כנסת פתוחה

פרוטוקולים/ועדת חוקה/7757



5
ועדת החוקה חוק ומשפט
26.1.2004

פרוטוקולים/ועדת חוקה/7757
ירושלים, י' בשבט, תשס"ד
2 בפברואר, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון




פרוטוקול מס' 148
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
מיום שני, ג' בשבט התשס"ד (26 בינואר 2004), שעה 12:30

תקנות החברות (אגרות) (תיקון), התשס"ג-2003

חברי הוועדה: אברהם רביץ - מ"מ היו"ר

עו"ד מרים אילני - משרד המשפטים
אלישע צידון - משרד המשפטים, רשם החברות

קרן ויינשל

דורית ואג

אסתר מימון


תקנות החברות (אגרות) (תיקון), התשס"ג-2003

אני מבקש לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. אני רוצה לשאול שאלה אחת בעיקר. מה כואב לכם שחברות רשומות באיזה תיקייה, שאפשר להעביר את זה היום למיקרופילם? אתם, גם אין לכם כנראה את הכלים, בפועל לא בדקתם אם החברה הבלתי פעילה הזאת, האם היא מייצגת משהו בכלל? יכול בהחלט להיות שהחברה איננה פעילה, אתם לא נפגשים בה, לא בדוחות שהם חייבים, בכל מקרה, להגיש, אבל הם לא מגישים, ויש חברת גוש-חלקה שהפכה להיות לבית משותף והיא מייצגת נכסים, אבל הם לא מגיעים אליכם בכלל.

חברה זאת אישיות משפטית, ואתם מוחקים אותה. אתם נותנים את כל האפשרויות, ואתם תפנו ודאי במכתבים וכן הלאה, אבל, כעובדה, אנחנו יודעים שאנחנו מתעסקים עם חברות כאלה שאין אף אחד שעונה על מכתבים שלכם במשך שנים. אם הוא היה עונה, הוא היה אצלכם איכשהו.

אני נמצא היום בכמה ועדות, להבדיל, בוועדות שעוסקות בנכסי נספי השואה, ואל תשאלו איזה צרות יש על עצם העובדה שאין זהות. אין שום דבר, רשמו את זה בכל מיני צורות ומחקו, והגיע ביום מן הימים מן המינהל, אבל עוד לפני המינהל.

למה אנחנו צריכים לעשות דבר שאולי יכול לפגוע במספר אזרחים לא מבוטל?

אני חושבת שאדוני עולה על בעיה שהיתה עוד לפני חוק החברות, והתקנות האלה באות בעצם להסדיר את זה. מה שקרה, שלפני חוק החברות היתה סמכות לרשם החברות למחוק חברות שהפסיקו את הפעילות שלהן.

מה היו האינדיקציות שלו למחיקה?

אי-תשלום אגרות ואי-הגשת דוחות.

כאשר היה לרשם יסוד להניח שהחברה איננה פעילה, רשאי היה לשאול אותה על כך. הרשם קבע לעצמו כמה אינדיקטורים לגבי מהי חברה פעילה או לא. למשל, חברה שבמשך שנתיים לא הגישה דוחות שנתיים, חברה שבמשך שנתיים לא שילמה אגרה שנתית, חברה שלא דיווחה על כתובת משרדה הרשום – אלה היו אינדיקטורים מספיקים כדי לפנות אליה ולשאול אותה מה קורה אתה. מכאן היה מתחיל להתגלגל הליך המחיקה, שהיה מפורט בתעודה. זה הליך לא פשוט. מכתב ראשון רגיל, מכתב שני בדואר רשום, פרסום בילקוט הפרסומים, המתנה של שלושה חודשים, ומשלא באה כל תגובה, החברה היתה מחוסלת.

מה קורה אם חברות כאלה, שבא יהודי אמריקני, ורכש כאן נכסים, ואמרו לו שיותר טוב שלא יעשה את זה על שמו, מכל מיני סיבות, שיפתח חברה ויעשה על שם החברה, והאיש נסע לו, הוא יחזור לכאן אחרי 20 שנה. בינתיים ביטלו לו את החברה.

ניתן תמיד להחיות את החברה.

אני רוצה להבהיר שהסמכות הזאת בטלה בגלל הבעיות שאדוני מעלה למחוק חברה.

מה התחליף שעשיתם?

אין תחליף, אי-אפשר למחוק חברה.

מכיוון שאי-אפשר למחוק חברה, החברות האלה, למרות שהן לא פעילות, הן ממשיכות לצבור אגרות ועוד אגרות. למשל, חברת גוש-חלקה, שהיא בעצם סתם בית משותף, היא ממשיכה לצבור אגרות, ואין סיבה לזה.

אתם מציעים להם לעשות את הדבר ההגיוני.

אנחנו אומרים שאם חברה רוצה להימחק, שתעשה את זה בדרך מסודרת, ויהיה לה פטור מאגרות.

זאת אומרת, הזהות המשפטית הזאת ממשיכה להתקיים, כאשר שובל של קנסות מזדנב מאחוריה.

כל עוד היא לא חוסלה כדין, חלים עליה כל החובות של חוק החברות.

אם כך, הכול לטובה.

זה לטובה, כי אנשים אמרו שהם רוצים להתפרק מרצון, אבל יש להם עכשיו שובל של אגרות. אמרנו שחברה שלא מקבלת שירותים מהרשם, כי היא הפסיקה את פעילותה- - -

מהפרוטוקול שקראתי עלתה אצלי שאלה. ראיתי שלא אתם הבאתם את זה לפנינו, אלא רשף חן הציע את זה במין אמירת אגב, ואז זה הפך להיות אישיו, הסיפור של ה-6,000 שקלים. אתם אמרתם שנמחק, וזהו. הוא זרק לחלל האוויר 6,000 שקלים, ונסים זאב עשה אתו ויכוח על 3,000 שקלים.

לא, זה עניין אחר. בעקבות כך שהסמכות לביטול למחיקת החברה בטלה, בא רשם החברות, אלישע צידון, ואמר לנו: עכשיו אין לי סנקציה כנגד החברות האלה. הן לא משלמות לו אגרות, הוא מחק אותן, הן באו, שילמו את האגרות, והוא החיה אותן, והיום אין לו סמכות למחוק. הוא שאל מה לעשות, ואז תיקנו את חוק החברות, שאיפשר לנו להטיל עליהן עיצום כספי.

מתי אתם תטילו את זה?

אנחנו שולים הודעה אגרה שנתית על תשלום במועד.

כמה זה?

935 שקלים. בתחילת חודש ינואר שלחנו ל-209,000 חברות, ובין השאר גם כתבנו על ההודעה, שאם החברה לא תשלם את האגרה הפרטית היא צפויה להטלת עיצום כספי. בעוד חודש או חודשיים, כאשר אני אבדוק ואראה מי מהחברות לא שילמה, אני אתחיל להטיל עליהן עיצום כספי.

הוא לא קשור למחיקה.

לא. זה קשור לכיבוד החוק.

היינו צריכים את זה עכשיו יותר מתמיד, משום שאין סמכות מחיקה, ואנשים לא משלמים אגרות.

זאת היתה רק הערה לאחר שפיכת כוס החלב.

כתוצאה מהתיקון שהטלנו עיצומים כספיים על אי-תשלום אגרות, התקנות האלה מאוד נחוצות, כי החברות הלא פעילות האלה, עכשיו, חוץ מאגרות שיש להם, יהיו להן גם עיצומים כספיים, שהן לא משלמות כל השנים האלה, ולכן חשוב מאוד לתת את ההקלה.

אם הן באות עכשיו, לא יהיה להן- - -

זה תמריץ לחברות לא פעילות להתפרק.

אני גר בבית משותף, אני אפילו לא יודע אם זה חברה או לא חברה, אני סורק את השכנים שיש לי, הם יהודים מבוגרים, אף פעם בחיים שלהם הם לא התנגשו עם מס הכנסה. האם המטלות שאתם מטילים לא כבדות מדי? האם לא מספיק שהוא יצהיר?

זה מאוד בעייתי, הצהרה. זה לא מספיק, כי אפשר לשקר. וחשוב לנו שהפטור יהיה מהרגע
שהחברה הפסיקה את הפעילות שלה. אדוני, בקשר לחברת בית משותף אין דרישה כזאת.

יש בגוש-חלקה.

בגוש-חלקה – כן.

אני מבין שהצלבה עם מס-הכנסה ועם מע"מ, יש בה קושי בגלל הסעיף שראינו קודם, שהם לא אמורים למסור לכם אינפורמציה.

למה לא לאשר להם?

בהקשר הזה של מס-הכנסה כתבנו, שיצטרכו להביא אישור מנציבות מס-הכנסה, כי החברה לא פתחה תיק או סגרה תיק במס-הכנסה. אישורים של סגירת התיקים הם נותנים כדבר שבשגרה.

זה היה במידה והוא אכן סגר. זו פעולה שהוא צריך לעשות.

אם הוא אף פעם לא פתח, הם לא נותנים אישורים כאלה. כאשר פניתי אליהם אתמול, הם עוד לא התארגנו לתת תשובה, לכן, בהקשר הזה, הם ומע"מ ביקשו- - -

הם יכולים לומר: הנ"ל אינו ידוע לנו.

אז הוא לא יוכל להשתמש בתקנות.

צריך לתת לו פתח. האמת היא שחברת גוש-חלקה, לא היה להם שום דבר, כי הם לא עשו פעילות, הם קנו את זה לדורות הבאים.

חברות גוש-חלקה הוקמו בשנות ה-50 כדי לעקוף את חוק מס שבח, כי לא היה מיסוי על תאגיד במקרקעין, ואז נרשמו כמה עשרות אלפי חברות כאלה, עד שמס-הכנסה עלה על זה.

אני מציע שזאת תהיה פרקטיקה לחיים, הרי אנחנו לא מדברים על בעלי עסקים, הם מאורגנים היטב, אנחנו מדברים על האזרח הפשוט.

הבעיה העיקרית היא לא חברות גוש-חלקה, אלא החברות הלא פעילות, שרוב מניינן ובניינן הן חברות רגילות. גברת עליזה כהן פתחה חברה, עורך-הדין אמר לה לפתוח חברה, מזמן היא כבר סגרה אותה במס-הכנסה, אבל לא אצל רשם החברות, ומבחינתי היא ממשיכה להיות חיה ונושמת וצוברת חובות. אנחנו אומרים לה: גברת כהן, תתפרקי מרצון, נוותר לך על החובות מיום שנסגר התיק במס-הכנסה.

היו כמה מילים שהוספו מהנוסח שיש לנו פה. בסעיף 5(א)(ד) יש כמה שינויים.

שוחחנו על הבעיה שהעלה חבר הכנסת נסים זאב, על חברות בית משותף שהן לא יכולות להתפרק מרצון.

יש חברות בית משותף, והן לא מסוגלות להתפרק, כי דירה אחת עברה ל-20 יורשים.

זאת לא המניעה, המניעה היא החובות.

צריך להבין שחברת בית משותף, כשמעבירים דירה מאחד לשני, ההעברה נעשית גם בטאבו וגם אצל רשם החברות, ולכן אין מצב שאתה לא יודע מי הבעלים של הנכס משום שהעברת את השם במשרדי הטאבו לכן, הבעיה שהועלתה, ממה שביררתי עם עורכי-דין שעוסקים בזה, היא לא קיימת. היה ומישהו ייתקל במקרה כזה, אנחנו נבחן אותו לגופו, אבל לתת שיקול דעת לרשם באופן כללי, שחברה אינה יכולה להתפרק, כשאנחנו לא מכירים מקרים כאלה, אנחנו לא רוצים להיכנס לזה.

אני מסכים אתך.

אני מעמיד להצבעה את תקנות החברות (אגרות) (תיקון), התשס"ג-2003, גם פה אני מצביע והתקנות יתקבלו "פה אחד".


הצבעה
בעד – 1
נגד – אין
תקנות החברות (אגרות) (תיקון), התשס"ג-2003 אושרו, בכפוף לסיכומים

בכפוף להערות, אם יהיו, של מס-הכנסה ומע"מ, ואז נחזיר את התקנות.

אני מאוד מודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00