פרוטוקולים/ועדת חוקה/7717



5
ועדת החוקה חוק ומשפט
13.1.2004

פרוטוקולים/ועדת חוקה/7717
ירושלים, ג' בשבט, תשס"ד
26 בינואר, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 138
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
יום שלישי, י"ט בטבת התשס"ד (13 בינואר 2004),שעה 15:15

א. הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון), התשס"ד-2003
ב. הצעת חוק הדיינים (תיקון מס' 19), התשס"ד-2003

חברי הוועדה: מיכאל איתן - היו"ר
יולי אדלשטיין
גלעד ארדן
אברהם בורג
נעמי בלומנטל
רוני בר-און
נסים זאב
אתי לבני
רשף חן
ניסן סלומינסקי
גדעון סער
אופיר פינס-פז
אברהם רביץ
יולי תמיר

חה"כ רומן ברונפמן
חה"כ ג'מאל זחאלקה
חה"כ יגאל יאסינוב
חה"כ יורי שטרן
ישראל מימון - מזכיר הממשלה
ד"ר פרץ סגל - משרד המשפטים
אלי בן-דהן - מנהל בתי-הדין הרבניים
עו"ד שמעון יעקבי - בתי-הדין הרבניים, יועמ"ש
לורין פוריס - המרכז לפלורליזם יהודי
עו"ד גלעד קריב - המכרז לפלורליזם יהודי
יוסף וסרמן - יו"ר לשכת הטוענים הרבניים

תמי סלע

דורית ואג

אסתר מימון
1. הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון), התשס"ד-2003

שלום, רבותי, אני מבקש לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. אנחנו מתחילים בהצבעות על חוק הרבנות הראשית (תיקון), התשס"ד-2004

לשם החוק. מי בעד קבלת ההסתייגות של חבר הכנסת נסים זאב? חבר הכנסת נסים זאב מציע הסתייגות לשם החוק. מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה
בעד – אין
נגד – פה אחד
ההסתייגות לא נתקבלה, והיא עוברת למליאה.

ההסתייגות נפלה.

חבר הכנסת אברהם רביץ מציע "במקום שם החוק יבוא 'חוק הרבנות הראשית לעם היהודי (תיקון), התשס"ד-2004'". מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא נתקבלה, והיא עוברת למליאה.

ההסתייגות נפלה.

הסתייגויות לסעיף 1.

פה יש הסתייגות של חבר הכנסת נסים זאב לגבי ההגדרות של רב אזורי, רב יישוב ורב שכונה, שהמינוי של הרב הוא באישור השר. ההסתייגות היא, שאישור השר היא רק לעניין העלות התקציבית.

היא פשוט רוצה שגם תבינו מה אתם מפילים. ההסתייגות של חבר הכנסת נסים זאב היא, שהאישור של השר יבוא רק לצורך העלות התקציבית, לשאר הדברים לא צריך את אישור השר. העניין הוא של מינוי רב אזורי, רב יישוב ורב שכונה.

המשמעות לפי מה שכתוב פה, השר מודיע שיש תקן, ואז עושים את הפרוצדורה.

נכון, אבל הוא רוצה שאישור השר יהיה רק מתי שלשר תהיה השגה לגבי עניין העלות התקציבית.

היום כתוב "אישור השר".

השר יכול להגיד שהאיש הזה לא מספיק גדול בתורה?

לא, אבל הוא יכול להגיד שבאזור הזה כבר יש רב.

זה שוב עלות כספית.

לא, יכול להיות שהוא אומר שיש שם כבר רב, שיש תקציב, אבל אין שם צורך בעוד רב. יש כל מיני שיקולים מינהליים שהרשות המבצעת יכולה לשקול.

איך את מבחינה בין דבר מינהלי לדבר מהותי? אני הבנתי כל הזמן שמדובר רק על הנושא הכספי-מינהלי, לא מעבר לזה.

אתה יכול לפרש כך. אבל אם זה יגיע לבית-משפט, למשל, הוא יחשוב מה סביר שהרשות המבצעת תשקול ומה לא סביר שהיא תשקול.

אדוני היושב-ראש, אפשר לעבור להצבעות?

התהליך הוא שהמועצה הדתית האזורית ממנה את הרב או המועצה הדתית של היישוב, והשר רק צריך להיות הגורם המאשר. זה הכול.

מה קנה המידה של השר לאשר? הבנו בכל הדיונים שמדובר על תקן מינהלתי.

דיברנו על תוספות.

השאלה, לפי מה שכתוב פה כרגע, האם השר יכול להגיד שהוא לא מאשר אדם מסוים משום שהוא לא מספיק גדול בתורה? לפי מה שכתוב פה, זה יכול להיות? אם כן, צריך לסייג את זה.

זה יהיה בלתי סביר.

הוא לא יגיד, משום שהוא לא גדול בתורה, הוא יגיד שהוא פוליטי. אמרנו שהכוונה היא לתקציב.

רבותי, אני רואה שאני צריך לחזור, לטובת החברים שבאו רק להצביע, ולהסביר את עיקרי הדברים, על מנת שיבינו את רוח הדברים. החוק הזה הוא תוצאה של פשרה פוליטית, שעל-פיה העבירו אחריות על הרבנות הראשית ממשרד הדתות, שהתבטל, לראש הממשלה. היום, מבחינת החוק הזה, זה סגן שר במשרד ראש הממשלה, הוא ישב כאן לצדי, וכתוב כאן שהוא צריך לאשר. כאן יש השגות. אני חושב שאם הגיעו להסכמה, כרגע אנחנו לא צריכים להתחיל לשנות בסמכויות. אני לא חושב שיש הגיון לפתוח את זה עכשיו. ניסן סלומינסקי, אני גם לא מבין אותך, אתה מגיש הסתייגות נגד השר שלך.

קודם כול, אין לי הסתייגות. שאלתי מה המשמעות של זה.

אני מתנצל רק בדבר אחד, אני האחרון שאגנה מישהו על כך שהוא מפעיל הגיון. הפעלת את ההגיון, אני מקבל את ההגיון הזה, אני רק מסביר לך שמולו יש הגיון אחר. אם השר היה אומר לי שהוא מבקש למחוק את אישור השר, הייתי מיד מוחק. חבר הכנסת נסים זאב העלה את זה.

אני רוצה את אישור השר. אמרתי שאישור השר זה על החלק של התקן והחלק המינהלי.

זה עלה כשהשר היה כאן, השר לא הסכים לקבל את ההסתייגות הזאת.

אני מסכים לכל הנושא המנהלתי, רק שלא יהיה משהו במהות.

מה אתה מציע לי? אני מוכן להודיע לפרוטוקול, שברור, וכך אנחנו מחוקקים, שאם עלולה להיות התנגדות, היא רק בנושאים מינהלתיים ובנושא תקציב, כך כוונת המחוקק וכך כוונת יוזמי החקיקה וכך כוונת כולם. מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת נסים זאב לסעיף 1, ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה
בעד – אין
נגד – פה אחד
ההסתייגות לא נתקבלה, והיא עוברת למליאה.

ההסתייגות נפלה.

אני נגד עם התוספת.

מה זו התוספת?

הסברתי שכוונת המחוקק וכוונת יוזמי החקיקה, ואלה שהביאו את החוק לכאן, היא שהשר המאשר יוכל לא לאשר מינוי של רב שכונתי, רב אזורי ורב יישוב רק מהיבטים מינהלתיים או מהיבטים תקציביים. אני מבקש לרשום בפרוטוקול שזה גם על דעתו של רשף חן.

לסעיף 2. חברי הכנסת זהבה גלאון, רן כהן, אופיר פינס-פז ויולי תמיר מציעים למחוק את הסעיף. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא נתקבלה, והיא עוברת למליאה.

חבר הכנסת אברהם רביץ מציע ש"במקום 'בפסקה (6) בסופה' יבוא 'בסופה של פסקה (6)'". זו הסתייגות לדיבור. מי בעד קבלת ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה
בעד – אין
נגד – פה אחד
ההסתייגות לא נתקבלה, והיא עוברת למליאה.

ההסתייגות נפלה.

אחרי סעיף 2. חבר הכנסת אברהם בורג מציע תיקון סעיף 5 לחוק, בעניין כשירות להיבחר.

שרב ראשי יוכל להיות רק מי שעלה בסולם ויש לו הכושר להיות דיין או רב עיר, ולא מי שפתאום קבעו מבחוץ שהוא גדול בתורה.

מי בעד ההסתייגות?

אברום בורג, תחזור על ההסתייגות.

ההסתייגות אומרת שאין קיצורי דרך, אתה רב שכונה, אתה רב עיר, אתה נהיה רב ראשי, ואז יש לך כושר וסמכות על המערכת למטה.

הרב הרצוג לא היה יכול להיות דיין.

אנחנו לא בימים של הקמת המדינה.

גם הרב אליהו לא היה יכול להיות.

לעומת זאת, המצב הנוכחי המביש לא היה קיים.

רבותי, מי בעד קבלת ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה
בעד – 6
נגד – 8
ההסתייגות לא נתקבלה, והיא עוברת למליאה.

לסעיף 3. חברי הכנסת זהבה גלאון, רן כהן, אופיר פינס-פז ויולי תמיר. עשרה רבנים שימנה שר הדתות באישור הממשלה.

השאלה היא מי ממנה, האם השר או הרבנים. אם אתם הולכים עם זה, אתם נותנים לרבנים הראשיים סמכות.

זה לא רבנים ראשיים, זה רב ראשי אחד.

זה במקום שר הדתות. ממילא קודם היה שר הדתות. מי בעד ההסתייגות, ירים את ידו? מי נגד?

הצבעה
בעד – 5
נגד – רוב
ההסתייגות לא נתקבלה, והיא עוברת למליאה.

ההסתייגות נפלה.

אנחנו עוברים לסעיף 4. חבר הכנסת אופיר פינס-פז מציע: "במקום 'השר, בהתייעצות עם הרבנים הראשיים לישראל ובאישור הממשלה' יבוא 'השר, באישור הממשלה'".

אותו דבר לגבי נציגי הציבור.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא נתקבלה, והיא עוברת למליאה.

לסעיף 6. חבר הכנסת אופיר פינס-פז מציע: "במקום 'שימנו השר והרבנים הראשיים לישראל כאחד' יבוא 'שימנו השר והרבנים הראשיים לישראל בהחלטת שניים מהם לפחות'". מי בעד קבלת ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא נתקבלה, והיא עוברת למליאה.

ההסתייגות נפלה.

לסעיף 7. חבר הכנסת אופיר פינס-פז מציע: "במקום 'השר' יבוא 'השר או לאחר שנודע לשר כי איים להתפטר'". מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא נתקבלה, והיא עוברת למליאה.

ההסתייגות נפלה.

לסעיפים 8 עד 10 אין הסתייגויות.

מי בעד העברת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית במליאה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
בעד – 9
נגד – 4
נמנע - 1
הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון), התשס"ד-2004 אושרה לקריאה שנייה ושלישית במליאה.
2. הצעת חוק הדיינים (תיקון מס' 19), התשס"ד-2003

רבותי, אנחנו נמצאים בהליך, שהוא סך הכול פורמלי, אנחנו יודעים את תוצאות ההצבעות, תנו לקיים אותו במהירות וביעילות, לכולכם יש עוד עיסוקים, ונעשה את מה שאנחנו צריכים לעשות מבחינת המינימום.

יש סעיף שקובע לגבי ועדת המינויים, שצריכים להיות בה שני הרבנים הראשיים, ויש סעיף בחוק הרבנות הראשית שקובע, שאם התפנה מקומו של אחד הרבנים הראשיים שלוש שנים וחצי לפני תום הכהונה, לא בוחרים רב ראשי חדש, הרב הראשי הנותר הוא ממלא גם את סמכויותיו. יוצא שיש רק רב ראשי אחד.

עדיין לא הוחלט על רב ראשי אחד.

בסיטואציה כזאת, ברגע שאנחנו קובעים ששני רבנים ראשיים- - -

אם, חס וחלילה, רב ראשי אחד נפטר, לא בוחרים עוד אחד, אלא את יתרת התקופה, כי זו תקופה קצרה.

זה לא תקופה קצרה, אבל זה מה שהחוק אומר.

אני מבקש הסתייגות בסעיף הזה, שזה יהיה שנה אחת, כמו בראשי ערים.

אנחנו לא מחוקקים את זה היום, אנחנו לא יכולים לשנות את זה עכשיו.

זה רעיון טוב להצעת חוק פרטית.

לא נגענו בחוק הרבנות בעניין של שלוש שנים וחצי.

מכיוון שהכנסנו דרישה ששני הרבנים הראשיים, אם הם לא בוועדת המינויים, היא לא חוקית, רצינו להכניס שם סייג, שמספיק רק אחד. הסייג אומר, קודם כול, לעניין ועדת המינויים עצמה, שההרכב שלה הוא שני רבנים ראשיים לישראל: "נתפנה מקומו של רב ראשי לישראל, כאמור באותו סעיף, יבוא, במקום שני הרבנים הראשיים לישראל, הרב הראשי לישראל הנותר, כמשמעו באותו סעיף", וכנ"ל לגבי דרישת המינימום של שני רבנים.

חבר הכנסת רביץ מציע בכל החוק, במקום שר המשפטים, שיבוא ראש הממשלה. מי בעד ההסתייגות, ירים את ידו? מי נגד?

הצבעה
בעד – 7
נגד – 8
ההסתייגות לא נתקבלה, והיא עוברת למליאה.

ההסתייגות נפלה.

לסעיף 4. חברת הכנסת זהבה גלאון רוצה לבקש למחוק את סעיף 4 לחוק הדיינים.

לא את כל הסעיף, שתהיה פסקה שקובעת ששני הרבנים הראשיים חייבים להיות- - -

אין הסברים עכשיו, מצביעים.

היועצת המשפטית לא מסכימה.

יכול להיות שיהיו דברים שיסכימו עליהם במקרה, כי הם יותר נייטרליים, אבל יש גם כמה הערות.

האנשים למדו היטב את ההסתייגויות. עוד פעם נחזור על זה?

מי בעד ההסתייגות לסעיף 4, ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא נתקבלה, והיא עוברת למליאה.

חברי הכנסת אברהם רביץ ונסים זאב מציעים הסתייגות. אנחנו נסדיר את העניין בצורה מסודרת, אני מבטיח לך שנסדיר את זה. דרך אגב, נלחמתי בשבילם אצל שר המשפטים. עיכבתי כאן את המגשרים אולי שבעה חודשים, עד שהוא התרצה והסכים שיהיה גם טוענים רבנים.

מי בעד קבלת ההסתייגות, ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה
בעד – 7
נגד – 7
ההסתייגות לא נתקבלה, והיא עוברת למליאה.

ההסתייגות לא התקבלה.

לסעיף 6. חברי הכנסת זהבה גלאון, רן כהן, אופיר פינס-פז ויולי תמיר מציעים לגבי פסקה (2), וגם בסעיף קטן (ד)(4). מי בעד. מי נגד?

הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא נתקבלה, והיא עוברת למליאה.

חבר הכנסת אופיר פינס-פז. מי בעד הצעתו, ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא נתקבלה, והיא עוברת למליאה.

ההסתייגות נפלה.

חבר הכנסת נסים זאב מציע, "לעניין קבלת שכר בלבד". מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא נתקבלה, והיא עוברת למליאה.

ההסתייגות נפלה.

לסעיף 8. חברי הכנסת זהבה גלאון, רן כהן, אופיר פינס-פז ויולי תמיר מציעים לעניין מינו לכהונה בפועל במקום "נשיא בית הדין הרבני הגדול רשאי, בהסכמת המועמד ובהסכמת השר", יבוא "השר, בהסכמת המועמד...". מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא נתקבלה, והיא עוברת למליאה.

ההסתייגות נפלה.

מה העניין הזה שאי-אפשר להצביע על כל ההסתייגויות במכה? המסתייגים מסכימים, הם גם יודעים שזה פארסה מה שנעשה כאן.

אנחנו גם מסכימים.

זה לא פארסה. אנחנו כבר בסעיף 9.

מי בעד ההסתייגות לסעיף 9 של חברי הכנסת אברהם רביץ ונסים זאב, ירים את ידו, שמדבר על מחיקת הדרישה שאם מנהל בתי הדין הרבניים אינו דיין, הוא חייב לקבל את אישור ועדת המינויים. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא נתקבלה, והיא עוברת למליאה.

לסעיף 11. חבר הכנסת אופיר פינס מציע: במקום "ולדעת נשיא בית הדין הרבני הגדול" יבוא "לדעתם ולדעת נשיא בית הדין הרבני הגדול". הקביעה שמינוי תפקיד ציבורי לא פוגעת במעמדו כדיין של אותו מועמד. מי בעד קבלת ההסתייגות?

זאת לא ההסתייגות.

ההסתייגות היא שזה יהיה אובייקטיבי, ולא לדעתם. זאת המשמעות.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד ההסתייגות?

הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא נתקבלה, והיא עוברת למליאה.

לסעיף 12 אין הסתייגויות.

לסעיף 13. חברי הכנסת זהבה גלאון, רן כהן, אופיר פינס-פז ויולי תמיר מציעים: במקום "בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול" יבוא העניין של התקנת תקנות סדרי הדין בבית הדין המשמעתי, "בהתייעצות עם נשיא בית הדין הרבני הגדול". מי מסתפק רק בהתייעצות, ירים את ידו? מי מבקש הסכמה?

הצבעה
בעד התייעצות – מיעוט
בעד הסכמה – רוב
ההסתייגות לא נתקבלה, והיא עוברת למליאה.

לסעיף 14. חבר הכנסת נסים זאב מציע: במקום "בהתייעצות עם נשיא בית הדין הרבני הגדול" יבוא "בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול". מי בעד? מי נד?

הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא נתקבלה, והיא עוברת למליאה.

חברי הכנסת זהבה גלאון, רן כהן, אופיר פינס-פז ויולי תמיר מציעים: המילים "בהתייעצות עם נשיא בית הדין הרבני הגדול" יימחקו. זה לעניין הגשת קובלנה על דיין. הם מציעים שהשר לבדו. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא נתקבלה, והיא עוברת למליאה.

ההסתייגות נפלה.

לסעיף 16. מי בעד הסתייגות קבוצת גלאון לסעיף 16? מי נגד?

הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא נתקבלה, והיא עוברת למליאה.

ההסתייגות נפלה.

תיקון סעיף 27: במקום "שר הדתות" יבוא "השר הממונה", ובמקום "שר הדתות רשאי, בהתייעצות...", יבוא "השר רשאי, בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול". מי בעד ההסתייגות, ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא נתקבלה, והיא עוברת למליאה.

ההסתייגות נפלה.

חבר הכנסת אברהם רביץ מציע.

הוא משלים את ההסתייגות הקודמת על הטוענים הרבנים.

(ב1) בפסקה (2), בסופה יבוא: "לרבות קביעת סייגים לייצוג על ידי טוען רבני שהוא חבר בוועדת המינויים". מאחר שנפל שם, אני מניח שייפול גם פה. מי בעד טוענים רבנים? מי נגד?

הצבעה
בעד – 7
נגד – 7
ההסתייגות לא נתקבלה, והיא עוברת למליאה.

הצבעה שנייה. "תקנות יותקנו בהתייעצות עם ארגונים המייצגים, לדעת השר, את הטוענים הרבניים".

מה הבעיה עם זה?

המעמד של הטוענים הרבנים צריך להיות מוסדר. אנחנו הולכים לקראתם, ונסדיר את מעמדם. אי-אפשר דרך אגב להכניס עכשיו לספר החוקים את הביטוי "טוען רבני" ללא הגדרתו. הם יתאפקו, זה ייקח קצת זמן. מי בעד ההסתייגות, ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה
בעד – 7
נגד – 7
ההסתייגות לא נתקבלה, והיא עוברת למליאה.

אחרי סעיף 16. חבר הכנסת נסים זאב מציע: הוספת סעיף 27א. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא נתקבלה, והיא עוברת למליאה.

לסעיף 17. חברי הכנסת זהבה גלאון, רן כהן, אופיר פינס-פז ויולי תמיר. מי בעד הצעתם שבמקום "בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול" יבוא "בהתייעצות עם נשיא בית הדין הרבני הגדול". מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא נתקבלה, והיא עוברת למליאה.

ההסתייגות נפלה.

חבר הכנסת אברהם בורג מציע שהסעיף יימחק. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא נתקבלה, והיא עוברת למליאה.

ההסתייגות נפלה. גם ההסתייגות הקודמת נפלה.

לסעיף 18. חבר הכנסת אופיר פינס-פז מציע שהתקנות יובאו בתוך תשעה חודשים ולא שישה חודשים לאישור, אם הן לא מובאות, יפקע תוקפן של התקנות הקיימות. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא נתקבלה, והיא עוברת למליאה.

ההסתייגות נפלה.

במקום "180 ימים" יבוא "360 ימים". מי בעד שנה? מי נגד?

הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא נתקבלה, והיא עוברת למליאה.

ההסתייגות נפלה.

אנחנו מצביעים על החוק.

יש שתי בעיות לפני שאנחנו מצביעים על החוק. קבענו שסדרי המינהל של בתי הדין, אלה תקנות שיהיו באישור ועדת החוקה, גם בהסכמת השר ונשיא בית הדין הרבני הגדול. יש פה כללים שקובע נשיא בית הדין הרבני, שהם לגבי הרכבים ומועדים. השאלה, איך רואים את היחס בין הדברים האלה? אולי עדיף למחוק את זה ולהכניס את זה כחלק מהתקנות?

ההצעה שהצעתי לרב בן-דהן, שיקבע את אותם סעיפים בנוסח שמופיעים בחוק בתי-המשפט, חוץ מהעניין של מינוי הדיינים לפי 8(א)(ג).

יש הוראת מעבר שקובעת מעמד לתקנות הדיון הקיימות בבתי הדין, שהן לא דבר חקיקה ממש, אלא דבר שבתי הדין הרבניים קבעו. הן קובעות להן תוקף כתקנות ממש, כחקיקת משנה. התקנות האלה עדיין לא נבדקו בצורה רצינית, וחשבנו לקבוע את הנוסח בצורה יותר מעודנת. זאת אומרת, עד להתקנת תקנות סדרי דין לפי החוק, יהיו בתי הדין הרבניים רשאים לנהוג בהתאם להוראות תקנות בתי הדין.

במקום ייחשבו?

זה מה שסוכם בממשלה.

אי-אפשר, יהיה בג"ץ מחר.

אני מבקש לשמוע תגובה.

יש דברים בתקנות הדיון, שלא נבדקו מבחינה חוקית. למשל, בענייני אימוץ, יש דברים שעומדים בניגוד לחוק. אנחנו לא יכולים לבוא היום ולומר שהחוק הזה ייתן תוקף לתקנות שעומדות בניגוד לחוק.

לא היו עליהם בג"צים עד היום?

לא היו משום שזה לא היה דבר חקיקה.

זה שינוי מהנוסח שסוכם, אז אני מציע להישאר בנוסח, כפי שסוכם עם הממשלה, לנוסח שהופיע בכחול, ולא לשנות.

גם כשאומרים "יחולו ההוראות", זה נותן להן תוקף.

מה היה הנוסח בכחול?

הנוסח בכחול הוא חלופה פחות טובה, כי הוא עדיין נותן תוקף לתקנות האלה.

נישאר בנוסח שבכחול.

תקראי אותו, כדי שנדע על מה אנחנו מצביעים.

הוא אומר שעד להתקנת תקנות לפי הוראות החוק, יחולו הוראות תקנות הדיון בבתי הדין.

בסדר גמור.

נכנס בפעם האחרונה צורך בסדרי מינהל, שיבואו לאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט. תקנות, זה עוד דבר שאפשר לחשוב עליו, אבל לא מקובל שסדרי מינהל, אחרי ששר המשפטים, עם נשיא בית הדין הרבניים, עם מנהל בתי הדין הרבניים, יביאו את זה לאישור ועדת החוקה.

הורדנו את סדרי הדיון בדיון המשמעתי, אבל מאחר שפרוצדורה היא לפעמים חלק מהותי מאוד, היא צריכה להיות- - -

גם סדרי מינהל בכל בתי המשפט, לא צריך להם אישור של ועדת החוקה.

אבל גם לא צריך הסכמה של נשיא בית-המשפט. סיכמנו, שיביאו את כל התקנות יחד, שהן יכללו גם את סדרי המינהל, ויהיה פיקוח של הוועדה. מכיוון שיש פה חוסר איזון, ברגע שיש וטו של נשיא בית הדין הרבני הגדול, אם בכל זאת רוצים לשנות דברים במערכת, שזה היה חלק מהמטרה של העברת הסמכויות לשר המשפטים, לכן אמרנו שיהיה פיקוח של הוועדה, פיקוח פרלמנטרי, שיבדוק.

זה בא לוועדה רק אחרי הסכמה ביניהם.

אם יש הסכמה בין השר לנשיא, למה צריך את הוועדה?

סיגל קוגוט אמרה, לגבי סדרי דיון אזרחי, שיש תקלות כי זה לא עבר פיקוח פרלמנטרי, אנחנו לא מדברים על סדרי דין.

בישיבה דיברנו גם על סדרי המינהל של ראשי אבות בית דין.

לא צריך פיקוח פרלמנטרי על סדרי מינהל.

גם פרץ סגל אומר שלא צריך.

מה זה סדרי מינהל?

קביעות שעות הדיונים, מתי ההפסקה באמצע הדיונים.

לא צריך.

רבותי, אני חוזר ואומר: מדובר בסדרי מינהל. מדובר בקביעת שעות הדיונים- - -

מתי המזכירות פתוחה.

חלוקת תיקים בין הרכבים.

איך בית הדין עובד בפגרה, מה שעות העבודה בפגרה.

מציגים את זה מאוד מינורי, אבל יש עוד דברים.

לא צריך את ועדת חוקה בשביל זה.

רבותי, אנחנו משאירים את הנוסח הכחול, ואנחנו משאירים את סדרי המינהל ללא פיקוח של ועדת החוקה.

בכחול זה לא הופיע.

אנחנו מורידים את אישור ועדת החוקה, חוק ומשפט ב-13(א).

חברים, מי בעד העברת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית?

הצבעה
בעד – 6
נגד – 1
אושר להעביר את הצעת חוק הדיינים (תיקון מס' 19), התשס"ד-2004 לקריאה שנייה ושלישית במליאה.

הצעת החוק אושרה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 16:10