. אנחנו פעילים איתם באופן שוטף, יש מטרה להכניס את זה לכאן, לאורט עפולה, אפילו בהיבט יותר גדול, עם זימון של אנשי צבא שלנו, שעברם היה בבית ספר אורט, של אנשים בעלי מעמד, להעביר את המסר החשוב הזה לתלמידים שלנו כאן בבית הספר.

משהו נוסף חשוב בהקשר למועצת התלמידים של בית ספר אורט עפולה. יש לנו עמותה שקוראים לה סל"ע - סיוע לתושבי עפולה. לקחנו על עצמנו פרוייקט, יצרנו איתם קשר, בית ספר עצמו נתן לנו תמיכה ועזרה מבחינת מקום לאחסון ציוד, אנחנו מתכוונים לצאת בפרוייקט שכל כיתה או מספר כיתות יביאו מספר מצרכי יסוד חשובים לתושבים ולאנשים שקשה להם, והמטרה היא להשיג מספר רב של דברים חיוניים למען תושבי עפולה. חשוב לציין שבית הספר תמך בנו, הוא עודד את הרעיון בבית הספר עצמו, וזה נתן לנו עידוד שמה שאנחנו עושים זה דבר טוב ונכון, ודאגו לנו למקום לאחסון כל המצרכים. הם נתנו לנו מקום יותר גדול, אז יש לנו יכולת להשיג מספר רב יותר של מצרכים. אנחנו, מועצת התלמידים, יושבים עם ההנהלה באופן שוטף.

אני יכול לספר סיפור שלא קשור למועצת התלמידים. חבר שלי ואני רצינו לשנות שעתיים במערכת בפיזיקה. ישבנו אצל טינה וקיבלנו את המערכת כך כדי שנראה איך העניינים פה עובדים. שיתוף הפעולה היה מלא.
טינה ולדמן
אני אומר רק עוד דבר אחד, אלירן לא ירחיב כי הזמן הוא קצר. אלירן נסע במסגרת פרוייקט ליד שמופעל בעיר עפולה, שחונך תלמידים שבמשפחותיהם יש נפגעי סמים. הוא חונך את התלמידים האלה מדי שבוע. יחד עם זאת במסגרת הארצית הוא נסע לארצות הברית, לוושינגטון, כדי למצוא עוד תרומות ועוד סיוע לאותו פרוייקט. תודה, אלירן.

נמצא איתנו השוטר הקהילתי שלנו מוסא חרקו. מוסא נמצא איתנו, והוא ישקף יחד עם תלמידה שלנו, רויטל, את הפרוייקט של המשמר האזרחי. כששמענו עליו פעם ראשונה, אנחנו מוכנים להודות שהיינו קצת סקפטיים בהתחלה לגבי העניין של המשמר האזרחי, אבל היום הוא בהחלט פועל אצלנו. בבקשה, מוסא.
מוסא חרקו
כפי שצויין, אנחנו עושים עם מועצת התלמידים את פרוייקט "בית ספר בטוח". פרוייקט שני שאנחנו עושים זה פרוייקט חינוכי, שהנוער פה - אני חושב שהגענו ל-20 בני נוער - משתתף באבטחה של מוסדות חינוכיים בעיר. דרך אגב, 50% ממפקדת הנוער בשכונה מורכבת מנוער אורט בלבד. זה רק מוכיח שבית הספר נרתם לכל רעיון ולכל יוזמה.

אני רוצה לציין שכשהיה הסיפור של אורט ביקנעם, שהיה בו כמעט פיגוע, התלמידים היו ממש בשמירה. הם הוכשרו, עברו מטווחים. מדובר בתלמידים מכיתה י"א, כי אנחנו מחויבים מבחינת נשיאת נשק, מבחינת החוק, שאלה יהיו תלמידים מעל גיל 17. אני רוצה להגיד לכם שרויטל, לדוגמא, מתנדבת כבר שנה וחצי - שנתיים, היא יכולה לשאת נשק. התלמידים נושאים נשק קרבין, מכשיר קשר, והם מאבטחים את המוסד החינוכי, שזה דבר חיוני. מעבר לזה, בשנה שעברה יישמנו פה פרוייקט נהדר של רשת אורט - נפל"א - נוער פועל למען איכות הסביבה. זה פרוייקט משותף לנו ולרשת אורט, אני באמת שמח שאני עובד בבית הספר הזה. בכל מקרה, אחרי מה ששמעתי פה, את הבן שלי אני אשלח לכאן. אני בן העדה הצ'רקסית ויש פה גם תלמידים מהעדה הצ'רקסית, ואנחנו ביחסים טובים. רק לפני יומיים ערכנו מפגש של בני נוער של רשת אורט עם העדה הצ'רקסית, היה מאוד מוצלח. בקיצור, יש אין סוף פרוייקטים ואני בהחלט מברך את טינה על זכייתה בפרס. מגיעה לה, מגיע לרשת אורט.
רויטל
אין הרבה מה להוסיף. אציין שאני כבר שנה וחצי במשמר האזרחי, וזה מאוד כיף לתרום - פעם בשבוע להגיע, את מרגישה שעשית משהו למען הקהילה.
היו"ר אילן שלגי
את שומרת בגן ילדים, בבית ספר?
רויטל
אני נמצאת בבית ספר פעם בחודש חמש שעות, כל פעם באותו מקום, בית ספר אלומות, שהוא בית ספר יסודי כאן בשכונה. אני חושבת שזה באמת כיף לתרום, ואני מרגישה עם זה מאוד טוב.
יהודית גידלי
זה במקום לימודים?
דובר
כן. לא קורה שום דבר, תאמיני לי. כל הפעילויות, גם חמניות זה בבוקר.
היו"ר אילן שלגי
ובימים שאת לא נמצאת באלומות, יש שם נוכחות שלכם או של תלמידים אחרים מדי יום?
רויטל
יש תלמידים אחרים.
היו"ר אילן שלגי
לפי מה שהבנתי ממוסא, לא תמיד מקבלים תלמידים.
מוסא חרקו
יש שם שמירה של בית הספר, והתלמידים באים לחזק את השמירה הקיימת. ערך מוסף אצלנו שהתלמידים בבתי הספר היסודיים מאוד מתקשרים אליהם. מעבר לתגבור של מערך הביטחון, של השיטור, הילדים מאוד נקשרים אליהם.
היו"ר אילן שלגי
יפה מאוד.
טינה ולדמן
מכיוון שאנחנו ביום חורפי, נעביר לכם כמה תמונות על בית הספר ונאמר לכם תודה. אני רק רוצה לומר שמעבר לדברים היפים, בהחלט ישנה התמודדות עם לא מעט קשיים, מצוקות, ששייכות לכל החברה הישראלית אבל היופי הוא לעמוד ולהתמודד מולם ולתת לאותם הנערים תחושה של בית שני ולהביא אותם להישגים ולמצות את הפוטנציאל כמה שאפשר יותר. אני מודה לכולם, בוודאי למורים שהיו אתי. כאן נמצאים התלמידים הנפלאים שלנו, ויושב ראש ועד ההורים שנמצא איתנו ולא מדבר, ולכם תודה, למנהל האזור ולכל האנשים שאיתנו.
צבי פלג
הארץ מחולקת לשישה מנהלי אזורים. שלא כמו שנדמה, שתחשבו שזה מחוז במשרד החינוך. הוא מנהל אזור, זה one man show, שהמשרד שלו ברכב. הוא היה מנהל אורט קריית ביאליק, בעל ניסיון בניהול בתי ספר, והוא למעשה עוזר למנהלים שנמצאים באזור שלו בכל מה שצריך לעזור בניהול בית-ספר. הוא הפה שלהם לפעמים גם כלפי מטה רשת אורט, אבל אני אומר שוב - ד"ר זאב פיינשטיין, מגיעה לו התודה והברכה כי הוא עושה עבודה נפלאה. אני רוצה להודות גם ליעקב סעדה על העבודה הנפלאה ועל שיתוף הפעולה.
היו"ר אילן שלגי
אנחנו עוד נסכם את היום הזה בהמשך, כי אנחנו ממשיכים מפה לתחנה חשובה אחרת. אבל בכל זאת לכם, לאנשי אורט עפולה, אני מבקש להודות על הזמן שהקדשתם לנו פה, על הדברים המאוד מעניינים ומרגשים ששמענו פה. אני רוצה להודות לך, טינה, ולהודות בעיקר גם לתלמידים - חגי, איתי, אורטל, הילה, אלירן, רויטל. אני מקווה שהזכרתי את כל התלמידים. מאוד התרשמתי מהדברים שהצגתם פה, שכולם בחסות ובארגון של רשת אורט אבל בלי האנשים הנפלאים והתלמידים הנהדרים שיש לכם פה אי אפשר היה להגיע להישגים שאתם מגיעים אליהם. מאוד התרשמתי מהדברים שלך, צביקה, כשדיברתי על זה שהדגל הראשון הוא הערכים והדגל הפחות חשוב הוא המדע והטכנולוגיה. אבל כל הנושא של הערכים והמחויבות והמעורבות והשאלה מה אני יכול לתת לחברה ולמדינה, הלוואי וכולם אצלנו יפעלו בדרך הזאת וגם יבצעו. באמת יש הרבה מה ללמוד מכם. אני לא מתפלא שאתם מצטיינים וזוכים בפרסים, ושהתלמידים שלכם - אני בטוח שלא רק שהם אוהבים את בית הספר ונהנים בו, אלא שהם גם יֵצאו מפה עם מטען גדול מאוד לחיים.
אני לא יכול להבטיח שבקרוב אחזור לכאן לברך, אבל יום אחד אני אחזור. מה שאני כן מבטיח, היות ויש לי כעת היכרות עם הדברים המיוחדים שאתם עושים, אני אעקוב - אם זה באתר האינטרנט, אם זה בתקשורת או דרך הנהלת אורט, כי אתם מקום שנעים להיות בו ואפשר ללמוד ממנו. גם כמה מהדברים שאמרתם פה, ברור לי שפה ושם אצטט אותם.
קריאה
כמו שטל ברודי אמר - אנחנו על המפה.
היו"ר אילן שלגי
אמרת נכון.
צבי פלג
רשת אורט היא 12% מהחינוך העל-יסודי במדינת ישראל.
היו"ר אילן שלגי
זה מספרית, אבל זה לא המשקל הסגולי.
טינה ולדמן
תודה רבה לכולם.
גיא בן-גל
רבותיי, שוב תודה רבה להנהלת בית הספר, תודה רבה לצוות, תודה רבה לתלמידים, תודה רבה להורים, תודה רבה לכולם.


ביקור באורט אחווה נאעורה
היו"ר אילן שלגי
קודם כל, אני רוצה לומר לכם שלום. מר סלמן זועבי, מנהל בית הספר, מר דני עטר, ראש המועצה. היות ובאנו אליך, סלמן, אני רואה בכך את האיש הכי חשוב בשבילי פה. מי שיותר חשוב ממך זה רק התלמידים שלך. מר צביקה פלג, מנכ"ל אורט, וכל הידידים האחרים. עם חלק מכם אני כבר נודד מהתחנה הקודמת בעפולה. אני רוצה לספר לכם שאנחנו, ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, נמצאים כל שבוע לפחות יום אחד בשטח. החינוך נמצא בשטח, לא בכנסת. משם נוכל לסייע ולייעץ אחרי שנכיר את השטח ואחרי שנלמד ממה שקורה בשטח. לכן חשוב לנו להיות הרבה במפגשים עם תלמידים, עם מורים ומנהלים, עם ראשי רשויות. אנחנו פוגשים אתכם או נציגים שלכם גם אצלנו בכנסת, אבל חשוב לנו לבוא ולראות אתכם בעשייה שלכם. עם רשת אורט יש לנו היכרות כבר ארוכה, בת שנה, מאז שאנחנו בתפקיד, וידענו שכשנבוא לכאן נלמד הרבה ונופתע למרות כל הדברים ששמענו. כבר בכניסה לכאן, אני רואה שאני בא לדבר אחר. לא ציפיתי לראות דבר כזה, ושמעתי כמה מילים בדרך לכאן מצביקה על בית הספר שלך, סלמן, אז אנחנו באמת שמחים להיות אתכם ויש לנו אתכם שעה וחצי או אפילו יותר. בבקשה.
סלמן זועבי
צהריים טובים. ראשית כל, כבוד גדול לנו לארח את האנשים המכובדים בבית הספר שלנו. בית הספר הוא בן 12 שנה בסך הכל, בית הספר נוסד בשנת 1992, ובשנים האלה הצלחנו למקום אחר מאשר כשפתחנו, אנחנו נפרט בהמשך. דני עטר, אולי אתה רוצה לברך בכמה משפטים.
דני עטר
אולי לפני הברכות, נמצא איתנו כאן ד"ר אמין מוקטרן, מפקח משרד החינוך. הוא מלווה אותנו כאן צמוד הרבה מאוד זמן, עושה עבודה יוצאת מן הכלל. סלמן תיכף יציג את הצוות שלו, אני לא אדבר על הצוות שלו. זוהר קציר, מנהל מחלקת החינוך, ומשמאל רן לב, מנהל אגף החינוך במועצה.

משפט הפתיחה שלך, אילן שלגי, היה שהתרשמת מאוד ממראה בית הספר. אני אומר לך בגאווה גדולה שהתכנים בבית הספר הם בעשרות מונים מעל איך שנראה בית הספר, ובית הספר נראה טוב, נראה מצוין אפילו. בית הספר הזה מבצע קפיצות מדרגה משנה לשנה בהצלחות של התלמידים, מה שמלמד שיש כאן צוות עם מנהל בית ספר שעושה כאן עבודה יוצאת מן הכלל, עם מנהלי חטיבות, עם צוות מחנכים ומורים. אם אני לא טועה, מאה אחוז מהם אקדמאים, והם מוצלחים בצורה בלתי רגילה. לומדים כאן בבית הספר משתי מועצות אזוריות - מועצה אזורית בוסתאן אל-מרג' ומועצה אזורית הגלבוע, כל חמשת הכפרים שלנו לומדים כאן. בית הספר הזה כל הזמן בצעדים מאוד-מאוד גדולים קדימה.

פריצת הדרך הגדולה ביותר של בית הספר נעשתה ביום שבו חתמנו על הסכם עם רשת אורט, עם המנכ"לים הקודמים והמנכ"ל הנוכחי. נהוג שלא לומר שבחו של אדם בפניו, אבל אין לנו כל יום הזדמנות, ואני אומר את זה כאן, גם בפניך וגם בפני הצוות והתלמידים שנוכחים כאן, אני מאחל לנו שכל מי שעומד מולנו במוסדות שמחוץ לאזור ייתן דוגמא של ארגון כמו שצבי פלג נותן, מלווה, מכוון, דוחף. נדמה לי שכבר שש-שבע פעמים היית פה, זה פשוט מדהים, זה לא היה בעבר, אין לזה דוגמא בשום מסגרת, ואני חושב שזה ראוי להערכה, וראוי לומר זאת כאן בפניך, יושב-ראש ועדת החינוך. אנחנו שמחים מאוד לארח אותך כאן עם כל האנשים שהגיעו אתך, חבל לנו שלא כל ועדת החינוך הגיעה לכאן.
היו"ר אילן שלגי
גם לי חבל.
דני עטר
כי אני חושב שמה שאמרת קודם זה נכון, החשיבות של הירידה לשטח היא עצומה, ואני מניח שאתה תשמע כאן דברים שאתה לא תאמין שקיימים במדינה שלנו, שרגילה לכל כך הרבה אלימות בין ערבים ליהודים, במיוחד בין ישראל לפלסטינים אבל גם בתוך ישראל, וכולנו יודעים על חוסר המעמד הנכון שהמדינה מייחסת לערביי ישראל. אני מניח שתשמע כאן מעבר למסגרת בית הספר, אבל בית הספר הוא מאפיין של האווירה כאן באזור, תשמע כאן דברים אחרים לחלוטין, מציאות אחרת מתהווה כאן. יושבים פה נציגים - גם תלמיד וגם מחנך מבית ספר עמק חרוד, בית הספר הקיבוצי של המועצה מהעמק למטה - והם יספרו לך על החלק שלהם בפרוייקט משותף באזור. בסך הכל באת לחממה חינוכית מהטובות ביותר שאנחנו מכירים. אנחנו לא אומרים את זה מכיוון שאתה כאן, אנחנו אומרים את זה כל הזמן, אבל מנצלים את העובדה שאתה כאן כדי לומר לך שהגיע הזמן להשקיע את הכסף במקומות הנכונים, להפנות את המשאבים לכיוונים הנכונים. אני גם רוצה לנצל את ההזדמנות ולומר לך - אתה ציינת שאתם ועדת החינוך והתרבות, אני מצטער לומר שאנחנו לא משקיעים בתרבות בכלל, לא בתרבות הערבית ולא בתרבות היהודית, אולי משקיעים קצת בתרבות במרכז הארץ אבל לא במקומות האלה שאפשר לייצר כאן דברים יוצאים מן הכלל.

אחד הדברים שהכי חשוב לי לומר - קבענו לעצמנו דרך חיים, ואנחנו משקיעים הרבה מאוד מאמץ בדו-קיום כדרך חיים באזור שלנו, יש כאן פרוייקטים רבים שעוסקים בתחום הדו-קיום, העיקרון המנחה של הפרוייקטים האלה הוא שכל פרוייקט בתחום הדו-קיום הוא פרוייקט שיש לו נקודת התחלה ואין לו נקודת סיום, כלומר הוא פרוייקט צומח וכל הזמן במגמת צעידה קדימה. מערכות היחסים יוצאות מן הכלל. חסן, סליחה שפגעתי בך, אמרתי שצבי פלג הוא מנכ"ל אורט, בשבילנו גם חסן הוא מנכ"ל. בסך הכל אני רוצה לומר לך שמושקעים כאן מאמצים אדירים ביצירת חברה אחת שוויונית, משותפת, עם הצלחות רבות. אני חושב שבאת למקום הנכון, ח"כ שלגי, טוב עשה מנכ"ל אורט שהביא אותך הנה, אני חושב שזה אומר הרבה על היחס שלו לבית הספר, על המשאבים שרשת אורט משקיעה כאן, על המאמצים. אני חושב, צבי, שזאת הזדמנות פעם נוספת בשבילי לומר לך תודה בשם כל התלמידים והמחנכים וצוות המורים וההנהלה של בית הספר, ואני בטוח שאני מדבר בשם כולם. ברוך הבא, חבר הכנסת שלגי.
היו"ר אילן שלגי
תודה. עוד דבר חשוב - נמצאים אתי גב' יהודית גידלי, מנהלת הוועדה, וגיא בן-גל העוזר שלי. יש איתנו טייפ להקלטה וגם נרשמים דברים, אנחנו בישיבה של ועדת החינוך והתרבות, אתם תוכלו למצוא את הדברים באתר האינטרנט של הכנסת.
סלמן זועבי
ברשותכם, ננסה ביחד להציג את בית הספר למרות שנעשים כאן דברים רבים, דברים מאוד מיוחדים, ואי אפשר להציג את הכל בפרק זמן של שעה, אבל ננסה. נמצאים כאן חברי הנהלה, מחנכים ותלמידים שמשתתפים השנה בפרוייקטים. נמצא כאן בסאם זועבי, סגן מנהל בחטיבה העליונה, חוסיין זועבי, סגן מנהל בחטיבת הביניים, כי המבנה הארגוני הוא מנהל ושני סגנים. יש גם הנהלה מורחבת של רכזי שכבות ובעלי תפקידים מוסדיים. נאדר עבדאללה, רכז חברתי, ופא, יועצת חינוכית, עאמר דהאמשה הוא רכז שפה וספרות ערבית בבית הספר, אוסאמה סוידאן, רכז מתימטיקה, הצלם הוא רכז חברתי בחטיבה העליונה, אחמד זועבי, יועץ, אחמד אגבאריה, רכז מחשבים. עאמר דהאמשה זכה בפרס חינוך כמורה ומחנך תיכון.

כפי שאמרתי, בית הספר נפתח בשנת 1992. נקודת הזינוק היתה מאוד נמוכה כי זה היה בית ספר על-יסודי ראשון באזור ולפני כן כל התלמידים של הכפרים, תשעה הכפרים שבאזור הרישום של בית הספר, למדו בנצרת ובדבוריה. האוכלוסייה שהמשיכה את הלימודים אחרי כיתה ח' היתה בסביבות 50%, ומי שסיים י"ב זה בוודאי היה הרבה פחות. לכן האוכלוסייה הבוגרת של הכפרים שלנו, אוכלוסייה ההורים, היא אוכלוסייה שזכתה ללמוד בממוצע שמונה כיתות לימוד. זה מצד אחד. מצד שני נתקלנו בבעיה תדמיתית של בית הספר, כי אנחנו היינו בית ספר צומח - עד שהגענו לי"ב והוכחנו לאוכלוסייה שאנחנו ראויים לקח לנו ארבע שנים. בארבע השנים האלה נתקלנו בבעיית תדמית מאוד קשה. בנוסף, כל הבעיות הפיזיות של בנייה, של כביש, של הצטיידות, בעיות מאוד קשות. היה לנו אז חלום שנגיע לבית ספר שש-שנתי עם מקצועות טכנולוגיים ועיוניים, ואנחנו חושב שאנחנו הגענו הרבה מעבר לחלום, וזאת בזכות כל הגורמים שמלווים אותנו לאורך כל הדרך. אורט ישראל ליוותה אותנו במהלך כל השנים בתחום הפדגוגי, בתחום הארגוני וגם בתחום של בניית תשתית של הצטיידות ואמצעי למידה. המועצה האזורית ליוותה אותנו גם בתחום של הכנת תשתית פיזית לבית הספר, וכולם ביחד תמכו.
דני עטר
אנחנו השתדלנו רק לא להפריע לכם...
סלמן זועבי
כולנו ביחד רואים מטרות, וכולנו ביחד מתגייסים לממש את המטרות, ושוררת כאן אווירה מאוד-מאוד חמה וידידותית בין כל הגורמים, כך שאנחנו עושים בכיף את העבודה. ישיבות משותפות של אורט משרד החינוך והמפקח של משרד החינוך, אמין מוקטרן היום, וגם קודמיו, כולנו ביחד עשינו את העבודה בכיף, באווירה מאוד יפה. לא חשוב לנו מי יעשה מה, העיקר שאנחנו נעשה. לכן הצוות שלנו לא חושש לטעות, אנחנו לומדים מהטעויות שלנו, זה מאוד חשוב, כך שבבית הספר יש למידה מעמיתים, למידה מעשייה, ותיכף יספרו המחנכים על פרוייקטים בתחומים שמעידים על כך.

בית הספר היום הוא עם 1,500 תלמידים, ואנחנו נמשיך לצמוח בשנתיים הקרובות ונגיע ל-1,900 תלמידים, כי הקפיצה בגידול היא בשנתיים הקרובות. אנחנו ניתקל במחסור בחדרי לימוד כי היום אנחנו מאוד צפופים, הפרוגרמה הפיזית של בית הספר עדיין לא שלמה, ואנחנו ניתקל בשנתיים הקרובות במחסור, למרות שהיום אנחנו בונים שלב א' של חטיבת ביניים שנייה, אבל עדיין אם לא נקבל את השלב השני אנחנו נהיה במחסור חמור מאוד בחדרי לימוד.

היום - דני יכול להעיד - בחלוקת המלגות של הסטודנטים, לפני הקמת בית הספר המועצה חיפשה סטודנטים בשביל להעניק להם מלגות, וסכום המלגה היה גבוה. היום הבעיה של המועצה שהיא לא תוכל להעניק אותם סכומים שהיא העניקה פעם, מכיוון שמספר הסטודנטים עלה פי עשרה, אולי אפילו יותר, ממה שהיה פעם לפני עשר שנים. לכן היום אני גאה בכך שבשנה הבאה יש לנו כבר מורים שהם תלמידים שלנו, בוגרים שלנו, יש לנו מהנדסים שכבר הספיקו לסיים בטכניון או באוניברסיטאות אחרות, בשנה הבאה נקבל קבוצה ראשונה של רופאים שיגיעו מחוץ לארץ ויש גם רופא בוגר האוניברסיטה העברית שיסיים בשנה הבאה. אנחנו מקווים שבעוד כמה שנים תהיה אוכלוסייה שונה לגמרי, במקום אחר ממה שהיתה בימים הראשונים שפתחנו את בית הספר.

אנחנו מתמודדים עם אוכלוסייה מאוד הטרוגנית, אנחנו קולטים את כל התלמידים מכל הכפרים, כל בוגרי כיתה ו' מגיעים אלינו. אנחנו משתדלים לפתור את כל הבעיות שמתעוררות מההטרוגניות, יש לנו מסלולי למידה שונים, מגמות לימוד ברמות שונות בתיכון, שיטות הוראה מאוד חדשניות, אמצעי למידה. מבחינת הצטיידות, הצוות יספר על ההישגים בתחום ההצטיידות. משנה לשנה אנחנו מעלים את אחוז הבגרויות; למרות שיש לנו אוכלוסייה שמראש אינה ניגשת לבגרות, אנחנו עברנו את ה-60% מכלל האוכלוסייה, מסך כל שכבת הגיל.
היו"ר אילן שלגי
אתם הרבה מעל הממוצע הארצי.
סלמן זועבי
צוות המורים שלנו הוא צוות צעיר יחסית, הוא תמיד מתחדש. אנחנו מנסים לקלוט מורים שתוך כמה שנים יתפתחו, ולכן העבודה בבית הספר מתנהלת ברצף השש-שנתי עם צוותים מקצועיים, ולכל מורה חדש יש מרכז שמלווה אותו במהלך השנים הראשונות עד שיצמחו הכנפיים שלו ויצליח לעבוד לבד.

אני רוצה לציין נקודות נוספות. מהשנה הראשונה בבית הספר, על מנת ליצור אווירה אוהדת, קלטנו מורים יהודיים, על מנת שהיהודי יהיה חלק בצוות המורים, הוא לא אדם זר, הוא לא נראה אחרת, וזה תרם מאוד לשינוי האווירה. עברנו ימים קשים, אני חושב שזה שאנחנו צוות מעורב מאוד עזר לאווירה הבית-ספרית. מעבר לכך, מתנהלים היום פעילויות של מפגשים לא רק בתחום הגלבוע, אלא גם עם בתי ספר בכל הארץ, ואנחנו מתכננים גם פעילות נוספת עם בית ספר בעפולה, עם חטיבת ביניים אורן בעפולה.

אני רוצה להודות בפני האנשים המכובדים שנמצאים איתנו, ואני חושב שזאת ההזדמנות להודות למנכ"ל אורט ישראל שמגיע לעתים קרובות לבית הספר יחד עם כל הסמנכ"לים - משה קרפל, אלי אייזנברג, מאיר פרשטמן, וכל מנהלי תחום הידע הזה. זאב פיינשטיין עומד לרשותי 24 שעות ביממה. אני רוצה להודות גם לאמין מוקטרן שהוא גם עומד לרשותי כל הזמן, מסייע ועוזר ומקדם כל דבר. אני חושב שיש לו תרומה נוספת, שהוא עוזר לנו לבחור את המורים הטובים ביותר במשרד החינוך על בסיס מקצועי בלבד. בקטע הזה אני רוצה להודות לו בפני כולם.

אני נותן את רשות הדיבור למר חוסיין זועבי, סגן מנהל חטיבת הביניים, והוא גם ממונה על התחום הטכנולוגי בבית הספר.
חוסיין זועבי
ברוכים הבאים. בית הספר חרת על דגלו לרבות השכלה אזורית, שיצמיח מגוון עשיר של מגמות התואמות את רוח התקופה ואת הצרכים השונים של התלמידים. כדי לממש חזון זה בית הספר פתח את המגמות הבאות - הנדסת אלקטרוניקה ומחשבים, הנדסת תוכנה בצירוף פיזיקה ברמה מוגברת, כשממוצעי ציוני התלמידים בבחינות הבגרות בשתי המגמות האלה הם מהראשונים בארץ, הנדסת מכונות בהתמחות מכטרוניקה גם בצירוף פיזיקה, זאת מגמה חדשה שרק בתחילת השנה הזאת נפתחה; ביולוגיה-כימיה-מחשבים, שזאת כיתה עיונית, שרוב התלמידים שם לומדים ברמה מוגברת גם ביולוגיה, גם כימיה וגם מחשבים; ניהול עסקי, מה שנקרא בזמנו מינהל וחשבונאות; סוציולוגיה, גם כיתה עיונית; מב"ר, מערכות בקרה ואנרגיה, ומערכות ייצור ממוחשבות.

הגרף שאני מציג עכשיו מראה את התפלגות התלמידים במסלולים השונים. אנחנו רואים שאחוז התלמידים שלומדים פיזיקה עולה בהתמדה משנה לשנה. זאת התפלגות התלמידים במסלולים השונים מתשס"ב עד תשס"ד. אנחנו רואים שאחוז התלמידים שלומדים פיזיקה מגיע היום ל-19.9% מכלל התלמידים בבית הספר, שזה אחוז נכבד מאוד. התלמידים פה ניגשים בשישה מקצועות ל-5 יחידות, ברמה מוגברת, מגיעים בערך ל-42 יחידות לימוד. אם אני מצרף את החלק הזה של הגרף עם החלק הזה, אני רואה ש-70% מהתלמידים לומדים במסלולים המדעיים-טכנולוגיים. רוב התלמידים לומדים במסלול המדעי-טכנולוגי, וזאת בתפיסת יסוד של אורט בכלל ושל בית הספר בפרט, שרואים שחינוך טכנולוגי מפתח תכונות של גמישות ורב-תחומיות, ולא רק סתם להעניק או לפתח כישורים ומיומנויות ספציפיות שאחרי שנתיים הולכות לעולמן, לא סתם לימוד תוכנית הלימודים במדע וטכנולוגיה, אלא ממש הענקת תשתית רחבה בלימוד מדעים וטכנולוגיה, שמשלבת פרוייקטים מדעיים שונים בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה, שמתבססים על הלמידה הקונסטרוקטיבית שנתמכת במעבדות וציוד עדכני ביותר ששוויו בבית הספר מגיע בערך ל-6 מיליון שקל. ראוי לציין שרוב הלמידה בבית הספר נתמכת מחשב, ושלרוב התלמידים בבית הספר יש מחשבים, הם מחוברים לאינטרנט, למרות המצב הסוציו-אקונומי הנמוך שלהם. ראוי עוד לציין שיותר מ-60% מהתלמידים שלומדים פיזיקה הם בנות. בעצם נגיד - לא לומדים, אלא לומדות. תודה רבה על ההקשבה, ברוכים הבאים.
בסאם זועבי
אני אדבר על שני נושאים. הנושא הראשון הוא המפגש הפדגוגי הכולל, והנושא השני הוא משוב בית ספרי. לגבי המפגש הפדגוגי הכולל, אנחנו כבית ספר השתתפנו לפני שלוש שנים, הטמענו את הנושא בבית ספרנו בהדרכת ד"ר מאיר פרשטמן ועליזה אברהמי של רשת אורט ישראל. במפגש הפדגוגי הכולל רכשנו לעצמנו את ההעצמה של תפקיד רכז מקצוע, של תוכנית הוראה, של מעקב אחרי ביצוע תוכנית לימודים ותפקידו של רכז המקצוע. החלטנו שכל ראש דיסציפלינה, קרי רכז מקצוע עם הצוות שלו, בונים תוכנית הוראה בית ספרית בהתאם לרמות השונות של התלמידים ולפי היכולות של השכבות. המפגש הפדגוגי הכולל עזר לנו להבין איך לעקוב אחרי ביצוע תוכנית הלימודים, מורה מחלק את תוכנית הלימודים לתלמידים והתלמיד והאב המורה, שלושתם עוקבים אחרי ביצוע תוכנית ההוראה בבית הספר. האב היושב בתוך הבית יכול לעקוב אחרי ביצוע תוכנית הלימודים, וזה חשוב מאוד.
ופא
אני יועצת חינוכית. השירות הפסיכולוגי בבית הספר כולל שלוש יועצות ופסיכולוג חינוכי, אבל השטח מבקש עוד, ואנחנו מקווים שנגדל ונמשיך לגדול. יש לנו שיטה ייחודית משלנו בעבודה, אנחנו לא מחלקים בינינו את הכיתות, כאילו כל אחד יודע באלו כיתות הוא מטפל, אלא השיטה שלנו היא שאנחנו נותנים חופש בחירה לתלמידים לבחור איזה יועץ הם רוצים מבחינת טיפול פרטני. ההיגיון של זה שכל אחד משלושתנו מתמחה בתחום טיפולי - אחד בטיפול דינמי, אחד בטיפול התנהגותי - זה גם גישות של טיפול וגם מתן חופש בחירה לתלמידים. חוץ מזה שלושתנו עובדים יחד על תוכניות המניעה והטיפול בבית הספר, כמו מניעת אלימות, הכוון מקצועי לכיתות ט', הכוון מקצועי לכיתות י"ב, לבנות תוכנית "אני מתבגרת" ועוד תוכניות.

חשוב להגיד לכם שאנחנו פועלים גם בתיאום עם גורמי חוץ כמו שיטור קהילתי, מחלקות החינוך של המועצות שאנחנו עובדים יחד איתם, שירותי הרווחה ועוד. אני גם אספר לכם שלבית הספר שלנו יש פיה, לפיה של בית הספר שלנו קוראים ארגון נשות אורט. זה התחיל בשנה שעברה שהיא באה לבקר אותנו ושלחה לנו מתנה לקראת עיד אל-פיטר. זה לא סוד שחלק ניכר מהתלמידים שלנו באים ממצב סוציו-אקונומי מאוד קשה, וכמה מהם נשארים בלי בגדי חג שזה דבר מאוד קשה ועצוב. זה נתן לנו דלת לתלמידים האלה, וזה התגלגל בבית הספר שלנו. היתה לי מעטפה, לקחתי כמה תלמידים וקנינו להם בגדים. חזרתי לבית הספר, ומורים שעובדים בבית הספר ממלאים לי את המעטפה בכסף, וזה מתמלא שוב, ואז אני חוזרת שוב עם עוד תלמידים ואנחנו קונים להם עוד בגדים. זה חזר על עצמו השנה. את האפקט והקסם אתם יכולים רק לראות על פניהם של התלמידים והתלמידות, זה באמת נס של חג.

זה מה שאני רוצה להציג בפניכם, אבל גם, מר סלמן, אני אפתיע אותך במה שאגיד עכשיו. אני יודעת שאתה לא אוהב הפתעות אבל כך החלטתי ביני לבין עצמי, שאני אשא באחריות של מה שאני אגיד. כעובדת בבית הספר הזה וכמי שעבדה לפחות בעוד חמישה בתי ספר, מה שמחזיק אותי פה זה השירות שאני מקבלת גם מבית הספר וגם מאורט. כשנכנסת, ח"כ שלגי, אמרת שאתה כל כך מעריך את מר סלמן אבל גם את התלמידים שלו, אז יש לקוחות הפנים ולקוחות החוץ. אני מרגישה את עצמי גם כלקוח פנים שדואגים לו, ואני מרגישה תמיכה בלימודים שלי - בית הספר מאוד תומך במורים שלו, מעודד, גם הם מקבלים מלגות, גם מאפשרים לנו גמישות במערכת השיעורים, כך שנלך ונלמד כדי לדעת יותר. באמת זה המקום להגיד לכם תודה, גם לאורט וגם להנהלת בית הספר.
נאדר עבדאללה
אני רכז חינוך חברתי בחטיבת הביניים. אני אפרט בפניכם את הפעילות החברתית שנעשתה בשנים הקודמות וגם בשנה הזאת. תוכנית החינוך החברתי נגזרת מחזונו של בית הספר והיא באה לממש את היעדים הערכיים, החינוכיים והחברתיים שנקבעו בחזון. הם מתחלקים לשני חלקים - החלק הראשון שמתמקד בפעילות בתוך בית הספר, ואני אזכיר בקיצור רב את המוקדים לפעילויות אלה שנעשו בשנים קודמות וגם נמשכים בשנה זאת. הפעילות מתמקדת בבחירת מועצת תלמידים באופן דמוקרטי בתחילת השנה, שכוללת את כל התלמידים מכיתות ז' עד כיתות י"ב, וזה בא להקנות לתלמידים את הערך והזכות לבחור ולהיבחר. דבר שני זה המורשת הערבית אשר מתקיימת בשעות החברה, ובשיתוף מועצת התלמידים אנחנו עורכים חידונים נושאים פרסים אשר מטרתם עידוד התלמידים לרכוש ערכים כמו סבלנות וסובלנות בהסתמך על ספר הקוראן. עידוד תלמידים למצוינות, עידוד תלמידים ליצירתיות ועידוד תלמידים לקריאה בתערוכת ספרים, כמו גם עלון בית הספר שאנחנו מוציאים בכל שנה, בנוסף לפעילות היזומה על-ידי משרד החינוך או המועצה האזורית או אורט ישראל.

החלק השני של הפעילות החברתית הוא החלק החוץ בית-ספרי והוא מתמקד מיום היווסדו של בית הספר ועד היום בפעילות הנמשכת של הדו-קיום. חשוב לי מאוד, לפני שאני מפרט, להדגיש שפעילות זו קיבלה גוון שונה מיד אחרי מאורעות אוקטובר 2000 והיא פועלת היום, כמו בעבר, בשלושה רבדים. התחלנו את הפעילות בכנסים של מנהלים ורכזים מכל בתי הספר בעמק, זה היה ב-1995 - אנחנו בית הספר הערבי היחיד באזור ועוד בתי ספר יהודיים. המנהלים והרכזים באותם בתי ספר השתתפו בכנסים כדי לתכנן מפגשי מורים ותלמידים וכדי לדון גם בכל הלך הרוחות בבתי הספר, והנושאים או הפרוייקטים החינוכיים שנעשו בתוך בתי הספר. שנה לאחר מכן נערכו מפגשי מורים אשר מתקיימים עד היום הזה, והפורום הזה של מורים נקרא פורום הגלבוע, מפגשים חודשיים בין מורי בית ספר אחווה ומורי בית ספר עמק חרוד. זה בנוסף למפגשי תלמידים. התכנים במפגשי המורים, אחרי אירועי אוקטובר 2000, דנו בקונפליקט הערבי-הישראלי, השסעים בין החברה הערבית והחברה היהודית במדינה, אירועים מהאקטואליה, גם מנהגים ונושאים חברתיים, ולאחר מכן בשלב מאוחר יותר גם נבחנו תוכניות לימוד משותפות בשני בתי הספר. מפגשי המורים הקרינו גם על מפגשי התלמידים. מפגשי התלמידים היו בהתחלה מפגשי היכרות, אחר כך נערכו פרוייקטים חינוכיים בהשתתפות מוסדות חינוך ממסגרות חוץ בית-ספריות כמו גבעת חביבה. היה פרוייקט של ימ"י - ילדים מלמדים ילדים על בית הספר שלהם, על החברה שלהם, השייכות לחברה, השייכות למדינה - בין התלמידים שלנו ותלמידי בית ספר עמק חרוד.

אני רק אזכיר את השמות של הפרוייקטים שנערכו בשיתוף בין בית הספר שלנו, אחווה ועמק חרוד, וגם בית ספר ניר העמק בעפולה. אני חושב שזאת הפעם הראשונה בארץ שנערך פרוייקט כזה של תחרות בידיעת תנ"ך-קוראן, תחרות שכללה תלמידים מבית ספר אצלנו וגם מבית ספר עמק חרוד ובית ספר ניר העמק בעפולה. זה היה פרוייקט מיוחד במינו, יש פה תלמידים - אוֹרי מעמק חרוד יספר על הדבר הזה. השנה אנחנו מרחיבים את הפעילות שלנו, תלמידינו משתתפים גם במפגשים בנווה שלום, משתתפים גם עם חטיבת הביניים אורט אורן בעפולה, יש לנו חילופי נוער עם חוץ לארץ, דבר שייעשה השנה, וגם יש לנו קשר באינטרנט עם בית ספר יהודי בצרפת. אנחנו מרחיבים, ויש לנו עוד תוכנית שנקראת "המרחב הפתוח" בשיתוף העמותה לחינוך לחיים. סלמן אומר לי לסיים, אז אני מסיים.
אורי
אני מורה לחינוך גופני בחטיבת הביניים בבית הספר המשותף עמק חרוד, בית הספר היהודי במועצה האזורית גלבוע. כל פעם שיש אירוע כזה בבית ספר אורט אחווה, אני יודע שנאדר וסלמן מזמינים אותנו, זה מאוד-מאוד חשוב להם ולנו. כיף להיות פה, התחושה של בית ספר ערבי שנותן לך את ההרגשה של בית - אין הרגשה יותר טובה מזאת. זה פשוט מרחיב את הלב כל פעם שמגיעים למקום כזה, גם בגלל איך שהוא נראה, גם בגלל ההון האנושי שיש פה שהוא מעולה. יש אתי פה עד, בחור בשם אורי, שמלווה את הדו-קיום כבר שלוש שנים, השתתף בחידון תנ"ך-קוראן לפני חודש וחצי, והוא יספר מחוויותיו.
אוֹרי גל
אני מקיבוץ בית השיטה, ואני לומד בבית ספר עמק חרוד. אני חושב שהביעו פה הרבה הערכה לכל הפרוייקטים שמר דני עטר אחראי עליהם במועצה, או לפחות שותף להם, ביניהם נמצא ה"דו-קיום" שאני שותף לו כבר שלוש שנים. זה פרוייקט שאני מאוד-מאוד מעריך ומאוד מרוצה ממנו, ויש לי קשר טוב עם לא מעט מהתלמידים בבית הספר הזה. פרוייקט חידון תנ"ך-קוראן שהיה לפני חודש וחצי, בו גם כן נוצרו קשרים מאוד קרובים.
היו"ר אילן שלגי
בפרוייקט הזה אתה גם למדת על הקוראן, והתלמידים הערבים גם למדו על התנ"ך?
אוֹרי גל
כן. במסגרת הפרוייקט הזה היו פגישות משותפות. אני הייתי עם בת זוג בשם שאד, נפגשנו בבית שלה, ובאמת היה קשר מאוד קרוב עם כל הקבוצה. אני אישית קיבלתי כבר כמה אי-מיילים מכמה חברים מהצד הערבי שהשתתפו בפרוייקט של החידון, ובית הספר והמועצה שלנו זה באמת דבר שמתברר לי כל פעם מחדש שאין אותו בהרבה מקומות אחרים. ראויים לציון כולם, אני לא רוצה להזכיר שמות כי אני כמובן שוכח ואז נוצר מצב לא נעים, אבל באמת תודה לכולם.
היו"ר אילן שלגי
כמה בני נוער משתתפים בפרוייקט הזה?
אוֹרי גל
זה משתנה. אני מאמין שבכל בית ספר משתתפים בסביבות 15 תלמידים.
חילווה חמד
אני בכיתה ט', גם אני שותפה לפרוייקט. השתתפתי גם ב"דו-קיום" בין ערבים ויהודים והשתתפתי גם בחידון תנ"ך-קוראן עם אורי. היה לי כיף בשני המקצועות האלה. השתתפתי במפגשים ובחידון אחרי התלבטות גדולה. התלבטתי בהתחלה, כי חשבתי שזה עם אחר ויש לו שפה ומנהגים אחרים שאולי יהיה קשה לי להידבר איתם. אבל ידעתי שזה לא עניין אם אני בעד או נגד לחיות עִם עַם אחר אבל יותר מעניין איך אנחנו חיים ביחד, וצריך שיהיה בינינו דו-קיום. כדי שיהיה דו-קיום זה לא צריך להיות שכל עם יושב בצד, מדבר וצועק לבד. צריך שנשב ביחד ונדבר בצורה טובה, וכל אחד יכבד את השני. אני ראיתי שאני אמיצה, ורציתי להציג את דעתי וגם לשמוע את האחרים ולכבד אותם, ואני חושבת שהצלחתי בזה. גם קיבלתי דברים טובים, קיבלתי חברים חדשים שאני אוהבת אותם מאוד, וקיבלתי גם את התקווה שאנחנו בגיל הזה ביום הזה יכולים לעשות דברים רבים, יכולים לשנות במדינה הזאת הרבה דברים, יש לנו שאיפה ותוכנית להגשים חלומות רחוקים מדי, ואנחנו צריכים את עזרתכם בוודאי. תודה.
היו"ר אילן שלגי
חילווה, אני רוצה לומר לך שהעברית שלך וההתבטאות שלך היא מצוינת.
אורי
אני רוצה להגיד שחילווה לא רק זכתה במקום הראשון, אלא בשלב השאלה הזהה היא ענתה יותר תשובות נכונות מהתנ"ך מהשותף שלה שענה תשובות יותר נכונות מהקוראן.
מוחמד זועבי
אני תלמיד בכיתה ט'. אני השתתפתי בחידון תנ"ך-קוראן. החידון הזה הוא המשך ל"דו-קיום" אשר הופעל בין בית ספרנו לבית ספר עמק חרוד. בפרוייקט הזה למדנו פרקים משותפים בקוראן וגם בתנ"ך, למדנו את זה בזוגות, וטקס הסיום היה מוצלח מאוד מבחינת תוכן, ארגון ותוצאות. בהתחלה היו לי חששות וגם פחדתי ללמוד חומר חדש, גם ללמוד בזוגות עם ילדים שונים שאני לא מכיר, אבל בסוף זה היה רגיל, הפכנו לחברים וזה היה באמת נהדר. אני מקווה שזה יחזור כל שנה. תודה על הכל.
עאמר דהאמשה
אחר צהריים טובים לכולם. ראשית כל ברצוני לציין שבכל בית ספר יש ספרים ויש מורים ויש מדפים ויש כיסאות. מה שמבדיל בין בית ספר לבית ספר זה סל השירותים שבית הספר נותן לתלמיד. אני היום רוצה לדבר על שני פרוייקטים שנבדלים בסל השירותים הזה שאנחנו נותנים לתלמיד, והם פרוייקט מעורבות בית ספרית ופרוייקט שלהבת. פרוייקט מעורבות בית ספרית הוא פרוייקט שבו משתתפים שתי קבוצות - קבוצה אחת מכיתה י"א חונכת, מלמדת תלמידים מכיתה י'. הדגש הוא על הבנת הנקרא והבעה. כדי לא להאריך אני אעבור בקצרה לתוצאות שאנחנו קצרנו כתוצאה מהפעלת הפרוייקט הזה בפעם הראשונה - אל"ף, יישום הכלים שלמדנו בהבעה ובהבנת הנקרא בתחומי דעת שונים. אני לא אשכח להגיש שהקברניט של התוכנית הזאת היא ד"ר דבורה הרפז. דבר שני, עבודה ברמה פרטנית, לא יותר הכיתה של ארבעים תלמידים. חונך אחד עוזר לשני תלמידים או לשני נחנכים, וכמובן יש שיפור ועלייה בציונים.

עכשיו נעבור לנתונים. רציתי לבדוק כיצד העניין הזה עובד. לקחתי נתונים של שנה מסוימת שליש א' במגזר הערבי. כיתה י' מב"ר 2003 וכיתה י' מב"ר 2004, מדובר בשתי קבוצות שונות אבל מאותו רקע סוציו-אקונומי שיש להם אותן בעיות לימודיות. ב-2002-2003 אחוז המצליחים הוא: שליש א' י' מב"ר, שלא השתתפו בפרוייקט, שלא היו נחנכים, עמד על 52%; נכשלים - 48%. בזכות הפרוייקט הזה שמשלב בין חונכות לבין כלים מ"שלהבת" אחוז המצליחים הוא 68% בשליש א', אחוז הנכשלים - 32%. זאת אומרת שיש עלייה באחוז המצליחים. כנ"ל לגבי י"א של חונכים - כלל החונכים עלו בהבנת הנקרא ובהבעה, השאר עלו ב-65%. תוצאות המורים, אני אתייחס רק לתוצאה אחת, כיצד השפיע הפרוייקט הזה על המורים - עלייה בציונים, זה נותן סיפוק למורים, עשייה מתמדת, למידת עמיתים, ולא פחות חשוב, הפצת התכנים של שלהבת, הכלים שרכשנו בהשתלמויות, בקרב מורים עובדי משרד החינוך. אני ערכתי השתלמויות כאלה בקרב מורי משרד החינוך, והם התלהבו מן הכלים האלה. האני מאמין של התוכנית הוא שיפור הישגי התלמידים באמצעות שיפור ההבנה וההבעה, הרציונל של התוכנית - תלמידים יכולים לשמש מנחים, חניכה משפרת ידע, מפתחת כושר מנהיגות חיובית.

ברשותכם נעבור לשלהבת. שלהבת זה שילוב הבנת הנקרא, הבעה בתחומי דעת שונים. אנחנו נחשפנו לכלים ודרכי גישה חדשות להבנת הנקרא והבעה בהשתלמויות שעברנו ברשת אורט אצל ד"ר דבורה הרפז. אני רוצה לומר כמה משפטים על ההרגשה שלי לפני שעברתי את ההשתלמות הזאת ואחריה. לפני - בהעדר תוכנית בתחום הבנת הנקרא, ממש הרגשתי בחלל, לא ידעתי מה לעשות; אחרי - יציקת תכנים לתוך החלל הזה. לפני - הייתי מעביר את השיעור בהוראה פרונטלית; אחרי - ההוראה שלי יותר מגוונת, ממוקדת בתלמיד ובאדם. לפני - תלמידים משועממים, נעדרי כלים, "המורה, כיצד נפתור את הטקסט", ואני: "אין לי כלים, מה אני יכול לעשות"; אחרי - אני מצויד, אמתחתי מלאה. לפני - המורה מגשש באפילה; אחרי שאני עברתי את זה אני בטוח בעצמי, אני נכנס לכיתה מצויד במפה בזכות הכלים והתכנים שקיבלתי. שיטות וגישה: לפני - מסורתיות, ישנות, קריאה ופתרון השאלות; אחרי כן - שיכללתי את השיטות שלי. הבעה: לפני - דריכה במקום, ממש לא ידעתי להגיד לתלמיד כיצד לכתוב מכתב, כיצד לכתוב פסקה, כיצד לכתוב תשובה נכונה; אחרי - אני פיתחתי את השיטות שלי. לפני - העדר תוכנית מקיפה; אחרי ההשתלמות - תוכנית שש-שנתית המקשרת בין חטיבת הביניים והחטיבה העליונה.

ברצוני להגיד לכם שאת הדברים האלה אני רכשתי גם כצוות, הכנסנו את צוות בית הספר בזכות דבורה הרפז שתמיד עודדה, נתנה, תמכה 24 שעות. אני מרגיש שעל אנשים שכמותה נאמר: כאשר אתה רק פוגש בהם, אתה מתמלא בנהרה העולה מהם. מחיאות כפים לדבורה.

עכשיו ניתן לתלמידים לספר על החלק החווייתי שלהם.
עלא
אני חונכת בשלהבת מכיתה י"א. אני מרגישה כחונכת באמת כמו אמא של כמה בנים, בכך שאני מלמדת שני חניכים ונותנת להם את המקסימום ואחראית על ההתקדמות שלהם בלימודים בנושא הבנת הנקרא. אני מנסה להבין את רגשותיהם והם מרגישים חופשיות בפניי, אני גם מנסה לתת להם תחושות של ביטחון כך שהם בונים את הביטחון העצמי שלהם ומתקדמים בלימודים. עוד לפני שאנו נפגשים, אני מאוד משתוקקת לשעת המפגש כדי לחזור על החומר הנלמד ולתת להם את החומר החדש. דבר אחרון - הפרוייקט הזה נתן לי הרבה, ויותר ממה שציפיתי, כך שהביטחון העצמי שלי התחזק ורכשתי ידע רב על מנהיגות. גם לא אשכח שהתחזקתי בנושא הבנת הנקרא על-ידי רכישת דרכי גישה חדשות לטקסט ולהבנה.
חסן זועבי
אני חניך מכיתה י'. אני רוצה לספר לכם על ההרגשה שלי בנושא שלהבת כתלמיד חניך. אחרי פרוייקט החונכות שלהבת, התחזק הביטחון העצמי שלי והשתפרה ההבנה שלי בעברית, במיוחד הבנת הנקרא. בזכות הפרוייקט נותנים לנו הרבה דברים חדשים, בלי לחץ המורה ובלי לחץ זמן החונכים נותנים לנו הרבה יחס אישי ועונים לנו על כל השאלות בצורה הטובה ביותר. אני למדתי מהפרוייקט הזה שלאנשים שרוצים עזרה, לעזור להם בעתיד. תודה.
דיקא זועבי
אני בכיתה ט', אני משתתפת בפרוייקט "תלמיד לתלמיד" קשב, בפרוייקט הזה אני עוזרת ומלמדת תלמיד שזקוק לעזרה בלימודים. אנחנו נפגשים אחרי הצהריים, אני חוזרת על החומר ונותנת לחניך שלי תרגילים ודפי עבודה. אני כמשתתפת בפרוייקט הזה מאושרת ושמחה מאוד לראות את החניך שלי מתקדם בלימודים. אני גם שמחה על כך שאני עוזרת למישהו בלימודים וגם אני מרגישה שיפור אצלי. מצדי כשאני מלמדת תלמיד בכיתתי או בגילי, אני מבינה את החומר יותר טוב וגם זה עוזר לי לא לשכוח את החומר. בסוף אני מודה למורה עאמר דהאמשה שנתן לי הזדמנות להשתתף בפרוייקט הזה, ומאחלת לפרוייקט הזה הצלחה לאורך ימים.
מנאל מסאלחה
אני בכיתה י"א, לומדת במגמת פיזיקה מחשבים. ברצוני לדבר על פרוייקט חדש שבית הספר משתתף בו, פרוייקט של מד"צים לפיזיקה. בתור אחת מהתלמידות שמשתתפות בפרוייקט הזה ברצוני להסביר מה זה מד"צ. מד"צ זה מדריך צעיר, אנחנו כמה תלמידים מכיתה י"א מלמדים פיזיקה תלמידים מכיתה ט'. זאת פיזיקה שונה מהפיזיקה שלומדים בכיתה, פיזיקה בלי נוסחאות, בלי משוואות, פיזיקה בדרך שונה. מטרתו העליונה של הפרוייקט הזה היא הגדלת מספר התלמידים שנכנסים למגמת הפיזיקה בחטיבה העליונה, וזאת המטרה העליונה שאנחנו דורשים מהפרוייקט הזה, וגם לשנות את הדעה הקדומה אצל התלמידים בכיתה ט' שהם קצת מפחדים ממקצוע הפיזיקה, הוא קצת משעמם, קצת קשה, למרות שיש להם הנטייה להצלחה ולהצטיינות.

דבר אחר, בקשר לדרכי ההכשרה שהמד"צים מקבלים - אנחנו הולכים למפגשים חודשיים וגם מפגשים במחנות בחופשות. אנחנו מקבלים חומרים מה ללמד, עושים ניסיונות ופעילויות עם הילדים, גם נותנים לנו את דרכי הלמידה, וגם יושבים עם מד"צים שמספרים על בעיות שנתקלים בהם התלמידים ופותרים אותן. בסופו של דבר, על כל מד"צ להגיש בכל שבוע חומר למפגש ולהתייעץ עם המורה המוביל. אני רוצה להודות למורה המוביל לפיזיקה, בפרוייקט הזה הוא המורה מוחמד עמארי, וגם למנהל בית הספר ולרשת אורט שנותנים לנו את החוויה, את ההזדמנות, לעשות את הפיזיקה יותר נעימה, יותר נהנים מהפיזיקה, וגם רכישה של דברים טובים לנו ולא רק לתלמידים שאנחנו מלמדים. בסוף, תודה לכם.
חאלד זועבי
אני מכיתה י'1. רציתי לדבר על פרוייקט לבגרות בפיזיקה. פרוייקט זה הוקם על מנת לשפר ולחזק את היכולת אצל התלמידים בפיזיקה, להגדיל את מספר התלמידים הניגשים לבגרות ברמה של 5 יחידות. תלמידים בינוניים במקצוע זה מקבלים שעות של תגבור אחר הצהריים במסגרת לא פורמלית, הם מתרגלים עם המורים כמה תרגילים ושאלות הקשורים לחומר שנלמד. אני אישית מעריך פרוייקט זה שמטרתו העיקרית לעודד ולתמוך בתלמידים ולאפשר להם להתמודד עם הקשיים שאליהם הם נקלעים במקצוע זה. לדעתי בית ספר זה מעמיד לרשותו של התלמיד והילד חממה של פיזיקה, שמטרתה לתמוך בתלמיד ולעודד אותו.

בהזדמנות זאת אנחנו מודים לרכז המקצוע, מר מוחמד עמארי, ולמנהל בית הספר מר סלמן זועבי, לרשת אורט התומכת בנו לאורך כל הדרך, ובסוף אני רוצה להודות גם למועצה האזורית גלבוע ולמי שעומד בראשה, מר דני עטר, על התמיכה.
דני עטר
אהלן וסהלן.
ציונה לוי
אני מנחה מחוזית להוראת אנגלית ברשת אורט. אני אציג את פרוייקט סולמות לקידום תלמידים ושיפור ההישגים לבחינת הבגרות באנגלית ברמה של 4 ו-5 יחידות שמאפשרת קבלה לאוניברסיטאות ומתקיימת ב-18 בתי ספר ברשת. בפרוייקט הזה לומדים כ-650 תלמידים, וגם בבית הספר הזה התחלנו את זה השנה בשתי קבוצות בכיתות י"א, כאשר המטרה היא להעביר תלמידים מרמת 3 יחידות לרמת 4 יחידות ומ-4 ל-5 יחידות. הגברת מוטיבציה וביטחון עצמי על-ידי מתן הזדמנויות למידה לתלמידים בהוראה בקבוצות קטנות, מתן יחס אישי. יש פה קבוצות מאוד גדולות בכיתות הרגילות של הוראת האנגלית, וזה מאפשר הוראה בקבוצות קטנות. שינוי ורענון בדרכי ההוראה - ההזדמנות של הוראה ב"סולמות" מאפשרת גם למורים להתחדש קצת. שינוי בתפיסת המורה את יכולת התלמידים, שינוי התפיסה במיון תלמידים להקבצות - במקום שיאפשרו לתלמידים להיבחן רק ברמה שכאילו זה מה שהם מסוגלים לעשות, לוקחים את הרמה הגבוהה ביותר של התלמידים ואומרים להם: תשתדלו קצת יותר, במוטיבציה קצת יותר גבוהה אפשר להעלות אתכם לרמה יותר גבוהה בבחינות הבגרות. עושים את זה על-ידי מבחנים דיאגנוסטיים, מבחנים תקופתיים לבניית תוכנית עבודה, מעקב ובקרה.

היבטים חיוביים של הפרוייקט. כפי שאמרתי, קבוצות לימוד קטנות מאפשרות השתתפות פעילה יותר בתהליך רכישת השפה. רכישת שפה זה דבר שמתאפשר רק בקבוצות קטנות. נתונים של הוראה זה דבר שלא מסתדר כרגע בבתי הספר, דרך "סולמות" יש יותר אפשרות לזה. כמובן מתן אשראי לכל תלמיד - בקבוצות קטנות במסגרת פרוייקט "סולמות" אפשר לתת לתלמידים יותר הזדמנות להוכיח את עצמם. יש תוספת של שעות לימוד על הגברה של שעתיים לכל קבוצה כזאת. אוריינות מחשב אינטרנט למורה ולתלמיד - דווקא בבית הספר הזה זה מסתדר יותר טוב, אז אין כל כך צורך בזה. שדרוג מקצועי למורים, בניית עבודת צוות ביחד של צוות האנגלית ויצירת קבוצת תמיכה דינמית למורים ולתלמידים.

כדי לשמוע קצת יותר על מה שקורה באורט אחווה נאעורה, אנחנו נשמע תלמיד שיספר איך פרוייקט "סולמות" מתקיים פה.
מרואן זועבי
אני משתתף בפרוייקט "סולמות" באנגלית. הייתי ב-3 יחידות באנגלית, וחשבתי שאני לא יכול להתקדם. ידעתי שיש פרוייקט "סולמות" באנגלית שיכול לתת לי עזרה להתקדם ולהיות ב-4 יחידות. נכנסתי לפרוייקט הזה ועכשיו אני ב-4 יחידות אנגלית. למדנו בקבוצות קטנות, קיבלנו תשומת לב מהמורים. בקבוצה שלי היתה אווירה יותר נוחה בגלל שלמדנו בקבוצות קטנות והמורה היה טוב איתנו. לכל הקבוצות היתה תשומת לב והיתה להם אווירה נוחה. פרוייקט "סולמות" נתן לנו עזרה גדולה שהיינו צריכים אותה, היתה התקדמות בכתיבה ובקריאת טקסטים, למדנו הרבה מילים חדשות והיתה לנו העשרה באנגלית.
סלמן זועבי
אני רוצה לומר כמה מילים. הצגנו חלק מהפרוייקטים, אבל לא הספקנו לדבר על כולם. יש לנו גם "סולמות" במתימטיקה, יש לנו גם פרוייקט של קידום לימודים אקדמיים, בקרב כיתות י"ב אנחנו נותנים הדרכה. יש לימודים קיץ באוניברסיטת תל אביב ובטכניון, ויש לנו גם פרוייקטים במדעים בחטיבת הביניים. יש הרבה דברים שלא הספקנו לספר עליהם, אז אני גם מתנצל בפני הוועדה הנכבדה.
צבי פלג
ברשותכם, רק משפט אחד. אני חושב שבית הספר הזה, מעבר לכך שהוא כבר זכה בבית ספר מצטיין ומורים מצטיינים, יש כאן צוות הנהלה וצוות הוראה שראויים לציון במסירות שלהם, וברור שגם התלמידים. אני מסייר בארץ לאורכה ולרוחבה, לא ראיתי כזו מסירות של מורים, עובדי מינהל ותלמידים. קודם כל, באמת יישר כוח לכולכם.

דבר שני, ואני אומר את זה לחבר הכנסת שלגי ולאורחים, אם לא שיתוף הפעולה ההדוק, הבונה, היוצר, החדשני בינינו ובין רני לב ובין דני עטר, לא היינו מגיעים לאן שהגענו. לא בכדי שדני עטר שכבר שש פעמים הגעתי לכאן בשנתיים האחרונות; כשאנחנו רואים כמה מחויבות יש לרשות, או למועצה במקרה הזה, כלפי בית הספר אנחנו לא יכולים להתעלם מכך. אני אומר לכם שוב - רק במקומות שיש שיתוף פעולה הדוק בין הרשות לבין הרשת אפשר להגיע להישגים שאתם הגעתם. אני מודה באמת גם לדני עטר, גם לרני לב ולכולכם, כי אתם עושים עבודה נפלאה. אין הרבה בתי ספר לא יהודיים במדינת ישראל שיכולים להתפאר ברמה, ביצירתיות ובחדשנות שלכם.
סלמן זועבי
בהזדמנות זו אני רוצה להעניק את שי בית הספר לחבר הכנסת אילן שלגי ולחברי ועדת החינוך של הכנסת, בהוקרה והערכה מבית ספר אורט אחווה גלבוע, בכבוד רב מההנהלה, המורים והתלמידים.
היו"ר אילן שלגי
תודה רבה, סלמן.

אני מבקש לומר בעיקר לתלמידים שאנחנו צריכים להיות כל הזמן מודעים לכך שבמדינת ישראל חיים שני לאומים, ומדינת ישראל מדברת הרבה ועושה מעט מדי. אנחנו רק לאחרונה קיבלנו את דו"ח ועדת אור, ויש ועדת שרים שלומדת אותו ואמורה ליישם אותו, לטעמי כבר עבר יותר מדי זמן, עוד לא התחילו ביישום ממלכתי של המסקנות. הממשלה קבעה תוכנית חומש לתוכנית הערבי, השנה הזאת היא מסתיימת ואני מאמין שיהיה לה המשך. גם בתוכנית הזאת עשו הרבה אבל לא די. אני לא מדבר על מגמות כאלה, מה שרשת אורט עושה כאן ומה שהמועצה האזורית עושה כאן אני לא מכיר במקומות אחרים. אני קצת מכיר כבר גם את החינוך במגזר הערבי. בשבוע שעבר היינו בסכנין ובעיבלין, לפני חודש הייתי בבית ג'אן ובפקיעין, בחודש הבא נהיה בחינוך הבדואי בדרום. הלוואי ובכל בתי הספר היהודיים במדינה, הלוואי ובחלק מבתי הספר במדינה תהיה סביבה כזאת, אנשים כאלה, תלמידים כאלה, אבל הסדר צריך להיות הפוך - תלמידים, אנשים וסביבה.

אני באמת מאוד מתרשם ממה שאתם עושים כאן. אני מניח שהבאתם לכאן לא את התלמידים הגרועים ביותר, אבל מה ששמענו פה מפי התלמידים, מה שהם עושים ואיך שהם מבטאים את זה, באמת מאוד מרשים. כמובן גם מה ששמענו מהצוות. אני רואה שרשת אורט עושה דברים - על חלק מהם שמעתי קודם, אבל זה לא דומה לשמוע על הדברים אצלנו בוועדה בכנסת או בניירות לשמיעת הדברים כאן מפי אלה שעושים את העבודה ולראות בעיניים. יש דברים שאני סבור שהמערכת כולה צריכה ללמוד ממה שעושה רשת אורט כאן באחווה, הדברים הנפלאים האלה של שלהבת ושל סולמות והנושא של המשוב, ועוד דברים ששמענו וראינו היום פה. אלה דברים נפלאים שמערכת החינוך צריכה לאמץ אותם, ואנחנו את חלקנו לעניין הזה נתרום.

אני רוצה שוב להודות לכם, באמת כל הכבוד, שיהיה בהצלחה לכולם.

קוד המקור של הנתונים